|
{
|
|
"status": "locked",
|
|
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
|
"sectionNames": [
|
|
"Chapter",
|
|
"Verse"
|
|
],
|
|
"license": "Public Domain",
|
|
"language": "he",
|
|
"title": "Ruth",
|
|
"licenseVetted": true,
|
|
"text": [
|
|
[
|
|
"ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו",
|
|
"ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם",
|
|
"וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה",
|
|
"וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים",
|
|
"וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה",
|
|
"ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם",
|
|
"ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה",
|
|
"ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה [יעש] יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי",
|
|
"יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה",
|
|
"ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך",
|
|
"ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים",
|
|
"שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים",
|
|
"הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה",
|
|
"ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה",
|
|
"ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך",
|
|
"ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי",
|
|
"באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך",
|
|
"ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה",
|
|
"ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי",
|
|
"ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד",
|
|
"אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי",
|
|
"ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים"
|
|
],
|
|
[
|
|
"ולנעמי מידע [מודע] לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז",
|
|
"ותאמר רות המואביה אל־נעמי אלכה־נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא־חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי",
|
|
"ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך",
|
|
"והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה",
|
|
"ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת",
|
|
"ויען הנער הנצב על־הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם־נעמי משדה מואב",
|
|
"ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד־עתה זה שבתה הבית מעט",
|
|
"ויאמר בעז אל־רות הלוא שמעת בתי אל־תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם־נערתי",
|
|
"עיניך בשדה אשר־יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את־הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים",
|
|
"ותפל על־פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה",
|
|
"ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר־עשית את־חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל־עם אשר לא־ידעת תמול שלשום",
|
|
"ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר־באת לחסות תחת־כנפיו",
|
|
"ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך",
|
|
"ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן־הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט־לה קלי ותאכל ותשבע ותתר",
|
|
"ותקם ללקט ויצו בעז את־נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה",
|
|
"וגם של־תשלו לה מן־הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו־בה",
|
|
"ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את אשר־לקטה ויהי כאיפה שערים",
|
|
"ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר־לקטה ותוצא ותתן־לה את אשר־הותרה משבעה",
|
|
"ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז",
|
|
"ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא־עזב חסדו את־החיים ואת־המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא",
|
|
"ותאמר רות המואביה גם כי־אמר אלי עם־הנערים אשר־לי תדבקין עד אם־כלו את כל־הקציר אשר־לי",
|
|
"ותאמר נעמי אל־רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נערותיו ולא יפגעו־בך בשדה אחר",
|
|
"ותדבק בנערות בעז ללקט עד־כלות קציר־השערים וקציר החטים ותשב את־חמותה"
|
|
],
|
|
[
|
|
"ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך",
|
|
"ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן השערים הלילה",
|
|
"ורחצת וסכת ושמת שמלתך [שמלתיך] עליך וירדתי [וירדת] הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות",
|
|
"ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין",
|
|
"ותאמר אליה כל אשר־תאמרי [אלי] אעשה",
|
|
"ותרד הגרן ותעש ככל אשר־צותה חמותה",
|
|
"ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב",
|
|
"ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו",
|
|
"ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה",
|
|
"ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־לכת אחרי הבחורים אם־דל ואם־עשיר",
|
|
"ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי אשת חיל את",
|
|
"ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני",
|
|
"ליני הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר",
|
|
"ותשכב מרגלתו [מרגלותיו] עד־הבקר ותקם בטרום [בטרם] יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־יודע כי־באה האשה הגרן",
|
|
"ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים וישת עליה ויבא העיר",
|
|
"ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה האיש",
|
|
"ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר [אלי] אל־תבואי ריקם אל־חמותך",
|
|
"ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־כלה הדבר היום"
|
|
],
|
|
[
|
|
"ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבה־פה פלני אלמני ויסר וישב",
|
|
"ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו",
|
|
"ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב",
|
|
"ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי ואדע [ואדעה] כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל",
|
|
"ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת קניתי [קניתה] להקים שם־המת על־נחלתו",
|
|
"ויאמר הגאל לא אוכל לגאול־[לגאל־] לי פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאל",
|
|
"וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל",
|
|
"ויאמר הגאל לבעז קנה־לך וישלף נעלו",
|
|
"ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך ואת כל־אשר לכליון ומחלון מיד נעמי",
|
|
"וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום",
|
|
"ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־שם בבית לחם",
|
|
"ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה לך מן־הנערה הזאת",
|
|
"ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן",
|
|
"ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל",
|
|
"והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך אשר־אהבתך ילדתו אשר־היא טובה לך משבעה בנים",
|
|
"ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת",
|
|
"ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי־ישי אבי דוד",
|
|
"ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את־חצרון",
|
|
"וחצרון הוליד את־רם ורם הוליד את־עמינדב",
|
|
"ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה",
|
|
"ושלמון הוליד את־בעז ובעז הוליד את־עובד",
|
|
"ועבד הוליד את־ישי וישי הוליד את־דוד"
|
|
]
|
|
],
|
|
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
|
"heTitle": "רות",
|
|
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
|
"categories": [
|
|
"Tanakh",
|
|
"Writings"
|
|
]
|
|
} |