Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
2,500
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קסט
ג
בכה''ג: דאין בע''ה מקפיד אם אורח אחד נותן לחברו מאחר שזימן כולם ולאחר שלא זימן אסור ליתן. מ''א:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,501
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קסט
ד
צדקה: ואם יודע בודאי שלא יטול ידיו ושלא יברך אסור והב''ח כתב דוקא בנט''י אסור דתיכף בשעה שנותן לידו כדי לאכול עובר משום לפני עור וגו' אבל בברכה בשעה שנתנו אינו עובר ואם אח''כ לא יברך מה עלינו לעשות:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,502
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קסט
ה
כנמלך: ואם היה דעתו בשעת ברכה ראשונה על כל מה שיתנו לו א''צ לברך עיין סי' קע''ט. (אבל הט''ז בסי' קע''ט כתב דלא מהני דעתו כיון שאין לו בירור שיתנו לו עוד וצ''ע לדינא):
ג
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,503
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
א
בסעודה: אפי' בד''ת:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,504
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ב
ששפשף: וצריך לברך ענט''י ויברך תחלה ענט''י ואח''כ אשר יצר מ''א. והט''ז כתב שא''צ לברך ענט''י עיין סי' קס''ד ס''ק ה' בט''ז ובסי' קס''ה ס''ק א' במג''א. ומיהו אם אינו רוצה לאכול רק לשתות א''צ לכ''ע ברכת ענט''י דמשום חששא א''צ ברכה מ''א ועיין יד אהרן סי' קס''ד:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,505
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ג
ידיו: וא''צ לברך המוציא כמ''ש רמ''א סי' קע''ח מ''א. (ועיין בס' ברכת אברהם דף כ''ד):
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,506
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ד
לשתות: ל''ד לשתות אלא ה''ה לד''א מחויב להמתין מ''א. אי' בתוס' בכורות דף מ''ד אין שותין מים בפני רבים אלא יהפוך פניו ושלא בשעת סעודה אפי' בשאר משקין יהפוך. בכתובות דף ס''ה אשה שאין בעלה עמה אין לה לשתות יין ובאכסנאי אפי' בעלה עמה אסורה וה''ה שאר משקין המשכרין מ''א ואם היא רגילה לשתות יין בפני בעלה מותרת לשתות מעט שלא בפני בעלה ועיין בא''ע סי' ע':
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,507
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ה
השמש: ומדת חסידות ליתן לו מיד דבר מועט ע''ל סי' קס''ט ס''א:
ג
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,508
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ו
יעשה: ומ''מ אין דרך ארץ שיעשה מיד עד שיפציר בו אבל בגדול עושין מיד עיין מ''א:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,509
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ז
כביצה: אפי' אוכל מעט רק שאוחז פרוסה כביצה בידו. ב''י:
ז
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,510
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ח
מאוד: פי' שהוא קטן מרביעית ושכר שלנו שיעורו יותר מרביעית. מ''א:
ח
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,511
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
ט
מראשו: פי' שלא יתחיל לאכלו מראשו ובשבת יתחיל לאכול מראשו. מ''א:
ט
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,512
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
י
פרוסה: משום מיאוס:
י
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,513
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
יא
תחילה: אפי' כל א' קערה שלו לפניו או במיני פירות שיש לכל א' לפניו ב''ח ועי' ט''ז:
יב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,514
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
יב
לאכול: ואם נתנו לפניו לאכול א''צ שיאמרו לו שיאכל וראיה מאליעזר שאמר לא אוכל וגו' והרי עדיין לא א''ל אלא א''צ אמירה מ''א. ויכסה השלחן בצניעות מפני רוח קדושה השורה עליו ולא יאכל ממקום שאכל עכבר וחתול שקשה לשכחם. ובענין דברים המשכחים כגון זתים וכיוצא בהם אין זה אלא בע''ה אבל האוכלם בכוונה כנודע מוסיפין לו זכירה. אך צריך ליזהר מאוד שלא לאכול לב בהמה חיה ועוף. האר''י היה אוכל עשבי המדבריות שאין נזרעין ע''י אדם לקיים ואכלת עשב השדה. כתבים:
יג
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,515
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
יג
הקערה: שמא תפול לתוך הקערה ותמאס. אל יחתוך בשר ע''ג יד אלא ע''ג השלחן. ש''ס:
יד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,516
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
יד
לחבירו: שמא מחמת הבושה יקבל חבירו ממנו וישתה בע''כ וימות מחמת מיאוס. וט''ז כתב אני ראיתי בצוואת ר''א הגדול שמזהיר מאוד שלא לשתות ממה ששייר חבירו כי שמא יש לו חולי בתוך גופו ויצא רוח מפיו לאותו שיור ע''ש:
טז
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,517
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
טו
לעבדו: ולשמש המשמש בסעודה שרי רש''ל פג''ה ס''ך והבאר היטב אשר לפני העתיק עוד משמו וה''ה לאחר שנתן לכל א' חלקו ע''ש והעתקתי אחריו בש''ע א''ע סי' כ''ח ס''ק ל''ב ותרצתי עפ''ז קושית הב''י וט''ז ע''ש. אבל עתה שבתי וראיתי וחפשתי במהרש''ל שם ולא מצאתי רק כמו שהעתקתי כאן ולא יותר. ונ''ל שלשון הט''ז אטעיתיה שכתב בסעיף י''ח ס''ק ט' שא''צ להמתין רק עד אחר שיניח לכל א' חלקו כראוי ע''ש. וסבר הבאר היטב אשר לפני דה''ה כאן נמי הדין כן ולא דק ע''ש:
יט
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,518
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
טז
עמהם: אפי' בסעודת מצוה. מט''מ: (עי' בס' אליהו רבה שמביא בשם של''ה כמה דיני מוסר בסעודה וכתב בשם רוקח דרך ארץ לא יאכל אדם מעומד ולא ישתה מעומד ולא יקנח הקערה כו' ולא יעמוד מיד אחר הסעודה ולכל מין מאכל ישהא אחריו כשיעור ברכה אחרונה שלו. איתא במסכת דרך ארץ לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים ולא יהיה ער בין הישנים ולא ישן בין הערים ולא יושב בין העומדים ולא עומד בין היושבים כללא של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חבירו ובני אדם. ולא יישן אחר אכילה מיד ועי' ברמב''ם הלכות דעות שהאריך בדברים אלו והנהגתן):
כ
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,519
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קע
יז
רשות: מפני שיזמן עמהם. ממילא אם אוכלין מידי דאין מזמנין עליו אין לו לאכול בלא רשות. ט''ז:
כא
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,520
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעא
א
לא: ודבר שהוא צורך האדם או לרפואה ליכא ביזוי ומותר ומה''ט נוטלין לידים במשקין אי ליכא מים. מ''א ע''ש:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,521
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעא
ב
הפת: אפי' לא ממאיס בכך. ב''ח. כשרואים אוכלים מונחים על הארץ אסור לילך ולהניחם אלא צריך להגביהם אם לא במקום דאיכא למיחש לכשפים כגון ככר שלם. ואסור לגרום לאוכלים שיאסרו בהנאה עי''ד ס''ס ש''צ. מאכל אדם אין מאכילין לבהמה תענית דף כ'. מ''א:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,522
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעא
ג
קופה: דוקא בקופה של נצרים שהיא נכפפת והאוכלין נמאסות. אבל בקופה של עץ שאינה נכפפת אפי' היו בתוכה ספרים מותר לישב עליהם וכ''ש אוכלים ב''ח. ובתשובת רמ''א כתב דאסור לישב על התיבה שהספרים בתוכה ובי''ד סי' רפ''ב כתב הט''ז דאם הוא קבוע בכותל שרי וכן נוהגין בבה''כ ועי' בתשובת אוהל יעקב סי' י''ח:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,523
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעב
א
ראשונה: דוקא כשאין לו משקין יותר לשתות והוא דחוק למשקין הללו אבל אם יש לו יותר יפלוט ולא יהנה בלא ברכה משום מעט משקין הראב''ד ב''ח. עי' כנה''ג וביד אהרן:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,524
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעב
ב
עליהם: וצ''ע אם יברך ג''כ ברכה אחרונה דלא מצינו ב' ברכות סמוכות זה לזה ונ''ל דעל ז' המינין יברך די''א דהוי דאורייתא אבל במים ושאר מינין אפשר דבזה אין לברך וצ''ע לכן יש לנהוג שיפלוט אותו כמש''ל. מ''א:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,525
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעב
ג
ויברך: ולא מהני בזה סילוק לצד אחר דכתיב ימלא פי תהלתך:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,526
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעג
א
אחר: ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ''כ דהרבה דברים נזכרים בש''ס בהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות מ''א עי' בי''ד סי' קט''ז ס''ג ובא''ע סי' קנ''ו:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,527
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
א
משקין: דדוקא אם היו שאר משקין לפניו בשעה שבירך על היין אז היין פוטר אותם. ט''ז:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,528
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ב
המזון: לפמ''ש רמ''א ס''ס קצ''ז די''א דאינו חייב לברך מדאורייתא אם לא שתה והוא תאב לשתות ע''ש א''כ ה''נ מוטב לשתות ובפרט שנוהגין עכשיו כמ''ד דאינה טעונה כוס ומ''מ אם אינו צמא כ''כ פשוט דמחויב להניחו לבה''מ. מ''א:
ג
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,529
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ג
לשתות: לאו למימרא דבלא קבע אינו פטור אלא בא לאפוקי אם לא היה דעתו תחלה לשתות אח''כ דהוי נמלך:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,530
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ד
המזון: וה''ה ליין שלאחר המזון קודם ברכת המזון. מגן אברהם:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,531
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ה
ידיו: ל''ד דה''ה אם קבע עצמו לסעודה. מ''א ע''ש:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,532
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ו
אחר: כתב הט''ז נראה פשוט דה''ה לענין אכילה כגון שקנה לעצמו לחם א' לאכלו כולו ועד''ז בירך ואח''כ נתאוה לאכול עוד ושולח לקנות עוד צריך לברך שנית המוציא. אבל אם יש לו בבית לחם וחותך לו חתיכה לאכול אותה ואח''כ רוצה לחתוך עוד אין זה נמלך דדרך אדם הוא ט''ז עי' סי' ר''ו ס''ה:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,533
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ז
נמלך: והאידנא שיש מנהג כשאחד בא אצל אותם ששותין כבר שהרבה נותנין לו כוסות מסתמא כשבירך על הראשונה דעתו על כל מה שיתנו לו עוד. ט''ז ע''ש:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,534
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ח
שתיה: משמע דיין שרף דאין דרך לשתות תמיד לא חשיב כבאים מחמת הסעודה וצריך לברך עליו ואף מי שרגיל לשתותו תמיד בטלה דעתו אצל כל אדם מט''מ ורש''ל ול''ח וט''ז ועיין מ''א. והעטרת זקנים בסי' קע''ז כתב משם הגאון מהר''ר פייביש ליתן היין שרף על השלחן בשעת המוציא ואז ברכת המוציא פוטר ואם לא עשה כן יטבול מעט פת בתוכו ע''ש. ומיהו בשבת אין צריך לכל זה דממה נפשך אם קידש על היין נפטר בזה כמ''ש ס''ב ואם קידש על השכר נפטר בברכת שהכל ועיין מ''א. משקה שקורין מע''ד א''צ ברכה דגם הוא בכלל שתיה כאכילה ודינו כשכר. ט''ז:
ז
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,535
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
ט
סעודתו: ומ''מ צ''ע אם שתה רביעית אם צריך ברכה אחרונה ע''כ ישתה פחות מרביעית לפני הסעודה ובזה יסתלק מן הספק וכ''כ בכוונת האר''י ז''ל. או יתן לאחר שאינו אוכל לברך ויתכוין לפוטרו ואם שתה רביעית כגון בסעודות גדולות ששותין לפני המזון יש ליזהר שלא יצא קודם הסעודה דהוי הפסק ואז פטור מברכה אחרונה דבה''מ פוטר הכל. ועיין מ''א וט''ז וביד אהרן. מה שנוהגין בסעודות גדולות שלאחר שמברכין בה''מ על כוס יין מביאין עוד משקין שקורין קאו''י כדי לישב דעתו של אדם ממאכליו אין לברך על אותה הקאו''י בתשובת גינת ורדים כלל א' סי' אב''ג ע''ש. כתב בש''ג האנוס''י שאוכלין אחר הסעודה למתק השתיה הוי כמו צנון וזית וברכת היין פוטרתו עכ''ל. וכתב המ''א ונ''ל דבשאר משקין תוך הסעודה ברכת הלחם פוטרתן דהמשקה טפל ללחם והאנוס''י למשקה:
ז
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,536
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעד
י
לכולם: וצריכין שיטעום כל א' תיכף מהכוס שלא להפסיק בין ברכה לשתיה מ''א עיין סי' קס''ז סעיף ו':
ח
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,537
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
א
והמטיב: כתב מהרי''ל י''א שאין מברכין הטוב והמטיב בליל פסח שלא להרבות בכוסות עכ''ל. וכתב המ''א ונ''ל שלא ישתה מב' מינין אבל אם הביאו לו מין אחר צריך לברך מאחר שנזכר בגמרא. אם בירך בה''מ על היין א''צ לברך הטוב והמטיב דהא כבר אמר הטוב והמטיב בבה''מ. מ''א:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,538
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
ב
הראשון: וכנה''ג הביא פוסקים דס''ל דאין מברכין. והרדב''ז סי' קכ''ה הכריע דאם יש להם מן הראשון ולא רצו בו והביאו אחר מברך ע''ש:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,539
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
ג
כשבירך: כתב זה לתרץ דברי ש''ע אהדדי דכאן כתב אם היו לו תחלה ב' יינות מברך הטוב והמטיב ובסעיף ג' לא כ''כ. ע''כ תירץ רמ''א דכאן קאי על הברכה דדוקא אם לא היו בשעת ברכה שניהם לפניו. דאם היו היינו סעיף ג' וב''ח פי' דבס''א איירי שעבר ובירך על הגרוע ע''ש. וע''ז פי' דבס''א מיירי בנסתפק איזה עדיף. וס''ג איירי בידוע שהוא גרוע יותר והעלה ומי שלבו נוקפו לברך ב' ברכות ביש ספק יסלק מן השלחן א' מהם ואח''כ יברך על א' מהם בפה''ג ואח''כ על השני ברכת הטוב והמטיב ובזה יצא לד''ה ע''ש. ועיין בשכנה''ג ובפרח שושן כלל א' סי' י''ב האריך והעלה כט''ז ע''ש:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,540
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
ד
לגוף: ואם שתה לבן תחלה ואח''כ אדום שהוא משובח יותר מברך. ב''ח. ובסתם אינו מברך. מ''א ושכנה''ג וע''ת:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,541
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
ה
עמו: כתב הל''ח ראובן ושמעון ששותין כל אחד מיינו ושוב נתן ראובן לשמעון כוסו לשתות צ''ע אם יברך הטוב והמטיב כיון שאין שינוי יין אלא לשמעון עיין מ''א. ובתשובת גינת ורדים כלל א' סי' מ' כתב אפי' יש אחר עמו ולא שתה מן היין הראשון ואח''כ בא להם יין אחר ורוצים לשתות שניהם גם יחד מן היין הב' אין לו לברך הטוב והמטיב דמטיב לאחרינא ליכא כיון שלא שתה חבירו מן היין הראשון. אמנם אם גם עתה אחר שבא לפניהם יין אחר גמרו דעתם לשתות גם מן הראשון מברך הטוב והמטיב ע''ש שכתב דבזה נפשטה השאלה של הרב ל''ח. ובתשו' פרח שושן כלל ד' סי' י''ב האריך והעלה דבין אם שתו ראובן ושמעון מהיין הא' ומהיין הב' לא שתה אלא אחד מהם ובין אם הוא בהיפך בכולם יש להסתפק ע''ש. וספק ברכות להקל עיין מ''א ס''ק ה':
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,542
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
ו
לא: כתב במרדכי ס''פ הרואה דהאכסנאי והאורח לא יברך הטוב והמטיב כי אין זה הטבה כיון שאינה שלו ע''כ. ופי' הב''י דעתו שהאורח לא יברך רק הבע''ה והוא חולק עליו למה לא יברך על מה שהזמין לו הקב''ה מיני יינות לשתות אעפ''י שאינו שלו ע''ש. והב''ח כתב דהמרדכי ס''ל שהאורח לא יברך אלא הבע''ה מברך והאורח יוצא בברכתו וכתב דהכי נקטינן וכ''פ הש''ג. והמ''א חולק וכתב דספק ברכות להקל ולא יברך לא האורח ולא הבע''ה כשאין בשלחן אחד מבני ביתו. ומ''מ כתב דאם הבעה''ב נותן הקנקן על השלחן כמו שעושין בסעודות גדולות כולן שווין לטובה ומברכין הטוב והמטיב. ואם אין שותין כאחד רק כל אחד בחדר אחר פשיטא דאין לברך ע''ש ובתשובת פרח שושן כלל א' סי' י''ב האריך והרבה להקשות על המ''א והעלה דהאורח יכול לברך הטוב והמטיב וכן בע''ה השותה עמו וכן ראיתי נוהגים בפני גדולי הדור לברך האורח הטוב והמטיב וכ''כ הרב אור חדש דף כ''ט ס''ק ח' ונתן טעם משום דהוי כאלו נותן לו היין המובא כולו במתנה וכדידיה דמי ע''ש. לכן כדי לצאת מספק כשנותן הבע''ה לאורח לברך י''ל האורח לבע''ה או הבע''ה לאורח דבזה שנותן לו לברך הוי היין כלו שלו כדי שיוכל לברך הטוב והמטיב אליבא דכ''ע. או יאמר שהמחצית היין יהיה שלו שאם נותן לו את כלו שוב לא יוכל בע''ה לברך עליו הטוב והמטיב עיין בפרח שושן סימן י''ב שם:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,543
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעה
ז
לשתות: עיין גינת ורדים כלל א' סי' מ''ד מ''ה וביד אהרן. הטעם שתקנו הטוב על היין ולא על הפת עיין לבוש ובכנה''ג ובס' שמע שלמה דף ל''א ע''א:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,544
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעו
א
דק: ואין בהם תואר לחם שצריך לברך במ''מ ופת פוטרתן דבאים להמשיך תאות המאכל. ב''ח ועי' סי' קס''ח ס''ח וסי''ג דאפי' אינן באין להמשיך פת פוטרתן כיון שהן עצמן מזון. מ''א:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,545
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעז
א
פת: דהן טפלים לפת. ואם אין חפץ לאכול פת ואוכל מעט פת ומברך עליו המוציא צ''ע אי פוטר המאכלים. דהא לא קי''ל כמ''ד פת פוטר כל מיני מאכלים אלא דוקא בקובע סעודתו על הפת אמרינן דכל המאכלים מחמת הפת הן באין אבל כשאין חפץ לאכול פת אינו פוטר וכ''ש אם אוכל פחות מכזית ואפשר לומר כיון דדרך לקבוע סעודה עליהם אין הפת פוטרתן. לכך יברך עליהם ולא על הפת אם לא בשבת וי''ט. מ''א:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,546
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעז
ב
וענבים: ה''ה כל דבר שבא לקנוח אפי' היה לפניו משעה שבירך המוציא ואפי' בפירות מבושלים דאין פת פוטרתן כיון שאין שייכים לפת מ''א של''ה ועיין בתשובת גינת וררים כלל א' סי' למ''ד ל''א ובפרח שושן כלל א' סי' ו':
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,547
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעז
ג
הפירות: דהיינו תחלת אכילת פירות לא תחלת הסעודה ומיירי כגון שהיו עומדין באמצע הסעודה והתחלת קביעות סעודתן היה בבשר וכיוצא בו ובאמצע סעודתן הביאו להם פירות כדי ללפת בהן את הפת ואכלו מהם עם הפת דכוונתן ג''כ עדיין לאכול מהם עם הפת אח''כ א''צ ברכה מפני שמאחר שמתחלה הביאו אותן כדי ללפת בהן את הפת ואוכל אותם תחלה וסוף עם הפת א''צ לברך שמצרף עם שאר הסעודה כיון שהביאו אותם מתחלה לצורך הסעודה ומלפת בהן הפת תחלה וסוף. אבל אם לא הביא אותם מתחלה ללפת עמהם רק לקנוח אע''פ שאכל תחלה וסוף עם פת אם אוכל באמצע בלא פת צריך לברך כיון שלא באו מתחלה ללפת הפת זה דעת תר''י. אלא שיש עוד דעות אחרות ולכן כתבו הג''מ דירא שמים כשמביאין לו פירות באמצע סעודתו ללפת הפת יאכל מהם מעט בלא פת ויברך ואח''כ יאכלם בין בפת בין בלא פת וכ''כ הב''ח וכן העלה המ''א ובפרח שושן כלל א' סי' ו' וכן הט''ז האריך והעלה לבסוף דיותר טוב שיאכל תחלה בלא פת ויברך עליהם וכל זה כשקובע סעודתו על שאר דברים ממילא הוי הפירות שלא מחמת הסעודה אבל מי שקובע סעודתו על הפירות מבואר בסעיף ג' דיאכל תחלה עם הפת ואז לא יצטרך לברך על מה שיאכל אח''כ בלא פת. ועיין בספר באר עשק סי' ל''ו:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,548
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעז
ד
ברכה כלל: פי' למה שאוכל עם הפת:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,549
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעז
ה
דעת: ופשוט דבפירות לא מהני דעתו אא''כ מלפת בהן הפת כמ''ש ס''א: קיצור דיני פירות הבאים בתוך הסעודה. אם אוכל עם הפת פשיטא שא''צ כלל ברכה. ואם אוכל בלא פת לקינוח בעלמא פשיטא שצריך ברכה לפניה דהוי שלא מחמת הסעודה אבל אם רוצה לאכול פירות קצת עם פת וקצת בלא פת בזה יש דיעות חלוקות ע''כ יש לנהוג שיאכל תחלה מעט בלא פת ויברך ואח''כ יאכל בין בפת בין בלא פת וזהו בקובע סעודתו על שאר דברים אבל הקובע סעודתו על הפירות יאכל תחלה פת עם הפירות ודו''ק:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,550
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
א
למפרע: פי' לכתחלה צריך לברך בהמ''ז קודם שיעקור כמ''ש ס''ב ואם לא בירך קודם שעקר צריך לחזור למקומו ולברך בהמ''ז ואח''כ יאכל במקום שירצה רק שיברך המוציא תחלה ועי' סי' קפ''ד:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,551
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ב
שכבר אכל: דהברכה אחרונה על אכילתו שניה עולה לכאן ולכאן רק לפניה צריך לברך כדין נמלך:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,552
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ג
א''צ לברך: ואז אפי' הלך למקום אחר בתוך הסעודה ושתה יין או מים א''צ לברך דלקבעיה קמא הדר. ב''י מ''א:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,553
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ד
לבית אחר: והא דכתב רמ''א לעיל והוא שיהא שני המקומות בבית אחד היינו לדיעה שפוסק שם דצריך לברך למפרע אבל להיש חולקים שמביא רמ''א אינו כן. ובספר אבן העוזר מסיק דכשהולך ומשנה המקום באמצע הסעודה ואפי' הסיח דעתו שוב מאכילה כשחוזר לסעודתו אינו צריך לברך הן על פת הן על כל הדברים הבאים מחמת הסעודה אבל דברים שלא באו מחמת הסעודה אף שבירך תחלה עליהם אם הסיח דעתו מהם צריך לחזור ולברך. (ועיין בספר אליהו רבה מה שתירץ על קושית ב''ח על רמ''א וכן בספר זכרון לר' ישמעאל הכהן פסק כדעת רמ''א דלא כב''ח):
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,554
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ה
לברך: וג''כ ליטול ידיו ולא יברך עיין סי' קס''ד:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,555
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ו
אחר: אבל בהניח מקצת חברים בשאר דברים בעינן דוקא שחזר למקומו אבל כשאוכל במקום אחר צריך לברך. מ''א ע''ש:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,556
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ז
דחיישינן שמא ישכח: לפי טעם זה אם מזמינים אותו לאכול למקום אחר שרי וכן המנהג פשוט. אבל הב''ח כתב דוקא כשהיה דעתו בשעת ברכת המוציא לעקור אבל בלא''ה אסור לעקור דלכתחלה צריך לברך במקומו וכ''כ רמ''א בתשובה ס''א מ''א. וט''ז האריך והעלה המנהג בינינו שאוכלין קצת בביתם והולכים לסעודת נשואין לגמור הסעודה וזהו כשהיה דעתם מתחלה ללכת אח''כ שם. וכן בהולכי דרכים שמברך במקום סיום אכילתו. ואם אירע הדבר שהלך למקום אחר שלא לאכול שם וחזר לסעודתו. אם אכל מה שצריך ברכה במקומו כנזכר בס''ה אז א''צ לברך תחלה שנית וכ''ש לא למפרע בהמ''ז. ואם אכל פירות או שתה יין והלך וחזר צריך לברך תחלה על מה שישתה בחזרתו. ואם הסיח דעתו מן האכילה בשעה שהלך בכל גווני צריך לחזור ולברך שנית על מה שיאכל ע''ש. ועיין יד אהרן. (כתב בס' ברכת אברהם דף קנ''ד אם בירך על פרי א' ולא אכל ממנו שם והוליכו למקום אחר צריך לחזור ולברך בבית שני וברכה שעשה במקום הראשון הוי ברכה לבטלה ע''ש):
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,557
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ח
אחר: איירי בדיעבד דלכתחלה אסור לאכול במקום השני עד שיברך כמ''ש ס''א:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,558
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
ט
המינים: ולכתחלה יחמיר לברך במקומו וכן לענין שינוי מקום א''צ לברך על כל ז' המינים וכמ''ש ס''ב דספק ברכות להקל. מ''א:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,559
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעח
י
הפסק: ומ''מ נ''ל דנט''י בעי דהוי היסח הדעת מ''א. כתב הע''ת וברכת אברהם דוקא עמד והתפלל במקומו אבל הלך לבה''כ להתפלל הוי הפסק ע''ש ובא''ז כתב דמשמע בלבוש אפי' הלך לבה''כ לא הוי הפסק וט''ז העלה דלמעשה יש ליזהר בזה דלא אמרינן דלא הוי הפסק אלא במתפללין באותו חדר או שהניח מקצת חברים ע''ש: (כתב רמ''א בסי' רע''ב דמבית לסוכה חשוב כמפינה לפינה והשיג הנ''ץ עליו ובספר אליהו רבה מיישבו ופי' כדעת רמ''א ע''ש באריכות):
ז
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,560
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
א
ולא לשתות: אבל להפסיק בדבור מותר וכ''מ סי' קפ''ג ס''ו מ''א. והאר''י ז''ל אוסר עיין ש''ע שלו מעשה ע''ז:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,561
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
ב
ונברך: דעת הש''ע לחלק בין נטל ידיו להב ונברך. דלהב לן ונברך סגי לברך המוציא וא''צ בה''מ אבל בנטל ידיו צריך דוקא בה''מ תחלה וט''ז חולק וס''ל דבכ''מ א''צ רק ברכת המוציא ולא בה''מ ע''ש. וכ''כ המ''א שאין חילוק בין נט''י להב לן ונברך ע''ש. ועיין יד אהרן ובתשובת נאמן שמואל סי' ז'. כתב מהרש''ל י''א כששופכין כוס לבה''מ אפי' בלא דיבור הוי כאומר הב לן ונברך. עטרת זקנים:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,562
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
ג
הדעת: דודאי דעתו אם ירצה בעה''ב לאכול ולשתות עמו יאכל וישתה עמו ולכן נ''ל אם בשעת אמירתו הסיח דעתו בבירור שאף שיאכל וישתה בע''ה לא יאכל וישתה עמו ונמלך אח''כ צריך לברך וכל שכן כשנטל ידיו. מ''א:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,563
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
ד
בעה''ב: ואז כולן אסורין. ונ''ל דוקא כששתקו והסכימו לדבריו. מ''א:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,564
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
ה
משנטל הכוס: ודינו כנט''י. מ''א:
ג
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,565
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
ו
נמלך: ע''ל סי' קע''ד ס''ה מ''ש בשם הט''ז:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,566
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קעט
ז
הראשון: דאתכא דבע''ה סומכין שיודעים שיתנו להם כל צרכן משא''כ בשמש ס''ס קס''ט שנמלך הוא בכל פעם. וט''ז חולק וכתב דצריך לברך על כל מין ומין שנותנין לו. ע''ש שכ' דדברי הרב כאן תמוהים מאד והיד אהרן הרבה להקשות על הט''ז והעלה ומקיים כפסק הש''ע ע''ש:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,567
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפ
א
המזון: דאין הברכה שורה על דבר ריק אלא כשיש שם דבר כענין אלישע ושונמית:
א
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,568
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפ
ב
שלימה: מלשון זה משמע דאם מונח כבר על השלחן א''צ להסיר ט''ז והב''ש פרק חלק עיין מ''א ובש''ך י''ד סי' קע''ח וביד אהרן. (ועיין בספר אליהו רבה שהסכים עם מהרי''ו) הלבוש בי''ד שם כתב דהנוהגים לערוך שלחן בליל שבת בפת שלם ומניחין אותו שם כל הלילה יש למחות בידם דודאי לא נתפשט זה אלא מחק ע''ז ע''ש. וכ''כ בספר נגיד ומצוה ע''ש. והט''ז בי''ד וכאן מיישב ומקיים המנהג שעושין לכבוד השבת ע''ש. והיד אהרן כתב עליו דבריו תמוהים ע''ש:
ב
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,569
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפ
ג
לעניות: היינו אם משליכן במקום שדורסין אבל אם משליכן למים שרי. מ''א ע''ש:
ד
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,570
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפ
ד
הסכין: דברזל מקצר ימי האדם ואינו דין שיהיה מונח על השלחן שדומה למזבח שמאריך ימי האדם. וטעם ב' לפי שפעם אחת הגיע אחד לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית ותקע סכין בבטנו ע''כ נהגו לסלקו בשעת ברכה ב''י. וכתב ט''ז והמעשה היה בחול ע''כ גזרו ג''כ בחול. ולטעם הא' י''ל דכיון דאין בונין מזבח בשבת וליכא רמז למזבח ובמדינתנו אין נוהגין לחלק בין שבת לחול. עיין בתשובת באר עשק סי' ע''ז. כתב בשלחן של ארבע שיש לכסות הפת בשעת בה''מ שלא יראה בושתו ועי' סי' תע''ג:
ה
הלכות דברים הנוהגים בסעודה
2,571
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
א
חובה: מוזגין הכוס ואח''כ נוטלין. רי''ו מ''א:
א
הלכות מים אחרונים
2,572
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ב
בכלי: ומ''מ אין לרחוץ ידיו מתוך הכלי ובאמצעים שרי. יש''ש מ''א:
ב
הלכות מים אחרונים
2,573
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ג
עצים: וה''ה על הרצפה דאין רוח רעה שורה אלא ע''ג קרקע מ''א. כתב החייט דבמקום שאין עוברים שם יכולים ליטול ע''ג קרקע וכתב המ''א נ''ל דתחת השלחן שרי ואע''ג דלפעמים מסלקין השלחן מ''מ יתנגבו ביני וביני:
ב
הלכות מים אחרונים
2,574
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ד
נכוית בהן: ורש''ל פסק דוקא בצוננין:
ג
הלכות מים אחרונים
2,575
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ה
פרק שני: שלמעלה מהפרק אין מגיע ליכלוך המאכל:
ד
הלכות מים אחרונים
2,576
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ו
לה' האחרונים: ושיערו חכמים כשיעור נטילת הארבע יכול המברך לעיין בד' ברכות של בה''מ. וש''מ דהא דאמרינן תיכף לנט''י ברכה לאו תיכף ממש אלא בכדי שיעור זה ומיהו להפסיק בכדי לא מפסיקינן. מ''א:
ו
הלכות מים אחרונים
2,577
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ז
מברך: וביש''ש כתב דוקא המברך צריך לנגב ולא האחרים:
ח
הלכות מים אחרונים
2,578
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ח
משקין: וה''ה במים הפסולין לראשונים מ''א ובש''ג כתב דיש לזהר במים אחרונים שיהיו ראוין לשתיה ולא יהיו מרים וסרוחים וגם כח אדם בעינן כמו הראשונים. מים אחרונים אין צריכין שיעור וא''צ לשפוך על ידיו אלא פעם א'. וב''ח כתב לא נהגו האידנא לנקות הידים לא ביין ולא בשמן:
ט
הלכות מים אחרונים
2,579
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפא
ט
שאין נוהגים: והמקובלים כתבו דכל אדם יזהר במים אחרונים וכ''כ היש''ש שנהג לשטוף הכוס ורחץ ידיו במים:
י
הלכות מים אחרונים
2,580
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
א
ביחיד: והאר''י ז''ל כתב שהיחיד לא יברך על הכוס עיין יד אהרן:
א
הלכות ברכת המזון
2,581
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ב
מדינה: כתב רש''ל בשעת הדחק יכול לברך אפי' על קווא''ס או בארש''ט ואין להורות כן בפני ההמון שלא יבואו לזלזל אף שלא בשעת הדחק ע''כ וכתב הט''ז ואני אומר דיש בזה ביזוי הברכה ולא יעשה כן בישראל ועוד יש מנהג בין ההמון אם שותין שכר בתוך הסעודה ואחר האכילה קובעים עצמם לשתות מי דבש מברכין בה''מ על כוס שכר באמרם שהוא חמר מדינה גם זה ביזוי מצוה הוא והוא בכלל מ''ש שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקן וכ''כ הב''ח ושל''ה. וכתב המ''א ונ''ל דאין דברים אלו אלא במדינות שרגילין לשתות המי דבש והוי חמר מדינה אבל במקום שאין שותין אותו אלא לפרקים לא הוי חמר מדינה ע''ש:
ב
הלכות ברכת המזון
2,582
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ג
וא''א לקנות יין: אבל אם יש לו יין בביתו צריך לברך עליו ב''ח. כ' המ''א נ''ל דאם יש לו מעט יין בביתו לצורך קידוש א''צ לברך עליו דקידוש לכ''ע טעון כוס וחמור מבה''מ:
ב
הלכות ברכת המזון
2,583
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ד
ע''ד הקבלה: כבר כתבתי בשם האר''י שא''צ כוס כלל ועיין יד אהרן:
ב
הלכות ברכת המזון
2,584
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ה
פגמו: ה''ה כוס של קידוש והבדלה וכיוצא בהם אבל אם רוצה לשתות אע''ג דפגום הוא צריך לברך וזהו פשוט:
ג
הלכות ברכת המזון
2,585
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ו
לתוך ידו: ובאופן שעדיין שם מלא עליו דהא מלא בעינן לכ''ע:
ג
הלכות ברכת המזון
2,586
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ז
ואין להקפיד: ויש לזהר לכתחלה. כנה''ג מ''א:
ג
הלכות ברכת המזון
2,587
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ח
לתוכם: קודם שישתה המברך דכולם ישתו מכוס שאינו פגום אבל מה שנוהגים ששותה המברך ואח''כ שופך לכוסות המסובים שהם פגומים אין לזה טעם. ט''ז:
ד
הלכות ברכת המזון
2,588
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
ט
אם החזיר: דוקא בדיעבד אבל לכתחלה אסור לעשות כן ולכן נוהגים להוסיף עליו מעט מהקנקן ובזה מתקן ואח''כ שופכין אותו להקנקן ואח''כ מוציאין אותו מהקנקן לשם ברכה כמ''ש סי' קפ''ג עיין מ''א ובעטרת זקנים ובשכנה''ג ובספר הליכות אליהו דף ע''ד:
ה
הלכות ברכת המזון
2,589
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפב
י
הדחק: טוב יותר לברך על יין פגום מעל שאר משקים שאינם פגומים. עטרת זקנים. יש נוהגין שנותנין פרורין של פת בכוס ואומרים שמתוקן בכך וכתב הטור שהוא מנהג שטות והרמ''מ וב''ח כתבו סמך מקרא דגורן ויקב שהגורן ממלא היקב:
ז
הלכות ברכת המזון
2,590
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
א
כוסות: פי' שיורי יין ששרה בו פת רש''י. וה''ה כשמקנחו במפה שרי. מ''א:
א
הלכות ברכת המזון
2,591
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ב
ברכה: כי חי פי' פרישק''ו. ולדידן ישלח לקנות מחנוני סמוך לברכה כדי שיהא חי. מ''א:
ב
הלכות ברכת המזון
2,592
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ג
שלם: ואפי' נשבר בסיס שלמטה פסול אא''כ בשעת הדחק. מהרי''ל ועיין שכנה''ג:
ג
הלכות ברכת המזון
2,593
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ד
בב' ידיו: עיין תשו' חכם צבי סי' קס''ח שכתב דוקא המברך צריך שיטול הכוס בידו ע''ש:
ד
הלכות ברכת המזון
2,594
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ה
בימינו: ויעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס והסוד ואתן את הכוס על כף פרעה של''ה. ובספר נגיד ומצוה כתב שיהא הכוס עומד על ה' אצבעות על גביהם ממש ע''ש ועיין בית יעקב סימן קע''ד. אל יטול הכוס בבתי ידים רק יסירם קודם. מהר''ם:
ד
הלכות ברכת המזון
2,595
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ו
לסייע מותר: ב''ח כתב אם תופס בימין באמצע הכוס מותר לשום יד השמאל תחת הכוס ומ''א חולק עליו. וט''ז אוסר אפילו בנתן השמאל תחת הימין לסייעו דלא כהרמ''א ע''ש. כתב הט''ז ראיתי הרבה בני אדם שאינם ממלאין הכוס ממש ורמ''א כתב שיהא מלא. וצ''ל הטעם שאם יהא מלא הרבה ישפוך ויתבזה וכמ''ש אין מעבירין כוס מלא על האוכלין:
ד
הלכות ברכת המזון
2,596
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ז
גלוק גלא''ז: ט''ז ומ''א הקשו דמנ''ל שיתן עיניו ביין דילמא די שיתן עיניו בכוס ע''כ העלה הט''ז דאם אין בקלות כוס אחר יברך ע''ז ואין כאן חשש פיסול ע''ש ועיין בשכנה''ג:
ד
הלכות ברכת המזון
2,597
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ח
לאשתו: אפי' לא אכלה עמהם כ''מ בגמ' גבי עובדא דילתא:
ד
הלכות ברכת המזון
2,598
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
ט
בלחש: והב''ח כתב דיותר טוב לשמוע וכ''כ בתשו' פנים מאירות סי' נ''ז ע''ש. ובט''ז כתב הואיל בעו''ה שבאותו פעם שהמברך מברך בזימון אין שומעין לו ומדברים דברים אחרים ובפרט בסעודות גדולות וטוב מאוד היה הדבר שלא לברך בזימון כלל דאז היה כ''א מברך בפני עצמו משא''כ עכשיו שטועים לומר שהם יוצאים בברכת המברך. ע''כ חיוב על כל אדם לדבר הברכות בלחש עם המברך ע''ש ובתשב''ץ כתב דצריכים לשמוע עד הזן את הכל שהוא ברכת הזימון וכתב המגן אברהם וכ''נ עיקר:
ז
הלכות ברכת המזון
2,599
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
קפג
י
לטוב עין: פי' לשונא בצע וגומל חסד בממונו. רש''י:
ז
הלכות ברכת המזון