Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
2,700
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
יג
בפה''א: דאינן עיקר הפרי מכאן הביא ראיה הרב ט''ז לקמן בסי' ר''ד ס''ק ט''ו דעל קליפת מראנצי''ן שמרקחין אותם בדבש שמברך בפה''א. אבל המ''א סי' זה ס''ק י''ז חולק וכתב דלא דמי דהכא הקליפה נופלת ובהמראנצי''ן הקליפה מגוף הפרי וראוי לאוכלו אלא שאין טוב כ''כ דגם תוך הפרי אינו טוב בלי תיקון ותערובת צוקר לכן יברך בפה''ע ע''ש וכן בתשובת פנים מאירות סי' ס''ה הכריח דמברך בפה''ע דלא כט''ז. ומצאתי דיש לברך שהכל על מראנצי''ן מרוקחין וכן נוהגין בכל מדינות ישמעאל באר היטב אשר לפני. (וכן פסק בספר אליהו רבה לברך שהכל על מראנצי''ן מרוקחין):
ו
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,701
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
יד
שהכל: זהו דעת ת''ה. והיינו דוקא בגודגדניות כגון פאווידל''א שנתבשלו ונימוחו לגמרי אבל בתמרים שנתמעכו לא פליג הת''ה וס''ל כהרמב''ם דמברך בפה''ע עיין מ''א וע''ת:
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,702
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
טו
יצא: ט''ז האריך והעלה דהמברך לכתחלה בפה''ע על הפאווידל''א של פלומי''ן או קירשי''ן אין עליו חשש ושפיר עביד כיון שברכת בפה''ע יש לה מעלה על ברכת שהכל ובכל יום אנו נוהגין כשמבשלין תפוחים עד שנתרסקו לגמרי שמברכין עליהם בפה''ע וכמ''ש סעיף י''ב בין מבושלים כו' ובודאי הוי מרוסקין ע''י הבישול ולית כאן בית מיחוש ברכה לבטלה עכ''ל. והב''ח פסק דהמדקדק במעשיו יברך על הפאווידל''א וכיוצא בו שהם מרוסקים לגמרי בפה''א. ואם בירך בפה''ע או שהכל יצא ע''ש ועיין יד אהרן מה שהקשה על הט''ז: (ועיין בס' אליהו רבה שהשיג על הט''ז בענין פאווידל''א ופסק כדעת רמ''א):
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,703
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
טז
שהכל: דזיעה בעלמא הוא דאין נקרא משקה אלא היוצא מהזיתים ומהענבים בלבד:
ח
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,704
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
יז
ענבים: ול''ד לבוסר בס''ב דמברכין עליו בפה''א שאני בוסר דעומד לעשות ממנו משקה דאישתני לעלויא דהיינו יין שמברכין עליו בפה''ג משום הכי דיו שמורידין אותו מעלה א' ומברכין בפה''א משא''כ בסופי ענבים שעומדים לעשות חומץ לכן מברכין שהכל:
ט
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,705
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
יח
הנובלות: עיין יד אהרן שהאריך בזה:
ט
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,706
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
יט
שהכל: ול''ד למיא דסלקא בסי' ר''ה ס''ב דהנהו כיון דרוב אכילתן ע''י שליקה מי שליקתן כמותן משא''כ פירות דאין דרכן למישלקיה או למסחטיה אלא למיכלא בעינייהו בהנהו לא אמרינן שיהא מימיהן כמותן ב''י הרשב''א. ומיהו בפירות יבשים כגון תפוחים ואגסים גודגדניות פלומין ד''ה דמברך בפה''ע דהא אין דרכן אלא למשליקנהו ולא למיכלא בעינייהו וכן אני נוהג ועיקר ב''ח ט''ז. וכן פסק הע''ת דפירות שרוב אכילתם במבושל ודאי מים שלהם כמותן שאם הם פרי האדמה מברכין בפה''א ואם הם פרי העץ מברכין בפה''ע. ומג''א מסופק בזה. ועל קאוו''י וט''ע מברך שהכל פרח מטה אהרן ח''א סי' מ' וכ''פ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ה' שמברכין שהכל על הקאוו''י וט''ע אבל בהלק''ט סי' ט' ובתשובת פנים מאירות סי' צ''ה כתבו דמדינא יש לברך בפה''א אלא שנהגו לברך שהכל ע''ש ועיין בס' בני חייא ואחריו בנ''ר עיין סי' ר''ד ס''ז מש''ש:
י
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,707
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כ
להרא''ש: דעל כולם אם אמר שהכל יצא. מיהו אם אכל תחלה פרי ובירך בפה''ע צ''ע אם יברך שנית על המרק שהכל ולכן ישתה ד''א תחלה לברך שהכל מ''א. וציר של פירות שנכבשו כגון אוגירק''ס או קומפש''ט שקוראין זויאר קרויט אין לברך רק שהכל דלא נכבשו להוציא מימיהן. ט''ז:
יא
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,708
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כא
משך: ז''ל הרב''י דוקא כשהצמוקים מעורבים עם המים הא אם נמשכו המים מהצמוקים ה''ל יין עכ''ל. ופי' רמ''א דבריו דה''ק דוקא כשהצמוקים מעורבים עם המים ואוכל הצמוקים ושותה המים אז ה''ל כמרק של כל הפירות אבל אם נמשכו וכו' כלומר שאין כוונתו לאכול הצמוקין כלל רק להמשיך מהן היין אז אפילו שתה מהם מהכלי שהצמוקים בתוכו מברך בפה''ג. ולא בעי המשכה וכ''מ מכל הפוסקים דכתבו יין צמוקים ולא חלקו בין משך ללא משך מ''א ע''ש וכ''כ ט''ז דאחר ג' ימים הוי יין גמור אף שלא משך ע''ש:
יא
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,709
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כב
נויאי''ט: דהאגוז עיקר והדבש אינו בא רק למתקו:
יג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,710
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כג
רך: דקודם הטיגון אינו ראוי לאכילה דמר הוא ולא נטעי אינשי אדעתא דהכי ב''י וכתב הט''ז ואיני מבין מ''ש רמ''א וכן אותם אגוזים וכו' דגם אגוז רך מיירי בענין זה. ומ''א הגיה דצ''ל והן אותם וכו' ע''ש:
יד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,711
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כד
שהכל: ודעת הטור דיברך בורא פרי העץ וכתב הט''ז ונראה פשוט שאם יש לפניו פרי אחר שיברך עליו יצא גם על הסוקא''ר דדעת הטור עיקר:
טו
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,712
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כה
כלום: וה''ה גלגי''ן וציטוו''א. מהר''ם מ''א:
טז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,713
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כו
מושקא''ט: שקורין מושק''ט נו''ס דפרי גמור הוא ורגילין לאוכלו ביובש ול''ד לדסעיף י''ד ומי שיש לו שלשול ונותן המושקא''ט לתוך השכר כדי שיעצור דמי לשמן זית כמ''ש סעיף ד'. ומיהו נ''ל דבשותה לצמאו אע''פ שנותן ג''כ מושק''אט לתוכו לרפואה מ''מ מברך על השכר וה''ה גבי שמן מ''א. (ובס' אליהו רבה פוסק דאף בשותה רק לרפואה מברך על השכר ופוטרו דמיעוט הוא נגד השכר ול''ד לשמן דלעיל):
יז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,714
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כז
רטובים בפה''א: ועץ שקורין לאקרי''ץ בפה''א. עטרת זקנים בשם ס''ח ע''ש:
יח
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,715
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רב
כח
מסופק: היינו אחר שלמד אבל מי שלא למד לא יאכל עד שילך אצל חכם ללמדו ש''ס מ''א:
יח
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,716
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רג
א
בחורף: וא''כ ה''ה בפרי שקורין ברוימבע''ר ופרי אדום שקורין ערפיר''ט מברך בפה''א מהר''ם ב''ח. והמ''א כתב משום האגודה שיברך בפה''ע שכן הענף מתקיים ימים הרבה וכי שקיל פרי הדר אתי מאותו ענף עצמו וכן עיקר. וכן אותם שקורין בפולין יגדע''ס השחורים. אבל האדומים גדלים בעשבים ומברכין בפה''א. ואותם האדומים הנמצאים בתמוז וגם יש מין הנמצאים בחורף ואין בהם אלא שרף בעלמא כנוס בתוך החרצנים ומוצצין אותן וזורקין אותן ראוי לברך עליהם שהכל דהקליפה והגרעינן אינן ראוים לאכילה כלל א''כ אין לברך אלא על המשקה שבתוכו. מ''א:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,717
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רג
ב
סרק: ט''ז העלה דלא אמר כאן אלא במינים גרועים הרגילים להיות בעצי היער כגון תפוחים קטנים ואגסים שאינם ראוים לאכילה כשהם חיים אבל תותים כשהם שוהים הרבה על הסנה הם טובים לאכלם חיים מברכין בפה''ע ואנו בכל יום ויום מברכין בפה''ע על אגוזים קטנים הנלקטים מעצי יער עכ''ל וכ''כ המג''א. ועיין יד אהרן:
ד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,718
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רג
ג
הזנגבי''ל עיקר: וה''ה כשצולין זנגבי''ל ואוכלים אותו לרפואה מברך בפה''א. וכן על פלפלין שמרקחין אותם בפה''א אבל בציטוו''ר מברך שהכל עמ''א. זנגבי''ל ופלפלין יבשין שבשלו עכו''ם שרי. מ''א:
ו
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,719
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רג
ד
הבשמים עיקר: צוקר עם אינגב''ר כתוש ויש שם צוק''ר הרבה כמו האינגב''ר אפ''ה מיקרי הצוקר טפל לגבי האינגב''ר ומברך על האינגב''ר בפה''א ופוטר הצוקר ט''ז. על השומשמין והולנדהר''א מברך בפה''א וטחונים שהכל של''ה. וכן שומשמין שמטגנין אותן בדבש מברכין עליהם בפה''א דלא כקצת טועים לברך שהכל. תשובת פנים מאירות ס''ס ס''ה ועיין סי' ר''ד סעיף י''א:
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,720
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
א
גבינה: אם בירך על גבינה בפה''א לא יצא. הלק''ט ח''א סי' רל''ח:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,721
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ב
ונתקלקל: היינו קצת דאילו נתקלקל לגמרי אין מברכין עליו כלל. ב''י:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,722
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ג
ועל המרק: של בשר דמרק של פירות ע''ל סי' ר''ב:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,723
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ד
כמהין ופטריות: מן האויר הם גדילים:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,724
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ה
ועל קורא: דלא נטעי אינשי האילן אדעתא למיכל הקורא כשהוא רך רק שיתקשה ויעשה עץ ונ''ל דבשרביטין של קטניות שקורין ערבי''ס שוטי''ן יש חילוק דאותם שהם נזרעים בגינה יש לברך בפה''א אפי' על השרביטין דע''מ כן נזרעו לאוכלן חיים אבל אותן שזורעים בשדות להניח עד שיתקשה ויבשלו אותם אין לברך עליהם בפה''א אלא שהכל עד אחר בישולם ט''ז ע''ש ובתשובת פנים מאירות סימן ס''ה חולק וכתב דאין לחלק ועל כולם מברך בפה''א:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,725
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ו
שעורים: ועל הקאו''י וט''ע נמי שהכל עיין לעיל סי' ר''ב סעיף קטן י''ט:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,726
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ז
עשבי דדברא: דוקא בעשבים אמר כן דאינם חשובים מצד עצמן ולא מצד זריעה דגדלים בלא זריעה. אבל פירות טובות כגון יגדע''ס מאלינא''ש יש לברך עליהם כמ''ש בסי' ר''ג ס''ק א':
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,727
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ח
אני''ס: ואם שלקו מברך על מימיו בפה''א. מ''א ס''ק י''ד ע''ש:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,728
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
ט
כמון: קימ''ל בל''א:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,729
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
י
שמזיקו: דוקא בחומץ חזק שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ. אבל בחומץ שאינו חזק כ''כ ודאי אית ליה הנאה מיניה ובעי ברכה כמ''ש ס''ד. מ''א:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,730
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יא
בפה''ג: אלא בפה''ע. ט''ז. ומ''א כתב שהכל ע''ש:
ו
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,731
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יב
בנ''ר: עיין בשכנה''ג שכתב משם הרב מהר''ח אבולעפי''א שאין לברך ברכה אחרונה על שתיית הקאוו''י שמחמת חומה רגילים לשתותה לאט לאט ושוהין מתחלת השתיה עד סופה טפי מרביעית. וכן הסכים הר''י רוזאני''ס בס' משנה למלך בפ''ג מה' ברכות ומהר''ם בן חביב ז''ל בחידושיו בפ' יוה''כ דף י''ב ע''ב ומהר''א הלוי בתשוב' גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' י''ו. ופר''ח בס' מים חיים סי' א'. אבל מהרי''א אשקאפה ובעל כנה''ג ומהר''א יצחקי ז''ל בתשובתו זרע אברהם חא''ח סי' ב' וסי' ה'. ומהר''ם גלאנטי הסכימו לברך. עיין בהלק''ט ח''א סי' ט' ובס' בני חייא ועתה בזמנינו רובם ככולם אין מברכין לבסוף וראיתי אנשי מעשה שמניחין אותו שיצטנן ואח''כ שותין אותה ומברכין. יד אהרן:
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,732
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יג
לאחריו: דלית ליה הנאה מיניה אבל השותה שאר משקים להעביר האומצא מברך כמ''ש ס''ח מ''א:
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,733
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יד
ונאנס: דדמי לאשה שמתחלתה באונס וסופו ברצון דחשבינן ליה אונס. והמ''א וט''ז הניחו דבר זה בצ''ע ועיין בס' גן המלך סי' צ''ז ובהלק''ט סי' קנ''ב:
ח
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,734
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
טו
ביותר: ודוקא שניכר מהותו ותארו אבל אם נפסדה צורתו העצמית מברך שהכל כמ''ש סי' ר''ב ס''ז בהג''ה ועמ''ש שם דדוקא כשנמוחו לגמרי מברכין שהכל. מ''א:
יא
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,735
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
טז
ורדים: היינו רויז''ן בל''א. אע''פ שגדלים על האילן כיון דזרע שלהם עיקר הפרי והעלים הם הפרחים ב''י וכן הלונדר''א מברך בפה''א דעיקר הפרי הם הגודגדניות השחורות. של''ה עיין מ''א:
יא
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,736
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יז
לרפואה: מיירי שאין טובים לאכול כמ''ש ס''ח מ''א ע''ש:
יא
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,737
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יח
שמערבין: כל סעיף זה הוא לשון הרמב''ם ופשוט דמיירי דוקא בה' מינים דבהכי איירי כדמסיים ואזיל חלב חטה וכו' אבל בשאר מינים פשוט דאזלינן אחר רוב וכ''מ בגמרא דאמרינן כל שיש בו מחמשה מינים מברכין במ''מ והיינו דוקא כשבא ליתן טעם בתערובות א''כ בשאר מינין אפי' בא ליתן טעם הולכין אחר הרוב והכי מסתבר אטו מי שיתן בצלים או חומץ לתוך התבשיל יברך על הבצלים מ''א ע''ש. ועיין ט''ז ועיין ע''ת:
יב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,738
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
יט
המרקחת: השקדים שמחפין אותם בצוקר אף שהפרי חפוי מכל וכל מברך על הפרי ולא על הצוק''ר:
יב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,739
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רד
כ
שהכל: מ''מ אם הוא דבר שיכול לפוטרו תוך הסעודה עדיף טפי דאז אין ספק כלל. כתב בספר חכמת מנוח שהכל נהיה בסגו''ל תחת היו''ד שהוא לשון בינוני ולא בקמץ שהוא לשון עבר דרוב ברכות נתקנו בלשון בינוני. ובסי' קס''ז ס''ק ח' כתב המ''א בקמץ ע''ש:
יג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,740
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
א
וקטניות: נ''ל דעל קטניות יבשים האוכלם חיים מברך שהכל. מ''א:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,741
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
ב
וכרוב: ואם הוא כבוש ראוי לאוכלו חי ומברך בפה''א. של''ה מ''א ט''ז:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,742
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
ג
וכרתי: ט''ז העלה לחלק בין השומים דבשום שהוא לא הזקין עדיין ראוי לאוכלו חי אפי' בלא פת מברך בפה''א. אבל אם הזקין שאינו ראוי לאוכלו חי בלא פת יש לברך בזה שהוא חי שהכל ולאחר בישולו בפה''א וכן בבצל יש חילוק זה. אתרוג המטוגן בדבש וכן כל דבר שגדל על העץ ועושין מהן איי''ן גימאכט''ס יש לברך בפה''ע דומיא דאגוז המטוגן בדבש כמ''ש סי' ר''ב סי''ג אבל מה שעושין מן פרי האדמה יש חילוק דאם הוא מין צנון שקצת בני אדם מטגנין אותו בדבש ברכתו אז שהכל כמו תומי וכרתי כיון שהוא משתנה לגריעותא בבישול בלא דבש וטובים יותר חיים ממבושלים רק הדבש הוא משביח אין השבח מחמת עצמן. אבל אם מטגנין מייארי''ן ורובי''ן וקירב''ס יש לברך בפה''א ומזה יש ללמוד כל דיני איי''ן גימאכט''ס עכ''ל ט''ז:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,743
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
ד
ירקות: ע''ל סי' ר''ב ס''ק י''ט מש''ש:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,744
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
ה
עם בשר: דמים לית ליה טעמא כ''א מה שקבלו מן הבשר אזלינן בתר בישרא. לפ''ז נ''ל אם בישל ירקות בחומץ או במשקה שקורין בארש''ט אין לברך עליהם כמו על ירקות אלא כפי ברכת המשקה כיון שיש לו עוד טעם שלו אפילו בישלו עם בשר לא הפסיד טעמו כמו באגוז ודבש בסי' ר''ב סי''ג. ט''ז:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,745
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
ו
סחטן: דאשתני לגריעותא. וע''י כתישה הוי כבישול עיין ט''ז. מי תותין ויין תפוחים שעומדין לשתייה מברך שהכל וכן המשקה שעושין בפסח מתפוחים מברך שהכל עיין מ''א:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,746
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רה
ז
הלפת: כגון מיאר''ן ורובי''ן בל''א אע''פ שנאכלין ג''כ חיין מ''מ כיון שטובים יותר מבושלים מחיין מברך חיין שהכל ומבושל בפה''א ירק גרין קרוי''ט חי שהכל מבושל בפה''א. שלאטי''ן מעורב עם חומץ ושמן זית בפה''א. ארביס שוטין בין חי ומבושל בפה''א שטובים חיין ומבושלין זויאר קרויע בפה''א בין חי בין מבושל. וירק שהוא טוב חי ובמבושל משתני לגריעותא כגון ירק שקורין שערזי''ך או מה שקורין טארה''ן או צנון וכדומה לזה מברך חי בפה''א ומבושל שהכל:
ה
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,747
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רו
א
לא יצא: נ''ל דאותם הגדלים על האילן ומברך בפה''א מחמת דלא נגמר פרי או שאינן עיקר הפרי אם בירך בפה''ע יצא מ''א ובס' אבן העוזר חולק עליו דלא יצא ע''ש (וכן בס' אליהו רבה השיג על מ''א בזה) ועיין בתשובת פנים מאירות סי' נ''ח ובבאר היטב אשר לפני יש שם חסרון איזה אותיות ע''ש:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,748
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רו
ב
דבור: פי' כדי דיבור שאילת שלום תלמיד לרב דהיינו שלום עליך רבי ומורי ושתיקה לא הוי הפסק בדיעבד אפילו בזמן מרובה עיין מ''א:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,749
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רו
ג
בימינו: ואל יתחוב בסכין רמ''מ:
ד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,750
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רו
ד
א''צ לברך: עיין מ''א שהאריך והעלה להלכה וז''ל כללו של דבר אם דעתו על כל מה שיביאו פשיטא דא''צ לברך ואם היה נמלך ממש פשיטא דצריך לברך ובסתם כל זמן שמונחים לפניו מהראשונים פליגי דלהכל בו צריך לברך דאין קביעות לפירות ולהס''ח א''צ לברך מיהו דוקא מיני פירות אבל שתה שכר והביאו לו דגים אע''ג שהיא ברכה א' צריך לברך אא''כ היה דעתו עליהם ואם אין מונחים לפניו מפירות הראשונים לכ''ע צריך לברך עכ''ל. ועיין ט''ז. אם בעודו מברך הביאו לו פירות יפים יאכל מהראשונים תחלה כיון שבירך עליהם תחלה אף על פי שהיה דעתו לפטור גם היפים ס''ח. ועיין בתשו' באר עשק סי' ע''ד (ובס' אליהו רבה ס''ק י'):
ה
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,751
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רו
ה
עליו: עיין מ''א בירך על המים ושמע שיש מת בעיר ישתה מעט מן המים וישפוך השאר ואם אמרו לו שהתקופה נופלת ימתין מעט עד שתעבור התקופה וישתה ולא יברך. ס''ח מ''א:
ו
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,752
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רז
א
אלו: וה''ה אם אכל ושתה מ''א. אם נסתפק אם אכל כזית פירות בכדי אכילת פרס בהלק''ט ח''ב סי' שי''ג פסק דמברך ברכה אחרונה בנ''ר. והיד אהרן חולק ופסק דלא יברך:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,753
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רז
ב
חי העולמים: נוסח הברכה בא''י אמ''ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים. חי נקוד בצירי שהוא דבוק וכן כתב התוי''ט סוף תמיד. (ובס' אליהו רבה העיד ששמע שחזר בו וכן כתב בסי' (נ''ז) [נ''ד]):
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,754
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
א
דגן: והם חטה ושעורה וכוסמין ושבולת שועל ושיפון אבל מה שאנו קורין טטרק''י אינן בכלל:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,755
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ב
כתשן: משמע דברישא מיירי ששלקן בלא כתישה וקשה דבסעיף ד' כתב כששלקו כשהגרעינן שלמים מברך בפה''א ואפשר דהכא מיירי ששלקו עד שנתמעך עיין מ''א:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,756
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ג
בעלמא: כ' הט''ז לכאורה נראה דאפי' אם החמשת מינים הם רוב כיון שאינם למאכל אין להם חשיבות מאכל לברך עליהם במ''מ ואע''ג דבשאר דברים אזלינן בתר רובא הכא גרע טפי שאינם בכלל מאכל כלל כיון שאינם אלא לדבק וא''כ אותן הלעקי''ך שהם עשוים בשביל הדבש והבשמים ממילא הוי הקמח רק לדיבוק בעלמא אין לברך עליהם במ''מ. אלא דאין להקל בכך כיון שיש לו הנאה חשובה עכ''פ מצד הריבוי ונראה דמשום ספק זה כ' הש''ע כאן וטוב להחמיר לגומעם בתוך הסעודה. ובס''ב כשזכר שנותנו לדבקו ולהקפותו לא כ' שם להחמיר בזה דשם מיירי שאין מה' מינים רוב אז ברור דהם בטלים כל שהם לדבק משא''כ כשיש רובא כנ''ל עכ''ל. מאכל שעושים מביצים וצוק''ר וכשמשימים אותו על האש נותנין בו קמח נראה דבטל לגבי הביצים והצוק''ר דאין נותנין לתוכו קמח כ''א לדבקו ולהקפותו ואין מברכין עליו אלא שהכל אבל ממ''ש הרב פר''ח ביו''ד סי' קי''ב ס''ק י''ז על הקיפט''י דהיינו שלוקחין תירוש ומרתיחין אותו על האור ומערבין עמו קמח ומתעבה והתירוש מרובה על הקמח דמברכין במ''מ כיון שמלבד ממה שמדבק ומקפה התערובת מכשירו ומתקנו נמי לאכילה ע''ש וכ''כ בספרו מים חיים בתשובתו שם סי' ח' ע''ש. וכ''כ מהר''א יצחקי בתשובתו זרע אברהם סי''א א''כ ה''ה הכא נמי כיון שמלבד ממה שמדבק מכשירו לאכילה מברך במ''מ. ולענין ברכה אחרונה כתב הפר''ח שם בתשובתו שיברך ברכה מעין ג'. ומהר''א יצחקי בתשובתו שם כתב שאם אכל שיעור שיהיה בו כזית דגן בכדי אכילת פרס יברך מעין ג' ואם לאו יברך בנ''ר עיין יד אהרן. לפ''ז אין ספק בלעקי''ך ולכ''ע מברך במ''מ ואחריו ברכה מעין ג' ודלא כט''ז:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,757
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ד
הסעודה: כ' הט''ז תמיה לי למה כתבו שאוכלם בתוך הסעודה אמאי לא אמר שיברך עליהם שהכל. דהא על הכל שאמר שהכל יצא. ונ''ל דכאן הוי ספק משום ברכה אחרונה דאם יצטרך לברך במ''מ יצטרך לברך אחריו מעין ג'. ובברכה אחרונה אין לומר אלא כפי שנתקנה מש''ה כ' דיאכלנה בתוך הסעודה. לפ''ז אם רוצה לאכול דבר זה וכן הלעקי''ך פחות מכזית ואז א''צ ברכה אחרונה יאמר לפניו שהכל ולאחריו ולא כלום וא''צ תוך הסעודה ע''ש ולפי מ''ש בס''ק שלפני זה אין ספק בלעקי''ך ולעולם מברך במ''מ:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,758
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ה
ופטור: ממ''נ כצ''ל:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,759
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ו
דגן: כל ה' מינים בכלל:
ד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,760
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ז
בתוך הסעודה: לכן יש ליזהר שלא לאכול חיטים או שעורין וכן גרי''ץ שלמים מבושלים אלא בתוך הסעודה משום ספק ברכה אחרונה. ואם אירע שאכלו שלא בתוך הסעודה יברך אחריהם בנ''ר. וכ''כ הכנה''ג ועי' בתשו' גינת ורדים כלל א' סי' ט''ז. והיינו דוקא כשלא נדבקו ע''י בישול אבל אם נדבקו ע''י בישול או כתושים ברחיים מברך במ''מ ודוקא שנתמעכו יפה עיין מ''א. אם עושין תבשיל משבולת שועל שקורין גנצ''י גרי''ץ ונותנים בהם מים הרבה שאין ראוים רק לשורפו שקורין זופ''א אין המים בטלים לגבי הגרעין וצריך לברך על הגרעין בפה''א ועל המים בפני עצמו שהכל דהא עיקרן על שם המים ומ''מ אין הגרעינים בטלים ברוטב דה' מינים חשיבי מ''א. ועי' בס' אבן העוזר דהוכיח מן ש''ס דעל כוסס שעורין שלימים חיים דאין לברך עליהם כלל כפסק הרד''א הביאו ב''י. וגם בדין התבשיל משבולת שועל חולק עליו:
ד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,761
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ח
לאכילה וללועסו: משמע דאם אינו ראוי ללועסו אפי' הוא עב מברך שהכל והדר קאמר אם ראוי לשתיה וכו' משמע דאם הוא עב מברך במ''מ וכן עיקר וכ''מ בגמ' בעבה מברך במ''מ מ''א ועי' עוד במ''א סי' ר''ה ס''ק ו':
ו
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,762
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
ט
האורז: האורז ריי''ז ודוחן היר''ז. וי''מ איפכא לכן לא יאכלם כשנתמעכו אלא בתוך הסעודה. ואם אכלם בלא סעודה יברך על שניהם שהכל מספק של''ה ב''ח. וט''ז כ' כיון דעכ''פ אין באלו ברכות מעין ג' ואין כאן ספק אלא בברכה ראשונה אם תהיה שהכל או במ''מ יש לברך על רייז והיר''ז שהכל ואחריו בנ''ר. וגרופין שנעשה משעורים כתושים ברחיים ובישלם פשיטא שמברך במ''מ ולאחריהם מעין ג' דהא מחמשת המינין הם ואותן שנעשה מטטרק''ה שאין מחמשת המינין מברך שהכל ובנ''ר וזהו פשוט:
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,763
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
י
שנתמעך: עי' ט''ז ומ''א. (ובס' אליהו רבה כ' דאין חילוק באורז בין נתמעך או שלם ממש. ולכן סתם בש''ע ולא חילק בין נתמעך או לא וכן הסכים הב''ח ע''ש):
ז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,764
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יא
נתמעכו לגמרי: דוקא כשנתמעכו דרך כלי מנוקב שהן דקין מאוד או שעשה תבשיל מקמח של קטניות אבל כשמיעך אותן בכף עיקר דרך אכילתן בכך וממשן קיים מברך פה''א. מ''א ושל''ה:
ח
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,765
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יב
דוחן וכו': עיין מ''א ובפרח שושן כלל א' סי' נ':
ט
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,766
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יג
מעין ג': נוסח הברכה בא''י אמ''ה על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו והעלינו לתוכה ושמחנו בה כי אתה ה' טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל המחיה ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה. ועל פירות אומר על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ וגו'. ועל היין על הגפן ועל פרי הגפן ועל תנובת השדה ועל ארץ וגו' וחותם על הארץ ועל הפירות ב''ח. אבל המנהג לחתום על הארץ ועל פרי הגפן:
י
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,767
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יד
הארץ: ובח''ל הסמוכה לא''י א''צ לשנות מטבע הברכה מספק שמא הפירות מא''י הן ולא חיישינן לזה ר''י מ''א. (ובספר אליהו רבה העלה להלכה דאם בודאי באים מא''י לח''ל יברך על פירותיה. ואם בודאי באו מח''ל לא''י מברך על הפירות. אבל בספיקא לעולם יברך על הפירות ע''ש):
י
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,768
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
טו
מעין המאורע: היינו קודם שיאמר כי אתה טוב ומטיב. אומר ושמחנו בה ורצה והחליצנו ביום השבת הזה ובי''ט אומר וזכרינו לטובה ביום חג פלוני הזה. וכן בר''ח. ואם לא הזכיר יצא. מ''א:
יב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,769
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
טז
הפירות: ובמרדכי כתב לחתום על הארץ ועל המחיה ועל הפירות וכ''כ האגודה וכן נ''ל. מ''א:
יב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,770
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יז
התפוחים: אע''ג דחותם על הארץ ועל הפירות כמש''ל סעיף י''א מ''מ כיון דאינו מזכיר בפתיחה פירות לא יצא:
יג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,771
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יח
בפה''ג: טעה ובירך על היין בפה''ע צריך לחזור ולברך בפה''ג. ר''י לוי עיין מ''א ובתשובת פנים מאירות סי' נ''ח חולק ופסק דיצא. ע''ש:
יד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,772
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
יט
בפה''ע: ואם בשעת שתיית היין נתכוין לפטור הענבים פטור מברכת הענבים ב''י מ''א ט''ז ע''ש ועיין בתשובת פנים מאירות סי' נ''ח:
יד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,773
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
כ
ב''נ: עיין מהר''א הלוי בס' גן המלך סימן צ''ח:
טז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,774
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
כא
משקין: דוקא אם היו שאר משקין לפניו בשעה שבירך על היין אז פוטר היין אותם מברכה ראשונה ה''נ פוטרן מברכה אחרונה וע''ל סי' קע''ד סק''א. אבל היכא דאין המשקין לפניו בשעה שבירך על היין והוצרך לברך על המשקין הבאים אח''כ ה''ה דצריך לברך לאחריהם מרדכי. ומיהו היכא דקבע על היין א''צ ברכה אחרונה על המשקין מ''א ועי' סי' ר''ו ס''ה:
טז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,775
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
כב
פוטרתו: עיין בבאר הגולה שכתב לענ''ד דחוק הוא דודאי הדייסא מיזן זיין יותר מן התמרים וכו' ע''ש וכ''כ הפר''ח שאם בירך ב''ה על הדייסא יצא ע''ש. ומ''א כתב דשאני דייסא מתמרים ויין דאית ליה עלויא אחרינא בפת ע''ש ועיין בגינת ורדים כלל א' סי' מ''ח. ובהלק''ט ח''ב סי' קנ''ד ובס' אבה''ע ע''ש:
יז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,776
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
כג
פוטרתו: וה''ה ברכת על המחיה פוטרת יין ותמרים. לחם רב עטרת זקנים:
יז
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,777
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רח
כד
שספק: וט''ז כתב דבדיעבד יכול להוסיף ע''ש ואם אכל פרי ואינו יודע אם הוא משבעת המינין ואין לו שום דבר לכלול בתוכו יברך על העץ דיוצא ממ''נ כמ''ש סי''ג. ובמשקה לא יברך כלל אחריו דיותר יש לחוש לברכה לבטלה מלאוכלו בלא ברכה דכל הברכות דרבנן. מ''א:
יח
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,778
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רט
א
המין: מסקנת כל האחרונים דלא אזלינן בתר דעתו אם אמר שלא כהוגן עיין בדבריהם:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,779
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רט
ב
יצא: כתב בלשון וי''א משום דלהרמב''ם שהוא דיעה א' לא יצא משום שהיה בדעתו לומר שלא כהוגן וכ''כ הכ''מ אבל העיקר דיצא. כמש''ל. מי שהיה מברך ברכת השחר וכשהגיע לברכת פוקח עורים טעה ואמר מלביש ערומים וחזר תכ''ד ואמר פוקח עורים צ''ע אם יצא פ''ע אבל אם נתכוין למלביש ערומים יצא ידי מ''ע מ''א ועי' מ''ש עליו הפנים מאירות סי' נ''ח. מי שהיה מבדיל ואחר ברכת היין אמר בורא מאורי האש ונזכר וסיים בורא מיני בשמים יצא. מיהו צריך לחזור ולברך בורא מאורי האש משפט צדק כנה''ג. וכ' המ''א ודוקא כשנתכוין בשעת הברכה על הבשמים אבל כשנתכוין על האש יצא ידי אש ומברך אח''כ על הבשמים כנ''ל עיין מ''א שיש ט''ס בדבריו:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,780
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רט
ג
בפה''ג: ומיירי שידע שהוא מים רק טעה בדיבורו אבל אם סבור שהוא יין ואמר בפה''ג וסיים שהכל לא יצא. מ''א ע''ש:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,781
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רט
ד
כ''ד: משמע שאחר כדי דבור צריך לחזור ולברך מהר''י לוי סי' מ''ז והלק''ט ח''ב סי' קמ''ט ובגינת ורדים כלל א' סי' י''ט כ' דא''צ לחזור ולברך עיין מ''א והיד אהרן:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,782
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רט
ה
שותים: לכאורה משמע כאן דתרתי בעי אחרים שותין ודעתו ג''כ וכו' אבל בד''מ משמע דאם היה בדעתו לשתות גם שאר יין אפילו אין אחרים עמו א''צ לברך ודוקא שלא הפסיק עד ששתה יין ואם לא היה בדעתו לשתות שאר יין הוא צריך לברך והאחרים שהיה יין לפניהם יוצאים בברכתו אף שהיה ברכה לבטלה עיין מ''א:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,783
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רט
ו
של תורה: ובטור כתב דגם ברכת מעין ג' על הז' המינים היא דאורייתא ע''כ במי שנסתפק יאכל עוד מאותו המין ויברך ויוצא גם על הספק שלו. ט''ז ועי' הלק''ט ח''א סי' קמ''ג:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,784
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
א
מכזית: כל האוכלין מצטרפין לכזית אכל חצי זית מז' המינין וחצי זית אחר מברך אחריהן בנ''ר. כנה''ג וכתב המ''א ונ''ל דה''ה פת ודבר אחר. וכל המשקין מצטרפין לרביעית אבל האוכל והשותה אין מצטרפין עי' סי' תרי''ב וכ''כ בס' גן המלך סי' כ''א וציר שע''ג ירק מצטרף דכל אכשורי אוכלא אוכלא הוא. וה''ה בפת השרויה במשקה או ביין. אבל רוטב של בשר אינו מצטרף דהוה משקה. מ''א ואם אכל מעט וחזר ואכל מעט אם שהה יותר מכא''פ אין מצטרף לברכה אחרונה. ולענין שתיה עי' סי' תרי''ב ס''י וע''ל סי' ר''ד לענין שתיית הקאו''י מש''ש. אם אכל פחות מכשיעור והלך לחוץ וחזר למקומו דצריך לברך שנית בתחלה אפי' בפת דהא אין טעון ברכה אחרונה ודינו כשאר דברים ולכן צ''ע אם חזר ואכל פחות מכשיעור אם מצטרפין דהוי כמו היסח הדעת ונ''ל דמצטרפין מ''א. דבר שהיה בו כזית ונצטמק ונתמעט בשיעורו אין לברך אחריו ואם אח''כ חזר ונתפח שפיר מברכין עליו לאחריו. גן המלך סי' קכ''ב ויד אהרן:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,785
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ב
מרביעית: הט''ז כ' דיין שרף במדינתינו אינו בכלל זה דאפי' לא שתה רביעית מברך ברכה אחרונה דאזלינן בתר שיעור שתיה לרוב בני אדם. אבל המ''א בסי' ק''ץ סק''ד כתב דאפי' ביין שרף צריך שיעור רביעית דלא חלקו בין משקה למשקה ע''ש וכ''כ הרב בעל בית יעקב סי' נ''ז ודחה שם דברי הט''ז ע''ש (וכן פסק בס' אליהו רבה) שיעור רביעית היינו ביצה ומחצה. תמלא כלי יין ותתן לתוכו ביצה ומחצה ומה שיוצא ממנה הוא רביעית. ודוקא ביין שנגדש ע''ג הכלי ואינו יוצא כ''כ אבל במים יוצא יותר לכן יעשה כמ''ש סי' תנ''ו ע''ש. (אבל בספר אליהו רבה מביא בשם מהרי''ל ושל''ה דימלא אפי' במים ע''ש) ובשל''ה כ' דהוא כמעט מלא ב' קליפות מביצת תרנגולת. וכל הדברים משערין בביצים בינונים. מ''א:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,786
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ג
כברייתו: משמע בחולין דף קי''ט דקטנית אחת מקרי בריה אע''פ שהרבה גדלים בשרביט אחד. דג קטן מיקרי בריה. חוות יאיר סי' ק''ס:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,787
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ד
הגרעין: ואם אכל מה שבתוך הגרעין מיקרי בריה דהרי אכל מה שראוי לאכול ממנו ואפי' אכל הגרעין לא מקרי בריה בדבר שאין דרך לאוכלו כגון זית אבל בענבים ורמונים דרך לאכול הגרעין עיין מ''א:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,788
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ה
רביעית: לעיל סי' ק''צ כתבנו במלא לוגמיו סגי בכוס גדול או אפי' פחות מזה אם שתה רוב הכוס. ט''ז:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,789
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ו
התבשיל: לידע אם צריך מלח או תבלין רש''י עיין מ''א בסי' תקס''ז:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,790
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ז
עד רביעית: ואפי' לטעום הרבה קדירות שרי ומיהו אם כוונתו לאכול מעט אסור לעשות הרבה פעמים דה''ל אכילה מעליא. מ''א. ועי' בתשובת חות יאיר סי' ק''ס וביד אהרן:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,791
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ח
ברכה: אפי' בכל שהוא:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,792
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
ט
ופולט: דלא מיקרי הנאה אלא בתוך מעיו וא''כ ה''ה ללועס ופולט מג''א. צ''ע באותן שנותנין עשב שקורין טאבי''ק או טוטי''ן לתוך השפופרת ומדליקין אותן ושואבין את העשן לתוך פיהם וחוזרין ופולטין אותו צ''ע אי דמי לטועם ופולט שא''צ ברכה או דלמא דומה לריח שצריך לברך ק''ו כאן שגם הגוף נהנה ממנו שהרבה שבעין ממנו כמו שאכל ושתה עי' סי' רי''ו סי''ג מ''א ועי' שו''ת הלק''ט סי' ק''א דעל טובא''ק ששואפין בחוטם א''צ לברך על הריח:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,793
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
רי
י
להקל: מ''א כתב דאין כאן ספק דאם בולע מברך אפי' מעט ע''ש ועי' עטרת זקנים:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,794
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ריא
א
שבעה: אפי' הוא חצי פרי והשני הוא שלם. ואם שניהם מין שבעה או שניהם אינן מין שבעה ואחד שלם ואחד חביב שלם עדיף. מ''א:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,795
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ריא
ב
יקדים: קשה הא כ' הטור חטה קודם לזית וכמ''ש סוף סעיף ד' משום דמוקדם בפסוק וכ''ש כאן דצנון אינו ממין ז' כלל ותירץ המ''א אם שניהם מין ז' אזלינן בתר המוקדם בפסוק מאחר שהקרא הקדימו אנן נמי נקדימנו אבל למה שלא נכתב כלל בקרא לא שייך קדימה ע''ש:
א
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,796
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ריא
ג
ולהרמב''ם: כתב הט''ז לענין הלכה אין כאן שום חשש דבכל הדרכים יש לו על מה לסמוך דאם ברכות שוות ויש מין ז' מי שרוצה ליקח המין ז' ולפטור השני מברכה שפיר עביד (כרבנן) [כר''י] וכפסק הרא''ש ואם ירצה ליקח השני החביב עליו ולפטור המין ז' שפיר עביד (כר''י) [כרבנן] וכפסק הרמב''ם ואם אין ביניהם מין ז' פשיטא דשפיר יעשה ליקח החביב וה''ה באין ברכות שוות וצריך להקדים אחד לחבירו בברכה ג''כ יש מעלה למין ז' ויש מעלה לחביב ויעשה מה שירצה בהקדמה ובענין חביב יכול לסמוך על שני דרכים הן אם חביב לו רוב פעמים אחרים כהרא''ש הן אם חביב לו עתה (כהראב''ד) [כהרמב''ם] כנ''ל כיון שאין לפנינו הכרע הלכתא כמאן עכ''ל:
ב
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,797
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ריא
ד
קודמת: אפילו השני חביב עליו. מ''א:
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,798
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ריא
ה
קודם: אפילו השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח. ויש לפסוק אם חביב לו פה''א יברך תחלה בפה''א. ואם שוים בחביבות יברך בפה''ע תחלה. ט''ז ומ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דהכוסס חטה ותפוח חטה קודם אף שהוא פרי האדמה כיון שהוא מז' מינין וכן משמע בסמ''ק ורקאנטי ובזה מיושב דברי תוס' ברכות מ''א ד''ה מיתיבי ומהרש''א שהגיה בתוס' לא ירד לזה ע''ש):
ג
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,799
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
ריא
ו
בפסוק: להרמב''ם איירי בשניהם חביבים בשוה:
ד
הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות