sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
2,900	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ו	מלכים: אם אינם הולכים שם עם הע''ז עי' ס''ח. השלטונין שאין עליהם עול מלך לשנות דבריהם ודן והורג במשפט מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב לברך בלא שם ומלכות כנה''ג בשם הרדב''ז ומ''א. אם רואה פעם אחת המלך אל יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר ס''ח מ''א. ברמב''ם ספ''ג דאבל כתב שמותר לטמא בטומאה של דבריהם מפני כבוד מלכים או מפני כבוד הבריות כגון לנחם אבל עיין מ''א:	ט	הלכות ברכות
2,901	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ז	בישובן: דוקא בא''י ולא בח''ל. (ובס' אליהו רבה פסק דוקא בבתי כנסיות וכן בבית כותים מיירי בהכי כדעת הרי''ף. וכ''כ רש''ל ובכל בו ובס' זכרון):	י	הלכות ברכות
2,902	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ח	קברי ישראל: אפי' על קבר אחד יברך הרדב''ז. אבל בהלק''ט ח''א סי' רי''ב חולק וכ' דעל קבר אחד אינו מברך ע''ש. כ' בדרשות מהר''ש כשהיה הולך על הקבר היה אומר יהי רצון שתהא מנוחתו של פלוני פה בכבוד וזכותו יעמוד לי. עוד כתב מה שתולשין עשב או צרור ומשימין על מצבה אינו אלא משום כבוד המת להראות שהוא היה על קברו וכ' בר''מ שיניח ידו על הקבר ע''ש:	יב	הלכות ברכות
2,903	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ט	אותו דבר: ודוקא כשראה אותו מלך אבל אם ראה מלך אחר צריך לברך רדב''ז. וה''ה אם ראה קברות אחר וכן כל כיוצא בזה:	יג	הלכות ברכות
2,904	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	א	חבירו וכו': והכל בשם ומלכות ובתשו' פנים מאירות סי' ס''ו כתב דברכת מחיה מתים א''צ לברך בשם ומלכות כיון דנוסח ברכה זו היא בתפלת י''ח ושם לא נזכר מלכות ע''ש. ואין חילוק בין זכרים לנקבות ב''י בשם תשובת הרשב''א מהררמ''י עטרת זקנים. אם בתוך למ''ד קיבל ממנו כתב אפ''ה מברך שהחיינו. אבל מחיה מתים לא יאמר אם קיבל כתב בתוך י''ב חדש. הלק''ט ח''א סי' ר''כ:	א	הלכות ברכות
2,905	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ב	מחיה מתים: ואז אין מברך שהחיינו. ב''ח:	א	הלכות ברכות
2,906	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ג	מעולם: דכיון דלא ראהו אינו אוהבו כ''כ:	ב	הלכות ברכות
2,907	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ד	שפטרני: דעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו ובלבוש פירש איפכא דעד עתה הבן נענש בעון האב. מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה ילקוט חדש בליקוטים סי' כ''ט. וכתב המ''א דמשמע דהיינו ביום שנכנס לשנת י''ד. וביש''ש פ''ז דב''ק כ' דאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' אינו באותו יום עי' סי' נ''ג סעיף י':	ב	הלכות ברכות
2,908	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ה	שהחיינו: ואינה אלא רשות עיין מ''א:	ג	הלכות ברכות
2,909	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ו	אכילה: ברכת הפרי יקדים לשהחיינו. הלק''ט ח''א סי' רל''ו:	ג	הלכות ברכות
2,910	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ז	הפסיד: הסומא מברך ג''כ על הראייה כיון שהם בראיה אצל אחרים. שבות יעקב ח''ב סי' ל''א. והמחבר יד אהרן חולק עליו ופסק דיברך בשעת אכילה. וכ''כ הסמ''ק דמי שאינו נהנה בראייתו רק באכילתו מברך באכילתו ע''ש. על פירות המורכבים מין בשאינו מינו אין מברכים על הראיה. הלק''ט ח''א סי' ס':	ג	הלכות ברכות
2,911	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ח	בראייה שניה: הר''מ וסמ''ק כתבו שאין מברכין וה''ה לדידן אם לא בירך בשעת אכילה אינו חוזר ומברך גם אם יחזור לאכול מאותו פרי וכ''ש שלא יברך על אותה אכילה עצמה בעוד שלא נתעכל הפרי הרדב''ז ח''א סי' ק''ל וכ''כ בהלק''ט ח''א סי' ר''ל אם בירך שהחיינו קודם שנגמר הפרי חוזר ומברך כשיגמור הפרי עב''י. וכשהגיע לפול הלבן מברך עליו. הרדב''ז עיין מ''א:	ג	הלכות ברכות
2,912	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	ט	וקירש''ן: אפי' אין חלוקין בשמן אם חלוקים בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לבוש. וכ''כ בתשובת מהרי''ל סי' קל''ה דאפי' ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים מברכין ומט''מ כ' בשם ס''ח אפי' יש להם טעם אחד כגון אדומות ושחורות. וכן פסק בתשובות שבות יעקב ח''ב סי' ל''ז דיש לברך שהחיינו על קירש''ן שחורות ואדומות על כל אחד ואחד בפני עצמו ע''ש ובתשובות פנים מאירות סי' ו' הקשה עליו והניח בצ''ע ע''ש. ועי' בהלק''ט ח''ב סי' רל''א:	ד	הלכות ברכות
2,913	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	י	ומברך: ורדב''ז ות''ה כתבו לברך על היין חדש. ומספיקא אני מונע מלאכול ענבים עד שאני שותה תירוש מהרי''ל. וטוב שיביא את עצמו לידי חיוב שהחיינו ממקום אחר כגון על פרי חדש או על מלבוש וכיוצא בהן וישים יין חדש בצידו וכשיברך יכוין לפטור גם אותו. עמק ברכה ושל''ה ומ''מ משמע דוקא כששותה תירוש אבל כשהוא יין אע''פ שיודע שהוא חדש א''צ לברך משום דאין ניכר בין חדש לישן. ואם בירך שהחיינו על יין חדש לכ''ע אינו חוזר לברך שהחיינו על הענבים ע''ת:	ה	הלכות ברכות
2,914	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	יא	משנה לשנה: פי' דבר שאינו גדולי קרקע כגון עופות ודגים אינו מברך דאע''פ שהוא לא אכל ממנו ימים רבים אחרים אכלו ממנו. או יש לומר שהפרי שעומד על העץ יותר משנה. וכ''כ בתשובת שער אפרים סי' ל''ה אתרוג שהוא דר באילנו משנה לשנה שאין לברך עליו שהחיינו ועי' בהלק''ט ח''ב סי' רל''ג וסי' רנ''ז. על ריח המתחדש משנה לשנה אני מברך זמן מהרדב''ז וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ל''ח וע''ל סי' רי''ו ס''ק ב' כתבתי בשם ל''ח דאין מברכין זמן על ריח. מ''כ בתשב''ץ כתוב בקלף שעל גדיים וטלאים מברכין שהחיינו וצ''ע. מ''א:	ו	הלכות ברכות
2,915	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	יב	ב''פ בשנה: הברכת הזבח דף כ''ח ובס' גן המלך סי' כ''ד והמ''א הביאו ראייה שמברכין שהחיינו ממה דאמרינן בפ' כ''מ ובפ' אלו מנחות האוכל מנחות מברך שהחיינו ולא היה אוכל אלא ב''פ בשנה ע''ש. והיד אהרן הקשה עליהם דמאי שהיו מברכין שהחיינו לאו על אכילת מנחות היה אלא על המצות שהגיעם וקיימם לאותו זמן לעמוד לשרת בבית ה' ע''ש. מי שהיו לפניו ב' מיני פירות שהיה צריך לברך עליהם שהחיינו ברכה אחת לשתיהן די וכ''כ היד אהרן עי' שם:	ו	הלכות ברכות
2,916	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	יג	ירק חדש: וכל ירק בכלל. ועל צנון ומיני לפתן מברך. פרישה. על הלחם חדש אין מברכין דאין ניכר בין חדש לישן של''ה. ומ''מ מברכין על הריפות שעושין מדגן חדש שניכרין היטב שהם חדשים מ''א. ועי' בהרמב''ם פ''ז מהלכות תמידין ומוספין שכתב שהמקריב מנחה מן החדש שיברך שהחיינו וכ''כ רש''י בפ' אלו מנחות ועי' שם בכ''מ שנראה שלא ראה דברי רש''י שבפ' אלו מנחות הרי שאפי' שאינו ניכר בין חדש לישן מברך שהחיינו יד אהרן. ויש לחלק דשם מנחת העומר ניכר. עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל. ר''א הוי מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מיני חדש. ירושלמי מט''מ מ''א:	ו	הלכות ברכות
2,917	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	יד	שמצטער עליו: וקאי אברכת דיין האמת אבל אם הם ממעי אמן מברך לעולם משנה הבריות. ט''ז מ''א:	ט	הלכות ברכות
2,918	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	טו	לל' יום: פי' שלא ראה אחר כיוצא בו תוך למ''ד יום:	ט	הלכות ברכות
2,919	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	טז	עכו''ם: דהיינו ראיה בעלמא דמותר אבל להסתכל בו ביותר אסור. ואסור לומר כמה נאה כותי זה:	י	הלכות ברכות
2,920	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכה	יז	בהמה: על הפרדה נאה אין לברך דמאיסי. הלק''ט ח''א סי' רס''ה:	י	הלכות ברכות
2,921	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכו	א	פרח: ואין מברכין כ''א על אילני מאכל הלק''ט ח''ב סי' כ''ח (וה''ה רואה פורחת בחדש אדר):	א	הלכות ברכות
2,922	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכז	א	הברקים: בליצ''ן בל''א. אומר עושה מעשה בראשית דלא שייך לומר שכחו וגבורתו מלא עולם שאין נראין בכל העולם. ועל הרעמים בל''א דונרי''ן אם ירצה אומר עושה מעשה בראשית דמעשה בראשית הם ואם רצה אומר שכחו וגבורתו מלא עולם שהקול נשמע בכל העולם. ומש''ה כתב המחבר בזעף ר''ל בכח גדול אז אומר עמ''ב או שכחו וכו' אבל אם נשבו בנחת אומר דוקא עמ''ב. וכתב המ''א שמע רעם וראה ברק כאחד מברך על שניהם ברכה אחת ברוך עמ''ב דאין מרבין בברכות אבל אם הם באים בזה אחר זה נהגו העולם לברך על רעמים שכחו וגבורתו מלא עולם ועל ברקים עמ''ב. מ''ש המחבר ואם ירצה אומר שכחו וכו' זה קאי דוקא על רעמים אבל על ברקים אינו מברך כ''א עושה מ''ב:	א	הלכות ברכות
2,923	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכז	ב	יצא: בצירי דאין שייך לומר כאן יצא בקמ''ץ דהא פטור הוא כל שא''א אלא ודאי דקאמר מה יעשה ופירש דצריך לצאת משם ולברך כיון שאפשר לו לעשות כראוי ולברך בסמוך יעשה כן. וכגון שלא נגע עדיין במקום הטינופות ולא עשה צרכיו עדיין או שיוכל ליטול ידיו. ט''ז ומ''א:	ג	הלכות ברכות
2,924	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכח	א	ימים ונהרות: היינו כל שלשים יום כדלעיל:	א	הלכות ברכות
2,925	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכח	ב	הגדול: ובל''ח הוכיח שאין מברכין רק על הים אוקינוס המקיף העולם. ובסה''ת כתב שהוא הסובב ארץ אנגלטרי''א עיין מ''א וע''ת וכנה''ג. ובתשובת שי למורא סי' י''ט:	א	הלכות ברכות
2,926	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכח	ג	מהלכם: פי' דבמקום שחפרו ושינו מהלכם אין מברכים:	ב	הלכות ברכות
2,927	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכט	א	נאמן: והאומרים נאמן בבריתו ואח''כ בא''י זוכר הברית טועים הם. ט''ז כנה''ג:	א	הלכות ברכות
2,928	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכט	ב	להסתכל: והמסתכל בו ביותר עיניו כהות. של''ה:	א	הלכות ברכות
2,929	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכט	ג	בבוקר: משמע מיד בהנץ החמה וכן מהרי''ל ציוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך ומ''ב כתב שבשחרית כשיוצאים מבה''כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכה זו כן נהג מוהר''ש וכן דעתי לעשות אי''ה עכ''ל וכתב המ''א ונ''ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה:	ב	הלכות ברכות
2,930	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכט	ד	הנשארים: הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב:	ב	הלכות ברכות
2,931	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רל	א	אחר מ': דתוך מ' יום מועיל תפלה:	א	הלכות ברכות
2,932	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רל	ב	תפלת הדרך: ואם כבר אמר ת''ה בשחרית אומר מודה אני וכו' עד לשלום עיין מ''א וט''ז:	א	הלכות ברכות
2,933	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רל	ג	בסימן ק''י: משמע דאף שיצא מהכרך לא יאמר עד שיחזיק בדרך ע''ש:	א	הלכות ברכות
2,934	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רל	ד	למרחץ: ובמרחץ דידן א''צ להתפלל תפלה זו. ב''ח מ''א ט''ז:	ג	הלכות ברכות
2,935	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רל	ה	להקיז: וה''ה בכל מידי דרפואה יאמר זה. (אבל ברד''א משמע דוקא הקזה שהיא סכנה שמא יחתוך ורידי הדם וימות ח''ו) ופשוט שצריך שם ומלכות כמו כל הברכות. מי שמתעטש וחבירו א''ל אסותא יאמר לו ברוך תהיה ואח''כ יאמר לישועתך קויתי ה' דהמתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. יש''ש ב''ק פ''ח סי' ס''ד:	ד	הלכות ברכות
2,936	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלא	א	בוראו תמיד: עי' שו''ת דב''ש סקל''ח איזה דרך ישרה אם לעסוק בתורה ובתלמידים כל ימיו ויהנה מאחרים או יהנה מיגיע כפו ויעסוק בתורה בשבת לבד:	א	הלכות ברכות
2,937	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	א	בקול רם: ומ''מ בת''צ לא יעשה כן לכתחלה כיון שאומר הש''ץ ענינו בברכה בפ''ע והקהל אומרים כדרכן ליכא י' דצייתי לש''ץ ומ''מ אם השעה דחוקה מאוד יתפלל מיד בקול רם ויאמר הש''צ ענינו והקהל יאמרו בש''ת רלנ''ח מ''א וע''ל סי' קכ''ד ס''ב מש''ש. והאר''י ז''ל לא הניח לאומרה בקול רם אלא בלחש ואח''כ בקול רם אפי' אחר שקיעת החמה אפי' בע''ש:	א	הלכות תפילת המנחה
2,938	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ב	למנחה: היינו חצי שעה קודם. ולא יחזיק אז ילד בחיקו שמא יטנף בגדיו ובעוד שיחזור אחר המים יעבור זמן מנחה או יתאחר לבוא לבה''כ. ס''ח סי' י''ח:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,939	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ג	סעודה קטנה: דלמא אתו לאמשוכי. כתב מהרי''ל בהלכות פסח ונ''ל דה''ה מי שלא התפלל ערבית עם הציבור אסור במלאכה ובלמוד עד שיתפלל אבל בשחרית כיון שהציבור מתפללין לא חיישינן שמא יפשע ומה''ט נהגו לאכול אחר זמן מנחה קטנה ועוד דהשמש מזכיר וקורא לבה''כ אבל במקום שאין שם מנין אסור ללמוד בשחרית קודם שיתפלל עכ''ל. וכ''ה לעיל סי' פ''ט ס''ו והא דאמרינן בברכות שלא יאמר אדם אוכל ואשתה תחלה ואח''כ אקרא ק''ש אלא נכנס לבה''מ וקורא ושונה ואח''כ קורא ק''ש מיירי קודם זמנה דהיינו חצי שעה קודם הזמן דאסור באכילה ומותר בלימוד כדי שלא יהא יושב ובטל חצי שעה אבל כשהגיע הזמן אסור ללמוד אא''כ במקום שיש ציבור ע''ל סימן פ''ט ס''י. מ''א:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,940	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ד	התחיל: אפי' אחר מנחה גדולה אין מפסיקין אפי' כשיגיע זמן מנחה קטנה ואם התחילו סמוך למנחה קטנה מפסיקין אפי' יש שהות. וכל הפטור ומפסיק נקרא הדיוט עיין מ''א:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,941	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ה	להפסיק מיד: אפי' עוד היום גדול כל שיודע שתמשך סעודתו עד שתחשך צריך להפסיק מיד. ואפי' התחיל בהיתר מפסיק. מ''א:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,942	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ו	ידיו: ולמי שרגיל להתיר איזורו בשעת אכילה משיתיר איזורו אפי' קודם נטילה:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,943	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ז	עוברת: ע''ל ס''ק ה' דאפי' עוד היום גדול צריך להפסיק אם יודע שתמשך סעודתו עד שתחשך. כתב ב''ח כשיש חתונה בשבת ולא יצאו מבה''כ עד אחר חצות יתפללו מנחה בצבור ואח''כ יאכלו דסעודת נשואין הוי סעודה גדולה אבל סעודת שבת בביתו לא מיקרי סעודה גדולה:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,944	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלב	ח	כביצה: דוקא ולא יותר. ונ''ל דלשתיה יותר מכביצה נמי אסור עיין מ''א:	ג	הלכות תפילת המנחה
2,945	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	א	יצא: אם בדיעבד התפלל בתחלת שעה שביעית דהיינו אחר ו' שעות לא יצא מ''א והיד אהרן. ובית יעקב סי' צ''א פסק דיצא:	א	הלכות תפילת המנחה
2,946	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	ב	שעות אלו: דהיינו מהנץ החמה עד סוף שקיעתה והוא כמו רביעית שעה קודם צ''ה עיין מ''א:	א	הלכות תפילת המנחה
2,947	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	ג	לי''ב שעות: ר''ל שהיום משערין לי''ב חלקים אפי' אם יהיה ארוך י''ח שעות וכל חלק נקרא שעה. וע''ל סי' פ''ט ס''ק ג':	א	הלכות תפילת המנחה
2,948	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	ד	כחד מינייהו: פירוש שלא ינהוג פעם כך ופעם כך ומכ''ש שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג המנחה וערבית קודם צ''ה. מ''א:	א	הלכות תפילת המנחה
2,949	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	ה	צ''ה: ז''ל ד''מ מהרי''ל היה מתפלל מנחה בשעת הדחק סמוך לצ''ה ואמר אע''פ שנראה בעיר לילה מ''מ עדיין יום הוא עכ''ל. וכתב המ''א ודוקא בעיר שבתיה גבוהין או יושבת בעמק. ועכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הציבור שנית. ויחיד שלא התפלל בבה''כ ימתין עד הלילה. וצריך ליזהר שלא יתפללו ערבית קודם פלג המנחה. מ''א:	א	הלכות תפילת המנחה
2,950	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	ו	לתפלה: ואם נטל ידיו לתפלה אע''פ שהפסיק אח''כ בלימודו כגון בזמן שדורשין א''צ ליטול שנית ומ''מ בשבת שמפסיקין במכירת המצות נ''ל שצריך ליטול שנית לתפלת מוסף אא''כ לא הסיח דעתו. (ובספר אליהו רבה פסק דכל זמן שהוא בבה''כ אין צריך ליטול ידיו עוד דמסתמא לא הסיח דעתו) ואם נטל ידיו לאכילה ואכל מ''מ צריך ליטול לתפלה כיון שלא נטל לתפלה משא''כ ברחץ ידיו שחרית דהוי נטילה לתפלה עי' סי' ד'. מ''א:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,951	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלג	ז	א''צ ליטול: וינקה ידיו בצרור ויתפלל עם הציבור אע''פ שעדיין ישאר לו זמן להתפלל ביחיד ב''ח. ע''ת ע''ש:	ב	הלכות תפילת המנחה
2,952	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלד	א	א''ל אשרי: ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח''כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח''כ יאמרו קדיש וה''ה כשלומדים בבה''כ וליכא מנין ואח''כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ''א. אבל הט''ז בסי' כ''א ס''ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא''צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע''ש בס''ק ז' מש''ש. ועיין בשו''ת שער אפרים סי' י''ז. כתב בפסקי מהרא''י סי' נ''ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ''ל. וכתב המ''א דה''ה אם נמשך באמירת א''מ וכיוצא בו שא''ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ''ה ע''ל סי' קל''א ס''ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש:	א	הלכות תפילת המנחה
2,953	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלד	ב	קודם אשרי: ט''ז ומ''א כתבו לאומרה אחר אשרי ע''ש. וכתב האר''י ז''ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה''כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י''ח עמהם ואח''כ יאמר אשרי מ''א בסי' ק''ח ס''ק ה' דלא כב''ח ע''ש:	א	הלכות תפילת המנחה
2,954	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	א	קטנים: ומן הדין סגי בבינונים כמ''ש רמ''א בסי' תקס''ב אלא שאין אנו בקיאין לכן בעי קטנים אבל גדולים לא מהני שנראים גם ביום ובתענית לא הטריחו כולי האי וסגי בבינונים כמ''ש רמ''א סימן תקס''ב:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,955	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ב	בלא ברכות: ולא יסמוך על ק''ש שעל מטתו מפני שאין מתכוין לצאת בה תר''י. וט''ז העלה דכל מאן דחש למיעבד על צד הטוב יקרא ק''ש על מטתו ויכוין לצאת י''ח בזה ולא מפני המזיקין ולא יצטרך לקרות רק ב' פרשיות כיון דכבר קרא י''ח בבה''כ וזהו יותר נכון מדרך הש''ע דבדרך הש''ע קרוב לודאי שבשעת צ''ה אפשר שישכח לקרות בפרט שכבר קרא ויצא רק שצריך לחזור משום רווחא דמילתא כמ''ש משא''כ בשעת שכיבה דיש אז התעוררות לקרות מפני המזיקין ובזה אין אדם עשוי להשכח עכ''ל. וכן דעת המ''א. שוב מצאתי במט''מ שרש''ל קרא על מטתו כל ג' פרשיות עיין מ''א ס''ק ג' ובגינת ורדים בספר גן המלך סימן צ''ו ובספר יד אהרן. מי שרגיל לקרות ק''ש ולהתפלל בצבור מעריב בלילה. וטעה והתחיל בברכת ק''ש עם הצבור מבע''י יגמור אותן כדי שלא יברך ברכה לבטלה ובלילה יקרא ק''ש בלא ברכותיה ויתפלל אע''פ שאינו סומך גאולה לתפלה הכי עדיף טפי כדי שיתפלל בזמנה. מ''א:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,956	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ג	לאכול: אבל טעימה בעלמא שרי מ''א וט''ז וכתב הט''ז לפי הדרך שכתבתי לקרות ב' פרשיות בק''ש של המטה ולכוין לצאת י''ח בה יוכל לאכול ולשתות תחלה כיון שיש לו זמן מוגבל ע''ש וכ''כ המ''א דלרש''י אם קרא בבה''כ מבע''י רשאי לאכול קודם קריאתו שנית בביתו ומ''מ במוצאי שבת שאין קורין מבע''י בבה''כ אסור להתחיל חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים ואין לסמוך על קריאת השמש לבה''כ דהא מקצת אין הולכים לבה''כ במ''ש:	ב	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,957	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ד	חצי שעה: ט''ז כתב דא''צ חצי שעה אלא בסמוך שיעור קטן לפני הזמן ע''ש:	ב	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,958	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ה	מפסיק: דק''ש דאורייתא היא. ואם התחיל בהיתר א''צ להפסיק מרדכי ב''י עט''ז. ובבאר היטב אשר לפני כתב ע''ש מ''א שמחמיר בזה. וכוונתו למ''ש המ''א בס''ק ח' ואפי' התחיל מבע''י צריך להפסיק ע''ש. ולא דק בזה. דהתם קאי על אם אין שהות וכו' וכמ''ש בס''ק שלאחר זה וק''ל:	ב	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,959	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ו	לתפלה: ואפי' התחיל בהיתר מפסיק ע''ל סי' רל''ב:	ב	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,960	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ז	מיד בצ''ה: ואסור לעשות כל המלאכות הנזכרות בסי' רל''ב. ב''י:	ג	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,961	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלה	ח	שכור: ואם נשתכר אחר התחלת זמן קריאת שמע לא מיקרי אונס ואין לו שיעור לקרות רק עד שיעלה ע''ה ותו לא. ט''ז:	ד	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,962	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלו	א	שתים לפני ק''ש: יש להפסיק בין ברקיע כרצונו ובין בורא יום ולילה עמק ברכה. מה שאנו חותמין מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים מערבית אינו נכון ב''ח ע''ל סי' ס''ו ס''ק י''ב ומ''א כתב דבסוף פ''ק דברכות פירש''י דדוקא שחרית קאי על גאולה שעברה אבל גאולה דערבית קאי גם על לעתיד וא''כ אין לזוז מהמנהג:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,963	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלו	ב	לעמוד: ובמ''ע כתב דצריך לישב וכ''כ מט''מ בשם מהרי''ל ומהרש''ל וכתב הט''ז דאם האומרם מעומד נתכוין שיהא במקום י''ח א''כ יצא ידי תפלת ערבית והיאך יתפלל אח''כ ערבית שנים ע''ש. וכתב דעל כל פנים לא יעמוד ופניו אל הקיר כמו בי''ח:	ב	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,964	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלו	ג	יתפלל עמהם: אע''פ שהם מתפללים מבע''י מ''מ תפלת הציבור עדיפא ממיסמך גאולה לתפלת ערבית שהוא רשות. ונ''ל דאם יש שהות יקרא ק''ש וברכותיה וידלג ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו'. וגם יראו עינינו וגו' כדי להתפלל עם הציבור דאינה אלא מנהג וכמה גדולים סוברים דאין לאומרו ואם בא לבה''כ בשעה שמתחילין ברכו והוא לא התפלל מנחה יתפלל מנחה בעוד שהם קורין ק''ש וברכותיה ואח''כ יתפלל ערבית עם הציבור ואח''כ יקרא ק''ש וברכותיה בלילה אבל לא ימתין להתפלל מנחה בשעה שיתפללו ערבית ולהתפלל אח''כ ערבית בלילה דסתרי אהדדי שהקהל תופסים אותו זמן ללילה שהרי מתפללים ערבית והוא תופסו עדיין ליום שהוא מתפלל מנחה. מ''א ט''ז ע''ש:	ג	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,965	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלו	ד	עם ברכותיה: ואז אומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו' מעומד. מ''כ בשם מהררינ''ש. מ''א:	ג	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,966	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלו	ה	בכבודו: וכתב בע''ה שיקרא מלת תמיד למטה תמיד ימלוך וכו':	ד	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,967	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלח	א	מרובה: ועשל''ה שיש לחבר לילה ליום ויום ללילה בתורה או בתפלה. וכתב ב''ח דאחרונים קבלו משכבי עד קומי וכו' ע''ל סי' א':	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,968	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלח	ב	בלילה: דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהא עליו נדר מ''א. אין לקרוא מקרא בלילה ואין לישן אלא אחר ג' שעות וישכב על צד שמאל וישן וישכב במטה מיוחדת. וכשתשמש אחר שתגמור תשוב למטתך. האר''י ז''ל:	ב	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,969	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלט	א	פרשה ראשונה: ורי''ו כתב לומר כל ק''ש שהיא רמ''ח תיבות לשמור רמ''ח איבריו וכ''כ האר''י ז''ל וע''ל סי' רל''ה ס''ק ב' מש''ש:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,970	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלט	ב	המפיל: משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה וכן עיקר. מ''א ע''ש:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,971	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלט	ג	ישן מיד: ואם צריך לשמש מטתו יטול ידיו ואח''כ יקרא ולפחות יאמר ברכת המפיל ושמע אחר התשמיש. של''ה וכנה''ג:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,972	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלט	ד	שוכב: והיינו דוקא בק''ש של חובה אבל אם כבר קראה אחר צ''ה וקוראה על מטתו לשמירה מותר לקרותו שוכב דהא ר''ז קרי וחזר וקרי עד דמשתקע בשינתיה. מ''א:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,973	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלט	ה	חוזר וקורא: וה''ה אם מהרהר בד''ת. ש''ד מ''א:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,974	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רלט	ו	בסתר: הישן בבית יחידי אחזתו לילית. שבת פכ''ג ובית היינו חדר מהרי''ל. אלו צריכין שימור מהמזיקים חולה חיה חתן כלה אבל ות''ח בלילה ברכות נ''ד. יש נוהגין לומר וידוי ש''מ קודם השינה ונ''ל שאינו נכון דאיתא בברכות שלא לומר אם אמות תהא מיתתי כפרה דלא ליפתח פיו לשטן לכן אין לאומרו רק יפשפש במעשיו שעשה כל היום אם ימצא שעשה עבירה יתודה עליו ויקבל עליו שלא לעשותו ובפרט בעבירות המצויים כגון חניפות שקרים ליצנות לשון הרע צריכין בדיקה ביותר. ואשרי למי שנוהג לומר סדר הק''ש דהאר''י ז''ל:	א	הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית
2,975	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	א	בתורה: צריך לקיים העונה אף בימי עיבור ויניקה. ולענין ימות החורף שאלו להאר''י ז''ל אם יפטור מהעונה בהיות זמן קור כי צריך לטבול לקרי וגם בהיות זמן עיבורה ויניקה והשיב אם האשה מוחלת פטור ומ''מ טוב לקיימה והעידו עליו שהוא לא היה מקיים מצות עונה בימים הנ''ל ספר הכוונות. ועיין בש''ע א''ע סי' א' ס''ק א':	א	הלכות צניעות
2,976	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ב	הטיילים: בני אדם הבריאים והמעונגים. רמב''ם. ומשמע בגמרא אפילו הם בני תורה:	א	הלכות צניעות
2,977	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ג	לליל שבת: וה''ה בר''ח וי''ט. ואל יאמר אדם אעשה עצמי כת''ח כי כתיב ועונתה לא יגרע. ספר הקנה:	א	הלכות צניעות
2,978	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ד	טבילתה: אפילו שלא בשעת עונתה. טוב לומר קודם הזווג מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו'. וכל אזהרות הנ''ל על זווג משבת לשבת הוא במשמש לשם הריון האר''י ז''ל. ואין לשמש ב' לילות של ר''ה והנזהר ביו''ד ימי תשובה תע''ב שכנה''ג. וכתב האר''י ז''ל שאין לשמש ליל ש''ע וליל שבועות וליל א' של פסח אם לא בליל טבילה. וליל ז' של פסח מותר בזווג. ספר הכוונות:	א	הלכות צניעות
2,979	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ה	לדרך: עיין סעיף ט''ז:	א	הלכות צניעות
2,980	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ו	בכוס אחר: פי' שיתן מחשבתו בשעת תשמיש על האחרת:	ב	הלכות צניעות
2,981	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ז	אנוסה: פי' אינה אנוסה רק שאינה מרוצה לכך לכן יפייס ואח''כ יבעול:	ג	הלכות צניעות
2,982	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ח	שנואה: בשעת תשמיש אבל אם היא רצוייה בשעת תשמיש אע''פ שהיא שנואה שרי. טור:	ג	הלכות צניעות
2,983	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	ט	תמורה: אפילו שתיהן נשיו. כגון שנתכוין לזו ונזדמנה לו אחרת טור. וצ''ע דהלא יעקב נתכוין לרחל ובא על לאה עיין מ''א:	ג	הלכות צניעות
2,984	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	י	מורדת: דאמרה לא בעינא לך ואעפ''כ הוא משמש עמה אע''פ שרצוייה בשעת תשמיש:	ג	הלכות צניעות
2,985	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יא	שכרות: היא או הוא:	ג	הלכות צניעות
2,986	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יב	גרושת: שבדעתו לגרשה אעפ''י שהוא אוהבה כגון מאותן שכופין להוציאה:	ג	הלכות צניעות
2,987	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יג	ערבוביא: כגון שנתן דעתו על אחרת כמ''ש ס''ב:	ג	הלכות צניעות
2,988	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יד	חצופה: שתבעתו בפה. אבל אי מקשטת עצמה ומרצה אותו שיתן דעתו עליה ה''ל בנים מהוגנים:	ג	הלכות צניעות
2,989	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	טו	למעלה: מכלל קדושת הזווג שיהא פנים נגד פנים. זוהר:	ה	הלכות צניעות
2,990	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	טז	מחיצה: ואם יש נקבים וחלונות כעין סריגה אע''פ דלענין טומאה חשיבי כמחיצה אבל הכא אסור עד שיהיו הספרים מכוסין מן העין שאין נראין מ''א ע''ש. ועיין בתשובת שער אפרים סי' קי''ט. ועיין בא''ע סי' כ''ה סק''ה מש''ש:	ו	הלכות צניעות
2,991	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יז	אחר: פי' חדר אחר:	ו	הלכות צניעות
2,992	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יח	או ספרים: ופשוט דגם המזוזה צריך לכסות בכלי תוך כלי:	ו	הלכות צניעות
2,993	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	יט	ארגז: ואם הארגז גדול שמחזיק מ' סאה והוא אמה על אמה ברום ג' אמות חולקת רשות לעצמה. מ''א ע''ש ועי' סי' שי''ד. ועי' שו''ת חוות יאיר סי' קפ''ד דוילון סביב הספרים או סביב המטה לא מיקרי מחיצה הואיל ונעים ונדים ואם א''א בענין אחר מותר לשמש מטתו בחדר שבו הספרים בזמן עונה וליל טבילתה וליל יציאתו וביאתו מדרך. ועיין מ''א סי' שט''ו:	ו	הלכות צניעות
2,994	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	כ	נראה: וה''ה אם האור נראה למעלה מהמחיצה שרי ומ''מ צריך האפלת טלית דמאחר שהחדר מלא אור לא גרע מביום. יש''ש ביצה סי' ו'. ובכוונות כ' ג''כ שלא יראה אור דגורם נכפה לבניו אפילו היא מעוברת ואם הלבנה מאירה עליהם להדיא אסור אבל אם מאירה לבית ולא עליהם אין חשש כ''כ. וכנה''ג אוסר. אבל אם הם תחת אויר השמים אפי' הם בצל הלבנה אסור עיין מ''א:	יא	הלכות צניעות
2,995	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	כא	בטליתו: ואין נזקקין לדבר זה אלא מפני צורך גדול ב''ח. פי' כשיצרו מתגבר עליו ובכתובות דף ס''ה משמע דבבית אפל מותר לכתחלה. מ''א:	יא	הלכות צניעות
2,996	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	כב	בעה''ב: שמא יראה קרי עליו:	יג	הלכות צניעות
2,997	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	כג	במהלך: ומ''א כ' דכאן איירי מצד הרפואה. ובס''ח איירי מצד הדין ואם יכול לפייסה עד שתמחול ש''ד ע''ש:	טו	הלכות צניעות
2,998	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	כד	ישן עליה: אשה מינקת לא תינק בנה אחר התשמיש עד שיעור הלוך ב' מילין. זוהר. וכשיוצא מבית הכסא קבוע לא ישמש כל אותו השעה משום ששד של בית הכסא מדבק בו ואשה שמאחרת טבילתה לצער בעלה עבירה גדולה בידה וגרמה כמה רעות. זוהר ע''ת. כ' של''ה כשירצה להזדווג יזכור הקדושים אשר בארץ ותמיד יהא אצל מטתו כלי מים ויטלו ידיהם קודם התשמיש ואחריו וכשמתעורר בקושי אבר בחלום יזהר שלא לבעול אז כי הבנים יהיו פגומים ח''ו ואף אם היא מעוברת תלד רוחין בישין. האר''י ז''ל:	טז	הלכות צניעות
2,999	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רמ	כה	בה: אסור לשים ספר על מטה שישן עליו ובפרט שישן עם אשתו כי שכבת זרע עליו. כתב של''ה יזהרו אב ואם שלא יעשו מורא לתינוק מדבר טמא לומר חתול או כלב תקח להתינוק דיש חשש היזק להתינוק:	יז	הלכות צניעות

2,900

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ו

מלכים: אם אינם הולכים שם עם הע''ז עי' ס''ח. השלטונין שאין עליהם עול מלך לשנות דבריהם ודן והורג במשפט מברך עליהם. ועל השרים שממנה המלך בכל עיר ועיר טוב לברך בלא שם ומלכות כנה''ג בשם הרדב''ז ומ''א. אם רואה פעם אחת המלך אל יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר ס''ח מ''א. ברמב''ם ספ''ג דאבל כתב שמותר לטמא בטומאה של דבריהם מפני כבוד מלכים או מפני כבוד הבריות כגון לנחם אבל עיין מ''א:

ט

הלכות ברכות

2,901

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ז

בישובן: דוקא בא''י ולא בח''ל. (ובס' אליהו רבה פסק דוקא בבתי כנסיות וכן בבית כותים מיירי בהכי כדעת הרי''ף. וכ''כ רש''ל ובכל בו ובס' זכרון):

י

הלכות ברכות

2,902

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ח

קברי ישראל: אפי' על קבר אחד יברך הרדב''ז. אבל בהלק''ט ח''א סי' רי''ב חולק וכ' דעל קבר אחד אינו מברך ע''ש. כ' בדרשות מהר''ש כשהיה הולך על הקבר היה אומר יהי רצון שתהא מנוחתו של פלוני פה בכבוד וזכותו יעמוד לי. עוד כתב מה שתולשין עשב או צרור ומשימין על מצבה אינו אלא משום כבוד המת להראות שהוא היה על קברו וכ' בר''מ שיניח ידו על הקבר ע''ש:

יב

הלכות ברכות

2,903

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ט

אותו דבר: ודוקא כשראה אותו מלך אבל אם ראה מלך אחר צריך לברך רדב''ז. וה''ה אם ראה קברות אחר וכן כל כיוצא בזה:

יג

הלכות ברכות

2,904

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

א

חבירו וכו': והכל בשם ומלכות ובתשו' פנים מאירות סי' ס''ו כתב דברכת מחיה מתים א''צ לברך בשם ומלכות כיון דנוסח ברכה זו היא בתפלת י''ח ושם לא נזכר מלכות ע''ש. ואין חילוק בין זכרים לנקבות ב''י בשם תשובת הרשב''א מהררמ''י עטרת זקנים. אם בתוך למ''ד קיבל ממנו כתב אפ''ה מברך שהחיינו. אבל מחיה מתים לא יאמר אם קיבל כתב בתוך י''ב חדש. הלק''ט ח''א סי' ר''כ:

א

הלכות ברכות

2,905

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ב

מחיה מתים: ואז אין מברך שהחיינו. ב''ח:

א

הלכות ברכות

2,906

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ג

מעולם: דכיון דלא ראהו אינו אוהבו כ''כ:

ב

הלכות ברכות

2,907

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ד

שפטרני: דעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו ובלבוש פירש איפכא דעד עתה הבן נענש בעון האב. מצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה ילקוט חדש בליקוטים סי' כ''ט. וכתב המ''א דמשמע דהיינו ביום שנכנס לשנת י''ד. וביש''ש פ''ז דב''ק כ' דאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' אינו באותו יום עי' סי' נ''ג סעיף י':

ב

הלכות ברכות

2,908

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ה

שהחיינו: ואינה אלא רשות עיין מ''א:

ג

הלכות ברכות

2,909

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ו

אכילה: ברכת הפרי יקדים לשהחיינו. הלק''ט ח''א סי' רל''ו:

ג

הלכות ברכות

2,910

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ז

הפסיד: הסומא מברך ג''כ על הראייה כיון שהם בראיה אצל אחרים. שבות יעקב ח''ב סי' ל''א. והמחבר יד אהרן חולק עליו ופסק דיברך בשעת אכילה. וכ''כ הסמ''ק דמי שאינו נהנה בראייתו רק באכילתו מברך באכילתו ע''ש. על פירות המורכבים מין בשאינו מינו אין מברכים על הראיה. הלק''ט ח''א סי' ס':

ג

הלכות ברכות

2,911

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ח

בראייה שניה: הר''מ וסמ''ק כתבו שאין מברכין וה''ה לדידן אם לא בירך בשעת אכילה אינו חוזר ומברך גם אם יחזור לאכול מאותו פרי וכ''ש שלא יברך על אותה אכילה עצמה בעוד שלא נתעכל הפרי הרדב''ז ח''א סי' ק''ל וכ''כ בהלק''ט ח''א סי' ר''ל אם בירך שהחיינו קודם שנגמר הפרי חוזר ומברך כשיגמור הפרי עב''י. וכשהגיע לפול הלבן מברך עליו. הרדב''ז עיין מ''א:

ג

הלכות ברכות

2,912

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

ט

וקירש''ן: אפי' אין חלוקין בשמן אם חלוקים בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לבוש. וכ''כ בתשובת מהרי''ל סי' קל''ה דאפי' ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים מברכין ומט''מ כ' בשם ס''ח אפי' יש להם טעם אחד כגון אדומות ושחורות. וכן פסק בתשובות שבות יעקב ח''ב סי' ל''ז דיש לברך שהחיינו על קירש''ן שחורות ואדומות על כל אחד ואחד בפני עצמו ע''ש ובתשובות פנים מאירות סי' ו' הקשה עליו והניח בצ''ע ע''ש. ועי' בהלק''ט ח''ב סי' רל''א:

ד

הלכות ברכות

2,913

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

י

ומברך: ורדב''ז ות''ה כתבו לברך על היין חדש. ומספיקא אני מונע מלאכול ענבים עד שאני שותה תירוש מהרי''ל. וטוב שיביא את עצמו לידי חיוב שהחיינו ממקום אחר כגון על פרי חדש או על מלבוש וכיוצא בהן וישים יין חדש בצידו וכשיברך יכוין לפטור גם אותו. עמק ברכה ושל''ה ומ''מ משמע דוקא כששותה תירוש אבל כשהוא יין אע''פ שיודע שהוא חדש א''צ לברך משום דאין ניכר בין חדש לישן. ואם בירך שהחיינו על יין חדש לכ''ע אינו חוזר לברך שהחיינו על הענבים ע''ת:

ה

הלכות ברכות

2,914

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

יא

משנה לשנה: פי' דבר שאינו גדולי קרקע כגון עופות ודגים אינו מברך דאע''פ שהוא לא אכל ממנו ימים רבים אחרים אכלו ממנו. או יש לומר שהפרי שעומד על העץ יותר משנה. וכ''כ בתשובת שער אפרים סי' ל''ה אתרוג שהוא דר באילנו משנה לשנה שאין לברך עליו שהחיינו ועי' בהלק''ט ח''ב סי' רל''ג וסי' רנ''ז. על ריח המתחדש משנה לשנה אני מברך זמן מהרדב''ז וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ל''ח וע''ל סי' רי''ו ס''ק ב' כתבתי בשם ל''ח דאין מברכין זמן על ריח. מ''כ בתשב''ץ כתוב בקלף שעל גדיים וטלאים מברכין שהחיינו וצ''ע. מ''א:

ו

הלכות ברכות

2,915

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

יב

ב''פ בשנה: הברכת הזבח דף כ''ח ובס' גן המלך סי' כ''ד והמ''א הביאו ראייה שמברכין שהחיינו ממה דאמרינן בפ' כ''מ ובפ' אלו מנחות האוכל מנחות מברך שהחיינו ולא היה אוכל אלא ב''פ בשנה ע''ש. והיד אהרן הקשה עליהם דמאי שהיו מברכין שהחיינו לאו על אכילת מנחות היה אלא על המצות שהגיעם וקיימם לאותו זמן לעמוד לשרת בבית ה' ע''ש. מי שהיו לפניו ב' מיני פירות שהיה צריך לברך עליהם שהחיינו ברכה אחת לשתיהן די וכ''כ היד אהרן עי' שם:

ו

הלכות ברכות

2,916

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

יג

ירק חדש: וכל ירק בכלל. ועל צנון ומיני לפתן מברך. פרישה. על הלחם חדש אין מברכין דאין ניכר בין חדש לישן של''ה. ומ''מ מברכין על הריפות שעושין מדגן חדש שניכרין היטב שהם חדשים מ''א. ועי' בהרמב''ם פ''ז מהלכות תמידין ומוספין שכתב שהמקריב מנחה מן החדש שיברך שהחיינו וכ''כ רש''י בפ' אלו מנחות ועי' שם בכ''מ שנראה שלא ראה דברי רש''י שבפ' אלו מנחות הרי שאפי' שאינו ניכר בין חדש לישן מברך שהחיינו יד אהרן. ויש לחלק דשם מנחת העומר ניכר. עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל. ר''א הוי מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מיני חדש. ירושלמי מט''מ מ''א:

ו

הלכות ברכות

2,917

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

יד

שמצטער עליו: וקאי אברכת דיין האמת אבל אם הם ממעי אמן מברך לעולם משנה הבריות. ט''ז מ''א:

ט

הלכות ברכות

2,918

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

טו

לל' יום: פי' שלא ראה אחר כיוצא בו תוך למ''ד יום:

ט

הלכות ברכות

2,919

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

טז

עכו''ם: דהיינו ראיה בעלמא דמותר אבל להסתכל בו ביותר אסור. ואסור לומר כמה נאה כותי זה:

י

הלכות ברכות

2,920

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכה

יז

בהמה: על הפרדה נאה אין לברך דמאיסי. הלק''ט ח''א סי' רס''ה:

י

הלכות ברכות

2,921

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכו

א

פרח: ואין מברכין כ''א על אילני מאכל הלק''ט ח''ב סי' כ''ח (וה''ה רואה פורחת בחדש אדר):

א

הלכות ברכות

2,922

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכז

א

הברקים: בליצ''ן בל''א. אומר עושה מעשה בראשית דלא שייך לומר שכחו וגבורתו מלא עולם שאין נראין בכל העולם. ועל הרעמים בל''א דונרי''ן אם ירצה אומר עושה מעשה בראשית דמעשה בראשית הם ואם רצה אומר שכחו וגבורתו מלא עולם שהקול נשמע בכל העולם. ומש''ה כתב המחבר בזעף ר''ל בכח גדול אז אומר עמ''ב או שכחו וכו' אבל אם נשבו בנחת אומר דוקא עמ''ב. וכתב המ''א שמע רעם וראה ברק כאחד מברך על שניהם ברכה אחת ברוך עמ''ב דאין מרבין בברכות אבל אם הם באים בזה אחר זה נהגו העולם לברך על רעמים שכחו וגבורתו מלא עולם ועל ברקים עמ''ב. מ''ש המחבר ואם ירצה אומר שכחו וכו' זה קאי דוקא על רעמים אבל על ברקים אינו מברך כ''א עושה מ''ב:

א

הלכות ברכות

2,923

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכז

ב

יצא: בצירי דאין שייך לומר כאן יצא בקמ''ץ דהא פטור הוא כל שא''א אלא ודאי דקאמר מה יעשה ופירש דצריך לצאת משם ולברך כיון שאפשר לו לעשות כראוי ולברך בסמוך יעשה כן. וכגון שלא נגע עדיין במקום הטינופות ולא עשה צרכיו עדיין או שיוכל ליטול ידיו. ט''ז ומ''א:

ג

הלכות ברכות

2,924

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכח

א

ימים ונהרות: היינו כל שלשים יום כדלעיל:

א

הלכות ברכות

2,925

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכח

ב

הגדול: ובל''ח הוכיח שאין מברכין רק על הים אוקינוס המקיף העולם. ובסה''ת כתב שהוא הסובב ארץ אנגלטרי''א עיין מ''א וע''ת וכנה''ג. ובתשובת שי למורא סי' י''ט:

א

הלכות ברכות

2,926

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכח

ג

מהלכם: פי' דבמקום שחפרו ושינו מהלכם אין מברכים:

ב

הלכות ברכות

2,927

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכט

א

נאמן: והאומרים נאמן בבריתו ואח''כ בא''י זוכר הברית טועים הם. ט''ז כנה''ג:

א

הלכות ברכות

2,928

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכט

ב

להסתכל: והמסתכל בו ביותר עיניו כהות. של''ה:

א

הלכות ברכות

2,929

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכט

ג

בבוקר: משמע מיד בהנץ החמה וכן מהרי''ל ציוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך ומ''ב כתב שבשחרית כשיוצאים מבה''כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכה זו כן נהג מוהר''ש וכן דעתי לעשות אי''ה עכ''ל וכתב המ''א ונ''ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה:

ב

הלכות ברכות

2,930

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכט

ד

הנשארים: הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב:

ב

הלכות ברכות

2,931

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רל

א

אחר מ': דתוך מ' יום מועיל תפלה:

א

הלכות ברכות

2,932

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רל

ב

תפלת הדרך: ואם כבר אמר ת''ה בשחרית אומר מודה אני וכו' עד לשלום עיין מ''א וט''ז:

א

הלכות ברכות

2,933

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רל

ג

בסימן ק''י: משמע דאף שיצא מהכרך לא יאמר עד שיחזיק בדרך ע''ש:

א

הלכות ברכות

2,934

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רל

ד

למרחץ: ובמרחץ דידן א''צ להתפלל תפלה זו. ב''ח מ''א ט''ז:

ג

הלכות ברכות

2,935

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רל

ה

להקיז: וה''ה בכל מידי דרפואה יאמר זה. (אבל ברד''א משמע דוקא הקזה שהיא סכנה שמא יחתוך ורידי הדם וימות ח''ו) ופשוט שצריך שם ומלכות כמו כל הברכות. מי שמתעטש וחבירו א''ל אסותא יאמר לו ברוך תהיה ואח''כ יאמר לישועתך קויתי ה' דהמתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. יש''ש ב''ק פ''ח סי' ס''ד:

ד

הלכות ברכות

2,936

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלא

א

בוראו תמיד: עי' שו''ת דב''ש סקל''ח איזה דרך ישרה אם לעסוק בתורה ובתלמידים כל ימיו ויהנה מאחרים או יהנה מיגיע כפו ויעסוק בתורה בשבת לבד:

א

הלכות ברכות

2,937

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

א

בקול רם: ומ''מ בת''צ לא יעשה כן לכתחלה כיון שאומר הש''ץ ענינו בברכה בפ''ע והקהל אומרים כדרכן ליכא י' דצייתי לש''ץ ומ''מ אם השעה דחוקה מאוד יתפלל מיד בקול רם ויאמר הש''צ ענינו והקהל יאמרו בש''ת רלנ''ח מ''א וע''ל סי' קכ''ד ס''ב מש''ש. והאר''י ז''ל לא הניח לאומרה בקול רם אלא בלחש ואח''כ בקול רם אפי' אחר שקיעת החמה אפי' בע''ש:

א

הלכות תפילת המנחה

2,938

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ב

למנחה: היינו חצי שעה קודם. ולא יחזיק אז ילד בחיקו שמא יטנף בגדיו ובעוד שיחזור אחר המים יעבור זמן מנחה או יתאחר לבוא לבה''כ. ס''ח סי' י''ח:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,939

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ג

סעודה קטנה: דלמא אתו לאמשוכי. כתב מהרי''ל בהלכות פסח ונ''ל דה''ה מי שלא התפלל ערבית עם הציבור אסור במלאכה ובלמוד עד שיתפלל אבל בשחרית כיון שהציבור מתפללין לא חיישינן שמא יפשע ומה''ט נהגו לאכול אחר זמן מנחה קטנה ועוד דהשמש מזכיר וקורא לבה''כ אבל במקום שאין שם מנין אסור ללמוד בשחרית קודם שיתפלל עכ''ל. וכ''ה לעיל סי' פ''ט ס''ו והא דאמרינן בברכות שלא יאמר אדם אוכל ואשתה תחלה ואח''כ אקרא ק''ש אלא נכנס לבה''מ וקורא ושונה ואח''כ קורא ק''ש מיירי קודם זמנה דהיינו חצי שעה קודם הזמן דאסור באכילה ומותר בלימוד כדי שלא יהא יושב ובטל חצי שעה אבל כשהגיע הזמן אסור ללמוד אא''כ במקום שיש ציבור ע''ל סימן פ''ט ס''י. מ''א:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,940

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ד

התחיל: אפי' אחר מנחה גדולה אין מפסיקין אפי' כשיגיע זמן מנחה קטנה ואם התחילו סמוך למנחה קטנה מפסיקין אפי' יש שהות. וכל הפטור ומפסיק נקרא הדיוט עיין מ''א:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,941

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ה

להפסיק מיד: אפי' עוד היום גדול כל שיודע שתמשך סעודתו עד שתחשך צריך להפסיק מיד. ואפי' התחיל בהיתר מפסיק. מ''א:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,942

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ו

ידיו: ולמי שרגיל להתיר איזורו בשעת אכילה משיתיר איזורו אפי' קודם נטילה:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,943

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ז

עוברת: ע''ל ס''ק ה' דאפי' עוד היום גדול צריך להפסיק אם יודע שתמשך סעודתו עד שתחשך. כתב ב''ח כשיש חתונה בשבת ולא יצאו מבה''כ עד אחר חצות יתפללו מנחה בצבור ואח''כ יאכלו דסעודת נשואין הוי סעודה גדולה אבל סעודת שבת בביתו לא מיקרי סעודה גדולה:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,944

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלב

ח

כביצה: דוקא ולא יותר. ונ''ל דלשתיה יותר מכביצה נמי אסור עיין מ''א:

ג

הלכות תפילת המנחה

2,945

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

א

יצא: אם בדיעבד התפלל בתחלת שעה שביעית דהיינו אחר ו' שעות לא יצא מ''א והיד אהרן. ובית יעקב סי' צ''א פסק דיצא:

א

הלכות תפילת המנחה

2,946

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

ב

שעות אלו: דהיינו מהנץ החמה עד סוף שקיעתה והוא כמו רביעית שעה קודם צ''ה עיין מ''א:

א

הלכות תפילת המנחה

2,947

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

ג

לי''ב שעות: ר''ל שהיום משערין לי''ב חלקים אפי' אם יהיה ארוך י''ח שעות וכל חלק נקרא שעה. וע''ל סי' פ''ט ס''ק ג':

א

הלכות תפילת המנחה

2,948

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

ד

כחד מינייהו: פירוש שלא ינהוג פעם כך ופעם כך ומכ''ש שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג המנחה וערבית קודם צ''ה. מ''א:

א

הלכות תפילת המנחה

2,949

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

ה

צ''ה: ז''ל ד''מ מהרי''ל היה מתפלל מנחה בשעת הדחק סמוך לצ''ה ואמר אע''פ שנראה בעיר לילה מ''מ עדיין יום הוא עכ''ל. וכתב המ''א ודוקא בעיר שבתיה גבוהין או יושבת בעמק. ועכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הציבור שנית. ויחיד שלא התפלל בבה''כ ימתין עד הלילה. וצריך ליזהר שלא יתפללו ערבית קודם פלג המנחה. מ''א:

א

הלכות תפילת המנחה

2,950

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

ו

לתפלה: ואם נטל ידיו לתפלה אע''פ שהפסיק אח''כ בלימודו כגון בזמן שדורשין א''צ ליטול שנית ומ''מ בשבת שמפסיקין במכירת המצות נ''ל שצריך ליטול שנית לתפלת מוסף אא''כ לא הסיח דעתו. (ובספר אליהו רבה פסק דכל זמן שהוא בבה''כ אין צריך ליטול ידיו עוד דמסתמא לא הסיח דעתו) ואם נטל ידיו לאכילה ואכל מ''מ צריך ליטול לתפלה כיון שלא נטל לתפלה משא''כ ברחץ ידיו שחרית דהוי נטילה לתפלה עי' סי' ד'. מ''א:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,951

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלג

ז

א''צ ליטול: וינקה ידיו בצרור ויתפלל עם הציבור אע''פ שעדיין ישאר לו זמן להתפלל ביחיד ב''ח. ע''ת ע''ש:

ב

הלכות תפילת המנחה

2,952

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלד

א

א''ל אשרי: ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח''כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח''כ יאמרו קדיש וה''ה כשלומדים בבה''כ וליכא מנין ואח''כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ''א. אבל הט''ז בסי' כ''א ס''ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא''צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע''ש בס''ק ז' מש''ש. ועיין בשו''ת שער אפרים סי' י''ז. כתב בפסקי מהרא''י סי' נ''ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ''ל. וכתב המ''א דה''ה אם נמשך באמירת א''מ וכיוצא בו שא''ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ''ה ע''ל סי' קל''א ס''ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש:

א

הלכות תפילת המנחה

2,953

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלד

ב

קודם אשרי: ט''ז ומ''א כתבו לאומרה אחר אשרי ע''ש. וכתב האר''י ז''ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה''כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י''ח עמהם ואח''כ יאמר אשרי מ''א בסי' ק''ח ס''ק ה' דלא כב''ח ע''ש:

א

הלכות תפילת המנחה

2,954

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

א

קטנים: ומן הדין סגי בבינונים כמ''ש רמ''א בסי' תקס''ב אלא שאין אנו בקיאין לכן בעי קטנים אבל גדולים לא מהני שנראים גם ביום ובתענית לא הטריחו כולי האי וסגי בבינונים כמ''ש רמ''א סימן תקס''ב:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,955

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ב

בלא ברכות: ולא יסמוך על ק''ש שעל מטתו מפני שאין מתכוין לצאת בה תר''י. וט''ז העלה דכל מאן דחש למיעבד על צד הטוב יקרא ק''ש על מטתו ויכוין לצאת י''ח בזה ולא מפני המזיקין ולא יצטרך לקרות רק ב' פרשיות כיון דכבר קרא י''ח בבה''כ וזהו יותר נכון מדרך הש''ע דבדרך הש''ע קרוב לודאי שבשעת צ''ה אפשר שישכח לקרות בפרט שכבר קרא ויצא רק שצריך לחזור משום רווחא דמילתא כמ''ש משא''כ בשעת שכיבה דיש אז התעוררות לקרות מפני המזיקין ובזה אין אדם עשוי להשכח עכ''ל. וכן דעת המ''א. שוב מצאתי במט''מ שרש''ל קרא על מטתו כל ג' פרשיות עיין מ''א ס''ק ג' ובגינת ורדים בספר גן המלך סימן צ''ו ובספר יד אהרן. מי שרגיל לקרות ק''ש ולהתפלל בצבור מעריב בלילה. וטעה והתחיל בברכת ק''ש עם הצבור מבע''י יגמור אותן כדי שלא יברך ברכה לבטלה ובלילה יקרא ק''ש בלא ברכותיה ויתפלל אע''פ שאינו סומך גאולה לתפלה הכי עדיף טפי כדי שיתפלל בזמנה. מ''א:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,956

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ג

לאכול: אבל טעימה בעלמא שרי מ''א וט''ז וכתב הט''ז לפי הדרך שכתבתי לקרות ב' פרשיות בק''ש של המטה ולכוין לצאת י''ח בה יוכל לאכול ולשתות תחלה כיון שיש לו זמן מוגבל ע''ש וכ''כ המ''א דלרש''י אם קרא בבה''כ מבע''י רשאי לאכול קודם קריאתו שנית בביתו ומ''מ במוצאי שבת שאין קורין מבע''י בבה''כ אסור להתחיל חצי שעה סמוך לצאת הכוכבים ואין לסמוך על קריאת השמש לבה''כ דהא מקצת אין הולכים לבה''כ במ''ש:

ב

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,957

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ד

חצי שעה: ט''ז כתב דא''צ חצי שעה אלא בסמוך שיעור קטן לפני הזמן ע''ש:

ב

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,958

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ה

מפסיק: דק''ש דאורייתא היא. ואם התחיל בהיתר א''צ להפסיק מרדכי ב''י עט''ז. ובבאר היטב אשר לפני כתב ע''ש מ''א שמחמיר בזה. וכוונתו למ''ש המ''א בס''ק ח' ואפי' התחיל מבע''י צריך להפסיק ע''ש. ולא דק בזה. דהתם קאי על אם אין שהות וכו' וכמ''ש בס''ק שלאחר זה וק''ל:

ב

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,959

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ו

לתפלה: ואפי' התחיל בהיתר מפסיק ע''ל סי' רל''ב:

ב

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,960

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ז

מיד בצ''ה: ואסור לעשות כל המלאכות הנזכרות בסי' רל''ב. ב''י:

ג

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,961

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלה

ח

שכור: ואם נשתכר אחר התחלת זמן קריאת שמע לא מיקרי אונס ואין לו שיעור לקרות רק עד שיעלה ע''ה ותו לא. ט''ז:

ד

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,962

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלו

א

שתים לפני ק''ש: יש להפסיק בין ברקיע כרצונו ובין בורא יום ולילה עמק ברכה. מה שאנו חותמין מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים מערבית אינו נכון ב''ח ע''ל סי' ס''ו ס''ק י''ב ומ''א כתב דבסוף פ''ק דברכות פירש''י דדוקא שחרית קאי על גאולה שעברה אבל גאולה דערבית קאי גם על לעתיד וא''כ אין לזוז מהמנהג:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,963

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלו

ב

לעמוד: ובמ''ע כתב דצריך לישב וכ''כ מט''מ בשם מהרי''ל ומהרש''ל וכתב הט''ז דאם האומרם מעומד נתכוין שיהא במקום י''ח א''כ יצא ידי תפלת ערבית והיאך יתפלל אח''כ ערבית שנים ע''ש. וכתב דעל כל פנים לא יעמוד ופניו אל הקיר כמו בי''ח:

ב

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,964

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלו

ג

יתפלל עמהם: אע''פ שהם מתפללים מבע''י מ''מ תפלת הציבור עדיפא ממיסמך גאולה לתפלת ערבית שהוא רשות. ונ''ל דאם יש שהות יקרא ק''ש וברכותיה וידלג ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו'. וגם יראו עינינו וגו' כדי להתפלל עם הציבור דאינה אלא מנהג וכמה גדולים סוברים דאין לאומרו ואם בא לבה''כ בשעה שמתחילין ברכו והוא לא התפלל מנחה יתפלל מנחה בעוד שהם קורין ק''ש וברכותיה ואח''כ יתפלל ערבית עם הציבור ואח''כ יקרא ק''ש וברכותיה בלילה אבל לא ימתין להתפלל מנחה בשעה שיתפללו ערבית ולהתפלל אח''כ ערבית בלילה דסתרי אהדדי שהקהל תופסים אותו זמן ללילה שהרי מתפללים ערבית והוא תופסו עדיין ליום שהוא מתפלל מנחה. מ''א ט''ז ע''ש:

ג

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,965

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלו

ד

עם ברכותיה: ואז אומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו' מעומד. מ''כ בשם מהררינ''ש. מ''א:

ג

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,966

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלו

ה

בכבודו: וכתב בע''ה שיקרא מלת תמיד למטה תמיד ימלוך וכו':

ד

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,967

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלח

א

מרובה: ועשל''ה שיש לחבר לילה ליום ויום ללילה בתורה או בתפלה. וכתב ב''ח דאחרונים קבלו משכבי עד קומי וכו' ע''ל סי' א':

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,968

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלח

ב

בלילה: דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהא עליו נדר מ''א. אין לקרוא מקרא בלילה ואין לישן אלא אחר ג' שעות וישכב על צד שמאל וישן וישכב במטה מיוחדת. וכשתשמש אחר שתגמור תשוב למטתך. האר''י ז''ל:

ב

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,969

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלט

א

פרשה ראשונה: ורי''ו כתב לומר כל ק''ש שהיא רמ''ח תיבות לשמור רמ''ח איבריו וכ''כ האר''י ז''ל וע''ל סי' רל''ה ס''ק ב' מש''ש:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,970

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלט

ב

המפיל: משמע דברכת המפיל יאמר אחר שמע כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה וכן עיקר. מ''א ע''ש:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,971

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלט

ג

ישן מיד: ואם צריך לשמש מטתו יטול ידיו ואח''כ יקרא ולפחות יאמר ברכת המפיל ושמע אחר התשמיש. של''ה וכנה''ג:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,972

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלט

ד

שוכב: והיינו דוקא בק''ש של חובה אבל אם כבר קראה אחר צ''ה וקוראה על מטתו לשמירה מותר לקרותו שוכב דהא ר''ז קרי וחזר וקרי עד דמשתקע בשינתיה. מ''א:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,973

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלט

ה

חוזר וקורא: וה''ה אם מהרהר בד''ת. ש''ד מ''א:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,974

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רלט

ו

בסתר: הישן בבית יחידי אחזתו לילית. שבת פכ''ג ובית היינו חדר מהרי''ל. אלו צריכין שימור מהמזיקים חולה חיה חתן כלה אבל ות''ח בלילה ברכות נ''ד. יש נוהגין לומר וידוי ש''מ קודם השינה ונ''ל שאינו נכון דאיתא בברכות שלא לומר אם אמות תהא מיתתי כפרה דלא ליפתח פיו לשטן לכן אין לאומרו רק יפשפש במעשיו שעשה כל היום אם ימצא שעשה עבירה יתודה עליו ויקבל עליו שלא לעשותו ובפרט בעבירות המצויים כגון חניפות שקרים ליצנות לשון הרע צריכין בדיקה ביותר. ואשרי למי שנוהג לומר סדר הק''ש דהאר''י ז''ל:

א

הלכות קריאת שמע ותפילה של ערבית

2,975

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

א

בתורה: צריך לקיים העונה אף בימי עיבור ויניקה. ולענין ימות החורף שאלו להאר''י ז''ל אם יפטור מהעונה בהיות זמן קור כי צריך לטבול לקרי וגם בהיות זמן עיבורה ויניקה והשיב אם האשה מוחלת פטור ומ''מ טוב לקיימה והעידו עליו שהוא לא היה מקיים מצות עונה בימים הנ''ל ספר הכוונות. ועיין בש''ע א''ע סי' א' ס''ק א':

א

הלכות צניעות

2,976

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ב

הטיילים: בני אדם הבריאים והמעונגים. רמב''ם. ומשמע בגמרא אפילו הם בני תורה:

א

הלכות צניעות

2,977

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ג

לליל שבת: וה''ה בר''ח וי''ט. ואל יאמר אדם אעשה עצמי כת''ח כי כתיב ועונתה לא יגרע. ספר הקנה:

א

הלכות צניעות

2,978

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ד

טבילתה: אפילו שלא בשעת עונתה. טוב לומר קודם הזווג מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וגו'. וכל אזהרות הנ''ל על זווג משבת לשבת הוא במשמש לשם הריון האר''י ז''ל. ואין לשמש ב' לילות של ר''ה והנזהר ביו''ד ימי תשובה תע''ב שכנה''ג. וכתב האר''י ז''ל שאין לשמש ליל ש''ע וליל שבועות וליל א' של פסח אם לא בליל טבילה. וליל ז' של פסח מותר בזווג. ספר הכוונות:

א

הלכות צניעות

2,979

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ה

לדרך: עיין סעיף ט''ז:

א

הלכות צניעות

2,980

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ו

בכוס אחר: פי' שיתן מחשבתו בשעת תשמיש על האחרת:

ב

הלכות צניעות

2,981

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ז

אנוסה: פי' אינה אנוסה רק שאינה מרוצה לכך לכן יפייס ואח''כ יבעול:

ג

הלכות צניעות

2,982

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ח

שנואה: בשעת תשמיש אבל אם היא רצוייה בשעת תשמיש אע''פ שהיא שנואה שרי. טור:

ג

הלכות צניעות

2,983

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

ט

תמורה: אפילו שתיהן נשיו. כגון שנתכוין לזו ונזדמנה לו אחרת טור. וצ''ע דהלא יעקב נתכוין לרחל ובא על לאה עיין מ''א:

ג

הלכות צניעות

2,984

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

י

מורדת: דאמרה לא בעינא לך ואעפ''כ הוא משמש עמה אע''פ שרצוייה בשעת תשמיש:

ג

הלכות צניעות

2,985

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יא

שכרות: היא או הוא:

ג

הלכות צניעות

2,986

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יב

גרושת: שבדעתו לגרשה אעפ''י שהוא אוהבה כגון מאותן שכופין להוציאה:

ג

הלכות צניעות

2,987

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יג

ערבוביא: כגון שנתן דעתו על אחרת כמ''ש ס''ב:

ג

הלכות צניעות

2,988

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יד

חצופה: שתבעתו בפה. אבל אי מקשטת עצמה ומרצה אותו שיתן דעתו עליה ה''ל בנים מהוגנים:

ג

הלכות צניעות

2,989

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

טו

למעלה: מכלל קדושת הזווג שיהא פנים נגד פנים. זוהר:

ה

הלכות צניעות

2,990

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

טז

מחיצה: ואם יש נקבים וחלונות כעין סריגה אע''פ דלענין טומאה חשיבי כמחיצה אבל הכא אסור עד שיהיו הספרים מכוסין מן העין שאין נראין מ''א ע''ש. ועיין בתשובת שער אפרים סי' קי''ט. ועיין בא''ע סי' כ''ה סק''ה מש''ש:

ו

הלכות צניעות

2,991

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יז

אחר: פי' חדר אחר:

ו

הלכות צניעות

2,992

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יח

או ספרים: ופשוט דגם המזוזה צריך לכסות בכלי תוך כלי:

ו

הלכות צניעות

2,993

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

יט

ארגז: ואם הארגז גדול שמחזיק מ' סאה והוא אמה על אמה ברום ג' אמות חולקת רשות לעצמה. מ''א ע''ש ועי' סי' שי''ד. ועי' שו''ת חוות יאיר סי' קפ''ד דוילון סביב הספרים או סביב המטה לא מיקרי מחיצה הואיל ונעים ונדים ואם א''א בענין אחר מותר לשמש מטתו בחדר שבו הספרים בזמן עונה וליל טבילתה וליל יציאתו וביאתו מדרך. ועיין מ''א סי' שט''ו:

ו

הלכות צניעות

2,994

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

כ

נראה: וה''ה אם האור נראה למעלה מהמחיצה שרי ומ''מ צריך האפלת טלית דמאחר שהחדר מלא אור לא גרע מביום. יש''ש ביצה סי' ו'. ובכוונות כ' ג''כ שלא יראה אור דגורם נכפה לבניו אפילו היא מעוברת ואם הלבנה מאירה עליהם להדיא אסור אבל אם מאירה לבית ולא עליהם אין חשש כ''כ. וכנה''ג אוסר. אבל אם הם תחת אויר השמים אפי' הם בצל הלבנה אסור עיין מ''א:

יא

הלכות צניעות

2,995

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

כא

בטליתו: ואין נזקקין לדבר זה אלא מפני צורך גדול ב''ח. פי' כשיצרו מתגבר עליו ובכתובות דף ס''ה משמע דבבית אפל מותר לכתחלה. מ''א:

יא

הלכות צניעות

2,996

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

כב

בעה''ב: שמא יראה קרי עליו:

יג

הלכות צניעות

2,997

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

כג

במהלך: ומ''א כ' דכאן איירי מצד הרפואה. ובס''ח איירי מצד הדין ואם יכול לפייסה עד שתמחול ש''ד ע''ש:

טו

הלכות צניעות

2,998

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

כד

ישן עליה: אשה מינקת לא תינק בנה אחר התשמיש עד שיעור הלוך ב' מילין. זוהר. וכשיוצא מבית הכסא קבוע לא ישמש כל אותו השעה משום ששד של בית הכסא מדבק בו ואשה שמאחרת טבילתה לצער בעלה עבירה גדולה בידה וגרמה כמה רעות. זוהר ע''ת. כ' של''ה כשירצה להזדווג יזכור הקדושים אשר בארץ ותמיד יהא אצל מטתו כלי מים ויטלו ידיהם קודם התשמיש ואחריו וכשמתעורר בקושי אבר בחלום יזהר שלא לבעול אז כי הבנים יהיו פגומים ח''ו ואף אם היא מעוברת תלד רוחין בישין. האר''י ז''ל:

טז

הלכות צניעות

2,999

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רמ

כה

בה: אסור לשים ספר על מטה שישן עליו ובפרט שישן עם אשתו כי שכבת זרע עליו. כתב של''ה יזהרו אב ואם שלא יעשו מורא לתינוק מדבר טמא לומר חתול או כלב תקח להתינוק דיש חשש היזק להתינוק:

יז

הלכות צניעות