Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
3,500
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שב
יז
מים ממש: ואפי' ליטול ידיו עליהם אסור דזהו כיבוסו. ב''י:
י
הלכות שבת
3,501
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שב
יח
סחיטה: נ''ל דבסמרטוט המיוחד לכך שרי דלא גזרינן שמא יסחוט ועוד נ''ל דדוקא בכוס שהוא צר א''א דלא אתי לידי סחיטה אבל ספסל מותר לקנח ודוקא בדבר שאין מקפיד על מימיו מ''א. (ובס' אליהו רבה הניח דבר זה בצ''ע ע''ש) ודע דסחיטה של מים הוי תולדה דמלבן או צובע כמו שכתב הב''י ס''ס ש''כ:
יב
הלכות שבת
3,502
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
א
טבילה: כתב הבאר היטב אשר לפני ואם הבתולה אסורה מפני גזרה זו צ''ע כי הבתולות אסורות לטבול כמ''ש ביו''ד סי' קפ''ג ע''ש. ולא ידעתי למה מסופק בבתולה טפי מבזקינה דאין שייך נמי גבה טבילה ולדידי אין ספק דלא פלוג רבנן בתקנתא וכ''כ הט''ז בס''ק (ד') [ב'] יעו''ש:
א
הלכות שבת
3,503
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ב
מטונפות: שאז חוצץ:
א
הלכות שבת
3,504
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ג
מסירן: זהו טעם על מוזהבים:
א
הלכות שבת
3,505
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ד
לצאת: דאין דרך לצאת בה אלא אשה חשובה ולא שלפה ומחוי אבל תכשיטין שכל הנשים רגילים בהו אף חשובה אסורה. ש''ג:
ה
הלכות שבת
3,506
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ה
חייבת: עיין מ''א וט''ז באורך (ובס' אליהו רבה הניח דבר זה בצ''ע):
ט
הלכות שבת
3,507
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ו
ואם יצאת: עי' סי' ש''א ס''ט ויו''ד דין זה בביאור:
י
הלכות שבת
3,508
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ז
איש: ב''ח כתב להתיר לצאת במנעל שלנו עם התבן שבו וגם מותר לכתחלה לתת תבן לתוך המנעל והגהת סמ''ק מסופק בזה ויש להקל לצורך קצת. ע''ת:
יג
הלכות שבת
3,509
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ח
ובלבד: דמחכו עלה ואתי' לשלופי:
יד
הלכות שבת
3,510
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
ט
ויצערנה: ואם מכוונת שלא יפול הדם על הבגדים ויטנפם אסור כמ''ש סימן ש''א סי''ג. ט''ז:
טו
הלכות שבת
3,511
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
י
ובבתי שוקיים: דלא שלפא כיון שהוא לצניעות ולכן י''א בשל זרוע:
טו
הלכות שבת
3,512
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
יא
חוץ מכבול: שלא תתגנה על בעלה:
יח
הלכות שבת
3,513
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
יב
באבן תקומה: פי' הט''ז שהוא שטערי''ן שו''ס שנושאים נשים מעוברות:
כד
הלכות שבת
3,514
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שג
יג
משער חזיר: והריב''ש מתיר לתקן מעט שער ראשה בכלי העשוי משער חזיר אבל במסרק אסור וכ''ש אם היה לה כלי משער חזיר מיוחדת לשבת דשריא וכ''פ המ''א בסימן שכ''ז ס''ג ע''ש:
כז
הלכות שבת
3,515
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שד
א
שביתת עבדו: כמו על שביתת בהמתו ופשוט דאסור לומר למומר לעשות לו מלאכה וכן לצדוקי אסור. עיין מ''א:
א
הלכות שבת
3,516
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שד
ב
לעצמו: כגון תפירות בגדיו וכיוצא בזה:
א
הלכות שבת
3,517
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שד
ג
לרבו: אפי' מלאכה שהיא מדרבנן. רדב''ז ח''א סי' מ''ז וע''ש סי' מ''ט. והיד אהרן הקשה עליו עיין שם:
א
הלכות שבת
3,518
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שד
ד
לא בכסותו: דשיפול יקפל כסותו ויניחו על כתיפו שלא יראה רבו ודומה לטלית מקופלת שחייב חטאת. טור:
א
הלכות שבת
3,519
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שד
ה
מתכת: כיון שהוא חשוב חיישינן דילמא נפל ואתי לאתויי. משמע ברמב''ם דאין מקבלין עבד וגר תושב בזה''ז והשפחות אע''פ שקנויות קנין עולם כיון שאם רצו ליכנס לדת ישמעאלים יוצאות לחירות שמא דינן כשכיר עכו''ם וצ''ע עי' ט''ז ומ''א דבמקום שאין להם רשות לפי דיניהם להפקיע עצמן בהמרת דתם איסור גמור שיעשו מלאכה בשבת לישראל עי' כנה''ג:
א
הלכות שבת
3,520
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
א
והגמל: עיין ט''ז ומ''א:
א
הלכות שבת
3,521
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ב
שאינו: דנשמט מפיו ולא דמי לאפסר שקשור בראשו ואינו נשמט. ט''ז:
ב
הלכות שבת
3,522
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ג
הסוס: ובשעה שהקור גדול ואנו רואים שמזיק להסוס וכן בימות החמה שהזבובים רבים ומצערים להסוס מותר להציע מרדעת עליו ובלבד שיהא נזהר שלא יסמוך עצמו על הבהמה בשעת הכיסוי. ט''ז:
ח
הלכות שבת
3,523
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ד
ופוקק: דגבי בהמה בעי ליה לקלא שישמע היכן היא והוה קול של שיר מש''ה אסור אם אינו פקוק. וכתב המג''א כל הנך דאמרינן דאסור לצאת בו ברה''ר אבל בכרמלית שרי ומיהו בדבר שאינו ארוג בכסותו אסור דלמא נפל ואתי לאתוי ובדבר דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא אפילו במבוי המעורב אסור ע''ש:
יא
הלכות שבת
3,524
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ה
קרון: ואם בורחין בשבת מפני סכנת נפשות טוב לישב בקרון אם גבוה עשרה מלילך ברגליו כי ישיבה בקרון אין בו רק איסורא דדבנן אבל אם מהלך ברגליו יש חשש איסור דאורייתא למאן דס''ל איסור תחומין דאורייתא וכ''ש אם נושא כסף וזהב אצלו דעדיף יותר לישב בקרון מלילך ברגליו ונראה דאם הקרון אינו גבוה עשרה טפחים איכא משום איסור תחומין ע''ת וכ''כ הרלנ''ח ע''ש. ועיין מ''א סי' רס''ו ס''ב שהאריך בענין זה ובענין אם מותר לרכוב על הסוס ע''ש ומהרדב''ז סי' פ''א כתב שיותר טוב לילך ברגליו מלרכוב על הסוס דאיכא ביה תרי איסורא איסור בהמה ואיסור תחומין ע''ש. עי' בתשובת נחלת שבעה סי' פ''ג דמתיר לרכוב על הסוס ולרדוף אחר בנו שברח ויצא מן הכלל כדי לדבר על לבו ולהחזירו ע''ש:
יח
הלכות שבת
3,525
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ו
צער: ומותר לומר לעכו''ם להעלותה ואסור להעלותה בידים אפי' אם תמות:
יט
הלכות שבת
3,526
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ז
לחלוב: וה''ה דמותר לומר לעכו''ם להמרות האווזים פעם א' ביום משום צער ב''ח דאין יכולין לאכול תשובת רמ''א סי' ע''ט ומשמע שם דאי ליכא עכו''ם שרי ע''י ישראל. וטוב לעשות ע''י קטן מ''א. כתב הרמב''ם החולב לתוך כלי חייב לתוך אוכל פטור וחלב אסור אפילו חולב לתוך אוכל דהוי מוקצה עיין סי' תק''ה:
כ
הלכות שבת
3,527
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ח
כחולב: כתב הלבוש דוקא באומר לו בשבת לחלוב אבל אם עושה מעצמו א''צ. וכתב הב''ח והשפחות שנשכרות לכל השנה לכל מלאכה א''צ לומר לה טלי החלב לעצמך ולקנותו ממנה דכל מה שעושה אדעתא דנפשה קא עביד לקבל שכירות דהכי נשכר מתחלה ע''ש. וכתב מ''א וטוב לחלוב לתוך המאכל כדי שיהא שבות דשבות ע''ש. ועי' מהרמ''ע מפאנו סי' קי''ב:
כ
הלכות שבת
3,528
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
ט
מעצמן: המ''א הניח דבר זה בצ''ע ע''ש ועי' סי' רע''ו ס''א:
כא
הלכות שבת
3,529
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
י
בגדיו: אבל באוכף ליכא קפידא. כתב הרלנ''ח אם הבהמה יצאה מעצמה לחוץ ומשא עליה שלא ע''י אדם אין הבע''ה צריך למונעה. ומ''א כתב דבש''ס משמע היא מעצמה אסור ע''ש:
כב
הלכות שבת
3,530
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
יא
למסור: ומשמע אפי' בשבת עצמו מותר. ובתשובת ר''מ אלשקר סי' מ''א אוסר בשבת עצמו והתיר ביום ו' ובקצת מקומות שנהגו מצד החומרא ופרישות שלא למסור לרועה גם בע''ש מנהגא הוא ואסור להתיר להם אבל אם בטעות נהגו כן מודיע להם שהיו טועים בדבר והיתר גמור הוא עיין ע''ת וכנה''ג:
כג
הלכות שבת
3,531
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שה
יב
חוץ לתחום: כתוב בלבוש צ''ע במה שנוהגין למסור שוורים לעכו''ם להוליכן ולפעמים מוליכין אותן חוץ לי''ב מיל ואפשר דס''ל דגם י''ב מיל הוי דרבנן עיין מ''א:
כג
הלכות שבת
3,532
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
א
שמעיין: ודוקא היכא דמנכרא מילתא כמ''ש סימן ש''ז ס''ט:
א
הלכות שבת
3,533
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ב
להביא: וכל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור להחשיך עליו אבל בהמה גדולה אם היו שם בורגנין היה מביאה מחוץ לתחום ולכן מותר להחשיך עליו:
א
הלכות שבת
3,534
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ג
לטייל: נראה לי דזהו גם כן דוקא היכא דמנכרא מלתא. מגן אברהם:
א
הלכות שבת
3,535
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ד
כל יום: והמלוים בריבית צריכים להלוות בענין שאם יפרע באמצע השבוע יפרע מכל השבוע כולה או לא יפרע כלל אותו שבוע ולא יחשוב לימים. מ''א ע''ש:
ד
הלכות שבת
3,536
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ה
לשנה: פי' שיתפלל גם בימות החול ומשלם לו לחדש בבת אחת וה''ה לשבוע. וב''ח כתב שנוהגים להקל וכן העידו בשם מהרי''ל שהשכיר לשבת לבד עיין שכנה''ג שהתיר למילדת לקחת שכר שבת ועיין ע''ת:
ה
הלכות שבת
3,537
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ו
צדקה: ואסור ליתן דבר במתנה לחבירו בי''ט ובשבת אא''כ לצורך מצוה. מרדכי. וכתב מ''א ופשוט דלצורך שבת שרי. וצ''ע מה שנוהגין ליתן במתנה כלים לחתן הדורש בשבת. ומה שקצת מחייבים ליתן כך וכך מעות אסור דדוקא לגבוה שרי. ואסור ליתן משכון אם לא לצורך שבת ע''ש:
ו
הלכות שבת
3,538
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ז
עסקי: ולא התיר אמירה לעכו''ם ושבות אחר בשביל עסקי רבים לבד הפקוח והתעסקות בדברים בלא מלאכה דאסור בצרכי יחיד משום ודבר דבר וזה הותר לדבר מצוה או לצורך רבים. מ''מ ועיין סי' של''ט ס''ד. ומותר לחשוב מה שצריך לסעודת מצוה ש''ס כתובות דף ה':
ו
הלכות שבת
3,539
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ח
צדקה: כתב הט''ז אם בא לו בלבו ביום שבת להקדיש ס''ת ולא קודם לכן לא יקדישה בשבת וכן אסור להביא חפץ לבה''כ להקדישו אם לא חשב עליה קודם לכן אלא יחזיקנה בבית ויקדישנו בינו לבין עצמו וא''כ כבר יצאת לרשות גבוה אלא שמפרסם זה בשבת ע''ש. והיד אהרן כתב ול''נ דאפי' הקדישו בלבו בחול אסור להקדישו בשבת דדברים שבלב אינן דברים ולא יצא לרשות גבוה ע''ש. ומ''א כתב דהקדישות דידן חולין נינהו ויש לכל ישראל חלק בהן א''כ לא יצא מרשותו דיש להמקדיש חלק ג''כ בו לפ''ז מותר להקדיש ס''ת ביום שבת דאין בזה איסור יוצא מרשות לרשות ע''ש. כתב רש''ל פ''ה דביצה הכרזת מצוה מי שיתן יותר הוא יזכה בה דמי טפי למקח וממכר והמחוור בעיני כמו שנהגו חסידי אוסטריי''ך דכל מה שהוציא מפיו ליתן נותן לצדקה אפי' קנה חבירו המצוה א''כ הוי רק כקציצת דמים לצורך מצוה וכל י''ש יזהר בזה. וכן אסור לקנות מקומות בה''כ ואתרוגים מן הקהל אחר גמר מצותן וכן לקנות שופר או אתרוג בי''ט אסור ועי' סי' תקפ''ו סעיף כ''א ועיין ח''מ סי' ע''ב אם נשבע לפרוע בז' בניסן ואירע בשבת מה יעשה ומ''א כתב נ''ל דאם יש לו מעות יתננה לו ע''י עכו''ם. ואם אין לו מעות יאמר לעכו''ם לשום דהיינו שיאמר זה הכלי שוה כמו זה ולמחרת ישומו אותו ע''ש:
ו
הלכות שבת
3,540
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
ט
למדוד: וה''ה למדוד חור אם יש בו פותח טפח אם הטומאה בא לשם ועיין מ''א:
ז
הלכות שבת
3,541
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
י
אסור: אפי' אמר לו מע''ש לעשות בשבת אסור ודוקא לומר לעשות אחר השבת מותר כמ''ש בסעיף ג':
ט
הלכות שבת
3,542
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יא
שרי: אפי' להשכיר עיין ח''מ סוף סי' רנ''ד:
ט
הלכות שבת
3,543
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יב
מותר: ובמ''צ בשם הרא''ש והריב''ש אוסר לקנות אלא כשקנה מע''ש מותר לומר לעכו''ם לכתוב בשבת. וסוריא כא''י לדבר זה רמב''ם ועיין מ''א. כתב הג''א פ''ב דמ''ק כיצד הוא עושה מראה לו כיסים של דינרים והעכו''ם חותם וכו'. וכתב המ''א משמע דאסור ליתן מעות:
יא
הלכות שבת
3,544
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יג
להכריז: ונהגו להכריז אבדת עכו''ם בשבת מפני דרכי שלום ודוקא אם יש חשש סכנה בדבר אז שרי. מ''א:
יב
הלכות שבת
3,545
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יד
חרמי: וה''ה נידוהו בחלום מתירין לו בשבת. מהרדב''ז ח''א סי' קי''ח ועיין שכנה''ג:
יב
הלכות שבת
3,546
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
טו
כנופיא: ומה שנוהגין בירידים שהשמש קורא מתוך הכתב מי שמוחרם משום חובותיו הוי כעסקי רבים ואין כח לשום מורה לבטל זה שנהגו להקל לפני כמה גדולים. ב''ח:
יב
הלכות שבת
3,547
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
טז
אין מחרימין: וחכם רשאי לנדות בשבת לכבודו דברי ריבות סי' ש''ה. ומותר לנדות למי שחילל שבת רשד''ם סי' מ' (ובס' אליהו רבה אוסר כי אם לצורך שבת ע''ש). וכ''כ בס''ח סי' ת''ט:
יב
הלכות שבת
3,548
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יז
קרקע: ה''ה להשכיר בית או לקנות. כנה''ג:
יג
הלכות שבת
3,549
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יח
להכריז: ובלבוש כתב דנוהגין להכריז אפי' בסכום מקח ואפשר דחשבינן ליה חפצי שמים לצורך קידוש ולפי מ''ש בס''ג אין זה היתר מ''א. וברש''ל פ''ה דביצה סי' ת' כתב דיכריז קודם ברכו ואם שכח עד אחר ברכו לא יזכיר סכום מקח ע''ש. ושאר משקין פשיטא דאסור. מ''א:
יג
הלכות שבת
3,550
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שו
יט
מצוה: דתשאר מומרת לעולם ח''ו משא''כ בסי' שכ''ח ס''י בהג''ה שיעשה פעם א' באונס עבירה עט''ז ומ''א וע''ל סי' ש''ה ס''ק ה' מש''ש בשם נחלת שבעה. ובכנה''ג בשם הרמ''א מתיר לילך חוץ לתחום לנקום נקמת אביו וצ''ע דהא לא עדיף מצורך מצוה דאסור לילך חוץ לתחום מ''א. ובתשובת בית יעקב סי' קט''ו מתיר לברוח בשבת חוץ לתחום אם שר העיר רוצה לחבשו בבית הסוהר אם יש לחוש שמא ימות בתפיסה אפי' על עסקי ממון ואין חילוק בזה בין יחיד לרבים ע''ש:
יד
הלכות שבת
3,551
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
א
אעשה: אפילו דבר מצוה ס''ח סי' רס''ו. אסור לעכב העכו''ם בשבת בשביל החוב אבל יוכל לומר בחול לשופט מדוע לא עכבת העכו''ם בשבת. אגודה. ובתשובת הב''ח סי' קמ''ו מתיר מי שיש לו חוב אצל האנס ובשבת נודע לו שהאנס ילך מן העיר ואפשר שלא ישוב עוד מותר לילך בשבת לקבול עליו אצל השר שיפרענו עיין שם. אסור לעכב נכסי ראובן ביד שמעון רשד''ם חו''מ סי' ק''ה:
א
הלכות שבת
3,552
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ב
לספרם: ואסור לספר איזה דבר שמצער בו ס''ח סי' ק''י. והנשמר מלדבר כ''א בלשון הקודש בשבת תע''ב כי מחלליה נאמר על מי שמדבר ג''כ דברים בטלים בשבת עיין זוהר ובספר הכוונות. וקבלתי אדם המבקר לחבירו בשבת לא יאמר לו כדרך שאומר בחול כגון צפרא טבא אלא יאמר שבת שלום או שבת טוב לקיים זכור את יום השבת. של''ה:
א
הלכות שבת
3,553
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ג
לעכו''ם: ואסור לומר לעכו''ם שיאמר לעכו''ם אחר לעשות לו מלאכה הגאון מוהר''ר גרשון ז''ל בשו''ת חות יאיר סי' מ''ט ובסי' נ''ג דעת חות יאיר להקל וכ''ש בשבות ע''ש. בדבר שאינו אלא חומרא בעלמא שרי לומר לעכו''ם. הרד''ך מ''א:
ב
הלכות שבת
3,554
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ד
מע''ש: ואם יום השוק בשבת ואינו בנמצא לקנות אלא בו אסור. וה''ה כשיום השוק בשבת אסור ליתן לו דבר למכור. וכתב הט''ז ונ''ל דבכל הני דמתירין (ב''ה עם השמש) כגון נותנים כלים לכובס וכו' יש איסור אם נותן לו הכלי סמוך לשבת ואמר ליה ראה שאני צריך להם במ''ש דה''ל כאומר בפירוש שיכבסם בשבת וכן לענין אם נתן לו מעות בע''ש לקנות ואמר ליה שילך לדרכו במו''ש וע''ל סי' שנ''ב ס''ב. ובס''ח כתב דאל ידור אדם בעיר שיום השוק בשבת כי א''א שלא יחטא. ואם השוק אינו בשכונות היהודים שרי כנה''ג. וכתב עוד הט''ז נ''ל מה שהתירו אם לא זכר לו שיקנה בשבת מ''מ לא יהנה ישראל ממנו באותו שבת דעכ''פ עשה בשביל ישראל ע''ש:
ד
הלכות שבת
3,555
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ה
סחורתו: אפי' יחד לו מקום וקצץ ע''ל סי' רנ''ב ס''א מיהו אם העכו''ם לקחה מבית ישראל קודם השבת אע''פ שמפליג בשבת שרי. מ''א:
ד
הלכות שבת
3,556
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ו
לענוש: בממון ואם אין לו במלקות ואם טעה שסבר שמותר אין עונשין אותו ונאמן לומר שעשה בשוגג ר''א ששון סי' קנ''ז:
ד
הלכות שבת
3,557
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ז
סי' רע''ו: שם ס''ב פסק רמ''א דיש להחמיר ע''ש. ודע שאין מדמין דבר לדבר בעניני השבותים ואין לך בם להתיר אלא מה שאמרו חכמים ועיין מ''א:
ה
הלכות שבת
3,558
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ח
אצלו: פי' אפי' אם מסופק אם יש עדיין אצלו. ט''ז:
ו
הלכות שבת
3,559
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
ט
לחבירו: ה''ה לעכו''ם עיין מ''א:
ז
הלכות שבת
3,560
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
י
אני הולך: ודוקא בלשון זה מותר אבל אסור לומר שילך בקרון שקורין בל''א פאהרי''ן או רייטי''ן דהא אינו מועיל בורגנין לזה והעולם אינם מרגישים בזה החילוק והוא פשוט. ט''ז מ''א:
ח
הלכות שבת
3,561
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יא
בורגנין: אפי' אין שם בורגנין אלא כיון שנוכל למצוא היתר:
ח
הלכות שבת
3,562
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יב
חוץ לתחום: ה''ה בתוך התחום במוקצה ונקט חוץ לתחום משום דקבעי למתני וכן אסור להחשיך וכו' דשם דוקא חוץ לתחום אסור כמ''ש ס''ט מ''א וט''ז. ופשיטא דאפי' דבר שיש בו היתר בשבת אסור לומר לעכו''ם לעשותו בשבת עי' סי' שכ''ה ס''ח וס''י דאפי' בדיעבד אסור עיין מ''א:
ח
הלכות שבת
3,563
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יג
דמינכרא: נ''ל פשוט דמותר להחשיך כדי לילך בלילה ודו''ק:
ט
הלכות שבת
3,564
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יד
שמא יכתוב: ובמקום שנהגו שסתם הלואה אינה למ''ד יום רק רשאי לתבוע לאלתר כמו במדינתנו רשאי לומר הלויני ומשמע בגמ' דוקא יין ושמן ודבש שהוא צורך שבת אבל דבר שאינו צורך שבת אסור להניח משכון מ''א ע''ש וע''ל סי' ש''ו ס''ק ו':
יא
הלכות שבת
3,565
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
טו
תן לי: ומותר ג''כ לסיים ואתן לך. ט''ז:
יא
הלכות שבת
3,566
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
טז
לקרותו: מה שנוהגין שהשמש קורא לסעודה מתוך הכתב אסור ב''ח ושכנה''ג. וט''ז ומ''א מתירין. והצייכי''ן שמשלחין אחר השכר והיין בין שעושין מן הכתב ובין של אבר אסור. כנה''ג:
יב
הלכות שבת
3,567
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יז
שלא יגע בה: ומנהג פשוט ליגע בו דראוי לכרוך ע''פ צלוחיתו. ז''ל רמ''מ אם הוא חתום או קשור אומר לעכו''ם איני יכול לקרותו כ''ז שאינו פתוח ולא יאמר לפתחו. והמנהג כשהעכו''ם מביא הכתב מניחה על הקרקע או השלחן תחלה שלא יעשה ישראל המקבל גמר ההוצאה דהיינו העכו''ם העקירה וישראל הנחה עכ''ל. וכתב הט''ז ואין זה נ''ל דברה''ר דאורייתא אמרינן דאסור מדרבנן. אבל כרמלית אין איסור בזה ע''ש וע''ל סי' רס''ו ס''ז מש''ש:
יד
הלכות שבת
3,568
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יח
חולין: ואין בכלל זה יוסיפון וספר יוחסין ודברי הימים של ר''י כהן שמהם ילמדו דברי מוסר ויראה וכן שבט יהודה:
טז
הלכות שבת
3,569
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
יט
הקודש: ודברי חשק ועמנואל אפי' בלה''ק אסור וכל שאסור לקרות אסור לטלטל ובעו''ה אפי' היראים קוראים הקירנ''ט בשבת ואין איש שם על לב. וגט מותר לטלטלו וכן אגרת שלומים בלשון הקודש שרי לקרות. מ''א וט''ז:
טז
הלכות שבת
3,570
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כ
באצטרול''ב: הוא כלי של חוזי כוכבים. וכן לעיין בספרי הרפואות עי' עטרת זקנים:
יז
הלכות שבת
3,571
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כא
לשאול: ז''ל רי''ו לשאול מן השד משום רפואה וכו' והרב''י דילג משום רפואה ונתן מכשול. מ''א:
יח
הלכות שבת
3,572
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כב
ויש מי שאומר וכו': והמיקל לא הפסיד. מ''א:
יט
הלכות שבת
3,573
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כג
שיעשה: ובלבד שלא יהא דבר של פרהסיא כמ''ש סי' שכ''ה סי''ד וס''ס תרס''ד:
כ
הלכות שבת
3,574
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כד
לרמוז: וה''ה שאסור לומר לו דבר שיבין מתוך כך שיעשה מלאכה פסקי רקנ''ט סי' צ''ט. וא''כ אסור לומר לעכו''ם שיקנח חוטמו כדי שיבין שיסיר הפחם שבראש הנר דדוקא לומר לו דבר שמבין שיעשה אחר השבת מותר כמ''ש ס''ו אבל כשעושה בשבת אסור דהא אפי' העכו''ם עשה מלאכה בעצמו לצורך ישראל אסור ליהנות ממנו כמ''ש סימן שכ''ה כ''ש לרמוז לו דלא כהב''ח. ועי' מ''ש סי''ד בשם רמ''מ דהתם אין אומר שום ציווי לעכו''ם רק שא''ל שאינו יכול לקרות עכ''ל מ''א והיד אהרן פסק כהב''ח וכתב דהא הסרת הפחם אינו אלא איסורא דרבנן לישראל עצמו א''כ מותר לרמוז לגוי שיסיר הפחם כגון שיאמר לו שיקנח חוטמו ובזה יבין ויסיר הפחם וכ''כ הכנה''ג שרבו מהריא''ט לפעמים היה צריך לראות איזה דבר בספר והנר לא היה מאיר יפה היה אומר הנר אינו מאיר והיתה השפחה מבינה וחותכת ראש הפתילה ע''ש:
כב
הלכות שבת
3,575
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כה
עצמו: עכו''ם שהביא חפציו בשבת לבית ישראל אפי' אסורים בטלטול שרי לומר לו לפנותן לאיזה מקום שירצה ואין כאן שבות דשבות כיון שהם ביד העכו''ם. ואם התבואה של ישראל אסור לומר לעכו''ם לפנות וה''ה בכל דבר המוקצה דה''ל שבות דשבות עיין מ''א. עכו''ם תפוס אצל השופט שהיה חייב ליהודי יוכל לומר להשופט שיקבל ערבות מהעכו''ם ויניח התפוס. אבל לא יאמר לו שיכתוב בערכאות. דרשות מהר''ם עיין סי' שכ''ה ס''ג:
כב
הלכות שבת
3,576
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שז
כו
בעדר: ואפי' אם העכו''ם אינו עושה הגבינות כ''א בשבת אם הישראל מקבלם בחובו ואם לא יקבלם יפסיד חובו שרי כמ''ש רמ''א ס''ו כ''ש כאן. מ''א:
כב
הלכות שבת
3,577
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
א
לטלטל: פי' אותו הסכין של סופרים אסור לטלטלו דה''א הואיל ותחוב עם שאר סכינים לא קפיד עליה קמ''ל דאסור אבל הנדן עם הסכינים שרי לטלטל דהא נעשה בסיס לאיסור ולהיתר עי' סוף סי' ש''י:
א
הלכות שבת
3,578
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ב
ומקפיד: אבל אם אינו מקפיד עליו שרי עי' סי' ש''י ס''ב:
א
הלכות שבת
3,579
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ג
וכבד: וה''ה אבן גדולה או קורה גדולה אם יש תורת כלי עליה מותר. רמב''ם:
ב
הלכות שבת
3,580
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ד
לאיסור: כלומר שמיוחדת לדבר שאסור לעשות בשבת:
ג
הלכות שבת
3,581
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ה
נשתמש: פי' שהיה מונח עליו דבר האסור דנעשה בסיס לדבר האסור אבל אם עשה מלאכה בקורנס פשיטא דמותר לטלטלו בשבת לצורך גופו ומקומו:
ג
הלכות שבת
3,582
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ו
שירצה: דכיון שהוא בידו רשאי לטלטלו יותר ונ''ל דאפי' שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו יותר מ''א. איתא בשבת דף קכ''ז שמותר לטלטל מוקצה ברגליו דרך הילוכו. מ''א:
ג
הלכות שבת
3,583
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ז
לצל: ואם חישב עליו לתשמיש מותר לטלטלו אפי' עיקר כוונתו מחמה לצל ירושלמי פ''ה דביצה:
ג
הלכות שבת
3,584
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ח
להיתר: וה''ה כשמלאכתו לאיסור ולהיתר:
ד
הלכות שבת
3,585
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
ט
וכתבי הקודש: ונייר חלק הוי מוקצה מחמת חסרון כיס כיון דעומד לכתיבה. ש''ג:
ד
הלכות שבת
3,586
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
י
כלל: וכוסות וקערות וצלוחית וסכין קטן שע''ג השלחן מותרין גם כן אפי' שלא לצורך כלל. שכנה''ג:
ד
הלכות שבת
3,587
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יא
ותפילין: עיין ט''ז ומ''א דאין לטלטלם כ''א לצורך גופו ומקומו וע''ל סי' כ''ט מש''ש:
ד
הלכות שבת
3,588
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יב
ככר: וה''ה אם נתן בה דבר אחר המותר לטלטל מ''א. והט''ז כ' דאין להקל בזה ע''ש ועי' סי' שי''א ס''ה:
ה
הלכות שבת
3,589
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יג
לשום מלאכה: ולמ''ד נולד אסור בעינן שיהא ראוי למלאכתו ראשונה. וה''ה אם עכו''ם עושה כלי בשבת אסור לטלטלו לדעה זו עיין סי' תצ''ה:
ו
הלכות שבת
3,590
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יד
זכוכית: ושל חרס אסור לפנותו אפי' דורס עליהם ומשברן דבר שאין מתכוין הוא. מ''א:
ו
הלכות שבת
3,591
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
טו
בחול: ה''ה בשבת כמ''ש ס''ו עיין מ''א וט''ז:
ז
הלכות שבת
3,592
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
טז
צרורות: פשוט דה''ה חתיכת עץ שאינו כלי אסור לטלטלו ואפי' לצורך גופו כגון לתקוע אותו במקום בריח לדלת אם לא שעשה בו קצת תיקון מעשה קודם שבת ורבים נכשלים בזה אבל ע''י עכו''ם שרי בכל איסור מוקצה כמ''ש בסי' רע''ו ס''ג לענין טלטול נר ט''ז. ופתילה שלימה מקרי כלי ושברי פתילה מקרי צרורות ואם כן מותר לטלטל נר שלם של חלב או שעוה לצורך גופו ולצורך מקומו כמ''ש ס''ג עיין מ''א:
ז
הלכות שבת
3,593
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יז
דלתותיהן: ודלתות של בית אסור. רמב''ם:
ח
הלכות שבת
3,594
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יח
דמחובר: וא''כ גם החלונות אסור ליטול או להחזיר מ''א עי' סי' שי''ג ס''ה:
ט
הלכות שבת
3,595
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
יט
בטיט: פי' הכלי מחובר למטה לקרקע בטיט:
י
הלכות שבת
3,596
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
כ
חור: ואם יחדה מבע''י לאיזה תשמיש הוי כלי ושרי ט''ז. וכלים מוקצים שנשברו בשבת אף על גב דעכשיו אין מוקצים אסורים לטלטל מ''א בס''ק י''ח:
יא
הלכות שבת
3,597
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
כא
מצוה: שאדם בודל מהם מלהשתמש בהם תשמיש מגונה:
יג
הלכות שבת
3,598
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
כב
כלי: על הדפוס:
יד
הלכות שבת
3,599
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שח
כג
ואסור לטלטלו: ומנעלים שלנו עדיין חזי ללבישה ומותר לטלטלן. מ''א:
טו
הלכות שבת