Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
5,900 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצ
|
יב
|
אשרי: והאר''י כתב שיאמר אשרי העם עד תרום קרננו:
|
ט
|
הלכות ראש השנה
|
5,901 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצא
|
א
|
מוספי: אע''ג שהרב''י כתבו בסמוך ס''ג כתבו רמ''א כאן להודיענו דאף למנהגינו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי ועיין מ''א. ואם אמר ביום השני מוסף א''צ לחזור המבי''ט חלק א' סי' מ''ו והלק''ט חלק ב' סי' רכ''ב וע' יד אהרן:
|
ב
|
הלכות ראש השנה
|
5,902 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצא
|
ב
|
תורה: ואם השלים בנביא יצא. מ''א ועיין יד אהרן:
|
ד
|
הלכות ראש השנה
|
5,903 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצא
|
ג
|
יצא: ואפי' לכתחלה רשאי שלא לומר שום פסוק אבל אם התחיל בפסוק אחד צריך לומר כולם ומ''מ נ''ל דהאידנא שוויא עלייהו כחובה וצ''ל כולם כמ''ש גבי תפלת ערבית ולכך כתב רמ''א לשון דיעבד מ''א וצ''ל וכן כתוב בדברי קדשך. וכן נאמר ע''י עבדיך הנביאים. ש''ג כנה''ג:
|
ד
|
הלכות ראש השנה
|
5,904 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצא
|
ד
|
יעקב: והט''ז כתב דכן עיקר לזרע יעקב ע''ש ועיין מ''א:
|
ז
|
הלכות ראש השנה
|
5,905 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצא
|
ה
|
שלשה שעות: לפי שבשלשה שעות האלו הקב''ה דן עולמו ודוקא יחיד אבל רבים הן אל כביר לא ימאס ודוקא מוסף כיון שאין מחויב להתפלל אותה בזמן ההוא מה שאין כן תפלת יוצר שזמנו אז אין לדחותו. וה''ה שלא יתקע ביחיד ועיין מ''א שהאריך בזה. י''ל ואין לפרש עילום שמך ולא יאמר ואין פי' לעילום שמך כי יש פי' לעילום שמו. תשב''ץ מ''א:
|
ח
|
הלכות ראש השנה
|
5,906 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצב
|
א
|
התפלה: כשהצבור אומרים הוא אלהינו עיין הפסוקים במחזו' אשכנז שי''ל והוא קבלה מר''א רוקח:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,907 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצב
|
ב
|
על סדר: התוקע והשומעין צריכין לעמוד בתקיעות דמעומד:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,908 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצב
|
ג
|
תשר''ת: ובשל''ה הדרך המובחר לתקוע תשר''ת תש''ת תר''ת למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות ואחר אנעים זמירות תשר''ת תש''ת תר''ת. וכן נוהגים ק''ק אשכנזים בירושלים:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,909 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצב
|
ד
|
ישיח: ובשעת התקיעות אפי' לרוק אסור ע' סימן תקפ''ז ס''ק ה':
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,910 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצב
|
ה
|
א''צ: אפי' שח בין תקיעות דמיושב עצמן א''צ לחזור לברך. הגמ''נ מ''א:
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,911 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצב
|
ו
|
בין: ואם סח בין ברכה לתקיעה אפי' מענין התפילה צריך לחזור ולברך ומ''ש רמ''א דהתפילות לא הוי הפסק היינו בין תקיעה לתקיעה אבל בין ברכה לתקיעה הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ופשוט דאפי' השומע אם סח בין ברכה לתקיעה צריך לברך. מגן אברהם:
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,912 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצג
|
א
|
ויום הכפורים: פי' י''כ של יובל שאומרים בו ג''כ מלכיות זכרונות ושופרות:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,913 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצג
|
ב
|
לא: ובשאר ימות השנה אם יודע ברכה א' יאמר' ואין מעכבות זה את זה:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,914 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצג
|
ג
|
קודם: אבל אם הקדים תרועה לתקיעה או זכרונות למלכיות לא יצא ר''ן. ויש לכסות השופר בשעת ברכה. ב''ח:
|
ב
|
הלכות ראש השנה
|
5,915 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצד
|
א
|
אין: אא''כ בעשרה טור והרמב''ם. והבקי אפי' בדיעבד אינו יוצא בתפלת הש''ץ כיון שמפסיקין עכשיו בפיוטים. מ''א סי' (תקנ''א) [תקצ''א] ע''ש ועיין יד אהרן שם:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,916 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצה
|
א
|
ספק: משום דתקיעות דאורייתא וברכות דרבנן. וה''ה אם אין יודעים רק סדר א' ילך להם ואם יש בעיר א' שופר ורוצה לילך למקום שמתפללין ולשלוח עכו''ם שיביא לו השופר והוא חוץ לתחום ויכול לקיים שניהם שרי דתחומין דרבנן. וה''ל שבות דשבות. מ''א ע''ש:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,917 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצו
|
א
|
אין לתקוע: ואסור להוציא השופר כשאין צריך לתקוע דהוי הוצאה שלא לצורך ואפי' מי שיתקע ביום שני אסור לתקוע ביום א' להתלמד דהא בקיאים בקביע' דירח' והראשון קודש והשני חול מ''א ע''ש. והט''ז מתיר לתקוע בר''ה אחר שיצאו ע''ש שהעלה דביום טוב ליכא שבות דתקיעה ע''ש. ובתשו' חכם צבי סימן ל''ה תמה עליו ע''ש. ובתשו' פנים מאירות סימן ק''ב הליץ בעד הט''ז ע''ש וע' יד אהרן באורך מזה ומיהו שרי לטלטל השופר אחר שתקעו בו השכנה''ג משם רש''ל וכ''כ הט''ז סוף ס''ק ב' ע''ש וע' סימן תקפ''ח סעיף ה' בהג''ה:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,918 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצז
|
א
|
אוכלים: הט''ז הכריע ממה שאכל אלישע אצל השונמית דאין להתענות בר''ה ע''ש. ונ''ל ראיה מחנה ואלקנ' איש האלהים שאכלו בר''ה וכן מבואר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים בר''ה. ובמגיד משנה פרשת נצבים כת' שלא לאכול בשר ולשתות יין בר''ה:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,919 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצז
|
ב
|
א''צ: וכן עשה מעשה הר''ם לונזאני בספר שתי ידות. ועכ''פ בלילה של ר''ה אסור להתענות כמו בשאר י''ט מ''א. והמתענ' בר''ה או בשאר י''ט אסור לבשל לאחרים כמ''ש סי' תקכ''ז ס''ד בהג''ה ע''ש:
|
ב
|
הלכות ראש השנה
|
5,920 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצז
|
ג
|
חלום: ואם הוא ספק אם הוא מהחלומות שמתענים בשבת אין להתענות. כנה''ג:
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,921 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצז
|
ד
|
צריך: ומי שאינו ירא א''צ כדלעיל ע' מנהגים:
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,922 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקצז
|
ה
|
למיתב: אפי' חל בשבת:
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,923 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תר
|
א
|
חדש: ויש טועים ליקח אף בשאר י''ט וטעות הוא דר''ה קדושה אחת היא. אם יש לו תירוש חדש יקדש על היין ישן וכשיגיע לשהחיינו יטול התירוש בידו או יתן עיניו בו מנהגים עמ''א. והאר''י ז''ל כתב דר''ה דינו כשאר י''ט בזה ע' כוונות:
|
ב
|
הלכות ראש השנה
|
5,924 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תר
|
ב
|
אפי': וטוב ללבוש בגד חדש בשופר מ''א. קהל א' היה להם בערב ר''ה שופר ובאו שודדים וגזלו אותם ונטלו גם השופר ושלחו הקהל לקהל אחר לשלוח להם שופר ונתעכב השליח מחמת אונס ולא בא עד סוף יום שני והיה ר''ה ביום ה' ו' ובשעה שבא השופר כבר התפללו של שבת אבל עדיין היה יום גדול מהו לתקוע בעת ההיא ולא נחוש לשבות דאין תוקעין בשבת העלה הט''ז בפלפולו דמותר לתקוע בלא ברכות דברכות אינן מעכבות עיין שם באורך והיד אהרן כתב עליו דיש לפקפק לדינא:
|
ג
|
הלכות ראש השנה
|
5,925 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרב
|
א
|
אבינו מלכנו: ויחיד יכול ג''כ לאומרו:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,926 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרב
|
ב
|
ג''פ: והאר''י ז''ל בס' הכוונות כתב שא''ל רק פעם א'. במילה אומרים באשמורת בין כסא לעשור זכור ברית אחר והארץ אזכור:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,927 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרב
|
ג
|
בב''ד: ועכ''פ מצוה לשפוט להוציא גזילה מתחת ידו. לבוש מ''א ט''ז:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,928 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרב
|
ד
|
הלבנה: לבוש כתב ואני שמעתי שאדרבה טוב שיקדשו אותה כדי שתבא מצוה זו ותוסיף על זכיותינו. כתב אור חדש מעשה באחד שפגעו עכו''ם בלילה ורצו להרגו וביקש שיניחו לו לעשות מצוה אחד קודם מותו והלבנה היתה בחידושה וקדשה בכוונה גדולה ונעשה לו נס כשדילג ג''פ כמנהג ונשאו הרוח וניצול מהם גם שמעתי שמי שיקדש הלבנה מיום שקדשה שוב לא ידאוג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך ע''כ:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,929 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרב
|
ה
|
ושבת: וכ' מט''מ נוהגים שאין נער אומר ההפטרה שובה ישראל:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,930 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרג
|
א
|
עכו''ם: ואם אינו יכול לאפות בעצמו די בהשלכת קיסם לבוש ומנהגים. ויזהרו שלא לברך וליטול חלה מעיסת עכו''ם אע''פ שמכר' להם אא''כ מכר להם הקמח ונ''ל דמי שהולך בדרך א''צ להמתין רק כשיעור המפורש בי''ד ס''ס קי''ב דלא קבילו עלייהו להחמיר ביו''ד ימים יותר משאר ימות השנה. ועיין בתשובת נ''ש סימן ע''א להתיר בשנת רעבון לאכול גלוסקאות של נחתום עכו''ם ע''י הבישול אותם אח''כ בבית ישראל אף בעשרת ימי תשובה למי שנזהר ע''ש. ושל''ה דף ס''ז כתב שהחסידים נהגו לאכול חולין בטהרה ואף שכלנו טמאי מתים מ''מ יאכל דגן שלא הוכשר ונילוש במי פירות וישוח וישתה מן הבאר שלא ליגע ויטמאם עכ''ל. ועיין מ''א שהקשה עליו דהא נטמאו בפיו ע''ש. וטוב לומר בכל יום מעשרת ימי תשובה בין ישתבח ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך עמ''ש סימן נ''ד. מר''ח אלול ואילך כשמתענה ישאל מהש''י כפרה וחיים ובנים לעבודתו בהוצאת ספר תורה ויאמר שלש עשרה מדות ג' פעמים. גם ואני תפלתי ג''פ. וכתב מט''מ על כל פנים באלו הימים יעשה כל אדם כדעת הזוהר שישוב קודם שישכב ויתאונן על חטאיו ויפשפש במעשיו. וכתב הרא''ש שיקרא באלו הימים אגרת התשוב' של רבי' יונה. והאר''י ז''ל כתב שחיוב הוא ללמוד בספרי מוסר כל השנה. ודיני תשובה בראש ספר הרוקח ובמהרי''ו. ובסוף ספר קיצור ראשית חכמה. ובספר חסידים מסימן י''ט עד סי' ל''ב. ומסימן מ''ב עד סימן מ''ה ס''ה ע''ב קע''א ת''ה עד תרי''ט מהרי''ו סימן י''ב קמ''ז קכ''א: ת''ה סימן קצ''ח. בנימין זאב סימן ע''ב. מהרי''ט הלכות רוצח. בתשובת רמ''א סימן ל''ז. אחד ששכר חבירו לילך בדרך ונהרג נכון שיקבל תשובה באר שבע פ' חלק. וע' בתשובת ר''מ לובלין סי' מ''ג מ''ד מ''ה. אשה שמצאה ילד מת אצלה בתשובת מהרי''ל סי' מ''ה. ועיין במ''ב סימן כ''ז. רמ''א סי' כ''ה. ר''ל חביב סימן ע''ט. רש''ל סימן נ''ו. ר''י טראני סי' ה'. ועיין ברי''ף כ''ד דברים שמעכבים את התשובה:
|
א
|
הלכות ראש השנה
|
5,931 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרד
|
א
|
לאכול: ויש למעט בלמודו בערב יום כפור כדי לאכול ולשתות ברכות דף ח' ועיין יד אהרן:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,932 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרד
|
ב
|
חלום: המ''א העלה דאם מתענה עד סעודה המפסקת ליכ' איסור' עיין שם ובשל''ה אוסר להתענות כלל עיין מ''א ואם טעה והתענה כל היום צריך למיתב תענית לתעניתו כמ''ש סי' תקס''ח ס''ה וט''ז כתב דא''צ למיתב תענית לתעניתו אחר י''כ עיין סי' רפ''ח והר' בית יעקב כתב שצריך למיתב תענית לתעניתו אחר י''כ ע''ש ועיין סי' רפ''ח מש''ש וע' יד אהרן. כתב של''ה הנוהגים שלא לאכול בשר כי אם בימים שאין אומרים תחנון אז במקומות שאין מרבים בסליחות באשמורת א''כ גם הלילה י''ט ומותר לאכול בשר בלילה אבל במקומות שמרבין באשמורת בסליחות אז לא מחזיקינן הלילה לי''ט ואסור לאכול בשר ע''כ וכתב המ''א ומ''מ צ''ע דהא בכל פעם שמחזיקים הלילה לי''ט אין נופלין במנחה שלפניו והכא נופלין ש''מ דאין מחזיקין הלילה לי''ט ולכן נ''ל דדוקא מי שאוכל בלילה ממש אבל אם אכל קודם צ''ה לא יאכל בשר אע''פ שהתפלל ערבית ע''ש ומי שנדר שלא לאכול בשר חוץ מי''ט עיין סי' תק''ע סס''א דשרי בעי''כ מ''מ נ''ל דבלילה אסור כיון שנדר בהדיא. מ''א:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,933 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרד
|
ג
|
שחרית: ובמנחה א''א כמו בשאר ע''ש. מ''א:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,934 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
א
|
נוהגין: וכ''כ האר''י ז''ל בספר כוונת ע''פ הקבלה ושל''ה ויחשוב בלבו שהוא חייב ארבע מיתות זורקו סקילה. שחטו הרג. תפסו בצואר חנק. שורפו היינו שריפה וזו כפרתו ובטור כתב שי''ל פסוק זה נפש תחת נפש ע''ש:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,935 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
ב
|
תרנגולים: כלומר תרנגול ותרנגולת אף אם העובר נקב' די לה ולבתה באחד משום ששניהם רשאין ליקח כפרה אחד וכן נוהגים אפילו בשני גופים מ''א והאר''י לקח ג' למעוברת אחד בעבור' ושנים בשביל הולד מספק אם הוא זכר או נקבה: ויש לשחטו באשמור' אחר הסליחות דאז רחמים גוברים ע''ש ויאמר חליפתי תמורתי כפרתי ר''ת חת''ך זה השם החותך חיים לכל חי עיין מט''מ:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,936 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
ג
|
לבנים: ומ''מ אין לחזור אחר לבנים דוקא דהוי כעין דרכי האמורי אלא אם יזדמן לו לבן יקח ב''ח. ואם אין לו תרנגול יקח שאר בע''ח ודגים אבל לא תורים ובני יונה דראוי להקרבה ונראה כמקדיש קדשים בחוץ. מ''א ע''ש:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,937 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
ד
|
בממון: וזהו טוב יותר מהנותן לעני תרנגול דיתבייש של''ה ומהרי''ל והנזהר ליתן מעשר לא יקח זה הפדיון ממעות מעשר אלא ממעות עצמו. של''ה:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,938 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
ה
|
בצדקה: והצדקה שנותנין שם הוא פדיון הכפרות לבוש. ואם כן ראוי לתת כפי ערך הכפרות שיש לו מ''א ונ''ל דא''ל תחינות שם רק מה שמיוסד מקדמונים מאחר דא''א תחנון מ''א ונ''ל ג''כ דה''ה בערב ר''ה:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,939 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
ו
|
וסמך: וט''ז כ' שיש למנוע דבר זה דנראה כמקדיש קדשים בחוץ ע''ש:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,940 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרה
|
ז
|
וזורקין: שדרך התרנגולים לילך ומתפרנסין מהגזל אנה ואנה גם אוכלים שקצים ורמשים לכן אין ליהנות מהם לבוש. וט''ז כתב משום רחמנות שירחמו עליו מן השמים וכתב הטור דכבד וכליות בכלל בני מעיים הם ומשמע בגמ' דאחר יכול ליטלם מן הגג ולאכלם דאין דרך להשליך נבלות בגג ט''ז ע''ש במ''ש הא לאו דחייה היא דהא אמרי' הני שדי כוליית' וכל שהו דרך השלכה ודאי של איסור הוא וכו' ע''ש. נראה מדבריו דהוה שדי וכו' קאי לבני בית וליתא דבגמ' איתא דהוה שדי עורב' כבד' וכולייתא וכו' א''כ מאי אהני לן לישנא דשדי וכו' לומר דהוה של איסור הא לישנא דהוה שדי קאי להעורבי' וק''ל וע' י''א:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,941 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
א
|
יחזור: במין ריצוי אחר. בית חדש:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,942 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ב
|
אינו: ואם רצה לפייסו יותר רשאי אם אין שם בזיון התורה. ב''ח:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,943 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ג
|
רבו: אפי' אינו רבו מובהק רק ששמע ממנו דברי תורה מ''צ מ''א ובשעת מחילה צריך לפרוט החטא שחטא לחבירו ואם חבירו מתבייש בזה לא יפרוט אותו. מ''א:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,944 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ד
|
לטובת: וה''ה אם מכוין לטובתו ב''ח ועיין ט''ז סעיף קטן ב' ועיין מ''ש עליו היד אהרן:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,945 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ה
|
א''צ: פי' שאין המוחל אכזרי כשאין מוחל אבל אם רוצה למחול הוי מחילה מש''ה אם מת אותו שחטא לו מהני לענין אף שהוציא עליו שם רע דאמרינן אלו היה קיים היה מוחל לו ויביא י' בני אדם על קברו כמ''ש ס''ב:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,946 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ו
|
מת: אם אמר לאחד ממזר לא פגם בכבוד אביו דיכול לומר עליך כוונתי אא''כ אמר ממזר בן ממזר. יש''ש (ב''ח) [ב''ק] סימן מ''ו מ''א:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,947 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ז
|
קברו: וצריך לילך לשם יחף ואם הוא חוץ לי' פרסאות ישלח שלוחו יש''ש ואם חרפו לאחר מיתה א''צ לילך על קברו אלא מבקש ממנו מחיל' במקום שביישו. כנה''ג מ''א:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,948 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ח
|
אחת: ונהגו עכשיו לטבול ג''פ ולהתודות במקוה ע''פ קבלת האר''י ז''ל גם נהגו שיטבול קודם תפלת המנחה אחרונים ויש חסידים שטובלין ל''ט טבילו' עיין של''ה:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,949 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
ט
|
קבין: אם מצטער בטבילה. ושיעורו הוא ט''ו קוואר''ט פולי''ש ט''ז וצריך להטילו עליו בכלי שיוכל להריקו ממנו בלא הפסק' ורשאי לשפוך עליו מב' וג' כלים ובלבד שיתחיל השני עד שלא פסק הראשון אבל לא מד' כלים. מ''ם סאה מים שאובים בקרקע טובלין בו אבל לא בכלי ואם נכנס חציו תוך המקוה ועל חציו האחר שפך ט' קבין יצא עיין מ''א וכ' של''ה לגלח הצפרנים כמו אישה לבעלה. כתב המ''א לפי משמעות רמ''א מי שלא ראה קרי מן ערב ר''ה אין צריך לטבול מ''מ אדם בריא יחמיר על עצמו להטביל משום תשובה ועוד שמא ראה מים חלוקים ועכורים. אשה ששמשה תוך ג' ימים צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט ש''ז ודוקא שלא היה סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה דבאותן שעות רגילות להתעבר ויש לחוש שתחשחית זרע ההריון. מ''א ע''ש:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,950 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרו
|
י
|
לרחוץ: דהיינו שעה או ב' קודם הלילה ולא קודם דהא בלא''ה יש נוהגים לטבול אחר סעודה מפסקת שיהא סמוך ליה''כ ואם כן באבל יש להחמיר וכל שאר דיני אבילות נוהג עד הלילה. מ''א ע''ש:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,951 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
א
|
להתודות: ויכה באגרוף על החזה והאר''י ז''ל ע''פ ס''ג. ובמדרש קהלת שיכה על הלב וכתב של''ה ראוי להתודות אחר אכילה ג''כ קודם חשיכה:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,952 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
ב
|
הרשות: אפי' בקול רם ודוקא בחטא מפורסם אבל בחטא שאינו מפורסם אסור לאומרו בקול רם. מ''א:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,953 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
ג
|
מעומ': וישחה כמו במודים של''ה. בע''ח יאמר בסתר ובגלוי. בשגגה וזדון. דצריך לבקש על הקל תחל' ועיין מ''א. סדר הוידוים בע''ח עולה חטאת עולה ויורד אשם ודאי ותלוי מכת מרדות מלקות ארבעים מיתה. כרת מיתת ב''ד מהרא''י. יאמר כפרה לחטאים וסליחה לעונות ומחילה לפשעים. מנהגים ושל''ה בשם רמ''א:
|
ג
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,954 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
ד
|
ויתודה: ואין לדבר בשעת הוידוי. הגמ''נ:
|
ג
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,955 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
ה
|
אינו: ואחר אלהי עד שלא וכו' יאמר אלהי נצור לשוני וגו'. ד''מ:
|
ה
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,956 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
ו
|
ארבעים: האר''י ז''ל לא היה מקפיד על המלקות רק היו מלקין אותו ד' מלקות נגד ד' אותיות הוי''ה ואח''כ טבל לקיים באנו באש ובמים:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,957 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרז
|
ז
|
לצפון: וה''ה איפכא פניו לדרום ולא ממעט אלא שלא יהא אחוריו למזרח או למערב שהם מקומות שהשכינה שרויה שם. לבוש ומ''א. וט''ז כתב דוקא יהפוך פניו לצד צפון שעיקר חטא האדם הוא מחמת ממון וכתיב מצפון זהב יאתה ע''כ מכניע עצמו לאותו צד להודיע שמשם בא לו החטא ע''ש:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,958 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
א
|
להוסיף: מדאורייתא אך אין בו כרת. וה''ה ממלאכה צריך להוסיף עיין אחרונים:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,959 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ב
|
ממחין: ודוק' שיודע בודאי שלא יקבלו ממנו. הרא''ש:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,960 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ג
|
מפורש: אף על פי שהוא ספק כגון בה''ש מוחין. יש''ש ביצה פרק ד':
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,961 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ד
|
יודע: ודוקא כשברור לו ודוקא כשהחוטא שוגג אבל כשהחוטא מזיד חייב להוכיחו עד שינזף בו החוטא מכאן ואילך אסור להוכיחו שנא' אל תוכח לץ. ובעבירה שבסתר יוכיחנו בסתר ובעבירה שבגלוי יוכיחנו מיד שלא יתחלל ש''ש מ''א. ובס''ח סימן תי''ג כתב דוקא איש את אחיו שלבו גס בו אבל אם היה איש אחר שאם יוכיחנו ישנאנו וינקום ממנו אין להוכיח ע''ש:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,962 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ה
|
בלב: עיין סי' תקנ''ג סעיף קטן א' כתבתי בשם ב''ח להחמיר ע''ש מ''ש. וקודם פלג המנחה אין קבלתו כלום לכ''ע רק אם קיבל עליו בפי' שלא לאכול עוד אסור. מגן אברהם:
|
ג
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,963 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ו
|
המחממים: כגון בשמים וכרכום וזה אינו אסור כ''א בסעודה המפסקת אבל דברים המרבים זרע אין לאכול כל היום. ב''ח:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,964 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ז
|
חלב: חמה. רמב''ם:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,965 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרח
|
ח
|
שחרית: ודעת מהרי''ל וב''ח לאסור אף בשחרית דמרבים זרע. וכתב ט''ז דשום אין לאכול אף בשחרית וכן בצים דמרבים זרע. כתב הב''ח אם אכל אכילה גסה וקשה לו לא יתן אצבעו לפיו להקיא ואם בע''כ יקיא יזהר שלא יבליע הקיאה. כתב מהרי''ו שלא ישתכר בסעודה המפסקת ולא יאכל אכילה גסה עיין של''ה. וכתב ס''ח ולא יאכל שומשמין מפני שמעלה גרה. מהרי''ל ראה מרבותיו שאכלו פרי שקורין ער''ד עפ''פיל שמקרר ונתנוהו במים:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,966 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרט
|
א
|
שאין: שמכין ביה''כ לחול ועיין רדב''ז סימן ל''א:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,967 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרי
|
א
|
קטן: ועכשיו אין עושין נר אלא הנשוי וטעם הנרות משום שהתורה נגמרה ביום כפור שקרוי נר מהרי''ו. ומהרי''ל כתב שהן כנגד איבריו של אדם או כנגד מ''ע. ולאלו הטעמים אין לעשות נר לאשה עיין מגן אברהם ועיין סימן קנ''ד סי''א איזה נר ראוי לבית הכנסת. ובילקוט שופטים איתא לעשות פתילות עבות כדי להרבות אורן. מגן אברהם:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,968 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרי
|
ב
|
אין לו': אפי' ברמיזה ומצוה עושים כשיניחה כך מכובה ע''ש. ואין לו' לעכו''ם שיקבל שעוה הנוטף. מנהגים:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,969 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרי
|
ג
|
דוגמת: לפ''ז אין הנשים לובשים לבנים דאין יכולים להיות כמלאכים ומ''מ הקיטל יכולות ללבוש שיכניע לבם. מגן אברהם:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,970 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תרי
|
ד
|
מתים: יש נ''מ בין שני טעמים אלו דלטעם הראשון אסור להאבל ללבוש הקיטל. ולטעם השני מותר ונראה דהסומך על טעם השני ולובש הקיטל לא הפסיד ט''ז. והלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביה''כ ס''ח תרט''ו. מ''א:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,971 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריא
|
א
|
ואין חיוב כרת: ומ''מ כולהו דאורייתא. ב''ח ולבוש:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,972 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריא
|
ב
|
משחקים: דוקא על השלחן כמ''ש סי' של''ח ס''ה ולגדולים אסור עיין ד''מ:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,973 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
א
|
איסורא: מדאורייתא:
|
ה
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,974 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
ב
|
עיה''כ: דאל''כ האיך משכחת לה אכילה גסה דעכ''פ חייב למה שאכל תחלה באיסור קודם שיבא לידי אכילה גסה:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,975 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
ג
|
פטור: אבל לכתחלה אסור:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,976 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
ד
|
שכיחא: ומיהו אם אכל עד שקץ במזונו אפי' אכל מאכל מבושם פטור ב''ח. ונראה לי דהכל לפי מה שמרגיש בנפשו. מ''א:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,977 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
ה
|
בשמים: ופשוט דמותר להריח וטוב לעשות כן למלאות מנין מאה ברכות עיין של''ה מ''א. ועיין מ''א בסימן מ''ו סעיף קטן ח' מה שכתב שם. והבאר היטב אשר לפני כתב ושנו''ב טאב''ק אסור נ''ל עכ''ל. ובסימן תקנ''א ס''ק ל''ט כתבתי בשם הרבה פוסקים דמותר ע''ש:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,978 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
ו
|
וחומץ: אפי' הרבה מ''א. וט''ז העלה הא דפטור באין ראויין היינו כפי החיוב בראויין דהיינו באוכלין כשיעורן ובמשקין כשיעורן בזה פטור באין ראויין. אבל אם הרבה מאוד חייב אפילו באין ראויין מצד מעלת הריבוי כמו דאשכחין בי''ד סימן ק''ג לענין נטל''פ ע''ש. וכתב המגן אברהם הא דחומץ פטור דוקא כשמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ כמ''ש בי''ד סימן קכ''ג ס''ו:
|
ט
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,979 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריב
|
ז
|
ליגע: ומהרי''ל אוסר. עיין ט''ז ומ''א:
|
י
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,980 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
א
|
בצואה: אבל להעביר את הזיעה אסור. ט''ז:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,981 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ב
|
לרחצם: ויזהר שלא יטול אלא מקום המטונף בלבד. רמב''ם מ''א:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,982 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ג
|
ושפשף: משמע אבל בלא שפשוף אין ליטול ידים רק אם רוצה להתפלל כמו שכתב אח''ז. וט''ז כתב כיון דצריך לברך אשר יצר יטול אפי' בלא שפשוף. עיין שם:
|
ג
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,983 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ד
|
כהן: וה''ה לוים במקום שנהגו. רדב''ז מ''א:
|
ג
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,984 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ה
|
רפואה: אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות. מ''א:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,985 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ו
|
שגדול: משמע דבשוין אסור. מ''א:
|
ה
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,986 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ז
|
מתנים: ל''ד אלא מעט למעלה מהם. מ''א:
|
ה
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,987 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ח
|
בספינה: עיין בטור מ''ש בשם בה''ג. וע' אחרונים מה שהקשו עליו ועיין בכנה''ג ועיין בבאר היטב אשר לפני:
|
ו
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,988 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
ט
|
תלמידו: ואם א''א לו לתלמיד לילך מותר לרבו לילך אצלו ט''ז. ובלבוש לא כ''כ עיין שם:
|
ז
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,989 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
י
|
טפי: וב''ח בשם רש''ל כתב שיקיף וכן דעת אחרונים:
|
ח
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,990 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
יא
|
לשרות: מ''מ מותר לקנח ידיו ורגליו עיו''כ במפה ולמחר מעבירה ע''ג עיניו דבזה לא חיישינן לסחיטה. הרי''ף:
|
ט
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,991 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
יב
|
כלה: וצ''ע ברש''י בכתובות דף ד' ע''א מ''א. וע' במרדכי דמ''ק שהקשה כן לרש''י ותירץ ע''ש:
|
י
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,992 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריג
|
יג
|
לטבול: נ''ל דהלובשת לבנים מותרת לרחוץ מעט בין ירכותיה. מ''א עיין שם:
|
יב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,993 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
א
|
הזוהמא: עיין מה שכתבתי סימן תרי''ג סעיף קטן א' בשם הט''ז דאפי' רחיצה להעבי' הזוהמא נמי אסור ומדברי המ''א נראה דמותר ברחיצה להעביר הזוהמא ע''ש:
|
א
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,994 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
ב
|
סנדל: חולצין מנעל מבעוד יום והולכין לבית הכנסת יחף. וכתב ב''ח וראיתי מרבותי שהלכו יחף לגמרי בלא בתי שוקיים. ומ''א וט''ז מתירים לילך בבתי שוקיים וכן נוהגין. ועיין ט''ז שהאריך והעלה דלד''ה אין שום היתר לנעול מנעל אפי' לדבר מצוה. ובלבישת בתי שוקיים של בגד או אנפילאות מותר ולית בה ספק כלל ובעו''ה רבים מהמון עם ואפי' קצת לומדים הולכים ברחוב במנעלים וכשבאים לבה''כ הם הולכים גם כן במנעלים רק בשהגיע למקומו חולץ כל זמן שעומד שם ותו לא ואלו בחשכה יתהלכו ופושעים נקראו אם אינם שומעים לקול מוריהם עכ''ל ועיין ס''ק ו' מש''ש:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,995 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
ג
|
כרים: ובתפלת י''ח אסור לעמוד על שום דבר. אחרונים:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,996 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
ד
|
המחמיר: והרדב''ז סימן ק''ץ כתב דאין כאן בית מיחוש אפי' בקשים:
|
ב
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,997 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
ה
|
והחולה: והב''ח החמיר בזה עיין א''ז:
|
ג
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,998 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
ו
|
גשמים: כתב ט''ז נראה דבירידת גשמים צריך איסטניס אבל אם יש בארץ רפש וטיט כ''א כאיסטניס בזה ע''ש. ומ''א כתב וצ''ע על מה סמכו עתה להקל דאין כל אדם יכול לומר איסטניס אני כמ''ש סי' תר''מ ע''ש ובפרט שלובשין אנפילאות ואם כן אין להם צער כ''כ לילך בטיט ורפש ולכן יש למחות אם יודע שיקבלו ע''ש:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
5,999 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תריד
|
ז
|
מותר: בנ''י משמע דוקא סנדל בלא עקב מותר ולא מנעל. ובשל''ה כתב דיהפוך ימין לשמאל ושמאל לימין ע''ש. וכתב המ''א ואפשר דאפי' בין העכו''ם אסור אע''ג דאיכא למיחש שילעיגו כיון שהוא מדאורייתא ע''ש ועיין סי' תרי''א:
|
ד
|
הלכות יום הכיפורים
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.