Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
5,700 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
ו
|
התנה: פי' בשעת קבלת התענית ובמנהגים כתב המחמיר להשלים ביו''ד ימי תשובה תע''ב:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,701 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
ז
|
רמ''ט: ועיין שם לענין יאר צייט בערב שבת:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,702 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
ח
|
יחיד: וכתב ט''ז כבר כתבנו לענין תענית שלא שקעה עליו חמה שלא לאמר ב' תיבות צום תעניתנו הוא הדין כאן באם שלא קיבל התענית כי שני דברים אלו שווין הן דהיינו הקבלת התענית והשלמת תענית:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,703 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
ט
|
קבלה: וחייב להתענות. ומ''מ דוקא כשקבל בלבו להתענות. אבל אם היה רק בדעתו להתענות לא מיקרי קבלה. בית חדש מגן אברהם:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,704 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
י
|
המנחה: והב''ח כתב דשרי לקבלו כל זמן שהוא יום וכ''כ המ''א אבל קודם מנחה לא מהני. ט''ז ע''ש:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,705 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
יא
|
תפלה: ומ''מ גם בשעת התפלה כשמגיע לש''ת יהרהר בלבו שמקבל התענית. ב''ח מ''א:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,706 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
יב
|
ואז: לשון ואז אינו מדוקדק דהא בין אכל בנתיים ובין לא אכל מתפלל בכל יום ענינו ואפשר דלרבותא אמר דאפי' אז שמתענ' גם בלילה הוי כל יום בפ''ע לענין עננו. ט''ז ועיין מ''א:
|
ז
|
הלכות תענית
|
5,707 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
יג
|
מבעוד יום: משמע אע''פ שקבלו אח''כ בלילה לא מהני והיינו דאין עולה לו תענית יום שלם אבל עולה לו לתענית שעות ומתפלל ענינו כיון שקבלו קודם שהתחיל להתענות לשם חובה. ועיין אחרונים ובסעיף י':
|
ט
|
הלכות תענית
|
5,708 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
יד
|
להשלים: דה''א דמותר לאכול תוך אותו זמן שקיבל עליו דלא הוי נדר כלל קמ''ל דמ''מ צריך להתענות אותו זמן:
|
יא
|
הלכות תענית
|
5,709 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסב
|
טו
|
מקובל: וכן מנהגינו בתענית בה''ב אחר פסח ואחר סוכות שמי שעונה אמן אחר מי שבירך שאומר החזן על התענית הוי קבלה ט''ז וכתב המ''א בסי' תקס''ג סע''ק א' דאפי' גמר בלבו אז להתענות אין מחוייב להתענות כיון שהוא שלא בשעת תפלת המנחה אבל אם הוציא אז בשפתיו נ''ל להחמיר ע''ש:
|
יב
|
הלכות תענית
|
5,710 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסג
|
א
|
מהוציא: ומ''א כתב דאם הוציא בפיו חייב להתענות מדין נדר וכן כתב הב''ח וע' סימן תקס''ב ס''ק ט''ו מש''ש וע' יד אהרן:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,711 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסד
|
א
|
אוכל: נ''ל דבתענית חלום אסור דמשעה שחלם צריך להתענות כמ''ש סי' רפ''ח ס''ד וכ''כ של''ה דמשעה שחלם לא ישמש מטתו:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,712 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסד
|
ב
|
קבע: אפי' שלא על מטתו. ט''ז:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,713 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסד
|
ג
|
קבע: אפי' תוך סעודתו ב''י. וט''ז פסק כהרי''ף דאם ישן בתוך הסעודה מותר עד שיגמור וישן אחר כך שינת קבע ע''ש:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,714 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסד
|
ד
|
דבשתייה: ב''י כתב אפי' כל המשקים מותרים. והכל בו כתב דוקא מים:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,715 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסד
|
ה
|
התנה: ונוהגין להתנות אפי' בשתייה ונכון הוא (אחרונים) וכ' המ''א ונ''ל דהכל לפי מה שהוא אדם אם רגיל לשתות בלילה מותר לשתות בלא תנאי וע' סימן תקפ''א ס''ב בהג''ה וכ''כ הרדב''ז סימן רמ''ז:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,716 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
א
|
תעניתנו: והקשה הט''ז דהאיך יאמר צום תעניתנו דהוא שקר שאין הרבים מתענים היום ע''כ י''ל ענינו ביום צום תעניתי. וכ''כ הב''ח. והמ''א בשם הרשב''א לא כ''כ אלא אפי' יחיד המתענה רשאי לומר תעניתנו ולא מיחזי שיקרא דא''א שלא יהיה אחד בסוף העולם שמתענה היום ע''ש והיד אהרן הסכים עם הב''ח וט''ז. מי שמתענה תענית יחיד והיה ש''ץ והתפלל לחזרה לא יאמר עננו בש''ת דכשהצבור אינן מתענין איך יאמר עננו בחזרת התפלה אבל כשבא לבה''כ ומצא שהתפלל הציבור בלחש והוא צריך לעבור לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לציבור ואז יאמר עננו כיון שאינו חוזר ומתפלל בלחש שכנה''ג ע''ש ועסימן תקס''ו סעיף ה':
|
א
|
הלכות תענית
|
5,717 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
ב
|
תפלתו: נ''ל דר''ל דוקא לאחר תפלתו רשאי לומר אבל אם נזכר קודם שהתחיל רצה אין לאומרו דהוי הפסק בתפל'. מ''א ע''ש:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,718 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
ג
|
במנחה: כתב המ''א ונ''ל דאפי' מתפלל מנחה גדולה יאמר עננו דאפילו יאחזנו בולמוס לא יהיה שקרן בתפלתו דעכ''פ התענה עד חצות ע''ש. וכתב ט''ז ונראה דאם רוצה להתפלל בשחרית עננו ולדלג ביום צום תעניתנו הרשות בידו דאז אין חשש שמא ימצא שקרן וכן ראוי לעשות ע''ש:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,719 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
ד
|
שחרית: עי' סימן תקנ''ז כתבתי בשם הט''ז שאין לאומרו אפי' הש''ץ בשחרית בט''ב מטעם דאיקרי מועד ע''ש:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,720 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
ה
|
קריאה: בניגון ובטעמים. כשאומר ויקרא בשם ה' יש להפסיק מעט בין שם לה'. אין לומר האדרת והאמונה בצבור כ''א ביה''כ. אין לומר קודם חצות לילה שום סליחה ולא י''ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביה''כ. אחרונים עיין מ''א:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,721 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
ו
|
ויעבור: כ' הב''ח זה אינו אלא משום ויעבור אבל סליחות ותחנונים בלא ויעבור אין איסור בדבר אבל הט''ז כתב דאפי' סליחות בלא ויעבור אסור משום שמזכיר בסליחות וזכור לנו היום ברית שלש עשרה וכן בהרבה סליחות שימצא י''ג מדות אותם אין לאומר' אפי' בלא ויעבור אבל אותם סליחות שאין נזכר בהם י''ג מדות ודאי יכול לאומרם ע''כ:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,722 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסה
|
ז
|
ומפרסם: ואפי' אם שואלין אותו אם הוא מתענה יאמר שאינו מתענה אבל אם מפצירין בו לאכול ואינו יכול להתנצל בלא''ה יאמר שהוא מתענה ט''ז ומ''א ע''ש. ואם מתענה מפני תשובה יפרסם כדי שילמדו ממנו לשוב. הלק''ט סימן קמ''ב:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,723 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
א
|
ישראל: כתב הט''ז בסידורים שלנו יש חסרון הני ב' תיבות לעמו ישראל אבל נוסחת הרמב''ם בפ''ב מתפלה העונה בעת צרה וכ''ה במשנה פ''ב דתענית:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,724 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ב
|
בה''ב: לפי שתעניתים אלו קבעו כל ישראל בכל הארצות ומיעוט הם אותן שאינם מתענים משא''כ בשאר גזירות תענית על מדינה מיוחדת אז אין דוחין פרשת שבוע מכח ויחל. ונ''ל דהתענית שגזרו מנהיגי שלש הארצות בצירוף הגאונים להתענות בכל כ' סיון יש לקרות ויחל אפי' כשחל ביום ב' או ה' שתענית זה הוא קבוע יותר מבה''ב דאחר פסח וסוכות. ט''ז וכ''כ ל''ח:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,725 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ג
|
כתענית יחיד: וערב ר''ח נהגו שקורין ויחל במנחה ולא בשחרית וזהו כדי לפשר בין הדיעות קורין במנחה דוקא דאז מרבים קצת בסליחות ועיין ט''ז ומ''א:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,726 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ד
|
עשרה: נ''ל דאם יש בהם אחד שאינו משלים לא יאמרו עננו. מ''א. ומ''מ יאמר אותו בש''ת כיון שהוא תענית ציבור ועסי' תי''ז:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,727 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ה
|
סלח: אם שכח לומר עד שגמר ברכת סלח יאמר הסליחות אחר תפלת י''ח מ''א. ויכולים לומר הסליחות אפי' אין עשרה שמתענים ועסי' תצ''ב מש''ש. ודוקא סליחות ווידוים אבל למען אמיתך ועננו וא''מ אין לומר אלא לאחר התפלה. אחרונים:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,728 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ו
|
לא יתפלל: נ''ל דאם אירע שעבר לפני התיבה יאמר בש''ת עננו ביום צום התענית הזה וה''ה אם אין ש''ץ אחר מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה משיבטלו לשמוע קדיש וקדושה. מ''א:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,729 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ז
|
התענה: נ''ל דבשחרית מותר לעלות אע''פ שדוחין פרשת השבוע וקורין ויחל. מ''מ עכ''פ קורין בתור' בלא התענית אא''כ התענית באמצע השבוע. וכתב הב''ח דאם קראוהו לעלות אפי' במנחה יעלה דליכא איסורא בזה אלא מנהגא בעלמא. אבל הט''ז כתב דאפי' אם אין שם מי שיוכל לברך או שאין כאן אחר אפ''ה לא יקרא מי שאינו מתענה ואפי' קראוהו כבר לא יעלה דהוי ברכה לבטלה ע''ש. וכ''כ הב''י סי' קל''ה ע''ש והמ''א כתב דליכא איסור אם עולה ע''ש. ובספר בני חייא פסק דלא מבעיא אם קראוהו דיעלה אלא אפי' לכתחל' יכולים לקרותו ועיין בתשו' אמונ' שמואל סי' מ''ו וע' לעיל סי' קל''ה. ודע דמחלוק' זה שייך נמי בבן א''י שבא לח''ל אם יכול לעלות בתור' בי''ט שני של גליות ועיין בדבר שמואל סי' שכ''ד ובהלק''ט:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,730 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ח
|
יצא: כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ''מ אם הוא בבה''כ אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענות ב''י סי' קל''ה. ואם יש כהן אחר בבית הכנסת פשיטא שיכנס לבה''כ וישמע קדיש ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו. מ''א:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,731 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסו
|
ט
|
מזה: ועכשיו שכולן אומרים סליחות עם הש''ץ אין צריך להעמיד אצלו. מ''א ע''ש:
|
ז
|
הלכות תענית
|
5,732 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
א
|
לטעום: אם יש בו מלח או תבלין. רש''י:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,733 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ב
|
רביעית: היינו ביצה ומחצה. ב''י:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,734 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ג
|
מעט: וכל היום כולו מצטרף לרביעית ויותר מכאן אסור עסי' תרי''ב. מ''א:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,735 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ד
|
רביעית: ומותר לטעום כמה פעמים כל פעם רביעית. רשב''א מ''א:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,736 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ה
|
שדרכו: מהרי''ל היה נוהג לרחוץ לעולם אך היה כופף צווארו שלא יזובו המים לגרון חוץ מיה''כ דאסור:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,737 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ו
|
למעבד: ודוקא ביותר מרביעית. מ''א ע''ש:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,738 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ז
|
ואפי': ודוקא מים וכן חומץ אבל שאר משקין אסור ביותר מרביעית מ''א ע''ש. עיין דב''ש סימן צ''ז להתיר ליקח תרופה מרה בתענית:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,739 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסז
|
ח
|
קנמון: ומ''א אוסר בכל ת''צ בכל בשמים זולת פלפלין ע''ש. כתב האגודה בפ''ח דיומא מותר לבלוע הרוק ביה''כ וב''ח בסימן תרי''ב אוסר. ולי נראה דמותר ברוק כיון שאין כוונתו כלל לאכילה מ''א וכ''כ בספר חסידים. השכנה''ג אוסר שתיית הטוטין בין בי''ט בין בתענית אבל בתשו' דרכי נועם סימן ט' כתב להתיר בשניהם אלא דבט''ב ראוי למנוע מלשתותו ובשאר תענית ראוי ליזהר מלשתותו בחוץ בשוקים וברחובות ע''ש ועיין סימן תקי''ד סעיף קטן א' ובסימן תקנ''א סעיף קטן ל''ט מש''ש. אם נפל דיו בספר יכול ללחוך אותו בלשונו בתענית ס''ח:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,740 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
א
|
ושכח: ואפי' הזיד ואכל הרבה לא יאכל יותר. ב''ח מ''א:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,741 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ב
|
כזית: נראה לי דוקא שאכל בפעם אחד אבל אם שהה בנתים והמתין יותר מאכילת פרס אין מצטרפין ובשתיה שיעורו מלא לוגמיו כמו ביה''כ עסי' תרי''ב:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,742 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ג
|
יום אחר: ואם קבל להתענות שני ימים רצופים ושכח ואכל בלילה מתענה שני ימים אחרים. כל בו ב''י סימן תקע''ב:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,743 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ד
|
מחמירין: הטעם כיון די''א דאפי' ביום זה רשאי ללוות תענית ולפרוע ולכן כשאכל איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר לכך מחמירין כשני הדיעות דחייב לצום כל אותו יום וגם יום אחר אבל בתענית הקבוע שאסור לאכול א''צ להתענות יום אחר אם לא שכוונתו לכפרה על עונו ושגגתו. ת''ה מ''א:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,744 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ה
|
מצוה: כגון לסעודת מצוה אע''ג דלא שייך בגוה. מ א ע ש. ועיין חות יאיר סימן ע.
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,745 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ו
|
ה מ ם: ואעפ י שקבלו במנחה מותר. ב''י:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,746 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ז
|
שני: ק''ל דכאן אמר דבזה אין יכול ללוות אפי' במצטער דהוי ביום זה ולעיל סימן תקנ''ב סי''א באם חל עט''ב אז ילוה ופורע. ובאמת יש מחלוקת בין הפוסקים אי אמרי' גם ביום זה לוה ופורע. וצ''ל דההיא דלעיל סי' תקנ''ב לאו הלכתא היא אלא דוקא שמתענה עד שיעור גדול מהיום ואחר כך לוה ופורע כמש''ל גם כאן מועיל אם מתענים מקצת היום ואח''כ לוה ופורע אפי' ביום זה. ט''ז: הא דב' וה' מיקרי יום זה ולא מהני ביה הלואה היינו דוקא שרוצה להתענות ביום אחר עבור יום ב' או ה' דאמרינן שהוא קיבל עליו דוקא יום ב' וה' דהם יומי דרחמי אבל אם רוצה ללוות מיום ב' זה על יום ב' אחר או על ה' אחר דהיינו אחר שישלימו מספר ימי נדרו שקצב עליו שפיר מצי למעבד כן ט''ז. והא דאמרינן דב' וה' הוי כיום זה דוקא אם נדר להתענות בה''ב בשנה זו. אבל אם לא אמר בשנה זו לא מיקרי יום זה. מ''א ע''ש:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,747 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ח
|
מצוה: נ''ל דאם יודע לפני ר''ה שיאכל בין ר''ה לי''כ על ברית מילה מחויב להתענות עוד יום אחד לפני ר''ה דהא מה''ט מתענין ד' ימים לפני ר''ה נגד ד' ימים שאוכלין וכ''ש אם אירע מילה בד' ימים שלפני ר''ה שמתענין יום א' נגדו מיהו נ''ל אם ר''ה הוא ביום ה' דליכא אלא ד' ימים לפני ר''ה אין צריך להתענות יום אחד קודם שבת דמעיקרא לא קיבלו עלייהו אלא להתענות בימי הסליחות ולא בימים האחרים. ופשוט דכשחל פדיון הבן או שאר סעודות מצוה בבה''ב או ביו''ד ימים ג''כ מצוה לאכול. אבל בשאר תענית שגוזרים הצבור אסור לאכול אפי' בסעודת מצוה. ואם חל פדיון הבן בתענית ציבור נוהגים לפדות הבן ביום התענית ולעשות הסעודה בלילה ש''ך בי''ד סימן ש''ה ס''ק י''ב וכתב המ''א אם חל יום ל''א בשבת וביום א' הוא תענית עשרת ימי תשובה מאחר דהוי מצוה שלא בזמנו ויוכל לדחותו יותר לא מיקרי סעודת מצוה ויעשה הסעודה בלילה אבל בזמנה מותר לאכול כמ''ש. וצ''ע כשמתענין כ' סיון אם מותר לאכול על סעודת מצוה מיהו פעם אחד חל בערב שבת והיה מילה וציוה הרב לאכול מפני שלא ימצאו אנשים שילכו בלילה. ופשוט דבמקום דמותר לאכול על הסעוד' אינו תענית כלל ומותר אחר כך לאכול ולשתות אפי' בביתו מיהו קודם הסעוד' נראה לי דאסור לאכול בביתו ומיהו הבעלי ברית מותרים לאכול מיד די''ט שלהם הוא מ''א וע' סי' תקנ''ט סעיף קטן ט''ו מש''ש ע' מ''א:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,748 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
ט
|
במנחה: ע' מגן אברהם:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,749 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
י
|
בממון: ושיעורו ליתן י''ב פשיטים שהם מטבע ווינ''ר לבוש. והעשיר יתן לפי עשרו. מגן אברהם:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,750 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יא
|
לדחותם: ודוקא לזמן מועט דחיישינן שמא ימות. מ''א ע''ש:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,751 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יב
|
לארבעים: המתענים ג' ימים וג' לילות נוהגי' להתענות עוד ב' שעות בליל ד' שיהיה ע''ד שעות סי' לדבר שובה ישראל ע''ד ה' אלהיך והאוכלים בתחלת הלילה לא הפסידו שהוא כמנין חסד מט''מ. והמתענה שני ימים יתענה שעה אחת בלילה ויפסיק גם כן שעה אחת מבעוד יום דהוי כמו כ''ז תעניתים דיום ראשון הוי תענית א' ואחר כך עולה כל שעה ליום א'. ושעה לאו דוקא דמקצת השעה ככולה. מ''א:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,752 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יג
|
תשובה: ומכל מקום טוב יותר שיצום מפוזרים שבכל עת יהיה לבו נכנע ויהיה חטאיו נגדו תמיד. מ''א:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,753 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יד
|
י''כ: ויתחיל להתענות אחר ט''ו באב ולא יתענה בשבת ור''ח. ע''ה מ''א:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,754 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
טו
|
למיתב: והמתענה בראש חודש ניסן או בר''ח אב תעני' חלום א''צ למיתב תעני' לתעניתו דהא י''א דמצוה להתענו' כמ''ש סי' תק''פ מ''א וכ''כ בסימן תי''ח ע''ש:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,755 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
טז
|
באדר: מי שמת אביו ביום ראשון דר''ח כסליו ולשנה הבאה חשוון חסר ור''ח כסליו אינו אלא יום א' צ''ע מתי יתענה אם בכ''ט לחשוון שהוא יום א' לפני ר''ח כסליו דהא לעולם יום שני עיקר שמונים למועדות משני או נימא דעכ''פ הוי שם ר''ח עליו ונראה לי דאם שנה ראשונה היא חסר' יקבע בכ''ט לחשון דיום למ''ד הוא נמנה לחדש העבר אבל כששנה ראשונ' היא גם כן מלאה אם כן צריך לקבוע היום בר''ח ולכן אף בשנים הבאים אחריהם אף שהם חסרים יקבע בר''ח דה''ל כמו נדר דאזלינן אחר ל' בני אדם. וע' ט''ז ס''ק ד'. וע' סי' נ''ה ס''י. ואם מת ביום ראשון דר''ח אדר יתענה לשנה הבאה ביום ראשון דר''ח אדר ראשון ולא בכ''ט בו דלעולם אדר ראשון עומד תחת אדר שני. מ''א:
|
ז
|
הלכות תענית
|
5,756 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יז
|
בשניהם: ע' בי''ד סי' ת''ב בש''ך ובט''ז. ובכה''ג בשם הר''ש הלוי סי''ו כ' דיש להתענו' בראשון. ובס''ח סי' תשי''ב כ' א' מת אביו באדר ראשון והיה מתענה בשנה פשוטה בשבט ובאדר ע''ש. וכתב המ''א ולכ''ע האבלים א''צ ליתן לו קדיש אלא פעם א' וכיוצא בזה כ' המט''מ בשם רש''ל מי שאינו יודע יום שמת בו אביו יברור לו יום אחד אך אל יסיג גבול לומר קדיש:
|
ז
|
הלכות תענית
|
5,757 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יח
|
קבורה: וכן האבילות לענין יב''ח נמי מתחיל מיום המית' דהיינו באם נמשכ' הקבורה איזה ימים מן יום המיתה או מי שלא שמע שמת לו מת עד זמן הרבה מן המיתה א''צ להתאבל אלא עד תשלום השנה מיום המיתה ע' ט''ז:
|
ח
|
הלכות תענית
|
5,758 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
יט
|
תחנון: וה''ה אם אירע לו ברית מילה של בנו ביום ההוא די''ט שלו הוא דלא יתענה ואם רוצה להתענו' אין צריך להשלים ט''ז ע''ש. טוב להתענו' יום שמת בו רבו המובהק כי חייב בכבודו יותר מאביו. של''ה:
|
ט
|
הלכות תענית
|
5,759 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
כ
|
בהליכה: ואם נדר להוציא י' זהובים להליכה זו ואח''כ השכירוהו ללכת שם לא יצא י''ח. מהרי''ל מ''א:
|
י
|
הלכות תענית
|
5,760 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
כא
|
עולין: כתב המ''א מי שרגיל להתענות עשרת ימי תשובה ואירע בהם יום שמת בו אביו או אמו בין ר''ה לי''כ א''צ להתענות ה' ימים לפני ר''ה מידי דהוה אצום גדליה וי''כ שהם חובה ועולין לו ואם יום שמת אביו הוא לפני ראש השנה בימי הסליחות צריך להתענות ד' ימים חוץ מיום ההוא דהא לא קבע אלו דוקא ואם חל ביום ראשון של סליחות או בער''ה א''צ להתענות נגדו יום אחר דימים אלו קבועים לעולם אך בזה צ''ע אם חל ר''ה ביום ה' דליכא אלא ד' ימים וחל יום המיתה ביום ב' אם נאמר שצריך להשלים יום אחר בשבוע שלפני זה או לא ונ''ל דא''צ להתענות. וה''ה אם גזרו קהל תענית באותו שבוע עולה לו וא''צ להתענות יום אחר נגדו. קהל שגזרו להתענות ב' וה' כל ימות הקיץ וחלקו הקהלה לד' חלקים שבכל ב' או ה' יתענה חלק רביעי ואירע י''ז בתמוז להיות בה' או שאירע תענית בה''ב שאחר הפסח שבלא''ה מתענים צ''ע אם צריכים אותם שהי' היום בהם להתענות יום ב' שאחריו או נימא מזלייהו גרם ונראה לי כיון דצריכים להתענות לשם תשובה צריכים להתענות יום אחר. ואפי' מי שרגיל להתענות ערב ר''ח ואירע ביום ב' אין עולה לו דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין אבל מי שרגיל להתענות בה''ב בלאו הכי פשיטא דעולה לו. מ''א ע''ש:
|
יא
|
הלכות תענית
|
5,761 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסח
|
כב
|
דואג: וישמור עצמו מן הכעס ואם יש לו מו''מ יעשה באמונה ובנחת ביותר ולא יאכל בלילה קודם התענית יותר מהרגל שלו. חסד לאברהם:
|
יב
|
הלכות תענית
|
5,762 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסט
|
א
|
להשלים: טעם חילוק בין ציבור ליחיד דציבור כי גזרו תענית לבן מתנה עליהם בכך אבל יחיד דברים שבלבו אינם דברים:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,763 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסט
|
ב
|
ונענו: משמע דוקא שנענו אז א''צ להשלים שצריכים להודות בנפש שביעה וכרס מליאה אבל כשמת צריכין להשלים כיחיד. אבל לבוש ומ''א דעתם דאף כשמת אין הציבור צריכים להשלים:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,764 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסט
|
ג
|
חצות: ר''ל אפי' אחר חצות וכ''ש קודם חצות:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,765 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקסט
|
ד
|
להשלים: ובזה אין שייך לת''ח ורוב ציבור להחמיר אם לא שכבר העריב היום ביותר ועיין עטרת זקנים:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,766 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
א
|
קבלת: דהיינו שקבלו במנחה עיין סימן תקס''ב ותקס''ג. מי שנדר להתענות ד' ימים רצופים וחלם בתוכ' חלום בשבת והוצרך למיתב תענית לתעניתו נסתפק בהלק''ט ח''ב סימן רנ''א אם עולה לו מן המנין ועמש''ל בסימן רפ''ח. ועיין סימן תקס''ח סעיף קטן כ''א מש''ש:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,767 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
ב
|
הרי: פירוש שאומר הרי עלי אכילת יום פלוני קונם אבל אם אומר הריני נודר להתענות יום א' לא מיקרי נדר ולכן נהגו שמי שאומר הריני נודר להתענות ב' וה' כל ימות השנה אין צריך להתענות בר''ח וא''צ התרה מ''א וע' ביו''ד סימן רט''ו:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,768 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
ג
|
צריך: ואם לא התירו צריך להתענות לכ''ע ונ''ל דצריך למיתב תענית לתעניתו כמ''ש בסי' תקס''ח ס''ה. מ''א:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,769 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
ד
|
ופורים: שאין אלו הימים נקראין י''ט. וה''ה ר''ח. אבל חול המועד מיקרי י''ט. מ''א:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,770 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
ה
|
עי''כ: דנקר' י''ט. מט''מ ומהרי''ל:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,771 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
ו
|
נהוג: קאי אמש''ל דהמנהג כסבר' ראשונה:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,772 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקע
|
ז
|
ועי''כ: ומ''א כ' דעי''כ ודאי מדאורייתא ע''ש וע' הלק''ט סימן כ''ו:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,773 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעא
|
א
|
חוטא: היינו באם שרוצה להתענות דרך פרישות אבל אם ידוע לו שחטא חייב להתענות אפילו ת''ח חייב להתענות ב''ח בשם ר''ת. ומיהו בהלכות י''כ כתב דת''ח שתורתו אומנתו א''צ לסגף עצמו כ''כ על העונות וילמוד יותר ממה שהי' רגיל. וכתבו ספרי המוסר דבאמצע אכילתו בעוד שהוא מתאוה לאכול ימשוך ידו ממנה וזה נחשב לו לסיגוף גדול. ודע שכל המעשים שאדם עושה ותורה שלומד בעודו רשע בעו''ה מוסיף כח בקליפות עד שחוזר בתשובה מוציא מהקליפה. מי שנופלין לו תפילין יתענה באותו יום ואם בשבת למחר. וברצועה א''צ. ואם נפלו התפילין עם הכיס יתן פרוטה לצדקה כנה''ג. כתב ס''ח סרכ''ג בתענית לא יאכל בהשכמה שורש שקורין לאקרי''ץ וכן בערב יה''כ ובת''ב דכשבולע הרוק בולע המתיקות. ובסס''ו לבנה לוקה צריך להתענות:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,774 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעא
|
ב
|
תלמיד חכם: נראה לי דמי שתורתו אומנותו נקרא תלמיד חכם לענין זה אף בזמן הזה. מגן אברהם:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,775 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעא
|
ג
|
תינוקות: וכל העוסקים בצרכי רבים כגון שתדלני' דינן כמלמדים ס''ח עיין מ''א:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,776 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעב
|
א
|
שאין: כגון עיר שרובה עכו''ם. ואפשר במדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין. מ''א:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,777 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעב
|
ב
|
מתענין: והאידנא נוהגין להפסיק ודוחין התענית ליום אחר. ב''ח ועיין בספר גבורת אנשים:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,778 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעב
|
ג
|
צבור: פעם אח' גזר מהרי''ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר''ה וחל ט''ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בערב יה''כ ובסעודת מצוה מותר בבשר ויין ע''ש וכתב מ''א ונ''ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוון לאסור בערב יום כפור ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשבת וי''ט ע''ש:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,779 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעג
|
א
|
בניסן: וה''ה ל''ג בעומר ומר''ח סיון עד שבועות ובימים שבין יה''כ לסוכות אבל באסרו חג ובט''ו באב וט''ו בשבט אינו מתענה כיון שמוזכר בגמרא. מ''א עיין שם:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,780 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעג
|
ב
|
בר''ח: פי' אף על פי שאסור מדינא להתענות בר''ח אע''פ כן יש לחתן להתענות בר''ח זה מפני וכו' כתב הב''ח ולפ''ז אף בכ''ח בכסליו שהוא ג''כ אחד מימים שמתענים בהם ג''כ מתענה בו ביום חופתו ומ''א כ' מאחר דיש חלופי גרסאות לפיכך לא יתענה בכ''ח בכסלו. ונראה לי שאין צריך למיתב תענית לתעניתו דהא ברשות קא עביד מ''א עיין שם. ועיין בא''ע סימן ס''א ס''ה מש''ש טעם תענית החתן ביום חופתו:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,781 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעד
|
א
|
שקבלו: אע''פ שהוא לא קיבל עליו התענית אלא בני עירו קבלו עליהם ואם קבל עליו התענית אע''פ שאין דעתו לחזור מתענה ומשלים משום דצריך לקיים נדרו ועיין ט''ז:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,782 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעד
|
ב
|
דעתו: אע''ג דבשאר מידי דאכילה שרי לאכול בצינעה אם דעתו לחזור אפי' בעיר הכא שאני שצריך להשתתף עם הצבור בצרתם מרדכי ב''י ואם כן אפשר כשמתענה על צרה שעברה כבר מותר לאכול בצינעה אם דעתו לחזור וצ''ע. מ''א:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,783 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעד
|
ג
|
ואין צריך: אע''ג דדעתו לחזור. עטרת זקנים:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,784 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעד
|
ד
|
עידונין: אפי' חוץ לתחום לא ינהג עידונין בעצמו דאם יבא לעיר יהיו פניו צהובין. מ''א עיין שם:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,785 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעד
|
ה
|
טבילה: ומ''א חולק ואוסר בליל טבילה עיין שם ועיין ט''ז וביד אהרן:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,786 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעד
|
ו
|
הפורש: היינו אם יש בידו להציל הצבור בין בגופו בין בממונו אבל אי לא אין להעמיד במקום סכנה. יש''ש מ''א:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,787 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעה
|
א
|
ומתחננים: ובכלל זה הקריאה בויחל כמו בשאר תעניות. ט''ז:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,788 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעה
|
ב
|
בתשמיש: אפי' אין רעב בעולם עדיין עסס''י תקע''ד:
|
ג
|
הלכות תענית
|
5,789 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעה
|
ג
|
מאכל: אבל של שתיה דיכולין לקנותו בע''ש לא. מ''א ע''ש:
|
ד
|
הלכות תענית
|
5,790 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעה
|
ד
|
באירוסין: פי' שאין מארסין כלל. ב''י:
|
ז
|
הלכות תענית
|
5,791 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעה
|
ה
|
וישתו: ובמקום דשכיחי שכרות אומרים הלל ואח''כ אוכלין ושותין. וה''ה אם רצו רוב הציבור להשלים יאמרו הלל הגדול קודם אכילה ויתחילו משיר המעלות העומדין בבית ה' עד כ''ו כי לעולם חסדו עיין מ''א וחותמין מודים אנחנו לך על כל טפה כמ''ש סי' רכ''א ושוב א''צ כל יחיד לברך עיין מ''א:
|
יא
|
הלכות תענית
|
5,792 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
א
|
ומתריעים: ותמה אני למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית. מ''א עיין שם:
|
א
|
הלכות תענית
|
5,793 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
ב
|
דבר: והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח''ו ובי''ד ס''ס שע''ד כתב שמטעם זה אין מתאבלין בשעת הדבר עיין שם:
|
ב
|
הלכות תענית
|
5,794 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
ג
|
החולאים: וה''ה כשהאבעבועות פורחים בתינוקות ומתים יש לגזור תענית. בשל''ה כתב דכל א' יבריח בניו מהעיר בעת הזאת ואם לא עשה זאת הן חייבים בנפשותם:
|
ה
|
הלכות תענית
|
5,795 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
ד
|
לאגם: הוא מלא קנים ואילנות קטנים:
|
ו
|
הלכות תענית
|
5,796 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
ה
|
קטנים: ונוהגים שאין גוזרים על פחותים מי''ח לזכר וט''ו לנקיבה עמ''א:
|
יד
|
הלכות תענית
|
5,797 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
ו
|
אחת: אבל כשיש צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות אחרות וכ''ה בכמה פיוטים וסליחות. מ''א:
|
טו
|
הלכות תענית
|
5,798 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעו
|
ז
|
וזועקים: וכ' מ''א תמה אני למה אין עושין כן בזמנינו שזה עיקר התענית כמבואר בתענית דף ט''ז:
|
טז
|
הלכות תענית
|
5,799 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקעז
|
א
|
המחרישה: וה''ה אם מקלקלים ומפסידין בענין אחר. מ''א:
|
א
|
הלכות תענית
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.