Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
---|---|---|---|---|---|---|
5,500 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמ
|
י
|
שנשבר: אפי' יכול להשאיל מחבירו שרי מ''א ועיין סי' תק''ט סעיף קטן ב' מש''ש:
|
ח
|
הלכות חול המועד
|
5,501 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
א
|
הדיוט: ודוקא לצורך המועד ועיין מ''א:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,502 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ב
|
לתקן: ובמהרי''ל כתב דיש ליזהר לעשות מקודם לצורך המועד:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,503 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ג
|
מסרגין: פירוש שעושין בה חבלים לשכב בה במועד:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,504 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ד
|
מפשילין: פי' שגודלין:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,505 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ה
|
למעך: לצורך המועד. מ''א:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,506 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ו
|
אומן: וקמטי הקאלני''ר אסור עססי' תקי''ט:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,507 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ז
|
לעכו''ם: וה''ה בכל מה שאסרו בחול המועד לישראל כמ''ש סי' תקמ''ג דכל מה שאסור לעשות אסור לומר לעכו''ם לעשותו. מיהו אם היו קרועים ומקולקלים הרבה מותר לתקנם דהוי דבר האבד וזה הפסד גדול. ט''ז:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,508 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ח
|
שינוי: אבל הדיוט א''צ שינוי כמ''ש ס''ה:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,509 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
ט
|
בגד: תינוק שנולד בחג אסור לעשות לו בגדים חדשים במועד למול אותו. ריב''ש מ''א:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,510 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמא
|
י
|
אומן: וכל מי שיודע להוציא מלא מחט בבת אחת או שיודע לכוין אימר' בשפת חלוקו מקרי אומן. טור ע''ש:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,511 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמב
|
א
|
יאכל: כתב המ''א משמע דאם יש לו לאכול אפי' לחם ומים אסור עיין שם:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,512 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמב
|
ב
|
וירויח: כתב הט''ז האי כפל ל' בא ללמד דל''ת דלא הותר אלא כדי שיהיה לו מה יאכל לחוד קמ''ל כיון דהותר בהאי מלאכה הותר לקבל השכר אפי' הוא הרבה מכדי אכילתו והיינו בהאי מלאכה גופא שמקבל בשעה שאין לו מה לאכול אבל אחר שיקבל א' אסור אח''כ באחרים עכ''ל. וכתב ב''י דכשאין לו מה יאכל אף אם יש לו כלי בית למכור שרי אא''כ יש לו סחורות למכור ע''ש:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,513 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמג
|
א
|
לעכו''ם: נ''ל דלצורך מצוה הצורך בח''ה שרי לומר לעכו''ם לעשותו דהא יש מתירין אפי' בשבת מ''א עסי' ש''ז סעיף ה':
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,514 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמג
|
ב
|
בקבלנות: ואם בנו באיסור מותר ליכנס בו. מ''א וט''ז ע''ש:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,515 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמג
|
ג
|
לתחום: דחיישינן שיבואו לשם אנשים ממקומות אחרים. ואריס מותר לעשות בשדה כמ''ש סימן רמ''ג:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,516 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמג
|
ד
|
אחר: פירוש שיאמר לו בהדי' שיעשנה אחר המועד. וה''ה דלישראל שרי ליתן. מ''א:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,517 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמג
|
ה
|
וימנה: ואם כן כשנותן כליו לכובס אסור למנות מ''א. ועיין בבאר הטיב אשר לפני שהניח בצ''ע ממ''ש בסי' תקנ''א סס''ג דאוסר רמ''א שם ליתן לכובס עד אחר ט''ב וכתב מ''א אפי' אומר לכבס אחר תשעה באב עכ''ל דלא דק דהתם שלא יסיחו דעתן מן האבילות:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,518 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמג
|
ו
|
שרי: פי' א''צ למחות בידו עיין סי' רמ''ח:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,519 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמד
|
א
|
לגוף: וה''ה לתקן מרחצאות לרבים ודוקא מעשה הדיוט עיין מ''א:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,520 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמד
|
ב
|
ב''ה: ובזמן הזה שרי דאם יתעכב שמא ימנעו העכו''ם מלבנות בית הכנסת. מ''א:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,521 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמד
|
ג
|
לתקנם: אפי' כוון מלאכתן במועד ט''ז ע''ש. וה''ה דמותר לעשות חריץ מעשה הדיוט שיבואו המים לעיר שישתו בהרוחה ואע''פ שהוא טורח גדול ובפרהסיא וכיון מלאכתו במועד אעפ''כ שרי לפי שצרכי רבים אין לגמרם אלא בשעה שהם בטלים ומתחברים כולם ואם לא יעשו עכשיו לא יעשה לעולם הרא''ש וכתב המ''א משמע דאם יש מנהיג שהרשות בידו לעשות לבדו אסור לעשותו במועד:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,522 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמד
|
ד
|
להמשיך: פי' שמקבלין מי גשמים מהגג ומוליכין לבור לפי שאין זה טורח מרובה אבל להביא מים דרך חריץ אסור עיין מ''א:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,523 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
א
|
רבים: גזירת הדיינים והרשאה הוי צרכי רבים רש''ך ח''א סימן קי''ג: וכתב המ''א וכל מה שמותר לכתוב מותר לעשות קולמוס ודיו לכך. ובשכנה''ג נסתפק אם מותר לשרטט ע''ש:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,524 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ב
|
שלנו: היינו משיט''א. מ''א:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,525 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ג
|
וגמרא: ומיירי שמגיה מתוך השכל איזהו טעות ואפשר שישכח אחר יום טוב העיון הזה ולא ירגיש בהטעות וזה הוי דבר האבד ט''ז ע''ש. ודיבוק האותיות וטשטוש שרישומה ניכר להעביר עליה הקולמוס שרי לתקן. לתפור יריעות ס''ת בעמוד אסור כ''א ע''י מי שאין לו מה יאכל ש''ת דב''ש תקמ''ה:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,526 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ד
|
יריכו: אפי' בלא שינוי ובגלגל אסור דאווש' מילתא טובא. מ''א ועיין ט''ז:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,527 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ה
|
בריוח: עיין מ''א ועיין סימן תקמ''ב סעיף קטן א':
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,528 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ו
|
שרי: היינו לצורך המועד אבל שלא לצורך המועד ודאי אסור אפי' העשיי' ט''ז ע''ש. כתב הג''א הא דשרי לכתוב ולטוות דוקא כשלא כוון מלאכתו במועד וב''י כתב דאפי' כוון מלאכתו שרי כיון דדבר מצוה הוא וכתב המ''א ונ''ל דאם א''צ להניח' במועד אסור לו לכתוב הואיל וכוון מלאכתו במועד לא שרינן ליה משום שימצא פרנסתו בריוח ועוד בלאו הכי י''א דדוק' כשאין לו מה יאכל שרי עכ''ל:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,529 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ז
|
חשבונותיו: ואם הם כתובים כבר רק שרוצה לסדרם אסור. ריב''ל מ''א:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,530 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ח
|
אוסרים: ותוס' כתובה שרי לכ''ע. ועיין ט''ז שמיקל בכתובה ע''ש:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,531 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
ט
|
להחמיר: צ''ל ונהגו להחמיר לשנות אפי' וכו' וכ''ה בד''מ. והשינוי הוא שכותבין באלכסון ואע''ג דלא מיקרי שינוי אלא כשגוף האותיות שבורים מ''מ כיון שמדינא מותר אגרת שלום בלא שינוי כמ''ש המחבר אלא שנהגו לשנות די בשינוי זה אבל כתבי' האסור' לכתוב אסורים אפי' באלכסון עכ''ל ד''מ. ורוב פוסקים כתבו דמשיט''א לא מקרי כתב כלל ואפשר דמטעם זה נהגו להקל בכל הכתבים ויש להם על מה שיסמוכו. וקצת נוהגין לעשות שורה העליונה עקומה. וט''ז העלה דהמיקל בלא שינוי לא הפסיד ושפיר יש לסמוך על פסק ב''י ע''ש:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,532 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
י
|
שטר חוב: ואם נתן לו המעות מותר לכתוב דיש לחוש שמא ימותו העדים. מ''א:
|
ו
|
הלכות חול המועד
|
5,533 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
יא
|
אריסות: האחרונים העלו דאין חילוק בין מכירה לאריס וקבלנות דבשניהם אם נעשו קודם המועד ועתה רוצה לכתוב אם היה לו אונס שלא היה לו זמן לכתוב קודם מועד מותר בשניהם ואם לאו אסור בשניהם עיין ט''ז:
|
ו
|
הלכות חול המועד
|
5,534 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
יב
|
אסור: עיין ס''ק ט' מש''ש:
|
ז
|
הלכות חול המועד
|
5,535 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
יג
|
מותר: אפשר דה''ה בלוחות שלנו. מ''א:
|
ז
|
הלכות חול המועד
|
5,536 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
יד
|
להעתיקה: שלא ישכחנה. וה''ה אם למד מעצמו דבר חידוש מותר לכתוב וכן הב''ח כתב חיבוריו בחול המועד. ואם יצטרך לכתוב אות גס יכתוב דרך שבירה. ט''ז ומ''א. אבל חשבון התקופות אסור לכתוב מ''א. ואסור לתקן קונטרס כדי לכתוב עליו אחר המועד. ב''י:
|
ח
|
הלכות חול המועד
|
5,537 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמה
|
טו
|
חובותיו: מי שברח בממון אחרים מותר לכתוב עליו גזירות הדיינים והרשאה וטוב לעשות בצינעה אבל אם הדבר בטוח שיחזור לעירו אסור רשד''ם. וכתב המ''א עליו ולא ידעתי למה יגרע מפסקי דינים ועמ''ש רסי' זה ס''ק א':
|
יא
|
הלכות חול המועד
|
5,538 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמו
|
א
|
אין: הטעם משום דאין מערבין שמחה בשמחה ופשוט דנשואין בלא סעודה נמי אסור מ''א ע''ש עיין בשכה''ג ובספר גן המלך סי' ס'. ומכאן שאסור לעשות שני חופות מב' אחים או משתי אחיות ביום אחד וי''א דאפי' בשבוע אחת אין לעשות אבל ב' חופות משני אנשים לשתי נשים מותר דלא שייך עירוב וכן היה נוהג מורי הר''ר יחיאל לעשות חופת יתום או יתומה עם חופת אחד מבניו ביום אחד ועיין ט''ז:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,539 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמו
|
ב
|
לארס: וכ''ש שמותר לכתוב תנאים לשידוך בח''ה כנהוג בינינו אבל הסעודה שרגילין לעשות אחר כתיבת התנאים אסור לעשות בח''ה וכ''ש ברגל כשהוא סועד עם הכלה בפעם ראשונה אחר כתיבת התנאים שלנו. ט''ז:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,540 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמו
|
ג
|
אירוסין: וכתב ט''ז ונראה דכ''ש סעודת נשואין הראשונה דהיינו שנשא ערב הרגל ולא אכלו שום סעודה עד הרגל דאסור וכ''מ להדיא בריב''ש שמביא ב''י עכ''ל ועיין ס''ג ובמ''א ס''ק ד':
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,541 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמו
|
ד
|
בערב: דוקא בשחרית ולא בערב י''ט סמוך לחשיכה מהרימ''ט בחידושיו כתובות על הרי''ף. ובכנה''ג כתב דהעולם נוהגין לישא אשה בעי''ט אפילו בערב סמוך לחשיכה. והמ''א כתב דבמדינתינו נוהגין לישא ערב שבת סמוך לחשיכה אבל בערב י''ט לא נהגו לישא כלל ע''ש הטעם ולכך אין לשנות המנהג:
|
ג
|
הלכות חול המועד
|
5,542 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמו
|
ה
|
מילה: אפי' מילה שלא בזמנו מותר לעשות סעודה בחול המועד. וה''ה בפדיון הבן אפי' שלא בזמנו דלא חשיבא שמחה אלא סעודת נשואין לבד. ודוקא בחול המועד אבל בי''ט אסור כ''כ בא''ז:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,543 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמו
|
ו
|
סכין: כלומ' שמעברת השער בסכין:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,544 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
א
|
שמועה: דה''ל כאלו מת תוך למ''ד יום:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,545 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ב
|
בכלל: שהרי עי''ז פוסקים האבלות שלובשין אח''כ לבנים ב''י. וכתב לבוש י''ד סי' שמ''ו אנו נוהגים להזכיר אפי' פעם ראשון אפי' בתוך הרגל:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,546 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ג
|
חכם: ששואלים אותו דבר הלכה בכ''מ ואומר אפי' אינו יודע לישא וליתן בה נ''י. אין בזמנינו ת''ח כזה. מ''א:
|
ו
|
הלכות חול המועד
|
5,547 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ד
|
אשכנז: היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כולם מ''ב סי' ע''ב מ''א. ואף באשכנז בשמועה קרובה שהיא רחוקה אחר הרגל קורעין. אבל רחוקה אין קורעין אף על אביו ואמו הסכמת אחרונים וע' בי''ד סימן ש''מ. ואם מת אביו ונקבר בי''ט אין לקרוע בחה''מ שאינו לא שעת מיתה ולא שעת אבילות אלא יקרע אחר המועד מהר''ם מלובלין סי' ע''ד:
|
ו
|
הלכות חול המועד
|
5,548 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ה
|
בצינעה: ואם א''א בצינעה עושין בפרהסיא ומיהו דוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי עכו''ם לא אפי' בדלא אפשר ת''י כנה''ג מ''א וע' סימן תקכ''ו ס''ק י''ד:
|
י
|
הלכות חול המועד
|
5,549 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ו
|
עץ: אבל מותר לקוץ הדס שהכל יודעים שהוא צורך המת משא''כ ארזים שיסברו שקצצו לצורך בנין ומשמע אפי' באדם מפורסם ואפי' אין להם עצים אחרים אסור מיהו ע''י עכו''ם יש להתיר כיון דצורך מצוה ערסי' תקמ''ג. ובכנה''ג כתב משם ת''י דהיכא דא''א בע''א מותר לקוץ מהמחובר:
|
י
|
הלכות חול המועד
|
5,550 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ז
|
עשבים: כתב א''ז מצאתי בתשו' מהר''מ טראני שהאריך על פסק זה ומסיק דמיירי שלוקחן לצורך בית הקברות אבל מה שתולשין אחר קבורת המת זכר לתחייה שרי ע''ש:
|
יב
|
הלכות חול המועד
|
5,551 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמז
|
ח
|
הדין: ואסור נמי לדרוש עליו אלא לחכם בפניו ומכ''ש בי''ט דאסור. מ''א:
|
יב
|
הלכות חול המועד
|
5,552 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
א
|
לא: ומ''מ הנר שרגילים להדליק כל שבעה ידליק תיכף ואין זה תלוי במה שהרגל מבטל האבילות או שאינו חל עד אחר הרגל רק שידליק במקום שאין אוכלים שם משום צער עשו''ת נ''ש סי' ע''ג:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,553 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ב
|
ומונה: וש''ע אינו נחשב רק ליום אחד אחרונים וע' בסעיף י''ו מש''ש:
|
א
|
הלכות חול המועד
|
5,554 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ג
|
שני: משמע אפי' נקבר ביום ראשון ע''י עכו''ם ולא כרש''ל אבל בראש השנה דוקא בנקבר ביום שני מונה שבעה מיום שני אבל אם נקבר ביום ראשון אינו מונה אפי' מיום שני ט''ז וכ''כ המבי''ט ופר''ח מ''א אבל רוב פוסקים פסקו דאפי' בראש השנה אם נקבר ביום ראשון מונה שבעה מיום שני וע' בי''ד סי' שצ''ט סעיף קטן י''ג:
|
ב
|
הלכות חול המועד
|
5,555 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ד
|
פרהסיא: ולא ישנה כסותו. אע''ג דשאר אבל משנה ברגל מ''מ זה שלא התחיל עדיין אבילות אין לנהוג כן ברגל ר''מ לובלין סימן ק''ז. וכתב המ''א ונ''ל דמניח תפילין ביום ראשון ע''ש:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,556 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ה
|
שבצנעה: והם תשמיש ורחיצה ות''ת עי''ד. ואסור לחזור הפרשה במועד דאין חיוב לחזור פרשת המועדים. מ''א:
|
ד
|
הלכות חול המועד
|
5,557 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ו
|
אנינות: שאסור בבשר ויין ע' י''ד סימן שמ''א:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,558 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ז
|
שמחשיך: וכתב המ''א אבל בליל י''ט שני חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא''ש דכחול שויא רבנן אבל בלילה שלפניו לא וכ''ש לדידן שנוהגין לעשות צרכי קבורה ע''י עכו''ם דחייב בלילה וכ''כ מהרי''ל היכא דמת לו מת בש''ע מותר לקדש בליל ש''ת אבל ביום כ''ע מודים שפטור אך לא יאמר ההגדה בפסח כיון דאית בה מדרש פסוקים מור''ם מלובלין וכ''כ בדרישה בי''ד סימן שמ''א וכ''פ ט''ז דלא כש''ך שם ע''ש ומשמע דביום אפי' אינו רוצה לקברו עתה חל עליו דין אנינות דכחול שויא רבנן ומיהו נראה לי דאם אי אפשר לקברו מחמת איד העכו''ם או מחמת אונס אחר לא חל עליו דין אנינות. ומשמע מתשובה מור''ם דאסור לעלות לתורה עד כאן לשונו עיין שם:
|
ה
|
הלכות חול המועד
|
5,559 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ח
|
ביתו: ושותף של אבל שמת לו מת ביום טוב פסק הגאון מהר''ש מפראג לאסור כמו בשאר אבילות. א''ז:
|
ו
|
הלכות חול המועד
|
5,560 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
ט
|
שעה א': כלומר שעה מועטת. מ''ב:
|
ז
|
הלכות חול המועד
|
5,561 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
י
|
שלשים: וכן חתן שנשא ערב הרגל ובתוך הרגל מת לו מת אע''ג דחתן דעלמא שאירע לו אבילות תוך שבעת ימי המשתה אין מונין למ''ד אלא אחר ימי המשתה מ''מ חתן זה עולין לו שבעת ימי המשתה למנין למ''ד מ''ב. אבל הט''ז פסק דגם כאן אין ל' מן המנין וע' בי''ד סימן שצ''ט:
|
ז
|
הלכות חול המועד
|
5,562 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
יא
|
קודם: מי שמת לו אביו או אמו ושלמו למ''ד יום ביום א' של חג וגערו בו בתוך הרגל מותר לגלח בחה''מ כיון שלא היה יכול לגלח בערב י''ט הלק''ט ח''א סימן רפ''ה:
|
ח
|
הלכות חול המועד
|
5,563 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
יב
|
מימי: כגון יום ה' או ו' דאז הרגל מבטל גזירות שבעה ואינו מבטל גזירות למ''ד:
|
י
|
הלכות חול המועד
|
5,564 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
יג
|
איסור וכו': היינו מדינא אבל המנהג להקל כמ''ש רמ''א בי''ד סימן שצ''ט ס''ה. ש''ך ט''ז וב''ח והאחרונים ועמ''א:
|
י
|
הלכות חול המועד
|
5,565 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
יד
|
שבעה: דוקא במת קודם הרגל חשבינן ש''ע לשבעה אבל מת ברגל או בחול המועד לא חשבינן ש''ע רק ליום אחד אחרונים ודלא כרש''ל ומ''ב. ועיין סעיף קטן ב' ועיין מהרי''ט צהלון סימן ע''ח ובספר בני חייא חי''ד סימן שצ''ט ובתשובת נ''ש סימן י''ח:
|
טז
|
הלכות חול המועד
|
5,566 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמח
|
טו
|
בשבת: כתב הט''ז [ביו''ד סי' ת''ב ס''ו כתבתי] דבמת באחד בשבת והוי יום שביעי שלו בשבת דאין לנהוג איסור בדברים שבצינעה רק בשחרית בהנץ החמה וע''כ שרי במנחה לקרותו לספר תורה עוד כתבתי שם באם יום השביעי בשבת נוהגים קצת בעלי בתים לישב על הארץ בלילה שעה אחת והוא טעות גמור אלא א''כ שמע שמועה רחוקה בשבת שאז נוהג אבילות שעה אחת בלילה ולא כב''ח ע' י''ד סימן ת''ב ס''ק ד' מש''ש:
|
יט
|
הלכות חול המועד
|
5,567 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמט
|
א
|
ובג': ואיתא בב''י בשם רי''ו דבראש השנה נהרג גדליה ונדחה תעניתו על יום חול ולפ''ז היה נראה דאם יש מילה בצום גדליה דאין בעל ברית מתענה עד הלילה כמו בט''ב שחל בשבת ונדחה ליום א' אבל יש לחלק דהתם נראה לכל הדחייה בזמנינו דאנו רואים שעיקר התענית של ט''ב שחל בשבת אלא שנדחה ע''כ נשתנה דינו מה שאין כן בצום גדליה דפעם הראשון דחוהו וגזרו להתענות ביום ג' לעולם חל הגזירה לעולם בשוה ואין נראה לנו הדחייה ט''ז. וכ''מ ממאי דאמרינן בפ''ק דמגילה רבי נטע וכו' וביקש לעקור ט''ב וכו' הואיל ואידחי אידחי וכו' ואם איתא דצום גדליה חשיב נדחה אם כן רבי מעיקרא איך לא עקר צ''ג אע''כ לומר דהתם מעיקרא כך קבלו עלייהו לעשותו לעולם כיום שנהרג בו ממש ולא חשיב נדחה עיין יד אהרן. מי שטעה ואכל בהם יתענה בה''ב. מהרי''ל:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,568 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמט
|
ב
|
מפני: כדי לעורר הלבבות לתשובה. רמב''ם:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,569 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקמט
|
ג
|
בט': ולא רצו לגזור גם בט' בו דאין מטריחין על הציבור יותר מדאי רמב''ן. וכתב המ''א וא''כ בעל נפש יתענה גם בט'. מיהו בירושלמי איתא שבראשונה היה גם כן בי''ז אלא מפני הצרות טעו בחשבון:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,570 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנ
|
א
|
להחמיר: כתב מ''א סימן קי''א קטנים מאכילין אותם לחם ומים להתאבל עם הציבור עכ''ל וכתב המ''א ונ''ל דוקא קטן שיש לו דעת להתאבל:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,571 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנ
|
ב
|
מותרים: ובעל נפש יחמיר בכולם כמו בט''ב חוץ מחליצת מנעל שלא יהא כחוכא ואיטלולא של''ה מ''מ בליל טבילה לא יפרוש מאשתו מ''א. עכשיו ברחיצה המנהג לאסור ומפני כבוד השבת מותר. ב''ח:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,572 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנ
|
ג
|
כל: לאו דוקא דלעולם אין עשרה בטבת בשבת כמ''ש סימן תכ''ח סעיף ב':
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,573 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנ
|
ד
|
בע''ש: וא''א לחול בע''ש אלא עשרה בטבת דאז אין אומרים וידוים במנחה עיין מ''ש סימן תי''ז:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,574 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנ
|
ה
|
החופה: ואסור החתן לשתות מכוס של ברכה מבעוד יום ונותנין לתינוקות עיין סי' תקס''ב סעיף ב' מ''א. וכן כשחל בתוך שבעת ימי החופה ישלים תעניתו אבל יאר צייט אין צריך להתענות תוך שבעה ימי החופה אם נשא בתולה או בחור אלמנה מצאתי בעטרת זקנים ועיין במ''א סי' תקנ''ט סעיף קטן י''א:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,575 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
א
|
בשמחה: פי' שאין שמחין כלל כמ''ש התוס' פ''ק דמגילה דף ה' עמוד ב':
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,576 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ב
|
לישתמיט: עד ר''ח אלול רי''ו וכ''מ בגמ' ועיין בתשו' שבות יעקב חלק ג' סי' ל''ה:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,577 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ג
|
ובעל ברית: כתב מ''א נראה דוקא אותו שתופס התינוק על ברכיו בשעת המילה אבל המכניס והמוציא התינוק אינו בכלל זה וכ''ש בשבת שחל ט''ב שמדינא אסור ללבוש לבנים דלא שרי אלא להתופס התינוק עכ''ל. ועיין בי''ד סימן שצ''א סעיף קטן ג' מש''ש. ומדלא כתב נמי שמותרין לגלח משמע דאסור וכתב א''ז שהורה לו זקינו דאבל תוך שלשים לא יתקן צפרניו אם יש מוהל אחר וכן לא יגלח תוך ל' במילה ע''כ. ורמ''א כתב בי''ד סי' שצ''ג סעיף ג' דמותר לגלח וצ''ע. וע''ש מ''ש הבאר הגולה ע''ז:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,578 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ד
|
הכתונת: ומותר אפי' חל ט''ב בשבת לבוש והמחמיר שלא להחליפו מנהג שטות הוא שאינו לבוש רק מפני הזיע' מט''מ מ''א. וא''ז כתב דבס' תניא וש''ל כתבו דאסו' מפני שהוא דבר של צנעה ולכן אין למחות באשכנזים הנוהגים איסור:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,579 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ה
|
פרוכת: וה''ה מפות ומכסאות. מהרי''ל:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,580 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ו
|
בגדי: אבל בגדים חדשים אסור מ''כ. מהרי''ל עשה שפינהל''ץ לבנו ולבש קט''א של שבת לכבוד בנו החתן:
|
א
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,581 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ז
|
שמחה: קאי גם אמשא ומתן כגון צרכי חופה אבל שאר משא ומתן שרי כדרכו ב''י ב''ח וכתב מהרי''ל הסרסורים לא ישאו כלי כסף לסרסר בעיר דשמחה הוא לרואים. ובמקום שנהגו איסור בכל משא ומתן צריך התרה עיין בי''ד סי' רי''ד אבל במקום שנהגו למעט בכל משא ומתן לא מהני התר' כיון דיש פוסקים דס''ל הכי כבר קבלו אבותיהם כדע' ההוא. ובסי' תקנ''ד ססכ''ב משמע דממעטין בכל מו''מ ע''ש וכ' הב''י בשם הר''ן דכל בנין שא''צ לו רק להרווחה בעלמא אסור. אם קצץ עם העכו''ם בקבלנות לצייר ביתו מותר לצייר ואם יכול לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ת''ב תע''ב מהרי''ל. נ''ל דבה''כ מותר דהוי מצוה דרבי'. מ''א:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,582 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ח
|
נוטה: אפי' אם הוא בענין שאין בו סכנה אלא שיש לחוש להפסד ממון ג''כ מותר לבנות ואין אסור אלא בנין שהוא להרווחה. ט''ז:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,583 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
ט
|
מצוה: כגון שאין לו אשה ובנים מותר לבנות בית חתנות ר''ן. ומה שאין נוהגין לישא אשה כלל היינו משום דלא מסמני מלתא ב''י ועיין בתשובת שבות יעקב חלק ב' סי' ל''ה. ולכן נהגו לעשות בגדים חדשים לצורך נשואין אבל מי שקיים פ''ו אסור עס''ז. מ''א:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,584 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
י
|
נשים: אפי' בלא סעודה:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,585 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יא
|
ליארס: ומה''ט מותר לעשות שידוכין ומ''מ נ''ל דאסור לעשות סעוד' ואפי' בלא ריקודין ומחולות ול''ד לסעודת ברית מילה דלית בה שמחה כלל משא''כ כאן ונ''ל דאפי' בשבת אסור לעשות דהא בגמ' קתני מר''ח עד התענית אסור וא''א דלית בהו שבת. מיהו מה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת כתיבת התנאים לא מקרי סעודה. ונ''ל דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי''ז בתמוז ואילך. מ''א:
|
ב
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,586 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יב
|
לספר: ליטול הצפרנים נ''ל דמותר ולכבוד שבת פשיט' דשרי וכ''ש לצורך טבילה מ''א. וט''ז סעיף קטן (י''ב) [י''ג] אוסר בשבת שחל ט''ב בתוכו ע''ש:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,587 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יג
|
ולכבס: דנראה כמסיח דעתו מהאבילות:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,588 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יד
|
לא: אבל במ''ב משמע שמותרת ללבוש לבנים וכ''מ בב''ח וב''י סי' תקנ''ד:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,589 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
טו
|
לכבוד: משמע שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויש להקל אם אין לו כתונת לשבת וע''י עכו''ם פשיטא דשרי. מ''א עיין שם:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,590 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
טז
|
ומציעין: עיין ט''ז שאוסר להציע הסדינים בשם רש''ל:
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,591 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יז
|
לכבס: אפי' אמר ליה לכבס אחר ט''ב מ''א וע' סי' תקמ''ג סעיף קטן ה' מש''ש: (ובספר אליה רבה צידד להקל בזה לכבס אחר ט''ב ויליף מחה''מ ע''ש):
|
ג
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,592 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יח
|
להחמיר: אבל שחל יום ל' שלו בי''ח בתמוז מותר לספר כיון שאינו אלא מנהג והוי תכפוהו אבילות. ב''ח:
|
ד
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,593 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
יט
|
העכו''ם: ובצנעה יש להקל וה''ה במקום שהעכו''ם יש להם מלבושים אחרים וניכר שהם של עכו''ם שרי עס''ז בהג''ה. מ''א:
|
ה
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,594 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
כ
|
מר''ח: והב''ח כתב דאסור מי''ז בתמוז ואילך דהא אין מברכין שהחיינו כמ''ש סי''ז. ולזה מ''ש שם דבשבת שרי לברך שהחיינו א''כ מותר ללבוש חדשים בשבתות שבין המצרים אבל מר''ח ואילך אסור ללבוש אפי' בשבת וע' מגן אברהם:
|
ו
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,595 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
כא
|
ומנעלים: וה''ה דאסור ללבשם. אגודה הגמ''נ:
|
ז
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,596 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
כב
|
מר''ח: ולענין לבישה דעת המחבר ב''י להקל משום דטעם איסור העשייה כמ''ש ס''ח משום שנהגו שלא למשתי עמר' ר''ל שלא לעשות חוטי שתי מצמר מטעם משום דפסקה בט''ב אבן שתיה וכל תקון בגדים הוי בכלל זה דשתיה הוי תחילת המלאכה ב''י וכתב ד''מ דמטעם זה אפי' עושה לאחרים אסור. ומשמע בת''ה אפי' עושה למכור בשוק אסור אבל לטוות חוטין מותר שאינו בכלל זה וכתב המ''א ונ''ל שמותר לעשותן אותו שקורין קרוני''ן שאורגין בעצים דלאו בגד הוא:
|
ז
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,597 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
כג
|
להקל: משמע דאפי' לישראל נהגו להקל ומיירי שנתנן לו קודם ר''ח אבל אחר ר''ח פשיטא דאסור ליתן. מ''א:
|
ז
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,598 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
כד
|
התענית: אע''כ דכבוס אסור כמ''ש סס''ג היינו לפי שנזכר בגמרא לאיסור מה שאין כן בבגדים חדשים. והטעם לפי שעדיין אינן שלו ולא נקרא שמו עליו. וכ' בהגמ''נ דאפי' בט''ב עצמו שרי לעשות בגדים ע''י עכו''ם וצורך נשואין מ''א. ונ''ל דוקא אחר חצות:
|
ז
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
5,599 |
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
|
תקנא
|
כה
|
אחר: עסי' תכ''ו סעיף ב' דהאר''י ז''ל כתב דיש לקדש במוצאי ט''ב כי במוצאי ט''ב נולד בן דוד ומבשרים ללבנה ולישראל שעתידים להתחדש:
|
ח
|
הלכות תשעה באב ושאר תעניות
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.