sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
5,600	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	כו	מר''ח: ומיד שהתפללו הקהל ערבית במ''ש או בר''ח לדידן אע''פ שהיחיד לא התפלל עדיין אסור בבשר ויין ועסי' רס''ג ויש נמנעין אחר שקיעת החמה:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,601	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	כז	בתמוז: ומ''מ מותר בשאר דברים רחיצה וכו' רש''ל. כתב הב''ח מי שקיבל עליו בפי' שלא לאכול בשר מי''ז בתמוז ועד ט''ב אסור גם בשבת וצריך התרה עכ''ל. וכתב המ''א מ''מ נ''ל דכל שלא הוציאו בל' נדר אלא בלשון קבלה בעלמא מותר בשבת ובסעודת מצוה גם כן מותר ע''כ. וט''ז סעיף קטן ט''ז כתב בפשיטות שאין השבת בכלל ואין צריך התרה לעולם ע''ש:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,602	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	כח	הסכין: ואין שוחטין עד י' באב ואם חל ט''ב ביום ה' מותר לשחוט אחר חצות לכבוד השבת ב''ח. ונ''ל דבמדינתינו שהעכו''ם אין אוכלין בשר ביום ו' וז' וא''כ לא ימצא קונים לבשר טריפה לכן מותרים לשחוט ביום ד' דאל''כ ממנעי ולא שחטי מ''א ע''ש ואם מותר לנחור בהמות ע' בי''ד סי' קי''ז באחרונים. וע' בתשובת עה''ג סי' ט''ז. ובפנים מאירות סי' ע''ה ובנ''ש בחינוך בית יהודה סי' כ' ובשבות יעקב חלק ב' סי' ל''ו. ואחד שמשאו ומתנו כל השנה הוא למסור בשר לשר כל בשר שצריך לכל בני ביתו מותר לשחוט לו בשבת שחל ט''ב בתוכו ולא יברך על השחיטה כיון שאין ישראל אוכל ממנה חינוך בית יהודה סי' כ'. ושבות יעקב סי' ל''ו מ''כ מי שא''א לו לאכול מאכל חלב יאכל בשר עוף שלא היו מקריבין ממנו קרבן וגם אין שמחה אלא בבשר בהמה. ב''ח:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,603	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	כט	בתבשיל: ונ''ל דשומן של בשר דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן. והאידנא נהיגי עלמא לאסור אף בתבשיל של בשר וכ''כ הש''ך בי''ד סי' רי''ו סי''ט לענין נדרים גם ב''י והד''מ כתבו לאיסור מ''א ע''ש. (מיהו דוקא בתבשיל של בשר אבל כשנתבשל בקדירה של בשר פשיטא דמותר. והט''ז מתיר ביין שנתערב בתבשיל אף שיש בו טעם יין. ולמנהג הנ''ל יש להחמיר):	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,604	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	ל	לתינוק: וכן כוס ב''ה אחר המילה נוהגין ליתן לתינוק. ודוקא בתינוק שאינו יודע להתאבל על ירושלים מ''א (ומשמע שם במ''א דלאו דוקא משום מצוה אלא אפי' בכל שבת זו מותר כיון שאינו יודע להתאבל על ירושלים אבל בספר אליה רבה חולק עליו דדוקא משום מצוה מותר ע''ש):	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,605	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לא	הבדלה: אבל בברכת המזון יברך בלא כוס. מהרי''ל:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,606	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לב	אירוסין: קשה דהא כתב בס''ב דאסור לעשות סעודת אירוסין. וכתב הב''ח דכשאין לו אשה ובנים שרי לעשות סעודת אירוסין כמש''ל בשם הר''ן ע' ס''ק ט' מיהו עכשיו נוהגין איסור אפי' אין לו אשה ובנים כמש''ל וע' מגן אברהם:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,607	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לג	השייכים: ז''ל מהרי''ל דדוקא ההולכים משום קורב' או משום ריעות אבל ההולכים לשתות עבירה הוא בידם. ובלבוש פסק כמ''ש במנהגים דמר''ח עד ט''ב לוקחין מנין מצומצם ויש לוקחין י' מלבד הקרובים השייכים לבעלי הסעודה עד כאן לשונו. ומ''כ דנשים השייכים לסעודה מותרות ג''כ בבשר ויין ודוקא במקום שמזמנין נשים לסעודה זו ומי ששולחין לו לביתו אסור לאכול כמ''ש סי' תקס''ח ס''ב בהגה. ונ''ל דוקא פסולי עדות מיקרי קרובים ובסיום מסכת' אף מי שלא למד עמהם יכול לאכול עמהם משום קורבה או ריעות. (בספר אליה רבא הוכיח דסיום מסכת אם לא נזדמן לו בלימודו כסדרו הסיום לא ימהר או לאחר משום כך ואם לא היה עושה סעודה בשאר ימים אפשר שלא יעשנה נמי עתה ע''ש). ונראה לי דאין לנהוג קולות שניהם אלא או כרמ''א בקולו ובחומרו או כלבוש וע' בי''ד סימן רמ''ו סעיף קטן י' כתבתי דאבל תוך יב''ח מותר לאכול על הסיום אבל יאר צייט לא יאכל שם ע''ש וט''ב שחל בשבת ונדחה אין לו דין שבת שחל ט''ב לענין זה ובזה כ''ע מודים. מ''א וע' בשכנה''ג:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,608	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לד	בערב: ונ''ל דעכ''פ יעשנה קודם חצות. מ''א ע''ש:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,609	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לה	משרא: ומ''מ יכבסם בצינעה אם אפשר. מ''א:	יד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,610	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לו	מר''ח: נראה לי שיולדת מותרת לרחוץ כמ''ש בי''ד סי' שפ''א ובברכות דף ט''ו ע''ב כתבו תוס' דאפילו בתשעה באב מותר' לרחוץ ע''ש ואין להקל בזה דאין אנו רגילין כ''כ ברחיצה. ראש חודש שחל בערב שבת יש נוהגין לרחוץ לכבוד שבת ויש רוחצין ביום ה' שלפניו לבוש ומנהגים. וב''ח כתב דמי שרגיל לרחוץ כל ע''ש ונמנע בזה עבירה היא בידו ודי אם מחמיר בשבת חזון. בשכנה''ג כתב רבות בנות כבסו בט''ב אחר חצות והעלמתי עיני מהם ואם באים לשאול צריך לאסור להם ועל זה כתב הנשים נוהגות לרחוץ ראשם ממנחה ולמעלה וזקינים הראשונים הנהיגו זה כי משיח נולד בט''ב וצריך לעשות זכר לגואל וזה דוקא לנשים שאין יודעים ספר להאמין בנחמות לפיכך צריכים חיזוק. אם חל ט''ב ביום ה' אסור לכבס ביום ה' לכבוד שבת אפי' מן המנחה ולמעלה ר''ן וב''י ד''מ ולבוש: והב''ח כתב דביום ד' עט''ב אחר חצות שרי לכבס לכבוד שבת דאי אפשר להמתין עד ע''ש מפני כבוד שבת. וה''ה למי שיוצא בדרך למרחקים בשבת זו מותר לכבס לו בגדי פשתן לכמה שבתות דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט''ב ומ''מ טוב לעשות על ידי עכו''ם עכ''ל והמ''א בס''ק י''ח חולק על הב''ח וכתב דאין היתר כלל לכבס ביום ד' וכ''ש ליוצא בדרך דאסור לכבס לצורך שבת אחר ע''ש וע' ט''ז ס''ק י''ד:	טז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,611	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לז	הראש: אבל אסור לרחוץ בבורית ומים ואפר שקורין לו''ג לבוש. אבל לרחוץ כל גופו נוהגים כל אדם איסור ד''מ. ומי שטובל כל ערב שבת לשם מצוה מותר לטבול גם בשבת זו של''ה. מיהו מי שמבטלה לפעמים מפני שטרוד בעסקיו או מפני הצנה גם עכשיו אסור לטבול. מ''א וע' ט''ז ס''ז ס''ק ט''ז:	טז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,612	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לח	שהחיינו: ובשבתות בנתיים מותר לברך שהחיינו מט''מ ולבוש. ובכתבי האר''י אוסר אפי' בשבת ונראה לי דאם חל שבעה עשר בתמוז בשבת ונדחה מותר לכ''ע. מ''א:	יז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,613	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	לט	שלא: ולדעת המתירין בשבת צ''ל שגם בשבת אינו בנמצא ואם יקחהו בחול וישמרהו לשבת יתקלקל: וט''ז כתב נראה דמטעם זה יש להתיר בכל יום שבין המצרים דשמא ימות האדם קודם שקיים מצוה זו וכן שמעתי סברא זו בשם מהר''י מקראקא ע''ש. ואותן שנהגו שלא לאכול בשר אחר ט''ב כתב הב''ח דצריכים התרה. כתב שכנה''ג השותה טיטו''ן בתענית אין לאסור ודוקא בתענית יחיד אבל בתענית צבור אסור ומכ''ש בד' צומות אין להקל והשותה בט''ב מנדין אותו והמסתפר בו אחר חצות קונסין אותו בממון שכנה''ג ע''ש וע' בתשובת דרכי נועם סי' ט'. ולענין ריח בט''ב או בי''כ כגון שאיפת אבק הטוב''ק דרך הנחירים כתב השכנה''ג משום הר''מ לונזאנ''ו שלא מצינו איסור להריח בט''ב ובי''כ. ומהר''א הלוי בספר גן המלך סי' קמ''ה כתב דבט''ב יש לאוסרו משום תענוג ובי''כ מצוה לענגו ע''ש וע' מ''ש עליו היד אהרן. ובלקט הקמח מיקל והעלה דבט''ב אני נוהג לשאוף אבק הטאבק''י בלא ריח טוב אלא כפשט' וביה''כ ראוי לאוסרו בפרהסיא בבה''כ שבעונותינו יש רבים מעמי הארץ שמזמינים זה לזה ודבר זה אסור אף בשאר ימות השנה ע''ש:	יז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,614	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	מ	מד': דהיינו מראש ד' עד סוף ט' מדרש נשא. ובאיכה רבתי איתא מסוף ד' עד ראש ט'. ובכוונת האר''י ז''ל כתב שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה:	יח	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,615	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנא	מא	יכו: אפי' ברצועה. ט''ז:	יח	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,616	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	א	ממעט: ואין לשתות שכר. מהרי''ל אגודה רש''ל הגמ''נ. ואם הוא אדם חלוש שרי. מט''מ עיין ט''ז ובשכנה''ג:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,617	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ב	ודגים: עיין מ''א:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,618	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ג	בשתי: פי' שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידה לבשל בב' קדירות. מ''א:	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,619	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ד	שנותנים: ואסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה. ש''ל מ''א:	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,620	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ה	חיים: וכן גבינה וחמאה מכמה מינים חיים כ''כ באר היטב אשר לפני:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,621	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ו	עדשים: ודוקא שדרכו בכך כל השנה ובטור כתב עדשים או ביצים וכ''כ הלבוש:	ה	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,622	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ז	קשים: וקרים:	ה	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,623	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ח	קרקע: ואחר הסעודה מותר ליישב על הכסא דאין אבילות עד הלילה. מ''א:	ז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,624	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	ט	שלשה: ואם ישבו ג' לא יזמנו דלא חשיב קביעות. אחרונים. עיין מגן אברהם:	ח	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,625	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	י	להרבות: רש''ל וב''ח כתבו דגדול עונם מנשוא בפרט ליודעי תורה ומאן דחש למנהג הש''ע ירבה בסעודה קודם חצות והרבה קדושים מישראל אין אוכלי' שום תבשיל בעט''ב כל היום מצאתי ועיין ט''ז ומ''א:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,626	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	יא	בשר: ואסור למנוע אע''ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ''מ כיון שנמנע משום אבל עבירה הוא מ''מ ישב בדאגת נפש לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה. מ''א:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,627	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	יב	להפסיק: כ' הבאר היטב אשר לפני וצ''ע ברש''י תענית דף כ''ט דכ' דאין צריך להפסיק עכ''ל ע''ש ולא דק דמ''ש רש''י שם אינו מפסיק סעודתו וכו' ר''ל דאינו אוכל סעוד' מפסקת אלא מותר לאכול בשר ולשתות יין כי בסעודה המפסקת אם חל בחול לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל בשבת אינו כן וק''ל אבל עכ''פ צריך להפסיק מלאכול ולשתות מבע''י ופשוט הוא:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,628	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנב	יג	חלום: וה''ה אם חל יאר צייט בו ומתפלל עננו עטרת זקנים וחייב לפרעו יום אחר ט''ז ואסור לאכול ב' פעמים אבל תבשיל א' שרי מיהו צריך שיאכלנה סמוך לביאת השמש לכן מוטב שישאל על נדרו מ''א עש''ת הלק''ט חלק ב' סי' קל''ה דמצוה לאכול סעודה המפסקת:	יא	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,629	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנג	א	בלב: והב''ח כ' דהוי קבלה לכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. מגן אברהם:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,630	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנג	ב	ובין השמשות: אבל א''נ להוסיף מבעוד יום. מ''מ ב''י:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,631	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנג	ג	ברחיצה: ואם קיבל התענית מבע''י אסור ברחיצה. ב''ח מ''א:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,632	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנג	ד	מנעלים: קודם שהולכים לבה''כ. מהרי''ל עסי' תר''ד:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,633	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנג	ה	בשבת: ר''ל עט''ב. אם כן ק''ו אם חל ט''ב בשבת שאסור ללמוד כל היום וט''ז כ' ואם אין איסור באכילת בשר ויין למה נחמיר שלא ילמוד ותו תימא לי דהא קורין במנחה ואפי' בט''ב במידי דשייך לומר כגון פרשת התמיד ומשניות דקרבנות ולמה ישתנה משניות דפרקים ומצאתי שרש''ל למד אחר חצות בכל עט''ב והתיר לאחרים ללמוד ונראה דהלומד בשבת אפי' אחר חצות לא הפסיד שכרו עכ''ל ט''ז וכנה''ג מתיר ללמוד בעת''ב שחל בשבת ואוסר בת''ב עצמו שחל בשבת ע''ש. ומ''א כתב נראה להחמיר בשניהם דהא יכול ללמוד דברים המותרים בט''ב עיין שם:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,634	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	א	אסור: וכל הנזכר בסעיף זה אסור כל היום עד חשיכה שהם מדינא דש''ס וכ''כ בשל''ה דדוקא בישיבה על הקרקע מקילין שאינו אלא מנהג'. ור''ח כ' יהא בנידוי מי שעושה אחד מכל אלו כל היום ושיבוש לומר דתפלת ערבית יעשה יום ללילה למיקל באיסורים תניא וש''ל ומהרי''ל וב''ח ושל''ה אך אותם ההולכים בין העכו''ם ועוסקין במשא ומתן אחר חצות אותן מותרין לנעול ומהם למדו כולם להקל ויש למחות בידם דאסור לנעול סנדל כל היום. מ''א:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,635	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ב	הרעים: ורעות עכו''ם אסור לקרות ועם התינוקות אסור ללמוד אפי' דברים הרעים רק מותר ללמוד לו החורבן דאינו אלא ספור דברים ומשבר הלב של תינוק מ''א. והט''ז מתיר ללמוד עם התינוק בדברים הרעים וכאן לא אוסר אלא הלמוד שהקטנים לומדים בסדר שלהם דהיינו חומש וגמרא ע''ש:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,636	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ג	הרהור: ונראה לי דמה''ט אסור ללמוד איזה דרוש או קשי' או תירוץ אפי' בדברים הרעים מפני ששמחה היא לו מ''א וט''ז גם אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו. ואסור לדון דיני ממונות דדין היינו תורה מיהו אם אין הבע''ד יכולין להמתין עד למחר שנחוצי' לדרכם אפשר דשרי מ''א ועיין בפר''ח בספר מים חיים דף א' עמוד ב':	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,637	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ד	סדר: ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אע''ג דאסור ת''ת כל היום צריך לומר דסביר' ליה כיון שאומרים דרך בקשה שרי ומהאי טעמא מקילין בתפילין במנחה. ובפוזנ' אומרים למחרתו של היום ושל אמש:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,638	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ה	הפרשה: נ''ל דהיינו חזן הקורא מותר לו לחזור הפרשה קודם שיקרא או מיירי בט''ב שחל בשבת דאז אפי' יחיד מותר לחזור הפרשה כמה שכתוב ססי' רפ''ה. ועיין סי' תקנ''ג. מ''א. וט''ז כ' דה''ק דמי שרגיל לחזור הפרשה באותו יום דהיינו שחל ט''ב יום ה' ה''ל כסדר היום ע''ש:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,639	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ו	חולה: חסר דעה שנתרפא מיום ליום מותר בבשר ויין כל ימי השבוע ולא יתענה בט''ב. מהרי''ל:	ו	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,640	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ז	להתענות: כתב הט''ז דזה קאי דוקא אלאחר שבעה אבל תוך ג' אפי' אמרה אינה צריכה אין לה להתענות ואסור לה להתענות שהרי מחללין עליה שבת כמ''ש סימן ש''ל וכ''ש אחר ג' תוך שבעה כשאומרת צריכה אני שאסור לה להתענות ואחר שבעה אפי' אמרה צריכה אני מתענה אם לא שהיא קצת חולה וכן הסכמת מהרש''ל ומהרי''ל וע' סי' תרי''ח:	ו	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,641	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ח	טבילה וכו': ותרחוץ ותחוף ערב תשעה באב ולמוצאי תשעה באב חופפת מעט דבעי סמוך לחפיפה טבילה ותטבול ב''י ועסי' תקנ''א סי''ו בהג''ה ובי''ד סי' קצ''ט סעי' ד':	ח	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,642	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	ט	מלוכלכות: ונשים המבשלות בט''ב וצריכים לרחוץ הבשר אין חשש משום רחיצה ש''ג. נוהגין קצת יולדות למנוע מבשר ויין מז' באב ואילך ונכון שבאותו יום נכנסו העכו''ם להיכל כדאיתא בטור. מ''א:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,643	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	י	מתנגבת: עד שאין בה טופח ע''מ להטפיח. ב''ח מ''א:	יד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,644	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יא	אסור: כתב הט''ז כ''ש שיש לאסור לאותן שיש להם בתי שוקיים של עור דהיינו גם מה שעל הרגלים של עור וגם אותן שהן של בגד רק שהשוליים של עור אסור עכ''ל: וב''ח מחמיר לילך יחף לגמרי מ''א. ואע''פ שאסור בט''ב בנעילת הסנדל מ''מ מברכין שעשה לי כל צרכי והאר''י ז''ל פסק שלא לברך:	טז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,645	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יב	בדרך: הטעם דטורח גדול הוא לילך דרך רחוק יחף אבל כשהולך לשדה סמוך לעיר אסור לנעול וה''ה לבית הקברות אא''כ יש טיט ורפש או בין העכו''ם ונ''ל דכשיושב על העגלה או רוכב צריך לחלוץ אפי' בדרך רחוק מ''א. וכתב עט''ז דבכל מקום שצריך מנעלים יתן עפר במנעלים ע''ש:	יז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,646	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יג	היהודים: ונ''ל דאם הרבה עכו''ם עוברים שם מותר. מ''א:	יז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,647	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יד	משום: ועסי' תרט''ו דאסור ליגע באשתו כאילו היא נדה ואפשר דה''ה בט''ב ד''מ. ונ''ל דביום יש להקל. מ''א:	יח	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,648	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	טו	וכן נוהגין: ומכריז השמש דברים שבצנעה נוהג ד''מ ומנהגים. ופסק בשל''ה דאם נזדמנה ליל טבילתה בליל שבת זו טובלת ומשמשת דיש לסמוך על סברה הראשונה וכן דעת כל הגדולי' וכ''כ המ''א דלא כא''ז:	יט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,649	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	טז	שלום: כתוב בי''ד סי' שפ''ה י''א דזה מה שאנו נותנים שלום ל''מ שאלת שלום שבימיהם ע''ש והמ''א חולק וכתב דאין להקל ונ''ל דאסור ג''כ לשלוח דורון לחבירו דזה בכלל שאלת שלום. מ''א:	כ	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,650	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יז	אין עושין: כדי שלא יסיחו דעתן מהאבילות ומטעם זה גם בלילה אסור במלאכ' דהא גם בלילה מחויב להתאבל מיהו כל מלאכה שאין בה שיהוי שרי דאין מסיח דעתו בכך. מ''א ע''ש:	כב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,651	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יח	בעכו''ם: ואם א''א ע''י עכו''ם מותר לעשותה בעצמו כמו בחה''מ ועססי' תקל''ג:	כב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,652	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	יט	האבד: אם יריד או שיירות באים מותר לקנות מהם ע''י עכו''ם וכ''ש למכור דהוי דבר האבוד כמ''ש בי''ד סי' ש''פ סעיף ז' לענין אבל וע' מ''א:	כג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,653	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנד	כ	מלאכה: אפי' במקום שנהגו לעשות מ''א ע''ש. ובכתיבה מותר בט''ב. שכנה''ג:	כד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,654	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנה	א	תפילין: מהר''ם גאלנט''י היה מניח' בביתו והיה קורא ק''ש ואח''כ היה הולך לבית הכנסת כ''כ בהלק''ט ח''ב סימן קל''ט וכתב שכן מצא כתוב להאר''י ז''ל:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,655	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנה	ב	ותפילין: והנוהגים להניח שני זוגות תפילין גם בתשעה באב יניחו נ''ל עסי' ל''ח:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,656	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנו	א	מבדיל: והנשים שאינן יודעות להתפלל ולא הבדילו בתפלה צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה עד שיאמרו המבדיל בין קודש לחול של''ה. ומי שמתענה שני ימים ישמע בליל י' הבדלה מאחרים ואל ימתין עד ליל ג' דאקרובי אבדלתא לשבתא עדיף טפי מט''מ ואי ליכא אחר יתן לתינוק לטעום מ''א. וכתב ט''ז דיברך על האור קודם שקורין איכה דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני ומ''מ אם שכח מברך אח''כ ע''ש:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,657	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנז	א	נחם: ואם שכח בבונה ירושלים יאמר אותו אצל ועל כולם ב''י מ''א. וט''ז כתב דאם שכח אומר אותו בשומע תפלה ועכ''פ לא יחתום בברוך מנחם ציון רק שומע תפלה כמו בעננו. ועננו קודם לנחם כי היא תדירה:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,658	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנז	ב	במנחה: משמע דמנהג לומר הש''ץ עננו גם בשחרית דהא כתב הש''ע עננו בשו''ת ועל זה לא כתב רמ''א שהמנהג שלא לאומרו אבל ר''י הנהיג שלא לומר עננו בשחרית לפי שנקרא מועד וכ''נ דשב ואל תעשה עדיף ט''ז. מי שמתענה בעשירי יאמר נחם בערבית ובשחרית דעשירי. של''ה מ''א:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,659	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנז	ג	בבה מ: בבונה ירושלים ואף שבתפלה לא נהגו לאומרו רק במנחה מ''מ בבה''מ דליכא מנהג יש לאומרו:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,660	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנח	א	שלא: ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט''ז ומ''א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ''ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ''א ע''ש. וע' בשו''ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר''ש מפראג פסק כשחל ט''ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה''ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי''א דעשירי גופא חומרא. אחרונים:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,661	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנח	ב	חצות: וה''ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש''ל. ומ''מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ''א:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,662	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנח	ג	מותר: והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי''ל מ''א:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,663	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנח	ד	אסור: והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ''א כתב בשל''ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ''א ונ''ל דאם הם י' לא יקראו בציבור:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,664	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	א	ערבית: ואומרים קדיש עם תתקבל אבל אחר איכה עד למחר אחר יציאת בה''כ קדיש בלא תתקבל. מנהגים ואחרונים:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,665	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ב	במוצאי שבת: ואין מברכין בניהם בלילה מהרי''ל. שחרית אין השמש קורא לבה''כ ומשכימין קצת לבה''כ:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,666	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ג	לארץ: ונ''ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע''ג קרקע. מ''א: מהרי''ל ישב להדיא על הרצפה ולא על גבי המעלה דלפני התיבה והיה לו סרבל גרוע שלא להפסיד בגדיו בישיבת הקרקע ולמנחה החליף מן הגרוע:	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,667	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ד	שיצאו: דהולכין על הקברות והוי עד חצות דאז רשאים לישב על הספסל מנהגים. וכתב הט''ז אבל שאר דברים דהיינו רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל וכו' ודאי אסורים עד הלילה כמו אכילה ושתיה והמון העם טועים והולכים אחר חצות במנעלים ומחסרון ידיעה עושים כן ע''ש ועסי' תקנ''ד ס''ק א':	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,668	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ה	אחר: ומהרי''ל כתב להדליק עוד נר אחד שאם יכבה נר החזן ידליק ממנו. משמע שהקהל לא יאמרו איכה וקינות רק ישמעו מהש''ץ. מ''א. וט''ז כתב דכל הקהל צריכים לומר הקינות דמה יועיל אמירות החזן לחוד ע''כ נראה דבכל שכונה יהיה נר אחד שע''י הדוחק יוכלו לומר קינות לאורו ע''ש. ובאר היטב כ' דמ''ש כ''א נר אחד היינו דוקא בכניסת הלילה אבל בשעת קריאת איכה וקינות יכולין להדליק כל אחד נר ע''ש: מהרי''ל היה נותן ריוח בין כל פסוק ופסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט. ופסוק אחרון שבכל איכה אומר בקול רם. וטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום. של''ה:	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,669	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ו	תחנון: ואומרים מזמור לתודה כ''ש בעט''ב וכ' א''ז וכן הנהיג זקיני הגאון ז''ל דלא כהגמ''נ. ועססי' נ''א. ואין אומרים שיר מזמור לאסף. כתב הט''ז נ''ל דמותר לעשות הספד על חכם שמת ולישב ע''ג קרקע בט''ב ואפי' אחר חצות ע''ש. וכ''פ בתשו' דבר שמואל סי' ט' ע''ש:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,670	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ז	בתורה: ויש לברך ברוך דיין האמת קודם שקורא בתורה בלא שם ומלכות. מ''א ע''ש:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,671	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ח	אסוף: בניגון איכה:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,672	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	ט	הקטורת: וכ''ש שאין אומרים סדר הקרבנות הכתובים סוף סי''א:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,673	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	י	אבל: אונן אסור בלילה ולמחר נכנס ויושב בבה''כ עד שמשלימין הקינות:	ו	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,674	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	יא	לתינוקות: ב''ח כת' דליתן לתינוק הנימול כמ''ש סי' תרכ''א סעיף ג' לענין יוה''כ אבל דעת רמ''א כיון שט''ב הוא דרבנן לא מחמרינן כ''כ ומוטב ליתן לתינוק גדול קצת שחייב לחנכו בברכה. מ''א:	ז	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,675	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	יב	שבת: ואם הם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ בהן נ''ל דאסור ללובשן כמה שכתוב סימן תקנ''א סעיף ו' מ''א. ומותרים בכתונת לבן ואחר המילה פושטין בגדיהם. מהרי''ל:	ח	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,676	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	יג	ונדחה: אבל אם חל מילה בט''ב משלימין מיהו מותרים לאכול בליל י' בשר כמ''ש בסימן תקנ''ח סק''א:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,677	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	יד	בעל ברית: כולם בכלל כמ''ש ס''ח:	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,678	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	טו	בעוד: הוא מנחה קטנה מ''א עיין שם. וכתב מי''ט וה''ה פדיון הבן למהרש''ל דהוי סעודת מצוה שהאב והכהן לא ישלימו וכ' המ''א בסי' תקס''ח סעיף קטן י' דפשוט דבמקום דמותר לאכול על הסעודה אינו תענית כלל ומותר אחר כך לאכול אפי' בביתו מיהו קודם הסעודה נראה לי דאסור לאכול בביתו מיהו הבעלי ברית מותרים לאכול מיד די''ט שלהם הוא ע''ש. ועכשיו נתפשט המנהג להשלים אפי' באחד מד' צומות שנדחו וכ''כ הרדב''ז ומ''א דעכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודות עושין בלילה א''כ ביום התענית גם כן אין להקל עיין שם. (אבל בספר אליה רבה דחה אותו בשתי ידים ומסיק להיתר גמור רק שלא יעשו סעודה ע''ש):	ט	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,679	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	טז	חצות: ולצורך סעודת מצוה מותר לשחוט קודם חצות עסי' תקנ''א ס''ט בהג''ה:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,680	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקנט	יז	הקברות: ואם אין קברי ישראל הולכים על קברי עכו''ם ואין לילך על קברי עכו''ם אם יש שם כו''ם. וכ' בכתבי האר''י ז''ל דאין לילך על הקברות אלא לצורך הלוית המת ובפרט אם לא תיקן עון קרי כי מתדבקים בו החיצונים:	י	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,681	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	א	מסוייד: ובה''כ שרי בכל ענין וכן המנהג. מ''א:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,682	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ב	בלא סיד: דלא כאותן העושין האמה שחור דזהו ג''כ ציור לבוש ושל''ה ואותן התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו גם כן אמה וכן בקישוטי הנשים שמתקשטות במילואן עברו אדרבנן גם גורמין הרבה רעות מעכו''ם המתקנאין ע' של''ה:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,683	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ג	בחזקתה: ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור חייב לקלפו. מ''א:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,684	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ד	סעודה: אפי' בסעודת מצוה כמילה וחתונה וכ''ש בשאר סעודות. ט''ז:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,685	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ה	אשכחך: ויש מקומות שאומר השמש הפסוק הזה והחתן אומר אחריו מלה במלה. ט''ז:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,686	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ו	שרגיל: הב''ח ושל''ה הסכימו לסברא ראשונה דכל שאין שירות ותשבחות או לשמוח חתן וכלה אף בפה אסור אפי' בשבתות וי''ט ונשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להם ואם אינם שומעין מוטב שיהיו שוגגין:	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,687	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ז	תשבחות: דהיינו שירים שנתקנו על הסעודה כגון בשבת אבל פיוטים אחרים אסור עמ''א וכתב ט''ז בסעודות נהגו לשורר קדיש דהיינו יתגדל וזהו ודאי חטא גדול דלא התירו אלא זכרון חסדי ה' וכ''ש שיש עון גדול במה שלוקחין ליצין ועושין שחוק בפסוקים או בתיבות קדושות אשרי אנוש לא יעשה זאת וע''ז אמרו בניך עשאוני ככנור:	ג	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,688	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ח	גדיל: כתב הט''ז דמה שמכסין הכלה בהינומא של משי ויש שם חוטי כסף או זהב יש איסור לכסות הכלה ע''ש:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,689	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקס	ט	שחוק: ואפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים. ט''ז (ובספר אליה רבה הניח בצ''ע):	ה	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,690	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסא	א	בחורבנן: אפי' יושבים בהם ישראל כיון שהעכו''ם מושלים עליהם מקרי חורבן. ב''י:	א	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,691	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסא	ב	בית המקדש: והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. מ''א ע''ש:	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,692	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסא	ג	וקורע: עב''ח שחייב להשתחות ולקרוע ולבכות ולקונן ולומר מזמור אלהים באו גוים עד סוף וכשקורע מברך ברוך דיין אמת כי כל משפטיו אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו':	ב	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,693	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסא	ד	מאחה: פירוש תפירה מיושרת:	ד	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,694	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסא	ה	לירושלים: נ''ל דהרואה ירושלים תוך למ''ד יום אעפ''י שלא קרע כגון שדר בתוכו א''צ לקרוע על ערי יהודה. ומי שנולד בירושלים אפי' הגדיל א''צ (לברך) [לקרוע] דבקטנותו פטור וכשהגדיל א''צ (לברך) [לקרוע] דהא ראה אותן תוך ל' יום. מ''א:	ה	הלכות תשעה באב ושאר תעניות
5,695	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסב	א	בינונים: אבל (גדולים) לא מהני ועסי' רל''ה ס''ק א' (אמר המגי' אע''פ שבספרי ישנים נכתב קטנים הוא טעות במ''א עיין סי' רל''ה):	א	הלכות תענית
5,696	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסב	ב	משלימין: היינו אם פי' בשעת הקבלה שלא להשלים אפי' התענה עד מנחה גדולה מתפלל עננו אבל אם קבל תענית סתם צריך להשלים עס''ב. ואם לא השלים ואכל עיין סי' תקס''ח ואם אכל קודם שהתפלל אין מתפלל עננו ת''ה מ''א וט''ז כתב מאן דלא מתפלל עננו בתענית שאינו משלים מרויח ספק ברכה לרוב פוסקים ואע''ג דאין לזה ברכה בפ''ע ביחיד אלא כוללם בש''ת מ''מ לשון צום תעניתנו אינו הגון דסתם תענית הוא יום שלם והדולג שני תיבות אלו צום תעניתנו יפה עושה. עכ''ל:	א	הלכות תענית
5,697	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסב	ג	עשרת: וה''ה מ' יום קודם י''כ או א' של סליחות עיין מ''א:	ב	הלכות תענית
5,698	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסב	ד	שיצא: ערבית הג''מ וכתב המ''א משמע דוקא אחר תפלת ערבית שהיא אחר י''א שעות פחות רביע דזה מקרי השלמה אחר שנכנס יום שלאחריו מיהו נ''ל דכל שהתפלל מנחה בזמן הנ''ל דיו דכיון שהוא תחילת השקיעה מקרי השלמת תענית עיין שם:	ב	הלכות תענית
5,699	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקסב	ה	להשלים: הטעם שמתענין על העבר על החורבן ולא אמרינן לצעורי קמכוין משא''כ ביו''ד ימי התשובה דמתענין על העתיד שיקרע גזר דינם אמרינן דלא קבלו אלא לצעורי ת''ה. וזהו טעם המתענים מ' יום לפני י''כ דא''צ להשלים דהא מתענין ג''כ מפני תשובה:	ב	הלכות תענית

5,600

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

כו

מר''ח: ומיד שהתפללו הקהל ערבית במ''ש או בר''ח לדידן אע''פ שהיחיד לא התפלל עדיין אסור בבשר ויין ועסי' רס''ג ויש נמנעין אחר שקיעת החמה:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,601

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

כז

בתמוז: ומ''מ מותר בשאר דברים רחיצה וכו' רש''ל. כתב הב''ח מי שקיבל עליו בפי' שלא לאכול בשר מי''ז בתמוז ועד ט''ב אסור גם בשבת וצריך התרה עכ''ל. וכתב המ''א מ''מ נ''ל דכל שלא הוציאו בל' נדר אלא בלשון קבלה בעלמא מותר בשבת ובסעודת מצוה גם כן מותר ע''כ. וט''ז סעיף קטן ט''ז כתב בפשיטות שאין השבת בכלל ואין צריך התרה לעולם ע''ש:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,602

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

כח

הסכין: ואין שוחטין עד י' באב ואם חל ט''ב ביום ה' מותר לשחוט אחר חצות לכבוד השבת ב''ח. ונ''ל דבמדינתינו שהעכו''ם אין אוכלין בשר ביום ו' וז' וא''כ לא ימצא קונים לבשר טריפה לכן מותרים לשחוט ביום ד' דאל''כ ממנעי ולא שחטי מ''א ע''ש ואם מותר לנחור בהמות ע' בי''ד סי' קי''ז באחרונים. וע' בתשובת עה''ג סי' ט''ז. ובפנים מאירות סי' ע''ה ובנ''ש בחינוך בית יהודה סי' כ' ובשבות יעקב חלק ב' סי' ל''ו. ואחד שמשאו ומתנו כל השנה הוא למסור בשר לשר כל בשר שצריך לכל בני ביתו מותר לשחוט לו בשבת שחל ט''ב בתוכו ולא יברך על השחיטה כיון שאין ישראל אוכל ממנה חינוך בית יהודה סי' כ'. ושבות יעקב סי' ל''ו מ''כ מי שא''א לו לאכול מאכל חלב יאכל בשר עוף שלא היו מקריבין ממנו קרבן וגם אין שמחה אלא בבשר בהמה. ב''ח:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,603

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

כט

בתבשיל: ונ''ל דשומן של בשר דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן. והאידנא נהיגי עלמא לאסור אף בתבשיל של בשר וכ''כ הש''ך בי''ד סי' רי''ו סי''ט לענין נדרים גם ב''י והד''מ כתבו לאיסור מ''א ע''ש. (מיהו דוקא בתבשיל של בשר אבל כשנתבשל בקדירה של בשר פשיטא דמותר. והט''ז מתיר ביין שנתערב בתבשיל אף שיש בו טעם יין. ולמנהג הנ''ל יש להחמיר):

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,604

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

ל

לתינוק: וכן כוס ב''ה אחר המילה נוהגין ליתן לתינוק. ודוקא בתינוק שאינו יודע להתאבל על ירושלים מ''א (ומשמע שם במ''א דלאו דוקא משום מצוה אלא אפי' בכל שבת זו מותר כיון שאינו יודע להתאבל על ירושלים אבל בספר אליה רבה חולק עליו דדוקא משום מצוה מותר ע''ש):

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,605

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לא

הבדלה: אבל בברכת המזון יברך בלא כוס. מהרי''ל:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,606

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לב

אירוסין: קשה דהא כתב בס''ב דאסור לעשות סעודת אירוסין. וכתב הב''ח דכשאין לו אשה ובנים שרי לעשות סעודת אירוסין כמש''ל בשם הר''ן ע' ס''ק ט' מיהו עכשיו נוהגין איסור אפי' אין לו אשה ובנים כמש''ל וע' מגן אברהם:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,607

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לג

השייכים: ז''ל מהרי''ל דדוקא ההולכים משום קורב' או משום ריעות אבל ההולכים לשתות עבירה הוא בידם. ובלבוש פסק כמ''ש במנהגים דמר''ח עד ט''ב לוקחין מנין מצומצם ויש לוקחין י' מלבד הקרובים השייכים לבעלי הסעודה עד כאן לשונו. ומ''כ דנשים השייכים לסעודה מותרות ג''כ בבשר ויין ודוקא במקום שמזמנין נשים לסעודה זו ומי ששולחין לו לביתו אסור לאכול כמ''ש סי' תקס''ח ס''ב בהגה. ונ''ל דוקא פסולי עדות מיקרי קרובים ובסיום מסכת' אף מי שלא למד עמהם יכול לאכול עמהם משום קורבה או ריעות. (בספר אליה רבא הוכיח דסיום מסכת אם לא נזדמן לו בלימודו כסדרו הסיום לא ימהר או לאחר משום כך ואם לא היה עושה סעודה בשאר ימים אפשר שלא יעשנה נמי עתה ע''ש). ונראה לי דאין לנהוג קולות שניהם אלא או כרמ''א בקולו ובחומרו או כלבוש וע' בי''ד סימן רמ''ו סעיף קטן י' כתבתי דאבל תוך יב''ח מותר לאכול על הסיום אבל יאר צייט לא יאכל שם ע''ש וט''ב שחל בשבת ונדחה אין לו דין שבת שחל ט''ב לענין זה ובזה כ''ע מודים. מ''א וע' בשכנה''ג:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,608

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לד

בערב: ונ''ל דעכ''פ יעשנה קודם חצות. מ''א ע''ש:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,609

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לה

משרא: ומ''מ יכבסם בצינעה אם אפשר. מ''א:

יד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,610

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לו

מר''ח: נראה לי שיולדת מותרת לרחוץ כמ''ש בי''ד סי' שפ''א ובברכות דף ט''ו ע''ב כתבו תוס' דאפילו בתשעה באב מותר' לרחוץ ע''ש ואין להקל בזה דאין אנו רגילין כ''כ ברחיצה. ראש חודש שחל בערב שבת יש נוהגין לרחוץ לכבוד שבת ויש רוחצין ביום ה' שלפניו לבוש ומנהגים. וב''ח כתב דמי שרגיל לרחוץ כל ע''ש ונמנע בזה עבירה היא בידו ודי אם מחמיר בשבת חזון. בשכנה''ג כתב רבות בנות כבסו בט''ב אחר חצות והעלמתי עיני מהם ואם באים לשאול צריך לאסור להם ועל זה כתב הנשים נוהגות לרחוץ ראשם ממנחה ולמעלה וזקינים הראשונים הנהיגו זה כי משיח נולד בט''ב וצריך לעשות זכר לגואל וזה דוקא לנשים שאין יודעים ספר להאמין בנחמות לפיכך צריכים חיזוק. אם חל ט''ב ביום ה' אסור לכבס ביום ה' לכבוד שבת אפי' מן המנחה ולמעלה ר''ן וב''י ד''מ ולבוש: והב''ח כתב דביום ד' עט''ב אחר חצות שרי לכבס לכבוד שבת דאי אפשר להמתין עד ע''ש מפני כבוד שבת. וה''ה למי שיוצא בדרך למרחקים בשבת זו מותר לכבס לו בגדי פשתן לכמה שבתות דודאי אי אפשר לו להמתין עד אחר ט''ב ומ''מ טוב לעשות על ידי עכו''ם עכ''ל והמ''א בס''ק י''ח חולק על הב''ח וכתב דאין היתר כלל לכבס ביום ד' וכ''ש ליוצא בדרך דאסור לכבס לצורך שבת אחר ע''ש וע' ט''ז ס''ק י''ד:

טז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,611

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לז

הראש: אבל אסור לרחוץ בבורית ומים ואפר שקורין לו''ג לבוש. אבל לרחוץ כל גופו נוהגים כל אדם איסור ד''מ. ומי שטובל כל ערב שבת לשם מצוה מותר לטבול גם בשבת זו של''ה. מיהו מי שמבטלה לפעמים מפני שטרוד בעסקיו או מפני הצנה גם עכשיו אסור לטבול. מ''א וע' ט''ז ס''ז ס''ק ט''ז:

טז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,612

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לח

שהחיינו: ובשבתות בנתיים מותר לברך שהחיינו מט''מ ולבוש. ובכתבי האר''י אוסר אפי' בשבת ונראה לי דאם חל שבעה עשר בתמוז בשבת ונדחה מותר לכ''ע. מ''א:

יז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,613

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

לט

שלא: ולדעת המתירין בשבת צ''ל שגם בשבת אינו בנמצא ואם יקחהו בחול וישמרהו לשבת יתקלקל: וט''ז כתב נראה דמטעם זה יש להתיר בכל יום שבין המצרים דשמא ימות האדם קודם שקיים מצוה זו וכן שמעתי סברא זו בשם מהר''י מקראקא ע''ש. ואותן שנהגו שלא לאכול בשר אחר ט''ב כתב הב''ח דצריכים התרה. כתב שכנה''ג השותה טיטו''ן בתענית אין לאסור ודוקא בתענית יחיד אבל בתענית צבור אסור ומכ''ש בד' צומות אין להקל והשותה בט''ב מנדין אותו והמסתפר בו אחר חצות קונסין אותו בממון שכנה''ג ע''ש וע' בתשובת דרכי נועם סי' ט'. ולענין ריח בט''ב או בי''כ כגון שאיפת אבק הטוב''ק דרך הנחירים כתב השכנה''ג משום הר''מ לונזאנ''ו שלא מצינו איסור להריח בט''ב ובי''כ. ומהר''א הלוי בספר גן המלך סי' קמ''ה כתב דבט''ב יש לאוסרו משום תענוג ובי''כ מצוה לענגו ע''ש וע' מ''ש עליו היד אהרן. ובלקט הקמח מיקל והעלה דבט''ב אני נוהג לשאוף אבק הטאבק''י בלא ריח טוב אלא כפשט' וביה''כ ראוי לאוסרו בפרהסיא בבה''כ שבעונותינו יש רבים מעמי הארץ שמזמינים זה לזה ודבר זה אסור אף בשאר ימות השנה ע''ש:

יז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,614

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

מ

מד': דהיינו מראש ד' עד סוף ט' מדרש נשא. ובאיכה רבתי איתא מסוף ד' עד ראש ט'. ובכוונת האר''י ז''ל כתב שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה:

יח

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,615

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנא

מא

יכו: אפי' ברצועה. ט''ז:

יח

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,616

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

א

ממעט: ואין לשתות שכר. מהרי''ל אגודה רש''ל הגמ''נ. ואם הוא אדם חלוש שרי. מט''מ עיין ט''ז ובשכנה''ג:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,617

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ב

ודגים: עיין מ''א:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,618

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ג

בשתי: פי' שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידה לבשל בב' קדירות. מ''א:

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,619

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ד

שנותנים: ואסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה. ש''ל מ''א:

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,620

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ה

חיים: וכן גבינה וחמאה מכמה מינים חיים כ''כ באר היטב אשר לפני:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,621

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ו

עדשים: ודוקא שדרכו בכך כל השנה ובטור כתב עדשים או ביצים וכ''כ הלבוש:

ה

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,622

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ז

קשים: וקרים:

ה

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,623

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ח

קרקע: ואחר הסעודה מותר ליישב על הכסא דאין אבילות עד הלילה. מ''א:

ז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,624

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

ט

שלשה: ואם ישבו ג' לא יזמנו דלא חשיב קביעות. אחרונים. עיין מגן אברהם:

ח

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,625

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

י

להרבות: רש''ל וב''ח כתבו דגדול עונם מנשוא בפרט ליודעי תורה ומאן דחש למנהג הש''ע ירבה בסעודה קודם חצות והרבה קדושים מישראל אין אוכלי' שום תבשיל בעט''ב כל היום מצאתי ועיין ט''ז ומ''א:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,626

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

יא

בשר: ואסור למנוע אע''ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ''מ כיון שנמנע משום אבל עבירה הוא מ''מ ישב בדאגת נפש לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה. מ''א:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,627

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

יב

להפסיק: כ' הבאר היטב אשר לפני וצ''ע ברש''י תענית דף כ''ט דכ' דאין צריך להפסיק עכ''ל ע''ש ולא דק דמ''ש רש''י שם אינו מפסיק סעודתו וכו' ר''ל דאינו אוכל סעוד' מפסקת אלא מותר לאכול בשר ולשתות יין כי בסעודה המפסקת אם חל בחול לא יאכל בשר ולא ישתה יין אבל בשבת אינו כן וק''ל אבל עכ''פ צריך להפסיק מלאכול ולשתות מבע''י ופשוט הוא:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,628

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנב

יג

חלום: וה''ה אם חל יאר צייט בו ומתפלל עננו עטרת זקנים וחייב לפרעו יום אחר ט''ז ואסור לאכול ב' פעמים אבל תבשיל א' שרי מיהו צריך שיאכלנה סמוך לביאת השמש לכן מוטב שישאל על נדרו מ''א עש''ת הלק''ט חלק ב' סי' קל''ה דמצוה לאכול סעודה המפסקת:

יא

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,629

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנג

א

בלב: והב''ח כ' דהוי קבלה לכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת. מגן אברהם:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,630

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנג

ב

ובין השמשות: אבל א''נ להוסיף מבעוד יום. מ''מ ב''י:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,631

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנג

ג

ברחיצה: ואם קיבל התענית מבע''י אסור ברחיצה. ב''ח מ''א:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,632

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנג

ד

מנעלים: קודם שהולכים לבה''כ. מהרי''ל עסי' תר''ד:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,633

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנג

ה

בשבת: ר''ל עט''ב. אם כן ק''ו אם חל ט''ב בשבת שאסור ללמוד כל היום וט''ז כ' ואם אין איסור באכילת בשר ויין למה נחמיר שלא ילמוד ותו תימא לי דהא קורין במנחה ואפי' בט''ב במידי דשייך לומר כגון פרשת התמיד ומשניות דקרבנות ולמה ישתנה משניות דפרקים ומצאתי שרש''ל למד אחר חצות בכל עט''ב והתיר לאחרים ללמוד ונראה דהלומד בשבת אפי' אחר חצות לא הפסיד שכרו עכ''ל ט''ז וכנה''ג מתיר ללמוד בעת''ב שחל בשבת ואוסר בת''ב עצמו שחל בשבת ע''ש. ומ''א כתב נראה להחמיר בשניהם דהא יכול ללמוד דברים המותרים בט''ב עיין שם:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,634

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

א

אסור: וכל הנזכר בסעיף זה אסור כל היום עד חשיכה שהם מדינא דש''ס וכ''כ בשל''ה דדוקא בישיבה על הקרקע מקילין שאינו אלא מנהג'. ור''ח כ' יהא בנידוי מי שעושה אחד מכל אלו כל היום ושיבוש לומר דתפלת ערבית יעשה יום ללילה למיקל באיסורים תניא וש''ל ומהרי''ל וב''ח ושל''ה אך אותם ההולכים בין העכו''ם ועוסקין במשא ומתן אחר חצות אותן מותרין לנעול ומהם למדו כולם להקל ויש למחות בידם דאסור לנעול סנדל כל היום. מ''א:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,635

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ב

הרעים: ורעות עכו''ם אסור לקרות ועם התינוקות אסור ללמוד אפי' דברים הרעים רק מותר ללמוד לו החורבן דאינו אלא ספור דברים ומשבר הלב של תינוק מ''א. והט''ז מתיר ללמוד עם התינוק בדברים הרעים וכאן לא אוסר אלא הלמוד שהקטנים לומדים בסדר שלהם דהיינו חומש וגמרא ע''ש:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,636

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ג

הרהור: ונראה לי דמה''ט אסור ללמוד איזה דרוש או קשי' או תירוץ אפי' בדברים הרעים מפני ששמחה היא לו מ''א וט''ז גם אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו. ואסור לדון דיני ממונות דדין היינו תורה מיהו אם אין הבע''ד יכולין להמתין עד למחר שנחוצי' לדרכם אפשר דשרי מ''א ועיין בפר''ח בספר מים חיים דף א' עמוד ב':

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,637

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ד

סדר: ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אע''ג דאסור ת''ת כל היום צריך לומר דסביר' ליה כיון שאומרים דרך בקשה שרי ומהאי טעמא מקילין בתפילין במנחה. ובפוזנ' אומרים למחרתו של היום ושל אמש:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,638

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ה

הפרשה: נ''ל דהיינו חזן הקורא מותר לו לחזור הפרשה קודם שיקרא או מיירי בט''ב שחל בשבת דאז אפי' יחיד מותר לחזור הפרשה כמה שכתוב ססי' רפ''ה. ועיין סי' תקנ''ג. מ''א. וט''ז כ' דה''ק דמי שרגיל לחזור הפרשה באותו יום דהיינו שחל ט''ב יום ה' ה''ל כסדר היום ע''ש:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,639

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ו

חולה: חסר דעה שנתרפא מיום ליום מותר בבשר ויין כל ימי השבוע ולא יתענה בט''ב. מהרי''ל:

ו

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,640

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ז

להתענות: כתב הט''ז דזה קאי דוקא אלאחר שבעה אבל תוך ג' אפי' אמרה אינה צריכה אין לה להתענות ואסור לה להתענות שהרי מחללין עליה שבת כמ''ש סימן ש''ל וכ''ש אחר ג' תוך שבעה כשאומרת צריכה אני שאסור לה להתענות ואחר שבעה אפי' אמרה צריכה אני מתענה אם לא שהיא קצת חולה וכן הסכמת מהרש''ל ומהרי''ל וע' סי' תרי''ח:

ו

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,641

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ח

טבילה וכו': ותרחוץ ותחוף ערב תשעה באב ולמוצאי תשעה באב חופפת מעט דבעי סמוך לחפיפה טבילה ותטבול ב''י ועסי' תקנ''א סי''ו בהג''ה ובי''ד סי' קצ''ט סעי' ד':

ח

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,642

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

ט

מלוכלכות: ונשים המבשלות בט''ב וצריכים לרחוץ הבשר אין חשש משום רחיצה ש''ג. נוהגין קצת יולדות למנוע מבשר ויין מז' באב ואילך ונכון שבאותו יום נכנסו העכו''ם להיכל כדאיתא בטור. מ''א:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,643

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

י

מתנגבת: עד שאין בה טופח ע''מ להטפיח. ב''ח מ''א:

יד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,644

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יא

אסור: כתב הט''ז כ''ש שיש לאסור לאותן שיש להם בתי שוקיים של עור דהיינו גם מה שעל הרגלים של עור וגם אותן שהן של בגד רק שהשוליים של עור אסור עכ''ל: וב''ח מחמיר לילך יחף לגמרי מ''א. ואע''פ שאסור בט''ב בנעילת הסנדל מ''מ מברכין שעשה לי כל צרכי והאר''י ז''ל פסק שלא לברך:

טז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,645

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יב

בדרך: הטעם דטורח גדול הוא לילך דרך רחוק יחף אבל כשהולך לשדה סמוך לעיר אסור לנעול וה''ה לבית הקברות אא''כ יש טיט ורפש או בין העכו''ם ונ''ל דכשיושב על העגלה או רוכב צריך לחלוץ אפי' בדרך רחוק מ''א. וכתב עט''ז דבכל מקום שצריך מנעלים יתן עפר במנעלים ע''ש:

יז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,646

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יג

היהודים: ונ''ל דאם הרבה עכו''ם עוברים שם מותר. מ''א:

יז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,647

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יד

משום: ועסי' תרט''ו דאסור ליגע באשתו כאילו היא נדה ואפשר דה''ה בט''ב ד''מ. ונ''ל דביום יש להקל. מ''א:

יח

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,648

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

טו

וכן נוהגין: ומכריז השמש דברים שבצנעה נוהג ד''מ ומנהגים. ופסק בשל''ה דאם נזדמנה ליל טבילתה בליל שבת זו טובלת ומשמשת דיש לסמוך על סברה הראשונה וכן דעת כל הגדולי' וכ''כ המ''א דלא כא''ז:

יט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,649

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

טז

שלום: כתוב בי''ד סי' שפ''ה י''א דזה מה שאנו נותנים שלום ל''מ שאלת שלום שבימיהם ע''ש והמ''א חולק וכתב דאין להקל ונ''ל דאסור ג''כ לשלוח דורון לחבירו דזה בכלל שאלת שלום. מ''א:

כ

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,650

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יז

אין עושין: כדי שלא יסיחו דעתן מהאבילות ומטעם זה גם בלילה אסור במלאכ' דהא גם בלילה מחויב להתאבל מיהו כל מלאכה שאין בה שיהוי שרי דאין מסיח דעתו בכך. מ''א ע''ש:

כב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,651

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יח

בעכו''ם: ואם א''א ע''י עכו''ם מותר לעשותה בעצמו כמו בחה''מ ועססי' תקל''ג:

כב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,652

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

יט

האבד: אם יריד או שיירות באים מותר לקנות מהם ע''י עכו''ם וכ''ש למכור דהוי דבר האבוד כמ''ש בי''ד סי' ש''פ סעיף ז' לענין אבל וע' מ''א:

כג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,653

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנד

כ

מלאכה: אפי' במקום שנהגו לעשות מ''א ע''ש. ובכתיבה מותר בט''ב. שכנה''ג:

כד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,654

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנה

א

תפילין: מהר''ם גאלנט''י היה מניח' בביתו והיה קורא ק''ש ואח''כ היה הולך לבית הכנסת כ''כ בהלק''ט ח''ב סימן קל''ט וכתב שכן מצא כתוב להאר''י ז''ל:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,655

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנה

ב

ותפילין: והנוהגים להניח שני זוגות תפילין גם בתשעה באב יניחו נ''ל עסי' ל''ח:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,656

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנו

א

מבדיל: והנשים שאינן יודעות להתפלל ולא הבדילו בתפלה צריך כל איש להזהירן שביום התענית לא יעשו אש לבשל לצורך הלילה עד שיאמרו המבדיל בין קודש לחול של''ה. ומי שמתענה שני ימים ישמע בליל י' הבדלה מאחרים ואל ימתין עד ליל ג' דאקרובי אבדלתא לשבתא עדיף טפי מט''מ ואי ליכא אחר יתן לתינוק לטעום מ''א. וכתב ט''ז דיברך על האור קודם שקורין איכה דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני ומ''מ אם שכח מברך אח''כ ע''ש:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,657

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנז

א

נחם: ואם שכח בבונה ירושלים יאמר אותו אצל ועל כולם ב''י מ''א. וט''ז כתב דאם שכח אומר אותו בשומע תפלה ועכ''פ לא יחתום בברוך מנחם ציון רק שומע תפלה כמו בעננו. ועננו קודם לנחם כי היא תדירה:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,658

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנז

ב

במנחה: משמע דמנהג לומר הש''ץ עננו גם בשחרית דהא כתב הש''ע עננו בשו''ת ועל זה לא כתב רמ''א שהמנהג שלא לאומרו אבל ר''י הנהיג שלא לומר עננו בשחרית לפי שנקרא מועד וכ''נ דשב ואל תעשה עדיף ט''ז. מי שמתענה בעשירי יאמר נחם בערבית ובשחרית דעשירי. של''ה מ''א:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,659

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנז

ג

בבה מ: בבונה ירושלים ואף שבתפלה לא נהגו לאומרו רק במנחה מ''מ בבה''מ דליכא מנהג יש לאומרו:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,660

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנח

א

שלא: ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט''ז ומ''א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ''ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ''א ע''ש. וע' בשו''ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר''ש מפראג פסק כשחל ט''ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה''ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי''א דעשירי גופא חומרא. אחרונים:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,661

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנח

ב

חצות: וה''ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש''ל. ומ''מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ''א:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,662

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנח

ג

מותר: והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי''ל מ''א:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,663

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנח

ד

אסור: והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ''א כתב בשל''ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ''א ונ''ל דאם הם י' לא יקראו בציבור:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,664

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

א

ערבית: ואומרים קדיש עם תתקבל אבל אחר איכה עד למחר אחר יציאת בה''כ קדיש בלא תתקבל. מנהגים ואחרונים:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,665

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ב

במוצאי שבת: ואין מברכין בניהם בלילה מהרי''ל. שחרית אין השמש קורא לבה''כ ומשכימין קצת לבה''כ:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,666

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ג

לארץ: ונ''ל דמותר לישב על השק דאינו אלא מנהג לישב ע''ג קרקע. מ''א: מהרי''ל ישב להדיא על הרצפה ולא על גבי המעלה דלפני התיבה והיה לו סרבל גרוע שלא להפסיד בגדיו בישיבת הקרקע ולמנחה החליף מן הגרוע:

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,667

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ד

שיצאו: דהולכין על הקברות והוי עד חצות דאז רשאים לישב על הספסל מנהגים. וכתב הט''ז אבל שאר דברים דהיינו רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל וכו' ודאי אסורים עד הלילה כמו אכילה ושתיה והמון העם טועים והולכים אחר חצות במנעלים ומחסרון ידיעה עושים כן ע''ש ועסי' תקנ''ד ס''ק א':

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,668

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ה

אחר: ומהרי''ל כתב להדליק עוד נר אחד שאם יכבה נר החזן ידליק ממנו. משמע שהקהל לא יאמרו איכה וקינות רק ישמעו מהש''ץ. מ''א. וט''ז כתב דכל הקהל צריכים לומר הקינות דמה יועיל אמירות החזן לחוד ע''כ נראה דבכל שכונה יהיה נר אחד שע''י הדוחק יוכלו לומר קינות לאורו ע''ש. ובאר היטב כ' דמ''ש כ''א נר אחד היינו דוקא בכניסת הלילה אבל בשעת קריאת איכה וקינות יכולין להדליק כל אחד נר ע''ש: מהרי''ל היה נותן ריוח בין כל פסוק ופסוק מעט ובין כל איכה יותר מעט. ופסוק אחרון שבכל איכה אומר בקול רם. וטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום. של''ה:

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,669

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ו

תחנון: ואומרים מזמור לתודה כ''ש בעט''ב וכ' א''ז וכן הנהיג זקיני הגאון ז''ל דלא כהגמ''נ. ועססי' נ''א. ואין אומרים שיר מזמור לאסף. כתב הט''ז נ''ל דמותר לעשות הספד על חכם שמת ולישב ע''ג קרקע בט''ב ואפי' אחר חצות ע''ש. וכ''פ בתשו' דבר שמואל סי' ט' ע''ש:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,670

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ז

בתורה: ויש לברך ברוך דיין האמת קודם שקורא בתורה בלא שם ומלכות. מ''א ע''ש:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,671

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ח

אסוף: בניגון איכה:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,672

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

ט

הקטורת: וכ''ש שאין אומרים סדר הקרבנות הכתובים סוף סי''א:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,673

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

י

אבל: אונן אסור בלילה ולמחר נכנס ויושב בבה''כ עד שמשלימין הקינות:

ו

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,674

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

יא

לתינוקות: ב''ח כת' דליתן לתינוק הנימול כמ''ש סי' תרכ''א סעיף ג' לענין יוה''כ אבל דעת רמ''א כיון שט''ב הוא דרבנן לא מחמרינן כ''כ ומוטב ליתן לתינוק גדול קצת שחייב לחנכו בברכה. מ''א:

ז

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,675

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

יב

שבת: ואם הם עדיין חדשים וניכר הגיהוץ בהן נ''ל דאסור ללובשן כמה שכתוב סימן תקנ''א סעיף ו' מ''א. ומותרים בכתונת לבן ואחר המילה פושטין בגדיהם. מהרי''ל:

ח

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,676

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

יג

ונדחה: אבל אם חל מילה בט''ב משלימין מיהו מותרים לאכול בליל י' בשר כמ''ש בסימן תקנ''ח סק''א:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,677

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

יד

בעל ברית: כולם בכלל כמ''ש ס''ח:

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,678

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

טו

בעוד: הוא מנחה קטנה מ''א עיין שם. וכתב מי''ט וה''ה פדיון הבן למהרש''ל דהוי סעודת מצוה שהאב והכהן לא ישלימו וכ' המ''א בסי' תקס''ח סעיף קטן י' דפשוט דבמקום דמותר לאכול על הסעודה אינו תענית כלל ומותר אחר כך לאכול אפי' בביתו מיהו קודם הסעודה נראה לי דאסור לאכול בביתו מיהו הבעלי ברית מותרים לאכול מיד די''ט שלהם הוא ע''ש. ועכשיו נתפשט המנהג להשלים אפי' באחד מד' צומות שנדחו וכ''כ הרדב''ז ומ''א דעכשיו נתפשט המנהג שרוב הסעודות עושין בלילה א''כ ביום התענית גם כן אין להקל עיין שם. (אבל בספר אליה רבה דחה אותו בשתי ידים ומסיק להיתר גמור רק שלא יעשו סעודה ע''ש):

ט

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,679

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

טז

חצות: ולצורך סעודת מצוה מותר לשחוט קודם חצות עסי' תקנ''א ס''ט בהג''ה:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,680

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקנט

יז

הקברות: ואם אין קברי ישראל הולכים על קברי עכו''ם ואין לילך על קברי עכו''ם אם יש שם כו''ם. וכ' בכתבי האר''י ז''ל דאין לילך על הקברות אלא לצורך הלוית המת ובפרט אם לא תיקן עון קרי כי מתדבקים בו החיצונים:

י

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,681

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

א

מסוייד: ובה''כ שרי בכל ענין וכן המנהג. מ''א:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,682

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ב

בלא סיד: דלא כאותן העושין האמה שחור דזהו ג''כ ציור לבוש ושל''ה ואותן התולין בגדי רקמה סביב הכתלים ישיירו גם כן אמה וכן בקישוטי הנשים שמתקשטות במילואן עברו אדרבנן גם גורמין הרבה רעות מעכו''ם המתקנאין ע' של''ה:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,683

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ג

בחזקתה: ואם ידוע שנעשה ביד ישראל באיסור חייב לקלפו. מ''א:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,684

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ד

סעודה: אפי' בסעודת מצוה כמילה וחתונה וכ''ש בשאר סעודות. ט''ז:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,685

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ה

אשכחך: ויש מקומות שאומר השמש הפסוק הזה והחתן אומר אחריו מלה במלה. ט''ז:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,686

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ו

שרגיל: הב''ח ושל''ה הסכימו לסברא ראשונה דכל שאין שירות ותשבחות או לשמוח חתן וכלה אף בפה אסור אפי' בשבתות וי''ט ונשים המזמרות בפה בעת מלאכתן יש למחות להם ואם אינם שומעין מוטב שיהיו שוגגין:

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,687

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ז

תשבחות: דהיינו שירים שנתקנו על הסעודה כגון בשבת אבל פיוטים אחרים אסור עמ''א וכתב ט''ז בסעודות נהגו לשורר קדיש דהיינו יתגדל וזהו ודאי חטא גדול דלא התירו אלא זכרון חסדי ה' וכ''ש שיש עון גדול במה שלוקחין ליצין ועושין שחוק בפסוקים או בתיבות קדושות אשרי אנוש לא יעשה זאת וע''ז אמרו בניך עשאוני ככנור:

ג

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,688

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ח

גדיל: כתב הט''ז דמה שמכסין הכלה בהינומא של משי ויש שם חוטי כסף או זהב יש איסור לכסות הכלה ע''ש:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,689

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקס

ט

שחוק: ואפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים. ט''ז (ובספר אליה רבה הניח בצ''ע):

ה

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,690

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסא

א

בחורבנן: אפי' יושבים בהם ישראל כיון שהעכו''ם מושלים עליהם מקרי חורבן. ב''י:

א

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,691

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסא

ב

בית המקדש: והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. מ''א ע''ש:

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,692

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסא

ג

וקורע: עב''ח שחייב להשתחות ולקרוע ולבכות ולקונן ולומר מזמור אלהים באו גוים עד סוף וכשקורע מברך ברוך דיין אמת כי כל משפטיו אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו':

ב

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,693

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסא

ד

מאחה: פירוש תפירה מיושרת:

ד

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,694

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסא

ה

לירושלים: נ''ל דהרואה ירושלים תוך למ''ד יום אעפ''י שלא קרע כגון שדר בתוכו א''צ לקרוע על ערי יהודה. ומי שנולד בירושלים אפי' הגדיל א''צ (לברך) [לקרוע] דבקטנותו פטור וכשהגדיל א''צ (לברך) [לקרוע] דהא ראה אותן תוך ל' יום. מ''א:

ה

הלכות תשעה באב ושאר תעניות

5,695

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסב

א

בינונים: אבל (גדולים) לא מהני ועסי' רל''ה ס''ק א' (אמר המגי' אע''פ שבספרי ישנים נכתב קטנים הוא טעות במ''א עיין סי' רל''ה):

א

הלכות תענית

5,696

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסב

ב

משלימין: היינו אם פי' בשעת הקבלה שלא להשלים אפי' התענה עד מנחה גדולה מתפלל עננו אבל אם קבל תענית סתם צריך להשלים עס''ב. ואם לא השלים ואכל עיין סי' תקס''ח ואם אכל קודם שהתפלל אין מתפלל עננו ת''ה מ''א וט''ז כתב מאן דלא מתפלל עננו בתענית שאינו משלים מרויח ספק ברכה לרוב פוסקים ואע''ג דאין לזה ברכה בפ''ע ביחיד אלא כוללם בש''ת מ''מ לשון צום תעניתנו אינו הגון דסתם תענית הוא יום שלם והדולג שני תיבות אלו צום תעניתנו יפה עושה. עכ''ל:

א

הלכות תענית

5,697

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסב

ג

עשרת: וה''ה מ' יום קודם י''כ או א' של סליחות עיין מ''א:

ב

הלכות תענית

5,698

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסב

ד

שיצא: ערבית הג''מ וכתב המ''א משמע דוקא אחר תפלת ערבית שהיא אחר י''א שעות פחות רביע דזה מקרי השלמה אחר שנכנס יום שלאחריו מיהו נ''ל דכל שהתפלל מנחה בזמן הנ''ל דיו דכיון שהוא תחילת השקיעה מקרי השלמת תענית עיין שם:

ב

הלכות תענית

5,699

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקסב

ה

להשלים: הטעם שמתענין על העבר על החורבן ולא אמרינן לצעורי קמכוין משא''כ ביו''ד ימי התשובה דמתענין על העתיד שיקרע גזר דינם אמרינן דלא קבלו אלא לצעורי ת''ה. וזהו טעם המתענים מ' יום לפני י''כ דא''צ להשלים דהא מתענין ג''כ מפני תשובה:

ב

הלכות תענית