sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
5,800	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקעז	ב	בעננו: בקראקא נוהגים שהש''ץ והצבור אומרים ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים ע' סימן קי''ז ס''ב:	א	הלכות תענית
5,801	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקעט	א	לרחובה: ואם אין יכולים להתפלל ברחוב מפני העכו''ם יתפללו בבית אחר עיין מ''א:	א	הלכות תענית
5,802	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקעט	ב	בשקים: למעלה על בגדיהם. מ''א ע''ש:	א	הלכות תענית
5,803	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקעט	ג	שמתפללים: עיין בלבוש המזמורים שראוי לאומרם בשעת עצירת הגשמים:	ג	הלכות תענית
5,804	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקעט	ד	כותים: לפי נוסח שלנו שאומרים בקשות בער''ה ועיה''כ צריך דוקא קברי ישראל ועמ''ש בס''ס תקנ''ט:	ג	הלכות תענית
5,805	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	א	וראוי: עמ''א שהעלה דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב''מ ורוצה להתענות בר''ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית ע''ש. ועססי' תקס''ח ס''ק ט''ו ובסי' תקע''ג:	א	הלכות תענית
5,806	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ב	בכ''ח: במ''ת בכ''ט:	ב	הלכות תענית
5,807	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ג	הארץ: במ''ת ובכל בו ובה''ג גרסי' שבעה באלול מתו מוציאי וכו' וכ''ה בב''י:	ב	הלכות תענית
5,808	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ד	בז': במ''ת וכל בו ובה''ג גרסי' בששה בחשון עורו וכו':	ב	הלכות תענית
5,809	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ה	בכ''ח: במ''ת כ' בז' בכסלו ובה''ג כ' בח'. ובכל בו כ' בחמישי וכ' של''ה אף דהמחמיר להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה:	ב	הלכות תענית
5,810	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ו	לא נודע: ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:	ב	הלכות תענית
5,811	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ז	בה': במ''ת גרסי' בשמנה בשבט:	ב	הלכות תענית
5,812	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ח	בז' באדר: ואם בעיבור מתענים באדר ראשון מהרי''ל סי' ל''א וכ''כ בשכנה''ג משם מהר''י מולן ומשם מהר''י ברונא דכשהשנה מעוברת שיתענה בראשון וע' מ''א ובהלק''ט ח''ב סי' קע''ג:	ב	הלכות תענית
5,813	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	ט	חורבן: איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו במהרה בימינו: כתב התניא ביום הששי פרשת חקת נהגו היחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החודש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזרת אורייתא: גם בשנת ת''ח נחרבו שני קהלות גדולות באותו היום. גם נוהגין להתענות כ' בסיון בכל מלכות פולין. פעם א' אירע שבחדש א' לא היה אפשר לראות הלבנה בחידושה ולקדשה מחמת שהיה ימי מעונן וערפל וגזר רב א' תענית. וכתב בתשובת שבות יעקב ח''ב סימן י' שאין לו על מה לסמוך לטרוח את הצבור בתענית ע''ש:	ג	הלכות תענית
5,814	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפ	י	חלול השם: מי שאינו יכול להתענות עכ''פ יתפלל על דברים הללו ויש מתענין מבשר ויין בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפלת ערבית מ''א ע''ש ועמש''ל רסי' קל''ד ס''ק ג':	ג	הלכות תענית
5,815	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	א	באשמורת: דסוף הלילה הקב''ה שט בעה''ז והוא עת רצון הגמ''נ ועיין מ''ש סי''א:	א	הלכות ראש השנה
5,816	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ב	מר''ח: אבל בר''ח אין אומרים סליחות ותחנונים. מגן אברהם:	א	הלכות ראש השנה
5,817	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ג	לתקוע: יש מתחילין מיום ראשון דר''ח. ויש מתחילין מיום שני דר''ח ואין לשנות שום מנהג ע' מ''א:	א	הלכות ראש השנה
5,818	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ד	סליחות: כשמתחילין סליחה אומרים או''א חוץ מסליחה המתחלת בשם:	א	הלכות ראש השנה
5,819	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ה	שלפניו: כדי שיוכלו להתענות ד' ימים לפני ר''ה נגד שני ימים דר''ה ושבת וערב יה''כ שאין מתענין. ונראה לי דהמתענה בר''ה אין צריך להתענות רק ב' ימים לפני ר''ה אע''ג שנהג כבר להתענות דלא היתה כוונתו אלא לתשלומין ועכשיו שמתענה בר''ה א''צ תשלומין ועיין סי' תקס''ח ס''ק ח' וס''ק כ''א מש''ש. והטעם לד' ימים אלו דבר''ה נאמר ועשיתם שיעשה עצמו קרבן והקרבן צריך ביקור ד' ימים מפני המומין עט''ז: כתב לבוש וש''ץ מתעטף בטלית. (וע''ל סי' מ''ח מ''ש שם) ואינו מברך. וט''ז כתב דלצאת ידי ספק ישאל טלית מחבירו דא''צ לברך על טלית שאולה: עוד כתב לבוש שיאמר ברכת התורה קודם הסליחות ולדלגו אח''כ. והט''ז כתב שא''צ לדלגו אח''כ דאל''כ לא ימצא שום ש''ץ שיאמר אותה אחר הסליחו' דהא על כל אחד מוטל לברך קודם הסליחות ע''ש:	א	הלכות ראש השנה
5,820	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ו	בערב ר''ה: וה''ה עיה''כ ודוקא במקום שמרבים בסליחות מ''א. ועיין ב''י וט''ז סי' קל''א דוידוי ותחנונים אין אומרים אצל אבל:	א	הלכות ראש השנה
5,821	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ז	הגון: כתב של''ה צריך להיות הש''ץ ותוקע בעל תשוב' גמור ועש''ת ב''ע סימן ק''ז שאין ראוי שיהיה התוקע רווק ושאין לו הדרת פנים זקן וליכא טענות חזק' ברווק שהחזיק בתקיעות גם ילמוד בתחלה התפלות והתחינות וכוונות התקיעות ביותר. כ' הב''ח דפרנסים שראוים להתפלל היינו כשהן נאמנים ומגינים על הדור ומרוצים על העם ובעו''ה בדור הזה וכו' וכדי לתקן פירצ' זו ראוי שיתפלל הש''ץ הקבוע ובפרט בקהילות קטנות ראוי לבטל מנהג זה ועיין תשובת חות יאיר סי' קכ''ו בענין תוקע שמבקש שכר הרבה כיצד ינהגו. כתב רמ''א בי''ד סי' שע''ו דאבלים לא נהגו להתפלל בשבת וי''ט וכן בימים נוראים אסור והיכא דליכא עדיף מיניה כתב מהרי''ו דמותר להתפלל ובשאר ימים שאין אומרים תחנון מותר לאבל להתפלל אפילו ר''ח מנחה וערבית ע' סי' תרע''א בט''ז סעיף קטן ז'. ונהגו מי שהתחיל להתפלל או לתקוע אין ליתן המצוה לאחר כמ''ש ס''ס נ''ג. ואם חלה הוא ביד הקהל להעמיד אחר ועסי' נ''ג מש''ש:	א	הלכות ראש השנה
5,822	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ח	כל היום: אפי' ערבית שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור מ''צ ומטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליאר צייט. מ''א:	א	הלכות ראש השנה
5,823	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	ט	ער''ה: אפי' תינוקות מתענים מהרי''ל. ויום א' של סליחות נהגו רוב הקהל להתענות. טור:	ב	הלכות ראש השנה
5,824	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	י	להשלים: אפי' בער''ה ואפי' אינו מתענה כל היו''ד ימים. וא''א אלהינו ואלוהי אבותינו וכו' לפי שאינו תענית ציבור ד''מ ועיין סי' תקס''ב סעיף ב'. כתב הבית חדש תענית עשרת ימי תשוב' בשעה שמתחיל לנהוג כן או אח''כ היה בדעתו לנהוג כן לעולם צריך התרה אפי' לא נהג כן אלא פעם אחת ואם לא נהג כן אפי' פעם אחת אלא היה בדעתו ואח''כ נתחרט אין צריך התרה. והמתענים ארבעים יום כתב של''ה להתחיל מי''ז בתמוז במפוזר וימים שמתענה בלא''ה כגון ט''ב ויאר צייט וער''ח אין עולים להשלים אבל באלול עצמו עולה מהרי''ל ועיין סי' תקס''ח סעיף קטן כ''א מש''ש: משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת לחבירו צריך לרמוז בתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה. והמתענה ב' או ג' ימים רצופים איך יתנהג עם עננו ע' סימן תקס''ב סעיף ז'. והיאך יתנהג עם הבדלה עסי' תקנ''ו וסי' רצ''ט ס''ו. ומי שקבל להתענות ב' או ג' ימים רצופים דעתו להתענות עד הלילה אף בע''ש ושומר נפשו יתנה שלא להשלים משום כבוד שבת:	ב	הלכות ראש השנה
5,825	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	יא	לאכול: השייכים לברית מצוה ולאכול בביתו אסור עד המילה חוץ מבעל הברית ויש לעשותה קודם שעה י' מ''א ועסי' תקס''ח ס''ק ח':	ב	הלכות ראש השנה
5,826	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	יב	קודם: והמעיין בזוהר ובכתבי האר''י ז''ל מהחטא הגדול ר''ל לאכול קודם אור היום לא יעשה כן ועיין סימן פ''ט וסימן תקס''ד. כתב בש''ל אין לאבל להתענות ביום קבורה ער''ה וכתב המ''א ואנן קי''ל בי''ד סימן שע''ה דמותר להתענות ומ''מ יש ללמוד ממנו שיש להקל במקום שיש מקצת חולה ואין צריך התרה אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור ע''ש:	ב	הלכות ראש השנה
5,827	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	יג	שנופלים: אף שנמשך על היום. לבוש:	ג	הלכות ראש השנה
5,828	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	יד	ואין: גם בלילה שלפניו ובביתו מותר לתקוע ובמנהגים משמע דאסור אפילו בביתו:	ג	הלכות ראש השנה
5,829	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	טו	מכבסין: ועל כל פנים לא ילבוש בר''ה בגדי רקמ' ומשי כבשאר י''ט דיהא מורא דין עליו. ט''ז:	ד	הלכות ראש השנה
5,830	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	טז	לטבול: מהרי''ל טבל עצמו ג' פעמים בער''ה ועי''כ. כתב בשל''ה אל ישמש מטתו בליל ר''ה אך אם הוא ליל טבילה חייב לקיים עונתו. ויחזור ויטבול בשחרית. ובכנה''ג כתב לא ישמש מטתו בשני הלילות אא''כ היתה טבילת מצוה שלא היתה יכולה לטבול קודם לכן אז מותר ויחזור ויטבול בשחרית וע' מה שכתב היד אהרן. וכן לא ינהג עם אשתו שחוק וקלות ראש:	ד	הלכות ראש השנה
5,831	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפא	יז	הקברו': דבית הקברו' מקום מנוח' הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר והמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש''י שיתן עליו רחמים בזכו' הצדיקים שוכני עפר מהרי''ל. ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחינו' עשל''ה. ואין לילך על קבר אחד ב''פ ביום אחד האר''י ז''ל. ועמ''ש ס''ס תקנ''ט:	ד	הלכות ראש השנה
5,832	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	א	מסופק: ונ''ל דהכא לא מהני שיאמר צ' פעמים כמו בסימן קי''ד סעיף ח'. דהכא אינו רשאי לומר בא''י דהוי ברכה לבטלה ואם יאמר בלא שם א''כ בתפלה כשיאמר בשם יחזור ללמודו לומר ברוך אתה ה' האל הקדוש הלכך לית ליה תקנתא. מ''א:	א	הלכות ראש השנה
5,833	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ב	קי''ח: דשם פסק להלכה דאף אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט א''צ לחזור וכן הוא דעת הב''ח ושל''ה ושכנה''ג ועיין יד אהרן וט''ז פסק דיחזור ויתפלל בתורת נדבה ע''ש:	א	הלכות ראש השנה
5,834	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ג	לזקוף: קודם שאמר ברוך ובזכרנו צריך לזקוף קודם איזה תיבות הסמוכות לברוך כדי שיוכל לשחות אח''כ כשיאמר ברוך אתה אבל בזקיפה דמי כמוך אין צריך לזקוף עד שיאמר ברוך וכן בכל הברכות שאין שחיה בסופה ט''ז ע''ש. וכשזוקף לא יהא בקומה זקופה ואין זה בכלל השתחואה כשהראש כפוף דגם בכל השנה ראוי לנהוג כן כ''ש בימים נוראים של''ה. וכל אדם יחזור וילמוד התפלה וקרוב''ץ שיהיו שגורים בפיו בר''ה וכן ילמוד לבניו סדר התפלה כדי שלא יצטרך להפסיק. מהרי''ו:	ד	הלכות ראש השנה
5,835	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ד	אין: אפי' רצה להחזיר אסור ד''מ מ''א. לחיים בשו''א הלמ''ד ולא בפתח דמשמע לא חיים כדאיתא בנדרים לחולין בפתח הוי כמו לא חולין ע''ש. ודוקא בר''ה קפדינן אבל בכל השנה אומרים השכיבנו לחיים בפת''ח תחת הלמ''ד ע''פ הדקדוק דהיכא שנחסר הה''א ידיעה שהיתה ראוי לכתוב אחר אותיות בכל''ם ונחסר בא הפת''ח מהה''א הידיעה תחת אות בכל''ם כמו בשמים ראוי להיות בהשמים אלא שנחסר הה''א הידיעה בא הפת''ח תחת הבית להורות על הה''א הידיעה וכן כולם וע' ברש''י פרשת בשלח בד''ה לנחותם וגו' ועמ''א מ''ש בזה בשם ב''ח ומט''מ. והרשעה בחיר''ק תחת השי''ן. שהשלטן בקמ''ץ תחת השי''ן שניה. אין לומר ואז צדיקים אלא ובכן זוהר. ואין לומר באהבה מקרא קודש רק יום תרועה מקרא קודש. ואין לומר ומלומדיך הם מלומדים רק ומרוחמיך המה מרוחמים ט''ז וכופלים לעילא בכל הקדישים. מנהגים:	ה	הלכות ראש השנה
5,836	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ה	אומר: אפי' בלילה בקידוש:	ז	הלכות ראש השנה
5,837	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ו	בשבת: ואומר או''א רצה במנוחתינו קדשנו אבל בשאר מקומו' א''א רצה במנוחתנו. לבוש:	ז	הלכות ראש השנה
5,838	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ז	ודברך: בין בהפטרה בין בקידוש:	ח	הלכות ראש השנה
5,839	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ח	רם: אבל לא יגביה קולו מאוד עיין של''ה:	ט	הלכות ראש השנה
5,840	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפב	ט	שנה: כ' לבוש שביום ראשון אחר התפלה א''ל לשנה טובה תכתב דיש להחזיק חבירו לצדיק והמ''א כ' דיכול לאומרו עד אחר חצות ע''ש. וט''ז כ' דיש לאומרו בליל שני גם כן דהא ביום שני אומרים זמן מטעם שעיקר מיום שני לפעמים עיין שם. וי''ל תכתב ותחתם. מ''צ:	ט	הלכות ראש השנה
5,841	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	א	תפוח: ומברך בפה''ע אף שאוכלין אחר המוציא. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש ועיין מ''א:	א	הלכות ראש השנה
5,842	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	ב	תתחדש: דהיינו שאוכל תחלה ואח''כ אומר שלא להפסיק עיין מ''א בשכנה''ג מפלפל אם יברך על התפוח או על הדבש ג''כ ע''ש. ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן כ''ז כתב דבשביל ספק זה נהגו לאכול המוציא עם הדבש והתפוח יחד ע''ש:	א	הלכות ראש השנה
5,843	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	ג	שמן: רש''ל קבל מזקנו שלא אכל דגים בר''ה כדי למעט תאותו במקצת דבר ורד''א כתב דיש לאכול דגים כדי לפרות ולרבות כדגים ואין לבשלם בחומץ:	א	הלכות ראש השנה
5,844	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	ד	כבש: ואם אין ראש כבש יש לאכול ראש אחר מטעם הראשון:	ב	הלכות ראש השנה
5,845	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	ה	כיחה: לפי טעם זה הגדולים וקטנים שקורין לוזים אסורים:	ב	הלכות ראש השנה
5,846	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	ו	הנהר: שיש בו דגים ובכתבים כתב נהר או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר. ויש לילך ביום ראשון אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו':	ב	הלכות ראש השנה
5,847	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפג	ז	לישן: האר''י ז''ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך על ידי התפלות והתקיעות וב''ח כתב שהר''מ ישן בר''ה. והיושב בטל כישן דמי עיין תוס' עכו''ם דף ה' עמוד ב' טעם שתקנו להרבות בסעודה בר''ה:	ב	הלכות ראש השנה
5,848	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפד	א	הלל: והאומרים תהלים בכל יום ומתרמי להם הלל בר''ה וי''כ שרי לאומרו עמ''א:	א	הלכות ראש השנה
5,849	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפד	ב	א''מ: כתב ב''י בשם הכל בו שלא לומר א''מ חטאנו לפניך שא''א וידוי בר''ה וכ''כ הזוהר אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך וידוי. ובשל''ה כתב דשלא בשעת התפילה שרי ולכן נכון להתודות בשעת התקיעות בלחש בין סדר לסדר. ובפי' המחזור ראיתי שמפרש אבינו מלכנו חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו שעבדו עכו''ם ואנו אין לנו מלך אלא אתה לכן עשה עמנו למען שמך ע''כ ובזה נתיישב מנהגנו שאומרים אותו בר''ה. א''מ קרע רוע גזר דיננו נראה שי''ל רוע גזר בנשימה אחת דשייכי להדדי דהיינו שיקרע הש''י הרוע שיש בגזירה ומה שנשאר יהיה לרחמים כי ציווי הש''י יכולים המקבלים להפכה לרחמים וכן ותשוב' וכו' מעבירין רוע הגזירה לא יפסיק בין רוע לגזרה ט''ז בסי' תרכ''ב ס''ק ז' ע''ש. יש לומר כלה בצירי סלח ומחל כי מחילה גדולה מסליחה עסי' תר''ז:	א	הלכות ראש השנה
5,850	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפד	ג	חצות: לכל הפחות אם לא כשחל בשבת יש''ש בביצה ודוקא בפיוטים ותפלות ולא בניגונים. מ''א. האר''י ז''ל נהג לבכות בר''ה ויה''כ ואמר כי מי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו טובה ושלמה גם אמר כל מי שבוכה אז מעצמו בבכיה גדולה מאיליו אותו שעה דיינין ליה בב''ד של מעלה ונפשו מרגשת ובא לו הבכיה מאליו:	א	הלכות ראש השנה
5,851	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפד	ד	מלין: כתב ט''ז שמעתי שהגאון מוהר''ר פייבש מקראקא היה מל בר''ה ולא קנח פיו אחר המילה אלא בפה מלוכלך בדם מילה תקע בשופר לערב מצות מילה בשופר: כשחל בשבת א''א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא''א יום ליבשה וה''ה בכל י''ט מ''א ועיין לבוש. וע' סי' ת''צ סעיף ז' מש''ש:	ד	הלכות ראש השנה
5,852	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	א	מעומד: ואם תקע מיושב יצא. מ''א ע''ש:	א	הלכות ראש השנה
5,853	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ב	לשמוע: ואם בירך לתקוע בשופר יצא. ב''ח:	ב	הלכות ראש השנה
5,854	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ג	אחרים: המ''א העלה שהמנהג הזה הוא דוקא לנשים שאינן יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ויוצא אליבא דכ''ע ע''ש וכ''ה בכנה''ג ועי' יד אהרן אם ספק לו אם שמע תקיעה או נטל לולב ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני אין צריך לתקוע. כנה''ג ריב''ש:	ב	הלכות ראש השנה
5,855	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ד	ימין: דכתיב והשטן עומד על ימינו. ואטר יד יש לתקוע בימין דידיה מ''א עיין סי' ז':	ב	הלכות ראש השנה
5,856	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ה	לתפלתו: נראה לי דאם אינו מובטח אע''פ שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה שכבר יצא בתקיעות דמיושב מ''א. וט''ז כתב דאם אין אחר מותר לתקוע דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה וכתב המ''א ומכל מקום כשמתפללים מתוך הסידור בוודאי מובטח ועסי' קכ''ח ס''כ:	ד	הלכות ראש השנה
5,857	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ו	גמור: והמנהג בהרבה מקומות לחלקם אפילו בתקיעות של הסדרים עצמן:	ד	הלכות ראש השנה
5,858	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ז	להקרות: המתפלל שחרית מקרא להתוקע ד''מ. גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו של''ה עיין סימן קכ''ח סי''ג. פעם אחת לא היו יכלים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע מט''מ מהרי''ל. וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודו' ואם לא אזי על כל פנים יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודו'. של''ה ע''ש:	ד	הלכות ראש השנה
5,859	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפה	ח	ברכה: אבל איסורא ליכא ועיין ט''ז:	ה	הלכות ראש השנה
5,860	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	א	מצותו: ויש לו דין הידור מצוה עד שליש כמו גבי לולב סימן תרנ''ו ע''ש. ועיין ט''ז ס''ק א' ובתשו' חכם צבי סימן ל''ד:	א	הלכות ראש השנה
5,861	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ב	פרה: וה''ה שור מפני שנקראו קרן ולא שופר:	א	הלכות ראש השנה
5,862	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ג	טמאה: מה שהקשה ר''מ רבק''ש דבהמה טמאה אין לה קרנים ע' אחרונים ובש''ת חות יאיר סי' כ' ובי''ד סימן ע''ה ובפר''ח שם סימן פ' ס''ק ד' ועיין ביד אהרן באורך:	א	הלכות ראש השנה
5,863	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ד	הגוזל: ומ''מ לא יברך עליו. ומותר ליקח שופר חבירו בלא דעתו ולברך עליו. מ''א ע''ש. ואם נסדק בתקיעה פטור. הלק''ט חלק א' סימן ע''ט:	ב	הלכות ראש השנה
5,864	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ה	לזכות: דהיינו לקחו מן העכו''ם דרך גזילה ולא לזכות בו אלא כדי שיתקע בו עכשיו. ט''ז ועיין מ''א:	ג	הלכות ראש השנה
5,865	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ו	אחר: ובשעת הדחק מותר לתקוע לעצמו. ב''ח:	ה	הלכות ראש השנה
5,866	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ז	קונם: זהו לשון נדר דאוסר החפץ עליו והנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות כמ''ש ביו''ד סי' רט''ו ממילא אם אמר שלא אשמע קול שופר הוי לשון שבועה שאוסר נפשו על החפץ ואין שבועה חלה ע''ד מצוה עיין ט''ז:	ה	הלכות ראש השנה
5,867	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ח	נקוב: אפילו נשתייר בו שיעור תקיעה משום שקולו פגום כל בו מ''א. ועיין ט''ז ופשוט דנסדק אינו בכלל זה ודינו מבואר אח''כ:	ז	הלכות ראש השנה
5,868	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	ט	הדחק: צ''ל דהדק הסתימה דאסור ליטלה בי''ט דאל''כ יטלנה משם. שופר שגלדו דק ועשו לו חשוקים של ברזל כשר לתקוע בו. הלק''ט חלק א' סימן ע''ז:	ז	הלכות ראש השנה
5,869	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	י	ממקום: ומיירי שמעכב התקיעה דאל''כ לא בעי שיעור ע' ט''ז מ''א:	ח	הלכות ראש השנה
5,870	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	יא	חממו: ואם נשתייר בו כ''ש אם דבקו. ב''ח מ''א:	ח	הלכות ראש השנה
5,871	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	יב	ארבעה: באדם בינוני ובעי' במקום הרחב עיין סימן י''א ס''ד:	ט	הלכות ראש השנה
5,872	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	יג	במקום: ואם עשה זהב כל שהוא סמוך להנחת פיו מסתמא אין קולו משתנה בשביל כך הרא''ש. מ''א:	טז	הלכות ראש השנה
5,873	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	יד	לתוך: ואם נתן שני שופרות בפיו ותקע וכוון לצאת בשניהם לא יצא הלק''ט סימן רע''ה:	כ	הלכות ראש השנה
5,874	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	טו	שבות: ואם נפל עליו גל של אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו. טור גמרא:	כא	הלכות ראש השנה
5,875	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	טז	תוקעין: אפי' מי שהובא בשבילו ואפי' יש לו שופר אחר שאינו של איל וזה שהובא של איל כתב הד''מ דמותר ע''ש. ועיין מ''א:	כב	הלכות ראש השנה
5,876	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפו	יז	עכו ם: ומיירי שעשה מקרן שלו דלא הוי נולד מ''א ע''ש. וכל הפסולים בראשון פסולים גם ביום שני. ד''מ רשב''א מ''א:	כב	הלכות ראש השנה
5,877	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפז	א	הבור: והיינו שהוא בבנין תחת הקרקע כגון מרתף. ונ''ל דאם רובו בנוי למעלה מן הקרקע אע''פ שמקצתו תוך הקרקע שרי. מ''א:	א	הלכות ראש השנה
5,878	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפז	ב	חבית: אפי' העומד בתוכו ר''ן מ''א. ואפי' התוקע עצמו שם תלוי בהבחנתם אם קול שופר שמעו יצאו. עטרת זקנים:	א	הלכות ראש השנה
5,879	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפז	ג	בתחילת: ואפי' לא יצא לחוץ יצאו י''ח דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר. ב''ח מ''א. וט''ז ס''ק ג' לא כ''כ ע''ש:	ב	הלכות ראש השנה
5,880	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפז	ד	שיצא: וראשון עיקר. פוסקים ואחרונים:	ג	הלכות ראש השנה
5,881	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפז	ה	ובאמצע: כתב מהרי''ל יזהרו כל העם שלא להקיא בשעת התקיעות וכן שלא לוישפר''ן למען ישמעו כל העם שופר ונכון שינוחו התינוקות בבית דדוקא במגילה עבדינן משום שמחה ואם א''א להניחם יחזיקם האשה אצלה בבה''כ נשים שלא יבטלו. וכתב הט''ז העומדים חוץ בריחוק מקום אם נראה לו ברור שקול שמע יצא עיין שם וע' הלק''ט סימן רע''ו:	ג	הלכות ראש השנה
5,882	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפח	א	בבא: ואם שמע קול הראוי לאותו בבא ב''פ כגון תקיעה ותרועה ותרועה ותקיעה יצא. לבוש והסכים עמו המ''א. ואינו כן דעת הט''ז עיין שם:	ב	הלכות ראש השנה
5,883	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפח	ב	שניהם: דוקא כל התקיעה נוכל להשתמש לזה ולזה אבל להפסיק חד תקיעה חציה לזה וחציה לזה לא. ט''ז:	ד	הלכות ראש השנה
5,884	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפח	ג	בשבת: עיין מ''א וט''ז. דע שהרמב''ם ורש''י ז''ל פליגי בפי' מקדש ומדינה דהרמב''ם ז''ל ס''ל דבכל מקום שנזכר מקדש ירושלים בכלל ומדינה היינו שאר גבולים אבל ירושלים אינו בכלל מדינה ורש''י ז''ל ס''ל דמקדש היינו מקדש דוקא ומדינה היינו ירושלים ושאר גבולים ושמעתי מקשים משם חכמי ארץ ישראל מהא דאמרינן ביומא על מתני' דעשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ופריך בגמ' פתח במקדש וסיים בירושלים וכפי דעת הרמב''ם דס''ל דבכלל מקדש הוי ירושלים א''כ מאי פריך הא בכלל מקדש הוי ירושלים ועיין יד אהרן שהרבה להקשות עוד:	ה	הלכות ראש השנה
5,885	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפח	ד	גופו: ובי''ט אסור להשתמש בו כלל כמ''ש סימן תרס''ה דהוקצה למצותו. מ''א:	ה	הלכות ראש השנה
5,886	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפט	א	שומע: אפי' לכתחלה יכול לברך והוא תוקע ב''ח. וחרש ששומע ע''י כלי כמין חצוצרות חייב בשופר. הלק''ט סמ''ה:	ב	הלכות ראש השנה
5,887	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפט	ב	מינו: דשמא טומטום זה נקבה וזה זכר אבל אנדרוגינוס שוין כולן שיש להם זכרות ונקבות כ''ה ברמב''ם בהלכות אישות וכ''כ רמ''א בסימן י''ז ס''ג ע''ש. והמ''א כתב ורי''ף פי' דאע''פ שחבירו גם כן אנדרוגינוס באותו פעם שהוא נקבה הוי חבירו זכר אינו מוציאו עכ''ל ע''ש. וברי''ף שלפנינו לא מצאתי כן. ועוד דלפ''ז משמע שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה כמו ששמעתי אומרים שאנדרוגינוס חודש אחד הוא זכר חודש אחד הוא נקבה. ולא משמע כן בגמ' ובפוסקים ועוד דא''כ ל''ל קרא למעוטי אנדרוגנוס דאין מילתו דוחה שבת אם הוא בחודש שנולד בו נקבה פשיטא ואם הוא זכר קשה נמי האיך ידעינן שחודש הבא יהיה נקבה וק''ל:	ד	הלכות ראש השנה
5,888	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקפט	ג	בדרך: ירושלמי ל''ש אלא בעובר אבל בעומד חזקה כוון. וצ''ע הלא הוא יודע אם כוון אם לאו ואפשר דמיירי אם שכח אם כוון אם לא מ''א. מי שבא לבה''כ לצאת י''ח עם הצבור אעפ''י שבשעה ששמע לא כוון לבו אלא סתמא יצא אבל הבא לבה''כ בסתמא לא יצא הרדב''ז חלק א' סימן ק''ס. סומא חייב בתקיעה ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה וסלקוהו אם לא ימצא בקי כמוהו יחזירוהו למנויו. ולכתחילה אין לסלקו מפני שהוא סומא אעפ''י שנמצא בקי כמוהו רדב''ז ח''א סי' נ''ט וכה''ג. ועיין שו''ת שער אפרים סי' כ''ו. תוקע שמת ונכנס אחר במקומו וכשגדל בנו רוצה לירש זכות אביו ע' הלק''ט סי' ל''ט. וע' בספר קול בן לוי דף כ''ח ע''ג:	ט	הלכות ראש השנה
5,889	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	א	בשבר: ר''ל שבר א' דהיינו קול א' לא יאריך כשלשה טרומיטין דנעשה תקיעה:	ג	הלכות ראש השנה
5,890	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ב	מדאי: כשיעור דהיינו ג' שברים ותרועה. דהא תשר''ת עבדינן מספיקא דשמא תרועה דקרא היא שניהם יחד ואם כן גם התקיעה צ''ל כשניהם יחד ואם כן אף שמאריך קצת בשברים לית לן בה. ובתש''ת לא יאריך בשבר א' כשיעור ג' שברים מה''ט. ועיין אחרונים:	ג	הלכות ראש השנה
5,891	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ג	תשר''ת: דשמא הוי תרועה תרועה ושברים יחד ר''ל יליל וגנח ושיעור תקיעה כתרועה ובשל תש''ת יותר משל תר''ת דשברים הוא גנח והוא יותר גדול מיליל שהוא תרועה:	ג	הלכות ראש השנה
5,892	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ד	יבבא: ר''ל חד יבבא הוא ג' טרומיטין ותרועה הוא ג' יבבו' ממילא הוי שיעור תרועה ט' טרומיטין ושיעור תקיעה כתרועה הוי ג''כ ט' טרומיטין. ולפי''ז יוכל להאריך בשבר א' עד ט' טרומיטין. אבל ט' הוי שיעור תקיעה. ובתשר''ת הוי תרועה י''ח טרומיטין ט' מצד יליל הנקרא תרועה וט' גנח הנקרא שברים ושיעור תקיעה כתרועה הוי ג''כ י''ח טרומיטין:	ג	הלכות ראש השנה
5,893	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ה	י''ב: טעות סופר הוא וצ''ל י''ח טרומיטין כמ''ש:	ג	הלכות ראש השנה
5,894	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ו	אחת: ובדיעבד יוצא אף בב' נשימות. ט''ז:	ד	הלכות ראש השנה
5,895	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ז	בנשימה: כתב הט''ז נ''ל דיש ללמוד להתוקע שלא יעשה שום שהיה בין השברים לתרועה ויעשה תכופים כל מה דאפשר אע''פ שיש בהם נשימה אחרת וראוי שלא יקרא המקרא להתוקע תרועה בסדר תשר''ת אלא ידלג קריאה זו ויעשה כן התוקע מעצמו ובמקום שלא ירצה לשנות לדלג המקרא קריאת התרועה בסדר תשר''ת לא ימתין על הקריאה וימהר עצמו בתכיפה כל מה דאפשר עכ''ל:	ד	הלכות ראש השנה
5,896	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ח	שבר אחר: וט''ז פסק שיעשה שלשה שברים ע''ש:	ז	הלכות ראש השנה
5,897	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	ט	כמתעסק: ומ''א פסק בזה דלא הוי הפסק ע''ש:	ח	הלכות ראש השנה
5,898	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	י	והפסיק: אבל אם הכל נעשה בתקיעה אחת אפי' התחיל להריע כשר כמ''ש ס''ז. וה''ה אם התחיל לתקוע ואין קולו עולה יפה ומתחיל לתקוע שנית נחשבת הכל לתקיעה אחת. ודע דכל זה אפי' בתשר''ת דוקא כשמריע בתוך השברים הוא מעין התרועה שיש לו לתקוע משא''כ כשעושה התרועה קודם השברים או שני תרועות זה אחר זה לא יצא. וה''ה אם שמע בנתיים מה שלא צריך דהוי הפסק עיין סימן תקפ''ח סעיף ב'. ואם טעה בתקיעות דאחר התפילה אין בכך כלום רק בדמיושב ומעומד הדין כן עיין ט''ז ומ''א:	ח	הלכות ראש השנה
5,899	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקצ	יא	הרחב: וסי' מן המצר קראתי יה:	ט	הלכות ראש השנה

5,800

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקעז

ב

בעננו: בקראקא נוהגים שהש''ץ והצבור אומרים ריצוי זה בשומע תפלה כשיש הרבה גשמים ע' סימן קי''ז ס''ב:

א

הלכות תענית

5,801

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקעט

א

לרחובה: ואם אין יכולים להתפלל ברחוב מפני העכו''ם יתפללו בבית אחר עיין מ''א:

א

הלכות תענית

5,802

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקעט

ב

בשקים: למעלה על בגדיהם. מ''א ע''ש:

א

הלכות תענית

5,803

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקעט

ג

שמתפללים: עיין בלבוש המזמורים שראוי לאומרם בשעת עצירת הגשמים:

ג

הלכות תענית

5,804

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקעט

ד

כותים: לפי נוסח שלנו שאומרים בקשות בער''ה ועיה''כ צריך דוקא קברי ישראל ועמ''ש בס''ס תקנ''ט:

ג

הלכות תענית

5,805

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

א

וראוי: עמ''א שהעלה דמי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב''מ ורוצה להתענות בר''ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית ע''ש. ועססי' תקס''ח ס''ק ט''ו ובסי' תקע''ג:

א

הלכות תענית

5,806

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ב

בכ''ח: במ''ת בכ''ט:

ב

הלכות תענית

5,807

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ג

הארץ: במ''ת ובכל בו ובה''ג גרסי' שבעה באלול מתו מוציאי וכו' וכ''ה בב''י:

ב

הלכות תענית

5,808

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ד

בז': במ''ת וכל בו ובה''ג גרסי' בששה בחשון עורו וכו':

ב

הלכות תענית

5,809

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ה

בכ''ח: במ''ת כ' בז' בכסלו ובה''ג כ' בח'. ובכל בו כ' בחמישי וכ' של''ה אף דהמחמיר להתענות בכולן לא יתענה בחנוכה:

ב

הלכות תענית

5,810

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ו

לא נודע: ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:

ב

הלכות תענית

5,811

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ז

בה': במ''ת גרסי' בשמנה בשבט:

ב

הלכות תענית

5,812

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ח

בז' באדר: ואם בעיבור מתענים באדר ראשון מהרי''ל סי' ל''א וכ''כ בשכנה''ג משם מהר''י מולן ומשם מהר''י ברונא דכשהשנה מעוברת שיתענה בראשון וע' מ''א ובהלק''ט ח''ב סי' קע''ג:

ב

הלכות תענית

5,813

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

ט

חורבן: איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו במהרה בימינו: כתב התניא ביום הששי פרשת חקת נהגו היחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החודש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזירת התורה זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזרת אורייתא: גם בשנת ת''ח נחרבו שני קהלות גדולות באותו היום. גם נוהגין להתענות כ' בסיון בכל מלכות פולין. פעם א' אירע שבחדש א' לא היה אפשר לראות הלבנה בחידושה ולקדשה מחמת שהיה ימי מעונן וערפל וגזר רב א' תענית. וכתב בתשובת שבות יעקב ח''ב סימן י' שאין לו על מה לסמוך לטרוח את הצבור בתענית ע''ש:

ג

הלכות תענית

5,814

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפ

י

חלול השם: מי שאינו יכול להתענות עכ''פ יתפלל על דברים הללו ויש מתענין מבשר ויין בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפלת ערבית מ''א ע''ש ועמש''ל רסי' קל''ד ס''ק ג':

ג

הלכות תענית

5,815

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

א

באשמורת: דסוף הלילה הקב''ה שט בעה''ז והוא עת רצון הגמ''נ ועיין מ''ש סי''א:

א

הלכות ראש השנה

5,816

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ב

מר''ח: אבל בר''ח אין אומרים סליחות ותחנונים. מגן אברהם:

א

הלכות ראש השנה

5,817

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ג

לתקוע: יש מתחילין מיום ראשון דר''ח. ויש מתחילין מיום שני דר''ח ואין לשנות שום מנהג ע' מ''א:

א

הלכות ראש השנה

5,818

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ד

סליחות: כשמתחילין סליחה אומרים או''א חוץ מסליחה המתחלת בשם:

א

הלכות ראש השנה

5,819

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ה

שלפניו: כדי שיוכלו להתענות ד' ימים לפני ר''ה נגד שני ימים דר''ה ושבת וערב יה''כ שאין מתענין. ונראה לי דהמתענה בר''ה אין צריך להתענות רק ב' ימים לפני ר''ה אע''ג שנהג כבר להתענות דלא היתה כוונתו אלא לתשלומין ועכשיו שמתענה בר''ה א''צ תשלומין ועיין סי' תקס''ח ס''ק ח' וס''ק כ''א מש''ש. והטעם לד' ימים אלו דבר''ה נאמר ועשיתם שיעשה עצמו קרבן והקרבן צריך ביקור ד' ימים מפני המומין עט''ז: כתב לבוש וש''ץ מתעטף בטלית. (וע''ל סי' מ''ח מ''ש שם) ואינו מברך. וט''ז כתב דלצאת ידי ספק ישאל טלית מחבירו דא''צ לברך על טלית שאולה: עוד כתב לבוש שיאמר ברכת התורה קודם הסליחות ולדלגו אח''כ. והט''ז כתב שא''צ לדלגו אח''כ דאל''כ לא ימצא שום ש''ץ שיאמר אותה אחר הסליחו' דהא על כל אחד מוטל לברך קודם הסליחות ע''ש:

א

הלכות ראש השנה

5,820

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ו

בערב ר''ה: וה''ה עיה''כ ודוקא במקום שמרבים בסליחות מ''א. ועיין ב''י וט''ז סי' קל''א דוידוי ותחנונים אין אומרים אצל אבל:

א

הלכות ראש השנה

5,821

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ז

הגון: כתב של''ה צריך להיות הש''ץ ותוקע בעל תשוב' גמור ועש''ת ב''ע סימן ק''ז שאין ראוי שיהיה התוקע רווק ושאין לו הדרת פנים זקן וליכא טענות חזק' ברווק שהחזיק בתקיעות גם ילמוד בתחלה התפלות והתחינות וכוונות התקיעות ביותר. כ' הב''ח דפרנסים שראוים להתפלל היינו כשהן נאמנים ומגינים על הדור ומרוצים על העם ובעו''ה בדור הזה וכו' וכדי לתקן פירצ' זו ראוי שיתפלל הש''ץ הקבוע ובפרט בקהילות קטנות ראוי לבטל מנהג זה ועיין תשובת חות יאיר סי' קכ''ו בענין תוקע שמבקש שכר הרבה כיצד ינהגו. כתב רמ''א בי''ד סי' שע''ו דאבלים לא נהגו להתפלל בשבת וי''ט וכן בימים נוראים אסור והיכא דליכא עדיף מיניה כתב מהרי''ו דמותר להתפלל ובשאר ימים שאין אומרים תחנון מותר לאבל להתפלל אפילו ר''ח מנחה וערבית ע' סי' תרע''א בט''ז סעיף קטן ז'. ונהגו מי שהתחיל להתפלל או לתקוע אין ליתן המצוה לאחר כמ''ש ס''ס נ''ג. ואם חלה הוא ביד הקהל להעמיד אחר ועסי' נ''ג מש''ש:

א

הלכות ראש השנה

5,822

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ח

כל היום: אפי' ערבית שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור מ''צ ומטעם זה הוא קודם לאבל ולמוהל וליאר צייט. מ''א:

א

הלכות ראש השנה

5,823

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

ט

ער''ה: אפי' תינוקות מתענים מהרי''ל. ויום א' של סליחות נהגו רוב הקהל להתענות. טור:

ב

הלכות ראש השנה

5,824

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

י

להשלים: אפי' בער''ה ואפי' אינו מתענה כל היו''ד ימים. וא''א אלהינו ואלוהי אבותינו וכו' לפי שאינו תענית ציבור ד''מ ועיין סי' תקס''ב סעיף ב'. כתב הבית חדש תענית עשרת ימי תשוב' בשעה שמתחיל לנהוג כן או אח''כ היה בדעתו לנהוג כן לעולם צריך התרה אפי' לא נהג כן אלא פעם אחת ואם לא נהג כן אפי' פעם אחת אלא היה בדעתו ואח''כ נתחרט אין צריך התרה. והמתענים ארבעים יום כתב של''ה להתחיל מי''ז בתמוז במפוזר וימים שמתענה בלא''ה כגון ט''ב ויאר צייט וער''ח אין עולים להשלים אבל באלול עצמו עולה מהרי''ל ועיין סי' תקס''ח סעיף קטן כ''א מש''ש: משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת לחבירו צריך לרמוז בתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה. והמתענה ב' או ג' ימים רצופים איך יתנהג עם עננו ע' סימן תקס''ב סעיף ז'. והיאך יתנהג עם הבדלה עסי' תקנ''ו וסי' רצ''ט ס''ו. ומי שקבל להתענות ב' או ג' ימים רצופים דעתו להתענות עד הלילה אף בע''ש ושומר נפשו יתנה שלא להשלים משום כבוד שבת:

ב

הלכות ראש השנה

5,825

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

יא

לאכול: השייכים לברית מצוה ולאכול בביתו אסור עד המילה חוץ מבעל הברית ויש לעשותה קודם שעה י' מ''א ועסי' תקס''ח ס''ק ח':

ב

הלכות ראש השנה

5,826

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

יב

קודם: והמעיין בזוהר ובכתבי האר''י ז''ל מהחטא הגדול ר''ל לאכול קודם אור היום לא יעשה כן ועיין סימן פ''ט וסימן תקס''ד. כתב בש''ל אין לאבל להתענות ביום קבורה ער''ה וכתב המ''א ואנן קי''ל בי''ד סימן שע''ה דמותר להתענות ומ''מ יש ללמוד ממנו שיש להקל במקום שיש מקצת חולה ואין צריך התרה אם לא מי שמתענה יותר ממה שנהגו הציבור ע''ש:

ב

הלכות ראש השנה

5,827

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

יג

שנופלים: אף שנמשך על היום. לבוש:

ג

הלכות ראש השנה

5,828

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

יד

ואין: גם בלילה שלפניו ובביתו מותר לתקוע ובמנהגים משמע דאסור אפילו בביתו:

ג

הלכות ראש השנה

5,829

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

טו

מכבסין: ועל כל פנים לא ילבוש בר''ה בגדי רקמ' ומשי כבשאר י''ט דיהא מורא דין עליו. ט''ז:

ד

הלכות ראש השנה

5,830

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

טז

לטבול: מהרי''ל טבל עצמו ג' פעמים בער''ה ועי''כ. כתב בשל''ה אל ישמש מטתו בליל ר''ה אך אם הוא ליל טבילה חייב לקיים עונתו. ויחזור ויטבול בשחרית. ובכנה''ג כתב לא ישמש מטתו בשני הלילות אא''כ היתה טבילת מצוה שלא היתה יכולה לטבול קודם לכן אז מותר ויחזור ויטבול בשחרית וע' מה שכתב היד אהרן. וכן לא ינהג עם אשתו שחוק וקלות ראש:

ד

הלכות ראש השנה

5,831

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפא

יז

הקברו': דבית הקברו' מקום מנוח' הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר והמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש''י שיתן עליו רחמים בזכו' הצדיקים שוכני עפר מהרי''ל. ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחינו' עשל''ה. ואין לילך על קבר אחד ב''פ ביום אחד האר''י ז''ל. ועמ''ש ס''ס תקנ''ט:

ד

הלכות ראש השנה

5,832

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

א

מסופק: ונ''ל דהכא לא מהני שיאמר צ' פעמים כמו בסימן קי''ד סעיף ח'. דהכא אינו רשאי לומר בא''י דהוי ברכה לבטלה ואם יאמר בלא שם א''כ בתפלה כשיאמר בשם יחזור ללמודו לומר ברוך אתה ה' האל הקדוש הלכך לית ליה תקנתא. מ''א:

א

הלכות ראש השנה

5,833

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ב

קי''ח: דשם פסק להלכה דאף אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט א''צ לחזור וכן הוא דעת הב''ח ושל''ה ושכנה''ג ועיין יד אהרן וט''ז פסק דיחזור ויתפלל בתורת נדבה ע''ש:

א

הלכות ראש השנה

5,834

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ג

לזקוף: קודם שאמר ברוך ובזכרנו צריך לזקוף קודם איזה תיבות הסמוכות לברוך כדי שיוכל לשחות אח''כ כשיאמר ברוך אתה אבל בזקיפה דמי כמוך אין צריך לזקוף עד שיאמר ברוך וכן בכל הברכות שאין שחיה בסופה ט''ז ע''ש. וכשזוקף לא יהא בקומה זקופה ואין זה בכלל השתחואה כשהראש כפוף דגם בכל השנה ראוי לנהוג כן כ''ש בימים נוראים של''ה. וכל אדם יחזור וילמוד התפלה וקרוב''ץ שיהיו שגורים בפיו בר''ה וכן ילמוד לבניו סדר התפלה כדי שלא יצטרך להפסיק. מהרי''ו:

ד

הלכות ראש השנה

5,835

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ד

אין: אפי' רצה להחזיר אסור ד''מ מ''א. לחיים בשו''א הלמ''ד ולא בפתח דמשמע לא חיים כדאיתא בנדרים לחולין בפתח הוי כמו לא חולין ע''ש. ודוקא בר''ה קפדינן אבל בכל השנה אומרים השכיבנו לחיים בפת''ח תחת הלמ''ד ע''פ הדקדוק דהיכא שנחסר הה''א ידיעה שהיתה ראוי לכתוב אחר אותיות בכל''ם ונחסר בא הפת''ח מהה''א הידיעה תחת אות בכל''ם כמו בשמים ראוי להיות בהשמים אלא שנחסר הה''א הידיעה בא הפת''ח תחת הבית להורות על הה''א הידיעה וכן כולם וע' ברש''י פרשת בשלח בד''ה לנחותם וגו' ועמ''א מ''ש בזה בשם ב''ח ומט''מ. והרשעה בחיר''ק תחת השי''ן. שהשלטן בקמ''ץ תחת השי''ן שניה. אין לומר ואז צדיקים אלא ובכן זוהר. ואין לומר באהבה מקרא קודש רק יום תרועה מקרא קודש. ואין לומר ומלומדיך הם מלומדים רק ומרוחמיך המה מרוחמים ט''ז וכופלים לעילא בכל הקדישים. מנהגים:

ה

הלכות ראש השנה

5,836

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ה

אומר: אפי' בלילה בקידוש:

ז

הלכות ראש השנה

5,837

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ו

בשבת: ואומר או''א רצה במנוחתינו קדשנו אבל בשאר מקומו' א''א רצה במנוחתנו. לבוש:

ז

הלכות ראש השנה

5,838

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ז

ודברך: בין בהפטרה בין בקידוש:

ח

הלכות ראש השנה

5,839

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ח

רם: אבל לא יגביה קולו מאוד עיין של''ה:

ט

הלכות ראש השנה

5,840

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפב

ט

שנה: כ' לבוש שביום ראשון אחר התפלה א''ל לשנה טובה תכתב דיש להחזיק חבירו לצדיק והמ''א כ' דיכול לאומרו עד אחר חצות ע''ש. וט''ז כ' דיש לאומרו בליל שני גם כן דהא ביום שני אומרים זמן מטעם שעיקר מיום שני לפעמים עיין שם. וי''ל תכתב ותחתם. מ''צ:

ט

הלכות ראש השנה

5,841

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

א

תפוח: ומברך בפה''ע אף שאוכלין אחר המוציא. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש ועיין מ''א:

א

הלכות ראש השנה

5,842

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

ב

תתחדש: דהיינו שאוכל תחלה ואח''כ אומר שלא להפסיק עיין מ''א בשכנה''ג מפלפל אם יברך על התפוח או על הדבש ג''כ ע''ש. ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן כ''ז כתב דבשביל ספק זה נהגו לאכול המוציא עם הדבש והתפוח יחד ע''ש:

א

הלכות ראש השנה

5,843

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

ג

שמן: רש''ל קבל מזקנו שלא אכל דגים בר''ה כדי למעט תאותו במקצת דבר ורד''א כתב דיש לאכול דגים כדי לפרות ולרבות כדגים ואין לבשלם בחומץ:

א

הלכות ראש השנה

5,844

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

ד

כבש: ואם אין ראש כבש יש לאכול ראש אחר מטעם הראשון:

ב

הלכות ראש השנה

5,845

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

ה

כיחה: לפי טעם זה הגדולים וקטנים שקורין לוזים אסורים:

ב

הלכות ראש השנה

5,846

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

ו

הנהר: שיש בו דגים ובכתבים כתב נהר או באר וטוב אם הם מחוץ לעיר. ויש לילך ביום ראשון אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו':

ב

הלכות ראש השנה

5,847

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפג

ז

לישן: האר''י ז''ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך על ידי התפלות והתקיעות וב''ח כתב שהר''מ ישן בר''ה. והיושב בטל כישן דמי עיין תוס' עכו''ם דף ה' עמוד ב' טעם שתקנו להרבות בסעודה בר''ה:

ב

הלכות ראש השנה

5,848

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפד

א

הלל: והאומרים תהלים בכל יום ומתרמי להם הלל בר''ה וי''כ שרי לאומרו עמ''א:

א

הלכות ראש השנה

5,849

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפד

ב

א''מ: כתב ב''י בשם הכל בו שלא לומר א''מ חטאנו לפניך שא''א וידוי בר''ה וכ''כ הזוהר אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא כיון שאינו דרך וידוי. ובשל''ה כתב דשלא בשעת התפילה שרי ולכן נכון להתודות בשעת התקיעות בלחש בין סדר לסדר. ובפי' המחזור ראיתי שמפרש אבינו מלכנו חטאנו לפניך כלומר אבותינו חטאו שעבדו עכו''ם ואנו אין לנו מלך אלא אתה לכן עשה עמנו למען שמך ע''כ ובזה נתיישב מנהגנו שאומרים אותו בר''ה. א''מ קרע רוע גזר דיננו נראה שי''ל רוע גזר בנשימה אחת דשייכי להדדי דהיינו שיקרע הש''י הרוע שיש בגזירה ומה שנשאר יהיה לרחמים כי ציווי הש''י יכולים המקבלים להפכה לרחמים וכן ותשוב' וכו' מעבירין רוע הגזירה לא יפסיק בין רוע לגזרה ט''ז בסי' תרכ''ב ס''ק ז' ע''ש. יש לומר כלה בצירי סלח ומחל כי מחילה גדולה מסליחה עסי' תר''ז:

א

הלכות ראש השנה

5,850

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפד

ג

חצות: לכל הפחות אם לא כשחל בשבת יש''ש בביצה ודוקא בפיוטים ותפלות ולא בניגונים. מ''א. האר''י ז''ל נהג לבכות בר''ה ויה''כ ואמר כי מי שאינו בוכה בימים אלו אין נשמתו טובה ושלמה גם אמר כל מי שבוכה אז מעצמו בבכיה גדולה מאיליו אותו שעה דיינין ליה בב''ד של מעלה ונפשו מרגשת ובא לו הבכיה מאליו:

א

הלכות ראש השנה

5,851

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפד

ד

מלין: כתב ט''ז שמעתי שהגאון מוהר''ר פייבש מקראקא היה מל בר''ה ולא קנח פיו אחר המילה אלא בפה מלוכלך בדם מילה תקע בשופר לערב מצות מילה בשופר: כשחל בשבת א''א הפזמון זכור ברית ומלין אחר אשרי ואומרים יום ליבשה ובחול אומרים הפזמון וא''א יום ליבשה וה''ה בכל י''ט מ''א ועיין לבוש. וע' סי' ת''צ סעיף ז' מש''ש:

ד

הלכות ראש השנה

5,852

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

א

מעומד: ואם תקע מיושב יצא. מ''א ע''ש:

א

הלכות ראש השנה

5,853

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ב

לשמוע: ואם בירך לתקוע בשופר יצא. ב''ח:

ב

הלכות ראש השנה

5,854

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ג

אחרים: המ''א העלה שהמנהג הזה הוא דוקא לנשים שאינן יודעין אבל מי שיודע יברך לעצמו ויוצא אליבא דכ''ע ע''ש וכ''ה בכנה''ג ועי' יד אהרן אם ספק לו אם שמע תקיעה או נטל לולב ביום ראשון תוקע ואינו מברך וביום שני אין צריך לתקוע. כנה''ג ריב''ש:

ב

הלכות ראש השנה

5,855

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ד

ימין: דכתיב והשטן עומד על ימינו. ואטר יד יש לתקוע בימין דידיה מ''א עיין סי' ז':

ב

הלכות ראש השנה

5,856

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ה

לתפלתו: נראה לי דאם אינו מובטח אע''פ שאין שם אחר לא יתקע עד אחר התפלה שכבר יצא בתקיעות דמיושב מ''א. וט''ז כתב דאם אין אחר מותר לתקוע דמן השמים יסייעוהו לעשות כהוגן דמצוה גוררת מצוה וכתב המ''א ומכל מקום כשמתפללים מתוך הסידור בוודאי מובטח ועסי' קכ''ח ס''כ:

ד

הלכות ראש השנה

5,857

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ו

גמור: והמנהג בהרבה מקומות לחלקם אפילו בתקיעות של הסדרים עצמן:

ד

הלכות ראש השנה

5,858

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ז

להקרות: המתפלל שחרית מקרא להתוקע ד''מ. גם תקיעה ראשונה יקרא לפניו של''ה עיין סימן קכ''ח סי''ג. פעם אחת לא היו יכלים לתקוע והפך השופר וקרא לתוכו ויהי נועם ושוב יכלו לתקוע מט''מ מהרי''ל. וטוב שיהיה התוקע יודע לכוין הסודו' ואם לא אזי על כל פנים יהיה המקרא יודע וכשמקרא יכוין הסודו'. של''ה ע''ש:

ד

הלכות ראש השנה

5,859

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפה

ח

ברכה: אבל איסורא ליכא ועיין ט''ז:

ה

הלכות ראש השנה

5,860

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

א

מצותו: ויש לו דין הידור מצוה עד שליש כמו גבי לולב סימן תרנ''ו ע''ש. ועיין ט''ז ס''ק א' ובתשו' חכם צבי סימן ל''ד:

א

הלכות ראש השנה

5,861

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ב

פרה: וה''ה שור מפני שנקראו קרן ולא שופר:

א

הלכות ראש השנה

5,862

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ג

טמאה: מה שהקשה ר''מ רבק''ש דבהמה טמאה אין לה קרנים ע' אחרונים ובש''ת חות יאיר סי' כ' ובי''ד סימן ע''ה ובפר''ח שם סימן פ' ס''ק ד' ועיין ביד אהרן באורך:

א

הלכות ראש השנה

5,863

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ד

הגוזל: ומ''מ לא יברך עליו. ומותר ליקח שופר חבירו בלא דעתו ולברך עליו. מ''א ע''ש. ואם נסדק בתקיעה פטור. הלק''ט חלק א' סימן ע''ט:

ב

הלכות ראש השנה

5,864

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ה

לזכות: דהיינו לקחו מן העכו''ם דרך גזילה ולא לזכות בו אלא כדי שיתקע בו עכשיו. ט''ז ועיין מ''א:

ג

הלכות ראש השנה

5,865

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ו

אחר: ובשעת הדחק מותר לתקוע לעצמו. ב''ח:

ה

הלכות ראש השנה

5,866

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ז

קונם: זהו לשון נדר דאוסר החפץ עליו והנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות כמ''ש ביו''ד סי' רט''ו ממילא אם אמר שלא אשמע קול שופר הוי לשון שבועה שאוסר נפשו על החפץ ואין שבועה חלה ע''ד מצוה עיין ט''ז:

ה

הלכות ראש השנה

5,867

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ח

נקוב: אפילו נשתייר בו שיעור תקיעה משום שקולו פגום כל בו מ''א. ועיין ט''ז ופשוט דנסדק אינו בכלל זה ודינו מבואר אח''כ:

ז

הלכות ראש השנה

5,868

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

ט

הדחק: צ''ל דהדק הסתימה דאסור ליטלה בי''ט דאל''כ יטלנה משם. שופר שגלדו דק ועשו לו חשוקים של ברזל כשר לתקוע בו. הלק''ט חלק א' סימן ע''ז:

ז

הלכות ראש השנה

5,869

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

י

ממקום: ומיירי שמעכב התקיעה דאל''כ לא בעי שיעור ע' ט''ז מ''א:

ח

הלכות ראש השנה

5,870

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

יא

חממו: ואם נשתייר בו כ''ש אם דבקו. ב''ח מ''א:

ח

הלכות ראש השנה

5,871

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

יב

ארבעה: באדם בינוני ובעי' במקום הרחב עיין סימן י''א ס''ד:

ט

הלכות ראש השנה

5,872

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

יג

במקום: ואם עשה זהב כל שהוא סמוך להנחת פיו מסתמא אין קולו משתנה בשביל כך הרא''ש. מ''א:

טז

הלכות ראש השנה

5,873

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

יד

לתוך: ואם נתן שני שופרות בפיו ותקע וכוון לצאת בשניהם לא יצא הלק''ט סימן רע''ה:

כ

הלכות ראש השנה

5,874

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

טו

שבות: ואם נפל עליו גל של אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו. טור גמרא:

כא

הלכות ראש השנה

5,875

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

טז

תוקעין: אפי' מי שהובא בשבילו ואפי' יש לו שופר אחר שאינו של איל וזה שהובא של איל כתב הד''מ דמותר ע''ש. ועיין מ''א:

כב

הלכות ראש השנה

5,876

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפו

יז

עכו ם: ומיירי שעשה מקרן שלו דלא הוי נולד מ''א ע''ש. וכל הפסולים בראשון פסולים גם ביום שני. ד''מ רשב''א מ''א:

כב

הלכות ראש השנה

5,877

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפז

א

הבור: והיינו שהוא בבנין תחת הקרקע כגון מרתף. ונ''ל דאם רובו בנוי למעלה מן הקרקע אע''פ שמקצתו תוך הקרקע שרי. מ''א:

א

הלכות ראש השנה

5,878

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפז

ב

חבית: אפי' העומד בתוכו ר''ן מ''א. ואפי' התוקע עצמו שם תלוי בהבחנתם אם קול שופר שמעו יצאו. עטרת זקנים:

א

הלכות ראש השנה

5,879

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפז

ג

בתחילת: ואפי' לא יצא לחוץ יצאו י''ח דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר. ב''ח מ''א. וט''ז ס''ק ג' לא כ''כ ע''ש:

ב

הלכות ראש השנה

5,880

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפז

ד

שיצא: וראשון עיקר. פוסקים ואחרונים:

ג

הלכות ראש השנה

5,881

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפז

ה

ובאמצע: כתב מהרי''ל יזהרו כל העם שלא להקיא בשעת התקיעות וכן שלא לוישפר''ן למען ישמעו כל העם שופר ונכון שינוחו התינוקות בבית דדוקא במגילה עבדינן משום שמחה ואם א''א להניחם יחזיקם האשה אצלה בבה''כ נשים שלא יבטלו. וכתב הט''ז העומדים חוץ בריחוק מקום אם נראה לו ברור שקול שמע יצא עיין שם וע' הלק''ט סימן רע''ו:

ג

הלכות ראש השנה

5,882

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפח

א

בבא: ואם שמע קול הראוי לאותו בבא ב''פ כגון תקיעה ותרועה ותרועה ותקיעה יצא. לבוש והסכים עמו המ''א. ואינו כן דעת הט''ז עיין שם:

ב

הלכות ראש השנה

5,883

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפח

ב

שניהם: דוקא כל התקיעה נוכל להשתמש לזה ולזה אבל להפסיק חד תקיעה חציה לזה וחציה לזה לא. ט''ז:

ד

הלכות ראש השנה

5,884

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפח

ג

בשבת: עיין מ''א וט''ז. דע שהרמב''ם ורש''י ז''ל פליגי בפי' מקדש ומדינה דהרמב''ם ז''ל ס''ל דבכל מקום שנזכר מקדש ירושלים בכלל ומדינה היינו שאר גבולים אבל ירושלים אינו בכלל מדינה ורש''י ז''ל ס''ל דמקדש היינו מקדש דוקא ומדינה היינו ירושלים ושאר גבולים ושמעתי מקשים משם חכמי ארץ ישראל מהא דאמרינן ביומא על מתני' דעשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ופריך בגמ' פתח במקדש וסיים בירושלים וכפי דעת הרמב''ם דס''ל דבכלל מקדש הוי ירושלים א''כ מאי פריך הא בכלל מקדש הוי ירושלים ועיין יד אהרן שהרבה להקשות עוד:

ה

הלכות ראש השנה

5,885

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפח

ד

גופו: ובי''ט אסור להשתמש בו כלל כמ''ש סימן תרס''ה דהוקצה למצותו. מ''א:

ה

הלכות ראש השנה

5,886

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפט

א

שומע: אפי' לכתחלה יכול לברך והוא תוקע ב''ח. וחרש ששומע ע''י כלי כמין חצוצרות חייב בשופר. הלק''ט סמ''ה:

ב

הלכות ראש השנה

5,887

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפט

ב

מינו: דשמא טומטום זה נקבה וזה זכר אבל אנדרוגינוס שוין כולן שיש להם זכרות ונקבות כ''ה ברמב''ם בהלכות אישות וכ''כ רמ''א בסימן י''ז ס''ג ע''ש. והמ''א כתב ורי''ף פי' דאע''פ שחבירו גם כן אנדרוגינוס באותו פעם שהוא נקבה הוי חבירו זכר אינו מוציאו עכ''ל ע''ש. וברי''ף שלפנינו לא מצאתי כן. ועוד דלפ''ז משמע שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה כמו ששמעתי אומרים שאנדרוגינוס חודש אחד הוא זכר חודש אחד הוא נקבה. ולא משמע כן בגמ' ובפוסקים ועוד דא''כ ל''ל קרא למעוטי אנדרוגנוס דאין מילתו דוחה שבת אם הוא בחודש שנולד בו נקבה פשיטא ואם הוא זכר קשה נמי האיך ידעינן שחודש הבא יהיה נקבה וק''ל:

ד

הלכות ראש השנה

5,888

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקפט

ג

בדרך: ירושלמי ל''ש אלא בעובר אבל בעומד חזקה כוון. וצ''ע הלא הוא יודע אם כוון אם לאו ואפשר דמיירי אם שכח אם כוון אם לא מ''א. מי שבא לבה''כ לצאת י''ח עם הצבור אעפ''י שבשעה ששמע לא כוון לבו אלא סתמא יצא אבל הבא לבה''כ בסתמא לא יצא הרדב''ז חלק א' סימן ק''ס. סומא חייב בתקיעה ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה וסלקוהו אם לא ימצא בקי כמוהו יחזירוהו למנויו. ולכתחילה אין לסלקו מפני שהוא סומא אעפ''י שנמצא בקי כמוהו רדב''ז ח''א סי' נ''ט וכה''ג. ועיין שו''ת שער אפרים סי' כ''ו. תוקע שמת ונכנס אחר במקומו וכשגדל בנו רוצה לירש זכות אביו ע' הלק''ט סי' ל''ט. וע' בספר קול בן לוי דף כ''ח ע''ג:

ט

הלכות ראש השנה

5,889

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

א

בשבר: ר''ל שבר א' דהיינו קול א' לא יאריך כשלשה טרומיטין דנעשה תקיעה:

ג

הלכות ראש השנה

5,890

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ב

מדאי: כשיעור דהיינו ג' שברים ותרועה. דהא תשר''ת עבדינן מספיקא דשמא תרועה דקרא היא שניהם יחד ואם כן גם התקיעה צ''ל כשניהם יחד ואם כן אף שמאריך קצת בשברים לית לן בה. ובתש''ת לא יאריך בשבר א' כשיעור ג' שברים מה''ט. ועיין אחרונים:

ג

הלכות ראש השנה

5,891

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ג

תשר''ת: דשמא הוי תרועה תרועה ושברים יחד ר''ל יליל וגנח ושיעור תקיעה כתרועה ובשל תש''ת יותר משל תר''ת דשברים הוא גנח והוא יותר גדול מיליל שהוא תרועה:

ג

הלכות ראש השנה

5,892

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ד

יבבא: ר''ל חד יבבא הוא ג' טרומיטין ותרועה הוא ג' יבבו' ממילא הוי שיעור תרועה ט' טרומיטין ושיעור תקיעה כתרועה הוי ג''כ ט' טרומיטין. ולפי''ז יוכל להאריך בשבר א' עד ט' טרומיטין. אבל ט' הוי שיעור תקיעה. ובתשר''ת הוי תרועה י''ח טרומיטין ט' מצד יליל הנקרא תרועה וט' גנח הנקרא שברים ושיעור תקיעה כתרועה הוי ג''כ י''ח טרומיטין:

ג

הלכות ראש השנה

5,893

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ה

י''ב: טעות סופר הוא וצ''ל י''ח טרומיטין כמ''ש:

ג

הלכות ראש השנה

5,894

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ו

אחת: ובדיעבד יוצא אף בב' נשימות. ט''ז:

ד

הלכות ראש השנה

5,895

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ז

בנשימה: כתב הט''ז נ''ל דיש ללמוד להתוקע שלא יעשה שום שהיה בין השברים לתרועה ויעשה תכופים כל מה דאפשר אע''פ שיש בהם נשימה אחרת וראוי שלא יקרא המקרא להתוקע תרועה בסדר תשר''ת אלא ידלג קריאה זו ויעשה כן התוקע מעצמו ובמקום שלא ירצה לשנות לדלג המקרא קריאת התרועה בסדר תשר''ת לא ימתין על הקריאה וימהר עצמו בתכיפה כל מה דאפשר עכ''ל:

ד

הלכות ראש השנה

5,896

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ח

שבר אחר: וט''ז פסק שיעשה שלשה שברים ע''ש:

ז

הלכות ראש השנה

5,897

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

ט

כמתעסק: ומ''א פסק בזה דלא הוי הפסק ע''ש:

ח

הלכות ראש השנה

5,898

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

י

והפסיק: אבל אם הכל נעשה בתקיעה אחת אפי' התחיל להריע כשר כמ''ש ס''ז. וה''ה אם התחיל לתקוע ואין קולו עולה יפה ומתחיל לתקוע שנית נחשבת הכל לתקיעה אחת. ודע דכל זה אפי' בתשר''ת דוקא כשמריע בתוך השברים הוא מעין התרועה שיש לו לתקוע משא''כ כשעושה התרועה קודם השברים או שני תרועות זה אחר זה לא יצא. וה''ה אם שמע בנתיים מה שלא צריך דהוי הפסק עיין סימן תקפ''ח סעיף ב'. ואם טעה בתקיעות דאחר התפילה אין בכך כלום רק בדמיושב ומעומד הדין כן עיין ט''ז ומ''א:

ח

הלכות ראש השנה

5,899

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקצ

יא

הרחב: וסי' מן המצר קראתי יה:

ט

הלכות ראש השנה