sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
6,000	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרטו	א	ליגע: גם לא ירבה דברים עמה. ואסור ליגע בה גם ביום. של''ה מ''א. וט''ז כ' דוקא בלילה אסור ליגע בה אבל ביום א''צ ליזהר מנגיעה ומ''ש הש''ע איסור שינה במטה הוא אפי' ביום ע''ש:	א	הלכות יום הכיפורים
6,001	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרטו	ב	ידאג: בסוף הכוונת סוף פ''ק דיה''כ תמצא תיקון לזה והוא מנוסה. וכ''כ בספר משנת חסידים. וע' הגהות מהרי''ל מ''ש מענין זה. ועיין בספר מענה לשון ג''כ:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,002	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרטז	א	לרחצן: ובזמן הזה אין נוהגין לרחצן ולסוכן כלל לבוש עיין סימן של''א סעיף ט':	א	הלכות יום הכיפורים
6,003	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרטז	ב	שא''צ: אבל חינוך שעות צריך ט''ז. ואין מדקדקין בזמן הזה להתענות תינוק בשנת י''ב משום דהכל לומדים והוי כחולים ועוד דסתמא חשיבי חולים. (ב''ח):	ב	הלכות יום הכיפורים
6,004	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריז	א	שלא אמרה: ואם אמרה צריכה אני אע''פ שאין פניה משתנות. ובשאר כל אדם לא מהני אמירה אא''כ נשתנה פניו מ''א ע''ש עס''ג:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,005	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריז	ב	מאכילין: פי' שתוחבין כוש ברוטב ונותנין לתוך פיה ואם לא נתיישבה דעתה נותנין לה רוטב ואם לאו נותנין לה המאכל עצמו ב''י ב''ח לבוש. ודוקא עוברה לפעמים מתיישבא דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמ' הרופא אך פחות פחות מכשיעור כמה שכתוב בסימן תרי''ח סעיף ז':	ב	הלכות יום הכיפורים
6,006	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריז	ג	לא תתענה: אפילו אמרה א''צ מאכילין אותה ואומרין לה אכול. ב''ח. וע' סי' תקנ''ד סעיף ו'. ומ''מ יש להאכילה פחות מכשיעור. מ''א ועיין סי' ש''ל ס''ד:	ד	הלכות יום הכיפורים
6,007	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריז	ד	ככל: היינו באמרה צריכה אני מחמת לידה אבל אם אמרה צריכה אני מחמת שמתכבד עלי החולי נותנין. או''ה:	ד	הלכות יום הכיפורים
6,008	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	א	עכו''ם: וכתב הרא''ש דעכו''ם או אשה נאמנים להכחיש ישראל:	א	הלכות יום הכיפורים
6,009	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ב	ויסתכן: וה''ה אפי' אינו אומר שיסתכן רק שאומר שאפשר שיכבד עליו החולי נותנין לו שאנו חוששין שמא יסתכן. אחרונים:	א	הלכות יום הכיפורים
6,010	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ג	לחולה: אפילו הרופאים אומרים שהמאכל יזיקהו שומעין לחולה רדב''ז ח''א סימן פ''ו וכנה''ג ומזכירין לו תחלה שהיום יום הכפורים דשמא שכח. לבוש. וכתב או''ה אם החולה רוצה להחמיר אחר שצריך לכך. עליו נאמר אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וכתב שכה''ג מאכילין אותו בע''כ:	א	הלכות יום הכיפורים
6,011	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ד	יותר: בטור כתב בשם הרמב''ן באם אחד מופלג בחכמה מאכילין בשבילו אפי' כנגד שנים:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,012	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ה	מסופק: פי' שמכיר החולי אלא מסופק אם יסתכן. ט''ז:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,013	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ו	איני יודע: דאינו יודע של חולה לאו כלום הוא דרובן של חולים אינם יודעים ובקיאים בחולי שלהם כ''כ ב''י בשם רמב''ן. ונראה מזה אם החולה רופא ומבין ממילא הוי אינו יודע שלו כאלו אמר רופא אחר. ט''ז:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,014	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ז	כל צרכו: והב''ח כתב דנוהגין שנותנין לפניו מאכל ואומרים לו י''כ הוא ואם יאכל הרשות בידו וכן ביולדת אחר ג' תוך ז'. וט''ז כתב ונ''ל דצ''ל לו אם אתה יודע שיש לך סכנה אם לא תאכל כשיעור ואם לאו תאכל תחילה פחות מכשיעור דאם לא יאמר לו אלא י''כ היום יסבור שמן הדין אסור לו לאכול ויביא עצמו לידי סכנה ע''ש: והיולדות מהימנינן לנשים דאינהי בקיאי בהו. מ''א. מניקה שיש לה ילד חולה ומסוכן ואינו רוצה לינק כי אם ממנה ואם מתענית סכנה הוא לולד אינה מתענה אפילו ביה''כ תשובת דבר שמואל סי' ק''ז:	ח	הלכות יום הכיפורים
6,015	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריח	ח	יעלה ויבא: ואם חל בשבת אומר רצה. כנה''ג. וט''ז כתב שלא להזכיר יעלה ויבא ע''ש והמ''א העלה דאין להקל. ועכ''פ א''צ לקדש דיש לחוש לברכה לבטלה ע''ש:	י	הלכות יום הכיפורים
6,016	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריט	א	שליח צבור: ועכשיו אומר הגדול לבד. וצריך לצרף עוד שנים עם הגדול ושוהים עמו עד אחר ברכו ועיין ט''ז:	א	הלכות יום הכיפורים
6,017	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריט	ב	העבריינים: והם העוברים על גזירות וחרמות הקהל מתירין להם כדי שיכלו להתפלל דכל ת''צ שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית ונוהגים לומר זה ג' פעמים:	א	הלכות יום הכיפורים
6,018	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריט	ג	שהחיינו: ונכון לאומר' בלחש עם הש''ץ ויסיימה קודם הש''ץ שיאמר אמן:	א	הלכות יום הכיפורים
6,019	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריט	ד	יום: משום דדומה להתרת נדרים שאין מפירין בשבת וי''ט ולכן צ''ל מבע''י ב''ח. והקהל אומרים כל נדרי עם הש''ץ בלחש דאין תנאי הש''ץ מועיל לציבור ד''מ לבוש ומנהג פשוט הוא להתעטף בטלית מבעוד יום ומברכין עליו וכ''כ האר''י ז''ל. ואם נתעטף בלילה אין לברך עליו ועיין ספר הכוונת ועיין יד אהרן. והבאר היטב אשר לפני לא דק בזה ע''ש:	א	הלכות יום הכיפורים
6,020	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריט	ה	שעומדים: היינו בשעת תפלת ערבית אבל מי שעומד כל הלילה לא יוכל להתפלל בכוונה ביום כנה''ג. ויזהרו שלא ישהו נקביהם. ואם נחלשו יכולים לסמוך לשום דבר מהרי''ל ד''מ. וטעם העמיד' להיות דוגמת המלאכים ולכן הנשים לא יעמדו מט''מ. ומי שעומד פעם אחד ודעתו לעשות כן כל ימיו צריך התרה:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,021	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תריט	ו	שירות: ומי שעיף ויגע יאמר עכ''פ ד' מזמורים הראשונים שבתהלים קודם שישכב כי הם מסוגלים שלא יבא לידי קרי שבהם ש''י תיבות וד' מזמורים יעלה למנין קרי. וטוב שלא יעטוף בכרים וכסתות המחממין ועכ''פ לא יכסה רגליו של''ה והישן בבה''כ יישן במערב או בבה''כ של נשים דהישן בבה''כ עונשו גדול מצאתי. יה''כ שחל בשבת אין מקבלין שבת אבל מזמור שיר ליום השבת יש לאומרו. שכנה''ג:	ו	הלכות יום הכיפורים
6,022	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכ	א	לקצר: וכתב בהגמ''נ שאם הוא סוף שש ידלגו א''מ עיין מ''א ומחוייב כל יחיד לומר לפחות י' וידוים ד' בד' תפלות וד' בחזרת הש''ץ וב' פעמים האחד במנחה ואחד במעריב כנגד י''פ שהיה מזכיר הכ''ג את השם:	א	הלכות יום הכיפורים
6,023	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	א	אחרי מות: והמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם בי''כ מוחלין עונותיו ובניו אין מתים בחייו זוהר והאר''י ז''ל. ומצוה ללמוד בי''כ משניות יומא. גם ללמוד בסוף יומא המאמרים המדברים במעלות התשובה עיין של''ה. ואין לת''ח לעסוק בתורה ולהשמיט מלהתפלל התפילות והסליחות ובקשות עם הצבור. שכנה''ג:	א	הלכות יום הכיפורים
6,024	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ב	ומפטיר: בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא''י וגו'. ד''מ ואחרונים:	א	הלכות יום הכיפורים
6,025	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ג	מילה: ואומרים זכור ברית ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה עסס''י תקפ''ד:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,026	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ד	לתינוק: דהיינו דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמייך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס מ''א ע''ש ועיין סי' תקנ''ט ס''ז:	ג	הלכות יום הכיפורים
6,027	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ה	עבודה: דעיקר העבודה של כהן גדול הי' במוסף עיין ט''ז ומ''א:	ד	הלכות יום הכיפורים
6,028	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ו	לעקור: וכבר פשט המנהג שגם הש''ץ נופל על פניו. לבוש. אבל לא יעקור רגליו גם יעמוד קצת רחוק בתחילה מהתיבה וכן נוהגים. ועסי' קל''א דיש להשתטח עשבים על הרצפה:	ד	הלכות יום הכיפורים
6,029	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ז	חטאתי: החטא שוגג עון מזיד פשע מורד וצ''ל הקל תחלה:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,030	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכא	ח	המתים: ולכן נקרא יה''כ בלשון רבים ר''ל לחיים ולהמתים. מהרי''ו:	ו	הלכות יום הכיפורים
6,031	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכב	א	אין כאלהינו: אבל פיטום הקטורת יש לאומרו. אחרונים:	א	הלכות יום הכיפורים
6,032	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכב	ב	עריות: התוס' במגילה דף ל''א כתבו הטעם בשביל שהנשים מקושטות לכבוד היום. ובמדרש אית' כשם שהקב''ה הזהיר שלא לגלות ערוה כך לא יגלה ערות עונותיו. ובט''ז כתב הטעם דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע''כ מזהירין ע''ז ביוה''כ שהוא יום קדוש ונורא ע''ש. וכן במיתת בני אהרן להורות שלא להקל במצות שלא נמצאו בהם אזהרות כמו בנדב ואביהו. כל בו:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,033	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכב	ג	ביונה: לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מהש''י. לבוש:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,034	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכב	ד	על התורה: פי' אנו אין מנהגינו כמ''ש הש''ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה רק חותמין מגן דוד: אם אין שהות ידלג א''מ להתחיל נעילה בזמנה ועיין סי' תר''כ וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה. אחרונים:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,035	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכב	ה	צדקתך: דכתיב בו משפטיך תהום רבה ואנו מבקשי' רחמים ביוה''כ. לבוש:	ג	הלכות יום הכיפורים
6,036	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכג	א	קודם: ונוהגין שממשיכין גם בליל' אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היום גדול וחרוז היום יפנה כו' צריך לומר קודם הערב שמש דאל''כ דובר שקרים לפני ה'. ט''ז ומ''א:	ב	הלכות יום הכיפורים
6,037	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכג	ב	בזה: כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו. מ''א:	ג	הלכות יום הכיפורים
6,038	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכג	ג	שלא: והטעם שלעולם מסיימין אותה בלילה ואין עבודה בלילה לבוש. ומהרי''ל כתב ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים אבל האחרונים כתבו דיש לבטל המנהג שאין נשיאת כפים בלילה. ומ''מ אומרים אלהינו ברכנו וכו' דבזה אין קפידה כ''כ עיין מ''א:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,039	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכג	ד	א''מ: אפי' חל בשבת ועדיין יום הוא. מ''א ע''ש:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,040	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכג	ה	ז' פעמים: הטעם ללוות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים:	ו	הלכות יום הכיפורים
6,041	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכג	ו	ותוקעים: סי' לסילוק השכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרוע' וזכר לתקיעות יובל שהיתה בי''כ. ותוספת כתבו להראות שהוא יום טוב להרבות בסעודה לכן יפקדו איש אחיו בצאתו מבה''כ כדרך שאומרים בשבת ויום טוב מט''מ. ותוקעין אפי' חל בשבת. אף ע''ג דלא הבדילו בתפלה עדיין מכל מקום כיון שכבר עבר היום ותקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה לא החמירו בה. טור. ואין הדין והחימה מסתלק עד שישלימו ישראל סדריהם ת''ה סי' רע''א:	ו	הלכות יום הכיפורים
6,042	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכד	א	מבדילים: ומותר ברחיצה ובכולם קודם שיבדיל. מ''א עיין שם:	ג	הלכות יום הכיפורים
6,043	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכד	ב	הבשמים: וב''ח כתב בשם מהרי''ל ואבודרהם ורש''ל שכשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה. מ''א וט''ז וכן עיקר:	ג	הלכות יום הכיפורים
6,044	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכד	ג	עתה: אפי' חל בשבת להורות שיום זה מקודש ששבת מן האור. מ''א:	ד	הלכות יום הכיפורים
6,045	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכד	ד	ראשון: פי' שהדליקו נר אחד מאותו שלהבת עסס''ה:	ד	הלכות יום הכיפורים
6,046	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכד	ה	שני ימים: וז''ל מהרי''ל בתשוב' סימן רי''ב העושין שני ימים יה''כ אין משנין כלל התפילות אף אם הם י' או מאה לא יתפללו רק התפלה של חול דהוי לא תתגודדו וכתב המ''א ונ''ל דיניחו גם כן תפילין מה''ט ע''כ. אך פיוטים וסליחות יאמרו כרצונם וי''ג מדות כקורא בתורה. וכתב המ''א ומכל מקום נראה לי דלא יאמר אותם באמצע התפלה רק אחר י''ח גם לא יקראו בתורה אפי' ויחל כשחל יום כפור ביום ה' אסור להכין להם צרכי שבת בע''ש שהוא יום כפור שלהן אך יאכלו עם אחרים שלא הרבו בשבילן מ''א ע''ש שמסיים שלא לעשות שני ימים יום כפור דכשעושה יום שני יום כפור א''כ מאתמול הוי ערב יום כפור ואסור להתענות וא''כ היאך התענה והוי סתרי אהדדי ולכן אין לנהוג כן ומכ''ש למנהגינו שאין מתענין בין יום כפור לסוכות ובליקוטי פרדס משמע שאין מתענין בלילה כי אם ביום:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,047	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכד	ו	תחינות: ואין מתענין בהם אפי' יאר צייט שהם ימי שמחה שהיו מחנכין בהם המזבח בימי שלמה. מהרי''ל. ומקדשין הלבנה במוצאי יום כפור עיין סי' תכ''ו סעיף ב' ביום שאחר יום כפור משכימין לבה''כ. מנהגים:	ה	הלכות יום הכיפורים
6,048	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכה	א	לתקן: היינו לבנותה כולה כן הוא במהרי''ל:	א	הלכות סוכה
6,049	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	א	בית: דבעי שתהא הסוכה תחת אויר השמים. מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ומתעבה ונעשה כעין תקרה כשרה. גינת ורדי' חא''ח כלל ד' סי' ז':	א	הלכות סוכה
6,050	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	ב	ומבטלן: אע''ג דאין מבטלין איסור לכתחלה י''ל דקודם יום טוב שאינו אסור עדיין נתבטלו. ב''ח מ''א. וכ' ט''ז ומזה יש ללמוד בתערובת חמץ קודם פסח לח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהיה קודם זמן האיסור ועסי' תמ''ב ותמ''ז מה שכת' שם:	א	הלכות סוכה
6,051	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	ג	ניכרין: ואפילו ניכרין נמי שרי כיון שצלתה מרובה. מ''א עיין שם:	א	הלכות סוכה
6,052	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	ד	ומניחו: לשם צל:	ב	הלכות סוכה
6,053	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	ה	עצמו: והב''ח כתב שיש להחמיר ולסלק הגג ולסכך אח''כ כ''כ המ''א ע''ש:	ב	הלכות סוכה
6,054	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	ו	שנשארו: עיין ט''ז שהעלה שאין להקל אלא ביש ביניהם ד' טפחים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי''ש יהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה ע''ש ס''ק ב'. ובתשובת פנים מאירות סי' מ''ד חולק עליו:	ג	הלכות סוכה
6,055	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכו	ז	ולסגור: ודוקא כשמניח הסכך כשהוא פתוח עיין מ''א. ואם הניח הסכך על התקרה ואח''כ הסירו התקרה פסול. ואותן סוכות העשויות תחת הגג ולפעמים הצדדים משופעים יזהר שלא ישב תחת השיפוע מ''מ. וע' בתשו' פנים מאירות סימן ס''א מש''ש מענין סוכה על הגג. סוכה העשויה תחת הדווא''ר דהיינו שפותחין להם מקום באמצע הגג והוא הנקרא בלשון ערבי דוואר בלשון לע''ג באג''ה ופעמים עושין על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת ופעמים עושין שבכה זו מחוטי נחושת או מחוטי פשתן כשרה ואפי' אם יניח הסכך הכשר ע''ג השבכה ממש כשירה. גינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' ח' ע''ש:	ג	הלכות סוכה
6,056	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכז	א	היוצאים וכו': זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאד ע''כ פוסל אפי' פחות מי' ומבואר בגמרא ובר''ן שג' דינים יש כאן כילה ונקליטין וקנופות כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה י''ט נקליטין קביעי טפי מכילה אע''פ שאין לה גג אם גבוה י''ט אסור קינופות דקביעי ויש להם גג אפי' אין גבוהין י' טפחים אין ישנים תחתיו ועיין ט''ז מה שהקשה על מה שאמר בגמ' דף י''א שאני נקליטין דקביעי אי קביעי ליהוי כקינופות וכו' אמאי לא אמר דנקליטין וקינופות שוין לענין קביעות ומש''ה וכו' ע''ש. והוא קושית התו' שם ע''ש במהרש''א ודו''ק:	ג	הלכות סוכה
6,057	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכז	ב	עשרה: והני י''ט מארעא משחינן אע''פ שאין י''ט מהמטה לכילה. מ''א:	ג	הלכות סוכה
6,058	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכז	ג	נוי: אפי' אינו רחב ד''ט. מ''א:	ד	הלכות סוכה
6,059	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכח	א	אפי' וכו': משמע אע''פ שהעליונה ג''כ צלתה מרובה מחמתה. ט''ז ע''ש:	א	הלכות סוכה
6,060	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכח	ב	כשרה: אע''פ שהספינה הולכת על הים. גמרא דף כ''ג:	ב	הלכות סוכה
6,061	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכח	ג	האילן: היינו כשהסכך יוכל לעמוד בלא אילן שסמכו על קונדסין דאל''כ אסור דגזרינן שמא יסכך בו כמ''ש סי' תרכ''ט סעיף ז'. ר''ן מ''א:	ג	הלכות סוכה
6,062	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכח	ד	עולין: ואם עבר ועלה יצא י''ח ואם הסוכה על הארץ והקנים של הסכך נסמכים על האילן שרי ולא גזרינן שמא יניח על הסכך. מ''א ע''ש:	ג	הלכות סוכה
6,063	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	א	טומאה: אפי' מידי שמקבל טומאה מדרבנן. ט''ז:	ב	הלכות סוכה
6,064	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ב	שפודין: כתב ב''י היינו של עץ דאלו של מתכות תיפוק ליה משום דאין גידולו מן הארץ. והמ''א כתב דוקא של מתכות אבל של עץ מקבלין טומאה אפי' מדרבנן דפשוטי כלי עץ נינהו עיין שם ועיין יד אהרן:	ב	הלכות סוכה
6,065	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ג	בחיצים: ואם היו פעם אחת בברזל פסולים אע''פ שניטלו אח''כ ב''ח. וקנים אע''פ שיש להם בית קבול כשרים כיון שלא נעשו לקבלה וה''ה מרזב אחרונים וכתב המ''א בס''ק י''ב ודע דכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מקבל טומאה ודמי לבית קבול וא''כ אין להניח מרא ומגריפה על הסוכה אפי' נשברה עכ''ל. וט''ז כתב שם דאין להניח למעלה מן הסכך באויר וכ''ש בסכך עצמו שום כלי ואפי' שבר כלים וע''ש. ועיין יד אהרן:	ג	הלכות סוכה
6,066	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ד	פסולה: שנשתנית צורתה והוי כאלו אינו גידולי קרקע. ולפ''ז אפי' בצמר גפן וקנבוס שאין מטמאין בנגעים אם נידק וניפץ אין מסככין בהן. ב''ח ועמ''א:	ד	הלכות סוכה
6,067	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ה	לסיכוך: אפי' עביד לה שפה כשרה. רדב''ז מ''א:	ו	הלכות סוכה
6,068	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ו	שמנהג: ומקום שאין מנהג ידוע לכ''ע מותר לסכך. כנה''ג:	ו	הלכות סוכה
6,069	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ז	בגגין: ר''ל אפי' גדולות שאין עומדין לשכיבה מ''מ אין מסככין בהם משום גזירה שמא ישב תחת תקרת הבית ועיין ט''ז:	ו	הלכות סוכה
6,070	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ח	על גביו: דאין מעמידין הסכך בדבר המקבל טומאה שמא יבא לסכך בו. ואע''ג שמעמידין על כותל אבנים משום דלא שכיח שיסכך בהם ויש נוהגים להעמיד קנים תחת הסכך ומדת חסידות היא. ר''ן. והמ''א העלה דמותר להעמיד בדבר המקבל טומאה ומה שאסור בסולם היינו משום שהיא עצמה סכך פסול ע''ש ועיין ט''ז ובעטרת זקנים:	ז	הלכות סוכה
6,071	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	ט	להחזיקו: דעכ''פ סכך פסול הוא:	ז	הלכות סוכה
6,072	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	י	אין קפיד': כיון שאין הסכך עצמו נסמך עליהן. מ''א ע''ש ועיין ט''ז ס''ס תר''ל:	ח	הלכות סוכה
6,073	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יא	לידים: ואין הידים נקר' אוכל אלא עד ג''ט ב''י הרא''ש. וע' בעוקצין דיש ידות שמצטרפין אעפ''י שגדולות הרבה ולכן יש להחמיר. מ''א:	י	הלכות סוכה
6,074	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יב	לייבש: ולנפול עד שישאר אויר:	יב	הלכות סוכה
6,075	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יג	לכתחל': ואם עבר וסיכך בהם כשר' לישב בה. מ''א:	יד	הלכות סוכה
6,076	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יד	שנושרים: ודוק' שנושרים תמיד אבל אם אינם נושרים אלא בשעת הרוח כשר' וכ''מ ס''ס זה. מ''א ב''ח:	יד	הלכות סוכה
6,077	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	טו	משני: ואם קשרם באמצע הוי אגד דיכולין לטלטלן. לבוש:	טו	הלכות סוכה
6,078	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	טז	נענוע: וגם התרה. ב''ח:	יז	הלכות סוכה
6,079	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יז	בנסרים: עיין סי' תרל''א סעיף ט':	יח	הלכות סוכה
6,080	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יח	ונהגו: הטעם בסמ''ק דלמ' יבא לסכך בהם בקביעות בענין שלא יוכלו הגשמים לירד שם ע''כ נהגו לכסות בערבה או בגמי ובשעת הדחק שאין להם במה לכסות מסככין בנסרים אפי' יש בהם ד' ש''ג. וה''ה בכל דבר האסור משום גזירה. וכתב הב''ח הלטי''ש אין מסככין בהם דיש לחוש שיסכך כ''כ שלא יהיו הגשמים יורדים בתוכה כמ''ש הסמ''ק וכ''ש בשינדל''ן וכתב ט''ז הקשין של תבואה אחר שנחבטה התבוא' משם פשוט דשרי והוא עיקר מצוה המפורש בפסולת גורן. ונראה שלא נהגו לכסות בקש ג''כ מטעם הסמ''ק דבקש בקל יכס' כיסוי עב מאוד ודבר פשוט להתיר במקום שאין סכך אחר רק שיזהר לעשות שיוכל הגשם לירד שם:	יח	הלכות סוכה
6,081	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	יט	לכתחלה: אפי' שלא בשעת אכילה:	יט	הלכות סוכה
6,082	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרכט	כ	שרוי: ומ''מ בשעת אכילה אסור ר''ן ב''י. ונ''ל דאם הגשמים נוטפין מהסכך מוטב לפרוס סדין משיאכל חוץ לסוכה מיהו לא יברך לישב בסוכ' דספק ברכות להקל. מ''א:	יט	הלכות סוכה
6,083	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	א	לדפנות: עיין ב''ח ובתשובת יד אליהו סי' ל''ג. עצי הסוכה של הסכך או של דפנות שנעשו מעצי אשר' או מאיסורי הנאה עיין בספר קרבן חגיגה דף מ''א וביד אהרן סי' תרכ''ט:	א	הלכות סוכה
6,084	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ב	גביהן: עיין מ''א שכתב להתיר:	ב	הלכות סוכה
6,085	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ג	וכשר': ובסוכ' גדולה שהשלישית רחוק' ממנ' יותר מג' צ''ע. מ''א:	ג	הלכות סוכה
6,086	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ד	הפרוץ: פי' חשבינן הפרוץ משני רוחות הפרוצים לגמרי עם הפירצ' שבחלל הפתחים והוא בכלל מרוב' על העומד שיש בשני המחיצות והטפח ואז מותר אבל עכ''פ יהיה במחיצות עצמן עומד מרוב' על הפרוץ. וכתב הט''ז נראה לי דיש חילוק בדבר כשאין פירצה גדולה רק כל הפירצות כל אחד בפני עצמו פחות מג' אז מותר אפי' בפרוץ מרוב' באות' מחיצ' כיון דאמרי' לבוד הוי כל העומד כסתום משא''כ אם יש פירצ' אחת גדול' יותר מג' טפחים אז צריך שיהי' עכ''פ באות' מחיצ' עומד מרוב' אלא הקולא בזה דאע''פ שבכלל הפרצה הזה פרוץ מרוב' ע''ש:	ה	הלכות סוכה
6,087	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ה	בקרנות: פי' בכל הקרנות אבל אם שני מחיצות מחוברים שרי. מגן אברהם:	ה	הלכות סוכה
6,088	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ו	שלימות: כתב מט''מ נהגו לעשות עיגול בתוך הפתח אבל אותן סוכות הבנויות משנ' לשנ' בפתח גמור א''צ אותו עיגול ואפי' מנהגא ליכ'. כתב מהרי''ל מהר''ש היה מסמן למחיצות הסוכ' כדי לראות סדר עמידתן שלא ישנה משנה לשנה וכן הוא בירושלמי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכ' ליתן בצפון ינתן לעולם בצפון:	ה	הלכות סוכה
6,089	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ז	גוד אסיק: פי' כאלו מחיצות הבית עולות למעל' וא''כ צריך שיעשה ד' קונדיסין בשפת הגג עכ''פ מג' צדדים מכוון נגד כותל הבית. ט''ז:	ו	הלכות סוכה
6,090	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ח	מתירין: כלומר דוקא כשהלחי עומד אצל המבוי והפסין דוק' בשדה ולא בחצר:	ז	הלכות סוכה
6,091	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	ט	אכסדרה: כתב הט''ז מי שרוצה לעשות סוכה בבית שלו ולפרוץ הגג למעל' כמו שנוהגים וכותלי הבית יהיו כותלי הסוכ' דהיינו שרוצה לעשות הסוכ' בזויות של כותל מזרח וכותל דרום ויש קורה אחת מונחת כל השנה למעלה כנגדו באורך הבית סמוך לאותן זויות ותהיה הסוכה באות' חלק הזויות עד הקורה נמצא שאין לסוכ' מחיצות רק שנים של הבית ושלישית אין לה רק שהקורה שלמעלה אמרינן יורד וסותם עד למטה ויהי' לה ג' מחיצות דדי בזה רק שישים שני קנים תחת הקורה אחד אצל כותל הבית ואחד במקום סיום מחיצה הג' דהיינו במקום שכל' הסכך של הסוכ'. וטעם קנים אלו כדי שיהי' כצ''ה בדופן הג' מחמת התקרה שעל שני הקנים שהרי אין כאן מחיצ' ג' ממש אלא מחמת פי תקרה יורד וסותם וע''כ צריך צורת הפתח עיין שם:	ח	הלכות סוכה
6,092	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	י	הרוח: אפי' עומדת בבית שאין שם רוח אינה מחיצ' מ''א ועיין בהלק''ט חלק ב' סי' נו''ן שיור' פנים להכשיר סוכ' שדפנותיה עשויות מסדינין דקים שהית' הרוח מזיזה אותם אלא שהיתה נתונה בחצר מוקפת מחיצות גבוהות ע''ש. ועיין סי' ר''מ סעיף ו':	י	הלכות סוכה
6,093	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	יא	בהמה: וצריך שתה' מתוחה למעלה או שתהא גבוה כ''כ שאף שתמות ותפול תהיה גבוה י'. ואם יש חלל בין רגליה גבוה מג' צריך לגודרו ב''ח וכתב המ''א בס''ק י''ד דאם סמך הסכך ע''ג בהמ' פסולה מפני שאין לה קבע ע''ש. ומה''ט כתב הט''ז בס''ק י''א דעשיית דופן מבהמ' לא מיירי רק להכשיר' וכמ''ש סי''ב אבל לא בכל המחיצות עיין שם:	יא	הלכות סוכה
6,094	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרל	יב	המט': פי' דבר זה עיין בט''ז:	יג	הלכות סוכה
6,095	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרלא	א	שוים: ועטרת זקנים בשם ב''ח פוסל בין שוים מלמטה או מלמעלה. יד אהרן:	א	הלכות סוכה
6,096	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרלא	ב	מחמירין: היינו שלא לישב באותו חלק שחמתו מרובה אבל לשאר החלק אין זה פוסל אותו כיון שיש שם הכשר סוכ'. ט''ז:	ב	הלכות סוכה
6,097	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרלא	ג	כשר': ולבוש פוסל כשאין המטר יוכל לירד בה וכ''פ הב''ח:	ג	הלכות סוכה
6,098	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרלא	ד	טפח: שאז חשוב להיות אוהל ואמרי' חביט רמי:	ה	הלכות סוכה
6,099	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרלא	ה	הרקיע: ר''ל אע''פ שחמת' מרובה מצילת' כשהחמה בשאר מקומות מ''מ כיון שצילת' מרובה מחמת' כשהחמה באמצע הרקיע כשר ועיין ט''ז מה שהקשה למה אמרו בגמ' לשמואל תנא במתני' תרתי אמאי לא אמרו דגם לשמואל חדא כמו לרב ע''ש דף כ''ב עמוד א' ודוק:	ה	הלכות סוכה

6,000

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרטו

א

ליגע: גם לא ירבה דברים עמה. ואסור ליגע בה גם ביום. של''ה מ''א. וט''ז כ' דוקא בלילה אסור ליגע בה אבל ביום א''צ ליזהר מנגיעה ומ''ש הש''ע איסור שינה במטה הוא אפי' ביום ע''ש:

א

הלכות יום הכיפורים

6,001

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרטו

ב

ידאג: בסוף הכוונת סוף פ''ק דיה''כ תמצא תיקון לזה והוא מנוסה. וכ''כ בספר משנת חסידים. וע' הגהות מהרי''ל מ''ש מענין זה. ועיין בספר מענה לשון ג''כ:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,002

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרטז

א

לרחצן: ובזמן הזה אין נוהגין לרחצן ולסוכן כלל לבוש עיין סימן של''א סעיף ט':

א

הלכות יום הכיפורים

6,003

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרטז

ב

שא''צ: אבל חינוך שעות צריך ט''ז. ואין מדקדקין בזמן הזה להתענות תינוק בשנת י''ב משום דהכל לומדים והוי כחולים ועוד דסתמא חשיבי חולים. (ב''ח):

ב

הלכות יום הכיפורים

6,004

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריז

א

שלא אמרה: ואם אמרה צריכה אני אע''פ שאין פניה משתנות. ובשאר כל אדם לא מהני אמירה אא''כ נשתנה פניו מ''א ע''ש עס''ג:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,005

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריז

ב

מאכילין: פי' שתוחבין כוש ברוטב ונותנין לתוך פיה ואם לא נתיישבה דעתה נותנין לה רוטב ואם לאו נותנין לה המאכל עצמו ב''י ב''ח לבוש. ודוקא עוברה לפעמים מתיישבא דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמ' הרופא אך פחות פחות מכשיעור כמה שכתוב בסימן תרי''ח סעיף ז':

ב

הלכות יום הכיפורים

6,006

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריז

ג

לא תתענה: אפילו אמרה א''צ מאכילין אותה ואומרין לה אכול. ב''ח. וע' סי' תקנ''ד סעיף ו'. ומ''מ יש להאכילה פחות מכשיעור. מ''א ועיין סי' ש''ל ס''ד:

ד

הלכות יום הכיפורים

6,007

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריז

ד

ככל: היינו באמרה צריכה אני מחמת לידה אבל אם אמרה צריכה אני מחמת שמתכבד עלי החולי נותנין. או''ה:

ד

הלכות יום הכיפורים

6,008

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

א

עכו''ם: וכתב הרא''ש דעכו''ם או אשה נאמנים להכחיש ישראל:

א

הלכות יום הכיפורים

6,009

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ב

ויסתכן: וה''ה אפי' אינו אומר שיסתכן רק שאומר שאפשר שיכבד עליו החולי נותנין לו שאנו חוששין שמא יסתכן. אחרונים:

א

הלכות יום הכיפורים

6,010

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ג

לחולה: אפילו הרופאים אומרים שהמאכל יזיקהו שומעין לחולה רדב''ז ח''א סימן פ''ו וכנה''ג ומזכירין לו תחלה שהיום יום הכפורים דשמא שכח. לבוש. וכתב או''ה אם החולה רוצה להחמיר אחר שצריך לכך. עליו נאמר אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וכתב שכה''ג מאכילין אותו בע''כ:

א

הלכות יום הכיפורים

6,011

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ד

יותר: בטור כתב בשם הרמב''ן באם אחד מופלג בחכמה מאכילין בשבילו אפי' כנגד שנים:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,012

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ה

מסופק: פי' שמכיר החולי אלא מסופק אם יסתכן. ט''ז:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,013

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ו

איני יודע: דאינו יודע של חולה לאו כלום הוא דרובן של חולים אינם יודעים ובקיאים בחולי שלהם כ''כ ב''י בשם רמב''ן. ונראה מזה אם החולה רופא ומבין ממילא הוי אינו יודע שלו כאלו אמר רופא אחר. ט''ז:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,014

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ז

כל צרכו: והב''ח כתב דנוהגין שנותנין לפניו מאכל ואומרים לו י''כ הוא ואם יאכל הרשות בידו וכן ביולדת אחר ג' תוך ז'. וט''ז כתב ונ''ל דצ''ל לו אם אתה יודע שיש לך סכנה אם לא תאכל כשיעור ואם לאו תאכל תחילה פחות מכשיעור דאם לא יאמר לו אלא י''כ היום יסבור שמן הדין אסור לו לאכול ויביא עצמו לידי סכנה ע''ש: והיולדות מהימנינן לנשים דאינהי בקיאי בהו. מ''א. מניקה שיש לה ילד חולה ומסוכן ואינו רוצה לינק כי אם ממנה ואם מתענית סכנה הוא לולד אינה מתענה אפילו ביה''כ תשובת דבר שמואל סי' ק''ז:

ח

הלכות יום הכיפורים

6,015

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריח

ח

יעלה ויבא: ואם חל בשבת אומר רצה. כנה''ג. וט''ז כתב שלא להזכיר יעלה ויבא ע''ש והמ''א העלה דאין להקל. ועכ''פ א''צ לקדש דיש לחוש לברכה לבטלה ע''ש:

י

הלכות יום הכיפורים

6,016

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריט

א

שליח צבור: ועכשיו אומר הגדול לבד. וצריך לצרף עוד שנים עם הגדול ושוהים עמו עד אחר ברכו ועיין ט''ז:

א

הלכות יום הכיפורים

6,017

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריט

ב

העבריינים: והם העוברים על גזירות וחרמות הקהל מתירין להם כדי שיכלו להתפלל דכל ת''צ שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית ונוהגים לומר זה ג' פעמים:

א

הלכות יום הכיפורים

6,018

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריט

ג

שהחיינו: ונכון לאומר' בלחש עם הש''ץ ויסיימה קודם הש''ץ שיאמר אמן:

א

הלכות יום הכיפורים

6,019

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריט

ד

יום: משום דדומה להתרת נדרים שאין מפירין בשבת וי''ט ולכן צ''ל מבע''י ב''ח. והקהל אומרים כל נדרי עם הש''ץ בלחש דאין תנאי הש''ץ מועיל לציבור ד''מ לבוש ומנהג פשוט הוא להתעטף בטלית מבעוד יום ומברכין עליו וכ''כ האר''י ז''ל. ואם נתעטף בלילה אין לברך עליו ועיין ספר הכוונת ועיין יד אהרן. והבאר היטב אשר לפני לא דק בזה ע''ש:

א

הלכות יום הכיפורים

6,020

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריט

ה

שעומדים: היינו בשעת תפלת ערבית אבל מי שעומד כל הלילה לא יוכל להתפלל בכוונה ביום כנה''ג. ויזהרו שלא ישהו נקביהם. ואם נחלשו יכולים לסמוך לשום דבר מהרי''ל ד''מ. וטעם העמיד' להיות דוגמת המלאכים ולכן הנשים לא יעמדו מט''מ. ומי שעומד פעם אחד ודעתו לעשות כן כל ימיו צריך התרה:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,021

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תריט

ו

שירות: ומי שעיף ויגע יאמר עכ''פ ד' מזמורים הראשונים שבתהלים קודם שישכב כי הם מסוגלים שלא יבא לידי קרי שבהם ש''י תיבות וד' מזמורים יעלה למנין קרי. וטוב שלא יעטוף בכרים וכסתות המחממין ועכ''פ לא יכסה רגליו של''ה והישן בבה''כ יישן במערב או בבה''כ של נשים דהישן בבה''כ עונשו גדול מצאתי. יה''כ שחל בשבת אין מקבלין שבת אבל מזמור שיר ליום השבת יש לאומרו. שכנה''ג:

ו

הלכות יום הכיפורים

6,022

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכ

א

לקצר: וכתב בהגמ''נ שאם הוא סוף שש ידלגו א''מ עיין מ''א ומחוייב כל יחיד לומר לפחות י' וידוים ד' בד' תפלות וד' בחזרת הש''ץ וב' פעמים האחד במנחה ואחד במעריב כנגד י''פ שהיה מזכיר הכ''ג את השם:

א

הלכות יום הכיפורים

6,023

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

א

אחרי מות: והמצטער על מיתת בני אהרן ומוריד דמעות עליהם בי''כ מוחלין עונותיו ובניו אין מתים בחייו זוהר והאר''י ז''ל. ומצוה ללמוד בי''כ משניות יומא. גם ללמוד בסוף יומא המאמרים המדברים במעלות התשובה עיין של''ה. ואין לת''ח לעסוק בתורה ולהשמיט מלהתפלל התפילות והסליחות ובקשות עם הצבור. שכנה''ג:

א

הלכות יום הכיפורים

6,024

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ב

ומפטיר: בהפטרה אין אומרים מלך מוחל וסולח רק ודברך אמת וקיים לעד בא''י וגו'. ד''מ ואחרונים:

א

הלכות יום הכיפורים

6,025

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ג

מילה: ואומרים זכור ברית ואם חל בשבת אומרים יום ליבשה עסס''י תקפ''ד:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,026

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ד

לתינוק: דהיינו דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמייך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס מ''א ע''ש ועיין סי' תקנ''ט ס''ז:

ג

הלכות יום הכיפורים

6,027

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ה

עבודה: דעיקר העבודה של כהן גדול הי' במוסף עיין ט''ז ומ''א:

ד

הלכות יום הכיפורים

6,028

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ו

לעקור: וכבר פשט המנהג שגם הש''ץ נופל על פניו. לבוש. אבל לא יעקור רגליו גם יעמוד קצת רחוק בתחילה מהתיבה וכן נוהגים. ועסי' קל''א דיש להשתטח עשבים על הרצפה:

ד

הלכות יום הכיפורים

6,029

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ז

חטאתי: החטא שוגג עון מזיד פשע מורד וצ''ל הקל תחלה:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,030

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכא

ח

המתים: ולכן נקרא יה''כ בלשון רבים ר''ל לחיים ולהמתים. מהרי''ו:

ו

הלכות יום הכיפורים

6,031

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכב

א

אין כאלהינו: אבל פיטום הקטורת יש לאומרו. אחרונים:

א

הלכות יום הכיפורים

6,032

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכב

ב

עריות: התוס' במגילה דף ל''א כתבו הטעם בשביל שהנשים מקושטות לכבוד היום. ובמדרש אית' כשם שהקב''ה הזהיר שלא לגלות ערוה כך לא יגלה ערות עונותיו. ובט''ז כתב הטעם דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע''כ מזהירין ע''ז ביוה''כ שהוא יום קדוש ונורא ע''ש. וכן במיתת בני אהרן להורות שלא להקל במצות שלא נמצאו בהם אזהרות כמו בנדב ואביהו. כל בו:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,033

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכב

ג

ביונה: לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מהש''י. לבוש:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,034

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכב

ד

על התורה: פי' אנו אין מנהגינו כמ''ש הש''ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה רק חותמין מגן דוד: אם אין שהות ידלג א''מ להתחיל נעילה בזמנה ועיין סי' תר''כ וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה. אחרונים:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,035

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכב

ה

צדקתך: דכתיב בו משפטיך תהום רבה ואנו מבקשי' רחמים ביוה''כ. לבוש:

ג

הלכות יום הכיפורים

6,036

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכג

א

קודם: ונוהגין שממשיכין גם בליל' אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היום גדול וחרוז היום יפנה כו' צריך לומר קודם הערב שמש דאל''כ דובר שקרים לפני ה'. ט''ז ומ''א:

ב

הלכות יום הכיפורים

6,037

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכג

ב

בזה: כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו. מ''א:

ג

הלכות יום הכיפורים

6,038

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכג

ג

שלא: והטעם שלעולם מסיימין אותה בלילה ואין עבודה בלילה לבוש. ומהרי''ל כתב ואפי' איחר עד הלילה נושאין כפים אבל האחרונים כתבו דיש לבטל המנהג שאין נשיאת כפים בלילה. ומ''מ אומרים אלהינו ברכנו וכו' דבזה אין קפידה כ''כ עיין מ''א:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,039

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכג

ד

א''מ: אפי' חל בשבת ועדיין יום הוא. מ''א ע''ש:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,040

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכג

ה

ז' פעמים: הטעם ללוות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים:

ו

הלכות יום הכיפורים

6,041

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכג

ו

ותוקעים: סי' לסילוק השכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרוע' וזכר לתקיעות יובל שהיתה בי''כ. ותוספת כתבו להראות שהוא יום טוב להרבות בסעודה לכן יפקדו איש אחיו בצאתו מבה''כ כדרך שאומרים בשבת ויום טוב מט''מ. ותוקעין אפי' חל בשבת. אף ע''ג דלא הבדילו בתפלה עדיין מכל מקום כיון שכבר עבר היום ותקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה לא החמירו בה. טור. ואין הדין והחימה מסתלק עד שישלימו ישראל סדריהם ת''ה סי' רע''א:

ו

הלכות יום הכיפורים

6,042

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכד

א

מבדילים: ומותר ברחיצה ובכולם קודם שיבדיל. מ''א עיין שם:

ג

הלכות יום הכיפורים

6,043

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכד

ב

הבשמים: וב''ח כתב בשם מהרי''ל ואבודרהם ורש''ל שכשחל בשבת יש לברך על הבשמים ואין כאן ברכה לבטלה כיון שנהנה. מ''א וט''ז וכן עיקר:

ג

הלכות יום הכיפורים

6,044

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכד

ג

עתה: אפי' חל בשבת להורות שיום זה מקודש ששבת מן האור. מ''א:

ד

הלכות יום הכיפורים

6,045

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכד

ד

ראשון: פי' שהדליקו נר אחד מאותו שלהבת עסס''ה:

ד

הלכות יום הכיפורים

6,046

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכד

ה

שני ימים: וז''ל מהרי''ל בתשוב' סימן רי''ב העושין שני ימים יה''כ אין משנין כלל התפילות אף אם הם י' או מאה לא יתפללו רק התפלה של חול דהוי לא תתגודדו וכתב המ''א ונ''ל דיניחו גם כן תפילין מה''ט ע''כ. אך פיוטים וסליחות יאמרו כרצונם וי''ג מדות כקורא בתורה. וכתב המ''א ומכל מקום נראה לי דלא יאמר אותם באמצע התפלה רק אחר י''ח גם לא יקראו בתורה אפי' ויחל כשחל יום כפור ביום ה' אסור להכין להם צרכי שבת בע''ש שהוא יום כפור שלהן אך יאכלו עם אחרים שלא הרבו בשבילן מ''א ע''ש שמסיים שלא לעשות שני ימים יום כפור דכשעושה יום שני יום כפור א''כ מאתמול הוי ערב יום כפור ואסור להתענות וא''כ היאך התענה והוי סתרי אהדדי ולכן אין לנהוג כן ומכ''ש למנהגינו שאין מתענין בין יום כפור לסוכות ובליקוטי פרדס משמע שאין מתענין בלילה כי אם ביום:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,047

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכד

ו

תחינות: ואין מתענין בהם אפי' יאר צייט שהם ימי שמחה שהיו מחנכין בהם המזבח בימי שלמה. מהרי''ל. ומקדשין הלבנה במוצאי יום כפור עיין סי' תכ''ו סעיף ב' ביום שאחר יום כפור משכימין לבה''כ. מנהגים:

ה

הלכות יום הכיפורים

6,048

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכה

א

לתקן: היינו לבנותה כולה כן הוא במהרי''ל:

א

הלכות סוכה

6,049

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

א

בית: דבעי שתהא הסוכה תחת אויר השמים. מקומות קרים שבחג יורד שלג הרבה על סכך הסוכה ומתעבה ונעשה כעין תקרה כשרה. גינת ורדי' חא''ח כלל ד' סי' ז':

א

הלכות סוכה

6,050

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

ב

ומבטלן: אע''ג דאין מבטלין איסור לכתחלה י''ל דקודם יום טוב שאינו אסור עדיין נתבטלו. ב''ח מ''א. וכ' ט''ז ומזה יש ללמוד בתערובת חמץ קודם פסח לח בלח ואין שם ס' שיכול להרבות עליו ואפי' לכתחלה כיון שהיה קודם זמן האיסור ועסי' תמ''ב ותמ''ז מה שכת' שם:

א

הלכות סוכה

6,051

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

ג

ניכרין: ואפילו ניכרין נמי שרי כיון שצלתה מרובה. מ''א עיין שם:

א

הלכות סוכה

6,052

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

ד

ומניחו: לשם צל:

ב

הלכות סוכה

6,053

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

ה

עצמו: והב''ח כתב שיש להחמיר ולסלק הגג ולסכך אח''כ כ''כ המ''א ע''ש:

ב

הלכות סוכה

6,054

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

ו

שנשארו: עיין ט''ז שהעלה שאין להקל אלא ביש ביניהם ד' טפחים ויהא בענין שאם ינטל מן הסכך נגד הלטי''ש יהיה עדיין צלתה מרובה מחמתה ע''ש ס''ק ב'. ובתשובת פנים מאירות סי' מ''ד חולק עליו:

ג

הלכות סוכה

6,055

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכו

ז

ולסגור: ודוקא כשמניח הסכך כשהוא פתוח עיין מ''א. ואם הניח הסכך על התקרה ואח''כ הסירו התקרה פסול. ואותן סוכות העשויות תחת הגג ולפעמים הצדדים משופעים יזהר שלא ישב תחת השיפוע מ''מ. וע' בתשו' פנים מאירות סימן ס''א מש''ש מענין סוכה על הגג. סוכה העשויה תחת הדווא''ר דהיינו שפותחין להם מקום באמצע הגג והוא הנקרא בלשון ערבי דוואר בלשון לע''ג באג''ה ופעמים עושין על שטח הדוואר הפתוח שבכה ומעשה רשת ופעמים עושין שבכה זו מחוטי נחושת או מחוטי פשתן כשרה ואפי' אם יניח הסכך הכשר ע''ג השבכה ממש כשירה. גינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' ח' ע''ש:

ג

הלכות סוכה

6,056

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכז

א

היוצאים וכו': זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאד ע''כ פוסל אפי' פחות מי' ומבואר בגמרא ובר''ן שג' דינים יש כאן כילה ונקליטין וקנופות כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה י''ט נקליטין קביעי טפי מכילה אע''פ שאין לה גג אם גבוה י''ט אסור קינופות דקביעי ויש להם גג אפי' אין גבוהין י' טפחים אין ישנים תחתיו ועיין ט''ז מה שהקשה על מה שאמר בגמ' דף י''א שאני נקליטין דקביעי אי קביעי ליהוי כקינופות וכו' אמאי לא אמר דנקליטין וקינופות שוין לענין קביעות ומש''ה וכו' ע''ש. והוא קושית התו' שם ע''ש במהרש''א ודו''ק:

ג

הלכות סוכה

6,057

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכז

ב

עשרה: והני י''ט מארעא משחינן אע''פ שאין י''ט מהמטה לכילה. מ''א:

ג

הלכות סוכה

6,058

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכז

ג

נוי: אפי' אינו רחב ד''ט. מ''א:

ד

הלכות סוכה

6,059

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכח

א

אפי' וכו': משמע אע''פ שהעליונה ג''כ צלתה מרובה מחמתה. ט''ז ע''ש:

א

הלכות סוכה

6,060

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכח

ב

כשרה: אע''פ שהספינה הולכת על הים. גמרא דף כ''ג:

ב

הלכות סוכה

6,061

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכח

ג

האילן: היינו כשהסכך יוכל לעמוד בלא אילן שסמכו על קונדסין דאל''כ אסור דגזרינן שמא יסכך בו כמ''ש סי' תרכ''ט סעיף ז'. ר''ן מ''א:

ג

הלכות סוכה

6,062

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכח

ד

עולין: ואם עבר ועלה יצא י''ח ואם הסוכה על הארץ והקנים של הסכך נסמכים על האילן שרי ולא גזרינן שמא יניח על הסכך. מ''א ע''ש:

ג

הלכות סוכה

6,063

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

א

טומאה: אפי' מידי שמקבל טומאה מדרבנן. ט''ז:

ב

הלכות סוכה

6,064

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ב

שפודין: כתב ב''י היינו של עץ דאלו של מתכות תיפוק ליה משום דאין גידולו מן הארץ. והמ''א כתב דוקא של מתכות אבל של עץ מקבלין טומאה אפי' מדרבנן דפשוטי כלי עץ נינהו עיין שם ועיין יד אהרן:

ב

הלכות סוכה

6,065

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ג

בחיצים: ואם היו פעם אחת בברזל פסולים אע''פ שניטלו אח''כ ב''ח. וקנים אע''פ שיש להם בית קבול כשרים כיון שלא נעשו לקבלה וה''ה מרזב אחרונים וכתב המ''א בס''ק י''ב ודע דכל כלי עץ הרחב קצת וראוי להניח עליו דבר מקבל טומאה ודמי לבית קבול וא''כ אין להניח מרא ומגריפה על הסוכה אפי' נשברה עכ''ל. וט''ז כתב שם דאין להניח למעלה מן הסכך באויר וכ''ש בסכך עצמו שום כלי ואפי' שבר כלים וע''ש. ועיין יד אהרן:

ג

הלכות סוכה

6,066

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ד

פסולה: שנשתנית צורתה והוי כאלו אינו גידולי קרקע. ולפ''ז אפי' בצמר גפן וקנבוס שאין מטמאין בנגעים אם נידק וניפץ אין מסככין בהן. ב''ח ועמ''א:

ד

הלכות סוכה

6,067

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ה

לסיכוך: אפי' עביד לה שפה כשרה. רדב''ז מ''א:

ו

הלכות סוכה

6,068

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ו

שמנהג: ומקום שאין מנהג ידוע לכ''ע מותר לסכך. כנה''ג:

ו

הלכות סוכה

6,069

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ז

בגגין: ר''ל אפי' גדולות שאין עומדין לשכיבה מ''מ אין מסככין בהם משום גזירה שמא ישב תחת תקרת הבית ועיין ט''ז:

ו

הלכות סוכה

6,070

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ח

על גביו: דאין מעמידין הסכך בדבר המקבל טומאה שמא יבא לסכך בו. ואע''ג שמעמידין על כותל אבנים משום דלא שכיח שיסכך בהם ויש נוהגים להעמיד קנים תחת הסכך ומדת חסידות היא. ר''ן. והמ''א העלה דמותר להעמיד בדבר המקבל טומאה ומה שאסור בסולם היינו משום שהיא עצמה סכך פסול ע''ש ועיין ט''ז ובעטרת זקנים:

ז

הלכות סוכה

6,071

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

ט

להחזיקו: דעכ''פ סכך פסול הוא:

ז

הלכות סוכה

6,072

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

י

אין קפיד': כיון שאין הסכך עצמו נסמך עליהן. מ''א ע''ש ועיין ט''ז ס''ס תר''ל:

ח

הלכות סוכה

6,073

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יא

לידים: ואין הידים נקר' אוכל אלא עד ג''ט ב''י הרא''ש. וע' בעוקצין דיש ידות שמצטרפין אעפ''י שגדולות הרבה ולכן יש להחמיר. מ''א:

י

הלכות סוכה

6,074

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יב

לייבש: ולנפול עד שישאר אויר:

יב

הלכות סוכה

6,075

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יג

לכתחל': ואם עבר וסיכך בהם כשר' לישב בה. מ''א:

יד

הלכות סוכה

6,076

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יד

שנושרים: ודוק' שנושרים תמיד אבל אם אינם נושרים אלא בשעת הרוח כשר' וכ''מ ס''ס זה. מ''א ב''ח:

יד

הלכות סוכה

6,077

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

טו

משני: ואם קשרם באמצע הוי אגד דיכולין לטלטלן. לבוש:

טו

הלכות סוכה

6,078

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

טז

נענוע: וגם התרה. ב''ח:

יז

הלכות סוכה

6,079

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יז

בנסרים: עיין סי' תרל''א סעיף ט':

יח

הלכות סוכה

6,080

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יח

ונהגו: הטעם בסמ''ק דלמ' יבא לסכך בהם בקביעות בענין שלא יוכלו הגשמים לירד שם ע''כ נהגו לכסות בערבה או בגמי ובשעת הדחק שאין להם במה לכסות מסככין בנסרים אפי' יש בהם ד' ש''ג. וה''ה בכל דבר האסור משום גזירה. וכתב הב''ח הלטי''ש אין מסככין בהם דיש לחוש שיסכך כ''כ שלא יהיו הגשמים יורדים בתוכה כמ''ש הסמ''ק וכ''ש בשינדל''ן וכתב ט''ז הקשין של תבואה אחר שנחבטה התבוא' משם פשוט דשרי והוא עיקר מצוה המפורש בפסולת גורן. ונראה שלא נהגו לכסות בקש ג''כ מטעם הסמ''ק דבקש בקל יכס' כיסוי עב מאוד ודבר פשוט להתיר במקום שאין סכך אחר רק שיזהר לעשות שיוכל הגשם לירד שם:

יח

הלכות סוכה

6,081

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

יט

לכתחלה: אפי' שלא בשעת אכילה:

יט

הלכות סוכה

6,082

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרכט

כ

שרוי: ומ''מ בשעת אכילה אסור ר''ן ב''י. ונ''ל דאם הגשמים נוטפין מהסכך מוטב לפרוס סדין משיאכל חוץ לסוכה מיהו לא יברך לישב בסוכ' דספק ברכות להקל. מ''א:

יט

הלכות סוכה

6,083

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

א

לדפנות: עיין ב''ח ובתשובת יד אליהו סי' ל''ג. עצי הסוכה של הסכך או של דפנות שנעשו מעצי אשר' או מאיסורי הנאה עיין בספר קרבן חגיגה דף מ''א וביד אהרן סי' תרכ''ט:

א

הלכות סוכה

6,084

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ב

גביהן: עיין מ''א שכתב להתיר:

ב

הלכות סוכה

6,085

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ג

וכשר': ובסוכ' גדולה שהשלישית רחוק' ממנ' יותר מג' צ''ע. מ''א:

ג

הלכות סוכה

6,086

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ד

הפרוץ: פי' חשבינן הפרוץ משני רוחות הפרוצים לגמרי עם הפירצ' שבחלל הפתחים והוא בכלל מרוב' על העומד שיש בשני המחיצות והטפח ואז מותר אבל עכ''פ יהיה במחיצות עצמן עומד מרוב' על הפרוץ. וכתב הט''ז נראה לי דיש חילוק בדבר כשאין פירצה גדולה רק כל הפירצות כל אחד בפני עצמו פחות מג' אז מותר אפי' בפרוץ מרוב' באות' מחיצ' כיון דאמרי' לבוד הוי כל העומד כסתום משא''כ אם יש פירצ' אחת גדול' יותר מג' טפחים אז צריך שיהי' עכ''פ באות' מחיצ' עומד מרוב' אלא הקולא בזה דאע''פ שבכלל הפרצה הזה פרוץ מרוב' ע''ש:

ה

הלכות סוכה

6,087

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ה

בקרנות: פי' בכל הקרנות אבל אם שני מחיצות מחוברים שרי. מגן אברהם:

ה

הלכות סוכה

6,088

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ו

שלימות: כתב מט''מ נהגו לעשות עיגול בתוך הפתח אבל אותן סוכות הבנויות משנ' לשנ' בפתח גמור א''צ אותו עיגול ואפי' מנהגא ליכ'. כתב מהרי''ל מהר''ש היה מסמן למחיצות הסוכ' כדי לראות סדר עמידתן שלא ישנה משנה לשנה וכן הוא בירושלמי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכ' ליתן בצפון ינתן לעולם בצפון:

ה

הלכות סוכה

6,089

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ז

גוד אסיק: פי' כאלו מחיצות הבית עולות למעל' וא''כ צריך שיעשה ד' קונדיסין בשפת הגג עכ''פ מג' צדדים מכוון נגד כותל הבית. ט''ז:

ו

הלכות סוכה

6,090

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ח

מתירין: כלומר דוקא כשהלחי עומד אצל המבוי והפסין דוק' בשדה ולא בחצר:

ז

הלכות סוכה

6,091

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

ט

אכסדרה: כתב הט''ז מי שרוצה לעשות סוכה בבית שלו ולפרוץ הגג למעל' כמו שנוהגים וכותלי הבית יהיו כותלי הסוכ' דהיינו שרוצה לעשות הסוכ' בזויות של כותל מזרח וכותל דרום ויש קורה אחת מונחת כל השנה למעלה כנגדו באורך הבית סמוך לאותן זויות ותהיה הסוכה באות' חלק הזויות עד הקורה נמצא שאין לסוכ' מחיצות רק שנים של הבית ושלישית אין לה רק שהקורה שלמעלה אמרינן יורד וסותם עד למטה ויהי' לה ג' מחיצות דדי בזה רק שישים שני קנים תחת הקורה אחד אצל כותל הבית ואחד במקום סיום מחיצה הג' דהיינו במקום שכל' הסכך של הסוכ'. וטעם קנים אלו כדי שיהי' כצ''ה בדופן הג' מחמת התקרה שעל שני הקנים שהרי אין כאן מחיצ' ג' ממש אלא מחמת פי תקרה יורד וסותם וע''כ צריך צורת הפתח עיין שם:

ח

הלכות סוכה

6,092

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

י

הרוח: אפי' עומדת בבית שאין שם רוח אינה מחיצ' מ''א ועיין בהלק''ט חלק ב' סי' נו''ן שיור' פנים להכשיר סוכ' שדפנותיה עשויות מסדינין דקים שהית' הרוח מזיזה אותם אלא שהיתה נתונה בחצר מוקפת מחיצות גבוהות ע''ש. ועיין סי' ר''מ סעיף ו':

י

הלכות סוכה

6,093

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

יא

בהמה: וצריך שתה' מתוחה למעלה או שתהא גבוה כ''כ שאף שתמות ותפול תהיה גבוה י'. ואם יש חלל בין רגליה גבוה מג' צריך לגודרו ב''ח וכתב המ''א בס''ק י''ד דאם סמך הסכך ע''ג בהמ' פסולה מפני שאין לה קבע ע''ש. ומה''ט כתב הט''ז בס''ק י''א דעשיית דופן מבהמ' לא מיירי רק להכשיר' וכמ''ש סי''ב אבל לא בכל המחיצות עיין שם:

יא

הלכות סוכה

6,094

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרל

יב

המט': פי' דבר זה עיין בט''ז:

יג

הלכות סוכה

6,095

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרלא

א

שוים: ועטרת זקנים בשם ב''ח פוסל בין שוים מלמטה או מלמעלה. יד אהרן:

א

הלכות סוכה

6,096

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרלא

ב

מחמירין: היינו שלא לישב באותו חלק שחמתו מרובה אבל לשאר החלק אין זה פוסל אותו כיון שיש שם הכשר סוכ'. ט''ז:

ב

הלכות סוכה

6,097

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרלא

ג

כשר': ולבוש פוסל כשאין המטר יוכל לירד בה וכ''פ הב''ח:

ג

הלכות סוכה

6,098

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרלא

ד

טפח: שאז חשוב להיות אוהל ואמרי' חביט רמי:

ה

הלכות סוכה

6,099

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרלא

ה

הרקיע: ר''ל אע''פ שחמת' מרובה מצילת' כשהחמה בשאר מקומות מ''מ כיון שצילת' מרובה מחמת' כשהחמה באמצע הרקיע כשר ועיין ט''ז מה שהקשה למה אמרו בגמ' לשמואל תנא במתני' תרתי אמאי לא אמרו דגם לשמואל חדא כמו לרב ע''ש דף כ''ב עמוד א' ודוק:

ה

הלכות סוכה