sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
6,200	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמו	י	כשילבינו: אחר שיפרכו בצפורן. מ''ב מ''א:	ז	הלכות לולב
6,201	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמו	יא	שאפשר: וב''ח כתב דביבש ראשו אפי' א''א באחר אין לברך עליו ע''ש:	י	הלכות לולב
6,202	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמז	א	ירוק: דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש:	א	הלכות לולב
6,203	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמז	ב	שנשרו: לכן יש ליזהר מלתלוש רוב עלי הערבה שבלולב ועיין סימן תרס''ד סעיף ד'. ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרין על ידי תחיבתן לתוך הלולב וגם ע''י נענוע:	ב	הלכות לולב
6,204	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמז	ג	שנקטם: פי' שנקטם עצו ת''ד סי' רל''א. והמ''מ פי' נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו ונחלקו עליה פסולה ויש להחמיר בכולן דערבות מצויות. מ''א ועיין ט''ז:	ב	הלכות לולב
6,205	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	א	היבש: עיין מ''א שהעלה דאתרוג כמוש שקורין וועל''ק דכשר ובלבד שיבדקנו ע''ש אם יש בידו אתרוג מוכן אין מחויב להמתין שיבא לו אתרוג יותר יפה. שבות יעקב חלק ב' סי' ל''ז וכן הסכים תשובת יד אליהו סי' ע''ב ועיין בתשובת חכם צבי סי' מ''ה:	א	הלכות לולב
6,206	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ב	מחט: קשה הא יהיה בו נקב מפולש והא פסול לדעת הרא''ש והטור וכ''פ בש''ע ס''ב לדיעה קמייתא י''ל דאין פוסל במפולש אלא כשניקב מעבר זה לעבר שכנגדו או לחדרי הזרע אבל אם הנקב בחד צד מפולש דהיינו בעובי שלה ודאי אין פוסל לכ''ע בלא חסרון דהא דיני אתרוג אנן ילפינן מטריפות של בהמה ובטריפות אם יש נקב מפולש בעובי האבר כגון בלב או מעיים ואינו מגיע לחלל ודאי אין טריפות ה''נ באתרוג. ט''ז:	א	הלכות לולב
6,207	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ג	יבש: וכתב הב''ח דלא מהני הכא בדיקת החוט דודאי הוא מסתמא יבש ופסול והט''ז כתב דאם אנו רואין שנשאר בנוי שלו מהני בו בדיקת החוט ע''ש. עוד כתב הב''ח להטומנים אתרוג בדבש כדי שישאר בו לחלוחית אין לסמוך על זה להכשירו בלא בדיקת מחט ובו חוט. אבל הט''ז ס''ק י''ז כתב דפסול הוא דהוי בכלל כבוש ע''ש:	א	הלכות לולב
6,208	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ד	מפולש: ואם נקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה מקרי מפולש לכ''ע. מ''א:	ב	הלכות לולב
6,209	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ה	כאיסר: אבל פחות מאיסר ואין שם חסרון כגון שנעץ שם יתד כשר ואם חסר כ''ש פסול אפי' באינו מפולש. וי''א הוא הראב''ד דס''ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא דביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפי' בחסרון כ''ש ושאינו מפולש דוקא כאיסר וק''ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ''ש רמ''א. וכתב המ''א ונראה לי דאם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול וכ''ה בי''ד סימן ל''ד לענין גרגרת דלא כמ''ש בכה''ג בשם הרדב''ז ע''ש:	ב	הלכות לולב
6,210	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ו	קיים: משמע דאם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדיעה אחרונה שהוא הראב''ד ס''ל אפי' בודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון כאיסר. שפיר נסמך עליה בספק לכל הפחות. ונ''ל פשוט דזה מיירי שעכ''פ לא ניקב עד חדרי הזרע דאל''כ אפי' הבשר קיים יש פסול מטעם נקב מפולש כמו בסמוך ואם יש ספק אם מגיע לחדרי זרע ג''כ כשר כיון שאין חסרון כלל מטעם שזכרתי כיון שלהראב''ד כשר אפי' במפולש כל שאין בו חסרון כלל. ט''ז:	ב	הלכות לולב
6,211	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ז	הזרע: עיין ט''ז שהאריך והעלה שג' קליפות שייכים באתרוג. האחד הוא הדק מאוד שהוא כמין גליד למעלה בו אין שום פסול רק אם נקלף כולו כדאיתא בסעיף ו'. הב' הוא קרוי קליפה החיצונה והיינו כל עובי האתרוג עד חדרי זרע ויש בו טעם חריפות כשאוכלין אותו בזה אמרינן דאם חסר בו קצת פסול להרמב''ם אפי' בלא פילוש. ולהראב''ד ע''י פילוש כמ''ש וגם דין נסדק דבסמוך הוא בקליפה זו: הג' הוא קליפה פנימית שהיא בין זרע לזרע בתוך האתרוג עצמו עיין שם:	ג	הלכות לולב
6,212	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ח	קיימים: ויוכל להרגיש דבר זה במשמוש היד. מ''א ועיין ב''ח:	ד	הלכות לולב
6,213	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	ט	רובו: ט''ז העלה להלכה למעשה להכשיר בנסדק האתרוג ולא כולו אלא נשאר קצת למטה וברוחב אין הולך רק עד רוב עובי הקליפה ולא מגיע עד חדרי הזרע והיינו שלא בחוטמו דבחוטמו פוסל בכ''ש עכ''ל. וכ''ד המ''א ע''ש:	ה	הלכות לולב
6,214	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	י	ירוק: אבל אם נשתנה מראיתו דינו כמו חזזית בס''ט:	ו	הלכות לולב
6,215	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יא	דדו: היא העץ שעל ראש האתרוג והשושנת' עליו ועיין ט''ז:	ז	הלכות לולב
6,216	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יב	הדד: משמע מלשונו דוקא שניטל כולו. אבל הב''י וב''ח ולבוש כתבו להחמיר אפי' ניטל מקצתו וכהמ''א ונ''ל עכ''פ בעינן שניטל עד האתרוג כיון דהטעם הוא משום חסר כמ''ש סי' תרמ''ט סעיף ה' בהג''ה א''כ בניטל כל שהוא לא מיקרי חסר דאין זה חסרון הניכר ועשל''ה:	ז	הלכות לולב
6,217	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יג	מעולם: וניכרים הם כי יש במקום פיטמא כמו גומא מתחלת ברייתו מבי''ט כנה''ג ועיין רדב''ז סי' קי''א. ועט''ז שהעל' דאם יש אתרוג לפנינו מהודר בשאר המעלות רק שאין לו הלך שושנה או שניטל קצת מהדד של מעלה ואתרוג אחר שאינו מהודר בשאר המעלות רק שיש לו שושנה אין להשגיח בהך שושנה וכ''ש במקום שיש ספק אם היה לו כלל שושנה דאין להחמיר עיין שם:	ז	הלכות לולב
6,218	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יד	העץ: ובשעת הדחק שאין אחר בעיר יש לסמוך ולברך עליו ואפי' ביום ראשון. תשובת חכם צבי סי' ט' ע''ש:	ח	הלכות לולב
6,219	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	טו	מכוסה: פי' שבגומא שם נשאר קצת מהעץ כמו שהיה בתחלה. וכתב בת' ב''י סי' קמ''ב הא דכתבו הפוסקים לפסול בניטל העוקץ היינו בניטל ואינו בעולם וא''א לחברו אבל אם אפשר לחברו ע''י מחט או כיוצא בו ואינו ניכר מותר ליטלו ביום שני ולברך אך ביום ראשון יש להחמיר עיין שם:	ח	הלכות לולב
6,220	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	טז	רובו: מדסתם משמע דס''ל רובו משני צדדים כמ''ש הטור:	ט	הלכות לולב
6,221	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יז	החברבורות: פי' שמקום החברבורות עצמם הוא המיעוט:	י	הלכות לולב
6,222	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יח	מצד אחד: וכתב המ''א משמע דאם נתפשט מהם לצד השני מיקרי רוב דהוי רוב הקיפו אף על פי שאינו רובו של כל האתרוג עכ''ל:	י	הלכות לולב
6,223	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	יט	ויש פוסלים: וקשה למה כתב בס''י דאם כולם בצד אחד כשר הא ה''ל מחצה על מחצה וי''ל דהתם מיירי שאינו מחצה על מחצה של כל האתרוג רק של היקפו כמש''ל ולכן כשר. מ''א:	יא	הלכות לולב
6,224	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כ	חזזית: כמין ב' אבעבועות לפחות והוא שיהיו נראים לעין כשאחזו בידו. מבי''ט כנה''ג:	יב	הלכות לולב
6,225	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כא	מראה: ודוקא כשנראה להדיא לרוב בני אדם מבי''ט ודוקא שנשתנה למראה פסול אבל נשתנה למראה כשרה כשר. ב''ח ועיין מגן אברהם:	יב	הלכות לולב
6,226	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כב	אבעבועות: ודוקא כשהוא נולד מעצמות האתרוג אבל מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת שעוקצים אותם קוצים כשר. מבי''ט כנה''ג רדב''ז סי' קי''א:	יג	הלכות לולב
6,227	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כג	דרגילים: ואם כן אפי' גבוהים משאר אתרוג כשר. ת''ה ד''מ מ''א:	יג	הלכות לולב
6,228	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כד	כבוש בחומץ: אפילו לא שהה אלא כדי שירתיח הוי כמבושל. ונראה דלדידן דקי''ל כששרו במים מעת לעת הוי כמבושל. ה''נ גבי אתרוג פסול. מ''א. וכן בדבש ט''ז ועיין סעיף קטן ג' מש''ש:	טו	הלכות לולב
6,229	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כה	ככדור: ולמצוה מן המובחר אפי' אינו עגול ממש ככדור. עטרת זקנים:	יח	הלכות לולב
6,230	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמח	כו	למראה: כ' הט''ז נראה פירושו אפי' בעודו ירוק כשר כיון שיוכל לחזור למראה אתרוג דאין לומר שאינו כשר אלא אחר שנעשה כמראה אתרוג דזהו פשיטא דכשר ע''ש. ובמהרי''ל כתב שאסור לקנות הירוקים אא''כ דכבר התחיל במקצת למראה אתרוג דשמא יהיה נשאר ירוק ע''ש. והב''ח כתב דאין הכשר אלא אחר שנעשה כולו מרא' אתרוג משום הידור דלא כמנהג העולם שמכשירים במקצתו ע''ש. ומ''א וט''ז חלקו על הב''ח ודעת' כדעת מהרי''ל ולכן אין לסתור המנהג ע''ש:	כא	הלכות לולב
6,231	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	א	כשר: אפי' ביום ראשון. מ''א ע''ש ועיין יד אהרן:	א	הלכות לולב
6,232	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ב	בשאר: אם הוא אחר יאוש עיין מ''א:	א	הלכות לולב
6,233	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ג	שלא יקצץ: אפי' ברשות עכו''ם. ובאתרוג בא''י אם קצצו עצמו ה''ל נתמרח ביד ישראל וה''ל טבל תשובת רבי בצלאל סימן ב'. מ''א:	א	הלכות לולב
6,234	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ד	גוזלי: נ''ל דבדיעבד כשר ומברך עלייהו. מ''א:	א	הלכות לולב
6,235	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ה	עכו''ם: וה''ה כשקוצץ ישראל ונותן לחבירו שרי כיון דהוא לאחר יאוש מ''א ועיין סימן תרל''ז סעיף ג' מש''ש בשם הט''ז. כתב הסמ''ג אסור לזלזל אתרוג ושאר מצות שהעכו''ם מוכרים עכ''ל כלומר שצריך ליתן להם יותר מכדי דמיהם עיין סימן ל''ט ס''ז. מ''א:	א	הלכות לולב
6,236	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ו	שאול: עיין סימן י''ד סעיף ג':	ב	הלכות לולב
6,237	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ז	מותר: ומ''מ אם יש אחרים אע''פ שאינם יפים כזו יקח אחרים ס''ח סי' תל''ח לענין ערבה ע''ש. ואתרוג המורכב מלימו''ני ואתרוג פסול ויש ג' סימני' האחד המורכב חלק ולאתרוג בלוטות קטנות בכל גופו וגובה להם. הב' המורכב העוקץ בולט ועוקץ האתרוג שוקע. הג' הוא כי תוך המורכב דהיינו המוץ רחב והמוהל שלו רב והקליפ' התיכונה קצרה ובאתרוג הוא להפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים תשובת רמ''א סימן קכ''ו ובעולת שבת כתב עוד סי' שהאתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין מושכב לרוחב האתרוג ע''ש ועיין תשובת הב''ח סימן קל''ה דמסופק אם יברך עליו מיום שני ואילך ועיין בתשובת שער אפרים חא''ח:	ד	הלכות לולב
6,238	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ח	עובדין: נ''ל דאף אם עובדין לאילן אין פסול אלא באותן פירות שישנן באותו שעה שעובדין אותו אבל מה שגדל אח''כ לא נאסר. ט''ז ע''ש:	ד	הלכות לולב
6,239	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	ט	ליטול: אבל אסור ליקח מביתו לבית הכנסת או איפכא עיין סימן י''ד ס''ד. מ''א:	ה	הלכות לולב
6,240	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	י	פטמתו: ובמט''מ פוסל כשניטל פטמתו משום הדר ולכן אין להקל בפטמא. מ''א:	ה	הלכות לולב
6,241	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	יא	שיסיר: עיין ט''ז שהעלה דאפי' אם הסיר המאוס פסול ע''ש:	ה	הלכות לולב
6,242	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	יב	פוסלת: הט''ז כתב להלכה להקל בחזזית בשאר ימים ע''ש:	ה	הלכות לולב
6,243	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	יג	מדעתו: פי' שיתן לו במתנה בענין דמהני אפי' ביום ראשון אבל שלא מדעתו הוה כשאול ופסול ביום טוב ראשון. וגם בשני מספק. ט''ז:	ה	הלכות לולב
6,244	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	יד	הפסולין: דהיינו מחמת מום אבל שאינם מינם וגזול פסולים אפי' בשעת הדחק הסכמת אחרונים ועיין מ''א. אתרוג של ערלה בא''י פסול וערלת חוץ לארץ כשר ואתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור יש להכשירו בשאר ימים. אתרוג דמאי כשר עיין מ''א סעיף קטן י''ט:	ו	הלכות לולב
6,245	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרמט	טו	בשאר: מ''ב סימן י''ז כתב דכל הד' מינים יבשים כשרים בשעת הדחק אבל אם בירך על יבשים גמורים ואיכא לחים גמורים אפי' בדיעבד לא יצא ועמ''א:	ו	הלכות לולב
6,246	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	א	דלא קטום: ובשעת הדחק אפי' בחד וקטום. מ''א ע''ש:	א	הלכות לולב
6,247	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ב	ההדס: ומיהו אפי' אגדו ללולב שלא במינו אינו חוצץ דכל לנאותו אינו חוצץ כ''ה בגמרא וה''ה אם אגדו להדס בלולב כ''מ בתוס'. מ''א:	א	הלכות לולב
6,248	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ג	נוהגין: אפי' בחול. ד''מ מ''א:	א	הלכות לולב
6,249	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ד	לקשור: האר''י ז''ל כתב לאגוד שלשה הדסים א' בצד ימין ואחד בצד שמאל ואחד באמצע והלולב תקח אותו השדרה כנגד פנים ביד ימין שלו לימינך והשמאל שלו בשמאלך ואותו בד של הדס ששמת באמצע תטה אותה לצד ימין והב' ערבות תשים אחד מימין ואחד משמאל ועיין ט''ז ססי' תר''ן: ושל''ה כתב בשם מט''מ ערבה בצד שמאל והדס בימין ולולב באמצע וכן נוהגין:	א	הלכות לולב
6,250	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ה	ג' קשרים: כנגד שלשה אבות. וכתב הט''ז ונראה דהקשרים של מטה דהיינו מה שקשר כל השלשה מינים ביחד משום נוי הוא נחשב אחד ויעשה למעלה עוד שנים אם אפשר לו ע''ש. וצריך לאגדם דרך גדילתן. של''ה:	א	הלכות לולב
6,251	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ו	הימנית: כתב ב''י בשם הא''ח דאם נוטלן שניהם בידו א' לא יצא. וט''ז ס''ק י''ד חולק עליו וכ' דפשוט אם נטלו ביד אחד שיצא ע''ש. ועמ''ש עליו היד אהרן בסי' תר''ן:	ב	הלכות לולב
6,252	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ז	ראשיהם: ואפי' בדיעבד לא יצא אם הפכו אחד מהם. ט''ז:	ב	הלכות לולב
6,253	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ח	בשמאלית: ויקדים נטילת אתרוג בשמאל ואח''כ הלולב בימין וכשמניחו או נותנו לאחר נותן הלולב תחלה כמו בתפילין ובקהלות שנוהגים למכור המקום אצל החזן צריך להניח הלולב ואח''כ האתרוג על איזה מקום. ומאותו מקום יקחנו העומד אצלו האתרוג ואח''כ הלולב ע' של''ה. ואם לוקח מחבירו יקח הלולב בשמאל ואח''כ האתרוג ג''כ בשמאל אח''כ יקח הלולב בימין ויקח הלולב השדרה כלפי פניו כמ''ש בס''ק ד' בשם האר''י ז''ל וכ''כ השל''ה ועמ''א:	ב	הלכות לולב
6,254	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	ט	וכן נהגו: וכן הוא הסכמת אחרונים וע' ט''ז ובתשובת חוט השני סי' כ''ח:	ג	הלכות לולב
6,255	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	י	היפך: פי' שאם היפך האיטר ונטל האתרוג בשמאל כל אדם יצא. וכתב הט''ז לפענ''ד אפי' כל אדם שהיפך ונתן האתרוג בימינו והאגודה של לולב בשמאלו יצא בדיעבד ע''ש. ועי' בתשובת חוט השני סי' כ''ח ובתשו' בית יעקב סי' קמ''ט. והמ''א כתב דאם נטל הלולב בשמאל והאתרוג בימין שיחזור ויטול פעם אחרת בלא ברכה ע''ש:	ג	הלכות לולב
6,256	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יא	בזרוע: עיין בית יעקב סי' קמ''ט ובחות יאיר סימן קס''ז ובהלק''ט סי' ע''ז ועמ''א ס''ק י':	ד	הלכות לולב
6,257	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יב	האתרוג: ולאחר שנטל הלולב ולא קודם לכן עסי' כ''ה ס''ח. ואם שכח לברך קודם לקיחה מברך עדיין. מ''א ועסי' תרמ''ד ס''א מש''ש:	ה	הלכות לולב
6,258	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יג	עד שיברך: ואם לא נתכוין לצאת עד שיברך מותר. ש''ג. ומ''מ אין לעשות כן לכתחלה דהא י''א דמצות א''צ כוונה. ומיהו נ''ל שיקח מחבירו הלולב בשמאל תחלה ואח''כ יטול האתרוג ג''כ בשמאלו ואח''כ יקח הלולב בימין ונמצא יוצא ידי שניהם. מ''א ועשל''ה:	ה	הלכות לולב
6,259	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יד	מעומד: ונטילתו תהיה גם כן מעומד. ש''ל:	ה	הלכות לולב
6,260	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	טו	בית יד: וכגון שכל הלולב חוץ מידו ואחזו בבית יד:	ז	הלכות לולב
6,261	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	טז	התפילין: משם מהר''ן לחלוץ תפילין קודם נטילת לולב. מ''א:	ז	הלכות לולב
6,262	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יז	שמברך: אפי' נוטל שלא בשעת הלל מנענע לכל הרוחות ואע''פ שיחזור ויטלנו בשעת הלל ר''ל בן חביב. מ''א. וחלק הנענועים בהודו לה' כי טוב קצת. וקצת בכל''ח וכן באנא מ''צ. ולא ינענע בשעה שאומר השם כל בו הג''מ ד''מ. ואם כן בהודו יעשה בכל תיבה נענוע א' ובאנא בכל תיבה ב' נענועים ובכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה ס' כוונות. ומהרי''ל היה נשאר עומד במקומו ופניו למזרח בכל הניענועים רק הפך ידו נגד הרוחות ונגד המערב הרים הלולב על כתיפו מאחוריו ע''ש:	ח	הלכות לולב
6,263	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יח	טורף: האחרונים האריכו בזה והעלה הט''ז שלכתחל' ראוי ליטול בדרך זהו דהיינו שנוטל הלולב ומוליכו בלא ניענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנו' דרך הולכ' והבאה ואח''כ מביא אצלו ומקרבו הרב' אל גופו בלי נענוע ואח' הקירוב אל גופו ינענע תנועות קטנות כמו בהולכה ואח''כ עושה הולכה והבאה בלא נענוע כלל ב''פ וכן יעשה במעלה ומוריד ובזה יצא ידי כל הדיעות ע''ש. והמ''א העל' שדי כשטורף העלין בשעת הולכה וכן נוהגין ע''ש:	ט	הלכות לולב
6,264	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	יט	שלא להפך: וכ''כ האר''י ז''ל וכן פסק הט''ז ע''ש:	ט	הלכות לולב
6,265	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	כ	מזרח: ובכתבי האר''י ז''ל כתב סדר אחר בתחלה דרום ואח''כ צפון ומזרח ומעלה ומטה ומערב ולעולם יעמוד בפניו למזרח. מ''צ. וע' ב''ח וט''ז ובתשובת הב''ח סי' קמ''א. ובתשובת דבר שמואל סי' ר''ן. וכ' המ''א ונ''ל דאיטר יקיף ג''כ כסדר הזה דאזלינן בתר ימין דעלמא ולא בתר ימין דידיה ע''ש:	י	הלכות לולב
6,266	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	כא	לחבר: למצוה מן המובחר. כתב הב''י בשם הרקנט''י סוד זה נגלה אלי בחלום בליל י''ט הא' של חג הסוכות נתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הר''ר יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם הוי''ה והיה מרחיק הה''א אחרונה מן הג' אותיות א''ל מה זה עשית השיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתיו שלם ואשתומם על המרא' ואין מבין למחר ראיתי שלא הי' מנענע רק הלולב במיניו בלא האתרוג והבנתי פתרון חלומי כו' כי כל הד' מינים רומזים בו יתברך כדאי' במדרש עיין ספר הכוונות ותבין:	יא	הלכות לולב
6,267	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	כב	לזכר: וכתב ט''ז ונראה לי דא''צ לנענע כיון דאינו אלא לזכר בעלמ'. ורש''ל כתב בתשוב' דהור' שהש''ץ ינענע כדינו בשעת הלל ולא בשעת הברכ' וכ''כ בתשוב' מהרי''ל סי' קי''ט דינענע כדרכו בשעת הלל בלא ברכה בכל הימים אבל אחרים לא יטלו דחיישי' שיבא ליטול ג''כ בשנה אחרת ולברך ע''ש:	יב	הלכות לולב
6,268	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	כג	עצמו: כתב הט''ז מזה יש ללמוד דמי שבירך על הלולב ואח''כ ראה שההדס הוא פסול שנשרו עליו ואח''כ מביאין לו הדס אחר כשר שצריך לברך על נטילת הדס והיינו שמחברו אל הלולב וכ''כ הב''י בשם הא''ח מעשה בהר''מ שנטל לולב ובירך ואח''כ ראה שלא היה בו ערבה וחזר ונטלו עם הערב' ובירך על נטילת ערב' ושהחיינו משום ערב' ונהי שא''צ ליטול אלא הערב' בלבד מ''מ מצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בבת אחת עכ''ל. והמ''א הקש' עליו והעל' דא''צ לברך אא''כ סח בנתיים ע''ש. והיד אהרן מיישב קושית המ''א ע''ש:	יב	הלכות לולב
6,269	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	כד	בל תוסיף: הצובע את הלולב בצבע ירוק כדי שיהא נראה לח אין בו משום בל תוסיף שבות יעקב ח''ב סי' ק''ח. ועט''ז ומ''א:	יד	הלכות לולב
6,270	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנא	כה	שוטה: עסי' תרמ''ו ס''ק ח' מ''ש שם משום פנים מאירות סי' ט':	טו	הלכות לולב
6,271	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנב	א	ביום: עב''י סי' תרס''ה בשם הר''ן משמע דאם לא נטלו עד בה''ש ביום א' נוטלו בה''ש דספק דאורייתא לחומרא משא''כ בשאר ימים דפטור ע''ש. ומ''מ נ''ל דיטלנו בה''ש בלא ברכה. מ''א:	א	הלכות לולב
6,272	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנב	ב	החמה: ואם נטלו משעלה ע''ה יצא. מ''א:	א	הלכות לולב
6,273	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנב	ג	התפלה: בטור כ' המדקדק במעשיו. ר''ל שבלא''ה הוא מדקדק בשאר מעשיו אבל אם אינו מפורסם כן בשאר מעשיו מיחזי כיוהרא אם רוצה לנהוג בזה יותר על החיוב ט''ז. וכתב עוד הטור קורא בתורה מניחו ע''ג קרקע ע''ש. עיין במהר''ם בן חביב שכתב דלענין מעשה ראה למקצת גדולים דכשקורין אותם לעלות לתורה מניחין הלולב במקומ' ועולין לקרות בתורה בלי לולב בידם ומקצת גדולים עולין ולולב בידם ובשעת ברכת התורה נתנו לסומך שבמגדל כדי שיאחז בעמוד התורה בשעת ברכה ומנהג ראשון נראה יותר עכ''ל ועיין יד אהרן. ומהר''א הלוי בס' גן המלך סי' קל''ט כתב דדוקא בזמן הראשון שהיה שם טורח מרובה לפתוח ולגלול להכי לא מעלה לולבו בידו אמנם לאחוז בעמוד בשעת ברכה לבד שפיר מצי לעלות ולולב בידו ע''ש. בשל''ה כתב שינענע בסוכה ויברך ואח''כ שאר הניענועים יהיו בבה''כ ע''ש איתא בירושלמי ספ''ג הניחו על הארץ אסור לטלטלו עכ''ל וכתב המ''א משמע דס''ל דלאח' גמר מצות הלולב אם הניחו על הארץ אסור שוב לטלטלו וצ''ע דהא קי''ל אין מוקצה לחצי שבת ועסי' של''א ס''ו מ''ש מ''א ס''ס תרנ''א ע''ש. ועסי' ש''ח ס''ג. אבל האתרוג מותר לכ''ע:	א	הלכות לולב
6,274	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנב	ד	לאכול: אפי' טעימא בעלמא אסור וצריך עיון מ''א. ומי שבא בדרך ומצפה שיבא למקום לולב צריך להמתין עד חצות ולא יתענה יותר מחצי היום ע''ש:	ב	הלכות לולב
6,275	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנב	ה	יפסיק: וה''ה יום טוב שני לדידן. ט''ז:	ב	הלכות לולב
6,276	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנב	ו	א''צ: וט''ז כתב דודאי צריך להפסיק ע''ש:	ב	הלכות לולב
6,277	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנג	א	להריח: לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די''א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות ע''כ אין להריח באתרוג כל ז'. וכ' סמ''ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא עכ''ל ט''ז. ומ''א כתב נ''ל דהדס אסו' להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל שבעה וכ''מ סי' תרס''ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ''ש בהג''ה סי' תרנ''ח ס''ב דהא עכ''פ עתה לאו למצוה עביד. ועוד נ''ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י''א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ''ע מברך מ''ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי''ו ס''ה עכ''ל ע''ש:	א	הלכות לולב
6,278	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנג	ב	שרי': דהזמנה לאו מלת' היא ועסי' (תרל''א) [תרל''ח] ס''א:	ב	הלכות לולב
6,279	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנד	א	חדשה: וכתב א''ז סי' תרנ''א תמה אני על מנהג עלמא שלוקחים בכל יום ערבה חדשה ותוחבין באגוד' ומתוך שמושכין למטה כדי שתהא למטה מן ההדס נושרים עלי הערבה ויש קורעין בכוונה ואינם מבחינים דלפעמים היו רוב העלים ויותר טוב לדעתי לאגוד קודם י''ט הערבה שלימה עם הלולב ויתן הלולב במים ולא ליקח בכל יום חדשה ע''ש:	א	הלכות לולב
6,280	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנה	א	לעכו''ם: הסכמת האחרונים דאפילו בי''ט שני שהוא דרבנן מותר לומר לעכו''ם להבי' לולב ואתרוג חוץ לתחום וכן המנהג במדינה זו לשלוח אחר אתרוג ביו''ט. ומ''מ בשבת אין לשלוח בשביל י''ט שאחריו ע' ט''ז ומ''א. וכתב הרשב''א סי' רצ''ו ערבה שנתלשה בי''ט שני אסור לטלטלה אפילו אין לו אחרת לצאת בה דמוקצה היא וכתב המגן אברהם ונ''ל דאפילו ביו''ט ראשון אסור לטלטל אך אם נתלש ביו''ט ראשון מותר בשני לכ''ע ע''ש. ומהרשד''ם חא''ח סי' כ''ב חולק על הרשב''א ומתיר ע''ש. ומהרח''ו בספר עץ החיים דחה דבריו וכתב לאסור כדברי הרשב''א:	א	הלכות לולב
6,281	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנו	א	כביצה: אבל אם הוא גדול כשאר אתרוגים אע''פ ששניהם באים כאחד לפניו אין מחויב לקנות ההדור לסבר' זו. ב''י:	א	הלכות לולב
6,282	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנו	ב	מלגיו: פי' אם הקטן נמכר בשש יוסיף ב' דינרין דהיינו שליש של תוך הדמים ושליש מלבר היינו שיחלוק הדמים לשנים ויוסיף חלק שלישי דהיינו שיוסיף ג' דינרין:	א	הלכות לולב
6,283	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנו	ג	להחליפו: אבל אם חבירו אינו רוצה להחליפו רק למכרו אינו מחויב לקנות כיון שכבר קנה זה. ב''י:	א	הלכות לולב
6,284	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנו	ד	ההדר: אבל אם כבר קנה א' א''צ להוסיף להחליפו בהידור לכ''ע כן נראה דעת הש''ע וכ''פ של''ה. אבל דעת הט''ז ומ''א דגם בקנה כבר חייב להוסיף שליש על סך שקנה אם הוא הדור שליש יותר מחבירו ע''ש. המוכר לולב או אתרוג לחבירו ונמצא בו ריקובים לאחר שבא לידו המוציא מחבירו עליו הראיה ש''ג. כתב הרמ''מ מי שקנה אתרוג גדול יפה בדמים יקרים ובא אחר ופסלו אין חייב לשלם אלא אתרוג קטן לצאת בו מיהו מה ששוה הגדול יותר מהקטן אחר החג חייב לשלם לו ע''ש ועיין בכנה''ג אבל בתשובת חכם צבי סי' ק''ך חולק עליו וכתב דחייב לשלם דמי האתרוג ע''ש וכן הסכים בתשו' שבות יעקב ח''ב סימן כ''ט ע''ש:	א	הלכות לולב
6,285	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנו	ה	רב: וכתב ד''מ אפי' מי שאין חייו נדחקים א''צ לבזבז יותר משליש בהדור מצוה. וכ' ביש''ש דמי שחייו נדחקים א''צ להוסיף שליש ואפשר דאפי' המצו' עצמו א''צ לקנות דה''ל לדידי' כהון רב זולת נר חנוכה וד' כוסות עכ''ל ועמ''א:	א	הלכות לולב
6,286	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנו	ו	ממונו: משמע קצת בגיטין דף נ''ו במעשה דבר קמצא שמותר לעבור על ל''ת מפני אימת המלכות ע''ש. אם אין בידו אלא ה' סלעים וצריך לפדות בנו ולקנות אתרוג יקנה אתרוג שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת קידושין דף כ''ט:	א	הלכות לולב
6,287	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנז	א	לקנות: רש''ל כתב ע''ז ול''נ הא בהדי' שנינו חייב בלולב ולא נאמר שם שצריך לקנות לו לולב אלא לאחר שיצא בו אביו יתננו לבנו לברך עליו ע''ש וט''ז כתב אם ידו משגת יקנה לבנו שיברך בשעה שצבור אומרים הלל ע''ש:	א	הלכות לולב
6,288	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	א	ראשון: דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים והיינו במקדש אבל בשאר א''י יום ראשון דכתיב ביום ראשון וחכמים תקנו ז' זכר למקדש:	א	הלכות לולב
6,289	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ב	כאבן: בסי' תקפ''ח ס''ה הביא רמ''א בשופר שאסור לטלטל כ''א לצורך גופו ומקומו וא''כ כאן נמי שרי לטלטל הלולב לצורך גופו ומקומו. ט''ז:	ב	הלכות לולב
6,290	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ג	דראוי: והא דבסימן תרנ''ג דיש למנוע מלהריח בו דשם הטעם דאינו יודע אם יברך וממיל' אם יש לפניו מידי אחרינ' שראוי לברך עליו ברכת הריח אז יברך על אותו הדבר ויכול אח''כ להריח גם מזה ע''כ אינו מוקצה. ט''ז:	ב	הלכות לולב
6,291	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ד	דמוליד: ואם היה מאתמול על הבגד מותר ליתנו בי''ט עליו. מ''א ע''ש ועסי' תקי''א:	ב	הלכות לולב
6,292	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ה	משלכם: אם האיש בביתו ונתנה האשה הלולב לאחד מאוהביו או קרוביו במתנה נ''ל דלא יצא דשמ' ניחא ליה למוכרו על יום א'. ולמוכרו נ''ל דשרי דזכין לאדם שלא בפניו מיהו אם אדם חשוב הוא דזיל' ביה מילת' למכור האתרוג שרי דאומדין דעתי' דניח' ליה. מ''א וע''ש: השואל לולב מחבירו ונתנו לו סתם אמרינן מסתמא במתנה נתנו לו ויוצא בו י''ח מ''א ג' ובסי' י''ד ס''ק ח' ע''ש. אבל הט''ז שם ס''ק ה' כתב דלא יצא דבעינן שיאמר בפירוש לשם מתנה ולא לשם שאלה ע''ש וכ''כ הר''ר מנוח דמאחר דלולב שאול פסול ביום ראשון אין ראוי לומר השאילני לולבך דהא בתורת שאילה נטלו ואין יוצא בו. אלא צ''ל תן לי לולבך עכ''ל:	ג	הלכות לולב
6,293	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ו	לאחר זמן: ודוקא כשאמר ע''מ שתחזירהו לי אבל אם אמר סתמ' ע''מ שתחזירהו אפי' החזירו לאחר זמן יצא ח''מ סי' רמ''א ס''ו. ע' בתשו' בית יעקב סי' קי''ד וע' ביד אהרן וע' בתשו' מהרשד''ם סי' כ''א דמי שמכר לולב לחבירו בתנאי שלא יטלוהו הקהל ונטלוהו אפי' לא היה אלא גלוי דעת לא יצאו י''ח ע''ש:	ד	הלכות לולב
6,294	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ז	להחזיר: דאז ג''כ אין יכול להקדישו:	ד	הלכות לולב
6,295	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ח	במתנה: אפי' אמר בפי' ע''מ שתחזירהו לי הרא''ש. מ''א:	ה	הלכות לולב
6,296	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	ט	יצא: אפי' אמר בפי' ע''מ שתחזירהו לי. רשב''א וש''ל. מ''א:	ה	הלכות לולב
6,297	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	י	הפעוטות: היינו בן ו' שנים כמ''ש בח''מ סי' רל''ה:	ו	הלכות לולב
6,298	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	יא	פטורה: וכ' הט''ז דעכשיו שנשים שלנו מברכות חייבות ליתן לזה לפי ממונם וכ''כ המ''א ע''ש. ומי שאינו בעיר א''צ ליתן לאתרוג. מ''א ע''ש:	ט	הלכות לולב
6,299	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרנח	יב	כתקנה: כי רוב העולם אין יודעים להקנו' לחביריה' ועוד לעשות הנענועים כהלכתן. אדם שיש לו אתרוג מיוחד ובעיר אחרת אין להם כלל מוטב שישלחנו לשם והוא יברך על של קהל. מט''מ מ''צ וע' בתשו' בית יעקב סי' קי''ד ובי''א:	ט	הלכות לולב

6,200

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמו

י

כשילבינו: אחר שיפרכו בצפורן. מ''ב מ''א:

ז

הלכות לולב

6,201

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמו

יא

שאפשר: וב''ח כתב דביבש ראשו אפי' א''א באחר אין לברך עליו ע''ש:

י

הלכות לולב

6,202

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמז

א

ירוק: דסופו להיות אדום כשיגיע עליו השמש:

א

הלכות לולב

6,203

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמז

ב

שנשרו: לכן יש ליזהר מלתלוש רוב עלי הערבה שבלולב ועיין סימן תרס''ד סעיף ד'. ויש לדקדק בזה שלפעמים נושרין על ידי תחיבתן לתוך הלולב וגם ע''י נענוע:

ב

הלכות לולב

6,204

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמז

ג

שנקטם: פי' שנקטם עצו ת''ד סי' רל''א. והמ''מ פי' נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו ונחלקו עליה פסולה ויש להחמיר בכולן דערבות מצויות. מ''א ועיין ט''ז:

ב

הלכות לולב

6,205

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

א

היבש: עיין מ''א שהעלה דאתרוג כמוש שקורין וועל''ק דכשר ובלבד שיבדקנו ע''ש אם יש בידו אתרוג מוכן אין מחויב להמתין שיבא לו אתרוג יותר יפה. שבות יעקב חלק ב' סי' ל''ז וכן הסכים תשובת יד אליהו סי' ע''ב ועיין בתשובת חכם צבי סי' מ''ה:

א

הלכות לולב

6,206

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ב

מחט: קשה הא יהיה בו נקב מפולש והא פסול לדעת הרא''ש והטור וכ''פ בש''ע ס''ב לדיעה קמייתא י''ל דאין פוסל במפולש אלא כשניקב מעבר זה לעבר שכנגדו או לחדרי הזרע אבל אם הנקב בחד צד מפולש דהיינו בעובי שלה ודאי אין פוסל לכ''ע בלא חסרון דהא דיני אתרוג אנן ילפינן מטריפות של בהמה ובטריפות אם יש נקב מפולש בעובי האבר כגון בלב או מעיים ואינו מגיע לחלל ודאי אין טריפות ה''נ באתרוג. ט''ז:

א

הלכות לולב

6,207

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ג

יבש: וכתב הב''ח דלא מהני הכא בדיקת החוט דודאי הוא מסתמא יבש ופסול והט''ז כתב דאם אנו רואין שנשאר בנוי שלו מהני בו בדיקת החוט ע''ש. עוד כתב הב''ח להטומנים אתרוג בדבש כדי שישאר בו לחלוחית אין לסמוך על זה להכשירו בלא בדיקת מחט ובו חוט. אבל הט''ז ס''ק י''ז כתב דפסול הוא דהוי בכלל כבוש ע''ש:

א

הלכות לולב

6,208

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ד

מפולש: ואם נקבה הקליפה העבה מצד זה לצד זה מקרי מפולש לכ''ע. מ''א:

ב

הלכות לולב

6,209

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ה

כאיסר: אבל פחות מאיסר ואין שם חסרון כגון שנעץ שם יתד כשר ואם חסר כ''ש פסול אפי' באינו מפולש. וי''א הוא הראב''ד דס''ל דתרתי לריעותא בעינן מפולש וחסרון דבלא חסרון כשר בכל גווני אלא דביש חסרון יש חילוק דאם הוא מפולש פסול אפי' בחסרון כ''ש ושאינו מפולש דוקא כאיסר וק''ל להחמיר זולת בשעת הדחק כמ''ש רמ''א. וכתב המ''א ונראה לי דאם הנקב מרובע או ארוך רואין אי כד מעגלת לה הוי כאיסר פסול וכ''ה בי''ד סימן ל''ד לענין גרגרת דלא כמ''ש בכה''ג בשם הרדב''ז ע''ש:

ב

הלכות לולב

6,210

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ו

קיים: משמע דאם יש ספק בזה אם הבשר קיים אזלינן לקולא כיון שהדיעה אחרונה שהוא הראב''ד ס''ל אפי' בודאי יש חסרון כשר כל שאינו מפולש ואין החסרון כאיסר. שפיר נסמך עליה בספק לכל הפחות. ונ''ל פשוט דזה מיירי שעכ''פ לא ניקב עד חדרי הזרע דאל''כ אפי' הבשר קיים יש פסול מטעם נקב מפולש כמו בסמוך ואם יש ספק אם מגיע לחדרי זרע ג''כ כשר כיון שאין חסרון כלל מטעם שזכרתי כיון שלהראב''ד כשר אפי' במפולש כל שאין בו חסרון כלל. ט''ז:

ב

הלכות לולב

6,211

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ז

הזרע: עיין ט''ז שהאריך והעלה שג' קליפות שייכים באתרוג. האחד הוא הדק מאוד שהוא כמין גליד למעלה בו אין שום פסול רק אם נקלף כולו כדאיתא בסעיף ו'. הב' הוא קרוי קליפה החיצונה והיינו כל עובי האתרוג עד חדרי זרע ויש בו טעם חריפות כשאוכלין אותו בזה אמרינן דאם חסר בו קצת פסול להרמב''ם אפי' בלא פילוש. ולהראב''ד ע''י פילוש כמ''ש וגם דין נסדק דבסמוך הוא בקליפה זו: הג' הוא קליפה פנימית שהיא בין זרע לזרע בתוך האתרוג עצמו עיין שם:

ג

הלכות לולב

6,212

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ח

קיימים: ויוכל להרגיש דבר זה במשמוש היד. מ''א ועיין ב''ח:

ד

הלכות לולב

6,213

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

ט

רובו: ט''ז העלה להלכה למעשה להכשיר בנסדק האתרוג ולא כולו אלא נשאר קצת למטה וברוחב אין הולך רק עד רוב עובי הקליפה ולא מגיע עד חדרי הזרע והיינו שלא בחוטמו דבחוטמו פוסל בכ''ש עכ''ל. וכ''ד המ''א ע''ש:

ה

הלכות לולב

6,214

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

י

ירוק: אבל אם נשתנה מראיתו דינו כמו חזזית בס''ט:

ו

הלכות לולב

6,215

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יא

דדו: היא העץ שעל ראש האתרוג והשושנת' עליו ועיין ט''ז:

ז

הלכות לולב

6,216

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יב

הדד: משמע מלשונו דוקא שניטל כולו. אבל הב''י וב''ח ולבוש כתבו להחמיר אפי' ניטל מקצתו וכהמ''א ונ''ל עכ''פ בעינן שניטל עד האתרוג כיון דהטעם הוא משום חסר כמ''ש סי' תרמ''ט סעיף ה' בהג''ה א''כ בניטל כל שהוא לא מיקרי חסר דאין זה חסרון הניכר ועשל''ה:

ז

הלכות לולב

6,217

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יג

מעולם: וניכרים הם כי יש במקום פיטמא כמו גומא מתחלת ברייתו מבי''ט כנה''ג ועיין רדב''ז סי' קי''א. ועט''ז שהעל' דאם יש אתרוג לפנינו מהודר בשאר המעלות רק שאין לו הלך שושנה או שניטל קצת מהדד של מעלה ואתרוג אחר שאינו מהודר בשאר המעלות רק שיש לו שושנה אין להשגיח בהך שושנה וכ''ש במקום שיש ספק אם היה לו כלל שושנה דאין להחמיר עיין שם:

ז

הלכות לולב

6,218

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יד

העץ: ובשעת הדחק שאין אחר בעיר יש לסמוך ולברך עליו ואפי' ביום ראשון. תשובת חכם צבי סי' ט' ע''ש:

ח

הלכות לולב

6,219

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

טו

מכוסה: פי' שבגומא שם נשאר קצת מהעץ כמו שהיה בתחלה. וכתב בת' ב''י סי' קמ''ב הא דכתבו הפוסקים לפסול בניטל העוקץ היינו בניטל ואינו בעולם וא''א לחברו אבל אם אפשר לחברו ע''י מחט או כיוצא בו ואינו ניכר מותר ליטלו ביום שני ולברך אך ביום ראשון יש להחמיר עיין שם:

ח

הלכות לולב

6,220

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

טז

רובו: מדסתם משמע דס''ל רובו משני צדדים כמ''ש הטור:

ט

הלכות לולב

6,221

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יז

החברבורות: פי' שמקום החברבורות עצמם הוא המיעוט:

י

הלכות לולב

6,222

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יח

מצד אחד: וכתב המ''א משמע דאם נתפשט מהם לצד השני מיקרי רוב דהוי רוב הקיפו אף על פי שאינו רובו של כל האתרוג עכ''ל:

י

הלכות לולב

6,223

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

יט

ויש פוסלים: וקשה למה כתב בס''י דאם כולם בצד אחד כשר הא ה''ל מחצה על מחצה וי''ל דהתם מיירי שאינו מחצה על מחצה של כל האתרוג רק של היקפו כמש''ל ולכן כשר. מ''א:

יא

הלכות לולב

6,224

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כ

חזזית: כמין ב' אבעבועות לפחות והוא שיהיו נראים לעין כשאחזו בידו. מבי''ט כנה''ג:

יב

הלכות לולב

6,225

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כא

מראה: ודוקא כשנראה להדיא לרוב בני אדם מבי''ט ודוקא שנשתנה למראה פסול אבל נשתנה למראה כשרה כשר. ב''ח ועיין מגן אברהם:

יב

הלכות לולב

6,226

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כב

אבעבועות: ודוקא כשהוא נולד מעצמות האתרוג אבל מה שנעשה מקומו עקום ואדום מחמת שעוקצים אותם קוצים כשר. מבי''ט כנה''ג רדב''ז סי' קי''א:

יג

הלכות לולב

6,227

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כג

דרגילים: ואם כן אפי' גבוהים משאר אתרוג כשר. ת''ה ד''מ מ''א:

יג

הלכות לולב

6,228

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כד

כבוש בחומץ: אפילו לא שהה אלא כדי שירתיח הוי כמבושל. ונראה דלדידן דקי''ל כששרו במים מעת לעת הוי כמבושל. ה''נ גבי אתרוג פסול. מ''א. וכן בדבש ט''ז ועיין סעיף קטן ג' מש''ש:

טו

הלכות לולב

6,229

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כה

ככדור: ולמצוה מן המובחר אפי' אינו עגול ממש ככדור. עטרת זקנים:

יח

הלכות לולב

6,230

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמח

כו

למראה: כ' הט''ז נראה פירושו אפי' בעודו ירוק כשר כיון שיוכל לחזור למראה אתרוג דאין לומר שאינו כשר אלא אחר שנעשה כמראה אתרוג דזהו פשיטא דכשר ע''ש. ובמהרי''ל כתב שאסור לקנות הירוקים אא''כ דכבר התחיל במקצת למראה אתרוג דשמא יהיה נשאר ירוק ע''ש. והב''ח כתב דאין הכשר אלא אחר שנעשה כולו מרא' אתרוג משום הידור דלא כמנהג העולם שמכשירים במקצתו ע''ש. ומ''א וט''ז חלקו על הב''ח ודעת' כדעת מהרי''ל ולכן אין לסתור המנהג ע''ש:

כא

הלכות לולב

6,231

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

א

כשר: אפי' ביום ראשון. מ''א ע''ש ועיין יד אהרן:

א

הלכות לולב

6,232

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ב

בשאר: אם הוא אחר יאוש עיין מ''א:

א

הלכות לולב

6,233

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ג

שלא יקצץ: אפי' ברשות עכו''ם. ובאתרוג בא''י אם קצצו עצמו ה''ל נתמרח ביד ישראל וה''ל טבל תשובת רבי בצלאל סימן ב'. מ''א:

א

הלכות לולב

6,234

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ד

גוזלי: נ''ל דבדיעבד כשר ומברך עלייהו. מ''א:

א

הלכות לולב

6,235

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ה

עכו''ם: וה''ה כשקוצץ ישראל ונותן לחבירו שרי כיון דהוא לאחר יאוש מ''א ועיין סימן תרל''ז סעיף ג' מש''ש בשם הט''ז. כתב הסמ''ג אסור לזלזל אתרוג ושאר מצות שהעכו''ם מוכרים עכ''ל כלומר שצריך ליתן להם יותר מכדי דמיהם עיין סימן ל''ט ס''ז. מ''א:

א

הלכות לולב

6,236

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ו

שאול: עיין סימן י''ד סעיף ג':

ב

הלכות לולב

6,237

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ז

מותר: ומ''מ אם יש אחרים אע''פ שאינם יפים כזו יקח אחרים ס''ח סי' תל''ח לענין ערבה ע''ש. ואתרוג המורכב מלימו''ני ואתרוג פסול ויש ג' סימני' האחד המורכב חלק ולאתרוג בלוטות קטנות בכל גופו וגובה להם. הב' המורכב העוקץ בולט ועוקץ האתרוג שוקע. הג' הוא כי תוך המורכב דהיינו המוץ רחב והמוהל שלו רב והקליפ' התיכונה קצרה ובאתרוג הוא להפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים תשובת רמ''א סימן קכ''ו ובעולת שבת כתב עוד סי' שהאתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין מושכב לרוחב האתרוג ע''ש ועיין תשובת הב''ח סימן קל''ה דמסופק אם יברך עליו מיום שני ואילך ועיין בתשובת שער אפרים חא''ח:

ד

הלכות לולב

6,238

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ח

עובדין: נ''ל דאף אם עובדין לאילן אין פסול אלא באותן פירות שישנן באותו שעה שעובדין אותו אבל מה שגדל אח''כ לא נאסר. ט''ז ע''ש:

ד

הלכות לולב

6,239

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

ט

ליטול: אבל אסור ליקח מביתו לבית הכנסת או איפכא עיין סימן י''ד ס''ד. מ''א:

ה

הלכות לולב

6,240

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

י

פטמתו: ובמט''מ פוסל כשניטל פטמתו משום הדר ולכן אין להקל בפטמא. מ''א:

ה

הלכות לולב

6,241

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

יא

שיסיר: עיין ט''ז שהעלה דאפי' אם הסיר המאוס פסול ע''ש:

ה

הלכות לולב

6,242

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

יב

פוסלת: הט''ז כתב להלכה להקל בחזזית בשאר ימים ע''ש:

ה

הלכות לולב

6,243

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

יג

מדעתו: פי' שיתן לו במתנה בענין דמהני אפי' ביום ראשון אבל שלא מדעתו הוה כשאול ופסול ביום טוב ראשון. וגם בשני מספק. ט''ז:

ה

הלכות לולב

6,244

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

יד

הפסולין: דהיינו מחמת מום אבל שאינם מינם וגזול פסולים אפי' בשעת הדחק הסכמת אחרונים ועיין מ''א. אתרוג של ערלה בא''י פסול וערלת חוץ לארץ כשר ואתרוג שנאסר מחמת בליעת איסור יש להכשירו בשאר ימים. אתרוג דמאי כשר עיין מ''א סעיף קטן י''ט:

ו

הלכות לולב

6,245

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרמט

טו

בשאר: מ''ב סימן י''ז כתב דכל הד' מינים יבשים כשרים בשעת הדחק אבל אם בירך על יבשים גמורים ואיכא לחים גמורים אפי' בדיעבד לא יצא ועמ''א:

ו

הלכות לולב

6,246

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

א

דלא קטום: ובשעת הדחק אפי' בחד וקטום. מ''א ע''ש:

א

הלכות לולב

6,247

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ב

ההדס: ומיהו אפי' אגדו ללולב שלא במינו אינו חוצץ דכל לנאותו אינו חוצץ כ''ה בגמרא וה''ה אם אגדו להדס בלולב כ''מ בתוס'. מ''א:

א

הלכות לולב

6,248

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ג

נוהגין: אפי' בחול. ד''מ מ''א:

א

הלכות לולב

6,249

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ד

לקשור: האר''י ז''ל כתב לאגוד שלשה הדסים א' בצד ימין ואחד בצד שמאל ואחד באמצע והלולב תקח אותו השדרה כנגד פנים ביד ימין שלו לימינך והשמאל שלו בשמאלך ואותו בד של הדס ששמת באמצע תטה אותה לצד ימין והב' ערבות תשים אחד מימין ואחד משמאל ועיין ט''ז ססי' תר''ן: ושל''ה כתב בשם מט''מ ערבה בצד שמאל והדס בימין ולולב באמצע וכן נוהגין:

א

הלכות לולב

6,250

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ה

ג' קשרים: כנגד שלשה אבות. וכתב הט''ז ונראה דהקשרים של מטה דהיינו מה שקשר כל השלשה מינים ביחד משום נוי הוא נחשב אחד ויעשה למעלה עוד שנים אם אפשר לו ע''ש. וצריך לאגדם דרך גדילתן. של''ה:

א

הלכות לולב

6,251

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ו

הימנית: כתב ב''י בשם הא''ח דאם נוטלן שניהם בידו א' לא יצא. וט''ז ס''ק י''ד חולק עליו וכ' דפשוט אם נטלו ביד אחד שיצא ע''ש. ועמ''ש עליו היד אהרן בסי' תר''ן:

ב

הלכות לולב

6,252

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ז

ראשיהם: ואפי' בדיעבד לא יצא אם הפכו אחד מהם. ט''ז:

ב

הלכות לולב

6,253

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ח

בשמאלית: ויקדים נטילת אתרוג בשמאל ואח''כ הלולב בימין וכשמניחו או נותנו לאחר נותן הלולב תחלה כמו בתפילין ובקהלות שנוהגים למכור המקום אצל החזן צריך להניח הלולב ואח''כ האתרוג על איזה מקום. ומאותו מקום יקחנו העומד אצלו האתרוג ואח''כ הלולב ע' של''ה. ואם לוקח מחבירו יקח הלולב בשמאל ואח''כ האתרוג ג''כ בשמאל אח''כ יקח הלולב בימין ויקח הלולב השדרה כלפי פניו כמ''ש בס''ק ד' בשם האר''י ז''ל וכ''כ השל''ה ועמ''א:

ב

הלכות לולב

6,254

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

ט

וכן נהגו: וכן הוא הסכמת אחרונים וע' ט''ז ובתשובת חוט השני סי' כ''ח:

ג

הלכות לולב

6,255

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

י

היפך: פי' שאם היפך האיטר ונטל האתרוג בשמאל כל אדם יצא. וכתב הט''ז לפענ''ד אפי' כל אדם שהיפך ונתן האתרוג בימינו והאגודה של לולב בשמאלו יצא בדיעבד ע''ש. ועי' בתשובת חוט השני סי' כ''ח ובתשו' בית יעקב סי' קמ''ט. והמ''א כתב דאם נטל הלולב בשמאל והאתרוג בימין שיחזור ויטול פעם אחרת בלא ברכה ע''ש:

ג

הלכות לולב

6,256

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יא

בזרוע: עיין בית יעקב סי' קמ''ט ובחות יאיר סימן קס''ז ובהלק''ט סי' ע''ז ועמ''א ס''ק י':

ד

הלכות לולב

6,257

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יב

האתרוג: ולאחר שנטל הלולב ולא קודם לכן עסי' כ''ה ס''ח. ואם שכח לברך קודם לקיחה מברך עדיין. מ''א ועסי' תרמ''ד ס''א מש''ש:

ה

הלכות לולב

6,258

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יג

עד שיברך: ואם לא נתכוין לצאת עד שיברך מותר. ש''ג. ומ''מ אין לעשות כן לכתחלה דהא י''א דמצות א''צ כוונה. ומיהו נ''ל שיקח מחבירו הלולב בשמאל תחלה ואח''כ יטול האתרוג ג''כ בשמאלו ואח''כ יקח הלולב בימין ונמצא יוצא ידי שניהם. מ''א ועשל''ה:

ה

הלכות לולב

6,259

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יד

מעומד: ונטילתו תהיה גם כן מעומד. ש''ל:

ה

הלכות לולב

6,260

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

טו

בית יד: וכגון שכל הלולב חוץ מידו ואחזו בבית יד:

ז

הלכות לולב

6,261

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

טז

התפילין: משם מהר''ן לחלוץ תפילין קודם נטילת לולב. מ''א:

ז

הלכות לולב

6,262

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יז

שמברך: אפי' נוטל שלא בשעת הלל מנענע לכל הרוחות ואע''פ שיחזור ויטלנו בשעת הלל ר''ל בן חביב. מ''א. וחלק הנענועים בהודו לה' כי טוב קצת. וקצת בכל''ח וכן באנא מ''צ. ולא ינענע בשעה שאומר השם כל בו הג''מ ד''מ. ואם כן בהודו יעשה בכל תיבה נענוע א' ובאנא בכל תיבה ב' נענועים ובכל הנענועים יביא סוף הלולב נגד החזה ס' כוונות. ומהרי''ל היה נשאר עומד במקומו ופניו למזרח בכל הניענועים רק הפך ידו נגד הרוחות ונגד המערב הרים הלולב על כתיפו מאחוריו ע''ש:

ח

הלכות לולב

6,263

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יח

טורף: האחרונים האריכו בזה והעלה הט''ז שלכתחל' ראוי ליטול בדרך זהו דהיינו שנוטל הלולב ומוליכו בלא ניענוע עד כנגדו ושם עושה ג' תנועות קטנו' דרך הולכ' והבאה ואח''כ מביא אצלו ומקרבו הרב' אל גופו בלי נענוע ואח' הקירוב אל גופו ינענע תנועות קטנות כמו בהולכה ואח''כ עושה הולכה והבאה בלא נענוע כלל ב''פ וכן יעשה במעלה ומוריד ובזה יצא ידי כל הדיעות ע''ש. והמ''א העל' שדי כשטורף העלין בשעת הולכה וכן נוהגין ע''ש:

ט

הלכות לולב

6,264

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

יט

שלא להפך: וכ''כ האר''י ז''ל וכן פסק הט''ז ע''ש:

ט

הלכות לולב

6,265

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

כ

מזרח: ובכתבי האר''י ז''ל כתב סדר אחר בתחלה דרום ואח''כ צפון ומזרח ומעלה ומטה ומערב ולעולם יעמוד בפניו למזרח. מ''צ. וע' ב''ח וט''ז ובתשובת הב''ח סי' קמ''א. ובתשובת דבר שמואל סי' ר''ן. וכ' המ''א ונ''ל דאיטר יקיף ג''כ כסדר הזה דאזלינן בתר ימין דעלמא ולא בתר ימין דידיה ע''ש:

י

הלכות לולב

6,266

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

כא

לחבר: למצוה מן המובחר. כתב הב''י בשם הרקנט''י סוד זה נגלה אלי בחלום בליל י''ט הא' של חג הסוכות נתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הר''ר יצחק ראיתי בחלום שהיה כותב השם הוי''ה והיה מרחיק הה''א אחרונה מן הג' אותיות א''ל מה זה עשית השיב כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתיו שלם ואשתומם על המרא' ואין מבין למחר ראיתי שלא הי' מנענע רק הלולב במיניו בלא האתרוג והבנתי פתרון חלומי כו' כי כל הד' מינים רומזים בו יתברך כדאי' במדרש עיין ספר הכוונות ותבין:

יא

הלכות לולב

6,267

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

כב

לזכר: וכתב ט''ז ונראה לי דא''צ לנענע כיון דאינו אלא לזכר בעלמ'. ורש''ל כתב בתשוב' דהור' שהש''ץ ינענע כדינו בשעת הלל ולא בשעת הברכ' וכ''כ בתשוב' מהרי''ל סי' קי''ט דינענע כדרכו בשעת הלל בלא ברכה בכל הימים אבל אחרים לא יטלו דחיישי' שיבא ליטול ג''כ בשנה אחרת ולברך ע''ש:

יב

הלכות לולב

6,268

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

כג

עצמו: כתב הט''ז מזה יש ללמוד דמי שבירך על הלולב ואח''כ ראה שההדס הוא פסול שנשרו עליו ואח''כ מביאין לו הדס אחר כשר שצריך לברך על נטילת הדס והיינו שמחברו אל הלולב וכ''כ הב''י בשם הא''ח מעשה בהר''מ שנטל לולב ובירך ואח''כ ראה שלא היה בו ערבה וחזר ונטלו עם הערב' ובירך על נטילת ערב' ושהחיינו משום ערב' ונהי שא''צ ליטול אלא הערב' בלבד מ''מ מצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בבת אחת עכ''ל. והמ''א הקש' עליו והעל' דא''צ לברך אא''כ סח בנתיים ע''ש. והיד אהרן מיישב קושית המ''א ע''ש:

יב

הלכות לולב

6,269

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

כד

בל תוסיף: הצובע את הלולב בצבע ירוק כדי שיהא נראה לח אין בו משום בל תוסיף שבות יעקב ח''ב סי' ק''ח. ועט''ז ומ''א:

יד

הלכות לולב

6,270

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנא

כה

שוטה: עסי' תרמ''ו ס''ק ח' מ''ש שם משום פנים מאירות סי' ט':

טו

הלכות לולב

6,271

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנב

א

ביום: עב''י סי' תרס''ה בשם הר''ן משמע דאם לא נטלו עד בה''ש ביום א' נוטלו בה''ש דספק דאורייתא לחומרא משא''כ בשאר ימים דפטור ע''ש. ומ''מ נ''ל דיטלנו בה''ש בלא ברכה. מ''א:

א

הלכות לולב

6,272

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנב

ב

החמה: ואם נטלו משעלה ע''ה יצא. מ''א:

א

הלכות לולב

6,273

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנב

ג

התפלה: בטור כ' המדקדק במעשיו. ר''ל שבלא''ה הוא מדקדק בשאר מעשיו אבל אם אינו מפורסם כן בשאר מעשיו מיחזי כיוהרא אם רוצה לנהוג בזה יותר על החיוב ט''ז. וכתב עוד הטור קורא בתורה מניחו ע''ג קרקע ע''ש. עיין במהר''ם בן חביב שכתב דלענין מעשה ראה למקצת גדולים דכשקורין אותם לעלות לתורה מניחין הלולב במקומ' ועולין לקרות בתורה בלי לולב בידם ומקצת גדולים עולין ולולב בידם ובשעת ברכת התורה נתנו לסומך שבמגדל כדי שיאחז בעמוד התורה בשעת ברכה ומנהג ראשון נראה יותר עכ''ל ועיין יד אהרן. ומהר''א הלוי בס' גן המלך סי' קל''ט כתב דדוקא בזמן הראשון שהיה שם טורח מרובה לפתוח ולגלול להכי לא מעלה לולבו בידו אמנם לאחוז בעמוד בשעת ברכה לבד שפיר מצי לעלות ולולב בידו ע''ש. בשל''ה כתב שינענע בסוכה ויברך ואח''כ שאר הניענועים יהיו בבה''כ ע''ש איתא בירושלמי ספ''ג הניחו על הארץ אסור לטלטלו עכ''ל וכתב המ''א משמע דס''ל דלאח' גמר מצות הלולב אם הניחו על הארץ אסור שוב לטלטלו וצ''ע דהא קי''ל אין מוקצה לחצי שבת ועסי' של''א ס''ו מ''ש מ''א ס''ס תרנ''א ע''ש. ועסי' ש''ח ס''ג. אבל האתרוג מותר לכ''ע:

א

הלכות לולב

6,274

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנב

ד

לאכול: אפי' טעימא בעלמא אסור וצריך עיון מ''א. ומי שבא בדרך ומצפה שיבא למקום לולב צריך להמתין עד חצות ולא יתענה יותר מחצי היום ע''ש:

ב

הלכות לולב

6,275

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנב

ה

יפסיק: וה''ה יום טוב שני לדידן. ט''ז:

ב

הלכות לולב

6,276

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנב

ו

א''צ: וט''ז כתב דודאי צריך להפסיק ע''ש:

ב

הלכות לולב

6,277

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנג

א

להריח: לפי שעיקרו אינו אלא להריח בו ומזה הוקצה כל ז' כמו בעצי סוכה אבל אתרוג עיקרו לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח אלא שנחלקו בברכה די''א דכיון דלא עביד לריחא לא שייכא בו ברכה הנותן ריח טוב בפירות ע''כ אין להריח באתרוג כל ז'. וכ' סמ''ק ואותן המריחים כשמברכין על הנטילה מנהג שטות הוא עכ''ל ט''ז. ומ''א כתב נ''ל דהדס אסו' להריח בו אפי' בשבת דהוקצה לכל שבעה וכ''מ סי' תרס''ה אבל אתרוג מותר להריח בו בשבת כמ''ש בהג''ה סי' תרנ''ח ס''ב דהא עכ''פ עתה לאו למצוה עביד. ועוד נ''ל דדוקא כשמריח בו בשעת נטילתו לצאת בו אז י''א דאינו מברך אבל אם נוטלו באמצע היום להריח בו לכ''ע מברך מ''ד אפרי העומד לאכילה ונטלו להריח בו עסי' רי''ו ס''ה עכ''ל ע''ש:

א

הלכות לולב

6,278

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנג

ב

שרי': דהזמנה לאו מלת' היא ועסי' (תרל''א) [תרל''ח] ס''א:

ב

הלכות לולב

6,279

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנד

א

חדשה: וכתב א''ז סי' תרנ''א תמה אני על מנהג עלמא שלוקחים בכל יום ערבה חדשה ותוחבין באגוד' ומתוך שמושכין למטה כדי שתהא למטה מן ההדס נושרים עלי הערבה ויש קורעין בכוונה ואינם מבחינים דלפעמים היו רוב העלים ויותר טוב לדעתי לאגוד קודם י''ט הערבה שלימה עם הלולב ויתן הלולב במים ולא ליקח בכל יום חדשה ע''ש:

א

הלכות לולב

6,280

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנה

א

לעכו''ם: הסכמת האחרונים דאפילו בי''ט שני שהוא דרבנן מותר לומר לעכו''ם להבי' לולב ואתרוג חוץ לתחום וכן המנהג במדינה זו לשלוח אחר אתרוג ביו''ט. ומ''מ בשבת אין לשלוח בשביל י''ט שאחריו ע' ט''ז ומ''א. וכתב הרשב''א סי' רצ''ו ערבה שנתלשה בי''ט שני אסור לטלטלה אפילו אין לו אחרת לצאת בה דמוקצה היא וכתב המגן אברהם ונ''ל דאפילו ביו''ט ראשון אסור לטלטל אך אם נתלש ביו''ט ראשון מותר בשני לכ''ע ע''ש. ומהרשד''ם חא''ח סי' כ''ב חולק על הרשב''א ומתיר ע''ש. ומהרח''ו בספר עץ החיים דחה דבריו וכתב לאסור כדברי הרשב''א:

א

הלכות לולב

6,281

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנו

א

כביצה: אבל אם הוא גדול כשאר אתרוגים אע''פ ששניהם באים כאחד לפניו אין מחויב לקנות ההדור לסבר' זו. ב''י:

א

הלכות לולב

6,282

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנו

ב

מלגיו: פי' אם הקטן נמכר בשש יוסיף ב' דינרין דהיינו שליש של תוך הדמים ושליש מלבר היינו שיחלוק הדמים לשנים ויוסיף חלק שלישי דהיינו שיוסיף ג' דינרין:

א

הלכות לולב

6,283

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנו

ג

להחליפו: אבל אם חבירו אינו רוצה להחליפו רק למכרו אינו מחויב לקנות כיון שכבר קנה זה. ב''י:

א

הלכות לולב

6,284

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנו

ד

ההדר: אבל אם כבר קנה א' א''צ להוסיף להחליפו בהידור לכ''ע כן נראה דעת הש''ע וכ''פ של''ה. אבל דעת הט''ז ומ''א דגם בקנה כבר חייב להוסיף שליש על סך שקנה אם הוא הדור שליש יותר מחבירו ע''ש. המוכר לולב או אתרוג לחבירו ונמצא בו ריקובים לאחר שבא לידו המוציא מחבירו עליו הראיה ש''ג. כתב הרמ''מ מי שקנה אתרוג גדול יפה בדמים יקרים ובא אחר ופסלו אין חייב לשלם אלא אתרוג קטן לצאת בו מיהו מה ששוה הגדול יותר מהקטן אחר החג חייב לשלם לו ע''ש ועיין בכנה''ג אבל בתשובת חכם צבי סי' ק''ך חולק עליו וכתב דחייב לשלם דמי האתרוג ע''ש וכן הסכים בתשו' שבות יעקב ח''ב סימן כ''ט ע''ש:

א

הלכות לולב

6,285

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנו

ה

רב: וכתב ד''מ אפי' מי שאין חייו נדחקים א''צ לבזבז יותר משליש בהדור מצוה. וכ' ביש''ש דמי שחייו נדחקים א''צ להוסיף שליש ואפשר דאפי' המצו' עצמו א''צ לקנות דה''ל לדידי' כהון רב זולת נר חנוכה וד' כוסות עכ''ל ועמ''א:

א

הלכות לולב

6,286

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנו

ו

ממונו: משמע קצת בגיטין דף נ''ו במעשה דבר קמצא שמותר לעבור על ל''ת מפני אימת המלכות ע''ש. אם אין בידו אלא ה' סלעים וצריך לפדות בנו ולקנות אתרוג יקנה אתרוג שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת קידושין דף כ''ט:

א

הלכות לולב

6,287

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנז

א

לקנות: רש''ל כתב ע''ז ול''נ הא בהדי' שנינו חייב בלולב ולא נאמר שם שצריך לקנות לו לולב אלא לאחר שיצא בו אביו יתננו לבנו לברך עליו ע''ש וט''ז כתב אם ידו משגת יקנה לבנו שיברך בשעה שצבור אומרים הלל ע''ש:

א

הלכות לולב

6,288

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

א

ראשון: דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים והיינו במקדש אבל בשאר א''י יום ראשון דכתיב ביום ראשון וחכמים תקנו ז' זכר למקדש:

א

הלכות לולב

6,289

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ב

כאבן: בסי' תקפ''ח ס''ה הביא רמ''א בשופר שאסור לטלטל כ''א לצורך גופו ומקומו וא''כ כאן נמי שרי לטלטל הלולב לצורך גופו ומקומו. ט''ז:

ב

הלכות לולב

6,290

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ג

דראוי: והא דבסימן תרנ''ג דיש למנוע מלהריח בו דשם הטעם דאינו יודע אם יברך וממיל' אם יש לפניו מידי אחרינ' שראוי לברך עליו ברכת הריח אז יברך על אותו הדבר ויכול אח''כ להריח גם מזה ע''כ אינו מוקצה. ט''ז:

ב

הלכות לולב

6,291

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ד

דמוליד: ואם היה מאתמול על הבגד מותר ליתנו בי''ט עליו. מ''א ע''ש ועסי' תקי''א:

ב

הלכות לולב

6,292

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ה

משלכם: אם האיש בביתו ונתנה האשה הלולב לאחד מאוהביו או קרוביו במתנה נ''ל דלא יצא דשמ' ניחא ליה למוכרו על יום א'. ולמוכרו נ''ל דשרי דזכין לאדם שלא בפניו מיהו אם אדם חשוב הוא דזיל' ביה מילת' למכור האתרוג שרי דאומדין דעתי' דניח' ליה. מ''א וע''ש: השואל לולב מחבירו ונתנו לו סתם אמרינן מסתמא במתנה נתנו לו ויוצא בו י''ח מ''א ג' ובסי' י''ד ס''ק ח' ע''ש. אבל הט''ז שם ס''ק ה' כתב דלא יצא דבעינן שיאמר בפירוש לשם מתנה ולא לשם שאלה ע''ש וכ''כ הר''ר מנוח דמאחר דלולב שאול פסול ביום ראשון אין ראוי לומר השאילני לולבך דהא בתורת שאילה נטלו ואין יוצא בו. אלא צ''ל תן לי לולבך עכ''ל:

ג

הלכות לולב

6,293

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ו

לאחר זמן: ודוקא כשאמר ע''מ שתחזירהו לי אבל אם אמר סתמ' ע''מ שתחזירהו אפי' החזירו לאחר זמן יצא ח''מ סי' רמ''א ס''ו. ע' בתשו' בית יעקב סי' קי''ד וע' ביד אהרן וע' בתשו' מהרשד''ם סי' כ''א דמי שמכר לולב לחבירו בתנאי שלא יטלוהו הקהל ונטלוהו אפי' לא היה אלא גלוי דעת לא יצאו י''ח ע''ש:

ד

הלכות לולב

6,294

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ז

להחזיר: דאז ג''כ אין יכול להקדישו:

ד

הלכות לולב

6,295

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ח

במתנה: אפי' אמר בפי' ע''מ שתחזירהו לי הרא''ש. מ''א:

ה

הלכות לולב

6,296

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

ט

יצא: אפי' אמר בפי' ע''מ שתחזירהו לי. רשב''א וש''ל. מ''א:

ה

הלכות לולב

6,297

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

י

הפעוטות: היינו בן ו' שנים כמ''ש בח''מ סי' רל''ה:

ו

הלכות לולב

6,298

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

יא

פטורה: וכ' הט''ז דעכשיו שנשים שלנו מברכות חייבות ליתן לזה לפי ממונם וכ''כ המ''א ע''ש. ומי שאינו בעיר א''צ ליתן לאתרוג. מ''א ע''ש:

ט

הלכות לולב

6,299

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרנח

יב

כתקנה: כי רוב העולם אין יודעים להקנו' לחביריה' ועוד לעשות הנענועים כהלכתן. אדם שיש לו אתרוג מיוחד ובעיר אחרת אין להם כלל מוטב שישלחנו לשם והוא יברך על של קהל. מט''מ מ''צ וע' בתשו' בית יעקב סי' קי''ד ובי''א:

ט

הלכות לולב