sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
6,400	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפז	ב	תורה: עיין מ''א וט''ז ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן מ''ו. ובתשובת חות יאיר סי' ח' פלפול חריף ע' י''א ובשכנה''ג:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,401	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפז	ג	מגילה: בצבור ב''י ב''ח:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,402	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפז	ד	צרכו: משמע דס''ל דאע''פ שיש לו קוברין כיון שאינם כדי צרכו מקרי מת מצוה וכ''מ בהג''ה ססי' תרצ''ו סעיף ז' דס''ל דקבורתו קודם ע''ש. ומ''א חולק וכ' דוקא במת שאין לו קוברין וכ''כ הש''ג דוק' כשהוא בשדה שהוא מוטל בבזיון אבל בעיר מגילה קודם וכ''כ הב''ח וכ''מ בד''מ בשם א''ז שכתב קבורת ת''ח קודם למגילה עכ''ל. וטעמו מדאמרינן כבוד תורה דיחיד חמיר משמע דלשאר כל אדם מגילה קודם כיון שמוטל בעיר וכן עיקר עכ''ל:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,403	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפז	ה	בדאפש': אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקר' המגילה דהא מת מצוה אפש' לקברו בלילה אבל אם הוא בענין שא''א לקוברו אח''כ מפני לסטים בודאי ידחה מקרא מגיל' עיין מ''א ובט''ז. מילה ומקר' מגילה אי איכא שהות לשתיהן מקר' מגילה קודם משום פרסום ניסא ואי ליכא שהות לשתיהן מילה בזמנה דהוי דאורייתא וקודמת למקר' מגילה דהוי דרבנן פר''ח. אבל בת''ה סימן רס''ב [ורס''ג] צידד לומר איפכ' דכשיש שהות יקדים המילה וכשאין שהות יקדים המגילה. ונ''ל הטעם דיכול למול בתשיעי. כנה''ג ע''ש:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,404	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	א	מסתמא: האחרונים הקשו דזה הפך ממ''ש בסי' ת''א דסתם עיירות מוקפות לדירה שבונין בתים תחיל' ואח''כ מקיפים אותה ע''ש מה שתירצו:	א	הלכות מגילה ופורים
6,405	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ב	ובלבד וכו': זה קאי אדסמוך וכו' אבל נרא' אפי' רחוק הרב' הוי ככרך. מ''א ע''ש. ועיין ט''ז ובתשו' מהריט''ץ סימן קפ''ג:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,406	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ג	ספק: וטבריא צריך לקרות בה בי''ד ובט''ו שספק אם הים חשוב כחומה גמ'. בח''ל יש כרכים שראוי להסתפק בהן של''ה. ובלבוש כתב דבמדינות אלו אין להסתפק לפי שהם בצפון ורחוקים מא''י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,407	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ד	לרוב: ונוהגין שמחה ומתנות לאביונים בשניהם. כנה''ג ש''ג:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,408	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ה	בזמן קריאה: פי' של י''ד ועיקר קריאה תלוי ביום י''ד ולא בלילה. מ''א ועיין ט''ז:	ה	הלכות מגילה ופורים
6,409	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ו	אין קורין: דאין בקיאין בקריאת הטעמים משא''כ בס''ת ודו''ק ובזה מתורץ קושית התוי''ט ועיין יד אהרן. ושואלין ודורשין בענינו של יום. גמ':	ו	הלכות מגילה ופורים
6,410	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ז	סעודת: ור''ל חביב סימן ל''ב האריך בראיות שהסעוד' היא בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנות הם מהסעוד' עיין ב''ח והרדב''ז ח''א סי' קמ''ז פסק כש''ע וכן דעת המ''א. ועכ''פ מתנות לאביונים הוא ביום קריאת המגילה. אבל אסור לטלטל המגילה בשבת פר''ח ע''ש ועיין בשכנה''ג בסימן זה ובסי' ש''ח בהגהת ב''י. ודע שאם חל יום ט''ו בשבת אזי יום השבת ח' לאדר הוא פ' זכור ומפטירין פקדתי ב''י וב''ח כתב בשם ר''ל חביב דבט''ו לאדר מפטירין ג''כ פקדתי ע''ש:	ו	הלכות מגילה ופורים
6,411	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ח	בי''ג: בקיבוץ י' דשלא בזמנה בעי י' ובהג''א מסופק אי סגי בקטנים. מ''צ:	ז	הלכות מגילה ופורים
6,412	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	ט	ביום י''ד: בברכה עיין לבוש:	ז	הלכות מגילה ופורים
6,413	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפח	י	בט''ו: בלא ברכה. ב''י ש''ל:	ח	הלכות מגילה ופורים
6,414	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	א	ונשים: ולכן צריך לקרותה בביתו לפני הבתולות מגן אברהם. ובקצת מקומות נוהגים שהבתולות הולכות לבה''כ נשים לשמוע המגילה. וקטן שהגיע לחינוך מוציא נשים. וקטן לקטן ואשה לאשה. א''ז עיין יד אהרן:	א	הלכות מגילה ופורים
6,415	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	ב	לא יצא: וב''ח פסק דהשומע מן החרש יצא בדיעבד וכ''מ בגמרא:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,416	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	ג	לעצמה: ובמדרש הנעלם רות כתב דלא תקרא לעצמה רק תשמע מהאנשים:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,417	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	ד	אינו מוציא: אפילו למ''ד דנשים מוציאות אנשים זה גרע טפי עיין ב''י:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,418	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	ה	עצמו אינו מוציא: היינו למ''ד דנשים אין מוציאות אנשים ב''י והבאר היטב אשר לפני לא דק בכאן ע''ש:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,419	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	ו	לעצמו: והב''ח כתב בשם מהרי''ל בפשיטות דעדיף טפי שיקרא אחד לכולם וכן דעת המ''א משום ברוב עם הדרת מלך עיין שם:	ה	הלכות מגילה ופורים
6,420	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפט	ז	קטנים: ובלבד שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים. מ''א עשל''ה:	ו	הלכות מגילה ופורים
6,421	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	א	יושב: אבל הברכה תהיה מעומד. מ''א:	א	הלכות מגילה ופורים
6,422	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ב	שאומרים: היינו במקום שהמנהג שאין החזן קורא לעולם המגילה אבל במדינתינו החזן קורא לעולם המגילה א''צ שיאמרו לו דמעיקרא מינוהו על כך. מ''א:	א	הלכות מגילה ופורים
6,423	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ג	לא יקרא וכו': דשמא יתן השומע לבו לזה הקורא ולא לש''ץ ב''י א''ח משמע דהוא עצמו יכול לשמוע לש''ץ אע''פ שקורא. מ''א:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,424	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ד	סח: פירוש הקורא אבל השומע שסח ולא שמע לא יצא. ב''י סי' תרצ''ב:	ה	הלכות מגילה ופורים
6,425	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ה	על פה: קשה דהא כבר כתבו בס''ג אפשר דבא לומר דאפילו השומע ממנו לא יצא כמ''ש בסמוך. מ''א:	ז	הלכות מגילה ופורים
6,426	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ו	באיזה כתב: פי' ובלבד שיכול לקרות אותו כתב:	ט	הלכות מגילה ופורים
6,427	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ז	יצאו: בדיעבד עסי''א:	י	הלכות מגילה ופורים
6,428	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ח	למחות: משום דלא ידעי הלעז של האחשתרנים וא''ת יקרא האחשתרנים ככתבו בלה''ק י''ל דאסור לכתחלה לקרות בשני לשונות. מ''א:	יא	הלכות מגילה ופורים
6,429	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	ט	לעז: ואפי' הקוראים בשני הימים אסור לקרותה בלעז ראב''ח חלק ב' סי' ע''ט:	יא	הלכות מגילה ופורים
6,430	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	י	מתנמנם: כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא:	יב	הלכות מגילה ופורים
6,431	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	יא	השומע: מבואר בתשובת הרשב''א דאם השומע לא שמע תיבה אחת לא יצא אבל אם שמע ולא כוון בכל תיבה יצא עמ''א:	יד	הלכות מגילה ופורים
6,432	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	יב	ופושט: ודוקא ש''צ והשומעין במגילה א''צ לפשוט. ב''ח ומהרי''ל עמ''א:	יז	הלכות מגילה ופורים
6,433	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	יג	וכורכה: ומניחה על מקומה ואח''כ מברך מ''צ מט''מ מהרי''ל. ואם רוצה מברך ואח''כ כורכה כנה''ג סה''י. כ' מהרי''ל כשאומר בלילה ההוא נדדה יגביה קולו כי שם עיקר הנס כשיאמר האגרת הזאת ינענע המגילה. מט''מ:	יז	הלכות מגילה ופורים
6,434	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	יד	שמכים: מהרי''ל לא היה חושש להכות המן. ובלבוש כתב בשעה שאומרים המן יאמר שם רשעים ירקב. ועכ''פ כשמכין המן צריך החזן לשתוק כדי שישמעו כולם קריאתו וכל יחיד יקרא פסוק או ב' מתוך החומש בעוד שמכים המן כי אז אף שלא ישמע מהחזן יצא כמ''ש סעיף (ד') [ג']:	יז	הלכות מגילה ופורים
6,435	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	טו	מנהג: וכתב רמ''א בתשובה סי' (כ''א) [י''ט] בשם מהרי''ק שורש קמ''ד דאם נמצא המנהג באיזה פוסק אין לבטל ואפי' בשעת הדחק אין לשנות מנהג ואפי' יש במנהג צד איסור אין לבטלו כמ''ש מהרי''ק ש''ט. ואפי' במנהג מקום א' אמרי' שמבטל הלכה. מיהו אם נשתנה הענין מאשר היה בזמן הראשונים רשאים לשנות המנהג לפי הזמן עכ''ל ומהרא''ש בביאורי סמ''ג כתב הא דאמרינן מנהג עוקר הלכה היינו אפי' רוב דיעות ס''ל אסור והתלמוד מסייע להו והמנהג בנוי על פי הפסיקת' או ספרי חיצונים אמרינן מנהג עוקר הלכה דודאי כך קבלו אבותינו איש מפי איש עכ''ל. עיין מהרי''ק ש''ט ושנ''ד ובספר ב''ש. ודוקא מנהג שנתייסד ע''פ ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת מ''ס פי''ד ודבר שנגזר במנין אפי' ידוע מאיזה טעם ובטל הטעם צריך מנין אחר להתירו גמרא פרק קמא דביצה ואין ב''ד יכול לבטל דבר ב''ד חבירו אא''כ גדול ממנו בחכמה ובמנין. ובכל דבר שהוא רק משום חששא ועברה החששא א''צ מנין אחר כמ''ש בי''ד סי' קי''ו ובתוספות ביצה ע''ש וביבמות דף ע''ח כתבו דבדבר שבממון יכולים לבטל דברי ב''ד חבירו משום דהפקר ב''ד הפקר. וע''ש בתוספות דדבר שלא פשט איסורו ברוב ישראל יכולין לבטל ע''ש ועיין מ''א ועיין מ''ש המ''א ססי' ט' ועיין בספר נחלת שבעה דינים הרבה מענין המנהגים ועיין בספר ב''ש:	יז	הלכות מגילה ופורים
6,436	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצ	טז	עשרה: אע''פ שיש לו מאה אנשים מצוה לקרותה בצבור משום ברוב עם הדרת מלך ר''ן ב''ח. ועיין הלק''ט חלק א' סי' רפ''ז דאפילו ביתו סמוך לבה''כ וחלונותיו פתוחות לב''ה אפ''ה ילך לבה''כ משום פרסומי ניסא ע''ש:	יח	הלכות מגילה ופורים
6,437	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	א	שירטוט: ודי בשרטוט שטה ראשונה שהסופרים בקיאים לישר אח''כ. לבוש מ''א: ובתשובות חכם צבי סי' צ''ז חולק וכתב להלכה ולמעשה מגילה צריכה שרטוט בכל השורות ע''ש. וחק תוכות פסול בה. כנה''ג מ''א (עפר''ח):	א	הלכות מגילה ופורים
6,438	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ב	וי''א שצריך: וכ''פ (רמ''א) [רמ''מ] סי' ס''א:	א	הלכות מגילה ופורים
6,439	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ג	היקף: וה''ה לכל דבר לכן בעי' שיהיו שיטותיה שווים מ''א ע''ש ועיין בתשובת מהר''ם מינץ ובכה''ג מדין כתיבת המגילה:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,440	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ד	כל תיבה: צ''ע דבסי' נ''ב סעיף ל''א כתב דדוקא אם כותב ע''פ צריך להוציא מפיו ומגילה אסור לכתוב ע''פ. מ''א ע''ש:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,441	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ה	פסול': בתשובת רמ''א סי' י''ב דין ה' מפקפק על זה ולכן נראה לי דיש לסמוך עליו בשעת הדחק. מ''א:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,442	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ו	להאריך: וכל אלו כשר בדיעבד מ''א ע''ש ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ב (ועיין בספר אליהו רבא כל תקוני המגלה בענין חסרות ויתרות הכל על נכון):	ד	הלכות מגילה ופורים
6,443	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ז	דפא: עיין בשכנה''ג בהגה''ת ב''י אות ז' ובאות ט' כ' דמעשה בא לפניו במגלה שהיו כתובים עשרת בני המן בחצי הדף איש בראש שיטה ועשרת בסוף שיטה אלא שאינו בסוף דפא ופוסל אותה ע''ש. ובגינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ב כ' דכשרה ע''ש:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,444	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ח	בצבור: וכל י' מקרי צבור. טור:	ח	הלכות מגילה ופורים
6,445	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	ט	נקודה: ואי ליכא מי שיודע לקרות בטעמים בע''פ מותר לכתוב הטעמים במגילה ולברך עליה באר שבע דף ק''ט. וכתב מ''א ומ''מ נ''ל דאם אין הטעמים במגילה מותר לקרות בלא טעמים כמ''ש ססי' קמ''ב:	ט	הלכות מגילה ופורים
6,446	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	י	ברכות: ולכתחלה לא יכתוב ברכותי' בה הגה''מ ומרדכי ולבוש וכ''כ התשב''ץ. מ''א:	ט	הלכות מגילה ופורים
6,447	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצא	יא	בחומש: ודוקא כשעושין בגלילה כמ''ש סי' תמ''ג אבל בחומש שלנו לכ''ע לא יצא. ב''ח ובהגמ''נ מ''א:	י	הלכות מגילה ופורים
6,448	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	א	ושהחיינו: ויכוין בברכת שהחיינו ג''כ על משלוח מנות וסעודות פורים שהם גם כן מצות של''ה ונ''ל דיכוין זה בברכת שהחיינו דיום כי זמנם ביום. ונראה לי דמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה דזהו דבר הנהוג בכל יום ובכל שבת וי''ט. מ''א:	א	הלכות מגילה ופורים
6,449	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	ב	ביום: דעיקר מצות קריאתה ביום. אם נשתתק הקורא באמצע המגילה השני צריך להתחיל בראש כמ''ש סי' רפ''ד סעיף ה' אבל א''צ לברך תחלה דיוצא בברכת הראשון. מ''א:	א	הלכות מגילה ופורים
6,450	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	ג	לא ביום: שכבר אמרו פיוטים. לבוש:	א	הלכות מגילה ופורים
6,451	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	ד	בצבור: וא''ז כתב בשם פוסקים לברך ביחיד ע''ש (ועיין בספר אליה רבה נוסחת ברכה אחרונה על נכון):	א	הלכות מגילה ופורים
6,452	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	ה	לשוח: והקורא עצמו רשאי להפסיק ש''ג. מ''א:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,453	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	ו	י''ח: ואם מברך לנשים יברך לשמוע מגילה ב''ח. אבל לא יברך שהחיינו. ויקראנה לנשים אחר יציאת בה''כ דמצוה שיצא הוא בקריאת הצבור. מ''א:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,454	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצב	ז	מפלג: אחר שיתפלל ערבית. וכתב המ''א מאחר דשינ' רמ''א לשונו וכתב אסור לאכול וכו' משמע דטעימה שרי ומ''מ אין להקל אלא לצורך גדול ומשמע במהרי''ל דאפילו חולה לא יאכל קודם קריאתה אא''כ יש בו סכנה. וכתב הב''י שנהגו לקרות קצת מבע''י כדי להקל על האנושים והמעוברות שלא יתענו יותר מדאי:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,455	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצג	א	ואתה קדוש: ואומרים קדיש שלם בלא תתקבל לאחר קריאת המגילה. מ''א עיין שם:	א	הלכות מגילה ופורים
6,456	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצג	ב	ויהי נועם: אחר קריאת המגילה מנהגים וכ''כ מי''ט דמ''ש ואומרים ויהי נועם לאפוקי מהכלבו דפסק דא''א כלל ומ''ש וקורין המגילה קאי אלאחריו ואח''כ מבדילין ועיין בשכנה''ג בהגהת ב''י אות ד' ועיין בתשובת דבר שמואל סי' קכ''ח:	א	הלכות מגילה ופורים
6,457	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצג	ג	לא בט''ו: מיהו אם אמרו בט''ו אין מחזירין אותו מ''א וט''ז דלא כב''ח עיין שם. שחרית משכימין לבה''כ ואין לחלוץ התפילין עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר זו תפילין. מט''מ מנהגים:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,458	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצג	ד	למנצח: כתב ב''ח בשם תוספות מגילה דף ד' דאומרים שיר מזמור לאסף דיש בה מפלה לעכו''ם:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,459	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצג	ה	קודם: דכתיב וששון זו מילה:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,460	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצד	א	שתי מתנות: עיין פר''ח וביד אהרן. ואם נתן לאחד שיעור שתי מתנות אם יצא עיין הלק''ט ח''ב סי' ל''ט דנוטה לכאן ולכאן עיין שם. ולא יתן להם קודם פורים דלמא אכלי להו קודם פורים. וכתבו ב''ח וט''ז אפי' עני המתפרנס מהצדקה חייב כמו בארבע כוסות מה שאין כן בשאר צדקה שאינו חייב רק פעם אחת בשנה כדי לקיים מצות צדקה כמ''ש בי''ד סי' רמ''ח ורמ''ט:	א	הלכות מגילה ופורים
6,461	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצד	ב	ואין: דהיינו חיובא ליכא ומנהגא איכא דכתב לבוש ונוהגין ליתן מעות פורים בעד כל אחד ואחד אפי' בעד הילדים ונותנים המעוברות גם מהולד הגמ''נ ואיתא במשנה כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק. במקום דנהיגי לתת המעות מחצית השקל לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהג נותן מ''ב סי' נ''ד. אבל לא נפקו בזה ידי מתנות לאביונים אא''כ מחלקים מהם לעניים מ''א. וכתב של''ה דמחצית השקל וכל שכן מתנות לאביונים ומשלוח מנות אין בא ממעות מעשר ואם בא להוסיף מוסיף משל מעשר מהרי''ל בתשובה סי' נ''ו ועיין כנה''ג וביד אהרן. ומעות שחשב בלבו לחלקם ביום פורים אינו רשאי לשנות. ב''י בשם הג''א וע' בי''ד ססי' רנ''ח:	א	הלכות מגילה ופורים
6,462	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצד	ג	נותנים: ולכתחלה אין לנהוג כן ליתן לעכו''ם. מג''א:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,463	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	א	ישמח: אפי' בליל י''ד עב''ח וכ''כ שכנה''ג וילבוש בגדי שבת ג''כ מבערב מצאתי וכ''כ בסדה''י וז''ל וימלא בביתו נרות דולקות ושלחן ערוך ומטה מוצעת:	א	הלכות מגילה ופורים
6,464	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ב	וישן: י''א שלא ידע לחשוב שארור המן בגימטרי' ברוך מרדכי. וט''ז כתב לפענ''ד נראה לפרש דצריך האדם לתת שבח לו יתברך על טובה כפולה שעשה עמנו הא' פורעניות שהביא הוא על המן ואלו לא נתברך מרדכי אלא היה ניצול עם כל ישראל דיינו אלא שבירכו למרדכי בגדולה מאוד והטובה יתירה ע''כ אמר צריך לבסומי עד שלא ידע מעלתינו מן ארור המן שזה מפלה שלו לברוך מרדכי שזה מעלתינו שניה ע''ש:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,465	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ג	מנחה: ושל''ה כתב דיעשה הסעודה קודם מנחה ע''ש:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,466	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ד	פטור: ואם כוון להזיק חייב עיין ח''מ ס''ס שע''ח ועיין מ''א ס''ק ז':	ב	הלכות מגילה ופורים
6,467	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ה	הנסים: ואם שכח על הנסים בברכת המזון מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל. של''ה רש''ל מט''מ. וכתבו הט''ז ומ''א דהיינו דוקא בסעודה הראשונה שאוכל בפורים דהא עיקר הטעם דיש חיוב סעודתו באותו יום דכתיב ימי משתה ושמחה וא''כ סעודה ראשונה שאוכל בו ביום בו קיים סעודת פורים בזה ואין לנו לתלות הדין במה שאנו קורין לסעודה שאחר המנחה סעודת פורים וא''כ אם כבר אכל סעודה ראשונה ביום שוב אין מחזירין אותו ע''ש. וא''ז כתב בשם מהר''ל מפראג שפסק דלא כשל''ה ומהרש''ל אלא כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים עיין סי' תרפ''ב:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,468	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ו	ראשונה: ועיין סי' קפ''ח סעיף י' מש''ש ומ''כ במרדכי כתוב בקלף היה אוכל סעודת פורים בע''ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובברכת המזון יאמר על הנסים עכ''ל ובמט''מ ובמנהגים כתבו הואיל ולא התפלל ערבית משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הנסים וכ''כ של''ה ומהרי''ל בתשובה סי' נ''ו לכן נ''ל דיברך ברכת המזון תחלה ואח''כ יתפלל ערבית להוציא עצמו מפלוגתא וגם שלא ישתכר ולא יברך ברכת המזון. מ''א:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,469	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ז	בשר: מבושל הראוי לאכילה מהרי''ל וה''ה משקה של''ה. השולח מעות כסות וכלים בשביל מנות אם יכול למכרם מיד לקנות לצורך סעודה מהני הלק''ט ח''ב סי' קס''ג. ומדברי בעל ת''ה סי' קי''א משמע קצת דלא יצא עיין שם ע' יד אהרן. נסתפקתי מי ששלח לחבירו בשביל מנות תרנגולת טריפה והוא לא ידע ואכלו ואח''כ ביום פורים עצמו נודע לו שהיתה טריפה אם יצא ידי חובת מנות אם לא ע' בספ' מוצל מאש סי' ס''א. עוד נסתפקתי מי ששלח לחבירו שבמדינת הים שני מנות. או שתי מתנות לשני אביונים קודם פורים ובפורים עצמו בודאי מגיעים לידו אם יוצא י''ח או לא מי נימא כיון דבשעה ששלח לא הי' חייב בהם לא נפיק או דילמא כיון דבפורים עצמו שהוא שעת החיוב הגיעו לידו נפיק. ע' יד אהרן שדעתו נוטה דיוצא י''ח שפיר בזה ע''ש מי ששלח לחבירו דג וביצ' שעליו או פת ופניו טוחות בביצה יש להסתפק אי יוצא י''ח של משלוח מנות עדות ביעקב סי' צ''ב ע''ש וע' כנה''ג:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,470	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ח	ביום: וה''ה מתנות לאביונים:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,471	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצה	ט	ואשה: לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דוקא באלמנות אבל אשה שיש לה בעל בעלה משלח בשביל' לכמה בני אדם ומ''מ יש להחמיר מ''א. נראה לי דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ''מ קצת ברש''י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי וע' ט''ז ס''ק ג'. ומ''מ צ''ע וטוב להחמיר מ''א. וכתב בסה''י יקבץ כל אנשי ביתו וחביריו דאם אדם יושב ביחיד א''א לשמוח כראוי וכ''כ רש''י ז''ל בפסוק משפחה ומשפחה:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,472	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	א	אין עושין: וע''י עכו''ם שרי ערסי' תס''ח מ''א. וכתב הט''ז נראה דפרקמטי' מותר כיון ששמח' היא לו ע''ש:	א	הלכות מגילה ופורים
6,473	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ב	לכתוב: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא''צ עיון גדול. מט''מ ב''י א''ח:	א	הלכות מגילה ופורים
6,474	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ג	אינו מנהג: ובמהרי''ל ואבודרהם משמע דיש לנהוג כן:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,475	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ד	בהספד: ומקום שנהגו שביום ז' הולכין על הקבר לקונן אסור בפורים אלא האבל לבדו ילך שם עם חזן א' ויאמר לו השכבה. ואפי' בערב פורים אסור לילך שם שלא יחשבו העולם שהאבילות נפסק מחמת פורים. ר''ש הלוי סי' י''ג כנה''ג:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,476	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ה	לשמוע: צ''ע דהא הרב''י פסק בס''ה שלא יצא מפתח ביתו ואם כן ה''ל לכתוב בלשון י''א וכו'. מ''א:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,477	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ו	אבילות: ב''ח ורש''ל ופרישה העידו שהמנהג להתאבל וכ''כ מהרי''ל ועכשיו גרירי עלמא בתר דברי רמ''א ונ''ל דיזהר בכולם חוץ מנעילת הסנדל וישיבה ע''ג קרקע מפני הבריות ומכ''ש שאסור לראות כל מיני שמחה. מ''א:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,478	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ז	שבצנעה: ויתפלל בביתו ואחר כך ילך לבה''כ לשמוע מגילה טור וכ''מ בלבוש מיהו משמע בטור דבשחרית הולך לבה''כ לתפילה עבי''ד סי' שצ''ג מ''א וכתב הט''ז ונ''ל כיון דאין אבילות בפורים בפרהסי' אין לקרות בבית הכנסת בע''ש קודם ברכו לילך נגד האבל דאין להזכיר שם אבל בפרהסי' אלא ילך לבה''כ בלא קריאה עכ''ל:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,479	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ח	למנין: אפי' מת בפורים. מ''א:	ד	הלכות מגילה ופורים
6,480	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	ט	מנות: אפי' תוך שבעה מיהו לא ישלח מיני תפנוקים שהם עשוים לשמחה ס''ח תשי''ג. ומט''מ כתב שאין שולחין לאבל אפי' דבר שאינו לשמחה וכ''מ מדברי רמ''א ובשכנה''ג כתב דאבל פטור משלוח מנות תוך שבעה ואחר שבעה ישלח בצינעה לא' מקרוביו או לאחד מהעניים ופשוט הוא דאם האבל הוא עני דמותר לשלוח לו מעות דלא גרע מצדקה. מ''א ע''ש:	ו	הלכות מגילה ופורים
6,481	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	י	בלילה: עיין מ''א שהעל' דבלילה עכ''פ לא יאכל בשר ומ''ש ונראה לי דוקא בלילה וכו' קאי אמגילה ע''ש:	ז	הלכות מגילה ופורים
6,482	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	יא	קודם: עמ''ש סי' תרפ''ז ס''ק ד' דיש חולקין וכן נוהגין לקוברו אחר יציאת בה''כ. ומ''מ נ''ל דלא יניח תפילין דאקרי פאר. מ''א ע''ש:	ז	הלכות מגילה ופורים
6,483	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	יב	לישא: ולפי מ''ש ר''ס תקמ''ו דקי''ל כמ''ד אין מערבין שמחה בשמחה גם הכא אסור לעשות לכן יעשה החופה ביום י''ג מ''א ע''ש ועיין בספר גופי הלכות ועמ''ש באה''ע סי' ס''ב ס''ק י':	ח	הלכות מגילה ופורים
6,484	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצו	יג	לא תגזול: ולפ''ז מותר לברך על מה שחוטפין א''ז. וכתב של''ה לאו משנת חסידים היא ושומר נפשו ירחיק ממלבושים דכלאים ולחטוף מחבירו ועיין ט''ז וב''ח בי''ד סי' קפ''ב להחמיר בזה באורך וכן הכנה''ג הורה לאסור הפרצופים בפורים ע''ש ועיין בתשו' דברי שמואל סי' רמ''ז ולכן הירא את דבר ה' ירחיק את בניו ובני ביתו מכל כי האי איסור' ופריצותא ועיין עוד בדבר שמואל סי' קנ''ג תוכחת מגולה על הלומדים ספר מסכת שיכורים ע''ש:	ח	הלכות מגילה ופורים
6,485	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצז	א	ותענית: ואבילות נוהג לכ''ע:	א	הלכות מגילה ופורים
6,486	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצז	ב	בי''ד: אבל לא בט''ו. ב''י:	א	הלכות מגילה ופורים
6,487	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרצז	ג	תמיד: בית תפארתינו במהרה יעמוד. וביראה אותו נעבוד. נכון יהיה הר הבית בראש הרים עדי עד:	א	הלכות מגילה ופורים
6,488	מגן אברהם	א	א	שיהא הוא מעורר השחר. בשל"ה כתוב סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפל' הן בבקר הן בערב:	א	null
6,489	מגן אברהם	א	ב	מפני. ועכ"פ לא יתקוטט עמהם (ב"י):	א	null
6,490	מגן אברהם	א	ג	ומיד. ל"ד אלא ישהא מעט כדאי' בגיטין דף ע':	א	null
6,491	מגן אברהם	א	ד	המשכים. המקובלים האריכו בענין תפלת חצות וברקנטי פ' בראשית כ' וז"ל וי"א זמן בקשת רחמים הוא סוף הליל' ואני אכריע כי בחצות ראוי לבקש רחמים על כ"י ועל בניה כו' ובסוף הלילה יבקש צרכיו ובקשה זו צריכה בנפילת אפים ע"כ ועסי' קל"א ס"ב ובגמרא דילן לתי' הראשון דנתן סימן לאמצעית דאמצעיתא והיינו חצות משמע דעת רצון הוא ולתי' השני לא משמע כן ועיין בזוהר ויקהל ע' שמ"ב דלעולם חשבינן הלילה לי"ב שעות הן בקיץ הן בחורף אף על גב דלענין תפלה אינו כן כמ"ש סי' רל"ג וכ"כ שערי ציון:	ב	null
6,492	מגן אברהם	א	ה	חורבן בה"מ. כתב של"ה שבכל סעודה יאמר על נהרות בבל ובשבת יאמר מזמור בשוב ה' את שיבת ציון וגומר ואחר כוונת הלב הן הן הדברים:	ג	null
6,493	מגן אברהם	א	ו	מעט. ובגמרא אמרינן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים כלומר אף ע"פ שהמרב' כוון לבו ג"כ מ"מ אם הממעיט לא היה ספק בידו לעשות הוא רצוי להש"י כמו המרב' וכ"מ מהראי' שמביא מעולת העוף העני שנאמר בו ג"כ ריח ניחוח כמו עולת בהמה שמביא העשיר:	ד	null
6,494	מגן אברהם	א	ז	העקדה. כ' הבחיי פ' צו שאין די באמיר' אלא בביאור הפ' ויכיר נפלאות ה' וכן פי' מ"ש כל האומר תהלה לדוד ג"פ מובטח לו שהוא בן עה"ב:	ה	null
6,495	מגן אברהם	א	ח	עולה. לאחר עולה ושלמים ותודה יאמר פ' נסכים והיא בסדר שלח לך כי אין זבח בלא נסכים אבל חטאת ואשם אין טעון נסכים ופ' צו את אהרן לא שייכא לעול' רק שייכא לקרבן תמיד וכמ"ש ס"ט ויאמר פ' ושמע' קול אלה בסוף ויקרא שהיא באה על שבועת ביטוי ועל שבועת העדות ואשם ודאי ואשם תלוי: נשאלתי למה כ' הטור והרב"י בש"ע לומר עולה כו' חטאת הלא קי"ל פ"י דזבחים דחטאת קודם לעולה וכ"כ רש"י פ' תזריע ע"ש ברא"ם ונ"ל דאמרי' בזבחי' דף ז' למה חטאת קודמת לעול' משל לפרקליט שנכנס למלך ריצה הפרקליט נכנס דורון אחריו ע"ש והתו' כתבו עולה דורון הוא אף על גב דאעשה מכפרת יותר מחטאת וכו' ע"ש פי' דאיתא בגמ' חטאת מכפרת על חייבי עשה מקופיא ועולה מכפר מקיבעא אעפ"כ כשקרב חטאת ראשונה א"כ כבר כיפר' על חייבי כריתות ועשה א"כ עולה הוי דורון אבל באמירתינו כתב הטור שלא יאמר יה"ר אחר פ' החטאת שמא אינו חייב חטאת והוי כקורא בתורה ועולה מכפרת אעשה דאמרי' בגמרא אין לך אדם שאינו מחויב עשה א"כ יאמר עולה קודם שהיא מכפרת כדאיתא בזבחים שאין לך אדם בישראל שאינו מחויב עשה כנ"ל אבל כשיודע שנתחייב חטאת יאמר חטאת קודם:	ה	null
6,496	מגן אברהם	א	ט	בצבור. מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לצבור (ל"ח ס"ט):	ה	null
6,497	מגן אברהם	א	י	ביום. אבל פ' הכיור ופ' תרומת הדשן יכול לומר קודם היום כדאיתא ביומא ספ"א:	ו	null
6,498	מגן אברהם	א	יא	יר"מ. אבל אחר פ' החטאת לא יאמר כן לפי שאינה באה נדבה אלא כשעבר בשוגג על דבר שזדונו כרת (טור) ומשמע דעת הרב"י דאפילו אחר אשם תלוי לא יאמר כן דקי"ל כחכמים דאינ' באה נדבה רק כשהיה מונח לפניו חתיכה של חלב וחתיכ' של שומן ואכל א' מהן ואינו יודע איזה היא ועבי"ד סי' ה' והטור כתב אחר אשם יאמר יהי רצון וכב"י בשם מהרי"א ומהרי"ח שהאשם נמי בא בנדבה לפי שאמרו בנדרי' שהחסידים נודרין עצמן בנזיר כדי להבי' קרבן א"כ נראה שיש לו לבא כמו בנדב' עכ"ל מבואר מלשונו דלא כע"ש: ומה מאוד נפלאתי על הגאונים שהרי בנדרים דף י' אמרי' שהיו מתנדבין בנזיר כדי להביא קרבן חטאת ולא הוזכר שם אשם וא"כ בחטאת הל"ל יה"ר ולא באשם ועוד דמקרא מלא הוא דנזיר מביא חטאת ולא אשם אא"כ כשנטמ' וא"כ לא מקרי נדבה והוי דומיא דכל חטאות ואשמות שבאין על החטא וא"ל דשאני אשם נזיר דבא על המזיד וכדאיתא פ"ב דכריתות וא"כ בידו לידור בנזיר ולטמאות עצמו ולהביא אשם משא"כ בשאר קרבנות דבאין דוקא על השוגג זה אינו דא"כ ל"ל מכח נזירות הלא אשם שפחה חרופה ואשם פקדון חטאת דעולה ויורד נמי על המזיד ועוד דחלילה לצדיקים לטמאות עצמן במזיד ולעבור על ל"ת ועוד דעכ"פ חטאת מקרי באה בנדבה דמביא נזיר טהור: ושאלתי את פי הגאון הגדול מהור"ר יצחק נר"ו אב"ד דק"ק פוזנן בשנת תכ"ח והאריך בחריפותו ובקיאותו דחטאת נזיר אינה באה לכפרה לכן אי אפשר לאומרו על חטא אחר משא"כ באשם נזיר דבאה על כפרה וכשאומרו מתכפר בו חטא אחר ולא משמע כן בנדרים שפי' המפרש וז"ל שמתיראין שלא יעשו שום חטא ורוצין להביא קרבן להתכפר עליהן והיו נודרין בנזיר ע"כ ש"מ שהיו מתכפרין בחטאת זו ואין כאן מקום להאריך בזה עיין ברמב"ם פ"א מנזירות: והב"ח כתב בשם רש"ל שאחר חטאת יאמר אם נתחייבתי חטאת יהי רצון שיהא כו' וקשה לי שהרי תלמוד ערוך הוא בשבת דף ע"ב דחטאת בעי ידיעה בתחלה דכתיב או הודע אליו חטאתו ואף שמשמע שם מדברי רש"י סוף דף ע"א דלא בעי ידיעה בתחלה מדקאמר שזה איל וכו' ע"ש מ"מ למסקנא בעי ידיעה ודברי רש"י צריכים ישוב ואין כאן מקומו וא"כ אין מועיל תנאי אם לא ידע שחטא לכן נ"ל לנהוג דאחר פ' האשם יאמר רבש"ע אם נתחייבתי אשם יה"ר וכו' דאשם לא בעי ידיעה בתחלה אבל אחר חטאת לא יאמר כלום ובהכי מתיישבה דעת הטור ע"פ ההלכה וכתוב בשל"ה דשבת וי"ט לא יאמר יהי רצון דאין קרבן נדבה בא בהם אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן כקורא בתורה ומ"מ אם ת"ח הוא מוטב שיעסוק בפ' דיומא ע"כ ועיין סי' ק"ז ס"א ובע"פ וח"ה ועי"כ לא יאמר פ' תודה עסי' נ"א:	ז	null
6,499	מגן אברהם	א	יב	מקטר. כי אחר התמיד היו מקריבין הקטורת (ב"י א"ח) ובהג"מ כ' לומר הקטורת קודם תמיד וטעמא מדתנן פ"ג דיומ' קטורת של שחר היה נעש' בין דם לאיברים אבל בסדה"י כתב לומר התמיד קודם הקטורת דהא עיקר כפרה בדם וכ"כ תר"י רפ"ד דברכות גבי תפלת המנחה דעיקר נגד הדם ולכן מתחלת זמן שחיטת התמיד דהיינו מו' שעות ומחצה ותפלת השחר משיעל' ע"ה ובתפלת המנח' כ"ע מודו דתמיד קודם לקטורת כדאי' ביומא והע"ש שכתב לומר מנחה קודם לקטורת לא דק דהא אביי הוה מסדר מערכה וכו' ע"ש:	ט	null

6,400

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפז

ב

תורה: עיין מ''א וט''ז ובתשובת שבות יעקב חלק ב' סימן מ''ו. ובתשובת חות יאיר סי' ח' פלפול חריף ע' י''א ובשכנה''ג:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,401

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפז

ג

מגילה: בצבור ב''י ב''ח:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,402

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפז

ד

צרכו: משמע דס''ל דאע''פ שיש לו קוברין כיון שאינם כדי צרכו מקרי מת מצוה וכ''מ בהג''ה ססי' תרצ''ו סעיף ז' דס''ל דקבורתו קודם ע''ש. ומ''א חולק וכ' דוקא במת שאין לו קוברין וכ''כ הש''ג דוק' כשהוא בשדה שהוא מוטל בבזיון אבל בעיר מגילה קודם וכ''כ הב''ח וכ''מ בד''מ בשם א''ז שכתב קבורת ת''ח קודם למגילה עכ''ל. וטעמו מדאמרינן כבוד תורה דיחיד חמיר משמע דלשאר כל אדם מגילה קודם כיון שמוטל בעיר וכן עיקר עכ''ל:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,403

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפז

ה

בדאפש': אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקר' המגילה דהא מת מצוה אפש' לקברו בלילה אבל אם הוא בענין שא''א לקוברו אח''כ מפני לסטים בודאי ידחה מקרא מגיל' עיין מ''א ובט''ז. מילה ומקר' מגילה אי איכא שהות לשתיהן מקר' מגילה קודם משום פרסום ניסא ואי ליכא שהות לשתיהן מילה בזמנה דהוי דאורייתא וקודמת למקר' מגילה דהוי דרבנן פר''ח. אבל בת''ה סימן רס''ב [ורס''ג] צידד לומר איפכ' דכשיש שהות יקדים המילה וכשאין שהות יקדים המגילה. ונ''ל הטעם דיכול למול בתשיעי. כנה''ג ע''ש:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,404

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

א

מסתמא: האחרונים הקשו דזה הפך ממ''ש בסי' ת''א דסתם עיירות מוקפות לדירה שבונין בתים תחיל' ואח''כ מקיפים אותה ע''ש מה שתירצו:

א

הלכות מגילה ופורים

6,405

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ב

ובלבד וכו': זה קאי אדסמוך וכו' אבל נרא' אפי' רחוק הרב' הוי ככרך. מ''א ע''ש. ועיין ט''ז ובתשו' מהריט''ץ סימן קפ''ג:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,406

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ג

ספק: וטבריא צריך לקרות בה בי''ד ובט''ו שספק אם הים חשוב כחומה גמ'. בח''ל יש כרכים שראוי להסתפק בהן של''ה. ובלבוש כתב דבמדינות אלו אין להסתפק לפי שהם בצפון ורחוקים מא''י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,407

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ד

לרוב: ונוהגין שמחה ומתנות לאביונים בשניהם. כנה''ג ש''ג:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,408

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ה

בזמן קריאה: פי' של י''ד ועיקר קריאה תלוי ביום י''ד ולא בלילה. מ''א ועיין ט''ז:

ה

הלכות מגילה ופורים

6,409

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ו

אין קורין: דאין בקיאין בקריאת הטעמים משא''כ בס''ת ודו''ק ובזה מתורץ קושית התוי''ט ועיין יד אהרן. ושואלין ודורשין בענינו של יום. גמ':

ו

הלכות מגילה ופורים

6,410

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ז

סעודת: ור''ל חביב סימן ל''ב האריך בראיות שהסעוד' היא בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנות הם מהסעוד' עיין ב''ח והרדב''ז ח''א סי' קמ''ז פסק כש''ע וכן דעת המ''א. ועכ''פ מתנות לאביונים הוא ביום קריאת המגילה. אבל אסור לטלטל המגילה בשבת פר''ח ע''ש ועיין בשכנה''ג בסימן זה ובסי' ש''ח בהגהת ב''י. ודע שאם חל יום ט''ו בשבת אזי יום השבת ח' לאדר הוא פ' זכור ומפטירין פקדתי ב''י וב''ח כתב בשם ר''ל חביב דבט''ו לאדר מפטירין ג''כ פקדתי ע''ש:

ו

הלכות מגילה ופורים

6,411

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ח

בי''ג: בקיבוץ י' דשלא בזמנה בעי י' ובהג''א מסופק אי סגי בקטנים. מ''צ:

ז

הלכות מגילה ופורים

6,412

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

ט

ביום י''ד: בברכה עיין לבוש:

ז

הלכות מגילה ופורים

6,413

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפח

י

בט''ו: בלא ברכה. ב''י ש''ל:

ח

הלכות מגילה ופורים

6,414

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

א

ונשים: ולכן צריך לקרותה בביתו לפני הבתולות מגן אברהם. ובקצת מקומות נוהגים שהבתולות הולכות לבה''כ נשים לשמוע המגילה. וקטן שהגיע לחינוך מוציא נשים. וקטן לקטן ואשה לאשה. א''ז עיין יד אהרן:

א

הלכות מגילה ופורים

6,415

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

ב

לא יצא: וב''ח פסק דהשומע מן החרש יצא בדיעבד וכ''מ בגמרא:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,416

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

ג

לעצמה: ובמדרש הנעלם רות כתב דלא תקרא לעצמה רק תשמע מהאנשים:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,417

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

ד

אינו מוציא: אפילו למ''ד דנשים מוציאות אנשים זה גרע טפי עיין ב''י:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,418

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

ה

עצמו אינו מוציא: היינו למ''ד דנשים אין מוציאות אנשים ב''י והבאר היטב אשר לפני לא דק בכאן ע''ש:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,419

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

ו

לעצמו: והב''ח כתב בשם מהרי''ל בפשיטות דעדיף טפי שיקרא אחד לכולם וכן דעת המ''א משום ברוב עם הדרת מלך עיין שם:

ה

הלכות מגילה ופורים

6,420

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפט

ז

קטנים: ובלבד שלא יביאו קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים. מ''א עשל''ה:

ו

הלכות מגילה ופורים

6,421

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

א

יושב: אבל הברכה תהיה מעומד. מ''א:

א

הלכות מגילה ופורים

6,422

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ב

שאומרים: היינו במקום שהמנהג שאין החזן קורא לעולם המגילה אבל במדינתינו החזן קורא לעולם המגילה א''צ שיאמרו לו דמעיקרא מינוהו על כך. מ''א:

א

הלכות מגילה ופורים

6,423

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ג

לא יקרא וכו': דשמא יתן השומע לבו לזה הקורא ולא לש''ץ ב''י א''ח משמע דהוא עצמו יכול לשמוע לש''ץ אע''פ שקורא. מ''א:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,424

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ד

סח: פירוש הקורא אבל השומע שסח ולא שמע לא יצא. ב''י סי' תרצ''ב:

ה

הלכות מגילה ופורים

6,425

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ה

על פה: קשה דהא כבר כתבו בס''ג אפשר דבא לומר דאפילו השומע ממנו לא יצא כמ''ש בסמוך. מ''א:

ז

הלכות מגילה ופורים

6,426

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ו

באיזה כתב: פי' ובלבד שיכול לקרות אותו כתב:

ט

הלכות מגילה ופורים

6,427

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ז

יצאו: בדיעבד עסי''א:

י

הלכות מגילה ופורים

6,428

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ח

למחות: משום דלא ידעי הלעז של האחשתרנים וא''ת יקרא האחשתרנים ככתבו בלה''ק י''ל דאסור לכתחלה לקרות בשני לשונות. מ''א:

יא

הלכות מגילה ופורים

6,429

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

ט

לעז: ואפי' הקוראים בשני הימים אסור לקרותה בלעז ראב''ח חלק ב' סי' ע''ט:

יא

הלכות מגילה ופורים

6,430

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

י

מתנמנם: כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא:

יב

הלכות מגילה ופורים

6,431

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

יא

השומע: מבואר בתשובת הרשב''א דאם השומע לא שמע תיבה אחת לא יצא אבל אם שמע ולא כוון בכל תיבה יצא עמ''א:

יד

הלכות מגילה ופורים

6,432

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

יב

ופושט: ודוקא ש''צ והשומעין במגילה א''צ לפשוט. ב''ח ומהרי''ל עמ''א:

יז

הלכות מגילה ופורים

6,433

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

יג

וכורכה: ומניחה על מקומה ואח''כ מברך מ''צ מט''מ מהרי''ל. ואם רוצה מברך ואח''כ כורכה כנה''ג סה''י. כ' מהרי''ל כשאומר בלילה ההוא נדדה יגביה קולו כי שם עיקר הנס כשיאמר האגרת הזאת ינענע המגילה. מט''מ:

יז

הלכות מגילה ופורים

6,434

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

יד

שמכים: מהרי''ל לא היה חושש להכות המן. ובלבוש כתב בשעה שאומרים המן יאמר שם רשעים ירקב. ועכ''פ כשמכין המן צריך החזן לשתוק כדי שישמעו כולם קריאתו וכל יחיד יקרא פסוק או ב' מתוך החומש בעוד שמכים המן כי אז אף שלא ישמע מהחזן יצא כמ''ש סעיף (ד') [ג']:

יז

הלכות מגילה ופורים

6,435

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

טו

מנהג: וכתב רמ''א בתשובה סי' (כ''א) [י''ט] בשם מהרי''ק שורש קמ''ד דאם נמצא המנהג באיזה פוסק אין לבטל ואפי' בשעת הדחק אין לשנות מנהג ואפי' יש במנהג צד איסור אין לבטלו כמ''ש מהרי''ק ש''ט. ואפי' במנהג מקום א' אמרי' שמבטל הלכה. מיהו אם נשתנה הענין מאשר היה בזמן הראשונים רשאים לשנות המנהג לפי הזמן עכ''ל ומהרא''ש בביאורי סמ''ג כתב הא דאמרינן מנהג עוקר הלכה היינו אפי' רוב דיעות ס''ל אסור והתלמוד מסייע להו והמנהג בנוי על פי הפסיקת' או ספרי חיצונים אמרינן מנהג עוקר הלכה דודאי כך קבלו אבותינו איש מפי איש עכ''ל. עיין מהרי''ק ש''ט ושנ''ד ובספר ב''ש. ודוקא מנהג שנתייסד ע''פ ותיקין אבל מנהג שאין לו ראיה מן התורה אינו אלא כטועה בשיקול הדעת מ''ס פי''ד ודבר שנגזר במנין אפי' ידוע מאיזה טעם ובטל הטעם צריך מנין אחר להתירו גמרא פרק קמא דביצה ואין ב''ד יכול לבטל דבר ב''ד חבירו אא''כ גדול ממנו בחכמה ובמנין. ובכל דבר שהוא רק משום חששא ועברה החששא א''צ מנין אחר כמ''ש בי''ד סי' קי''ו ובתוספות ביצה ע''ש וביבמות דף ע''ח כתבו דבדבר שבממון יכולים לבטל דברי ב''ד חבירו משום דהפקר ב''ד הפקר. וע''ש בתוספות דדבר שלא פשט איסורו ברוב ישראל יכולין לבטל ע''ש ועיין מ''א ועיין מ''ש המ''א ססי' ט' ועיין בספר נחלת שבעה דינים הרבה מענין המנהגים ועיין בספר ב''ש:

יז

הלכות מגילה ופורים

6,436

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצ

טז

עשרה: אע''פ שיש לו מאה אנשים מצוה לקרותה בצבור משום ברוב עם הדרת מלך ר''ן ב''ח. ועיין הלק''ט חלק א' סי' רפ''ז דאפילו ביתו סמוך לבה''כ וחלונותיו פתוחות לב''ה אפ''ה ילך לבה''כ משום פרסומי ניסא ע''ש:

יח

הלכות מגילה ופורים

6,437

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

א

שירטוט: ודי בשרטוט שטה ראשונה שהסופרים בקיאים לישר אח''כ. לבוש מ''א: ובתשובות חכם צבי סי' צ''ז חולק וכתב להלכה ולמעשה מגילה צריכה שרטוט בכל השורות ע''ש. וחק תוכות פסול בה. כנה''ג מ''א (עפר''ח):

א

הלכות מגילה ופורים

6,438

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ב

וי''א שצריך: וכ''פ (רמ''א) [רמ''מ] סי' ס''א:

א

הלכות מגילה ופורים

6,439

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ג

היקף: וה''ה לכל דבר לכן בעי' שיהיו שיטותיה שווים מ''א ע''ש ועיין בתשובת מהר''ם מינץ ובכה''ג מדין כתיבת המגילה:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,440

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ד

כל תיבה: צ''ע דבסי' נ''ב סעיף ל''א כתב דדוקא אם כותב ע''פ צריך להוציא מפיו ומגילה אסור לכתוב ע''פ. מ''א ע''ש:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,441

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ה

פסול': בתשובת רמ''א סי' י''ב דין ה' מפקפק על זה ולכן נראה לי דיש לסמוך עליו בשעת הדחק. מ''א:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,442

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ו

להאריך: וכל אלו כשר בדיעבד מ''א ע''ש ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ב (ועיין בספר אליהו רבא כל תקוני המגלה בענין חסרות ויתרות הכל על נכון):

ד

הלכות מגילה ופורים

6,443

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ז

דפא: עיין בשכנה''ג בהגה''ת ב''י אות ז' ובאות ט' כ' דמעשה בא לפניו במגלה שהיו כתובים עשרת בני המן בחצי הדף איש בראש שיטה ועשרת בסוף שיטה אלא שאינו בסוף דפא ופוסל אותה ע''ש. ובגינת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ב כ' דכשרה ע''ש:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,444

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ח

בצבור: וכל י' מקרי צבור. טור:

ח

הלכות מגילה ופורים

6,445

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

ט

נקודה: ואי ליכא מי שיודע לקרות בטעמים בע''פ מותר לכתוב הטעמים במגילה ולברך עליה באר שבע דף ק''ט. וכתב מ''א ומ''מ נ''ל דאם אין הטעמים במגילה מותר לקרות בלא טעמים כמ''ש ססי' קמ''ב:

ט

הלכות מגילה ופורים

6,446

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

י

ברכות: ולכתחלה לא יכתוב ברכותי' בה הגה''מ ומרדכי ולבוש וכ''כ התשב''ץ. מ''א:

ט

הלכות מגילה ופורים

6,447

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצא

יא

בחומש: ודוקא כשעושין בגלילה כמ''ש סי' תמ''ג אבל בחומש שלנו לכ''ע לא יצא. ב''ח ובהגמ''נ מ''א:

י

הלכות מגילה ופורים

6,448

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

א

ושהחיינו: ויכוין בברכת שהחיינו ג''כ על משלוח מנות וסעודות פורים שהם גם כן מצות של''ה ונ''ל דיכוין זה בברכת שהחיינו דיום כי זמנם ביום. ונראה לי דמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה דזהו דבר הנהוג בכל יום ובכל שבת וי''ט. מ''א:

א

הלכות מגילה ופורים

6,449

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

ב

ביום: דעיקר מצות קריאתה ביום. אם נשתתק הקורא באמצע המגילה השני צריך להתחיל בראש כמ''ש סי' רפ''ד סעיף ה' אבל א''צ לברך תחלה דיוצא בברכת הראשון. מ''א:

א

הלכות מגילה ופורים

6,450

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

ג

לא ביום: שכבר אמרו פיוטים. לבוש:

א

הלכות מגילה ופורים

6,451

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

ד

בצבור: וא''ז כתב בשם פוסקים לברך ביחיד ע''ש (ועיין בספר אליה רבה נוסחת ברכה אחרונה על נכון):

א

הלכות מגילה ופורים

6,452

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

ה

לשוח: והקורא עצמו רשאי להפסיק ש''ג. מ''א:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,453

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

ו

י''ח: ואם מברך לנשים יברך לשמוע מגילה ב''ח. אבל לא יברך שהחיינו. ויקראנה לנשים אחר יציאת בה''כ דמצוה שיצא הוא בקריאת הצבור. מ''א:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,454

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצב

ז

מפלג: אחר שיתפלל ערבית. וכתב המ''א מאחר דשינ' רמ''א לשונו וכתב אסור לאכול וכו' משמע דטעימה שרי ומ''מ אין להקל אלא לצורך גדול ומשמע במהרי''ל דאפילו חולה לא יאכל קודם קריאתה אא''כ יש בו סכנה. וכתב הב''י שנהגו לקרות קצת מבע''י כדי להקל על האנושים והמעוברות שלא יתענו יותר מדאי:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,455

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצג

א

ואתה קדוש: ואומרים קדיש שלם בלא תתקבל לאחר קריאת המגילה. מ''א עיין שם:

א

הלכות מגילה ופורים

6,456

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצג

ב

ויהי נועם: אחר קריאת המגילה מנהגים וכ''כ מי''ט דמ''ש ואומרים ויהי נועם לאפוקי מהכלבו דפסק דא''א כלל ומ''ש וקורין המגילה קאי אלאחריו ואח''כ מבדילין ועיין בשכנה''ג בהגהת ב''י אות ד' ועיין בתשובת דבר שמואל סי' קכ''ח:

א

הלכות מגילה ופורים

6,457

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצג

ג

לא בט''ו: מיהו אם אמרו בט''ו אין מחזירין אותו מ''א וט''ז דלא כב''ח עיין שם. שחרית משכימין לבה''כ ואין לחלוץ התפילין עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר זו תפילין. מט''מ מנהגים:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,458

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצג

ד

למנצח: כתב ב''ח בשם תוספות מגילה דף ד' דאומרים שיר מזמור לאסף דיש בה מפלה לעכו''ם:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,459

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצג

ה

קודם: דכתיב וששון זו מילה:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,460

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצד

א

שתי מתנות: עיין פר''ח וביד אהרן. ואם נתן לאחד שיעור שתי מתנות אם יצא עיין הלק''ט ח''ב סי' ל''ט דנוטה לכאן ולכאן עיין שם. ולא יתן להם קודם פורים דלמא אכלי להו קודם פורים. וכתבו ב''ח וט''ז אפי' עני המתפרנס מהצדקה חייב כמו בארבע כוסות מה שאין כן בשאר צדקה שאינו חייב רק פעם אחת בשנה כדי לקיים מצות צדקה כמ''ש בי''ד סי' רמ''ח ורמ''ט:

א

הלכות מגילה ופורים

6,461

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצד

ב

ואין: דהיינו חיובא ליכא ומנהגא איכא דכתב לבוש ונוהגין ליתן מעות פורים בעד כל אחד ואחד אפי' בעד הילדים ונותנים המעוברות גם מהולד הגמ''נ ואיתא במשנה כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק. במקום דנהיגי לתת המעות מחצית השקל לחזן אין איסור בדבר דכל הנותן אדעתא דמנהג נותן מ''ב סי' נ''ד. אבל לא נפקו בזה ידי מתנות לאביונים אא''כ מחלקים מהם לעניים מ''א. וכתב של''ה דמחצית השקל וכל שכן מתנות לאביונים ומשלוח מנות אין בא ממעות מעשר ואם בא להוסיף מוסיף משל מעשר מהרי''ל בתשובה סי' נ''ו ועיין כנה''ג וביד אהרן. ומעות שחשב בלבו לחלקם ביום פורים אינו רשאי לשנות. ב''י בשם הג''א וע' בי''ד ססי' רנ''ח:

א

הלכות מגילה ופורים

6,462

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצד

ג

נותנים: ולכתחלה אין לנהוג כן ליתן לעכו''ם. מג''א:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,463

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

א

ישמח: אפי' בליל י''ד עב''ח וכ''כ שכנה''ג וילבוש בגדי שבת ג''כ מבערב מצאתי וכ''כ בסדה''י וז''ל וימלא בביתו נרות דולקות ושלחן ערוך ומטה מוצעת:

א

הלכות מגילה ופורים

6,464

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ב

וישן: י''א שלא ידע לחשוב שארור המן בגימטרי' ברוך מרדכי. וט''ז כתב לפענ''ד נראה לפרש דצריך האדם לתת שבח לו יתברך על טובה כפולה שעשה עמנו הא' פורעניות שהביא הוא על המן ואלו לא נתברך מרדכי אלא היה ניצול עם כל ישראל דיינו אלא שבירכו למרדכי בגדולה מאוד והטובה יתירה ע''כ אמר צריך לבסומי עד שלא ידע מעלתינו מן ארור המן שזה מפלה שלו לברוך מרדכי שזה מעלתינו שניה ע''ש:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,465

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ג

מנחה: ושל''ה כתב דיעשה הסעודה קודם מנחה ע''ש:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,466

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ד

פטור: ואם כוון להזיק חייב עיין ח''מ ס''ס שע''ח ועיין מ''א ס''ק ז':

ב

הלכות מגילה ופורים

6,467

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ה

הנסים: ואם שכח על הנסים בברכת המזון מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל. של''ה רש''ל מט''מ. וכתבו הט''ז ומ''א דהיינו דוקא בסעודה הראשונה שאוכל בפורים דהא עיקר הטעם דיש חיוב סעודתו באותו יום דכתיב ימי משתה ושמחה וא''כ סעודה ראשונה שאוכל בו ביום בו קיים סעודת פורים בזה ואין לנו לתלות הדין במה שאנו קורין לסעודה שאחר המנחה סעודת פורים וא''כ אם כבר אכל סעודה ראשונה ביום שוב אין מחזירין אותו ע''ש. וא''ז כתב בשם מהר''ל מפראג שפסק דלא כשל''ה ומהרש''ל אלא כשמגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים עיין סי' תרפ''ב:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,468

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ו

ראשונה: ועיין סי' קפ''ח סעיף י' מש''ש ומ''כ במרדכי כתוב בקלף היה אוכל סעודת פורים בע''ש יתפלל ויפרוס מפה ויקדש ובברכת המזון יאמר על הנסים עכ''ל ובמט''מ ובמנהגים כתבו הואיל ולא התפלל ערבית משמע דאם התפלל שוב אינו אומר על הנסים וכ''כ של''ה ומהרי''ל בתשובה סי' נ''ו לכן נ''ל דיברך ברכת המזון תחלה ואח''כ יתפלל ערבית להוציא עצמו מפלוגתא וגם שלא ישתכר ולא יברך ברכת המזון. מ''א:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,469

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ז

בשר: מבושל הראוי לאכילה מהרי''ל וה''ה משקה של''ה. השולח מעות כסות וכלים בשביל מנות אם יכול למכרם מיד לקנות לצורך סעודה מהני הלק''ט ח''ב סי' קס''ג. ומדברי בעל ת''ה סי' קי''א משמע קצת דלא יצא עיין שם ע' יד אהרן. נסתפקתי מי ששלח לחבירו בשביל מנות תרנגולת טריפה והוא לא ידע ואכלו ואח''כ ביום פורים עצמו נודע לו שהיתה טריפה אם יצא ידי חובת מנות אם לא ע' בספ' מוצל מאש סי' ס''א. עוד נסתפקתי מי ששלח לחבירו שבמדינת הים שני מנות. או שתי מתנות לשני אביונים קודם פורים ובפורים עצמו בודאי מגיעים לידו אם יוצא י''ח או לא מי נימא כיון דבשעה ששלח לא הי' חייב בהם לא נפיק או דילמא כיון דבפורים עצמו שהוא שעת החיוב הגיעו לידו נפיק. ע' יד אהרן שדעתו נוטה דיוצא י''ח שפיר בזה ע''ש מי ששלח לחבירו דג וביצ' שעליו או פת ופניו טוחות בביצה יש להסתפק אי יוצא י''ח של משלוח מנות עדות ביעקב סי' צ''ב ע''ש וע' כנה''ג:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,470

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ח

ביום: וה''ה מתנות לאביונים:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,471

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצה

ט

ואשה: לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דוקא באלמנות אבל אשה שיש לה בעל בעלה משלח בשביל' לכמה בני אדם ומ''מ יש להחמיר מ''א. נראה לי דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ''מ קצת ברש''י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי וע' ט''ז ס''ק ג'. ומ''מ צ''ע וטוב להחמיר מ''א. וכתב בסה''י יקבץ כל אנשי ביתו וחביריו דאם אדם יושב ביחיד א''א לשמוח כראוי וכ''כ רש''י ז''ל בפסוק משפחה ומשפחה:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,472

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

א

אין עושין: וע''י עכו''ם שרי ערסי' תס''ח מ''א. וכתב הט''ז נראה דפרקמטי' מותר כיון ששמח' היא לו ע''ש:

א

הלכות מגילה ופורים

6,473

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ב

לכתוב: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא''צ עיון גדול. מט''מ ב''י א''ח:

א

הלכות מגילה ופורים

6,474

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ג

אינו מנהג: ובמהרי''ל ואבודרהם משמע דיש לנהוג כן:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,475

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ד

בהספד: ומקום שנהגו שביום ז' הולכין על הקבר לקונן אסור בפורים אלא האבל לבדו ילך שם עם חזן א' ויאמר לו השכבה. ואפי' בערב פורים אסור לילך שם שלא יחשבו העולם שהאבילות נפסק מחמת פורים. ר''ש הלוי סי' י''ג כנה''ג:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,476

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ה

לשמוע: צ''ע דהא הרב''י פסק בס''ה שלא יצא מפתח ביתו ואם כן ה''ל לכתוב בלשון י''א וכו'. מ''א:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,477

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ו

אבילות: ב''ח ורש''ל ופרישה העידו שהמנהג להתאבל וכ''כ מהרי''ל ועכשיו גרירי עלמא בתר דברי רמ''א ונ''ל דיזהר בכולם חוץ מנעילת הסנדל וישיבה ע''ג קרקע מפני הבריות ומכ''ש שאסור לראות כל מיני שמחה. מ''א:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,478

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ז

שבצנעה: ויתפלל בביתו ואחר כך ילך לבה''כ לשמוע מגילה טור וכ''מ בלבוש מיהו משמע בטור דבשחרית הולך לבה''כ לתפילה עבי''ד סי' שצ''ג מ''א וכתב הט''ז ונ''ל כיון דאין אבילות בפורים בפרהסי' אין לקרות בבית הכנסת בע''ש קודם ברכו לילך נגד האבל דאין להזכיר שם אבל בפרהסי' אלא ילך לבה''כ בלא קריאה עכ''ל:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,479

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ח

למנין: אפי' מת בפורים. מ''א:

ד

הלכות מגילה ופורים

6,480

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

ט

מנות: אפי' תוך שבעה מיהו לא ישלח מיני תפנוקים שהם עשוים לשמחה ס''ח תשי''ג. ומט''מ כתב שאין שולחין לאבל אפי' דבר שאינו לשמחה וכ''מ מדברי רמ''א ובשכנה''ג כתב דאבל פטור משלוח מנות תוך שבעה ואחר שבעה ישלח בצינעה לא' מקרוביו או לאחד מהעניים ופשוט הוא דאם האבל הוא עני דמותר לשלוח לו מעות דלא גרע מצדקה. מ''א ע''ש:

ו

הלכות מגילה ופורים

6,481

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

י

בלילה: עיין מ''א שהעל' דבלילה עכ''פ לא יאכל בשר ומ''ש ונראה לי דוקא בלילה וכו' קאי אמגילה ע''ש:

ז

הלכות מגילה ופורים

6,482

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

יא

קודם: עמ''ש סי' תרפ''ז ס''ק ד' דיש חולקין וכן נוהגין לקוברו אחר יציאת בה''כ. ומ''מ נ''ל דלא יניח תפילין דאקרי פאר. מ''א ע''ש:

ז

הלכות מגילה ופורים

6,483

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

יב

לישא: ולפי מ''ש ר''ס תקמ''ו דקי''ל כמ''ד אין מערבין שמחה בשמחה גם הכא אסור לעשות לכן יעשה החופה ביום י''ג מ''א ע''ש ועיין בספר גופי הלכות ועמ''ש באה''ע סי' ס''ב ס''ק י':

ח

הלכות מגילה ופורים

6,484

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצו

יג

לא תגזול: ולפ''ז מותר לברך על מה שחוטפין א''ז. וכתב של''ה לאו משנת חסידים היא ושומר נפשו ירחיק ממלבושים דכלאים ולחטוף מחבירו ועיין ט''ז וב''ח בי''ד סי' קפ''ב להחמיר בזה באורך וכן הכנה''ג הורה לאסור הפרצופים בפורים ע''ש ועיין בתשו' דברי שמואל סי' רמ''ז ולכן הירא את דבר ה' ירחיק את בניו ובני ביתו מכל כי האי איסור' ופריצותא ועיין עוד בדבר שמואל סי' קנ''ג תוכחת מגולה על הלומדים ספר מסכת שיכורים ע''ש:

ח

הלכות מגילה ופורים

6,485

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצז

א

ותענית: ואבילות נוהג לכ''ע:

א

הלכות מגילה ופורים

6,486

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצז

ב

בי''ד: אבל לא בט''ו. ב''י:

א

הלכות מגילה ופורים

6,487

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרצז

ג

תמיד: בית תפארתינו במהרה יעמוד. וביראה אותו נעבוד. נכון יהיה הר הבית בראש הרים עדי עד:

א

הלכות מגילה ופורים

6,488

מגן אברהם

א

שיהא הוא מעורר השחר. בשל"ה כתוב סוד לחבר יום ולילה בתורה או בתפל' הן בבקר הן בערב:

א

null

6,489

מגן אברהם

א

ב

מפני. ועכ"פ לא יתקוטט עמהם (ב"י):

א

null

6,490

מגן אברהם

א

ג

ומיד. ל"ד אלא ישהא מעט כדאי' בגיטין דף ע':

א

null

6,491

מגן אברהם

א

ד

המשכים. המקובלים האריכו בענין תפלת חצות וברקנטי פ' בראשית כ' וז"ל וי"א זמן בקשת רחמים הוא סוף הליל' ואני אכריע כי בחצות ראוי לבקש רחמים על כ"י ועל בניה כו' ובסוף הלילה יבקש צרכיו ובקשה זו צריכה בנפילת אפים ע"כ ועסי' קל"א ס"ב ובגמרא דילן לתי' הראשון דנתן סימן לאמצעית דאמצעיתא והיינו חצות משמע דעת רצון הוא ולתי' השני לא משמע כן ועיין בזוהר ויקהל ע' שמ"ב דלעולם חשבינן הלילה לי"ב שעות הן בקיץ הן בחורף אף על גב דלענין תפלה אינו כן כמ"ש סי' רל"ג וכ"כ שערי ציון:

ב

null

6,492

מגן אברהם

א

ה

חורבן בה"מ. כתב של"ה שבכל סעודה יאמר על נהרות בבל ובשבת יאמר מזמור בשוב ה' את שיבת ציון וגומר ואחר כוונת הלב הן הן הדברים:

ג

null

6,493

מגן אברהם

א

ו

מעט. ובגמרא אמרינן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים כלומר אף ע"פ שהמרב' כוון לבו ג"כ מ"מ אם הממעיט לא היה ספק בידו לעשות הוא רצוי להש"י כמו המרב' וכ"מ מהראי' שמביא מעולת העוף העני שנאמר בו ג"כ ריח ניחוח כמו עולת בהמה שמביא העשיר:

ד

null

6,494

מגן אברהם

א

ז

העקדה. כ' הבחיי פ' צו שאין די באמיר' אלא בביאור הפ' ויכיר נפלאות ה' וכן פי' מ"ש כל האומר תהלה לדוד ג"פ מובטח לו שהוא בן עה"ב:

ה

null

6,495

מגן אברהם

א

ח

עולה. לאחר עולה ושלמים ותודה יאמר פ' נסכים והיא בסדר שלח לך כי אין זבח בלא נסכים אבל חטאת ואשם אין טעון נסכים ופ' צו את אהרן לא שייכא לעול' רק שייכא לקרבן תמיד וכמ"ש ס"ט ויאמר פ' ושמע' קול אלה בסוף ויקרא שהיא באה על שבועת ביטוי ועל שבועת העדות ואשם ודאי ואשם תלוי: נשאלתי למה כ' הטור והרב"י בש"ע לומר עולה כו' חטאת הלא קי"ל פ"י דזבחים דחטאת קודם לעולה וכ"כ רש"י פ' תזריע ע"ש ברא"ם ונ"ל דאמרי' בזבחי' דף ז' למה חטאת קודמת לעול' משל לפרקליט שנכנס למלך ריצה הפרקליט נכנס דורון אחריו ע"ש והתו' כתבו עולה דורון הוא אף על גב דאעשה מכפרת יותר מחטאת וכו' ע"ש פי' דאיתא בגמ' חטאת מכפרת על חייבי עשה מקופיא ועולה מכפר מקיבעא אעפ"כ כשקרב חטאת ראשונה א"כ כבר כיפר' על חייבי כריתות ועשה א"כ עולה הוי דורון אבל באמירתינו כתב הטור שלא יאמר יה"ר אחר פ' החטאת שמא אינו חייב חטאת והוי כקורא בתורה ועולה מכפרת אעשה דאמרי' בגמרא אין לך אדם שאינו מחויב עשה א"כ יאמר עולה קודם שהיא מכפרת כדאיתא בזבחים שאין לך אדם בישראל שאינו מחויב עשה כנ"ל אבל כשיודע שנתחייב חטאת יאמר חטאת קודם:

ה

null

6,496

מגן אברהם

א

ט

בצבור. מפני המינים שאומרים אין תורה אלא זו ובפרט בזמנינו ולכן אין כותבין אותו על קונטרס המיוחד לצבור (ל"ח ס"ט):

ה

null

6,497

מגן אברהם

א

י

ביום. אבל פ' הכיור ופ' תרומת הדשן יכול לומר קודם היום כדאיתא ביומא ספ"א:

ו

null

6,498

מגן אברהם

א

יא

יר"מ. אבל אחר פ' החטאת לא יאמר כן לפי שאינה באה נדבה אלא כשעבר בשוגג על דבר שזדונו כרת (טור) ומשמע דעת הרב"י דאפילו אחר אשם תלוי לא יאמר כן דקי"ל כחכמים דאינ' באה נדבה רק כשהיה מונח לפניו חתיכה של חלב וחתיכ' של שומן ואכל א' מהן ואינו יודע איזה היא ועבי"ד סי' ה' והטור כתב אחר אשם יאמר יהי רצון וכב"י בשם מהרי"א ומהרי"ח שהאשם נמי בא בנדבה לפי שאמרו בנדרי' שהחסידים נודרין עצמן בנזיר כדי להבי' קרבן א"כ נראה שיש לו לבא כמו בנדב' עכ"ל מבואר מלשונו דלא כע"ש: ומה מאוד נפלאתי על הגאונים שהרי בנדרים דף י' אמרי' שהיו מתנדבין בנזיר כדי להביא קרבן חטאת ולא הוזכר שם אשם וא"כ בחטאת הל"ל יה"ר ולא באשם ועוד דמקרא מלא הוא דנזיר מביא חטאת ולא אשם אא"כ כשנטמ' וא"כ לא מקרי נדבה והוי דומיא דכל חטאות ואשמות שבאין על החטא וא"ל דשאני אשם נזיר דבא על המזיד וכדאיתא פ"ב דכריתות וא"כ בידו לידור בנזיר ולטמאות עצמו ולהביא אשם משא"כ בשאר קרבנות דבאין דוקא על השוגג זה אינו דא"כ ל"ל מכח נזירות הלא אשם שפחה חרופה ואשם פקדון חטאת דעולה ויורד נמי על המזיד ועוד דחלילה לצדיקים לטמאות עצמן במזיד ולעבור על ל"ת ועוד דעכ"פ חטאת מקרי באה בנדבה דמביא נזיר טהור: ושאלתי את פי הגאון הגדול מהור"ר יצחק נר"ו אב"ד דק"ק פוזנן בשנת תכ"ח והאריך בחריפותו ובקיאותו דחטאת נזיר אינה באה לכפרה לכן אי אפשר לאומרו על חטא אחר משא"כ באשם נזיר דבאה על כפרה וכשאומרו מתכפר בו חטא אחר ולא משמע כן בנדרים שפי' המפרש וז"ל שמתיראין שלא יעשו שום חטא ורוצין להביא קרבן להתכפר עליהן והיו נודרין בנזיר ע"כ ש"מ שהיו מתכפרין בחטאת זו ואין כאן מקום להאריך בזה עיין ברמב"ם פ"א מנזירות: והב"ח כתב בשם רש"ל שאחר חטאת יאמר אם נתחייבתי חטאת יהי רצון שיהא כו' וקשה לי שהרי תלמוד ערוך הוא בשבת דף ע"ב דחטאת בעי ידיעה בתחלה דכתיב או הודע אליו חטאתו ואף שמשמע שם מדברי רש"י סוף דף ע"א דלא בעי ידיעה בתחלה מדקאמר שזה איל וכו' ע"ש מ"מ למסקנא בעי ידיעה ודברי רש"י צריכים ישוב ואין כאן מקומו וא"כ אין מועיל תנאי אם לא ידע שחטא לכן נ"ל לנהוג דאחר פ' האשם יאמר רבש"ע אם נתחייבתי אשם יה"ר וכו' דאשם לא בעי ידיעה בתחלה אבל אחר חטאת לא יאמר כלום ובהכי מתיישבה דעת הטור ע"פ ההלכה וכתוב בשל"ה דשבת וי"ט לא יאמר יהי רצון דאין קרבן נדבה בא בהם אבל הפרשיות אין הפסד לאומרן כקורא בתורה ומ"מ אם ת"ח הוא מוטב שיעסוק בפ' דיומא ע"כ ועיין סי' ק"ז ס"א ובע"פ וח"ה ועי"כ לא יאמר פ' תודה עסי' נ"א:

ז

null

6,499

מגן אברהם

א

יב

מקטר. כי אחר התמיד היו מקריבין הקטורת (ב"י א"ח) ובהג"מ כ' לומר הקטורת קודם תמיד וטעמא מדתנן פ"ג דיומ' קטורת של שחר היה נעש' בין דם לאיברים אבל בסדה"י כתב לומר התמיד קודם הקטורת דהא עיקר כפרה בדם וכ"כ תר"י רפ"ד דברכות גבי תפלת המנחה דעיקר נגד הדם ולכן מתחלת זמן שחיטת התמיד דהיינו מו' שעות ומחצה ותפלת השחר משיעל' ע"ה ובתפלת המנח' כ"ע מודו דתמיד קודם לקטורת כדאי' ביומא והע"ש שכתב לומר מנחה קודם לקטורת לא דק דהא אביי הוה מסדר מערכה וכו' ע"ש:

ט

null