sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
6,300	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרס	א	פעם: ומאן דאית ליה לולב ועומד ואינו מקיף רעה עושה. שכנה''ג:	א	הלכות לולב
6,301	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרס	ב	ימין: ולפי שהס''ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס''ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם. ד''מ ועמ''א:	א	הלכות לולב
6,302	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרס	ג	אינו מקיף: וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה. ב''ח מ''א:	ב	הלכות לולב
6,303	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרס	ד	נוטלין: והאר''י ז''ל הזהיר שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע עיין ספר כוונת הש''ר בסופו. ושל''ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה ועיין בס' נגיד ומצוה:	ב	הלכות לולב
6,304	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסא	א	אחריו: ומי שלא אכל לילה ראשונה בסוכה צריך בליל שניה לברך סוכה ואחר כך זמן מ''א ועסי' תרמ''א ס''ק ב' מש''ש. והב''ח כ' בשם רוב אחרונים שלעולם יברך סוכה ואח''כ זמן וכ''כ בהגמ''נ בשם הרבה פוסקים וכ''כ במצ''א ועמ''א וכ' בשכנה''ג דהאומר ברכת הסוכה ביום שיש קידוש בברכת המוציא טועה הוא אלא שצריך לאומרה אחר הקידוש ע''ש וע' בי''א:	א	הלכות לולב
6,305	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסג	א	בחול המועד: בתפלת מוסף אומר בין יום השני ליום השלישי ומנחתם וגו' לבוש. סדר הושענות בשני י''ט למען אמיתך אבן שתיה. ובחה''מ אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה. ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומר ביום ב' למען אמיתך וביום ב' דח''ה אבן שתיה ואם חל יום ו' בשבת אז אומר ביום ג' דחול המועד אום אני חומה וביום ד' אל למושעות. לבוש מנהגים:	א	הלכות לולב
6,306	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסג	ב	ספיקא: ובי''ט אין קורין וביום השני דגנאי לקרות י''ט ספק חול. רש''י במגילה דף למ''ד:	א	הלכות לולב
6,307	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסג	ג	קהלת: בקהלת כולי עלמא מודים שאין מברכין ועסי' ת''צ ס''ק ט' מש''ש:	ב	הלכות לולב
6,308	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסג	ד	ומפטיר: וחותם בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים. מנהגים:	ג	הלכות לולב
6,309	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	א	של חול: ויש מסירין אפי' הכיס של מעות לבוש ובקצת מקומות נהגו לגבות מעו' אתרוג בבה''כ ואינו נכון. מ''א:	א	הלכות לולב
6,310	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ב	פזמון: ויש לומר קודם חרוז הבט לברית. לבוש מ''א:	א	הלכות לולב
6,311	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ג	הלבנה: עיין פלאים מזה. בכוונת האר''י:	א	הלכות לולב
6,312	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ד	לטבול: ונכון לטבול מבערב ללמוד כל הלילה בקדושה. ודין הזווג כמו בליל שבועות עשל''ה. מהרי''ל לבש הקיטל בשחרית אבל שאר בגדי חה''מ לא היה משנ' ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיטל רק הש''ץ:	א	הלכות לולב
6,313	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ה	עלה א': כ' רמ''מ סי' כ''ה בשם גדול א' שיהיו בו י''ז בדים כמנין השם בן ד' במ''ק והאר''י ז''ל כתב חמשה בדים עמ''ש בסי' תר''ס ס''ק ד' ועמ''א:	ד	הלכות לולב
6,314	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ו	פוסל: חוץ מנשרו רוב עליה. מ''א:	ד	הלכות לולב
6,315	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ז	ליטול: עמ''ש סי' תר''ס סק''ד:	ז	הלכות לולב
6,316	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ח	התנה: עסי' תרמ''ט ס''ה דכ' רמ''א דלא מהני תנאי ע''ש:	ט	הלכות לולב
6,317	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	ט	יקוץ: עסי' תרל''ז ס''ק ב' מש''ש בשם הט''ז ועט''ז כאן:	י	הלכות לולב
6,318	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסד	י	יש להחמיר: אפי' לא צוה לו לקצצו בשבת רק אמר שתהא מזומנת למוצאי שבת:	יא	הלכות לולב
6,319	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסה	א	הוקצה: נראה פשוט שאפילו ביום הראשון קודם שנטלו למצוה יש איסור מוקצה כיון דהכין לו בבין השמשות לצאת בו למחר תיכף אסחי דעתי' מיניה. ט''ז:	א	הלכות לולב
6,320	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסה	ב	בשמיני: ט''ז העלה דאם נפסל בשמיני יש להקל ע''ש:	א	הלכות לולב
6,321	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסז	א	הכנה: עמ''א שכתב דוקא לסדרן אסור אבל להעמידן מותר מפני כבוד י''ט אבל שאר הכנות אסורים וכ''כ במנהגים הלכות פסח דאסור להביא יין מי''ט לחבירו. וגם במהרי''ל אוסר לחפש הס''ת משבת לי''ט משום הכנה. מ''א ע''ש:	א	הלכות לולב
6,322	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסח	א	ליל: אסור לקבוע סעודה מן המנחה ולמעלה ולא כאותן שאוכלין ושותין ומשתכרין עד שאין יכולין לקדש בלילה. מ''א:	א	הלכות לולב
6,323	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסח	ב	חג העצרת: רש''ל בתשובה כתב לומר את יום שמיני העצרת חג הזה וכן הסכים הט''ז ע''ש. ע' בתשוב' שבות יעקב סי' ע''ח וקמ''ב מה שהקשה עליו ע''ש. ולבוש כתב כמו שכתב הרב''י:	א	הלכות לולב
6,324	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסח	ג	אוכלים: ואין ישנים בסוכה דגבי אכילה איכא היכרא דהא אין מברך משא''כ בשינה דליכא היכרא מרדכי. ומה''ט ממהרין לצאת אחר הסעודה שחרית מהרי''ל ולבוש. ויש שאין יושבין בה בלילה וביום יושבים בה ואינו מנהג טור. וכתב המ''א במדינתינו יש קצת אנשים שנוהגים כך לפי שראו כך מאבותיהם ע''ש. ומשמע בכל הפוסקים דצריך לאכול כל אכילות של אותו היום בסוכה ואפילו אתרמי ליה סעודה בין השמשות צריך לאכול בה דהא מה''ט אסרינן נוי סוכה בט'. ומה שכתב בהגמ''נ ליישב קצת מה שנוהגין ההמונים לאכול רק חצי סעודה בסוכה כדי שיתפללו על הגשם בלב שלם וכו' ע''ש אינה ראיה וגם הוא בעצמו כתב דאם הוא שבת צריך לאכול סעודה שלישית בסוכה וכ''כ הב''ח בשם המרדכי וכן מנהג הותיקין. מ''א:	א	הלכות לולב
6,325	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסח	ד	ואין מברכין: ולכן אין לאכול בלילה עד שחשיכה הגמ''נ וכ''כ רש''ל בתשובה סי' ס''ח. וב''ח ולבוש. ומ''מ נ''ל דאם אכל לאחר תפלת ערבית מבע''י לא יברך לישב בסוכה דכבר קיבל ש''ע בתפילתו ובקידוש מ''א. וט''ז חולק עליהם ומסיים מאן יהיב לן משופרי שופרי ואכלינן באותה שעה בסוכה רק שאין מברכים לישב בסוכה כנלע''ד ברור עכ''ל עיין שם:	א	הלכות לולב
6,326	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסח	ה	עשר: ואנו מתחילין עשר אפי' חל בחול מפני שהוא זמן מעשרות ומתנות עניים. מנהגים וע' כנה''ג:	ב	הלכות לולב
6,327	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסט	א	שמחת תורה: ולכבוד התורה מותר לרקד בי''ט אבל לגמר מוגמר אסור מהרי''ק וכ''ש דאסור להבעיר פלוו''ר להשמיע קול לשמחה וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ מ''א. ומ''מ מותר לקבוע פלוו''ר בנר אעפ''י שגורם שהנר יכבה מחמת זה כ''כ הבאר היטב אשר לפני. יחיד שנתמנה בתחלה לחתן תורה ומת לו מת ברגל שחייב להתאבל יכול להפטר ממינוי החתנות ולא ילך אותו היום לבית הכנסת שו''ת דבר שמואל סי' ע''ר. מומר לדת ישמעלים שחזר לדת ישראל ועשה תשובה נכונה ומן אז והלאה בתורת ה' חפצו ונוהג בישרות הולך תמים ופועל צדק ככל אחיו בני ישראל הכשרים יכול להיות חתן תורה. תשובת חכם צבי סימן י''ב:	א	הלכות לולב
6,328	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרסט	ב	כל הנערים: איתא בירושלמי פ''ה דברכות לא יהיו ב' קורין בתורה א''ר זעירא מפני הברכות משמע דאסור לשנים לברך וצ''ע שעושין כן בש''ת. מ''א. ועיין בתשובת גינת ורדים חא''ח כלל ב' סי' ק''ב מה שערער על מנהג זה. כתב מהרי''ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרים הסוכה ומבערים אותה בש''ת ונותנים טעם להתיר וא''א ז''ל מיח' בידי כשהייתי נער מלסתור בי''ט ד''מ. כתב מי''ט מצאתי על קלף שבחיי כתב למחות לזרוק פירות לנערים אבל יש במדר' שזה היה אומר המן למלך על היהודים א''כ מנהג קדמון הוא ואולי שראה הבחיי בימיו שנוהגין ריקות והוללות ע''כ:	א	הלכות לולב
6,329	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרע	א	חנוכה: עיין באחרונים ועיין ביד אהרן פלפול עצום וחריף:	א	הלכות חנוכה
6,330	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרע	ב	הנשים: דדוקא הנשים לפי שנעש' הנס על ידיהם מט''מ. ובמהרי''ל כתב קבל' בינינו שאין לאדם לעשות מלאכ' בעוד שהנרות דולקות ופי' במ''צ כל זמן שנרות בה''כ דולקות והוא עד חצות. ובמקום שנהגו איסור כל היום אין להקל להם. טור וב''ח ומ''צ: ובש''ג כתב שיש לבטל מנהגם ודי ביום ראשון ושמיני וכ''מ במהרי''ל עמ''א. ועט''ז ס''ק ב' ובתשובת חכם צבי סי' פ''ט דחה דבריו ע''ש. וכתב הב''ח בחנוכה אסור להתענות לפניו ומה שנוהגין להתענות בכ''ד בכסליו תמורת ער''ח אין לבטל מנהגם דלא אסור אלא לגזור ת''צ בתחלה אבל אם כבר נהגו להתענות איכא חשש איסור נדר בדבר דב''ש סי' של''ט ואף ביום שלאחריו אסור. כנה''ג:	א	הלכות חנוכה
6,331	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרע	ג	הסעודות: דאי' במדרש בהעלותך ובמגילת תענית שקבעום למשתה ושמחה שנגמר' מלאכת המשכן בזמן הזה ד''מ וכך כתבו רוב הפוסקים. וכתב ב''י סי' ת''כ דלד''ה מברין האבל בחנוכה ועי''ד סי' שע''ח. נהגו העניים לסבב בחנוכה על הפתחים ובס' חנוכת הבית כתב טעם לזה:	ב	הלכות חנוכה
6,332	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	א	עני: אבל אינו חייב להשכיר עצמו כמו בד' כוסות:	א	הלכות חנוכה
6,333	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ב	מוסיף: נ''ל דאם יש לו כדי להדליק בכל לילה נר אחד דאין צריך לחזור על הפתחים או למכור כסותו מאחר דיוצא י''ח מן הדין. וכתב המ''א ונ''ל דמי שאין לו שמן הרב' יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפי' אחד כשיעור ואם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל ליל' א' ויתן גם לחבירו דהא מדינא א''צ אלא אחד עכ''ל:	ב	הלכות חנוכה
6,334	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ג	המנהג: וזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב''ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:	ב	הלכות חנוכה
6,335	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ד	שנים: פרש''י בשביל ב' בני אדם למהדרין העושים נר לכל א'. ונ''ל דלדידן דמוסיפין בכל ליל' לא ידליקו ב' אנשים בנר אחד דאז לא יהי' היכר כמה נרות מדליקין כמ''ש בהג''ה. מ''א:	ג	הלכות חנוכה
6,336	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ה	כפה: וצריך שיכפה עליה כלי קודם שידליק שאם ידליקנה ואח''כ יכפ' עליה כלי הרי הנרות היו דולקות מקמי הכי במדורות ולית בהו שום מצוה וע''י כפיית הכלי נתקנה להיות כנרות וצריך שתהי' בשעת הדלקתם לשם מצו' מהר''א הלוי בספר גן המלך סי' קנ''א:	ד	הלכות חנוכה
6,337	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ו	בשוה: ולא אחד נכנס וא' יוצא. ד''מ מהרי''ל:	ד	הלכות חנוכה
6,338	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ז	לאמפ''א: וכ' רש''ל צריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין. והמדקדקים אינם מדליקין בלאמפ''א שאין בה הידור לנר חנוכה עכ''ל:	ד	הלכות חנוכה
6,339	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ח	מי''ט: נ''ל דאם דר בעליה מניח' בחלון אפי' הוא למעל' מיו''ד מ''א. וע' בתשו' פנים מאירות סי' מ''ז. ובתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ל''ב. וע' ביד אהרן:	ו	הלכות חנוכה
6,340	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	ט	מחציו: עט''ז ובב''ח וחות יאיר סי' רכ''ז:	ז	הלכות חנוכה
6,341	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	י	ומברכין: עיין בתשובת חכם צבי סי' פ''ח מה שתמה ע''ז. כתב רמ''א בתשו' סי' מ''ו דאם אבל מתפלל בערב חנוכה ידליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו אבל שאר ערבית דחנוכה יתפלל ע''ש:	ז	הלכות חנוכה
6,342	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	יא	בביתו: משמע אפי' הש''ץ צריך לחזור ולהדליק בביתו:	ז	הלכות חנוכה
6,343	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	יב	קודם מנחה: וכ''כ רש''ל. ובד''מ כתב ואין אנו נוהגין כן אלא מדליקין בין מנחה למעריב ונ''ל דאם הוא סמוך לחשיכה וטרם שיבואו מנין לבה''כ יתקדש היום יברך וידליק מיד דמ''מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח''כ לבה''כ. מ''א ע''ש ועיין בתשובת שבות יעקב ח''ב סימן מ''א:	ז	הלכות חנוכה
6,344	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	יג	השמש וכו': אבל בביתו צריך הוא להדליק כולם לבוש. אבל רש''ל בתשו' כתב שגם בביתו רשאי לעשות כן וכן נ''ל שכן מצינו ביומא פרק ג' קרצו ומרק אחר ע''י וכו' ע''ש ועיין בחולין פרק ב':	ז	הלכות חנוכה
6,345	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעא	יד	החשד: עט''ז ומ''א. ובתשובת חכם צבי סימן צ''א. ובתשובת יד אליהו סי' ז' וע' בי''א במה ששמע להקשות ודו''ק:	ח	הלכות חנוכה
6,346	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעב	א	סוף: היינו צ''ה. ב''ח מ''א:	א	הלכות חנוכה
6,347	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעב	ב	שתכלה: כתב שכנה''ג שכל יחיד ידליק אחר תפילת ערבית ומיד כשמתחיל זמנו לא יאכל ולא ילמוד עד שידליק ואם התחיל פוסק וכ''כ בתשובת שבות יעקב חלק ב' סי' מ' ע''ש: וכתב המ''א מי שלא התפלל מעריב מדליק קודם דא''צ זמן כ''כ למיחש שמא ישכח מעריב וכ''כ הכנה''ג שנהג כן:	א	הלכות חנוכה
6,348	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעב	ג	לכבותה: והב''ח כתב שלא לכבותה ואף אם נכבה מעצמה אסור להנות מהם אף שדלק חצי שעה כיון שהוקצה למצוה. כתב בליקוטי מהרי''ו אין לטלטל הנרות ממקומן עד שדלקו חצי שעה:	ב	הלכות חנוכה
6,349	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעב	ד	כל הלילה: בב''י כתב דהוי ספיקא דדינא וא''כ משמע שאין לברך אבל מדסתם בש''ע משמע דעתו שיברך ורש''ל כ' דוקא עד חצות וא''כ אחר חצות אין לברך ובהגמ''נ כתב כל זמן שבני הבית נעורים אפי' עד עמוד השחר. וכן נ''ל להורות אבל אם ישנים אין לברך עליהם. מ''א:	ב	הלכות חנוכה
6,350	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעב	ה	עבר: ומי שלא הדליק מנין הנרות של אותה הלילה ישלים וא''צ לברך פעם אחרת. ד''מ:	ב	הלכות חנוכה
6,351	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	א	כשרים: עיין בתשובת שער אפרים סי' ל''ח אי שרי להדליק נר חנוכה בחמאה שנתבשלה בקדירה של בשר בן יומו שנאסרה מחמת שלא היה ס' ופסק דמותר. עוד נשאל שם אי שרי להדליק בה להאיר הבית והטעם שהיא אסורה בהנאה ואסור ע''ש. ומי שהיה (מדביק) נרות של שעוה בכותל כדי להדליקן למצות נר חנוכה ובעוד שהוא עסוק בכך הביאו לו שמן זית ידליק בנרות של שעוה אף שמצוה מן המובחר הוא שמן זית שבות יעקב חלק א' סי' ל''ו ע''ש. ובתשובת חכם צבי סי' מ''ה דחה דבריו וראיותיו והרבה להביא ראיות דימשוך ידו מנרות של שעוה וידליק בשמן זית ע''ש. וע' בתשובת יד אליהו סי' מ''ב. ושוב שלח ידו פעם ב' הרב בעל שבות יעקב בח''ב סי' למ''ד והחזיק דבריו ע''ש. אין להדליק נר חנוכה קצתם משמן זית וקצתם משעוה או משאר שמנים דכיון דמשום פרסומי ניסא הוא יאמרו שקצתם אינם מן המהדרין דדי בנר א' ואינו מן המהדרין דמהדרין כי יאמרו ב' אנשים הדליקום תשובת שער אפרים סי' ל''ט ע''ש. וע' בשבות יעקב ח''ב סי' ל''א שכתב שבמקום שהשמן זית ביוקר ושאר השמנים בזול שידליק בליל א' ובכל הלילות הנוספות בשמן זית ושאר הנרות בשאר השמנים ע''ש:	א	הלכות חנוכה
6,352	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ב	חנוכה: ולאו דוקא שמדליקים בה בראשונה שבאה למצות נ''ח אלא אפי' אותה שמוסיפין המהדרים בכל לילה אסור להשתמש לאורה מהר''א הלוי בספר גן המלך סי' מ''ב:	א	הלכות חנוכה
6,353	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ג	מעות: שצריך עיון יפה וידיו סמוכות לנר אבל תשמיש עראי שא''צ להיות ידיו סמוכות לנר שרי ב''י ד''מ. ורש''ל וב''ח פסקו להחמיר וכ''כ הסמ''ק וסה''ת דאפי' לאכול אצלו אסור וכ''מ סי' תרע''ח דאל''כ יקנה נ''ח וידליקנה בביתו ויהיה גם שלום ביתו אלא ע''כ כל תשמיש אסור והכי נהוג מ''א בסי' תרע''ח ס''ק ב' מש''ש. ועיין ט''ז ובתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ל''א:	א	הלכות חנוכה
6,354	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ד	קדושה: עיין ט''ז שהאריך והעלה דיש מי שמתיר בתשמיש של קדושה היינו דרך עראי דוקא ולא ללמוד דרך קבע וכאן לא מהני אחר עמו דאפי' בחול אסור משום דלא יהיה היכר שנעשה לשם חנוכה ע''כ:	א	הלכות חנוכה
6,355	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ה	השמש: ואפי' רבים המדליקים צריך להניח אצל כל א' וא' שמש אפי' יש נר על השלחן רמ''א בתשו' סי' פ''א וכ''מ בב''ח ורש''ל מיקל. ומשמע במאור דאע''פ שיש השמש אצל הנרות צריך נר על השלחן עמ''א סק''ד:	א	הלכות חנוכה
6,356	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ו	ארוך: וה''ה אם מעמידו גבוה משאר נרות ש''ד. ב''ח מהרי''ל מ''צ:	א	הלכות חנוכה
6,357	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ז	ישתמש: ואסור להשתמש בו תשמיש מגונה וכ''ש לשחוק בקארטי''ן ח''ו אצלו. מ''כ:	א	הלכות חנוכה
6,358	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ח	בהנאה: פי' לאחר שהודלק וכבה דקודם לכן לא נאסר דהזמנה לאו מילתא היא כמ''ש סי' תרל''ח סס''א. מ''א:	א	הלכות חנוכה
6,359	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	ט	של מנין: אפי' במקום שמוכרין הנרות במשקל מ''מ נרות של מצוה הכל מונין אותן בכל לילה. ת''ה מ''א ע''ש. ועט''ז ובתשובת פנים מאירות סי' צ''ח ובתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ל''ב ועיין יד אהרן:	א	הלכות חנוכה
6,360	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	י	כל כך: פי' אם נתערב א' ידליק ב' ואם נתערבו ב' ידליק ג' ורש''ל פסק דחד בתרי בטל וכן דעת הט''ז ע''ש:	א	הלכות חנוכה
6,361	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	יא	זקוק: ואם הניחה במקום שהרוח מצוי' וכבתה זקוק לה וחייב להדליק פעם אחרת בברכה וכן אם כבתה במזיד גן המלך סימן מ''ג. ובכנה''ג כתב משם שה''ג לחייב לחזור ולהדליקו אבל אין צריך לחזור ולברך וכ''כ הט''ז דא''צ לחזור ולברך ע''ש:	ב	הלכות חנוכה
6,362	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	יב	להחמיר: הסכמת האחרונים דראוי להחמיר לחזור ולהדליקו בכל ענין ובפרט בערב שבת קודם שבת ע''ש. כתב רש''ל מצוה מן המובחר לקנות שעוה לנר חנוכה ממה שנוטף מן הנרות בבה''כ מאחר דאיתעביד בהו חדא מצוה ויזהר שלא יקנה שעוה מנרות של בתי תפלות שלהם וע' סימן קנ''ד סי''א:	ב	הלכות חנוכה
6,363	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעג	יג	חרס: רש''ל קנה של כסף ובליל ב' התחיל להדליק בה ובירך להדליק ושעשה נסים ושהחיינו אף שבשעת קנין יש לברך מכל מקום ניחא לסדר ברכות שהחיינו עם אלו שני ברכות מט''מ. ובסדה''י האריך שכל א' יטריח לעשות לו מנורה יפה ומי שידו משגת יעשה של כסף וכן הנרות יעשה יפה:	ג	הלכות חנוכה
6,364	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעד	א	זה מזה: וכ''ש שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה. וכתב רש''ל שבבה''כ אין חילוק בין השמש לשאר הנרות שכל הנרות שבתוכה קרויה נר מצוה ומש''ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיה' ע''י שפחות מנר בה''כ חוץ ממוצאי שבת משום מבואות האפילות שעי''כ זכה שאול למלכות. ונר של הבדלה קרוי נר של מצוה. אבל אחר שהבדיל עליה כבר נעשה המצוה ויכול להדליק ממנה דאפי' נר חנוכה אחר שיעורו שוב אינה קרויה נר מצוה עכ''ל וע' סי' קנ''ד:	א	הלכות חנוכה
6,365	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעה	א	הנחתה: ויניחנה שם חצי שעה ד''מ. ועבב''י די''א שבנרות בה''כ מותר להדליקן במקום זה ולהניחן במקום אחר. ומ''מ יש ליזהר לכתחלה מ''א. ועט''ז סעיף קטן א' ועיין בשבות יעקב חלק ב' סימן מ' מה שתמה עליו:	א	הלכות חנוכה
6,366	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעה	ב	ואוחזה: היינו כל זמן מצותן אבל אם אוחזו בידו קצת זמן ואח''כ מניחה כשהיא דולקת יצא. ט''ז ע''ש:	א	הלכות חנוכה
6,367	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעה	ג	אשה: ומוציא' אפי' איש משא''כ במגילה דהוי כמו קריא' התורה סמ''ג וע' יד אהרן. ואדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך כגון שעומדת אצלו בשעת הברכה או שמדלקת בעצמה. ב''ח ע''ש: סומא אם יכול להשתתף בפריטי מוטב ואם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו ואם אין לו אשה ויש לו בית מיוחד מדליק על ידי סיוע של אחר דסומא חייב בכל המצות. תשובת רש''ל סי' ע''ו:	ג	הלכות חנוכה
6,368	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעה	ד	ג''כ: עיין בת' ש''א סי' מ''ב:	ג	הלכות חנוכה
6,369	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעו	א	להדליק: וכ''כ האר''י ז''ל. וע' של''ה שי''ל שלחנוכה תיבה א' וע' בהלק''ט ח''א סי' ג' אם שכח והדליק נר א' פחות מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעש' בתחל' על חיוב כל הנרות עשה ב''י סי' תרע''ב. מ''א ע''ש:	א	הלכות חנוכה
6,370	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעו	ב	אינו: וה''ה אם אשתו הדליק' עליו בראשון עמ''א:	ג	הלכות חנוכה
6,371	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעו	ג	הנרות: אחר שהדליק נר הראשון אומר הנרות ויהיו ל''ו תיבות מלבד ב' תיבות הראשונות רמז למנין הנרות רש''ל ובשני תיבות הנרות הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':	ד	הלכות חנוכה
6,372	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעו	ד	ימיני: בת''ה סי' ק''ו כתב דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות וכו' וכן עשה מהר''ם. ובני אוסטרייך מתחילין לצד ימין ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין וכתב שם להשוות הדיעות האלו דבמקום שאין מזוזה בחדר ממילא צריך להדליק בימין הכניס' בצד הטפח הסמוך לפתח וא''כ הנר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל שהוא עקר המצו' דבדידיה לחוד הוי סגי אי לא הוי בעי למהוי מן המהדרין אבל בני ריינו''ס מיירי שיש לו מזוז' בחדרו וא''כ הוא צריך להדליק בשמאל הכניס' וא''כ נר הסמוך לפתח לעולם נגד שמאלו. וא''ת א''כ מה צריך מהר''ם לטעם דכל פינות וכו' תיפוק לי' משום ה''ט דצריך להדליק תחל' בטפח הסמוך לפתח וי''ל דנ''מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח כגון אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר משום דכל פינות וכו' עכ''ל. וכתב ב''י על זה ונרא' שמנהג בני ריינו''ס הוא הנכון שצריך להדליק כל לילה על הנר הנוסף וכמו שכתב כאן בש''ע ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניס' להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים עכ''ל. (והנה במ''א כתב דמהרי''ל ומהרי''ו מיירי כשאוכל בחדר בפני עצמו ואינו נכון עיין אליה רבה ומבואר בב''ח ובשכנה''ג דהמשתתף צריך לשמוע הברכות מהמברך דאם לא כן צריך לברך על הראי') וכתב רש''ל המדקדק יניח באורך כשפוד שיהא כולן שווין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ''פ הב''ח. וכ''כ הט''ז נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ''ש רש''ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח ולהדליק בליל' ראשונ' בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד חלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח''כ יוסיף נר אחד לצד חלל החדר ויתחיל בו ויסיים באותו שאצל הכותל. ואם אי אפשר לסדר כן יסדר אותם על הכותל כשור' מצד ימין הפתח ואע''פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל ליל' בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח''כ עד נר שאצל הכותל כנ''ל נכון עכ''ל ע''ש. ומט''מ כתב בשם רש''ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוז' ע''ש:	ה	הלכות חנוכה
6,373	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעו	ה	הברכ': ואם הדליק ולא בירך יש לו לברך על השאר וכל זמן שעוסק יש לו לברך הלק''ט חלק א' סימן ג' ע''ש:	ה	הלכות חנוכה
6,374	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעז	א	פרוטה: דייק למימר פרוטה לומר שא''צ האכסנאי ליתן כל חצי הוצאת הנרות רק בפרוט' דיהיב ליה סגי עיין בס' גן המלך סי' מ'. וגם בזמן הזה מותר להשתתף ד''מ. כתב בתשובת רש''ל שגם הבחורי' צריכים להשתתף ואפשר דדוקא כשאוכל בפני עצמו אבל אם סמוך על שלחן בע''ה בכלל בני ביתו הוא ומדינא אין צריך להדליק אלא אם רוצה להיות מן המהדרין. מי שסועד אצל חבירו באקראי מצו' מן המובחר שילך לביתו וידליק ואם אינו רוצ' לזוז משם יצוה לבני ביתו שידליקו עליו בביתו ט''ז ע''ש. ולענין סומא ע' סי' תרע''ה ס''ק ג' מש''ש:	א	הלכות חנוכה
6,375	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעז	ב	בשמן: וצריך הבע''ה להוסיף מעט שמן בשבילו ב''ח אגוד' וכ' הרשב''א שהוא הדין אם הבע''ה מקנה לו חלק שמן במתנ' שרי. מ''א:	א	הלכות חנוכה
6,376	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעז	ג	ומברך: דברכה לבטלה ליכא כיון שאינו רוצה לצאת בשל אשתו חל חיובא עליו תשובת מהרי''ל. ויש חולקין וספק ברכות להקל ט''ז. ורש''ל כתב מי שבא לביתו ומצא שהדליקו עליו צריך להדליק. וכתב המ''א ודבריו אינם מוכרחים לכן אין לברך ע''ש ועיין ט''ז:	ג	הלכות חנוכה
6,377	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעז	ד	ושורפו: דאסור להניחו לשנה הבאה דחיישינן לתקלה. טור:	ד	הלכות חנוכה
6,378	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעז	ה	לבטלו: עיין ביורה דעה סי' צ''ט ס''ק י''ד מש''ש. (עיין בספר אליה רבה בזה שהעלה להלכה דאף שכבר נפל לפחות מס' שאין לבטלו והשיג על כמה אחרונים בזה):	ד	הלכות חנוכה
6,379	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעח	א	חנוכה: ואם יש לו נר א' לביתו סגי ויקח המותר לנר חנוכה. מ''א:	א	הלכות חנוכה
6,380	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעח	ב	שלום: שמצטערים לישב בחשך. וכתב הב''ח דאם אין לו פת נ''ח קודם וכ''כ העט''ז אבל הט''ז כתב דפת קודם ע''ש. וכתב המ''א ואפשר דבזמן הזה שמדליקין בפנים יקנה נ''ח ואעפ''כ לא ישב בחשך ואע''פ שאסור לאכול לאורה מ''מ כיון דא''א בענין אחר הוי כשעת הסכנה דמניחו על שלחנו אע''פ שע''כ משמש בו ה''נ כן הוא וה''ה בחול מי שאין לו אלא נר אחד ע''ש:	א	הלכות חנוכה
6,381	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעח	ג	יקנה לנ''ח: היינו נר אחד והמותר ליין קידוש. מ''א:	א	הלכות חנוכה
6,382	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעט	א	ואח''כ: וכתב הלבוש דמי שהדליק של שבת תחלה ולא קבל שבת במחשבתו שיכול להדליק אח''כ ע''ש. וט''ז חולק עליו וכתב דאינו יכול להדליק הואיל לדידן שיש מנהג פשוט שהאשה המדלקת נר שבת מקבלת שבת עליה ואסור' במלאכה רק אחרים בני בית עדיין מותרים ע''כ איש שמדליק נר שבת ושכח להדליק של חנוכה אסור לו להדליק של חנוכה אחר כך אלא יתן לאחד מבני ביתו להדליק ע''ש. ונ''ל דבאשה המדלקת כיון שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקתה כמ''ש סי' רס''ג ס''י א''כ לכ''ע לא תדליק שוב של חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק. מ''א ע''ש:	א	הלכות חנוכה
6,383	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרעט	ב	גדול: דוקא אחר פלג המנחה. ב''ח:	א	הלכות חנוכה
6,384	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפא	א	קודם: ובמ''צ כתב שמדליקין קודם ויתן לך. וכתב המ''א דמי ששכח אתה חוננתנו יבדיל ואח''כ ידליק דהא נהגו עכשיו האנשים שלא להדליק קודם הבדלה שבתפלה אם כן אסור להדליק כיון שלא הבדיל ומ''מ בצבור לא יעשה כן רק יאמר המבדיל וידליק ואח''כ יבדיל עכ''ל. ומי''ט כתב שהגאון מהר''ל מפראג הנהיג להבדיל קודם וטעמא שמא ישכח להבדיל בתפלה ועביד איסור בהדלקה ומסיק שכן יש לנהוג וכ''פ הט''ז למעשה להבדיל בביתו עכ''פ קודם ואח''כ להדליק נר חנוכה ע''ש: (ובספר אליה רבה העלה להלכה דלעולם מדליקין תחלה ואח''כ מבדילין ודחה דברי ט''ז בשתי ידים ע''ש):	ב	הלכות חנוכה
6,385	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפב	א	כשמגיע: וה''ה שיאמר כן בתפלה אחר גמר התפלה דרך בקשה. יש לומר הרשעה בחטף ב''י. להשכיחם תורתך ולהעבירם חקי וכו' בלא ממי''ן ש''ג מרדכי וכ''כ בכנה''ג. בזמן בלא וא''ו ט''ז דלא כלבוש שכתב לומר ובזמן הזה בוא''ו ע''ש. וי''ל שמונת ימי חנוכה אלו להודות וכו'. מ''א:	א	הלכות חנוכה
6,386	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפג	א	אין: כתב הכלבו אין אומרים שיר מזמור לאסף לפי שהם כעין יום טוב מאחר שאומרים בו הלל:	א	הלכות חנוכה
6,387	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפד	א	בשל חנוכה: ומקצת שוש אשיש עיין סימן תכ''ה סעיף ב'. וי''א דבשבת שני מפטירין שוש אשיש. לבוש:	ב	הלכות חנוכה
6,388	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפד	ב	א''צ לקרות יותר: דאין משגיחין בחנוכה:	ג	הלכות חנוכה
6,389	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפד	ג	לקרות חמישי: ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי תשובת מהרי''ל סימן רי''ב. ועיין סימן רפ''ב ס''ו וססי' קמ''ד ואפי' נזכרו בקריאת הרביעי אל יקרא הוא בחנוכה דאין מדלגין כמ''ש סימן קמ''ד. ב''י ש''ל מ''א:	ג	הלכות חנוכה
6,390	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפד	ד	להפסיק: והט''ז כתב דהאי פסקא דרמ''א לאו דסמכא הוא ואינו צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח''כ יקרא לאחרים בשל ר''ח וכתב שכן הסכים הרב הגאון מוהר''ר נפתלי כ''ץ ז''ל ע''ש ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל א' סי' ל''ו:	ג	הלכות חנוכה
6,391	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפה	א	שקלים: ואם שכחו הצבור בראש חדש אדר לקרות פרשת שקלים צריכים לחזור ולהוציא ס''ת ולקרות הפרשה גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' ל''ו ע''ש. אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה בראשון צריך לחזור לקרותן בשני עיין ב''ח:	א	הלכות חנוכה
6,392	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפה	ב	מדאורייתא: בשל''ה האריך לצדד שפרשת פרה אינה דאורייתא וכ''כ הב''ח וכ''כ בתשובת מהרי''ל סימן קפ''ב שלא הזכיר אלא פרשת זכור. ובת''ה סי' ק''ח כתב וז''ל באשר''י פרק ז' דברכות כתב דעשה דאורייתא לקרות פרשת זכור בעשרה. ובתוס' שאנ''ץ כתבו דאין שום קריאה דאורייתא רק פרשת זכור. ובתוס' הקצרות בברכות פרק ב' פירשו דפרשת זכור ופרשת פרה חייבים לקרות' מן התורה וכו'. ואם כן צריך לזהר יותר שישמעו קריאת פ' זכור בי''ד ממקר' מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ''ל. וכתב המ''א ונ''ל ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוק' בשבת זו אלא שחכמים תקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבה''כ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן וע''כ כששומע בפורים פרשת ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י''ח וכ''ה ברא''ם סי' ב'. אבל פ' פרה לא מצינו שהוא מדאורייתא עכ''ל ע''ש. וכתב רש''ל שאין הקטן עולה למפטיר בפ' זכור ובפ' פרה ע''ש. והב''ח כ' דבין קטן שיודע למי מברכין ובין שאינו יודע למי מברכין עולה ע''ש: והט''ז כ' דוקא קטן היודע למי מברכין עולה. ובסימן רפ''ב פסק רמ''א דקטן יכול לקרות בפ' המוספין או בארבע פרשיות שמוסיפין באדר ונראה דביודע למי מברכין קאמר עכ''ל ע''ש: ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל א' סי' ל''ז. כתב מהרי''ל בכל ארבע פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צו''ץ ד''מ. יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי''ם ת''ת וי''א גם פ' ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו'. ופשוט דהש''ץ אומר ענינו בשחרית ומנחה. וכתב האר''י ז''ל בפי' התורה שימים אלו מסוגלים לתקן עון קרי יותר מכל השנה להמתענים בהן לכן מתחיל מפ' שמות שאז התחיל השעבוד שנתקן הקרי דאדה''ר ונגמר בפ' כי תקנה עבד עברי ע''ש:	ז	הלכות חנוכה
6,393	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפו	א	מותר: וב''ח כתב דחנוכה אסור להתענות לפניו ועיין סי' תר''ע ס''ק ב' מש''ש. וע' יד אהרן:	א	הלכות מגילה ופורים
6,394	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפו	ב	בי''ג: ויש מתענין לילה ויום. כנה''ג. מהרי''ל לא היה מגיד ההלכה בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ''נ הוכיח מהגמרא שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,395	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפו	ג	מצטערים: וכ''ש יולדת כל שלשים יום:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,396	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפו	ד	לא יפרשו: אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית. ב''י ש''ל:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,397	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפו	ה	לאכול: משמע אפי' יותר מיו''ד. וט''ז כתב דאין לסמוך על הג''ה זו אלא יאכל סעודת המילה בלילה כמו בט''ב ע''ש. משנכנס אדר מרבין בשמחה. ומי שיש לו דין עם עכו''ם ישפוט באדר. כתב ר''מ אלשקאר סי' מ''א דיכולין לתקן בני העיר בהסכמת וחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים על שנעשה להם נס ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חל עליהם ומי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות לו פורים י''א לעשות בשנת עיבור באדר שני וי''א לעשותו באדר ראשון אא''כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני הר''ש הלוי סי' י''ו ועיין מ''ש סי' תקס''ח סעיף ז' (ובמג''א חולק עליו. ובספר אליה רבה דחה דבריו בסימן תרפ''ה עיין שם). כתב כנה''ג מי שמתענה יום שנעשה לו נס ואירע בשבת יתענה בערב שבת:	ב	הלכות מגילה ופורים
6,398	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפו	ו	ג' ימים: פי' בה''ב אחר פורים ב''י סימן תכ''ט ע''ש:	ג	הלכות מגילה ופורים
6,399	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תרפז	א	כל הלילה: ואחר שעלה עמוד השחר לא יקרא וגר שנתגייר קודם הנץ החמה פטור מקריאת הלילה מ''א וע''ש בהלק''ט סימן רפ''ו. ואונס קצת יכול לשמוע של יום אחר שעלה עמוד השחר:	א	הלכות מגילה ופורים

6,300

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרס

א

פעם: ומאן דאית ליה לולב ועומד ואינו מקיף רעה עושה. שכנה''ג:

א

הלכות לולב

6,301

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרס

ב

ימין: ולפי שהס''ת על הבימה וכל הצבור צריכין להפוך פניהם כלפי ס''ת שעל המגדל קודם שיתחילו להקיף ואז הוי צפון ימין שלהם. ד''מ ועמ''א:

א

הלכות לולב

6,302

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרס

ג

אינו מקיף: וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה. ב''ח מ''א:

ב

הלכות לולב

6,303

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרס

ד

נוטלין: והאר''י ז''ל הזהיר שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע עיין ספר כוונת הש''ר בסופו. ושל''ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה ועיין בס' נגיד ומצוה:

ב

הלכות לולב

6,304

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסא

א

אחריו: ומי שלא אכל לילה ראשונה בסוכה צריך בליל שניה לברך סוכה ואחר כך זמן מ''א ועסי' תרמ''א ס''ק ב' מש''ש. והב''ח כ' בשם רוב אחרונים שלעולם יברך סוכה ואח''כ זמן וכ''כ בהגמ''נ בשם הרבה פוסקים וכ''כ במצ''א ועמ''א וכ' בשכנה''ג דהאומר ברכת הסוכה ביום שיש קידוש בברכת המוציא טועה הוא אלא שצריך לאומרה אחר הקידוש ע''ש וע' בי''א:

א

הלכות לולב

6,305

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסג

א

בחול המועד: בתפלת מוסף אומר בין יום השני ליום השלישי ומנחתם וגו' לבוש. סדר הושענות בשני י''ט למען אמיתך אבן שתיה. ובחה''מ אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה. ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומר ביום ב' למען אמיתך וביום ב' דח''ה אבן שתיה ואם חל יום ו' בשבת אז אומר ביום ג' דחול המועד אום אני חומה וביום ד' אל למושעות. לבוש מנהגים:

א

הלכות לולב

6,306

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסג

ב

ספיקא: ובי''ט אין קורין וביום השני דגנאי לקרות י''ט ספק חול. רש''י במגילה דף למ''ד:

א

הלכות לולב

6,307

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסג

ג

קהלת: בקהלת כולי עלמא מודים שאין מברכין ועסי' ת''צ ס''ק ט' מש''ש:

ב

הלכות לולב

6,308

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסג

ד

ומפטיר: וחותם בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים. מנהגים:

ג

הלכות לולב

6,309

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

א

של חול: ויש מסירין אפי' הכיס של מעות לבוש ובקצת מקומות נהגו לגבות מעו' אתרוג בבה''כ ואינו נכון. מ''א:

א

הלכות לולב

6,310

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ב

פזמון: ויש לומר קודם חרוז הבט לברית. לבוש מ''א:

א

הלכות לולב

6,311

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ג

הלבנה: עיין פלאים מזה. בכוונת האר''י:

א

הלכות לולב

6,312

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ד

לטבול: ונכון לטבול מבערב ללמוד כל הלילה בקדושה. ודין הזווג כמו בליל שבועות עשל''ה. מהרי''ל לבש הקיטל בשחרית אבל שאר בגדי חה''מ לא היה משנ' ובמדינתנו נהגו ללבוש בגדי שבת ולא הקיטל רק הש''ץ:

א

הלכות לולב

6,313

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ה

עלה א': כ' רמ''מ סי' כ''ה בשם גדול א' שיהיו בו י''ז בדים כמנין השם בן ד' במ''ק והאר''י ז''ל כתב חמשה בדים עמ''ש בסי' תר''ס ס''ק ד' ועמ''א:

ד

הלכות לולב

6,314

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ו

פוסל: חוץ מנשרו רוב עליה. מ''א:

ד

הלכות לולב

6,315

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ז

ליטול: עמ''ש סי' תר''ס סק''ד:

ז

הלכות לולב

6,316

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ח

התנה: עסי' תרמ''ט ס''ה דכ' רמ''א דלא מהני תנאי ע''ש:

ט

הלכות לולב

6,317

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

ט

יקוץ: עסי' תרל''ז ס''ק ב' מש''ש בשם הט''ז ועט''ז כאן:

י

הלכות לולב

6,318

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסד

י

יש להחמיר: אפי' לא צוה לו לקצצו בשבת רק אמר שתהא מזומנת למוצאי שבת:

יא

הלכות לולב

6,319

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסה

א

הוקצה: נראה פשוט שאפילו ביום הראשון קודם שנטלו למצוה יש איסור מוקצה כיון דהכין לו בבין השמשות לצאת בו למחר תיכף אסחי דעתי' מיניה. ט''ז:

א

הלכות לולב

6,320

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסה

ב

בשמיני: ט''ז העלה דאם נפסל בשמיני יש להקל ע''ש:

א

הלכות לולב

6,321

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסז

א

הכנה: עמ''א שכתב דוקא לסדרן אסור אבל להעמידן מותר מפני כבוד י''ט אבל שאר הכנות אסורים וכ''כ במנהגים הלכות פסח דאסור להביא יין מי''ט לחבירו. וגם במהרי''ל אוסר לחפש הס''ת משבת לי''ט משום הכנה. מ''א ע''ש:

א

הלכות לולב

6,322

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסח

א

ליל: אסור לקבוע סעודה מן המנחה ולמעלה ולא כאותן שאוכלין ושותין ומשתכרין עד שאין יכולין לקדש בלילה. מ''א:

א

הלכות לולב

6,323

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסח

ב

חג העצרת: רש''ל בתשובה כתב לומר את יום שמיני העצרת חג הזה וכן הסכים הט''ז ע''ש. ע' בתשוב' שבות יעקב סי' ע''ח וקמ''ב מה שהקשה עליו ע''ש. ולבוש כתב כמו שכתב הרב''י:

א

הלכות לולב

6,324

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסח

ג

אוכלים: ואין ישנים בסוכה דגבי אכילה איכא היכרא דהא אין מברך משא''כ בשינה דליכא היכרא מרדכי. ומה''ט ממהרין לצאת אחר הסעודה שחרית מהרי''ל ולבוש. ויש שאין יושבין בה בלילה וביום יושבים בה ואינו מנהג טור. וכתב המ''א במדינתינו יש קצת אנשים שנוהגים כך לפי שראו כך מאבותיהם ע''ש. ומשמע בכל הפוסקים דצריך לאכול כל אכילות של אותו היום בסוכה ואפילו אתרמי ליה סעודה בין השמשות צריך לאכול בה דהא מה''ט אסרינן נוי סוכה בט'. ומה שכתב בהגמ''נ ליישב קצת מה שנוהגין ההמונים לאכול רק חצי סעודה בסוכה כדי שיתפללו על הגשם בלב שלם וכו' ע''ש אינה ראיה וגם הוא בעצמו כתב דאם הוא שבת צריך לאכול סעודה שלישית בסוכה וכ''כ הב''ח בשם המרדכי וכן מנהג הותיקין. מ''א:

א

הלכות לולב

6,325

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסח

ד

ואין מברכין: ולכן אין לאכול בלילה עד שחשיכה הגמ''נ וכ''כ רש''ל בתשובה סי' ס''ח. וב''ח ולבוש. ומ''מ נ''ל דאם אכל לאחר תפלת ערבית מבע''י לא יברך לישב בסוכה דכבר קיבל ש''ע בתפילתו ובקידוש מ''א. וט''ז חולק עליהם ומסיים מאן יהיב לן משופרי שופרי ואכלינן באותה שעה בסוכה רק שאין מברכים לישב בסוכה כנלע''ד ברור עכ''ל עיין שם:

א

הלכות לולב

6,326

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסח

ה

עשר: ואנו מתחילין עשר אפי' חל בחול מפני שהוא זמן מעשרות ומתנות עניים. מנהגים וע' כנה''ג:

ב

הלכות לולב

6,327

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסט

א

שמחת תורה: ולכבוד התורה מותר לרקד בי''ט אבל לגמר מוגמר אסור מהרי''ק וכ''ש דאסור להבעיר פלוו''ר להשמיע קול לשמחה וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ מ''א. ומ''מ מותר לקבוע פלוו''ר בנר אעפ''י שגורם שהנר יכבה מחמת זה כ''כ הבאר היטב אשר לפני. יחיד שנתמנה בתחלה לחתן תורה ומת לו מת ברגל שחייב להתאבל יכול להפטר ממינוי החתנות ולא ילך אותו היום לבית הכנסת שו''ת דבר שמואל סי' ע''ר. מומר לדת ישמעלים שחזר לדת ישראל ועשה תשובה נכונה ומן אז והלאה בתורת ה' חפצו ונוהג בישרות הולך תמים ופועל צדק ככל אחיו בני ישראל הכשרים יכול להיות חתן תורה. תשובת חכם צבי סימן י''ב:

א

הלכות לולב

6,328

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרסט

ב

כל הנערים: איתא בירושלמי פ''ה דברכות לא יהיו ב' קורין בתורה א''ר זעירא מפני הברכות משמע דאסור לשנים לברך וצ''ע שעושין כן בש''ת. מ''א. ועיין בתשובת גינת ורדים חא''ח כלל ב' סי' ק''ב מה שערער על מנהג זה. כתב מהרי''ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרים הסוכה ומבערים אותה בש''ת ונותנים טעם להתיר וא''א ז''ל מיח' בידי כשהייתי נער מלסתור בי''ט ד''מ. כתב מי''ט מצאתי על קלף שבחיי כתב למחות לזרוק פירות לנערים אבל יש במדר' שזה היה אומר המן למלך על היהודים א''כ מנהג קדמון הוא ואולי שראה הבחיי בימיו שנוהגין ריקות והוללות ע''כ:

א

הלכות לולב

6,329

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרע

א

חנוכה: עיין באחרונים ועיין ביד אהרן פלפול עצום וחריף:

א

הלכות חנוכה

6,330

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרע

ב

הנשים: דדוקא הנשים לפי שנעש' הנס על ידיהם מט''מ. ובמהרי''ל כתב קבל' בינינו שאין לאדם לעשות מלאכ' בעוד שהנרות דולקות ופי' במ''צ כל זמן שנרות בה''כ דולקות והוא עד חצות. ובמקום שנהגו איסור כל היום אין להקל להם. טור וב''ח ומ''צ: ובש''ג כתב שיש לבטל מנהגם ודי ביום ראשון ושמיני וכ''מ במהרי''ל עמ''א. ועט''ז ס''ק ב' ובתשובת חכם צבי סי' פ''ט דחה דבריו ע''ש. וכתב הב''ח בחנוכה אסור להתענות לפניו ומה שנוהגין להתענות בכ''ד בכסליו תמורת ער''ח אין לבטל מנהגם דלא אסור אלא לגזור ת''צ בתחלה אבל אם כבר נהגו להתענות איכא חשש איסור נדר בדבר דב''ש סי' של''ט ואף ביום שלאחריו אסור. כנה''ג:

א

הלכות חנוכה

6,331

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרע

ג

הסעודות: דאי' במדרש בהעלותך ובמגילת תענית שקבעום למשתה ושמחה שנגמר' מלאכת המשכן בזמן הזה ד''מ וכך כתבו רוב הפוסקים. וכתב ב''י סי' ת''כ דלד''ה מברין האבל בחנוכה ועי''ד סי' שע''ח. נהגו העניים לסבב בחנוכה על הפתחים ובס' חנוכת הבית כתב טעם לזה:

ב

הלכות חנוכה

6,332

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

א

עני: אבל אינו חייב להשכיר עצמו כמו בד' כוסות:

א

הלכות חנוכה

6,333

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ב

מוסיף: נ''ל דאם יש לו כדי להדליק בכל לילה נר אחד דאין צריך לחזור על הפתחים או למכור כסותו מאחר דיוצא י''ח מן הדין. וכתב המ''א ונ''ל דמי שאין לו שמן הרב' יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם שאם יעשה לכולם בשוה לא ידליק אפי' אחד כשיעור ואם יש לו שמן בצמצום ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל ליל' א' ויתן גם לחבירו דהא מדינא א''צ אלא אחד עכ''ל:

ב

הלכות חנוכה

6,334

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ג

המנהג: וזה חידוש שהספרדים נוהגים כתוס' והאשכנזים כרמב''ם וזה לא מצינו בשאר מקומות:

ב

הלכות חנוכה

6,335

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ד

שנים: פרש''י בשביל ב' בני אדם למהדרין העושים נר לכל א'. ונ''ל דלדידן דמוסיפין בכל ליל' לא ידליקו ב' אנשים בנר אחד דאז לא יהי' היכר כמה נרות מדליקין כמ''ש בהג''ה. מ''א:

ג

הלכות חנוכה

6,336

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ה

כפה: וצריך שיכפה עליה כלי קודם שידליק שאם ידליקנה ואח''כ יכפ' עליה כלי הרי הנרות היו דולקות מקמי הכי במדורות ולית בהו שום מצוה וע''י כפיית הכלי נתקנה להיות כנרות וצריך שתהי' בשעת הדלקתם לשם מצו' מהר''א הלוי בספר גן המלך סי' קנ''א:

ד

הלכות חנוכה

6,337

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ו

בשוה: ולא אחד נכנס וא' יוצא. ד''מ מהרי''ל:

ד

הלכות חנוכה

6,338

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ז

לאמפ''א: וכ' רש''ל צריך לתלותה בטפח הסמוך לפתח ויתחיל מנר האמצעי שהוא הסמוך לפתח ויסבב לצד ימין. והמדקדקים אינם מדליקין בלאמפ''א שאין בה הידור לנר חנוכה עכ''ל:

ד

הלכות חנוכה

6,339

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ח

מי''ט: נ''ל דאם דר בעליה מניח' בחלון אפי' הוא למעל' מיו''ד מ''א. וע' בתשו' פנים מאירות סי' מ''ז. ובתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ל''ב. וע' ביד אהרן:

ו

הלכות חנוכה

6,340

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

ט

מחציו: עט''ז ובב''ח וחות יאיר סי' רכ''ז:

ז

הלכות חנוכה

6,341

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

י

ומברכין: עיין בתשובת חכם צבי סי' פ''ח מה שתמה ע''ז. כתב רמ''א בתשו' סי' מ''ו דאם אבל מתפלל בערב חנוכה ידליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו אבל שאר ערבית דחנוכה יתפלל ע''ש:

ז

הלכות חנוכה

6,342

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

יא

בביתו: משמע אפי' הש''ץ צריך לחזור ולהדליק בביתו:

ז

הלכות חנוכה

6,343

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

יב

קודם מנחה: וכ''כ רש''ל. ובד''מ כתב ואין אנו נוהגין כן אלא מדליקין בין מנחה למעריב ונ''ל דאם הוא סמוך לחשיכה וטרם שיבואו מנין לבה''כ יתקדש היום יברך וידליק מיד דמ''מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח''כ לבה''כ. מ''א ע''ש ועיין בתשובת שבות יעקב ח''ב סימן מ''א:

ז

הלכות חנוכה

6,344

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

יג

השמש וכו': אבל בביתו צריך הוא להדליק כולם לבוש. אבל רש''ל בתשו' כתב שגם בביתו רשאי לעשות כן וכן נ''ל שכן מצינו ביומא פרק ג' קרצו ומרק אחר ע''י וכו' ע''ש ועיין בחולין פרק ב':

ז

הלכות חנוכה

6,345

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעא

יד

החשד: עט''ז ומ''א. ובתשובת חכם צבי סימן צ''א. ובתשובת יד אליהו סי' ז' וע' בי''א במה ששמע להקשות ודו''ק:

ח

הלכות חנוכה

6,346

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעב

א

סוף: היינו צ''ה. ב''ח מ''א:

א

הלכות חנוכה

6,347

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעב

ב

שתכלה: כתב שכנה''ג שכל יחיד ידליק אחר תפילת ערבית ומיד כשמתחיל זמנו לא יאכל ולא ילמוד עד שידליק ואם התחיל פוסק וכ''כ בתשובת שבות יעקב חלק ב' סי' מ' ע''ש: וכתב המ''א מי שלא התפלל מעריב מדליק קודם דא''צ זמן כ''כ למיחש שמא ישכח מעריב וכ''כ הכנה''ג שנהג כן:

א

הלכות חנוכה

6,348

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעב

ג

לכבותה: והב''ח כתב שלא לכבותה ואף אם נכבה מעצמה אסור להנות מהם אף שדלק חצי שעה כיון שהוקצה למצוה. כתב בליקוטי מהרי''ו אין לטלטל הנרות ממקומן עד שדלקו חצי שעה:

ב

הלכות חנוכה

6,349

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעב

ד

כל הלילה: בב''י כתב דהוי ספיקא דדינא וא''כ משמע שאין לברך אבל מדסתם בש''ע משמע דעתו שיברך ורש''ל כ' דוקא עד חצות וא''כ אחר חצות אין לברך ובהגמ''נ כתב כל זמן שבני הבית נעורים אפי' עד עמוד השחר. וכן נ''ל להורות אבל אם ישנים אין לברך עליהם. מ''א:

ב

הלכות חנוכה

6,350

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעב

ה

עבר: ומי שלא הדליק מנין הנרות של אותה הלילה ישלים וא''צ לברך פעם אחרת. ד''מ:

ב

הלכות חנוכה

6,351

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

א

כשרים: עיין בתשובת שער אפרים סי' ל''ח אי שרי להדליק נר חנוכה בחמאה שנתבשלה בקדירה של בשר בן יומו שנאסרה מחמת שלא היה ס' ופסק דמותר. עוד נשאל שם אי שרי להדליק בה להאיר הבית והטעם שהיא אסורה בהנאה ואסור ע''ש. ומי שהיה (מדביק) נרות של שעוה בכותל כדי להדליקן למצות נר חנוכה ובעוד שהוא עסוק בכך הביאו לו שמן זית ידליק בנרות של שעוה אף שמצוה מן המובחר הוא שמן זית שבות יעקב חלק א' סי' ל''ו ע''ש. ובתשובת חכם צבי סי' מ''ה דחה דבריו וראיותיו והרבה להביא ראיות דימשוך ידו מנרות של שעוה וידליק בשמן זית ע''ש. וע' בתשובת יד אליהו סי' מ''ב. ושוב שלח ידו פעם ב' הרב בעל שבות יעקב בח''ב סי' למ''ד והחזיק דבריו ע''ש. אין להדליק נר חנוכה קצתם משמן זית וקצתם משעוה או משאר שמנים דכיון דמשום פרסומי ניסא הוא יאמרו שקצתם אינם מן המהדרין דדי בנר א' ואינו מן המהדרין דמהדרין כי יאמרו ב' אנשים הדליקום תשובת שער אפרים סי' ל''ט ע''ש. וע' בשבות יעקב ח''ב סי' ל''א שכתב שבמקום שהשמן זית ביוקר ושאר השמנים בזול שידליק בליל א' ובכל הלילות הנוספות בשמן זית ושאר הנרות בשאר השמנים ע''ש:

א

הלכות חנוכה

6,352

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ב

חנוכה: ולאו דוקא שמדליקים בה בראשונה שבאה למצות נ''ח אלא אפי' אותה שמוסיפין המהדרים בכל לילה אסור להשתמש לאורה מהר''א הלוי בספר גן המלך סי' מ''ב:

א

הלכות חנוכה

6,353

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ג

מעות: שצריך עיון יפה וידיו סמוכות לנר אבל תשמיש עראי שא''צ להיות ידיו סמוכות לנר שרי ב''י ד''מ. ורש''ל וב''ח פסקו להחמיר וכ''כ הסמ''ק וסה''ת דאפי' לאכול אצלו אסור וכ''מ סי' תרע''ח דאל''כ יקנה נ''ח וידליקנה בביתו ויהיה גם שלום ביתו אלא ע''כ כל תשמיש אסור והכי נהוג מ''א בסי' תרע''ח ס''ק ב' מש''ש. ועיין ט''ז ובתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ל''א:

א

הלכות חנוכה

6,354

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ד

קדושה: עיין ט''ז שהאריך והעלה דיש מי שמתיר בתשמיש של קדושה היינו דרך עראי דוקא ולא ללמוד דרך קבע וכאן לא מהני אחר עמו דאפי' בחול אסור משום דלא יהיה היכר שנעשה לשם חנוכה ע''כ:

א

הלכות חנוכה

6,355

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ה

השמש: ואפי' רבים המדליקים צריך להניח אצל כל א' וא' שמש אפי' יש נר על השלחן רמ''א בתשו' סי' פ''א וכ''מ בב''ח ורש''ל מיקל. ומשמע במאור דאע''פ שיש השמש אצל הנרות צריך נר על השלחן עמ''א סק''ד:

א

הלכות חנוכה

6,356

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ו

ארוך: וה''ה אם מעמידו גבוה משאר נרות ש''ד. ב''ח מהרי''ל מ''צ:

א

הלכות חנוכה

6,357

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ז

ישתמש: ואסור להשתמש בו תשמיש מגונה וכ''ש לשחוק בקארטי''ן ח''ו אצלו. מ''כ:

א

הלכות חנוכה

6,358

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ח

בהנאה: פי' לאחר שהודלק וכבה דקודם לכן לא נאסר דהזמנה לאו מילתא היא כמ''ש סי' תרל''ח סס''א. מ''א:

א

הלכות חנוכה

6,359

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

ט

של מנין: אפי' במקום שמוכרין הנרות במשקל מ''מ נרות של מצוה הכל מונין אותן בכל לילה. ת''ה מ''א ע''ש. ועט''ז ובתשובת פנים מאירות סי' צ''ח ובתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ל''ב ועיין יד אהרן:

א

הלכות חנוכה

6,360

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

י

כל כך: פי' אם נתערב א' ידליק ב' ואם נתערבו ב' ידליק ג' ורש''ל פסק דחד בתרי בטל וכן דעת הט''ז ע''ש:

א

הלכות חנוכה

6,361

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

יא

זקוק: ואם הניחה במקום שהרוח מצוי' וכבתה זקוק לה וחייב להדליק פעם אחרת בברכה וכן אם כבתה במזיד גן המלך סימן מ''ג. ובכנה''ג כתב משם שה''ג לחייב לחזור ולהדליקו אבל אין צריך לחזור ולברך וכ''כ הט''ז דא''צ לחזור ולברך ע''ש:

ב

הלכות חנוכה

6,362

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

יב

להחמיר: הסכמת האחרונים דראוי להחמיר לחזור ולהדליקו בכל ענין ובפרט בערב שבת קודם שבת ע''ש. כתב רש''ל מצוה מן המובחר לקנות שעוה לנר חנוכה ממה שנוטף מן הנרות בבה''כ מאחר דאיתעביד בהו חדא מצוה ויזהר שלא יקנה שעוה מנרות של בתי תפלות שלהם וע' סימן קנ''ד סי''א:

ב

הלכות חנוכה

6,363

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעג

יג

חרס: רש''ל קנה של כסף ובליל ב' התחיל להדליק בה ובירך להדליק ושעשה נסים ושהחיינו אף שבשעת קנין יש לברך מכל מקום ניחא לסדר ברכות שהחיינו עם אלו שני ברכות מט''מ. ובסדה''י האריך שכל א' יטריח לעשות לו מנורה יפה ומי שידו משגת יעשה של כסף וכן הנרות יעשה יפה:

ג

הלכות חנוכה

6,364

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעד

א

זה מזה: וכ''ש שאם נכבה השמש שאין להדליקו מן נר חנוכה. וכתב רש''ל שבבה''כ אין חילוק בין השמש לשאר הנרות שכל הנרות שבתוכה קרויה נר מצוה ומש''ה יש לגעור באותן שמדליקין נרותיה' ע''י שפחות מנר בה''כ חוץ ממוצאי שבת משום מבואות האפילות שעי''כ זכה שאול למלכות. ונר של הבדלה קרוי נר של מצוה. אבל אחר שהבדיל עליה כבר נעשה המצוה ויכול להדליק ממנה דאפי' נר חנוכה אחר שיעורו שוב אינה קרויה נר מצוה עכ''ל וע' סי' קנ''ד:

א

הלכות חנוכה

6,365

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעה

א

הנחתה: ויניחנה שם חצי שעה ד''מ. ועבב''י די''א שבנרות בה''כ מותר להדליקן במקום זה ולהניחן במקום אחר. ומ''מ יש ליזהר לכתחלה מ''א. ועט''ז סעיף קטן א' ועיין בשבות יעקב חלק ב' סימן מ' מה שתמה עליו:

א

הלכות חנוכה

6,366

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעה

ב

ואוחזה: היינו כל זמן מצותן אבל אם אוחזו בידו קצת זמן ואח''כ מניחה כשהיא דולקת יצא. ט''ז ע''ש:

א

הלכות חנוכה

6,367

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעה

ג

אשה: ומוציא' אפי' איש משא''כ במגילה דהוי כמו קריא' התורה סמ''ג וע' יד אהרן. ואדם שהדליק יכול להדליק לאשה ולברך כגון שעומדת אצלו בשעת הברכה או שמדלקת בעצמה. ב''ח ע''ש: סומא אם יכול להשתתף בפריטי מוטב ואם יש לו אשה אשתו מדלקת עליו ואם אין לו אשה ויש לו בית מיוחד מדליק על ידי סיוע של אחר דסומא חייב בכל המצות. תשובת רש''ל סי' ע''ו:

ג

הלכות חנוכה

6,368

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעה

ד

ג''כ: עיין בת' ש''א סי' מ''ב:

ג

הלכות חנוכה

6,369

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעו

א

להדליק: וכ''כ האר''י ז''ל. וע' של''ה שי''ל שלחנוכה תיבה א' וע' בהלק''ט ח''א סי' ג' אם שכח והדליק נר א' פחות מן הראוי ידליק עוד ולא יברך כי הברכ' שעש' בתחל' על חיוב כל הנרות עשה ב''י סי' תרע''ב. מ''א ע''ש:

א

הלכות חנוכה

6,370

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעו

ב

אינו: וה''ה אם אשתו הדליק' עליו בראשון עמ''א:

ג

הלכות חנוכה

6,371

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעו

ג

הנרות: אחר שהדליק נר הראשון אומר הנרות ויהיו ל''ו תיבות מלבד ב' תיבות הראשונות רמז למנין הנרות רש''ל ובשני תיבות הנרות הללו יש ח' אותיות רמז לח' ימי חנוכ':

ד

הלכות חנוכה

6,372

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעו

ד

ימיני: בת''ה סי' ק''ו כתב דבני ריינוס מתחילין להדליק בנר יותר שמאל ופונה לצד ימין מטעם כל פינות וכו' וכן עשה מהר''ם. ובני אוסטרייך מתחילין לצד ימין ומדליקין כדרך שאנו בני ברית כותבין וכתב שם להשוות הדיעות האלו דבמקום שאין מזוזה בחדר ממילא צריך להדליק בימין הכניס' בצד הטפח הסמוך לפתח וא''כ הנר שהוא כנגד ימינו הוא הסמוך לפתח לעולם ובו צריך להתחיל שהוא עקר המצו' דבדידיה לחוד הוי סגי אי לא הוי בעי למהוי מן המהדרין אבל בני ריינו''ס מיירי שיש לו מזוז' בחדרו וא''כ הוא צריך להדליק בשמאל הכניס' וא''כ נר הסמוך לפתח לעולם נגד שמאלו. וא''ת א''כ מה צריך מהר''ם לטעם דכל פינות וכו' תיפוק לי' משום ה''ט דצריך להדליק תחל' בטפח הסמוך לפתח וי''ל דנ''מ אם היו הנרות מסודרים מצד הפתח לצד דופן שכנגד הפתח כגון אם הפתח במזרח והנרות מסודרים ממזרח למערב שאז צריך להפוך פניו לדרום ולהתחיל בנר שסמוך לפתח ולא יהפוך פניו לצפון ויתחיל באותו הנר משום דכל פינות וכו' עכ''ל. וכתב ב''י על זה ונרא' שמנהג בני ריינו''ס הוא הנכון שצריך להדליק כל לילה על הנר הנוסף וכמו שכתב כאן בש''ע ואין לחלק בין היכא שהנרות בימין הכניס' להיכא שהם בשמאל הכניסה וכן אנו נוהגים עכ''ל. (והנה במ''א כתב דמהרי''ל ומהרי''ו מיירי כשאוכל בחדר בפני עצמו ואינו נכון עיין אליה רבה ומבואר בב''ח ובשכנה''ג דהמשתתף צריך לשמוע הברכות מהמברך דאם לא כן צריך לברך על הראי') וכתב רש''ל המדקדק יניח באורך כשפוד שיהא כולן שווין בטפח הסמוך לפתח ויתחיל בשמאל ויפנה לימין וכ''פ הב''ח. וכ''כ הט''ז נהגתי בעצמי הדרך היותר נכון לסדר הנרות באורך סמוך להפתח כמ''ש רש''ל כדי שיהיו כל הנרות בטפח הסמוך לפתח ולהדליק בליל' ראשונ' בנר שאצל הכותל ובליל שני יוסיף לו נר שני סמוך לו לצד חלל החדר ויתחיל בנר הנוסף ויסיים בנר שאצל הכותל וכן בכל לילה שאח''כ יוסיף נר אחד לצד חלל החדר ויתחיל בו ויסיים באותו שאצל הכותל. ואם אי אפשר לסדר כן יסדר אותם על הכותל כשור' מצד ימין הפתח ואע''פ שהאחרים שיוסיף לא יהיו כולם בטפח הסמוך לפתח אין חשש בזה כיון שהנר הראשון הוא באותו טפח סגי ויתחיל בכל ליל' בנוסף שהוא ימין המזומן בפני האדם וידליק אח''כ עד נר שאצל הכותל כנ''ל נכון עכ''ל ע''ש. ומט''מ כתב בשם רש''ל שיניחם בתוך חלל הפתח כמו המזוז' ע''ש:

ה

הלכות חנוכה

6,373

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעו

ה

הברכ': ואם הדליק ולא בירך יש לו לברך על השאר וכל זמן שעוסק יש לו לברך הלק''ט חלק א' סימן ג' ע''ש:

ה

הלכות חנוכה

6,374

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעז

א

פרוטה: דייק למימר פרוטה לומר שא''צ האכסנאי ליתן כל חצי הוצאת הנרות רק בפרוט' דיהיב ליה סגי עיין בס' גן המלך סי' מ'. וגם בזמן הזה מותר להשתתף ד''מ. כתב בתשובת רש''ל שגם הבחורי' צריכים להשתתף ואפשר דדוקא כשאוכל בפני עצמו אבל אם סמוך על שלחן בע''ה בכלל בני ביתו הוא ומדינא אין צריך להדליק אלא אם רוצה להיות מן המהדרין. מי שסועד אצל חבירו באקראי מצו' מן המובחר שילך לביתו וידליק ואם אינו רוצ' לזוז משם יצוה לבני ביתו שידליקו עליו בביתו ט''ז ע''ש. ולענין סומא ע' סי' תרע''ה ס''ק ג' מש''ש:

א

הלכות חנוכה

6,375

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעז

ב

בשמן: וצריך הבע''ה להוסיף מעט שמן בשבילו ב''ח אגוד' וכ' הרשב''א שהוא הדין אם הבע''ה מקנה לו חלק שמן במתנ' שרי. מ''א:

א

הלכות חנוכה

6,376

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעז

ג

ומברך: דברכה לבטלה ליכא כיון שאינו רוצה לצאת בשל אשתו חל חיובא עליו תשובת מהרי''ל. ויש חולקין וספק ברכות להקל ט''ז. ורש''ל כתב מי שבא לביתו ומצא שהדליקו עליו צריך להדליק. וכתב המ''א ודבריו אינם מוכרחים לכן אין לברך ע''ש ועיין ט''ז:

ג

הלכות חנוכה

6,377

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעז

ד

ושורפו: דאסור להניחו לשנה הבאה דחיישינן לתקלה. טור:

ד

הלכות חנוכה

6,378

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעז

ה

לבטלו: עיין ביורה דעה סי' צ''ט ס''ק י''ד מש''ש. (עיין בספר אליה רבה בזה שהעלה להלכה דאף שכבר נפל לפחות מס' שאין לבטלו והשיג על כמה אחרונים בזה):

ד

הלכות חנוכה

6,379

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעח

א

חנוכה: ואם יש לו נר א' לביתו סגי ויקח המותר לנר חנוכה. מ''א:

א

הלכות חנוכה

6,380

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעח

ב

שלום: שמצטערים לישב בחשך. וכתב הב''ח דאם אין לו פת נ''ח קודם וכ''כ העט''ז אבל הט''ז כתב דפת קודם ע''ש. וכתב המ''א ואפשר דבזמן הזה שמדליקין בפנים יקנה נ''ח ואעפ''כ לא ישב בחשך ואע''פ שאסור לאכול לאורה מ''מ כיון דא''א בענין אחר הוי כשעת הסכנה דמניחו על שלחנו אע''פ שע''כ משמש בו ה''נ כן הוא וה''ה בחול מי שאין לו אלא נר אחד ע''ש:

א

הלכות חנוכה

6,381

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעח

ג

יקנה לנ''ח: היינו נר אחד והמותר ליין קידוש. מ''א:

א

הלכות חנוכה

6,382

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעט

א

ואח''כ: וכתב הלבוש דמי שהדליק של שבת תחלה ולא קבל שבת במחשבתו שיכול להדליק אח''כ ע''ש. וט''ז חולק עליו וכתב דאינו יכול להדליק הואיל לדידן שיש מנהג פשוט שהאשה המדלקת נר שבת מקבלת שבת עליה ואסור' במלאכה רק אחרים בני בית עדיין מותרים ע''כ איש שמדליק נר שבת ושכח להדליק של חנוכה אסור לו להדליק של חנוכה אחר כך אלא יתן לאחד מבני ביתו להדליק ע''ש. ונ''ל דבאשה המדלקת כיון שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקתה כמ''ש סי' רס''ג ס''י א''כ לכ''ע לא תדליק שוב של חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק. מ''א ע''ש:

א

הלכות חנוכה

6,383

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרעט

ב

גדול: דוקא אחר פלג המנחה. ב''ח:

א

הלכות חנוכה

6,384

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפא

א

קודם: ובמ''צ כתב שמדליקין קודם ויתן לך. וכתב המ''א דמי ששכח אתה חוננתנו יבדיל ואח''כ ידליק דהא נהגו עכשיו האנשים שלא להדליק קודם הבדלה שבתפלה אם כן אסור להדליק כיון שלא הבדיל ומ''מ בצבור לא יעשה כן רק יאמר המבדיל וידליק ואח''כ יבדיל עכ''ל. ומי''ט כתב שהגאון מהר''ל מפראג הנהיג להבדיל קודם וטעמא שמא ישכח להבדיל בתפלה ועביד איסור בהדלקה ומסיק שכן יש לנהוג וכ''פ הט''ז למעשה להבדיל בביתו עכ''פ קודם ואח''כ להדליק נר חנוכה ע''ש: (ובספר אליה רבה העלה להלכה דלעולם מדליקין תחלה ואח''כ מבדילין ודחה דברי ט''ז בשתי ידים ע''ש):

ב

הלכות חנוכה

6,385

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפב

א

כשמגיע: וה''ה שיאמר כן בתפלה אחר גמר התפלה דרך בקשה. יש לומר הרשעה בחטף ב''י. להשכיחם תורתך ולהעבירם חקי וכו' בלא ממי''ן ש''ג מרדכי וכ''כ בכנה''ג. בזמן בלא וא''ו ט''ז דלא כלבוש שכתב לומר ובזמן הזה בוא''ו ע''ש. וי''ל שמונת ימי חנוכה אלו להודות וכו'. מ''א:

א

הלכות חנוכה

6,386

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפג

א

אין: כתב הכלבו אין אומרים שיר מזמור לאסף לפי שהם כעין יום טוב מאחר שאומרים בו הלל:

א

הלכות חנוכה

6,387

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפד

א

בשל חנוכה: ומקצת שוש אשיש עיין סימן תכ''ה סעיף ב'. וי''א דבשבת שני מפטירין שוש אשיש. לבוש:

ב

הלכות חנוכה

6,388

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפד

ב

א''צ לקרות יותר: דאין משגיחין בחנוכה:

ג

הלכות חנוכה

6,389

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפד

ג

לקרות חמישי: ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי תשובת מהרי''ל סימן רי''ב. ועיין סימן רפ''ב ס''ו וססי' קמ''ד ואפי' נזכרו בקריאת הרביעי אל יקרא הוא בחנוכה דאין מדלגין כמ''ש סימן קמ''ד. ב''י ש''ל מ''א:

ג

הלכות חנוכה

6,390

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפד

ד

להפסיק: והט''ז כתב דהאי פסקא דרמ''א לאו דסמכא הוא ואינו צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח''כ יקרא לאחרים בשל ר''ח וכתב שכן הסכים הרב הגאון מוהר''ר נפתלי כ''ץ ז''ל ע''ש ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל א' סי' ל''ו:

ג

הלכות חנוכה

6,391

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפה

א

שקלים: ואם שכחו הצבור בראש חדש אדר לקרות פרשת שקלים צריכים לחזור ולהוציא ס''ת ולקרות הפרשה גינת ורדים חא''ח כלל א' סי' ל''ו ע''ש. אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה בראשון צריך לחזור לקרותן בשני עיין ב''ח:

א

הלכות חנוכה

6,392

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפה

ב

מדאורייתא: בשל''ה האריך לצדד שפרשת פרה אינה דאורייתא וכ''כ הב''ח וכ''כ בתשובת מהרי''ל סימן קפ''ב שלא הזכיר אלא פרשת זכור. ובת''ה סי' ק''ח כתב וז''ל באשר''י פרק ז' דברכות כתב דעשה דאורייתא לקרות פרשת זכור בעשרה. ובתוס' שאנ''ץ כתבו דאין שום קריאה דאורייתא רק פרשת זכור. ובתוס' הקצרות בברכות פרק ב' פירשו דפרשת זכור ופרשת פרה חייבים לקרות' מן התורה וכו'. ואם כן צריך לזהר יותר שישמעו קריאת פ' זכור בי''ד ממקר' מגילה בזמנה אלא שהעולם לא זהירי בהכי עכ''ל. וכתב המ''א ונ''ל ליישב מנהג העולם דאטו מי כתיב בתורה שיקראו דוק' בשבת זו אלא שחכמים תקנו בשבת זו הואיל ושכיחי רבים בבה''כ וסמוך לפורים כדי לסמוך מעשה עמלק למעשה המן וע''כ כששומע בפורים פרשת ויבא עמלק נמי זוכר מעשה עמלק ויוצא י''ח וכ''ה ברא''ם סי' ב'. אבל פ' פרה לא מצינו שהוא מדאורייתא עכ''ל ע''ש. וכתב רש''ל שאין הקטן עולה למפטיר בפ' זכור ובפ' פרה ע''ש. והב''ח כ' דבין קטן שיודע למי מברכין ובין שאינו יודע למי מברכין עולה ע''ש: והט''ז כ' דוקא קטן היודע למי מברכין עולה. ובסימן רפ''ב פסק רמ''א דקטן יכול לקרות בפ' המוספין או בארבע פרשיות שמוסיפין באדר ונראה דביודע למי מברכין קאמר עכ''ל ע''ש: ועיין בגינת ורדים חא''ח כלל א' סי' ל''ז. כתב מהרי''ל בכל ארבע פרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צו''ץ ד''מ. יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום ה' מפרשת שובבי''ם ת''ת וי''א גם פ' ויקהל ופקודי ואומרים שומר ישראל וכו'. ופשוט דהש''ץ אומר ענינו בשחרית ומנחה. וכתב האר''י ז''ל בפי' התורה שימים אלו מסוגלים לתקן עון קרי יותר מכל השנה להמתענים בהן לכן מתחיל מפ' שמות שאז התחיל השעבוד שנתקן הקרי דאדה''ר ונגמר בפ' כי תקנה עבד עברי ע''ש:

ז

הלכות חנוכה

6,393

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפו

א

מותר: וב''ח כתב דחנוכה אסור להתענות לפניו ועיין סי' תר''ע ס''ק ב' מש''ש. וע' יד אהרן:

א

הלכות מגילה ופורים

6,394

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפו

ב

בי''ג: ויש מתענין לילה ויום. כנה''ג. מהרי''ל לא היה מגיד ההלכה בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ''נ הוכיח מהגמרא שאפי' בפורים היו רגילים ללמוד לפני רבם:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,395

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפו

ג

מצטערים: וכ''ש יולדת כל שלשים יום:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,396

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפו

ד

לא יפרשו: אפי' ההולך בדרך וקשה עליו התענית. ב''י ש''ל:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,397

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפו

ה

לאכול: משמע אפי' יותר מיו''ד. וט''ז כתב דאין לסמוך על הג''ה זו אלא יאכל סעודת המילה בלילה כמו בט''ב ע''ש. משנכנס אדר מרבין בשמחה. ומי שיש לו דין עם עכו''ם ישפוט באדר. כתב ר''מ אלשקאר סי' מ''א דיכולין לתקן בני העיר בהסכמת וחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים על שנעשה להם נס ואף שהולכים לעיר אחרת להשתקע חל עליהם ומי שנעשה לו נס באדר ונדר לעשות לו פורים י''א לעשות בשנת עיבור באדר שני וי''א לעשותו באדר ראשון אא''כ נעשה הנס בשנת העיבור באדר שני הר''ש הלוי סי' י''ו ועיין מ''ש סי' תקס''ח סעיף ז' (ובמג''א חולק עליו. ובספר אליה רבה דחה דבריו בסימן תרפ''ה עיין שם). כתב כנה''ג מי שמתענה יום שנעשה לו נס ואירע בשבת יתענה בערב שבת:

ב

הלכות מגילה ופורים

6,398

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפו

ו

ג' ימים: פי' בה''ב אחר פורים ב''י סימן תכ''ט ע''ש:

ג

הלכות מגילה ופורים

6,399

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תרפז

א

כל הלילה: ואחר שעלה עמוד השחר לא יקרא וגר שנתגייר קודם הנץ החמה פטור מקריאת הלילה מ''א וע''ש בהלק''ט סימן רפ''ו. ואונס קצת יכול לשמוע של יום אחר שעלה עמוד השחר:

א

הלכות מגילה ופורים