sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
5,400	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ג	דייסא: נ''ל דאפי' במקום שמלפתין בו את הפת בטלה דעתן דאכלי נהמ' בנהמ' ונ''ל דה''ה שאר מיני ליפתן וקיטניות במקום שאין דרך ללפת בהן הפת אסור לערב בהן. מ''א:	ד	הלכות יום טוב
5,401	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ד	מעושן: כ' המ''א נ''ל דאם אינו ראוי לאכילה ע''י הכבישה או העישון אין מערבין בו אבל במלח אע''פ שהוא ראוי לאכילה אין מערבין דאמרי' מליח הרי הוא כרותח כבוש ה''ה כמבושל משמע דמליח אינו כמבושל מיהו אם היה כבוש בציר או בחומץ ושהה בתוכו כדי שיתנו על האור ויתחיל להרתיח הוי כמבושל אם נאכל כך עיין בי''ד רסי' ק''ה. מ''א:	ה	הלכות יום טוב
5,402	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ה	עדשים: דוקא אם אין לו תבשיל אחר יש''ש ועב''י ובט''ז. ודוקא שמלפתין בהם את הפת כמ''ש ס''א. מ''א וע' יד אהרן:	ו	הלכות יום טוב
5,403	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ו	ששכח: ואם מחמת עצלות שכח נקרא פושע יש''ש ועמ''א. ודוקא אם שכח פעם א' אבל פעם ב' פושע הוי. גמרא:	ז	הלכות יום טוב
5,404	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ז	שאינו: או שלא ידע שמחויב כל אחד לערב וסמך על הגדול אבל בר בי רב חשיב כפושע. יש''ש:	ז	הלכות יום טוב
5,405	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ח	התנה: והניח עירוב תתומין. יש''ש:	ח	הלכות יום טוב
5,406	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	ט	סומכין: פירוש אם שכח ואין צריך להודיעהו:	ט	הלכות יום טוב
5,407	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	י	מן: פירוש ממקום שהעירוב מונח עליו:	יא	הלכות יום טוב
5,408	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יא	צרכנא: כתב רש''ל אם לא התנה בפירוש ולשחוט אינו יכול לשחוט ביום טוב לשבת וט''ז חולק עליו והעלה דאין להשגיח עליו לאסור השחיטה מיום טוב לשבת אם הניח עירוב תבשילין ע''ש וכ''פ הב''ח וכ''מ בתשובת גינת ורדים חא''ח כלל ד' סימן ד' דא''צ לפרש ולשחוט. והשכנה''ג בהגהת ב''י אות י' כתב דלכתחלה ראוי לומר בפירוש ולשחוט ושכן נוהג הוא ז''ל ועיין יד אהרן:	יב	הלכות יום טוב
5,409	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יב	ראשון: היינו שחל יום טוב ביום ה' ו' משא''כ אם חל יום ו' ויום שבת פשיטא דמותר לבשל ביום ו' שהוא י''ט ראשון ע''י עירוב תבשילין. וכתב רש''ל דאפילו אם עבר ובישל ביום א' דהיינו ביום ה' דאסור לאכלו בשבת. וט''ז חולק עליו ומתיר לאכול בשבת וכ''ש שאין איסור לאכלו עכ''פ בי''ט ע''ש אם חל יום טוב יום ו' ויום השבת יאמר בע''ת למעבד כל צרכנא מיום טוב לחבירו ומיום טוב לשבת עיין ט''ז הטעם. ועיין מ''א שהניח בצ''ע דאם יודע שיהיה לו ביום שני אונס שלא יוכל לאפות כגון ביום אידם אי שרי לאפות או לבשל ביום ראשון אם היה דעתו לכך בשעת עירוב ע''ש:	יג	הלכות יום טוב
5,410	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יג	העירוב: היינו התבשיל אבל אם נאכל הפת אין בכך כלום עס''ב. ואפי' חל יום טוב ביום ה' וביום ו' ונזכר ביום טוב ראשון אין צריך לערב. יש''ש ועסכ''ב:	טו	הלכות יום טוב
5,411	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יד	לאכלו: ומכל מקום יניח אותו ללחם משנה בערבית ושחרית ולמנחה יבצע עליו כמ''ש בס''ק ב':	טז	הלכות יום טוב
5,412	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	טו	לבשל: אפי' לא הניח הקדירה עדיין אצל האש רק שהתחיל בתיקונו כגון שחתך הלפתות וכדומה מותר לבשלו. מ''א:	יז	הלכות יום טוב
5,413	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	טז	נר: האחרונים העלו דאם לא עירב אסור להדליק לכן אין להדליק רק נר אחד כמ''ש ס''כ:	יט	הלכות יום טוב
5,414	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יז	אחרים: וה''ה אם יש שם אחרים והוא אינו רוצה להקנות להם קמחו שרי גם כן לאפות בצמצום. יש''ש:	כ	הלכות יום טוב
5,415	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יח	כלל: כתב ט''ז כמדומה לי שאין לסמוך על פסק זה לחזור ולברך שנית ע''ש. ועיין סעיף קטן ב' מש''ש בשם יש''ש:	כ	הלכות יום טוב
5,416	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	יט	לאחרים: ומשמע מזה דאפי' משרתת אסורה לבשל. ובי''ט שחל להיות ערב שבת אסור לבשל מי''ט לשבת אפי' ע''י עירוב ומ''מ אחרים אופין ומבשלים לו. מ''א ע''ש:	כ	הלכות יום טוב
5,417	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	כ	ואחד: היינו לכתחלה אבל אם אירע שלא אכל כלל ממין א' אינו אוסר לשבת כיון שעכ''פ בשעת הבישול נתכוין לאוכלו היום הרי היה המעשה שלו בהיתר. ט''ז ועיין סימן תק''ג:	כא	הלכות יום טוב
5,418	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	כא	בעירוב וכו': ומברך בתחלה. ש''ג:	כב	הלכות יום טוב
5,419	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	כב	לא: ויש''ש וב''ח פסקו כסברא ראשונה:	כב	הלכות יום טוב
5,420	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכז	כג	והותיר אחת: היינו קדירה אחת אסור לאכלו דבהערמה חיישינן שילמדו אחרים לעשות כן משא''כ במזיד: וכתב ט''ז וקשה דלעיל סכ''א הבי' י''א דמותר קודם האכילה מטעם שיאכל מכל אחד ולמה אסר כאן. ע''כ נ''ל דכאן מיירי במבשל מין אחד בשני קדירות דבזה לא מהני מה שרוצה לאכול ממנו מעט דהא טעם אחד לשניהם אבל אם יש שינוי ביניהם בטעם מהני אפי' בשני קדירות קודם אכילה הערמה זו לאכול מעט ממנו עד כאן לשונו:	כד	הלכות יום טוב
5,421	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכח	א	עירובי: ואם הניח עירובי חצירות לי''ט סומך עליו גם לשבת מ''א והמניח בע''פ יש לכלול ג''כ י''ט ויאמר כל שבתות וימים טובים עש''ת ש''א סכ''ט די''ט שחל בה''ו ואנשים רוצים לילך על היריד בי''ט האיך יתנהגו:	א	הלכות יום טוב
5,422	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	א	בערב יום טוב: וה''ה בי''ט ראשון מפני שהוא ערב י''ט שני. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,423	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	ב	שלישית: קודם מנחה קטנה ואם שכח לעשותה קודם יעשנה אח''כ. ופשוט דסעודת מילה מותר כמ''ש סי' רמ''ט. וחייב לאכול פת בי''ט בערבית ושחרית ואם לא אכל בליל י''ט יאכל ביום שני פעמים כמ''ש סי' רצ''ח סס''א. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,424	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	ג	היין: ומצוה לאכול בשר. רמב''ם:	א	הלכות יום טוב
5,425	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	ד	ובגדי: ואם אין ידו משגת יקח לכל הפחות מנעלים חדשים לכבוד יום טוב. מהרי''ל:	א	הלכות יום טוב
5,426	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	ה	מאחרין: חוץ מר''ה עיין סי' תקפ''ד סס''א:	א	הלכות יום טוב
5,427	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	ו	עניים: עיין זוהר פרש' פנחס שהפליג בעונש מי שאינו נותן לעני מסעודתו בי''ט ר''ל. ומי שמתענה בי''ט צריך ללמוד כל היום או לומר תחינות:	ב	הלכות יום טוב
5,428	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקכט	ז	ושותה: אפי' אם הוא בעל תשובה ומסגף עצמו בכל ימות השנה שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבתות וי''ט וחנוכה ופורים חייב לאכול ולשתות. בית יעקב סי' ע''ג ועיין במהרימ''ט חלק ב' חא''ח סימן ח':	ג	הלכות יום טוב
5,429	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקל	א	אסור: וחייב לכבד חה''מ במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב ומהרי''ל לבש בגדי שבת ועונש המבזה את המועדות פרש''י חה''מ. ומצוה לאכול פת מ''א. כתב הכנה''ג בשם הרשד''ם אם הוא מקום שנהגו להקל אפי' בדבר שאינו אבד ובא חכם ואסר להם אפילו דבר אבד אין לחכם אחר להתיר להם ע''ש:	א	הלכות חול המועד
5,430	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	א	במועד: כדי שיגלח ערב י''ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול:	ב	הלכות חול המועד
5,431	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ב	אנוס: דלא מוכחא מלתא כ''כ ואפילו לא היה להם אומן מערב י''ט אסור. ב''י:	ג	הלכות חול המועד
5,432	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ג	ברגל: וב''ח פסק דוקא שהתירו לו קודם הרגל ולא שלמו לו ימי נידוי עד הרגל דאין נידוי שלנו פחות מז' ימים. אבל אם לא ביקש שיתירו עד הרגל לא חשיב אונס:	ד	הלכות חול המועד
5,433	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ד	ברגל: ובזה נראה אע''פ שהיה יכול להתירו קודם הרגל לא מיקרי פושע שהי' בדעתו לקיים נדרו ונזירתו. מ''א:	ד	הלכות חול המועד
5,434	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ה	הים: שלא בא בישוב עד ח''ה ב''י רי''ו. משמע דאם היה בערב י''ט במקום ישוב אסור לגלח בח''ה. ונ''ל דאם היה שני ימים או שלשה ימים קודם י''ט בישוב ובערב י''ט לא היה בישוב מותר לגלח בח''ה ומיהו דוקא כשבא ממדינת הים דאז מפרסמ' מלתא אבל בדרך אחר לא. מ''א. כתב בספר גן המלך סי' ס''ב כל אלו דמגלחין במועד מותרים לספר ע''י ישראל כיון שיש היתר בדבר ע''ש:	ד	הלכות חול המועד
5,435	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ו	לטייל: אבל יצא להרויח או לראות פני חבירו שרי דמקרי דבר מצוה עססי' רמ''ח:	ד	הלכות חול המועד
5,436	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ז	קטן: דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא. ובנ''י כתב דוקא כשיש שער רב ומצטער ע''ש. ודוקא לקטן מותר לגלח דצורך הרגל הוא. אבל לעכו''ם אסור לגלח דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד אא''כ אין לו מה יאכל עססי' תקמ''ב ס''א. מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין ע''י ספר ישראל גן המלך סי' ס''ב:	ו	הלכות חול המועד
5,437	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ח	בפרהסיא: ואפשר דבקטן הנראה כגדול אסור לגלחו בפרהסי'. מ''א:	ו	הלכות חול המועד
5,438	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	ט	שביעי: עיין סי' תקמ''ח סעיף ח':	ז	הלכות חול המועד
5,439	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלא	י	שפה: בין בתער בין במספרים ע''ת ע''ש. אפי' אינה מעכבת האכילה ומכ''ש דמותר לגלח לצורך המכה עיין מ''א:	ח	הלכות חול המועד
5,440	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלב	א	ואוסרים: ופשוט דכל הני דמותרין לגלח מותרין ליטול צפרנים מ''א ול''נ לאסור דצפרנים יכול ליטול בכל מקום ודו''ק באר הטיב אשר לפני ובש''ת נ''ש סי' נ''ו מתיר למי שזהיר לנטלם בכל ערב שבת ליטלם בחה''מ בערב שבת. כתב המ''א ונ''ל אם נוטלן בערב י''ט מותר ליטלן בח''ה דהא ר''ת מתיר בזה אפי' לגלח ע''ש:	א	הלכות חול המועד
5,441	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלב	ב	בסכין: משמע בידו או בשיניו מותר וכתב ריא''ז הנוטל צפרנו בשיניו אין בו משום מיאוס:	א	הלכות חול המועד
5,442	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלב	ג	טבילה: עיין מה שכתבתי בי''ד סי' קצ''ח סעיף קטן י''א:	א	הלכות חול המועד
5,443	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	א	כיון: דצורך אכילה לא גזרו כיון מלאכתו:	א	הלכות חול המועד
5,444	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ב	אסור: במקומות שעושין מחיה ביין שרף ששורפין ביורות ויש להם ריוח הרבה יש מקום להתיר וליתן הריוח לעניים כיון שהם אינם עושים מלאכה בעצמם רק ע''י עכו''ם ואפי' ישראל יהיה מסייע מותר דמסייע אין בו ממש מיקרי כיון דהעכו''ם יכול לעשותה בלי סיוע ישראל. בית יעקב סי' מ':	א	הלכות חול המועד
5,445	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ג	יערים: ואם הערים מותר לאוכלו עיין סי' תק''ג. מ''א:	א	הלכות חול המועד
5,446	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ד	בשכר: ובחטים ובכל דבר מ''א וכ''כ י''א ע''ש:	א	הלכות חול המועד
5,447	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ה	לעקור: ואינו יכול לעקור אלא כדי מה שצריך עמ''א:	ב	הלכות חול המועד
5,448	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ו	לכבשם: אפילו אין נמצאים אחר המועד דמלאכה גמורה אינה מותרת אלא בדבר האבוד ועבורי רווחא לא מיקרי פסידא ר''ן אבל לקנות מותר כמ''ש סי' תקל''ט ס''ה:	ג	הלכות חול המועד
5,449	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ז	יסחוט: אע''פ שמולח הרבה יותר מהצורך הרי יכול לומר על כל אחד בשעת הבאה ומליחה זה נסחט וכן כשמולח חבירו דהערמה כי האי שרי אפילו בי''ט כמ''ש ס''ס ת''ק כ''ש בח''ה. וא''ל מ''ש מקמח דאסור לטחון שלא לצורך כמ''ש ס''א דשאני צידה דכל פעם י''ל שימצא דג משובח יותר משא''כ בקמח. ומה שמותר למלוח על ידי הערמה היינו משום דאין עיבוד באוכלין. מגן אברהם:	ד	הלכות חול המועד
5,450	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ח	לצודן: אפי' נהגו שלא לצוד רשאין לחזור ממנהגם מפני שממעטים משמחת י''ט. ש''ג כנה''ג מ''א:	ד	הלכות חול המועד
5,451	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	ט	אומניהם: דוקא האומנים שעושים הרבה ביחד ונראה כעושה לצורך חול לכן עושים בצנעה:	ה	הלכות חול המועד
5,452	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלג	י	חיות: כוונת רמ''א לאשמועינן דדגים שרי כמ''ש ס''ד. והמ''א הניח בצ''ע דאפשר אף בדגים אסור בפרהסיא ע''ש. ונ''ל דמי שיש לו בריכה גדולה אסור לחפור בחה''מ שיזובו המים כדי שיצודו הדגים דמוכחא מילתא טפי שהוא צורך חול. מ''א עיין שם:	ה	הלכות חול המועד
5,453	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלד	א	מכבסין: כדי שיכבס מערב י''ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול:	א	הלכות חול המועד
5,454	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלד	ב	הידים: שאפי' כבסן קודם הרגל חוזרים ומתלכלכים טור. משמע דאפי' יש לו הרבה שרי דאל''כ היינו חלוק והטעם שמתלכלכים תיכף וצריך בכל יום אחד וא''כ לפי מה שנוהגים שלא להחליפם אלא משבת לשבת א''כ אסור לכבסן במועד שדי להם בכביסה מעי''ט. מ''א:	א	הלכות חול המועד
5,455	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלד	ג	חלוק אחד: אפי' אין בו איזורו שרי לדידן מ''א. במצרים נוהגין היתר לכבס על ידי השפחות עכו''ם כל הכלים הצריכים במועד דכיון דצריכים למועד לכולם הוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד. מהריק''ש:	א	הלכות חול המועד
5,456	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלד	ד	אין: אפי' מבית לבית באותה חצר דאפי' מאומן עכו''ם עמ''א:	ג	הלכות חול המועד
5,457	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלד	ה	שכרו: ה''ה דאפי' יש לו מה יאכל מותר ליתן לו שכרו דמה איסור יש בזה אלא ה''ק אע''פ שאין לו מה יאכל דצריך לתת לו שכרו ה''א דמותר ליטלן משום כדי שלא יתבענו שנית קמ''ל דנותן לו שכרו ומניחן אצלו ואם אינו מאמינו מניחן וכו' אבל אם יש לו מה יאכל לא יתן לו שכרו ואינו רשאי לפנותן לבית הסמוך לו. ולכאורה צ''ע דאם אין לו מה יאכל למה לא יביאם בפרהסיא דהרי מותר לו לעשות מלאכה כמ''ש ס''ס תקמ''ב י''ל דמ''מ אסור שהרואה לא ידע שאין לו מה יאכל ולפ''ז כ''ש שאסור לו לעשות המלאכה בפרהסיא מ''א ועיין בתשובת שער אפרים סי' ל''ו דאוסר לנגן בכלי שיר לישראל בחול המועד:	ג	הלכות חול המועד
5,458	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלה	א	מחצר: דרך ר''ה ואם יש פתח בין ב' החצירות מותר לפנות אפי' דרך כמה חצירות. ב''ח ועמ''א:	א	הלכות חול המועד
5,459	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלה	ב	שלו: דשמחה לאדם שיהיה דר בתוך שלו. וכתב המ''א ונ''ל דאם אדם דר אצל חבירו בחדר אחד ואחר כך שכר לו בית מיוחד אע''פ שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפי' מכעורה לנאה אסור מיהו אם הוא בין העכו''ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה עד כאן לשונו:	ב	הלכות חול המועד
5,460	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלו	א	לטייל: נ''ל דמא''י לח''ל אסור לתקן צרכי הרכיבה עיין סי' תקל''א סס''ד. מ''א:	א	הלכות חול המועד
5,461	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלו	ב	לבריחה: אפי' לא ישבה עדיין עליהם ג' ימים שראוי למכור הבצים בזול מ''מ שרי מפני הפסד מועט אבל אחר ג' ימים לבריחה אסור אפי' יפסידו הבצים דיש טורח גדול בחזירתה וכ''ש דאסור להושיב אחרת שאין כל התרנגולות יושבות על ביצים שכבר הוחמה לפיכך אין טורחין מספק. ב''י עיין מ''א:	ד	הלכות חול המועד
5,462	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	א	האבד: וספק דבר אבד נמי מותר. רש''ך חלק א' סימן קי''ג:	א	הלכות חול המועד
5,463	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ב	ונתקלקלו: ואם נסתמו לגמרי אסור דהוי כעושה מתחלה:	ה	הלכות חול המועד
5,464	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ג	ששה: אבל בפחות מכאן כיון דלא עברו ביה מיא אסור ועמוקה ג' אפשר דאסור לחפור עד ח' דטרחה יתירה היא להשליך העפר לחוץ עיין ב''י:	ו	הלכות חול המועד
5,465	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ד	כדי: ומה שפסק לעיל בסימן תקל''ג ס''ד דצד דגים שהרי אפשר שיאכל מהם במועד והכא כתב לאוכלם במועד שאני הכא דסוף סוף גם השדה שותה ממנה ומש''ה בעי שיאכל דוקא מה שאין כן התם ועיין מ''א:	ח	הלכות חול המועד
5,466	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ה	מתליעים: שנוטל התולעת שבאילן אע''פ שנפסד האילן אסור דטירח' יתירה היא:	יב	הלכות חול המועד
5,467	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ו	יכול: אבל במלאכה גמורה אסור ליתן לו שכר מזונו. מ''א:	יד	הלכות חול המועד
5,468	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ז	ומוסרין: אבל לשכור לו שומר אסור ובשבת אפי' למסור לו אסור. מ''א:	יד	הלכות חול המועד
5,469	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ח	בפרות: ולדידן שאין דשין בפרות צריך שינוי אחר. מ''א:	טו	הלכות חול המועד
5,470	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	ט	לבצרו: ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר ועיין סימן תקמ''ב סעיף א':	טז	הלכות חול המועד
5,471	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלז	י	לעשות: ואדם חשוב צריך ליזהר אפי' במלאכת דבר האבוד שמא יטעה העולם לומר שכיון מלאכתו במועד. ב''י בשם רוקח:	טז	הלכות חול המועד
5,472	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלח	א	האבד: אבל בדבר שאינו אבד פשיטא דאסור לעשות בחה''מ ואם דבר שאינו אבד בחה''מ אפי' לבנו קנסוה רבנן ומאבדין אותו ממנו ודוק' למ''ד מלאכת חה''מ דאורייתא. רי''ו. ונ''ל דדמי לעושה מלאכה בשבת שאסור לו לעולם וה''ה לבנו. מ''א וע''ש ובט''ז:	ו	הלכות חול המועד
5,473	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	א	אסורה: מפני הטורח:	א	הלכות חול המועד
5,474	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ב	מצויים: נ''ל דגם בזה צריך שלא יכוין מלאכתו במועד עיין מ''א:	א	הלכות חול המועד
5,475	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ג	ויתבעם: וכתב הט''ז נ''ל דזה דוקא שהוא צריך לטרוח וליזל בדינא ודיינא אבל אם אין צריך אלא לתבוע לעצמו שיפרע לו לא מצינו איסור. והאידנא אנו רואים בכל הקהלות שתובעים בפני הדיינים אפי' בעד פרקמטי' בחה''מ יש ללמוד זכות דאנו רואים קלקול החובות הוא מצוי ביותר בכל יום וכל החובות הוויין בחזקת ספק דבר האבד עד כאן לשונו עיין שם:	א	הלכות חול המועד
5,476	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ד	למכור: וה''ה דמותר לקנות בצינעה. מ''א:	א	הלכות חול המועד
5,477	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ה	במשפט: דוקא במשפט העכו''ם לכן דקדק רמ''א וכתב לקבול במשפט וכן הא דכתב מותר לעשות זקיפה מיירי בעכו''ם שמעתי ועיקר. מ''א:	ג	הלכות חול המועד
5,478	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ו	בריוח: דהיינו עושר מופלג. ט''ז:	ד	הלכות חול המועד
5,479	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ז	לירידים: כתב רש''ל בתשובה סימן ע''ט דע שקבלתי הלכה למעשה להתיר בחה''מ אם בא יריד אפי' יומא דשוקא הנקרא קרסנ''י טאר''ג שהוא דבר דלא שכיחא ובא לזמנים דומי' דשיירות וספינות וחשבינן הפסד ריוח להפסד קרן וכו' אבל שאר ימי שוק אין להתיר כלל לישב בחנות אם לא שהחנות סגורה ופתוחה במקצת אם בא ליקח וכל זה כדי להוציא לשמחת י''ט עכ''ל:	ה	הלכות חול המועד
5,480	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ח	המועד: ודוקא שיודע בודאי שלא יפסיד מהקרן. מהריב''ל מ''א:	ה	הלכות חול המועד
5,481	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	ט	שקונה: המ''א העלה דדוקא בביתו מותר אבל בחנות אסור וכ''כ רש''ל שהחנות יהיה סגורה וכשיבא הלוקח לקנות פותחה במקצת וביריד שרי למכור כמו שכתב בסעיף קטן ז':	ה	הלכות חול המועד
5,482	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	י	שתייתו: פי' לכל השנה. ט''ז:	ט	הלכות חול המועד
5,483	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	יא	תבלין: מוכרי בשמים אף על פי שהוא דבר המתקיים לא בעי צנעה שניכר שהוא לצורך המועד. ב''ח. וכתב המ''א וא''כ כיון שפותחין לצורך ישראל אפי' בא עכו''ם לקנות מותר למכור לו עסס''ה:	י	הלכות חול המועד
5,484	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	יב	פירות: מפני שאומנותם כך כל השנה לפיכך בעי צנעה אבל בע''ה המוכר לצורך המועד לא בעי צנעה. ב''י ד''מ:	יא	הלכות חול המועד
5,485	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	יג	ונועל: אבל שאר דברים אסור ואפי' יושב בפתח החנות והחנות סגורה והדלת פתוחה אסור. ריב''ל מ''א:	יא	הלכות חול המועד
5,486	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	יד	כבוד יום טוב: זהו לענין לעטר השוק בפירות דדוקא בערב יו''ט אחרון של סוכות יעשו כן שהוא חג בפ''ע ולא בערב יו''ט אחרון של פסח אבל לענין למכור בפרהסיא גם בערב יו''ט אחרון של פסח יעשו כן. ב''י:	יא	הלכות חול המועד
5,487	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	טו	לוקחים: ומן העכו''ם מותר לקנות הכל דהוי כמציל מידם. ש''ג כנה''ג מ''א:	יב	הלכות חול המועד
5,488	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	טז	כלים: המ''א העלה שאין להקל מאחר שיכול למצוא אחר המועד ומש''ה כתב רמ''א נהגו לקנותן כלומר שמדינא אין נכון לקנותן:	יב	הלכות חול המועד
5,489	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	יז	להלוות: דל''ד לפרקמטי' דהתם יש טורח גדול וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער משא''כ בהלוואה הרא''ש. ומה''ט שרי נמי להלוות לישראל בריוח בדרך היתר ומותר גם כן לעשות עיסקא ליתן לו מעות. מ''א:	יג	הלכות חול המועד
5,490	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקלט	יח	בשמחת: ואם ההלואה מרובה וירע עינו להוציא כ''כ מ''מ יעשה הטוב שיוכל. מהרי''ל וכשמונה מעות בחה''מ להלוות ישנה אם רגיל למנות ב' ב' ימנה אחד אחד. ד''מ:	יג	הלכות חול המועד
5,491	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	א	לחבירו: דליכא למיחש שם לגנבי:	א	הלכות חול המועד
5,492	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ב	בטיט: עיין ט''ז שהעלה דמותר לעשות סולם ולהטיח גגו בחול המועד לצורך המועד עיין שם:	א	הלכות חול המועד
5,493	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ג	כדרכו: דאיכא למיחש לגנבי:	א	הלכות חול המועד
5,494	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ד	הסכנה: אבל בלא''ה אסור לסתרו ולבנותו ואפי' איכא חשש גנבי. מרדכי:	א	הלכות חול המועד
5,495	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ה	כדרכו: דאם לא כן מימנע ולא סתיר:	א	הלכות חול המועד
5,496	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ו	גבשושית: דאינו אסור אלא חרישה עיין סי' קל''ז ס''ט וב''י שם:	ב	הלכות חול המועד
5,497	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ז	הדלת: והוא הדין לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אסור. מ''א:	ד	הלכות חול המועד
5,498	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ח	אצטבא: נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא. טור:	ו	הלכות חול המועד
5,499	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקמ	ט	תנור: ונ''ל דאם הזמן קר מותר לעשות תנור להחם הבית החורף אם ראוי לאפות בו ואם אינו ראוי לאפות בו נ''ל ג''כ דשרי. מ''א ע''ש:	ז	הלכות חול המועד

5,400

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ג

דייסא: נ''ל דאפי' במקום שמלפתין בו את הפת בטלה דעתן דאכלי נהמ' בנהמ' ונ''ל דה''ה שאר מיני ליפתן וקיטניות במקום שאין דרך ללפת בהן הפת אסור לערב בהן. מ''א:

ד

הלכות יום טוב

5,401

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ד

מעושן: כ' המ''א נ''ל דאם אינו ראוי לאכילה ע''י הכבישה או העישון אין מערבין בו אבל במלח אע''פ שהוא ראוי לאכילה אין מערבין דאמרי' מליח הרי הוא כרותח כבוש ה''ה כמבושל משמע דמליח אינו כמבושל מיהו אם היה כבוש בציר או בחומץ ושהה בתוכו כדי שיתנו על האור ויתחיל להרתיח הוי כמבושל אם נאכל כך עיין בי''ד רסי' ק''ה. מ''א:

ה

הלכות יום טוב

5,402

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ה

עדשים: דוקא אם אין לו תבשיל אחר יש''ש ועב''י ובט''ז. ודוקא שמלפתין בהם את הפת כמ''ש ס''א. מ''א וע' יד אהרן:

ו

הלכות יום טוב

5,403

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ו

ששכח: ואם מחמת עצלות שכח נקרא פושע יש''ש ועמ''א. ודוקא אם שכח פעם א' אבל פעם ב' פושע הוי. גמרא:

ז

הלכות יום טוב

5,404

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ז

שאינו: או שלא ידע שמחויב כל אחד לערב וסמך על הגדול אבל בר בי רב חשיב כפושע. יש''ש:

ז

הלכות יום טוב

5,405

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ח

התנה: והניח עירוב תתומין. יש''ש:

ח

הלכות יום טוב

5,406

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

ט

סומכין: פירוש אם שכח ואין צריך להודיעהו:

ט

הלכות יום טוב

5,407

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

י

מן: פירוש ממקום שהעירוב מונח עליו:

יא

הלכות יום טוב

5,408

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יא

צרכנא: כתב רש''ל אם לא התנה בפירוש ולשחוט אינו יכול לשחוט ביום טוב לשבת וט''ז חולק עליו והעלה דאין להשגיח עליו לאסור השחיטה מיום טוב לשבת אם הניח עירוב תבשילין ע''ש וכ''פ הב''ח וכ''מ בתשובת גינת ורדים חא''ח כלל ד' סימן ד' דא''צ לפרש ולשחוט. והשכנה''ג בהגהת ב''י אות י' כתב דלכתחלה ראוי לומר בפירוש ולשחוט ושכן נוהג הוא ז''ל ועיין יד אהרן:

יב

הלכות יום טוב

5,409

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יב

ראשון: היינו שחל יום טוב ביום ה' ו' משא''כ אם חל יום ו' ויום שבת פשיטא דמותר לבשל ביום ו' שהוא י''ט ראשון ע''י עירוב תבשילין. וכתב רש''ל דאפילו אם עבר ובישל ביום א' דהיינו ביום ה' דאסור לאכלו בשבת. וט''ז חולק עליו ומתיר לאכול בשבת וכ''ש שאין איסור לאכלו עכ''פ בי''ט ע''ש אם חל יום טוב יום ו' ויום השבת יאמר בע''ת למעבד כל צרכנא מיום טוב לחבירו ומיום טוב לשבת עיין ט''ז הטעם. ועיין מ''א שהניח בצ''ע דאם יודע שיהיה לו ביום שני אונס שלא יוכל לאפות כגון ביום אידם אי שרי לאפות או לבשל ביום ראשון אם היה דעתו לכך בשעת עירוב ע''ש:

יג

הלכות יום טוב

5,410

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יג

העירוב: היינו התבשיל אבל אם נאכל הפת אין בכך כלום עס''ב. ואפי' חל יום טוב ביום ה' וביום ו' ונזכר ביום טוב ראשון אין צריך לערב. יש''ש ועסכ''ב:

טו

הלכות יום טוב

5,411

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יד

לאכלו: ומכל מקום יניח אותו ללחם משנה בערבית ושחרית ולמנחה יבצע עליו כמ''ש בס''ק ב':

טז

הלכות יום טוב

5,412

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

טו

לבשל: אפי' לא הניח הקדירה עדיין אצל האש רק שהתחיל בתיקונו כגון שחתך הלפתות וכדומה מותר לבשלו. מ''א:

יז

הלכות יום טוב

5,413

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

טז

נר: האחרונים העלו דאם לא עירב אסור להדליק לכן אין להדליק רק נר אחד כמ''ש ס''כ:

יט

הלכות יום טוב

5,414

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יז

אחרים: וה''ה אם יש שם אחרים והוא אינו רוצה להקנות להם קמחו שרי גם כן לאפות בצמצום. יש''ש:

כ

הלכות יום טוב

5,415

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יח

כלל: כתב ט''ז כמדומה לי שאין לסמוך על פסק זה לחזור ולברך שנית ע''ש. ועיין סעיף קטן ב' מש''ש בשם יש''ש:

כ

הלכות יום טוב

5,416

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

יט

לאחרים: ומשמע מזה דאפי' משרתת אסורה לבשל. ובי''ט שחל להיות ערב שבת אסור לבשל מי''ט לשבת אפי' ע''י עירוב ומ''מ אחרים אופין ומבשלים לו. מ''א ע''ש:

כ

הלכות יום טוב

5,417

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

כ

ואחד: היינו לכתחלה אבל אם אירע שלא אכל כלל ממין א' אינו אוסר לשבת כיון שעכ''פ בשעת הבישול נתכוין לאוכלו היום הרי היה המעשה שלו בהיתר. ט''ז ועיין סימן תק''ג:

כא

הלכות יום טוב

5,418

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

כא

בעירוב וכו': ומברך בתחלה. ש''ג:

כב

הלכות יום טוב

5,419

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

כב

לא: ויש''ש וב''ח פסקו כסברא ראשונה:

כב

הלכות יום טוב

5,420

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכז

כג

והותיר אחת: היינו קדירה אחת אסור לאכלו דבהערמה חיישינן שילמדו אחרים לעשות כן משא''כ במזיד: וכתב ט''ז וקשה דלעיל סכ''א הבי' י''א דמותר קודם האכילה מטעם שיאכל מכל אחד ולמה אסר כאן. ע''כ נ''ל דכאן מיירי במבשל מין אחד בשני קדירות דבזה לא מהני מה שרוצה לאכול ממנו מעט דהא טעם אחד לשניהם אבל אם יש שינוי ביניהם בטעם מהני אפי' בשני קדירות קודם אכילה הערמה זו לאכול מעט ממנו עד כאן לשונו:

כד

הלכות יום טוב

5,421

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכח

א

עירובי: ואם הניח עירובי חצירות לי''ט סומך עליו גם לשבת מ''א והמניח בע''פ יש לכלול ג''כ י''ט ויאמר כל שבתות וימים טובים עש''ת ש''א סכ''ט די''ט שחל בה''ו ואנשים רוצים לילך על היריד בי''ט האיך יתנהגו:

א

הלכות יום טוב

5,422

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

א

בערב יום טוב: וה''ה בי''ט ראשון מפני שהוא ערב י''ט שני. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,423

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

ב

שלישית: קודם מנחה קטנה ואם שכח לעשותה קודם יעשנה אח''כ. ופשוט דסעודת מילה מותר כמ''ש סי' רמ''ט. וחייב לאכול פת בי''ט בערבית ושחרית ואם לא אכל בליל י''ט יאכל ביום שני פעמים כמ''ש סי' רצ''ח סס''א. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,424

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

ג

היין: ומצוה לאכול בשר. רמב''ם:

א

הלכות יום טוב

5,425

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

ד

ובגדי: ואם אין ידו משגת יקח לכל הפחות מנעלים חדשים לכבוד יום טוב. מהרי''ל:

א

הלכות יום טוב

5,426

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

ה

מאחרין: חוץ מר''ה עיין סי' תקפ''ד סס''א:

א

הלכות יום טוב

5,427

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

ו

עניים: עיין זוהר פרש' פנחס שהפליג בעונש מי שאינו נותן לעני מסעודתו בי''ט ר''ל. ומי שמתענה בי''ט צריך ללמוד כל היום או לומר תחינות:

ב

הלכות יום טוב

5,428

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקכט

ז

ושותה: אפי' אם הוא בעל תשובה ומסגף עצמו בכל ימות השנה שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבתות וי''ט וחנוכה ופורים חייב לאכול ולשתות. בית יעקב סי' ע''ג ועיין במהרימ''ט חלק ב' חא''ח סימן ח':

ג

הלכות יום טוב

5,429

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקל

א

אסור: וחייב לכבד חה''מ במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב ומהרי''ל לבש בגדי שבת ועונש המבזה את המועדות פרש''י חה''מ. ומצוה לאכול פת מ''א. כתב הכנה''ג בשם הרשד''ם אם הוא מקום שנהגו להקל אפי' בדבר שאינו אבד ובא חכם ואסר להם אפילו דבר אבד אין לחכם אחר להתיר להם ע''ש:

א

הלכות חול המועד

5,430

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

א

במועד: כדי שיגלח ערב י''ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול:

ב

הלכות חול המועד

5,431

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ב

אנוס: דלא מוכחא מלתא כ''כ ואפילו לא היה להם אומן מערב י''ט אסור. ב''י:

ג

הלכות חול המועד

5,432

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ג

ברגל: וב''ח פסק דוקא שהתירו לו קודם הרגל ולא שלמו לו ימי נידוי עד הרגל דאין נידוי שלנו פחות מז' ימים. אבל אם לא ביקש שיתירו עד הרגל לא חשיב אונס:

ד

הלכות חול המועד

5,433

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ד

ברגל: ובזה נראה אע''פ שהיה יכול להתירו קודם הרגל לא מיקרי פושע שהי' בדעתו לקיים נדרו ונזירתו. מ''א:

ד

הלכות חול המועד

5,434

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ה

הים: שלא בא בישוב עד ח''ה ב''י רי''ו. משמע דאם היה בערב י''ט במקום ישוב אסור לגלח בח''ה. ונ''ל דאם היה שני ימים או שלשה ימים קודם י''ט בישוב ובערב י''ט לא היה בישוב מותר לגלח בח''ה ומיהו דוקא כשבא ממדינת הים דאז מפרסמ' מלתא אבל בדרך אחר לא. מ''א. כתב בספר גן המלך סי' ס''ב כל אלו דמגלחין במועד מותרים לספר ע''י ישראל כיון שיש היתר בדבר ע''ש:

ד

הלכות חול המועד

5,435

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ו

לטייל: אבל יצא להרויח או לראות פני חבירו שרי דמקרי דבר מצוה עססי' רמ''ח:

ד

הלכות חול המועד

5,436

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ז

קטן: דלא שייך ביה טעמא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול דלאו בר מצוה הוא. ובנ''י כתב דוקא כשיש שער רב ומצטער ע''ש. ודוקא לקטן מותר לגלח דצורך הרגל הוא. אבל לעכו''ם אסור לגלח דלא עדיף משאר מלאכות דאסור לעשותן במועד אא''כ אין לו מה יאכל עססי' תקמ''ב ס''א. מותר להשהות שמחת התגלחת שעושין לקטן עד המועד ומגלחין ע''י ספר ישראל גן המלך סי' ס''ב:

ו

הלכות חול המועד

5,437

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ח

בפרהסיא: ואפשר דבקטן הנראה כגדול אסור לגלחו בפרהסי'. מ''א:

ו

הלכות חול המועד

5,438

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

ט

שביעי: עיין סי' תקמ''ח סעיף ח':

ז

הלכות חול המועד

5,439

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלא

י

שפה: בין בתער בין במספרים ע''ת ע''ש. אפי' אינה מעכבת האכילה ומכ''ש דמותר לגלח לצורך המכה עיין מ''א:

ח

הלכות חול המועד

5,440

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלב

א

ואוסרים: ופשוט דכל הני דמותרין לגלח מותרין ליטול צפרנים מ''א ול''נ לאסור דצפרנים יכול ליטול בכל מקום ודו''ק באר הטיב אשר לפני ובש''ת נ''ש סי' נ''ו מתיר למי שזהיר לנטלם בכל ערב שבת ליטלם בחה''מ בערב שבת. כתב המ''א ונ''ל אם נוטלן בערב י''ט מותר ליטלן בח''ה דהא ר''ת מתיר בזה אפי' לגלח ע''ש:

א

הלכות חול המועד

5,441

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלב

ב

בסכין: משמע בידו או בשיניו מותר וכתב ריא''ז הנוטל צפרנו בשיניו אין בו משום מיאוס:

א

הלכות חול המועד

5,442

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלב

ג

טבילה: עיין מה שכתבתי בי''ד סי' קצ''ח סעיף קטן י''א:

א

הלכות חול המועד

5,443

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

א

כיון: דצורך אכילה לא גזרו כיון מלאכתו:

א

הלכות חול המועד

5,444

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ב

אסור: במקומות שעושין מחיה ביין שרף ששורפין ביורות ויש להם ריוח הרבה יש מקום להתיר וליתן הריוח לעניים כיון שהם אינם עושים מלאכה בעצמם רק ע''י עכו''ם ואפי' ישראל יהיה מסייע מותר דמסייע אין בו ממש מיקרי כיון דהעכו''ם יכול לעשותה בלי סיוע ישראל. בית יעקב סי' מ':

א

הלכות חול המועד

5,445

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ג

יערים: ואם הערים מותר לאוכלו עיין סי' תק''ג. מ''א:

א

הלכות חול המועד

5,446

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ד

בשכר: ובחטים ובכל דבר מ''א וכ''כ י''א ע''ש:

א

הלכות חול המועד

5,447

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ה

לעקור: ואינו יכול לעקור אלא כדי מה שצריך עמ''א:

ב

הלכות חול המועד

5,448

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ו

לכבשם: אפילו אין נמצאים אחר המועד דמלאכה גמורה אינה מותרת אלא בדבר האבוד ועבורי רווחא לא מיקרי פסידא ר''ן אבל לקנות מותר כמ''ש סי' תקל''ט ס''ה:

ג

הלכות חול המועד

5,449

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ז

יסחוט: אע''פ שמולח הרבה יותר מהצורך הרי יכול לומר על כל אחד בשעת הבאה ומליחה זה נסחט וכן כשמולח חבירו דהערמה כי האי שרי אפילו בי''ט כמ''ש ס''ס ת''ק כ''ש בח''ה. וא''ל מ''ש מקמח דאסור לטחון שלא לצורך כמ''ש ס''א דשאני צידה דכל פעם י''ל שימצא דג משובח יותר משא''כ בקמח. ומה שמותר למלוח על ידי הערמה היינו משום דאין עיבוד באוכלין. מגן אברהם:

ד

הלכות חול המועד

5,450

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ח

לצודן: אפי' נהגו שלא לצוד רשאין לחזור ממנהגם מפני שממעטים משמחת י''ט. ש''ג כנה''ג מ''א:

ד

הלכות חול המועד

5,451

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

ט

אומניהם: דוקא האומנים שעושים הרבה ביחד ונראה כעושה לצורך חול לכן עושים בצנעה:

ה

הלכות חול המועד

5,452

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלג

י

חיות: כוונת רמ''א לאשמועינן דדגים שרי כמ''ש ס''ד. והמ''א הניח בצ''ע דאפשר אף בדגים אסור בפרהסיא ע''ש. ונ''ל דמי שיש לו בריכה גדולה אסור לחפור בחה''מ שיזובו המים כדי שיצודו הדגים דמוכחא מילתא טפי שהוא צורך חול. מ''א עיין שם:

ה

הלכות חול המועד

5,453

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלד

א

מכבסין: כדי שיכבס מערב י''ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול:

א

הלכות חול המועד

5,454

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלד

ב

הידים: שאפי' כבסן קודם הרגל חוזרים ומתלכלכים טור. משמע דאפי' יש לו הרבה שרי דאל''כ היינו חלוק והטעם שמתלכלכים תיכף וצריך בכל יום אחד וא''כ לפי מה שנוהגים שלא להחליפם אלא משבת לשבת א''כ אסור לכבסן במועד שדי להם בכביסה מעי''ט. מ''א:

א

הלכות חול המועד

5,455

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלד

ג

חלוק אחד: אפי' אין בו איזורו שרי לדידן מ''א. במצרים נוהגין היתר לכבס על ידי השפחות עכו''ם כל הכלים הצריכים במועד דכיון דצריכים למועד לכולם הוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד. מהריק''ש:

א

הלכות חול המועד

5,456

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלד

ד

אין: אפי' מבית לבית באותה חצר דאפי' מאומן עכו''ם עמ''א:

ג

הלכות חול המועד

5,457

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלד

ה

שכרו: ה''ה דאפי' יש לו מה יאכל מותר ליתן לו שכרו דמה איסור יש בזה אלא ה''ק אע''פ שאין לו מה יאכל דצריך לתת לו שכרו ה''א דמותר ליטלן משום כדי שלא יתבענו שנית קמ''ל דנותן לו שכרו ומניחן אצלו ואם אינו מאמינו מניחן וכו' אבל אם יש לו מה יאכל לא יתן לו שכרו ואינו רשאי לפנותן לבית הסמוך לו. ולכאורה צ''ע דאם אין לו מה יאכל למה לא יביאם בפרהסיא דהרי מותר לו לעשות מלאכה כמ''ש ס''ס תקמ''ב י''ל דמ''מ אסור שהרואה לא ידע שאין לו מה יאכל ולפ''ז כ''ש שאסור לו לעשות המלאכה בפרהסיא מ''א ועיין בתשובת שער אפרים סי' ל''ו דאוסר לנגן בכלי שיר לישראל בחול המועד:

ג

הלכות חול המועד

5,458

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלה

א

מחצר: דרך ר''ה ואם יש פתח בין ב' החצירות מותר לפנות אפי' דרך כמה חצירות. ב''ח ועמ''א:

א

הלכות חול המועד

5,459

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלה

ב

שלו: דשמחה לאדם שיהיה דר בתוך שלו. וכתב המ''א ונ''ל דאם אדם דר אצל חבירו בחדר אחד ואחר כך שכר לו בית מיוחד אע''פ שנוח לו יותר אסור לפנות דהא אפי' מכעורה לנאה אסור מיהו אם הוא בין העכו''ם או ענין אחר דומה לזה יש להתיר לפי ראות עיני המורה עד כאן לשונו:

ב

הלכות חול המועד

5,460

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלו

א

לטייל: נ''ל דמא''י לח''ל אסור לתקן צרכי הרכיבה עיין סי' תקל''א סס''ד. מ''א:

א

הלכות חול המועד

5,461

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלו

ב

לבריחה: אפי' לא ישבה עדיין עליהם ג' ימים שראוי למכור הבצים בזול מ''מ שרי מפני הפסד מועט אבל אחר ג' ימים לבריחה אסור אפי' יפסידו הבצים דיש טורח גדול בחזירתה וכ''ש דאסור להושיב אחרת שאין כל התרנגולות יושבות על ביצים שכבר הוחמה לפיכך אין טורחין מספק. ב''י עיין מ''א:

ד

הלכות חול המועד

5,462

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

א

האבד: וספק דבר אבד נמי מותר. רש''ך חלק א' סימן קי''ג:

א

הלכות חול המועד

5,463

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ב

ונתקלקלו: ואם נסתמו לגמרי אסור דהוי כעושה מתחלה:

ה

הלכות חול המועד

5,464

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ג

ששה: אבל בפחות מכאן כיון דלא עברו ביה מיא אסור ועמוקה ג' אפשר דאסור לחפור עד ח' דטרחה יתירה היא להשליך העפר לחוץ עיין ב''י:

ו

הלכות חול המועד

5,465

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ד

כדי: ומה שפסק לעיל בסימן תקל''ג ס''ד דצד דגים שהרי אפשר שיאכל מהם במועד והכא כתב לאוכלם במועד שאני הכא דסוף סוף גם השדה שותה ממנה ומש''ה בעי שיאכל דוקא מה שאין כן התם ועיין מ''א:

ח

הלכות חול המועד

5,466

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ה

מתליעים: שנוטל התולעת שבאילן אע''פ שנפסד האילן אסור דטירח' יתירה היא:

יב

הלכות חול המועד

5,467

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ו

יכול: אבל במלאכה גמורה אסור ליתן לו שכר מזונו. מ''א:

יד

הלכות חול המועד

5,468

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ז

ומוסרין: אבל לשכור לו שומר אסור ובשבת אפי' למסור לו אסור. מ''א:

יד

הלכות חול המועד

5,469

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ח

בפרות: ולדידן שאין דשין בפרות צריך שינוי אחר. מ''א:

טו

הלכות חול המועד

5,470

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

ט

לבצרו: ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר ועיין סימן תקמ''ב סעיף א':

טז

הלכות חול המועד

5,471

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלז

י

לעשות: ואדם חשוב צריך ליזהר אפי' במלאכת דבר האבוד שמא יטעה העולם לומר שכיון מלאכתו במועד. ב''י בשם רוקח:

טז

הלכות חול המועד

5,472

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלח

א

האבד: אבל בדבר שאינו אבד פשיטא דאסור לעשות בחה''מ ואם דבר שאינו אבד בחה''מ אפי' לבנו קנסוה רבנן ומאבדין אותו ממנו ודוק' למ''ד מלאכת חה''מ דאורייתא. רי''ו. ונ''ל דדמי לעושה מלאכה בשבת שאסור לו לעולם וה''ה לבנו. מ''א וע''ש ובט''ז:

ו

הלכות חול המועד

5,473

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

א

אסורה: מפני הטורח:

א

הלכות חול המועד

5,474

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ב

מצויים: נ''ל דגם בזה צריך שלא יכוין מלאכתו במועד עיין מ''א:

א

הלכות חול המועד

5,475

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ג

ויתבעם: וכתב הט''ז נ''ל דזה דוקא שהוא צריך לטרוח וליזל בדינא ודיינא אבל אם אין צריך אלא לתבוע לעצמו שיפרע לו לא מצינו איסור. והאידנא אנו רואים בכל הקהלות שתובעים בפני הדיינים אפי' בעד פרקמטי' בחה''מ יש ללמוד זכות דאנו רואים קלקול החובות הוא מצוי ביותר בכל יום וכל החובות הוויין בחזקת ספק דבר האבד עד כאן לשונו עיין שם:

א

הלכות חול המועד

5,476

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ד

למכור: וה''ה דמותר לקנות בצינעה. מ''א:

א

הלכות חול המועד

5,477

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ה

במשפט: דוקא במשפט העכו''ם לכן דקדק רמ''א וכתב לקבול במשפט וכן הא דכתב מותר לעשות זקיפה מיירי בעכו''ם שמעתי ועיקר. מ''א:

ג

הלכות חול המועד

5,478

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ו

בריוח: דהיינו עושר מופלג. ט''ז:

ד

הלכות חול המועד

5,479

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ז

לירידים: כתב רש''ל בתשובה סימן ע''ט דע שקבלתי הלכה למעשה להתיר בחה''מ אם בא יריד אפי' יומא דשוקא הנקרא קרסנ''י טאר''ג שהוא דבר דלא שכיחא ובא לזמנים דומי' דשיירות וספינות וחשבינן הפסד ריוח להפסד קרן וכו' אבל שאר ימי שוק אין להתיר כלל לישב בחנות אם לא שהחנות סגורה ופתוחה במקצת אם בא ליקח וכל זה כדי להוציא לשמחת י''ט עכ''ל:

ה

הלכות חול המועד

5,480

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ח

המועד: ודוקא שיודע בודאי שלא יפסיד מהקרן. מהריב''ל מ''א:

ה

הלכות חול המועד

5,481

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

ט

שקונה: המ''א העלה דדוקא בביתו מותר אבל בחנות אסור וכ''כ רש''ל שהחנות יהיה סגורה וכשיבא הלוקח לקנות פותחה במקצת וביריד שרי למכור כמו שכתב בסעיף קטן ז':

ה

הלכות חול המועד

5,482

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

י

שתייתו: פי' לכל השנה. ט''ז:

ט

הלכות חול המועד

5,483

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

יא

תבלין: מוכרי בשמים אף על פי שהוא דבר המתקיים לא בעי צנעה שניכר שהוא לצורך המועד. ב''ח. וכתב המ''א וא''כ כיון שפותחין לצורך ישראל אפי' בא עכו''ם לקנות מותר למכור לו עסס''ה:

י

הלכות חול המועד

5,484

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

יב

פירות: מפני שאומנותם כך כל השנה לפיכך בעי צנעה אבל בע''ה המוכר לצורך המועד לא בעי צנעה. ב''י ד''מ:

יא

הלכות חול המועד

5,485

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

יג

ונועל: אבל שאר דברים אסור ואפי' יושב בפתח החנות והחנות סגורה והדלת פתוחה אסור. ריב''ל מ''א:

יא

הלכות חול המועד

5,486

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

יד

כבוד יום טוב: זהו לענין לעטר השוק בפירות דדוקא בערב יו''ט אחרון של סוכות יעשו כן שהוא חג בפ''ע ולא בערב יו''ט אחרון של פסח אבל לענין למכור בפרהסיא גם בערב יו''ט אחרון של פסח יעשו כן. ב''י:

יא

הלכות חול המועד

5,487

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

טו

לוקחים: ומן העכו''ם מותר לקנות הכל דהוי כמציל מידם. ש''ג כנה''ג מ''א:

יב

הלכות חול המועד

5,488

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

טז

כלים: המ''א העלה שאין להקל מאחר שיכול למצוא אחר המועד ומש''ה כתב רמ''א נהגו לקנותן כלומר שמדינא אין נכון לקנותן:

יב

הלכות חול המועד

5,489

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

יז

להלוות: דל''ד לפרקמטי' דהתם יש טורח גדול וגם לפעמים יקנה ביוקר ויצטער משא''כ בהלוואה הרא''ש. ומה''ט שרי נמי להלוות לישראל בריוח בדרך היתר ומותר גם כן לעשות עיסקא ליתן לו מעות. מ''א:

יג

הלכות חול המועד

5,490

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקלט

יח

בשמחת: ואם ההלואה מרובה וירע עינו להוציא כ''כ מ''מ יעשה הטוב שיוכל. מהרי''ל וכשמונה מעות בחה''מ להלוות ישנה אם רגיל למנות ב' ב' ימנה אחד אחד. ד''מ:

יג

הלכות חול המועד

5,491

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

א

לחבירו: דליכא למיחש שם לגנבי:

א

הלכות חול המועד

5,492

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ב

בטיט: עיין ט''ז שהעלה דמותר לעשות סולם ולהטיח גגו בחול המועד לצורך המועד עיין שם:

א

הלכות חול המועד

5,493

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ג

כדרכו: דאיכא למיחש לגנבי:

א

הלכות חול המועד

5,494

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ד

הסכנה: אבל בלא''ה אסור לסתרו ולבנותו ואפי' איכא חשש גנבי. מרדכי:

א

הלכות חול המועד

5,495

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ה

כדרכו: דאם לא כן מימנע ולא סתיר:

א

הלכות חול המועד

5,496

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ו

גבשושית: דאינו אסור אלא חרישה עיין סי' קל''ז ס''ט וב''י שם:

ב

הלכות חול המועד

5,497

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ז

הדלת: והוא הדין לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי ואם לאו אסור. מ''א:

ד

הלכות חול המועד

5,498

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ח

אצטבא: נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא. טור:

ו

הלכות חול המועד

5,499

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקמ

ט

תנור: ונ''ל דאם הזמן קר מותר לעשות תנור להחם הבית החורף אם ראוי לאפות בו ואם אינו ראוי לאפות בו נ''ל ג''כ דשרי. מ''א ע''ש:

ז

הלכות חול המועד