sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
5,200	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	י	לשנות: וכתב עוד מהרי''ל וחלק אחוריים שצריך ניקור גדול אין נראה להתיר על ידי שינוי ועיין בים של שלמה בפרק קמא דביצה. והט''ז כתב דאין לנו להחמיר גם באחוריים דרך שינוי ואין חילוק בזה בין בשוחט בעי''ט או בי''ט לענין אחוריים טפי מן חלק פנים ע''כ נראה דמקום שיש דוחק בבשר ולא היה פנאי לנקר קודם י''ט שפיר יש לנקר בי''ט גם האחוריים עכ''ל כ''כ המ''א ע''ש. אם הבשר הוא ביום הג' לשחיטתו ואם ישהה אחר י''ט יהיה אסור לאוכלו כ''א צלי אסור לנקר ולהדיחו ע''י הערמה שיאמר אוכל ממנה כזית דכשנשחט מערב י''ט אסור דה''ל לנקרו בעי''ט. אבל אם נקרו מעי''ט מותר להדיחו בי''ט הואיל וראוי לאכילה אבל בשבת נ''ל דאסור מ''א ע''ש. ובס' עדות ביעקב סי' א' כתב דאפי' בשבת מותר להדיח ע''ש וע' בשכנה''ג וע' במ''א סי' שכ''א ס''ק ז' וע' באר היטב י''ד סי' ס''ט ס''ק מ''ה מש''ש:	ו	הלכות יום טוב
5,201	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	א	בסכין: והמדקדקים נוהגין לאסור אף בחה''מ ומתקנים כל העצים הקטנים אף לבישול דגים קודם י''ט שהרי יכול לבערו בלא בקוע ואין להקל אבל במקום שעצים יקרים לא חששו לטירחא יתיר' ומותר לבקעו דהפסד מרובה הוא יש''ש. ולשבור ביד אין להחמיר כלל בחול המועד. ט''ז ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,202	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ב	ביד: יש''ש מתיר אפי' להכניסם בחור ולשברם. אבל לא ישברם באבן:	ב	הלכות יום טוב
5,203	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ג	בשדה: ורש''ל וב''ח אוסרים בשדה:	ג	הלכות יום טוב
5,204	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ד	מסגרת: ויש''ש פסק דבחד סגי או מסגרת או בתוך ע' אמה:	ג	הלכות יום טוב
5,205	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ה	שנשברו: דאסור לטלטלם ואפילו לשרפם במקומו אסור דמוקצה אסור ליהנות ממנו אבל כשמדליק כלי שלם אע''פ שנתקלקל לסוף ההנאה באה אח''כ מאיליה. עץ המיוחד לחתות בו האש שנשבר אסור להסיקו דהוה ליה נולד. יש''ש גמרא:	ו	הלכות יום טוב
5,206	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ו	שלמים: ומיירי שאין לו עצים דאל''כ עבר על בל תשחית. מ''א:	ו	הלכות יום טוב
5,207	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ז	בקליפיהם: ואפי' ראוים למאכל בהמה מ''מ הוה ליה נולד דאתמול היו עומדים לאדם. הרא''ש:	ז	הלכות יום טוב
5,208	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ח	האגוזים: דאין מוכנים להסיק כלל. ב''י ועיין מ''א:	ז	הלכות יום טוב
5,209	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקא	ט	שבת: הנה בדין זה רבו הדיעות ע''כ העלה הט''ז דבשני ימים טובים ש''ג מותר לכולי עלמא להדליק בליל שני מה שכבה בליל ראשון. אבל ביו''ט אחר שבת ובר''ה בהא פליגי הפוסקי' וראוי לכל אחד לצאת ידי הכל ולעשות פתילות חדשות ולא להדליק בפתילות ישנות אפי' בצד השני שלא הדליק עדיין. מיהו יכול לטלטל להפתילה הישנה ואף ע''פ שהמרדכי אוסר גם הטלטול בהא ודאי נסמוך על המקילין עכ''ל ועיין מ''א:	ז	הלכות יום טוב
5,210	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	א	מוציאין: וכ' הרב המגיד ונראה שאם הוציא אש מותר להשתמש בו ע''ש. וט''ז חולק עליו וכ' דאסור להשתמש בו ואפי' בדיעבד אסור תבשיל שנתבשל בו ע''ש. והיד אהרן סותר הראיות של הט''ז ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,211	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	ב	מכבהו: ויש''ש כתב דאפי' מכבהו דבר שאין מתכוין הוא ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,212	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	ג	בצד: אבל ליקח אותו לגמרי מהכירה להאיר נכון להחמיר:	ב	הלכות יום טוב
5,213	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	ד	בבקעת: פי' בבקעת לחה כיון שהיא לחה ואינה ראויה להסקה אסור לטלטלה לצורך שום דבר אבל יבשה שהיא ראויה להסקה מותרת לכל דבר טור ורש''ל ט''ז וע' מ''א. (ובספר אליה רבה פסק להחמיר יען שכל גדולי פוסקים הראשונים החמירו):	ג	הלכות יום טוב
5,214	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	ה	אוסרים: וכלים המצופין שקורין גלזיר''ט מחזיקים מים בטוב אפי' קודם בישול לכן מותר לבשל בהם בי''ט בתחלה:	ד	הלכות יום טוב
5,215	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	ו	הדחק: שאין לו מה לאכול הג''מ ב''י יש''ש וט''ז כתב דאם שכח לבשלה קודם י''ט או שלא מצא קדירות רק בי''ט יש לסמוך על המתירי' לבשל בי''ט בחדשות:	ד	הלכות יום טוב
5,216	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקב	ז	בפסח: דבשאר י''ט רוב תשמישן בכלי גלזיר''ט אבל בפסח שאין משתמשין בכלי גלזיר''ט כמ''ש סי' תנ''א אלא בכלים שאין מצופין לכן מבשלים בהם מים קודם י''ט. אבל באמת אין חילוק בין פסח לשאר י''ט מ''א. והעולם אין נזהרין להבעיר בי''ט הטובא''ק בשפופרת חדשה ולאו שפיר עבדי:	ד	הלכות יום טוב
5,217	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקג	א	לשחוט: וה''ה בהדחת קערות מזה לזה מהרי''ל. ואסור להכין מיו''ט לחבירו אפי' דבר שאינו מלאכה כ''ש האידנא דאנן בקיאין בקביע' דירחא וי''ט שני לגבי ראשון חול הוא ואסור. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,218	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקג	ב	ר''ה: דלהחמיר אמרינן קדושה אחת הם ולא לקולא:	א	הלכות יום טוב
5,219	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקג	ג	ממלאה: אפילו אחר שהניחה הקדירה על האש מותרת להוסיף בשר מפני שהתבשיל מתוקן יותר כשיש שם הרבה טור וב''י יש''ש. משמע דאפילו היא בקדרה קטנה מותר ליתנו בקדירה גדולה ולהוסיף עליו כדי שיהיה שמן ביותר ועססי' זה. כתב הטור דמותר לומר בפי' לי''ט שני אני רוצה זה המותר כיון שעכ''פ יש מעל' בי''ט מצד הריבוי וביש''ש פסק שיש להחמיר שלא תאמר בפירוש כן אלא בסתם וכ''מ בב''ח. והעולם נוהגים היתר שמבשלין בשחרית לצורך הלילה ועכ''פ צריך ליזהר לאכול קצת ממנו וכתב ב''י דאפי' אוכל רק מהתבשיל שעם הבשר או מהרוטב שרי והב''ח כתב דדוקא כשצריך לחתיכה א' אז מותר למלאת הקדירה אבל אם עיקר בישולו לצורך הלילה ואוכל בשחרית קצת ממנה כי היכ' דלא ליתסר עליה הוי הערמה דלא כהרבה שטועים באיסור זה ע''ש וכתב המ''א ומ''מ נ''ל מאחר שמנהג להקל שמבשלין בשחרית וטועמים דבר ממנו שאין לאסור להם אבל להכין מיו''ט לחול כה''ג אסור ע''ש וכן כתב הט''ז וז''ל יכולה אשה לבשל הרבה מיני תבשיל ביום ראשון של י''ט אע''פ שיודעת בודאי שיותירו מין אחד רק שיטעמו ממנו אפי' כזית כיון שמבשלת הכל קודם אכילה. ובזה נראה דאסור לומר בפי' שמין אחד יהיה לי''ט שני ואפי' הטור דמתיר כמ''ש. היינו בקדירה אחת להוסיף מפני מעלת הריבוי אבל כאן שאין ההיתר אלא לפי שהוא קודם האכילה ויטעום ממנה כזית אם יאמר בפי' שהוא לצורך י''ט שני לא מהני ליה הטעימ' ממנה עכ''ל ע''ש שהאריך עוד וסיים ומ''מ יראה להלכה כיון שעכ''פ יש איסור אם אומר בפי' שיהיה לליל ב' ע''כ יש ליזהר שיבשל בעי''ט מה שצריך לליל ב'. ובדיעבד נראה שאם הערים באכילת כזית אפי' לאחר אכילה שרי בדיעבד דהערמת אכילת כזית אין לו דין מערים לאסור עליו יותר ממזיד וכ''ה בסמוך כאן שכתב הש''ע מיהו אם עבר ובישל מותר והיינו בהערמת כזית. אחרונים ודלא כב''ח. כתב המרדכי פ''ב דביצה דרבינו יואל התיר לאפות בי''ט לצורך ברית מילה שחל להיות ממחרת והיה יום אידם שלא היו יכולים לאפות אם לא בי''ט ולא היה די בתנור א' והתיר לאפות ב' פעמים ע''ש ובהג''מ חולק ע''ז וכתב דזה מיקרי הערמה ואסור ע''ש וכתב המ''א י''ל דדוקא בפת החמיר מפני שצריך כל ככר טירחא ותיקון בפ''ע אבל בקדירה דחד טירחא הוא שרי ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,220	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקג	ד	להוסיף: שאין המים משביחין בכך. ונ''ל דאם עושה כן כדי שלא יבקע הקדירה שרי מ''א עי' סימן תק''ז ס''ה ותקי''ד ס''א. וכתב לבוש ונרות נוהגים להדליק משחשיכה אפילו קודם ברכו וכתב א''ז שיש לנשים לברך קודם הליכתן לבה''כ וכ''כ בשל''ה שהוא יותר מצוה ממה שנוהגים להדליק בבואם לביתם שהם יושבי חושך ע''כ. ובבה''כ נוהגים להדליק אפי' מבע''י דבבה''כ מצוה היא לעולם אפי' ביום. לבוש:	ב	הלכות יום טוב
5,221	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקד	א	התבלין: וה''ה כל הנדוכין כגון שום ושחליים. וה''ה כרכום ב''י מ''מ. אבל היש''ש וב''ח ומהרי''ל אוסרים בכרכום ופלפלין שאין מפיגין טעמן וע''י שינוי שרי. מ''א. (ובס' אליה רבה הסכים להתיר כדעת הלבוש) ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,222	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקד	ב	לשנות: שמתוך כך יהיה זכור שאסור לדוך יותר ממה שצריך לי''ט סמ''ג. וביש''ש כתב דא''צ לשנות אא''כ ידע מאתמול שיצטרך תבלין:	א	הלכות יום טוב
5,223	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקד	ג	לגרוד: ול''ד לחרדל שאסור לשוחקו דהתם רגילין לשחוק הרבה ביחד. ולפ''ז התמכ' שקורין קרי''ן אסור לגורדו בי''ט שדרך לגרוד הרבה לב' או לג' ימים מ''א ע''ש לפ''ז נ''ל דאסור לטחון בי''ט האקווי''א וכן נוהגין (אבל בס' אליה רבה מתיר לגרוד תמכ' דלא הוי עובדא דחול אלא ברחיים שטוחן הרבה מאוד). גם נראה לי המגיה טעם להתיר דמפיג ודאי הטעם כשעושה מעי''ט. ולפ''ז גם בקאווי''א אפשר להקל אם שכח מעי''ט:	ג	הלכות יום טוב
5,224	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקד	ד	שינוי: ואם מפיג טעם א''צ שינוי דהוי כתבלין ריב''ש ב''י יש''ש. מיהו יש מחמירין אם ידע מאתמול כמ''ש בסעיף קטן ב'. מ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,225	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקד	ה	מצות: ובשבת אסור עטרת זקנים ע' סי' תצ''ה ס''ק ד' שכתבתי שם בשם מהרי''ל דאסור לברור פירורי מצות הגדולים מתוך הקטנים דבורר אסור גם בי''ט וכ''כ הט''ז ומ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,226	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקד	ו	למדוד: והאידנא דאף בחול לוקחים באומד הדעת אסור למדוד בי''ט. מ''א:	ד	הלכות יום טוב
5,227	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקה	א	לאכילה: אבל בהמה שעומדת לגדל וולדות או לחלבה ה''ל מוקצה ואסור בכל ענין ולמאן דשרי מוקצה הכל שרי דאי בעי שחיט לה ואוכל הכל. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,228	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקה	ב	אסור: דה''ל נולד דמעיקרא אוכל והשתא משקה ואם יש בה אוכלים ה''ל משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי וצ''ע דבסימן ש''ך ס''ז כתב דלר''ת אסור ולמה סתם כאן וצ''ל דביו''ט דעתו להקל. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,229	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקה	ג	בכלי: ושלא כדין נוהגין הרבה מהמון עם שנותנין מעט לחם בכלי וחולבין עליו הרבה חלב אלא צריך שיהיה הרבה חלב נבלע באוכל ואוכל דוקא האוכל ההוא בו ביום ואז מותר החלב הנשאר שם. ט''ז:	א	הלכות יום טוב
5,230	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקה	ד	שני: וכ''ש אם נחלב בשבת שלפני י''ט דמותר ביום שני של גליות הסכמת אחרונים וכ''כ המ''א עיין שם שהאריך והעלה דאין לזוז מפסק רמ''א ולכן בבהמה העומדת לאכילה וחולב לתוך האוכלין אפי' ישראל מותר לחלוב בהמתו ואם אינה עומדת לאכילה וחולב לתוך אוכלין תלי' בפלוגת' שכתב בסי' תצ''ה ס''ד אם יש מוקצה בי''ט ובבהמות עכו''ם אפי' אינה עומדת לאכילה מותר לחלוב לאוכלין אבל לחלוב לקדירה ריקנית אסור בכל ענין. ואם עכו''ם היה חולב לקדירה ריקנית אסור בו ביום ואם נחלב בשבת אפילו לאוכלין ובהמה העומדת לאכילה כמה שכתוב סי' ש''ה סעיף (ב') [כ'] אסור בי''ט ראשון שאחריו אבל ביום שני שרי. ועכו''ם שמסל''ת נאמן בענין זה כמה שכתוב סי' תקי''ג סעיף ו' עכ''ל המ''א. וע' סי' שכ''ט סעיף ל''ג אם מותר לינק מבהמה מחמת צער וע''ל ס''ס תצ''ד מש''ש:	א	הלכות יום טוב
5,231	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	א	מודדין: דהיה יכול למדוד מאתמול:	א	הלכות יום טוב
5,232	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ב	מחמירין: עיין מ''ש סי' שי''ט סעיף ט''ז עיין ט''ז:	ב	הלכות יום טוב
5,233	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ג	שלחן: דבחול דרכו לנפות ע''ג עריבה ואם כן מי שדרכו לנפות בחול ע''ג שלחן צריך שינוי אחר. מ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,234	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ד	שרי: אפי' בשבת יש''ש. ונ''ל דוקא כשנאפית וכשהיא חי לא חזי למידי בשבת. מ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,235	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ה	ומשייר: היינו בחלת ח''ל אבל חלת א''י ע' בי''ד סי' שכ''ג:	ג	הלכות יום טוב
5,236	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ו	חלה: אבל אסור לשייר רק כדי חלה לחוד ב''י. וכת' המ''א וממילא בערב פסח שחל בשבת ושכח להפריש חלה בערב שבת מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנה דהא יצטרך לבער החמץ ואם כן נמצא אכיל טבלים למפרע וא''ל יתן המשוייר לעכו''ם במתנה והעכו''ם יחזור ויתננו לו אחר הפסח ויפריש חלה דהא אסור ליתן על תנאי וא''כ שמא יאכלנה העכו''ם ונמצא אכיל טבלים לכן נ''ל דאין להם תקנה עכ''ל. והבאר היטב אשר לפני כתב ונ''ל דיכול לסמוך בזה להאכיל המשויר לכהן קטן ע''ש ולא דק כמה שכתב בסי' תמ''ד ע''ש. ועיין בתשובת פנים מאירות סי' ל':	ג	הלכות יום טוב
5,237	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ז	שיאכל: וט''ז אוסר לכתחלה ע''ש. (אבל בספר אליה רבה צידד להתיר גם בס' ע''ק לרשב''א מתיר):	ג	הלכות יום טוב
5,238	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ח	ללוש: ודוקא כשצריך לפת חמה מרדכי. מ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,239	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	ט	טמאה: כגון בזמן הזה שכולנו טמאין:	ד	הלכות יום טוב
5,240	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	י	לא יאפה: לפי שאסור לאוכלה ואסור ג''כ לטלטל. וכתב הט''ז וצריך להזהיר לנשי המון עם דין זה שאין שורפין החלה בי''ט אלא תניחנה עד הערב ותישרף:	ד	הלכות יום טוב
5,241	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקו	יא	לאפותה: אפי' בתנור אחד אע''פ שהפת משביח בכך. אחרונים:	ו	הלכות יום טוב
5,242	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	א	תפחת: ובתנורים שלנו יש להקל עיין מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,243	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ב	באנטיכי: שמשמר החום הרבה אפי' אחר י''ט ולא אמרינן שמחמם בי''ט לצורך חול:	א	הלכות יום טוב
5,244	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ג	לחתות: אלא אם כן תקנו מעי''ט מטעם זה נראה דה''ה אסור ליקח עץ לעשות ממנו בריח הדלת דה''ל ג''כ מתקן מנא אלא אם כן תיקנו מעי''ט. ט''ז:	ג	הלכות יום טוב
5,245	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ד	שלנו: מ''מ אם התנור גדול וגרף מקצתו ואפש' לאפות באותו מקצת אלא שהוצרך לכבדו שלא יגע בפת שמא יהא נחרך אסור. ב''ח ועמ''א וט''ז:	ד	הלכות יום טוב
5,246	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ה	שמכבה: אבל אם כבר גרף רק שרוצה לגרוף פעם אחרת הגחלים קטנים ליפות אסור מאחר שמכבה יש''ש ב''ח מ''א. וכתב האגודה אחר שכבדו התנור אסור לטבל המכבדת במים לכבותה שלא תשרף:	ה	הלכות יום טוב
5,247	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ו	שלנו: ורש''ל מתיר אפי' בתנורים שלנו. ודוקא כשצריך לאכול אבל אם אין צריך לאכול רק שמערים לאכול מעט ממנו אסור עכ''ל (אבל בספר אליה רבה הוכיח בראיות ברורות דאסור בתנורים שלנו בכל ענין):	ו	הלכות יום טוב
5,248	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ז	סי': וטיט שמונח ברחוב אם אין צריך גיבול לא בעי' סי' אם היה דעתו עליו עמ''א:	ז	הלכות יום טוב
5,249	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקז	ח	אפר: ורש''ל מחמיר גם באפר לגבל מים רק להניחו עליו כך:	ז	הלכות יום טוב
5,250	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקח	א	האבנים: כ''ה הגי' ברמב''ם שלפנינו אבל במ''מ ובב''י משמע שבנוסחת הרמב''ם הרעפים וכ''ה בגמ' ובכל הפוסקים אבל אבנים מותר ללבן דלא שייך בהם חיסום:	א	הלכות יום טוב
5,251	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקח	ב	שמחסמן: פי' שבליבון זה הן מתחזקין ה''ל כמתקן מנא ואפי' ישנים אסור שבכל שעה הוא מחזקן יותר עיין מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,252	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקח	ג	הקנה: ה''ה לתת קרום שלו תחת הדג על האסכל' רש''י דף ל''ד:	א	הלכות יום טוב
5,253	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקח	ד	תקרע: דאפי' תקרע לא איכפת לן דאין זה קורע ע''מ לתפור:	ב	הלכות יום טוב
5,254	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	א	שנרצף: פי' שנעקם ונכפף מחט שנתעקמ' אפילו מעט אין לפושטה. ספר הזכרונות:	א	הלכות יום טוב
5,255	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ב	בי''ט: וה''ה אם נשבר בעי''ט ולא ידע בו או שלא היה לו שהות לתקנו אבל אם שכח לתקנו מעי''ט אסור וה''ה אם היה אפשר לתקנו בראשון אסור לתקנו בי''ט שני מהרי''ל מ''א. ואם יכול להשאיל לו אחר אסור לתקנו בכל ענין. מ''א ועי' ס''ס תק''מ מש''ש:	א	הלכות יום טוב
5,256	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ג	ולא: מיירי שהיה אפשר לעשותו מאתמול:	ב	הלכות יום טוב
5,257	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ד	העץ: או על גבי סכין אחר:	ב	הלכות יום טוב
5,258	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ה	ואין: וה''ה שאין עושין כן בפני רבים אבל להעביר שמנונית הסכין ע''ג עץ או חרס או ע''ג סכין אחר מורין ברבים להתיר. רש''ל פרק אין צדין:	ב	הלכות יום טוב
5,259	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ו	במחט: ואם לא שמוהו במחט מעי''ט אסו' ליתנו במחט בי''ט ועס''א בהג''ה. מ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,260	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ז	לשרוף: עיין מ''א שהעלה דכללו של דבר כל שאסור לחתוך אסו' ג''כ לשורפו וכל שמות' לשרוף מות' גם כן לחתוך. והכא מות' אף לחתוך דהא אי אפש' לעשותו מעי''ט אלא שנהגו לעשות זה בשריפת החוט ע''ש:	ג	הלכות יום טוב
5,261	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ח	ללבן: וכיון דהתירא בלע סגי ליה בליבון כל דהו' שקש נשרף עליו מבחוץ כמ''ש סי' תנ''א סעיף ד':	ה	הלכות יום טוב
5,262	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	ט	שכשיתלבן: דאז לא נראה כמתקן כלי אלא כמחממה לבשל תחתיה מרדכי. ואפי' היה אפשר לעשותן מעי''ט שרי ד''מ. אבל הבלוע מנבילה צריך ליבון עד שתשיר קליפתה וניכר שעושה להכשירה אסור כמו שאסור להגעיל כלי בי''ט ב''י הג''מ. ואם לא היה אפשר לעשותו מעי''ט שרי להגעיל ד''מ. ועס''א בהג''ה. ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם נוהגין איסור בדבר. ומ''כ בשם הגאון מוהר''ר בנימין מפוזנ' ששמע ממהר''ם יפה הטעם להמנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהיה לו רק כלי אחד ויגעילנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דלמא אתי למטעי כדאיתא בחולין דף ח' ע''ב. והא דשרינן הכא י''ל כיון דלעולם אין משתמשין בו אלא ע''י ליבון ליכא למגזר. מ''א:	ה	הלכות יום טוב
5,263	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	י	לחזור: מדכתב לחזור ולצלות משמע דצלו בו בי''ט דאל''כ ה''ל מכשירין שהיה אפשר לעשותם מעי''ט הלק''ט חלק ב' סי' ר''ה. והמ''א כתב דלטעם רא''פ אפי' היה אפשר ללבנו מעי''ט שרי ללבנו בי''ט כיון שמדינא א''צ ליבון ע''ש:	ה	הלכות יום טוב
5,264	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	יא	נקב: ואם א''א לעשותו מעי''ט שרי כמ''ש ס''א בהג''ה. מ''א:	ו	הלכות יום טוב
5,265	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	יב	להטביל: ואם א''א להטבילו מעי''ט שרי ועס''א בהג''ה דאין מורין כן וכ''כ היש''ש:	ז	הלכות יום טוב
5,266	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקט	יג	לטלטל: אבל אסור לאוכלו ע' מ''א וע' סי' תקי''ח סעיף ג':	ז	הלכות יום טוב
5,267	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	א	מלילות וכו': ויש מחמירין למלול בשינוי בראשי אצבעותיו כמ''ש סי' שי''ט סעיף ו'. הר''ן וט''ז מיקל:	א	הלכות יום טוב
5,268	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ב	קטניות: היינו השרביטין ומוציא הזרע. וכתב היש''ש דאסור להניח קטניות או שאר זרעונים במים שיציף הפסולת למעלה או שיפול העפר למטה:	א	הלכות יום טוב
5,269	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ג	בו ביום: אפילו אינו רוצה לאכול לאלתר דבשבת חייב חטאת כמ''ש סי' שי''ט אפ''ה שרי בי''ט עמ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,270	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ד	ובטנים: וט''ז ומ''א כתבו דאין חילוק בין אלו לשאר פסולת ע''ש:	ב	הלכות יום טוב
5,271	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ה	מסננים: דוקא כשהיה אפשר לעשותו מאתמול. מ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,272	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ו	ממתקין: וע''י שינוי שרי אם היה טרוד בעי''ט. ב''ח מ''א ע''ש:	ג	הלכות יום טוב
5,273	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ז	מתכת: דאינו שורף וליכא כיבוי ועססי' של''ד. ונ''ל מה''ט מותר ליתן השפוד מלובן לתוך משקה כדי שיתחמץ אם ראוי לשתותו בו ביום. מ''א:	ג	הלכות יום טוב
5,274	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ח	ואח''כ: אחר שנתן בה רמונים:	ד	הלכות יום טוב
5,275	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	ט	מעמידין: פי' שנותן לתוכו קיבה:	ה	הלכות יום טוב
5,276	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	י	חמאה: אפי' ע''י עכו''ם אסור. ריב''ש. וט''ז מיקל ע''י עכו''ם אם צריך לכך משום שמחת י''ט ע''ש. וכ' המ''א ונ''ל דמותר לקלוט שומן הצף על פני החלב שקורין סמעטנ''י או רא''ם אפי' בשבת וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת עם החלב וכמ''ש סי' שי''ט סעיף ד'. ודוקא שצריך לאוכלו בו ביום ואם אין צריך לו רק שחושש שיפסיד ויתקלקל מותר לעשותו ע''י עכו''ם וכמ''ש סי' ש''ז סעיף ה':	ה	הלכות יום טוב
5,277	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	יא	הירק: פי' התלוש שיש בו ראשי עלין נרקבין אין גוזזין במספרים שלהם דמאן דחזי סבר שליקטן היום:	ו	הלכות יום טוב
5,278	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	יב	ועכביות: הן מיני ירקות שיש טורח בתיקונן:	ז	הלכות יום טוב
5,279	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	יג	בגד: עיין סי' ש''כ סעיף ו':	י	הלכות יום טוב
5,280	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקי	יד	אורחים: אפי' מאותה עיר מ''א. ועיין סי' של''ג סס''א:	י	הלכות יום טוב
5,281	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	א	להחם: וע''י עכו''ם שרי ואם הקור גדול כ''כ שהמאכלים נקרשים שרי להסיק דהוי צורך אוכל נפש. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,282	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	ב	גופו: שאינו שוה לכל אדם אלא למעונגים:	ב	הלכות יום טוב
5,283	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	ג	תינוק: כיון דהו' רביתיה לא גזרו. מרדכי. והאידנא דאף בחול לפעמים אין רוחצין אותו ב' או ג' ימים אף בי''ט אסור לרחצו. מ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,284	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	ד	להרבות: היינו דוקא בפעם אחת אבל אסור להוסיף עליו כמ''ש ססי' תק''ג:	ב	הלכות יום טוב
5,285	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	ה	מוגמר: ומותר להביא כלי מלא נקבים ומכסין אותו מעי''ט ופוקקין נקביו ולמחר פותחין הנקבים ונמצא הבית מתגמר ואפי' בשבת מותר. רש''ל:	ד	הלכות יום טוב
5,286	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	ו	למתקן: אפי' טובים לאכילה בלא''ה אלא שרוצה למתקן יותר נמי שרי. מ''א:	ד	הלכות יום טוב
5,287	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיא	ז	ריחא: עסי' תרנ''ח ס''ב ומה''ט כתבו הט''ז בסי' זה והמ''א בסי' זה ובסי' קכ''ח דאסו' ליתן מי וורדים בשבתות וי''ט לתוך המים לצורך נטילת ידים לכהנים ואפי' ששופכים מעי''ט מ''מ מולידין ריח בי''ט ע''י הכהנים וכ''כ הלק''ט ח''א סי' י''ט. אבל בתשו' גינת ורדים חא''ח כלל ג' סימן ט' כתב דבידים אין שום איסור כלל כי אם במים דודאי קמוליד ריחא דאסור. וכ''פ בתשובת ח''צ סי' צ''ב דבידים אין שום איסור כלל ע''ש. (אבל בספר א''ר כתב כיון דשמן עצמו מעורב במים לא הוי מוליד ריח ע''ש):	ד	הלכות יום טוב
5,288	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיב	א	עכו''ם: וה''ה לצורך קראי''ם. הרב בצלאל ורש''ך כתב דיש מתירין. כנה''ג ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,289	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיב	ב	ע''י עכו''ם: נראה דזה מיירי שיש איסור טלטול לבית העכו''ם ע''כ צריך שליח העכו''ם אבל ע''י ישראל אסור אע''ג דבי''ט אין עירוב והוצאה היינו לצורך ישראל אבל לצורך עכו''ם לא. ואם העכו''ם דר תוך הרחוב שהוא מותר לטלטל שם גם ע''י שליח ישראל שרי ט''ז שם. כ' בס' תניא אחר שתיקן כל צרכי סעוד' סמוך לסעודה מותר להזמינו וכ' המ''א ונ''ל דוקא שלא היה דעתו עליו קודם סעודה כגון שהעכו''ם בא אליו סמוך לסעודה ועיין ט''ז:	א	הלכות יום טוב
5,290	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיב	ג	מאליו: זו דעת רמב''ם אבל הטור חולק עליו וכתב הט''ז להכריע להלכה דאם בא מאליו והישראל נותן לו לאכול בלא הזמנה והפצרה שיאכל אצלו אין איסור שמא ירבה אבל אם מפציר בו שיאכל אצלו אע''פ שבא מאליו מ''מ כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו קדרה אחרת עוד דמה לי שהזמינו בדרך שליחות לביתו או שהזמינו אחר שבא אליו עכ''ל ע''ש:	א	הלכות יום טוב
5,291	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיב	ד	אסור: משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו בקדירה אחרת ועיין מ''א וט''ז:	א	הלכות יום טוב
5,292	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיב	ה	יש לו: טעות סופר הוא וצ''ל אפי' אם אין לו וכמ''ש ס''א דבקדירה אחת שרי להרבות בכל ענין. מ''א. וע' ט''ז:	ג	הלכות יום טוב
5,293	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	א	לטלטלה: דאין איסור בדבר המוקצה בנגיעה לחוד בלא טלטול כמ''ש סי' ש''ח סעיף ג' בהג''ה ועמ''א וט''ז:	א	הלכות יום טוב
5,294	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	ב	אסורות: דהוי דשיל''מ לאחר שבת:	א	הלכות יום טוב
5,295	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	ג	אסורה: ואם נתערבה יש להחמיר כמ''ש בי''ד סי' ק''ב ועמ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,296	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	ד	מותר: דמין בשאינו מינו בטיל בדשיל''מ אפי' נתערבה ונטרפה עם התבשיל:	ג	הלכות יום טוב
5,297	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	ה	הביצה: משמע שהביצה עדיין שלימה ואפ''ה דוקא כשנתבשלה עם בשר שרי אבל עם ביצים אחרים אסורים כל הביצים משום דמין במינו הוא. אבל דעת רמ''א בי''ד סי' ק''ב דטעמו בטיל אפי' בדשיל''מ ע''ש:	ג	הלכות יום טוב
5,298	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	ו	דלחזותא: משמע דאם אינו ניכר במראה אלא בטעם בטיל אע''פ שבא לתקן הקדירה כגון מים ומלח בעיסה בטל. מ''א. אם אינה קלופה הביצה ונתבשלה עם אחרות אפילו ס' א''צ דמיא דביעי בעלמא הוא. כל בו ות''ח. מ''א ע''ש:	ג	הלכות יום טוב
5,299	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תקיג	ז	שלא יגע: דשמא ינענע אותה:	ד	הלכות יום טוב

5,200

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

י

לשנות: וכתב עוד מהרי''ל וחלק אחוריים שצריך ניקור גדול אין נראה להתיר על ידי שינוי ועיין בים של שלמה בפרק קמא דביצה. והט''ז כתב דאין לנו להחמיר גם באחוריים דרך שינוי ואין חילוק בזה בין בשוחט בעי''ט או בי''ט לענין אחוריים טפי מן חלק פנים ע''כ נראה דמקום שיש דוחק בבשר ולא היה פנאי לנקר קודם י''ט שפיר יש לנקר בי''ט גם האחוריים עכ''ל כ''כ המ''א ע''ש. אם הבשר הוא ביום הג' לשחיטתו ואם ישהה אחר י''ט יהיה אסור לאוכלו כ''א צלי אסור לנקר ולהדיחו ע''י הערמה שיאמר אוכל ממנה כזית דכשנשחט מערב י''ט אסור דה''ל לנקרו בעי''ט. אבל אם נקרו מעי''ט מותר להדיחו בי''ט הואיל וראוי לאכילה אבל בשבת נ''ל דאסור מ''א ע''ש. ובס' עדות ביעקב סי' א' כתב דאפי' בשבת מותר להדיח ע''ש וע' בשכנה''ג וע' במ''א סי' שכ''א ס''ק ז' וע' באר היטב י''ד סי' ס''ט ס''ק מ''ה מש''ש:

ו

הלכות יום טוב

5,201

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

א

בסכין: והמדקדקים נוהגין לאסור אף בחה''מ ומתקנים כל העצים הקטנים אף לבישול דגים קודם י''ט שהרי יכול לבערו בלא בקוע ואין להקל אבל במקום שעצים יקרים לא חששו לטירחא יתיר' ומותר לבקעו דהפסד מרובה הוא יש''ש. ולשבור ביד אין להחמיר כלל בחול המועד. ט''ז ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,202

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ב

ביד: יש''ש מתיר אפי' להכניסם בחור ולשברם. אבל לא ישברם באבן:

ב

הלכות יום טוב

5,203

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ג

בשדה: ורש''ל וב''ח אוסרים בשדה:

ג

הלכות יום טוב

5,204

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ד

מסגרת: ויש''ש פסק דבחד סגי או מסגרת או בתוך ע' אמה:

ג

הלכות יום טוב

5,205

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ה

שנשברו: דאסור לטלטלם ואפילו לשרפם במקומו אסור דמוקצה אסור ליהנות ממנו אבל כשמדליק כלי שלם אע''פ שנתקלקל לסוף ההנאה באה אח''כ מאיליה. עץ המיוחד לחתות בו האש שנשבר אסור להסיקו דהוה ליה נולד. יש''ש גמרא:

ו

הלכות יום טוב

5,206

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ו

שלמים: ומיירי שאין לו עצים דאל''כ עבר על בל תשחית. מ''א:

ו

הלכות יום טוב

5,207

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ז

בקליפיהם: ואפי' ראוים למאכל בהמה מ''מ הוה ליה נולד דאתמול היו עומדים לאדם. הרא''ש:

ז

הלכות יום טוב

5,208

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ח

האגוזים: דאין מוכנים להסיק כלל. ב''י ועיין מ''א:

ז

הלכות יום טוב

5,209

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקא

ט

שבת: הנה בדין זה רבו הדיעות ע''כ העלה הט''ז דבשני ימים טובים ש''ג מותר לכולי עלמא להדליק בליל שני מה שכבה בליל ראשון. אבל ביו''ט אחר שבת ובר''ה בהא פליגי הפוסקי' וראוי לכל אחד לצאת ידי הכל ולעשות פתילות חדשות ולא להדליק בפתילות ישנות אפי' בצד השני שלא הדליק עדיין. מיהו יכול לטלטל להפתילה הישנה ואף ע''פ שהמרדכי אוסר גם הטלטול בהא ודאי נסמוך על המקילין עכ''ל ועיין מ''א:

ז

הלכות יום טוב

5,210

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

א

מוציאין: וכ' הרב המגיד ונראה שאם הוציא אש מותר להשתמש בו ע''ש. וט''ז חולק עליו וכ' דאסור להשתמש בו ואפי' בדיעבד אסור תבשיל שנתבשל בו ע''ש. והיד אהרן סותר הראיות של הט''ז ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,211

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

ב

מכבהו: ויש''ש כתב דאפי' מכבהו דבר שאין מתכוין הוא ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,212

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

ג

בצד: אבל ליקח אותו לגמרי מהכירה להאיר נכון להחמיר:

ב

הלכות יום טוב

5,213

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

ד

בבקעת: פי' בבקעת לחה כיון שהיא לחה ואינה ראויה להסקה אסור לטלטלה לצורך שום דבר אבל יבשה שהיא ראויה להסקה מותרת לכל דבר טור ורש''ל ט''ז וע' מ''א. (ובספר אליה רבה פסק להחמיר יען שכל גדולי פוסקים הראשונים החמירו):

ג

הלכות יום טוב

5,214

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

ה

אוסרים: וכלים המצופין שקורין גלזיר''ט מחזיקים מים בטוב אפי' קודם בישול לכן מותר לבשל בהם בי''ט בתחלה:

ד

הלכות יום טוב

5,215

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

ו

הדחק: שאין לו מה לאכול הג''מ ב''י יש''ש וט''ז כתב דאם שכח לבשלה קודם י''ט או שלא מצא קדירות רק בי''ט יש לסמוך על המתירי' לבשל בי''ט בחדשות:

ד

הלכות יום טוב

5,216

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקב

ז

בפסח: דבשאר י''ט רוב תשמישן בכלי גלזיר''ט אבל בפסח שאין משתמשין בכלי גלזיר''ט כמ''ש סי' תנ''א אלא בכלים שאין מצופין לכן מבשלים בהם מים קודם י''ט. אבל באמת אין חילוק בין פסח לשאר י''ט מ''א. והעולם אין נזהרין להבעיר בי''ט הטובא''ק בשפופרת חדשה ולאו שפיר עבדי:

ד

הלכות יום טוב

5,217

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקג

א

לשחוט: וה''ה בהדחת קערות מזה לזה מהרי''ל. ואסור להכין מיו''ט לחבירו אפי' דבר שאינו מלאכה כ''ש האידנא דאנן בקיאין בקביע' דירחא וי''ט שני לגבי ראשון חול הוא ואסור. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,218

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקג

ב

ר''ה: דלהחמיר אמרינן קדושה אחת הם ולא לקולא:

א

הלכות יום טוב

5,219

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקג

ג

ממלאה: אפילו אחר שהניחה הקדירה על האש מותרת להוסיף בשר מפני שהתבשיל מתוקן יותר כשיש שם הרבה טור וב''י יש''ש. משמע דאפילו היא בקדרה קטנה מותר ליתנו בקדירה גדולה ולהוסיף עליו כדי שיהיה שמן ביותר ועססי' זה. כתב הטור דמותר לומר בפי' לי''ט שני אני רוצה זה המותר כיון שעכ''פ יש מעל' בי''ט מצד הריבוי וביש''ש פסק שיש להחמיר שלא תאמר בפירוש כן אלא בסתם וכ''מ בב''ח. והעולם נוהגים היתר שמבשלין בשחרית לצורך הלילה ועכ''פ צריך ליזהר לאכול קצת ממנו וכתב ב''י דאפי' אוכל רק מהתבשיל שעם הבשר או מהרוטב שרי והב''ח כתב דדוקא כשצריך לחתיכה א' אז מותר למלאת הקדירה אבל אם עיקר בישולו לצורך הלילה ואוכל בשחרית קצת ממנה כי היכ' דלא ליתסר עליה הוי הערמה דלא כהרבה שטועים באיסור זה ע''ש וכתב המ''א ומ''מ נ''ל מאחר שמנהג להקל שמבשלין בשחרית וטועמים דבר ממנו שאין לאסור להם אבל להכין מיו''ט לחול כה''ג אסור ע''ש וכן כתב הט''ז וז''ל יכולה אשה לבשל הרבה מיני תבשיל ביום ראשון של י''ט אע''פ שיודעת בודאי שיותירו מין אחד רק שיטעמו ממנו אפי' כזית כיון שמבשלת הכל קודם אכילה. ובזה נראה דאסור לומר בפי' שמין אחד יהיה לי''ט שני ואפי' הטור דמתיר כמ''ש. היינו בקדירה אחת להוסיף מפני מעלת הריבוי אבל כאן שאין ההיתר אלא לפי שהוא קודם האכילה ויטעום ממנה כזית אם יאמר בפי' שהוא לצורך י''ט שני לא מהני ליה הטעימ' ממנה עכ''ל ע''ש שהאריך עוד וסיים ומ''מ יראה להלכה כיון שעכ''פ יש איסור אם אומר בפי' שיהיה לליל ב' ע''כ יש ליזהר שיבשל בעי''ט מה שצריך לליל ב'. ובדיעבד נראה שאם הערים באכילת כזית אפי' לאחר אכילה שרי בדיעבד דהערמת אכילת כזית אין לו דין מערים לאסור עליו יותר ממזיד וכ''ה בסמוך כאן שכתב הש''ע מיהו אם עבר ובישל מותר והיינו בהערמת כזית. אחרונים ודלא כב''ח. כתב המרדכי פ''ב דביצה דרבינו יואל התיר לאפות בי''ט לצורך ברית מילה שחל להיות ממחרת והיה יום אידם שלא היו יכולים לאפות אם לא בי''ט ולא היה די בתנור א' והתיר לאפות ב' פעמים ע''ש ובהג''מ חולק ע''ז וכתב דזה מיקרי הערמה ואסור ע''ש וכתב המ''א י''ל דדוקא בפת החמיר מפני שצריך כל ככר טירחא ותיקון בפ''ע אבל בקדירה דחד טירחא הוא שרי ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,220

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקג

ד

להוסיף: שאין המים משביחין בכך. ונ''ל דאם עושה כן כדי שלא יבקע הקדירה שרי מ''א עי' סימן תק''ז ס''ה ותקי''ד ס''א. וכתב לבוש ונרות נוהגים להדליק משחשיכה אפילו קודם ברכו וכתב א''ז שיש לנשים לברך קודם הליכתן לבה''כ וכ''כ בשל''ה שהוא יותר מצוה ממה שנוהגים להדליק בבואם לביתם שהם יושבי חושך ע''כ. ובבה''כ נוהגים להדליק אפי' מבע''י דבבה''כ מצוה היא לעולם אפי' ביום. לבוש:

ב

הלכות יום טוב

5,221

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקד

א

התבלין: וה''ה כל הנדוכין כגון שום ושחליים. וה''ה כרכום ב''י מ''מ. אבל היש''ש וב''ח ומהרי''ל אוסרים בכרכום ופלפלין שאין מפיגין טעמן וע''י שינוי שרי. מ''א. (ובס' אליה רבה הסכים להתיר כדעת הלבוש) ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,222

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקד

ב

לשנות: שמתוך כך יהיה זכור שאסור לדוך יותר ממה שצריך לי''ט סמ''ג. וביש''ש כתב דא''צ לשנות אא''כ ידע מאתמול שיצטרך תבלין:

א

הלכות יום טוב

5,223

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקד

ג

לגרוד: ול''ד לחרדל שאסור לשוחקו דהתם רגילין לשחוק הרבה ביחד. ולפ''ז התמכ' שקורין קרי''ן אסור לגורדו בי''ט שדרך לגרוד הרבה לב' או לג' ימים מ''א ע''ש לפ''ז נ''ל דאסור לטחון בי''ט האקווי''א וכן נוהגין (אבל בס' אליה רבה מתיר לגרוד תמכ' דלא הוי עובדא דחול אלא ברחיים שטוחן הרבה מאוד). גם נראה לי המגיה טעם להתיר דמפיג ודאי הטעם כשעושה מעי''ט. ולפ''ז גם בקאווי''א אפשר להקל אם שכח מעי''ט:

ג

הלכות יום טוב

5,224

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקד

ד

שינוי: ואם מפיג טעם א''צ שינוי דהוי כתבלין ריב''ש ב''י יש''ש. מיהו יש מחמירין אם ידע מאתמול כמ''ש בסעיף קטן ב'. מ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,225

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקד

ה

מצות: ובשבת אסור עטרת זקנים ע' סי' תצ''ה ס''ק ד' שכתבתי שם בשם מהרי''ל דאסור לברור פירורי מצות הגדולים מתוך הקטנים דבורר אסור גם בי''ט וכ''כ הט''ז ומ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,226

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקד

ו

למדוד: והאידנא דאף בחול לוקחים באומד הדעת אסור למדוד בי''ט. מ''א:

ד

הלכות יום טוב

5,227

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקה

א

לאכילה: אבל בהמה שעומדת לגדל וולדות או לחלבה ה''ל מוקצה ואסור בכל ענין ולמאן דשרי מוקצה הכל שרי דאי בעי שחיט לה ואוכל הכל. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,228

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקה

ב

אסור: דה''ל נולד דמעיקרא אוכל והשתא משקה ואם יש בה אוכלים ה''ל משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי וצ''ע דבסימן ש''ך ס''ז כתב דלר''ת אסור ולמה סתם כאן וצ''ל דביו''ט דעתו להקל. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,229

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקה

ג

בכלי: ושלא כדין נוהגין הרבה מהמון עם שנותנין מעט לחם בכלי וחולבין עליו הרבה חלב אלא צריך שיהיה הרבה חלב נבלע באוכל ואוכל דוקא האוכל ההוא בו ביום ואז מותר החלב הנשאר שם. ט''ז:

א

הלכות יום טוב

5,230

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקה

ד

שני: וכ''ש אם נחלב בשבת שלפני י''ט דמותר ביום שני של גליות הסכמת אחרונים וכ''כ המ''א עיין שם שהאריך והעלה דאין לזוז מפסק רמ''א ולכן בבהמה העומדת לאכילה וחולב לתוך האוכלין אפי' ישראל מותר לחלוב בהמתו ואם אינה עומדת לאכילה וחולב לתוך אוכלין תלי' בפלוגת' שכתב בסי' תצ''ה ס''ד אם יש מוקצה בי''ט ובבהמות עכו''ם אפי' אינה עומדת לאכילה מותר לחלוב לאוכלין אבל לחלוב לקדירה ריקנית אסור בכל ענין. ואם עכו''ם היה חולב לקדירה ריקנית אסור בו ביום ואם נחלב בשבת אפילו לאוכלין ובהמה העומדת לאכילה כמה שכתוב סי' ש''ה סעיף (ב') [כ'] אסור בי''ט ראשון שאחריו אבל ביום שני שרי. ועכו''ם שמסל''ת נאמן בענין זה כמה שכתוב סי' תקי''ג סעיף ו' עכ''ל המ''א. וע' סי' שכ''ט סעיף ל''ג אם מותר לינק מבהמה מחמת צער וע''ל ס''ס תצ''ד מש''ש:

א

הלכות יום טוב

5,231

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

א

מודדין: דהיה יכול למדוד מאתמול:

א

הלכות יום טוב

5,232

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ב

מחמירין: עיין מ''ש סי' שי''ט סעיף ט''ז עיין ט''ז:

ב

הלכות יום טוב

5,233

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ג

שלחן: דבחול דרכו לנפות ע''ג עריבה ואם כן מי שדרכו לנפות בחול ע''ג שלחן צריך שינוי אחר. מ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,234

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ד

שרי: אפי' בשבת יש''ש. ונ''ל דוקא כשנאפית וכשהיא חי לא חזי למידי בשבת. מ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,235

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ה

ומשייר: היינו בחלת ח''ל אבל חלת א''י ע' בי''ד סי' שכ''ג:

ג

הלכות יום טוב

5,236

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ו

חלה: אבל אסור לשייר רק כדי חלה לחוד ב''י. וכת' המ''א וממילא בערב פסח שחל בשבת ושכח להפריש חלה בערב שבת מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנה דהא יצטרך לבער החמץ ואם כן נמצא אכיל טבלים למפרע וא''ל יתן המשוייר לעכו''ם במתנה והעכו''ם יחזור ויתננו לו אחר הפסח ויפריש חלה דהא אסור ליתן על תנאי וא''כ שמא יאכלנה העכו''ם ונמצא אכיל טבלים לכן נ''ל דאין להם תקנה עכ''ל. והבאר היטב אשר לפני כתב ונ''ל דיכול לסמוך בזה להאכיל המשויר לכהן קטן ע''ש ולא דק כמה שכתב בסי' תמ''ד ע''ש. ועיין בתשובת פנים מאירות סי' ל':

ג

הלכות יום טוב

5,237

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ז

שיאכל: וט''ז אוסר לכתחלה ע''ש. (אבל בספר אליה רבה צידד להתיר גם בס' ע''ק לרשב''א מתיר):

ג

הלכות יום טוב

5,238

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ח

ללוש: ודוקא כשצריך לפת חמה מרדכי. מ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,239

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

ט

טמאה: כגון בזמן הזה שכולנו טמאין:

ד

הלכות יום טוב

5,240

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

י

לא יאפה: לפי שאסור לאוכלה ואסור ג''כ לטלטל. וכתב הט''ז וצריך להזהיר לנשי המון עם דין זה שאין שורפין החלה בי''ט אלא תניחנה עד הערב ותישרף:

ד

הלכות יום טוב

5,241

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקו

יא

לאפותה: אפי' בתנור אחד אע''פ שהפת משביח בכך. אחרונים:

ו

הלכות יום טוב

5,242

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

א

תפחת: ובתנורים שלנו יש להקל עיין מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,243

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ב

באנטיכי: שמשמר החום הרבה אפי' אחר י''ט ולא אמרינן שמחמם בי''ט לצורך חול:

א

הלכות יום טוב

5,244

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ג

לחתות: אלא אם כן תקנו מעי''ט מטעם זה נראה דה''ה אסור ליקח עץ לעשות ממנו בריח הדלת דה''ל ג''כ מתקן מנא אלא אם כן תיקנו מעי''ט. ט''ז:

ג

הלכות יום טוב

5,245

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ד

שלנו: מ''מ אם התנור גדול וגרף מקצתו ואפש' לאפות באותו מקצת אלא שהוצרך לכבדו שלא יגע בפת שמא יהא נחרך אסור. ב''ח ועמ''א וט''ז:

ד

הלכות יום טוב

5,246

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ה

שמכבה: אבל אם כבר גרף רק שרוצה לגרוף פעם אחרת הגחלים קטנים ליפות אסור מאחר שמכבה יש''ש ב''ח מ''א. וכתב האגודה אחר שכבדו התנור אסור לטבל המכבדת במים לכבותה שלא תשרף:

ה

הלכות יום טוב

5,247

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ו

שלנו: ורש''ל מתיר אפי' בתנורים שלנו. ודוקא כשצריך לאכול אבל אם אין צריך לאכול רק שמערים לאכול מעט ממנו אסור עכ''ל (אבל בספר אליה רבה הוכיח בראיות ברורות דאסור בתנורים שלנו בכל ענין):

ו

הלכות יום טוב

5,248

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ז

סי': וטיט שמונח ברחוב אם אין צריך גיבול לא בעי' סי' אם היה דעתו עליו עמ''א:

ז

הלכות יום טוב

5,249

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקז

ח

אפר: ורש''ל מחמיר גם באפר לגבל מים רק להניחו עליו כך:

ז

הלכות יום טוב

5,250

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקח

א

האבנים: כ''ה הגי' ברמב''ם שלפנינו אבל במ''מ ובב''י משמע שבנוסחת הרמב''ם הרעפים וכ''ה בגמ' ובכל הפוסקים אבל אבנים מותר ללבן דלא שייך בהם חיסום:

א

הלכות יום טוב

5,251

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקח

ב

שמחסמן: פי' שבליבון זה הן מתחזקין ה''ל כמתקן מנא ואפי' ישנים אסור שבכל שעה הוא מחזקן יותר עיין מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,252

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקח

ג

הקנה: ה''ה לתת קרום שלו תחת הדג על האסכל' רש''י דף ל''ד:

א

הלכות יום טוב

5,253

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקח

ד

תקרע: דאפי' תקרע לא איכפת לן דאין זה קורע ע''מ לתפור:

ב

הלכות יום טוב

5,254

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

א

שנרצף: פי' שנעקם ונכפף מחט שנתעקמ' אפילו מעט אין לפושטה. ספר הזכרונות:

א

הלכות יום טוב

5,255

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ב

בי''ט: וה''ה אם נשבר בעי''ט ולא ידע בו או שלא היה לו שהות לתקנו אבל אם שכח לתקנו מעי''ט אסור וה''ה אם היה אפשר לתקנו בראשון אסור לתקנו בי''ט שני מהרי''ל מ''א. ואם יכול להשאיל לו אחר אסור לתקנו בכל ענין. מ''א ועי' ס''ס תק''מ מש''ש:

א

הלכות יום טוב

5,256

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ג

ולא: מיירי שהיה אפשר לעשותו מאתמול:

ב

הלכות יום טוב

5,257

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ד

העץ: או על גבי סכין אחר:

ב

הלכות יום טוב

5,258

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ה

ואין: וה''ה שאין עושין כן בפני רבים אבל להעביר שמנונית הסכין ע''ג עץ או חרס או ע''ג סכין אחר מורין ברבים להתיר. רש''ל פרק אין צדין:

ב

הלכות יום טוב

5,259

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ו

במחט: ואם לא שמוהו במחט מעי''ט אסו' ליתנו במחט בי''ט ועס''א בהג''ה. מ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,260

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ז

לשרוף: עיין מ''א שהעלה דכללו של דבר כל שאסור לחתוך אסו' ג''כ לשורפו וכל שמות' לשרוף מות' גם כן לחתוך. והכא מות' אף לחתוך דהא אי אפש' לעשותו מעי''ט אלא שנהגו לעשות זה בשריפת החוט ע''ש:

ג

הלכות יום טוב

5,261

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ח

ללבן: וכיון דהתירא בלע סגי ליה בליבון כל דהו' שקש נשרף עליו מבחוץ כמ''ש סי' תנ''א סעיף ד':

ה

הלכות יום טוב

5,262

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

ט

שכשיתלבן: דאז לא נראה כמתקן כלי אלא כמחממה לבשל תחתיה מרדכי. ואפי' היה אפשר לעשותן מעי''ט שרי ד''מ. אבל הבלוע מנבילה צריך ליבון עד שתשיר קליפתה וניכר שעושה להכשירה אסור כמו שאסור להגעיל כלי בי''ט ב''י הג''מ. ואם לא היה אפשר לעשותו מעי''ט שרי להגעיל ד''מ. ועס''א בהג''ה. ומכאן משמע שמותר בחול להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכא והעולם נוהגין איסור בדבר. ומ''כ בשם הגאון מוהר''ר בנימין מפוזנ' ששמע ממהר''ם יפה הטעם להמנהג שאם יעשה כן לעולם לא יהיה לו רק כלי אחד ויגעילנו כל פעם שישתמש בו וזה אסור דלמא אתי למטעי כדאיתא בחולין דף ח' ע''ב. והא דשרינן הכא י''ל כיון דלעולם אין משתמשין בו אלא ע''י ליבון ליכא למגזר. מ''א:

ה

הלכות יום טוב

5,263

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

י

לחזור: מדכתב לחזור ולצלות משמע דצלו בו בי''ט דאל''כ ה''ל מכשירין שהיה אפשר לעשותם מעי''ט הלק''ט חלק ב' סי' ר''ה. והמ''א כתב דלטעם רא''פ אפי' היה אפשר ללבנו מעי''ט שרי ללבנו בי''ט כיון שמדינא א''צ ליבון ע''ש:

ה

הלכות יום טוב

5,264

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

יא

נקב: ואם א''א לעשותו מעי''ט שרי כמ''ש ס''א בהג''ה. מ''א:

ו

הלכות יום טוב

5,265

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

יב

להטביל: ואם א''א להטבילו מעי''ט שרי ועס''א בהג''ה דאין מורין כן וכ''כ היש''ש:

ז

הלכות יום טוב

5,266

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקט

יג

לטלטל: אבל אסור לאוכלו ע' מ''א וע' סי' תקי''ח סעיף ג':

ז

הלכות יום טוב

5,267

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

א

מלילות וכו': ויש מחמירין למלול בשינוי בראשי אצבעותיו כמ''ש סי' שי''ט סעיף ו'. הר''ן וט''ז מיקל:

א

הלכות יום טוב

5,268

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ב

קטניות: היינו השרביטין ומוציא הזרע. וכתב היש''ש דאסור להניח קטניות או שאר זרעונים במים שיציף הפסולת למעלה או שיפול העפר למטה:

א

הלכות יום טוב

5,269

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ג

בו ביום: אפילו אינו רוצה לאכול לאלתר דבשבת חייב חטאת כמ''ש סי' שי''ט אפ''ה שרי בי''ט עמ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,270

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ד

ובטנים: וט''ז ומ''א כתבו דאין חילוק בין אלו לשאר פסולת ע''ש:

ב

הלכות יום טוב

5,271

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ה

מסננים: דוקא כשהיה אפשר לעשותו מאתמול. מ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,272

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ו

ממתקין: וע''י שינוי שרי אם היה טרוד בעי''ט. ב''ח מ''א ע''ש:

ג

הלכות יום טוב

5,273

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ז

מתכת: דאינו שורף וליכא כיבוי ועססי' של''ד. ונ''ל מה''ט מותר ליתן השפוד מלובן לתוך משקה כדי שיתחמץ אם ראוי לשתותו בו ביום. מ''א:

ג

הלכות יום טוב

5,274

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ח

ואח''כ: אחר שנתן בה רמונים:

ד

הלכות יום טוב

5,275

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

ט

מעמידין: פי' שנותן לתוכו קיבה:

ה

הלכות יום טוב

5,276

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

י

חמאה: אפי' ע''י עכו''ם אסור. ריב''ש. וט''ז מיקל ע''י עכו''ם אם צריך לכך משום שמחת י''ט ע''ש. וכ' המ''א ונ''ל דמותר לקלוט שומן הצף על פני החלב שקורין סמעטנ''י או רא''ם אפי' בשבת וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת עם החלב וכמ''ש סי' שי''ט סעיף ד'. ודוקא שצריך לאוכלו בו ביום ואם אין צריך לו רק שחושש שיפסיד ויתקלקל מותר לעשותו ע''י עכו''ם וכמ''ש סי' ש''ז סעיף ה':

ה

הלכות יום טוב

5,277

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

יא

הירק: פי' התלוש שיש בו ראשי עלין נרקבין אין גוזזין במספרים שלהם דמאן דחזי סבר שליקטן היום:

ו

הלכות יום טוב

5,278

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

יב

ועכביות: הן מיני ירקות שיש טורח בתיקונן:

ז

הלכות יום טוב

5,279

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

יג

בגד: עיין סי' ש''כ סעיף ו':

י

הלכות יום טוב

5,280

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקי

יד

אורחים: אפי' מאותה עיר מ''א. ועיין סי' של''ג סס''א:

י

הלכות יום טוב

5,281

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

א

להחם: וע''י עכו''ם שרי ואם הקור גדול כ''כ שהמאכלים נקרשים שרי להסיק דהוי צורך אוכל נפש. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,282

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

ב

גופו: שאינו שוה לכל אדם אלא למעונגים:

ב

הלכות יום טוב

5,283

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

ג

תינוק: כיון דהו' רביתיה לא גזרו. מרדכי. והאידנא דאף בחול לפעמים אין רוחצין אותו ב' או ג' ימים אף בי''ט אסור לרחצו. מ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,284

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

ד

להרבות: היינו דוקא בפעם אחת אבל אסור להוסיף עליו כמ''ש ססי' תק''ג:

ב

הלכות יום טוב

5,285

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

ה

מוגמר: ומותר להביא כלי מלא נקבים ומכסין אותו מעי''ט ופוקקין נקביו ולמחר פותחין הנקבים ונמצא הבית מתגמר ואפי' בשבת מותר. רש''ל:

ד

הלכות יום טוב

5,286

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

ו

למתקן: אפי' טובים לאכילה בלא''ה אלא שרוצה למתקן יותר נמי שרי. מ''א:

ד

הלכות יום טוב

5,287

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיא

ז

ריחא: עסי' תרנ''ח ס''ב ומה''ט כתבו הט''ז בסי' זה והמ''א בסי' זה ובסי' קכ''ח דאסו' ליתן מי וורדים בשבתות וי''ט לתוך המים לצורך נטילת ידים לכהנים ואפי' ששופכים מעי''ט מ''מ מולידין ריח בי''ט ע''י הכהנים וכ''כ הלק''ט ח''א סי' י''ט. אבל בתשו' גינת ורדים חא''ח כלל ג' סימן ט' כתב דבידים אין שום איסור כלל כי אם במים דודאי קמוליד ריחא דאסור. וכ''פ בתשובת ח''צ סי' צ''ב דבידים אין שום איסור כלל ע''ש. (אבל בספר א''ר כתב כיון דשמן עצמו מעורב במים לא הוי מוליד ריח ע''ש):

ד

הלכות יום טוב

5,288

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיב

א

עכו''ם: וה''ה לצורך קראי''ם. הרב בצלאל ורש''ך כתב דיש מתירין. כנה''ג ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,289

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיב

ב

ע''י עכו''ם: נראה דזה מיירי שיש איסור טלטול לבית העכו''ם ע''כ צריך שליח העכו''ם אבל ע''י ישראל אסור אע''ג דבי''ט אין עירוב והוצאה היינו לצורך ישראל אבל לצורך עכו''ם לא. ואם העכו''ם דר תוך הרחוב שהוא מותר לטלטל שם גם ע''י שליח ישראל שרי ט''ז שם. כ' בס' תניא אחר שתיקן כל צרכי סעוד' סמוך לסעודה מותר להזמינו וכ' המ''א ונ''ל דוקא שלא היה דעתו עליו קודם סעודה כגון שהעכו''ם בא אליו סמוך לסעודה ועיין ט''ז:

א

הלכות יום טוב

5,290

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיב

ג

מאליו: זו דעת רמב''ם אבל הטור חולק עליו וכתב הט''ז להכריע להלכה דאם בא מאליו והישראל נותן לו לאכול בלא הזמנה והפצרה שיאכל אצלו אין איסור שמא ירבה אבל אם מפציר בו שיאכל אצלו אע''פ שבא מאליו מ''מ כיון שחביב לו שיאכל אצלו חיישינן שמא יבשל לו קדרה אחרת עוד דמה לי שהזמינו בדרך שליחות לביתו או שהזמינו אחר שבא אליו עכ''ל ע''ש:

א

הלכות יום טוב

5,291

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיב

ד

אסור: משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו בקדירה אחרת ועיין מ''א וט''ז:

א

הלכות יום טוב

5,292

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיב

ה

יש לו: טעות סופר הוא וצ''ל אפי' אם אין לו וכמ''ש ס''א דבקדירה אחת שרי להרבות בכל ענין. מ''א. וע' ט''ז:

ג

הלכות יום טוב

5,293

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

א

לטלטלה: דאין איסור בדבר המוקצה בנגיעה לחוד בלא טלטול כמ''ש סי' ש''ח סעיף ג' בהג''ה ועמ''א וט''ז:

א

הלכות יום טוב

5,294

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

ב

אסורות: דהוי דשיל''מ לאחר שבת:

א

הלכות יום טוב

5,295

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

ג

אסורה: ואם נתערבה יש להחמיר כמ''ש בי''ד סי' ק''ב ועמ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,296

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

ד

מותר: דמין בשאינו מינו בטיל בדשיל''מ אפי' נתערבה ונטרפה עם התבשיל:

ג

הלכות יום טוב

5,297

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

ה

הביצה: משמע שהביצה עדיין שלימה ואפ''ה דוקא כשנתבשלה עם בשר שרי אבל עם ביצים אחרים אסורים כל הביצים משום דמין במינו הוא. אבל דעת רמ''א בי''ד סי' ק''ב דטעמו בטיל אפי' בדשיל''מ ע''ש:

ג

הלכות יום טוב

5,298

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

ו

דלחזותא: משמע דאם אינו ניכר במראה אלא בטעם בטיל אע''פ שבא לתקן הקדירה כגון מים ומלח בעיסה בטל. מ''א. אם אינה קלופה הביצה ונתבשלה עם אחרות אפילו ס' א''צ דמיא דביעי בעלמא הוא. כל בו ות''ח. מ''א ע''ש:

ג

הלכות יום טוב

5,299

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תקיג

ז

שלא יגע: דשמא ינענע אותה:

ד

הלכות יום טוב