sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
5,000	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יא	חזרת: הוא לאטי''ך עולשין הוא קורבי''ל תמכא הוא קרי''ן. ונתפשט המנהג ליקח הקרי''ן למרור ומברכין על העלין. והקלח נוטלין לכריכה. ובתשובת חכם צבי סי' קי''ט כתב החזרת השנויה במשנתינו היא הירק הנקרא בל''א סאלט ובלשון ספרד סאלט' ויש בו הסימנים האמורים בגמ' ומפני שבארצות אשכנז אינו מצוי בזמן הפסח לא הורגלו לקחתו למרור ולוקחין הקרי''ן שהוא תמכא ונפיק מיניה חורבה שאינם יכולים לאכול אפי' חצי זית מחמת חורפיה ומבטלין מצות מרור עכ''ל ע''ש. וכן שמעתי מלועז אחד שבארץ לועז שהמדינות חמות מצוי אצלם חזרת בימי ניסן והוא כפול ועב כמו מה שאנו קורין במדינות אלו היי''פ שלטי''ן ואוכלין אותו זה המין למרור ועיין ח''י:	ה	הלכות פסח
5,001	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יב	בשורש: פי' שרשים קטנים שמתפצלים לכאן ולכאן אבל שורש הגדול שבו עומד הירק הוא בכלל קלח. מהרי''ו ועיין ט''ז:	ה	הלכות פסח
5,002	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יג	לכזית: דהוא כמו חצי ביצת תרנגולת וצריך שיעור זה בשלימות מלבד הריוח שבין העלים כמ''ש סי' תפ''ו ויש ליזהר בזה דאל''כ הוי ברכה לבטלה כיון שמברך על אכילתו ואכילה בכזית משמע ומי שהוא חולה או איסטניס מותר ליקח לו מאיזה מין מרור שערב עליו ביותר ואם א''א לו כלל על כל פנים יאכל מעט או ילעוס בפיו לזכר טעם מרירות בלא ברכה וראוי לדחוק עצמו בכל יכולתו אף אם יכאוב עליו לקיים מצות חז''ל כמש''ל סי' תע''ב ס''י:	ה	הלכות פסח
5,003	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יד	ירק מר: אף שא''א בענין אחר על כל פנים אין לברך רק על אלו המינים דקחשיב במתני' וכן הסכמת הש''ך והמ''א. ח''י:	ה	הלכות פסח
5,004	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	טו	חומץ: ופסח שחל להיות בשבת צריך ליתן המשקה בו מע''ש ואם שכח יש לעשות ע''י שינוי דהיינו שיתן המשקה תחלה תוך הכלי ואח''כ ישים בו החרוסת כמש''ל סי' שכ''א סעיף י''ו וכ''כ המ''א וע''ש בט''ז ס''ק י' דאוסר ליתן טחינת מצה אפויה לערבו עם יין או מי דבש בשבת אפי' ע''י שינוי ואין דבריו מוכרחים גם העולם אין נזהרים בזה. ח''י:	ה	הלכות פסח
5,005	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	טז	לתבן: ולא ידוכן היטב כדי שיהיו ארוכין. ב''י:	ה	הלכות פסח
5,006	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יז	נוטל: דכל שטיבולו במשקה צריך נטילה וכתב הט''ז ומכאן יש תוכחת מגול' לאותם שאינם נזהרים בכל השנה ליטול ידיהם לדברים שטיבולו במשקה דמה נשתנה הלילה הזה מכל הימים שבשנה ואם בא לטהר עצמו טפי בלילה זו עכ''פ ה''ל להזהר ג''כ בימי התשובה אלא שאין כאן אלא חסרון זהירות ואינם מדקדקים להשוות מדותיהם עכ''ל והל''ח בפכ''ה כ' דהעולם נוהגין שלא ליטול ויש להם על מה שיסמכו שהתוספות סוברים כן וכ''כ המ''א סי' קנ''ח ע''ש והא דנוטלין בליל זה הוא כא' משאר שינוים שעושין בליל זה כדי שישאלו. ח''י:	ו	הלכות פסח
5,007	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יח	פחות: דאם יאכל כזית יהיה ספק אם יברך ברכה אחרונ' טור לכן אם אירע שאכל כזית לא יברך ברכה אחרונה. ט''ז ומ''א ח''י:	ו	הלכות פסח
5,008	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	יט	לאפיקומן: והחלק הגדול יטמין. אחרונים. גם ראוי לכורכ' במטפחת ולהניח בין הכר והכסת וכשרוצה לאכול יוציאה כמו שהיה בתוך המפה וישלשל לאחוריו וילך כמו ד' אמות ויאמר כך היו אבותינו הולכים משארותם צרורות בשמלותם רש''ל. ועח''י סי' תע''ב ס''ק ב' טעם למנהג שהתינוקות לוקחים האפיקומן:	ו	הלכות פסח
5,009	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כ	הקערה: עם כל מה שעליה וא''צ להסיר התבשילין. טור:	ו	הלכות פסח
5,010	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כא	הא לחמא: וי''א הא כלחמא עמ''א. וכתב מהרש''ל סי' פ''ח לאומרו בקול רם:	ו	הלכות פסח
5,011	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כב	להסירם: ועכשיו לא נהגו להסירם משום שאין היכר לתינוקות בזה שיודעים דאלו הדברים לא ניתנו על השלחן לצורך האכילה. מ''א:	ו	הלכות פסח
5,012	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כג	וישאלו: ויאמר להם שאין רשאין לאכול עד שיספרו ביציאת מצרים ולכן אין ליתן שום מצה על השלחן עד אחר הסדר. מהרי''ל:	ו	הלכות פסח
5,013	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כד	מה נשתנה: לא יאמר אנו חייבים לטבל וכו' אלא אנו מטבילין דאינו חיוב אלא משום היכרא טור. כשיאמר והיא שעמדה לאבותינו וכו' עד שהקב''ה מצילנו מידם יאחז הכוס בידו. וכשיאמר ונאמר לפניו שירה צ''ל ונאמר בניקוד סגול ונאמר שהוא לשון עבר דקאי על גאולת מצרים שעברה. ב''ח רש''ל של''ה:	ז	הלכות פסח
5,014	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כה	למרור: אבל כשיגיע לפסח שהיו אבותינו וכו' לא יאחז בידו דהוי כמגביה קדשים בחוץ אבל מ''מ יסתכל בו. מהרי''ו סי' קצ''ג:	ז	הלכות פסח
5,015	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כו	באצבעו: כתב בהג''ה מנהגים דיש לזרוק בקטנה דהיינו הזרת והמ''א כתב דיש לזרוק בקמיצ' שהוא אצל הקטנה דבקמיצה הכה הקב''ה למצרים. ובד''מ כתב דיש ליקח באצבע דוקא זכר למה שנאמר אצבע אלהים היא וכן עיקר. ח''י:	ז	הלכות פסח
5,016	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעג	כז	בידו: בנוסח הברכה אשר גאלנו כ' מהרי''ו כשחל פסח במ''ש דיש להפך ולומר תחלה מן הפסחים ואח''כ מן הזבחים דאין חגיגה דוחה שבת ובליל ב' להיפך ע''ש. ובפסח מעובין סי' רס''ח כתב שיש לומר הכל בנוסח א' מן הזבחים ומן הפסחים והסכמת אחרונים כמהרי''ו וכ''כ הב''ח. באמירת הלל אין לישב מוטה אלא באימה וביראה של''ה. כתב לבוש אין נוהגין לברך על הלל כיון שמחלקים חציו קודם הסעודה וחציו לאחר הסעודה. סומא חייב בקריאת ההגדה וכשמגיע למצה זו ולמרור זה אין לומר זה אלא אומר מצה שאנו אוכלים וכו' עח''י ס''ק ל''ט:	ז	הלכות פסח
5,017	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	א	ויאחזם: כל שלשתן העליונה למוציא והשלישית ללחם משנה והפרוס' על שם לחם עוני ויברך ברכת המוציא ויניח השלישית להשמט מידו ויברך על הפרוסה עם תפיסת העליונה על אכילת מצה ויברך שתי ברכות טרם ישברם. מהרי''ל והאחרונים:	א	הלכות פסח
5,018	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ב	העליונ': ואפי' חל בשבת ד''מ ע''ל סי' רע''ד:	א	הלכות פסח
5,019	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ג	במלח: וכן הוא בכתבים:	א	הלכות פסח
5,020	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ד	המוציא: עמש''ל בסי' תע''ב ס''ק ח'. וכתב המ''א עכ''פ לכתחלה יש לבלוע כזית מרוסק בבת אחת ובדיעבד אף אם אוכל מעט מעט ובלבד שלא ישהה ביניהם כדי אכילת פרס וכן במרור אפי' לכתחל' אם קשה עליו לבלוע ביחד עכ''ל:	א	הלכות פסח
5,021	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ה	בחרוסת: להמית הארס שבתוכו ואינו מברך עד אחר הטיבול קודם אכילה:	א	הלכות פסח
5,022	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ו	טעם: וכן אין לשרות המרור מעל''ע במים דכבוש הוא מ''א בסי' תע''ג ס''ק י''ד. והח''י מיקל בזה ע''ש:	א	הלכות פסח
5,023	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ז	הסיבה: ואם רוצה להסב רשאי:	א	הלכות פסח
5,024	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ח	בחרוסת: וכ''פ הב''ח ומהר''ל מפראג וט''ז וח''י והאחרונים לטבול בחרוסת והמ''א כתב היכי דנהוג נהוג:	א	הלכות פסח
5,025	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	ט	כהלל: הנוסחא שלנו כך הוא כן עשה הלל בזמן שבית המקדש קיים היה כורך מצה ומרור ואוכל וכו'. והט''ז כתב די''ל היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל כו' וכן פרש''י. וכ''כ האר''י ז''ל. והח''י כתב דעכשיו אין פסח אין להזכיר פסח דאיך יאמר שקר כיון שאין לו פסח ע''כ אין לשבש הנוסחא שלנו ע''ש:	א	הלכות פסח
5,026	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	י	יסיח: ואם סח א''צ לחזור ולברך. ב''ח ט''ז מ''א:	א	הלכות פסח
5,027	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יא	ירקות: וטוב לחזור אחר שאר ירקות לאפוקי נפשי' מפלוגתא שבגמרא ואם אין לו ירקות יקח דבר אחר שברכתו בפה''א אפילו הוא מין לפת. מ''א:	ב	הלכות פסח
5,028	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יב	האדמה: וכתב המ''א דוקא אם לוקח מאותו מין מרור שראוי לאכול חי מברכין עליו כך אבל מה שאין דרך לאכלו חי כמו תמכא שקורין קרי''ן אין לברך עליו רק על אכילת מרור ולא בפה''א כמו בפלפלין שנתבאר בסי' ר''ב דאין מברכין עליו עכ''ל ע''ש. והח''י חולק עליו וכתב דבכל מיני מרור מברכין בפה''א אף שאינו נאכל חי ע''כ מברכין בשעת הטיבול בפה''א ועל אכילת מרור. ע''ש:	ב	הלכות פסח
5,029	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יג	יצא: אבל לכתחלה יש ללעסו עד שהוא מרוסק ואח''כ יבליע כמו במרור ועמ''א:	ג	הלכות פסח
5,030	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יד	יצא: ולא אמרינן דמבטל ליה המרור למצה כיון שלא לעסן כא'. אבל הלועס מצה ומרור כאחד לא יצא דמרור בזמן הזה דרבנן ומצה דאורייתא ומבטל מרור למצה כ''מ בגמרא. מ''א ע''ש:	ג	הלכות פסח
5,031	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	טו	לא יצא: אפי' בליל שני לא יצא ובמרור אף אם לא ידע שהוא מרור או שהוא סבור שהוא חול ג''כ יצא. ח''י ע''ש:	ד	הלכות פסח
5,032	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	טז	פרס: היינו מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה. וכ' הט''ז דאף שכל שלא הפסיק כשיעור זה יצא מ''מ מצוה מן המובחר לבלוע כזית מצה וכן מרור כשהוא מרוסק בפעם א' כמש''ל ס''ק י''ג ובס''ק ד' ע''ש:	ו	הלכות פסח
5,033	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יז	בלבד: ומ''מ מחויב לאכול בכל יום פת אלא שיוצא במצה עשירה. ר''ן:	ז	הלכות פסח
5,034	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יח	סי': ואין לעשות אותיות להכירא שכששוברין אותה הוי מוחק בי''ט רמ''א בתשו' סי' קי''ט וע''ל סי' ש''מ ס''ג מש''ש:	ז	הלכות פסח
5,035	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעה	יט	לשניה: ובמדינות אלו נוהגין לעשות מהעיס' ד' מצות וקורין לרביעי מצת ספיקא כדי שאם יארע תקלה בא' מהן לוקחין אותה ועח''י:	ז	הלכות פסח
5,036	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעו	א	שנהגו: ובאלו הארצות אין נוהגין לאכול צלי לבוש. וצלאו ואח''כ בישלו מותר. אבל בישלו ואח''כ צלאו צלי קדר יש לאסור מפני מראית עין ומיהו לצורך חולה קצת יש להקל בזה מ''א וכ''כ הח''י אבל הפר''ח אוסר בין צלאו ואח''כ בישלו בין בישלו ואח''כ צלאו ע''ש:	א	הלכות פסח
5,037	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעו	ב	שחיטה: אבל דגים וביצים צלוים מותרים. אחרונים:	ב	הלכות פסח
5,038	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעו	ג	ט''ב: פי' כמו שחל יום א' של פסח יהיה לעולם באותו יום ט''ב וסי' על מצות ומרורים יאכלוהו. וע' ח''י. ופשוט דאין חילוק בין ליל א' לליל ב' בכל הנ''ל. אחרונים:	ב	הלכות פסח
5,039	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעז	א	כזית: והסכמת האחרונים דלכתחלה יש לאכול כשיעור ב' זיתים א' זכר לפסח וא' זכר למצה הנאכלת עמו ולכל הפחות לא ימעט מכזית. וכ' הרוקח אל יהיה לך אכילת אפיקומן לטירחא ועסי' תע''ו בהג''ה שלא יאכלנה על אכילה גסה דאע''ג שפסח נאכל על השובע מ''מ בעי שיהא מתאוה לאכול ב''ח כ' של''ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן סוכה בכניסתו וביצאתו וכן ד' מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה. וע''ל סי' תע''ג ס''ק י''ט מש''ש בשם הרש''ל ובפסח מעובין סימן שט''ו כתב עוד וז''ל ומנהגי ליקח מקל בידי ומנעלי ברגלי ולומר ככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם [ברגליכם] ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' ולכן אני נוהג שלא להפשיט האזור בליל פסח עד אחר אפיקומן עכ''ל ובמדינות אלו אין נוהגין כל זה:	א	הלכות פסח
5,040	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעז	ב	לא יאכל: והסכמת אחרונים דגם עכשיו יאכל אפיקומן ויברך בה''מ בלי כוס. מ''א ועיין בנ''צ:	ב	הלכות פסח
5,041	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעז	ג	קצירה: פי' המצה של מצוה שומרים משעת קצירה ולא שאר מצות ולא (י) אכל מאותה מצה תוך הסעודה:	ב	הלכות פסח
5,042	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעז	ד	שמוסיף: ואם נזכר אחר הלל יחזור ויאמר הלל על הכוס ואם לא נזכר עד ששתה כוס השלישי יברך בה''מ בין שלישי לרביעי ולא יחזור וישתה כוס שלישי מ''א ועח''י וט''ז. נהגו לשבור חתיכה מאפיקומן ולנקב אותה ותולין אותה ואין בו חשש איסור מה שנוקבין אותה בי''ט כ''כ המ''א סי' ת''ק ס''ק ז ע''ש:	ב	הלכות פסח
5,043	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעח	א	אין לאכול: ובדיעבד אם אכל אין צריך לחזור ולאכול אפיקומן. ומדכתב המחבר אין לאכול משמע דלשתות שפיר דמי כמו ששותי' עוד השני כוסות רק אחר הכוסות אסור לשתות דברים המשכרין דוקא כמ''ש סי' תפ''א וכ''מ בט''ז סי' תע''ט ס''ק ב' וכן עיקר דלא כמ''א שכתב בפשיטות וכמו שאסו' לאכול כך אסור לשתות ואין זה הסכמת הפוסקים. ח''י:	א	הלכות פסח
5,044	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעח	ב	בשני: אפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שולחנות. ודוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מגן אברהם:	א	הלכות פסח
5,045	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעח	ג	קודם לזה: אפי' בתוך האכילה אין בכך כלום. ד''מ דלא כמהרי''ל:	ב	הלכות פסח
5,046	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעט	א	מוזגין: וצריך שטיפה והדחה אם אין הכוס נקי עח''י:	א	הלכות פסח
5,047	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעט	ב	יין: ה''ה שאר משקין המשכרין אבל משקה שאינו משכר מותר לשתות. ט''ז:	א	הלכות פסח
5,048	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעט	ג	יכול: ומ''מ לא ישתה כל כך שישכר. ח''י:	א	הלכות פסח
5,049	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעט	ד	והגדול: ומהרי''ל כתב קטן לא יאמר הודו אבל אנא אומר והיינו לכתחלה אבל אין קפידא כל כך דנשים מצטרפין לזה עיין מ''א ונשים חייבות ג''כ בהלל זה עח''י:	א	הלכות פסח
5,050	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תעט	ה	שבע''ה: אף אם יש לו אורח ע' סימן ר''א. ח''י:	א	הלכות פסח
5,051	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפ	א	וגו': נראה דמי שאירע לו אבל בי''ט שלא נהג אבילתו קודם י''ט דגומר הלל אע''פ שאין אומרים הלל בבית האבל. ח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
5,052	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפ	ב	בבל: ואין אומרים רננו צדיקים וגו'. אחרונים:	א	הלכות פסח
5,053	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפ	ג	ואז: ואנו נוהגין כדעת הטור והרא''ש לומר יהללוך עד מעולם ועד העולם אתה אל אחר הלל ואח''כ הני כ''ו כל''ח ונשמת חותם בישתבח עד חי העולמים וע' ט''ז ס''ס תפ''ו הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' ואומץ גבורותיך אומרין אחר שתיית הכוס שאינו אלא מנהג ב''ח ורש''ל. ומהר''ם היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ''ה בסידורים וכן המנהג. בלילה ראשונה יאמר אז רוב ניסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובלילה שניה יאמר אומץ גבורתיך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח מט''מ מ''א. והח''י כתב ואין נוהגין כך רק אומרים הכל בשני לילות שוין נוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:	א	הלכות פסח
5,054	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפא	א	כיין: בד''מ כתב שנוהגין היתר בשתיית לקרי''ץ בל''א ואף עפי''ל טראנ''ק שרי עכ''ל. וכתב המ''א דהיינו אותו עפי''ל טראנ''ק שעושין במדינתינו שמבשלים מים עם התפוחים. אבל אותו טרנ''ק שעושין בארץ אשכנז שכותשין התפוחים בבית הבד ויש לו טעם גדול יש לאסור. ומי זנגביל שקורין אינגב''ר וואסי''ר יש להתיר עמ''א והח''י העלה דמותר לשתות כל המשקין שאינם משכרים וכ''פ בנ''ץ ובעל פר''ח ע''ש. ולפיכך הדבר ברור להתיר לשתות הקאוו''י או ט''ע וכיוצא. וכנה''ג בספרו פסח מעובין כתב דלא רצה לנהוג היתר בשתיית הקא''ווי ובשתיית הטוטין שקורין טובאק כתב שומר נפשו ירחק ממנו:	א	הלכות פסח
5,055	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפא	ב	הגדול: ודוקא אם לא אמר הלל הגדול על כוס ד'. מ''א:	א	הלכות פסח
5,056	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפא	ג	שני: ובליל שני מותר לשתות כל שאר משקים אחר הד' כוסות לכ''ע עח''י:	ב	הלכות פסח
5,057	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפא	ד	שמע: וצריך לברך ברכת המפיל מהרי''ו. ואם קרא ק''ש בביה''כ קודם הלילה צריך לקרות כל הק''ש כדי לצאת עסי' רל''ה:	ב	הלכות פסח
5,058	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפב	א	מרור: דהיינו שמקדש תחלה ומברך המוציא על מצה שאינה משומרת ואח''כ על המרור ועיין בט''ז וביד אהרן וחולה שאין יכול לאכול כ''א כזית מצה או מי שאין לו אלא כזית מצה יאכל תבשילו בלא המוציא ואחר סעודתו יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל כזית מצה אבל אם אין לו ג''כ יין א''כ צריך לקדש על המצה תחלה ואח''כ יאכל תבשילו. מ''א:	א	הלכות פסח
5,059	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפב	ב	וב': ומ''מ אם יכול לשייר פרוסה קטנה ישייר ויניחנה בין ב' השלימות ואם אין מספיק לו בלילה הראשונה באחד יקח פרוסה מן השניה ויבצע בליל שני על חדא ופלג'. מ''א ע''ש ועח''י:	א	הלכות פסח
5,060	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפג	א	יין: ע''ל סי' תע''ב ס''ק ט''ו דאם אין לו יין דיוצ' במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותן ע''ש וכ' המ''א נ''ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש ואם יש לו שני' יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות ע''ש. והח''י כ' ול''נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני ע''ש. ודוקא כשאין לו אלא ב' כוסות אבל אם יש לו ד' כוסות לבד צריך ליטול כולם בליל ראשון כמש''ל סי' תע''ב ס''ק. ט''ז ע''ש. וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' י''ד ע''ש:	א	הלכות פסח
5,061	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפג	ב	ובוצע: דהיינו שמפריש תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סי' תע''ג ותע''ה. מ''א ע''ש:	א	הלכות פסח
5,062	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפג	ג	גאל: אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס ועמ''א.	א	הלכות פסח
5,063	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפג	ד	חמר: וכ' המ''א דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתייתם במי דבש מ''מ אם בפסח רוב שתייתם ממנו נקרא חמר מדינה. והח''י כ' דאין להקל כ''א דוקא במקום שרגילין לשתותו כל השנה ע''ש. לאקרי''ץ או עפי''ל טרנ''ק אם הוא שתיית רוב המון מותר ליקח אותו לארבע כוסות אם אין לו מע''ד ויין עמ''א. ועסי' תע''ב ס''ק ט''ו מש''ש:	א	הלכות פסח
5,064	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפה	א	אסור: כיון שחל על מצה דרשות חל נמי על מצה של מצוה. וכופין אותו לשאול על שבועתו. ב''ח ועיין יו''ד סי' רל''ו:	א	הלכות פסח
5,065	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפה	ב	לוקה: דהוי שבועת שוא דאין שבועה חל על דבר מצוה. ואם נשבע על מרור וד' כוסות שבועתו חל כיון שהם דרבנן. וכן אם אמר קונם אכילת מצה עלי בליל פסח אסור דנדר חל על דבר מצוה עיין בי''ד סי' רל''ט. וכופין אותו לשאול על שבועתו או על נדרו כמ''ש ס''ק א' ועח''י. הרב בעל ראש יוסף נסתפק אם כשאמר שבועה שלא אוכל מצה סתם ואח''כ פי' כוונתו דמה שנשבע היינו בליל פסח מה יהא דינו וע' יד אהרן באורך מזה:	א	הלכות פסח
5,066	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפו	א	כחצי: והמ''א הכריע דהוי פחות מעט מחצי ביצה ע''ש וכן הכריע הפר''ח ועיין בח''י ובסוף תשובת חוט השני יש להסתפק מי שלא היה לו כ''א פחות מכזית מרור ושרה אותו במים ונתפח ועמד על כזית אם יוצא י''ח כזית אם לאו. ע' יד אהרן:	א	הלכות פסח
5,067	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפו	ב	באויר: ה''ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף עפ''ב דעוקצין. מ''א:	א	הלכות פסח
5,068	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	א	קודש: ומנהגינו לומר את יום חג המצות הזה זמן חירותינו מקרא קודש זכר ליציאת מצרים וא''א באהבה מקרא קודש שהרי כבר אמרו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה אכן כשחל בשבת י''א שאומרין ב' פעמים באהבה ועיין בלבוש הטעם:	א	הלכות פסח
5,069	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ב	וחזר: פירוש שחזר ואמר מקדש ישראל והזמנים:	א	הלכות פסח
5,070	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ג	י''ט: רק שטעה בדבורו והיינו דווקא כשלא הזכיר של י''ט באמצע אבל הזכיר של יו''ט באמצע אפי' חתם של שבת יצא ואם כן אם חתם מקדש ישראל והזמנים אפי' לא הזכיר של יו''ט באמצע יצא עמ''א. ואם חתם בי''ט או בשבת מקדש ישראל יצא ודוקא בתפלה אבל בקידוש לא יצא מ''א ע''ש והח''י חולק ע''ז וכתב דגם בתפלה אפשר דלא יצא ע''ש:	א	הלכות פסח
5,071	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ד	המנוח: ומנהגינו את יום השבת הזה ואת יום חג המצות הזה. עח''י וביד אהרן:	א	הלכות פסח
5,072	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ה	וישראל: ואם חתם מקדש ישראל והזמנים ולא הזכיר שבת א''צ לחזור כנה''ג ומהר''א כהן אבל מהר''ם גלאנט''י ומהר''י אלפנדרי הסכימו דצריך לחזור וכן הסכים הפר''ח עיין יד אהרן:	א	הלכות פסח
5,073	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ו	שבע: דלא נתקנה אלא מפני המזיקין ובפסח הוא ליל שמורים:	א	הלכות פסח
5,074	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ז	מקדש: שאין עני בישראל שאין לו יין. ומיהו נ''ל דאע''פ שאין יין בעיר רק בבה''כ אפ''ה לא יקדש בבה''כ דהא דמקדשין בבה''כ הוא רק לקיים מנהג ראשונים ובפסח מעולם לא היה מנהג לקדש בבה''כ מ''א וט''ז כתב אם הוא במקום שאין יין בעיר לכל הקהל רק ליחידים יש לקדש בבה''כ להוציא מי שאין לו יין עיין שם ועיין ח''י:	ב	הלכות פסח
5,075	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ח	ויבא: ורוב האחרונים הסכימו שאין להזכיר שבת ביעלה ויבא והט''ז פסק דאע''ג דבברכת המזון וכן בראש חודש אין להזכיר של שבת ביעלה ויבא מ''מ בתפלת החג יש להזכירו ועיין בו שהאריך בזה והעלה לבסוף אפי' לאותם גדולים שאין מסכימים להזכירו אין למחות בשום אדם אם מזכירו דהא אין כאן ברכה לבטלה אלא הזכרה לחוד ואין הפסד בכך ע''ש:	ג	הלכות פסח
5,076	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפז	ט	גומרין: וכן הוא ע''פ קבלת האר''י ז''ל:	ד	הלכות פסח
5,077	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפח	א	הזמירות: ואומרים מזמור שיר ליום השבת די''ט נמי איקרי שבת ד''מ וע''ל סי' נ''א ס''ק י''א מש''ש:	א	הלכות פסח
5,078	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפח	ב	לקרות: ולא לגמור דשמא ידלג תיבה או אות והוי ברכה לבטלה. אחרונים:	א	הלכות פסח
5,079	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפח	ג	קורין: איידי דחביבא להו יהבי דעתייהו ושמעי אע''ג דבעלמא אמרינן תרי קלא לא משתמעי. ומוציאין רבים י''ח ש''ס. נ''ל דמה''ט המנהג שמקדשין שנים או שלשה או יותר יחד בשבת וי''ט דג''כ חביב עלייהו. ח''י:	ב	הלכות פסח
5,080	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפח	ד	קי''ד: דשם פסק רמ''א דהציבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש''ץ אינו מזכיר במוסף אז הם פוסקין במנחה וכתב לבוש וא''ת יכריזו קודם מוסף שלא יאמרו משיב הרוח וי''ל דזה כאלו ממאנים בגשמים ע''ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים עכ''ל. וכתב המ''א ונ''ל דאם יחיד איחר תפלתו עד אחר שהתפלל ש''ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק הש''ץ ע''ש וכ''כ הח''י:	ג	הלכות פסח
5,081	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	א	בליל: ואומרים המעריבים השייכים לליל שני אף אם חל יום ראשון בשבת דבשאר חגים אם חל יום ראשון בשבת אומרים בליל שני המעריבים של יום ראשון והשניה נדחה מ''מ ביום שני של פסח אומרים לעולם המעריבים השייכים ליומא משום בכור לספירה וכן נוהגין:	א	הלכות פסח
5,082	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ב	לספור: עיין מ''א ובח''י נשים פטורות מספירה דהוי מצות עשה שהזמן גרמא רמב''ם. ומיהו כבר שווייא עלייהו חובה. מ''א:	א	הלכות פסח
5,083	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ג	על: ואם ירצה שומע הברכה מהש''ץ וסופר לעצמו דכתיב וספרתם שתהא ספיר' לכל א' ואחד וע' מ''א וח''י ואם עבר ושמע הספירה מאחר יצא אם נתכווין שומע ומשמיע פר''ח ע''ש וע' יד אהרן בהגהת ב''י. ופשוט דמותר לספור בכל לשון ודוקא בלשון שמבין ואם אינו מבין לה''ק וספר בלה''ק לא יצא דהא לא ידע מאי קאמר ואין זה ספירה. מ''א:	א	הלכות פסח
5,084	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ד	מעומד: דכתיב בקמה תחל לספור א''ת בקמה אלא בקומה ובדיעבד אם מנה מיושב יצא. רמב''ם:	א	הלכות פסח
5,085	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ה	ולברך: הא דמברכין על ספיר' זו ולא על ספירת נדה עיין הרדב''ז חלק א' סי' כ''ז ועיין בח''י. והא דאין מברכין זמן אספיר' לפי שליכא שמחה והנאה. אחרונים ועיין ח''י:	א	הלכות פסח
5,086	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ו	והשבועות: ואם ספר הימים לחוד ולא ספר השבועות. או שספר השבועות לבד ולא הימים צריך לחזור ולספור בברכה פר''ח וכ''כ מהר''ש הלוי חא''ח סי' ה' אבל הכה''ג והמ''א והח''י הסכימו דיצא בדיעבד. לכן נ''ל דיספור בלא ברכ' דברכות אינן מעכבות. וכתב עוד הכנה''ג בשם מהר''ש הלוי והסכים עמו שאם מנה בר''ת כגון היום ד' ימים או אם אמר ח' ימים שהוא שבוע אחד ויום אחד יצא י''ח והפר''ח כ' דלא יצא י''ח. אם אמר ארבעים חסר אחת לעומר יצא. מהר''י מולכו יד אהרן:	א	הלכות פסח
5,087	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ז	היום: ולא יאמר שהיום אחרונים. והח''י כתב דמאן שאומר שהיום לא אשתבש עיין שם:	א	הלכות פסח
5,088	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ח	בעומר: וכ''כ הט''ז וגירסת האר''י ז''ל לעומר וכ''כ בשל''ה:	א	הלכות פסח
5,089	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	ט	אחד: ולא יאמר אחת כי שבוע לשון זכר. ויאמר לעולם מנין המועט תחלה כגון אחד ועשרים יום ועד עשרה אומר ימים ומאחד עשר ולמעלה אומרים יום וזה דרך צחות לה''ק ונוהגין לומר מזמור אלהים יחננו אחר הספירה ועיין מ''ש הח''י בזה:	א	הלכות פסח
5,090	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	י	מ''ט: עיין מ''ש הרא''ש בפ' ע''פ יש מקשים כיון דקרא קאמר תספרו תמשים יום וכו' שכן דרך המקרא כשמגיע המניין לסכום עשירית פחות א' מונה אותם בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון הא' וכו' ע''ש. דלפ''ז צ''ע מאי בעי בגמ' פרק א' דקידושין דף ל''ח ע''א תניא אידך ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה והא מ' שנה חסר שלשים יום ע''ש. וכפי מ''ש הרא''ש מאי קושיא הא דרך המקרא כך ועיין יד אהרן:	א	הלכות פסח
5,091	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יא	חוזרים: דהיינו בלא ברכה. שכנה''ג:	ב	הלכות פסח
5,092	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יב	צ''ה: ואם טעה וספר בין השמשות יצא מ''א. ולדעת קצת פוסקים אפילו לכתחלה יש לספור בספק חשיכה ועיין ב''י ובב''ח ובט''ז:	ב	הלכות פסח
5,093	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יג	מבעוד יום: עיין ט''ז ומ''א וח''י. ונ''ל דמותר לספור אחר צאת הכוכבים אפי' לא התפלל עדיין ערבית אפילו במ''ש. מ''א ע''ש:	ג	הלכות פסח
5,094	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יד	שלא: היינו בברכה אבל בספירה עכ''פ מחויב לספור לעצמו כמ''ש בס''ק ג'. וכתב המ''א ודוקא כשהיתה כוונתו שלא לצאת אבל מן הסתם משמע דאין לברך שנית מספק ע''ש וכ''כ הע''ש. אבל משמעות הט''ז בס''ק ו' אינו כן ע''ש. ועיין ח''י ס''ק ט''ו:	ג	הלכות פסח
5,095	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	טו	היום: ואם אמר כך וכך ולא אמר היום לית לן בה. ט''ז ומ''א:	ד	הלכות פסח
5,096	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	טז	בברכה: אע''ג דלא אמר בעומר יצא בדיעבד. מ''א:	ד	הלכות פסח
5,097	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יז	הזמן: צ''ע דהל''ל שחצי שעה קודם הזמן נמי אסור כמ''ש סי' רל''ב ונ''ל דמיירי במקום שנהגו שהשמש קורא לספור ספירה ואז אין להחמיר קודם זמנו כמ''ש סי' רל''ב. מ''א ועיין ח''י:	ד	הלכות פסח
5,098	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יח	יצא: משמ' דיעבד אבל לכתחלה לא יברך עד שיהיה לו בירור כמה ימים יש בימי הספירה. ט''ז:	ה	הלכות פסח
5,099	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	יט	ומברך: וכן הסכמת אחרונים רק דיספור שנית בלא ברכה ועיין ח''י מ''א:	ו	הלכות פסח

5,000

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יא

חזרת: הוא לאטי''ך עולשין הוא קורבי''ל תמכא הוא קרי''ן. ונתפשט המנהג ליקח הקרי''ן למרור ומברכין על העלין. והקלח נוטלין לכריכה. ובתשובת חכם צבי סי' קי''ט כתב החזרת השנויה במשנתינו היא הירק הנקרא בל''א סאלט ובלשון ספרד סאלט' ויש בו הסימנים האמורים בגמ' ומפני שבארצות אשכנז אינו מצוי בזמן הפסח לא הורגלו לקחתו למרור ולוקחין הקרי''ן שהוא תמכא ונפיק מיניה חורבה שאינם יכולים לאכול אפי' חצי זית מחמת חורפיה ומבטלין מצות מרור עכ''ל ע''ש. וכן שמעתי מלועז אחד שבארץ לועז שהמדינות חמות מצוי אצלם חזרת בימי ניסן והוא כפול ועב כמו מה שאנו קורין במדינות אלו היי''פ שלטי''ן ואוכלין אותו זה המין למרור ועיין ח''י:

ה

הלכות פסח

5,001

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יב

בשורש: פי' שרשים קטנים שמתפצלים לכאן ולכאן אבל שורש הגדול שבו עומד הירק הוא בכלל קלח. מהרי''ו ועיין ט''ז:

ה

הלכות פסח

5,002

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יג

לכזית: דהוא כמו חצי ביצת תרנגולת וצריך שיעור זה בשלימות מלבד הריוח שבין העלים כמ''ש סי' תפ''ו ויש ליזהר בזה דאל''כ הוי ברכה לבטלה כיון שמברך על אכילתו ואכילה בכזית משמע ומי שהוא חולה או איסטניס מותר ליקח לו מאיזה מין מרור שערב עליו ביותר ואם א''א לו כלל על כל פנים יאכל מעט או ילעוס בפיו לזכר טעם מרירות בלא ברכה וראוי לדחוק עצמו בכל יכולתו אף אם יכאוב עליו לקיים מצות חז''ל כמש''ל סי' תע''ב ס''י:

ה

הלכות פסח

5,003

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יד

ירק מר: אף שא''א בענין אחר על כל פנים אין לברך רק על אלו המינים דקחשיב במתני' וכן הסכמת הש''ך והמ''א. ח''י:

ה

הלכות פסח

5,004

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

טו

חומץ: ופסח שחל להיות בשבת צריך ליתן המשקה בו מע''ש ואם שכח יש לעשות ע''י שינוי דהיינו שיתן המשקה תחלה תוך הכלי ואח''כ ישים בו החרוסת כמש''ל סי' שכ''א סעיף י''ו וכ''כ המ''א וע''ש בט''ז ס''ק י' דאוסר ליתן טחינת מצה אפויה לערבו עם יין או מי דבש בשבת אפי' ע''י שינוי ואין דבריו מוכרחים גם העולם אין נזהרים בזה. ח''י:

ה

הלכות פסח

5,005

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

טז

לתבן: ולא ידוכן היטב כדי שיהיו ארוכין. ב''י:

ה

הלכות פסח

5,006

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יז

נוטל: דכל שטיבולו במשקה צריך נטילה וכתב הט''ז ומכאן יש תוכחת מגול' לאותם שאינם נזהרים בכל השנה ליטול ידיהם לדברים שטיבולו במשקה דמה נשתנה הלילה הזה מכל הימים שבשנה ואם בא לטהר עצמו טפי בלילה זו עכ''פ ה''ל להזהר ג''כ בימי התשובה אלא שאין כאן אלא חסרון זהירות ואינם מדקדקים להשוות מדותיהם עכ''ל והל''ח בפכ''ה כ' דהעולם נוהגין שלא ליטול ויש להם על מה שיסמכו שהתוספות סוברים כן וכ''כ המ''א סי' קנ''ח ע''ש והא דנוטלין בליל זה הוא כא' משאר שינוים שעושין בליל זה כדי שישאלו. ח''י:

ו

הלכות פסח

5,007

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יח

פחות: דאם יאכל כזית יהיה ספק אם יברך ברכה אחרונ' טור לכן אם אירע שאכל כזית לא יברך ברכה אחרונה. ט''ז ומ''א ח''י:

ו

הלכות פסח

5,008

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

יט

לאפיקומן: והחלק הגדול יטמין. אחרונים. גם ראוי לכורכ' במטפחת ולהניח בין הכר והכסת וכשרוצה לאכול יוציאה כמו שהיה בתוך המפה וישלשל לאחוריו וילך כמו ד' אמות ויאמר כך היו אבותינו הולכים משארותם צרורות בשמלותם רש''ל. ועח''י סי' תע''ב ס''ק ב' טעם למנהג שהתינוקות לוקחים האפיקומן:

ו

הלכות פסח

5,009

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כ

הקערה: עם כל מה שעליה וא''צ להסיר התבשילין. טור:

ו

הלכות פסח

5,010

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כא

הא לחמא: וי''א הא כלחמא עמ''א. וכתב מהרש''ל סי' פ''ח לאומרו בקול רם:

ו

הלכות פסח

5,011

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כב

להסירם: ועכשיו לא נהגו להסירם משום שאין היכר לתינוקות בזה שיודעים דאלו הדברים לא ניתנו על השלחן לצורך האכילה. מ''א:

ו

הלכות פסח

5,012

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כג

וישאלו: ויאמר להם שאין רשאין לאכול עד שיספרו ביציאת מצרים ולכן אין ליתן שום מצה על השלחן עד אחר הסדר. מהרי''ל:

ו

הלכות פסח

5,013

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כד

מה נשתנה: לא יאמר אנו חייבים לטבל וכו' אלא אנו מטבילין דאינו חיוב אלא משום היכרא טור. כשיאמר והיא שעמדה לאבותינו וכו' עד שהקב''ה מצילנו מידם יאחז הכוס בידו. וכשיאמר ונאמר לפניו שירה צ''ל ונאמר בניקוד סגול ונאמר שהוא לשון עבר דקאי על גאולת מצרים שעברה. ב''ח רש''ל של''ה:

ז

הלכות פסח

5,014

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כה

למרור: אבל כשיגיע לפסח שהיו אבותינו וכו' לא יאחז בידו דהוי כמגביה קדשים בחוץ אבל מ''מ יסתכל בו. מהרי''ו סי' קצ''ג:

ז

הלכות פסח

5,015

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כו

באצבעו: כתב בהג''ה מנהגים דיש לזרוק בקטנה דהיינו הזרת והמ''א כתב דיש לזרוק בקמיצ' שהוא אצל הקטנה דבקמיצה הכה הקב''ה למצרים. ובד''מ כתב דיש ליקח באצבע דוקא זכר למה שנאמר אצבע אלהים היא וכן עיקר. ח''י:

ז

הלכות פסח

5,016

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעג

כז

בידו: בנוסח הברכה אשר גאלנו כ' מהרי''ו כשחל פסח במ''ש דיש להפך ולומר תחלה מן הפסחים ואח''כ מן הזבחים דאין חגיגה דוחה שבת ובליל ב' להיפך ע''ש. ובפסח מעובין סי' רס''ח כתב שיש לומר הכל בנוסח א' מן הזבחים ומן הפסחים והסכמת אחרונים כמהרי''ו וכ''כ הב''ח. באמירת הלל אין לישב מוטה אלא באימה וביראה של''ה. כתב לבוש אין נוהגין לברך על הלל כיון שמחלקים חציו קודם הסעודה וחציו לאחר הסעודה. סומא חייב בקריאת ההגדה וכשמגיע למצה זו ולמרור זה אין לומר זה אלא אומר מצה שאנו אוכלים וכו' עח''י ס''ק ל''ט:

ז

הלכות פסח

5,017

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

א

ויאחזם: כל שלשתן העליונה למוציא והשלישית ללחם משנה והפרוס' על שם לחם עוני ויברך ברכת המוציא ויניח השלישית להשמט מידו ויברך על הפרוסה עם תפיסת העליונה על אכילת מצה ויברך שתי ברכות טרם ישברם. מהרי''ל והאחרונים:

א

הלכות פסח

5,018

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ב

העליונ': ואפי' חל בשבת ד''מ ע''ל סי' רע''ד:

א

הלכות פסח

5,019

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ג

במלח: וכן הוא בכתבים:

א

הלכות פסח

5,020

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ד

המוציא: עמש''ל בסי' תע''ב ס''ק ח'. וכתב המ''א עכ''פ לכתחלה יש לבלוע כזית מרוסק בבת אחת ובדיעבד אף אם אוכל מעט מעט ובלבד שלא ישהה ביניהם כדי אכילת פרס וכן במרור אפי' לכתחל' אם קשה עליו לבלוע ביחד עכ''ל:

א

הלכות פסח

5,021

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ה

בחרוסת: להמית הארס שבתוכו ואינו מברך עד אחר הטיבול קודם אכילה:

א

הלכות פסח

5,022

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ו

טעם: וכן אין לשרות המרור מעל''ע במים דכבוש הוא מ''א בסי' תע''ג ס''ק י''ד. והח''י מיקל בזה ע''ש:

א

הלכות פסח

5,023

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ז

הסיבה: ואם רוצה להסב רשאי:

א

הלכות פסח

5,024

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ח

בחרוסת: וכ''פ הב''ח ומהר''ל מפראג וט''ז וח''י והאחרונים לטבול בחרוסת והמ''א כתב היכי דנהוג נהוג:

א

הלכות פסח

5,025

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

ט

כהלל: הנוסחא שלנו כך הוא כן עשה הלל בזמן שבית המקדש קיים היה כורך מצה ומרור ואוכל וכו'. והט''ז כתב די''ל היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל כו' וכן פרש''י. וכ''כ האר''י ז''ל. והח''י כתב דעכשיו אין פסח אין להזכיר פסח דאיך יאמר שקר כיון שאין לו פסח ע''כ אין לשבש הנוסחא שלנו ע''ש:

א

הלכות פסח

5,026

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

י

יסיח: ואם סח א''צ לחזור ולברך. ב''ח ט''ז מ''א:

א

הלכות פסח

5,027

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יא

ירקות: וטוב לחזור אחר שאר ירקות לאפוקי נפשי' מפלוגתא שבגמרא ואם אין לו ירקות יקח דבר אחר שברכתו בפה''א אפילו הוא מין לפת. מ''א:

ב

הלכות פסח

5,028

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יב

האדמה: וכתב המ''א דוקא אם לוקח מאותו מין מרור שראוי לאכול חי מברכין עליו כך אבל מה שאין דרך לאכלו חי כמו תמכא שקורין קרי''ן אין לברך עליו רק על אכילת מרור ולא בפה''א כמו בפלפלין שנתבאר בסי' ר''ב דאין מברכין עליו עכ''ל ע''ש. והח''י חולק עליו וכתב דבכל מיני מרור מברכין בפה''א אף שאינו נאכל חי ע''כ מברכין בשעת הטיבול בפה''א ועל אכילת מרור. ע''ש:

ב

הלכות פסח

5,029

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יג

יצא: אבל לכתחלה יש ללעסו עד שהוא מרוסק ואח''כ יבליע כמו במרור ועמ''א:

ג

הלכות פסח

5,030

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יד

יצא: ולא אמרינן דמבטל ליה המרור למצה כיון שלא לעסן כא'. אבל הלועס מצה ומרור כאחד לא יצא דמרור בזמן הזה דרבנן ומצה דאורייתא ומבטל מרור למצה כ''מ בגמרא. מ''א ע''ש:

ג

הלכות פסח

5,031

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

טו

לא יצא: אפי' בליל שני לא יצא ובמרור אף אם לא ידע שהוא מרור או שהוא סבור שהוא חול ג''כ יצא. ח''י ע''ש:

ד

הלכות פסח

5,032

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

טז

פרס: היינו מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה. וכ' הט''ז דאף שכל שלא הפסיק כשיעור זה יצא מ''מ מצוה מן המובחר לבלוע כזית מצה וכן מרור כשהוא מרוסק בפעם א' כמש''ל ס''ק י''ג ובס''ק ד' ע''ש:

ו

הלכות פסח

5,033

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יז

בלבד: ומ''מ מחויב לאכול בכל יום פת אלא שיוצא במצה עשירה. ר''ן:

ז

הלכות פסח

5,034

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יח

סי': ואין לעשות אותיות להכירא שכששוברין אותה הוי מוחק בי''ט רמ''א בתשו' סי' קי''ט וע''ל סי' ש''מ ס''ג מש''ש:

ז

הלכות פסח

5,035

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעה

יט

לשניה: ובמדינות אלו נוהגין לעשות מהעיס' ד' מצות וקורין לרביעי מצת ספיקא כדי שאם יארע תקלה בא' מהן לוקחין אותה ועח''י:

ז

הלכות פסח

5,036

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעו

א

שנהגו: ובאלו הארצות אין נוהגין לאכול צלי לבוש. וצלאו ואח''כ בישלו מותר. אבל בישלו ואח''כ צלאו צלי קדר יש לאסור מפני מראית עין ומיהו לצורך חולה קצת יש להקל בזה מ''א וכ''כ הח''י אבל הפר''ח אוסר בין צלאו ואח''כ בישלו בין בישלו ואח''כ צלאו ע''ש:

א

הלכות פסח

5,037

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעו

ב

שחיטה: אבל דגים וביצים צלוים מותרים. אחרונים:

ב

הלכות פסח

5,038

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעו

ג

ט''ב: פי' כמו שחל יום א' של פסח יהיה לעולם באותו יום ט''ב וסי' על מצות ומרורים יאכלוהו. וע' ח''י. ופשוט דאין חילוק בין ליל א' לליל ב' בכל הנ''ל. אחרונים:

ב

הלכות פסח

5,039

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעז

א

כזית: והסכמת האחרונים דלכתחלה יש לאכול כשיעור ב' זיתים א' זכר לפסח וא' זכר למצה הנאכלת עמו ולכל הפחות לא ימעט מכזית. וכ' הרוקח אל יהיה לך אכילת אפיקומן לטירחא ועסי' תע''ו בהג''ה שלא יאכלנה על אכילה גסה דאע''ג שפסח נאכל על השובע מ''מ בעי שיהא מתאוה לאכול ב''ח כ' של''ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן סוכה בכניסתו וביצאתו וכן ד' מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה. וע''ל סי' תע''ג ס''ק י''ט מש''ש בשם הרש''ל ובפסח מעובין סימן שט''ו כתב עוד וז''ל ומנהגי ליקח מקל בידי ומנעלי ברגלי ולומר ככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם [ברגליכם] ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' ולכן אני נוהג שלא להפשיט האזור בליל פסח עד אחר אפיקומן עכ''ל ובמדינות אלו אין נוהגין כל זה:

א

הלכות פסח

5,040

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעז

ב

לא יאכל: והסכמת אחרונים דגם עכשיו יאכל אפיקומן ויברך בה''מ בלי כוס. מ''א ועיין בנ''צ:

ב

הלכות פסח

5,041

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעז

ג

קצירה: פי' המצה של מצוה שומרים משעת קצירה ולא שאר מצות ולא (י) אכל מאותה מצה תוך הסעודה:

ב

הלכות פסח

5,042

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעז

ד

שמוסיף: ואם נזכר אחר הלל יחזור ויאמר הלל על הכוס ואם לא נזכר עד ששתה כוס השלישי יברך בה''מ בין שלישי לרביעי ולא יחזור וישתה כוס שלישי מ''א ועח''י וט''ז. נהגו לשבור חתיכה מאפיקומן ולנקב אותה ותולין אותה ואין בו חשש איסור מה שנוקבין אותה בי''ט כ''כ המ''א סי' ת''ק ס''ק ז ע''ש:

ב

הלכות פסח

5,043

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעח

א

אין לאכול: ובדיעבד אם אכל אין צריך לחזור ולאכול אפיקומן. ומדכתב המחבר אין לאכול משמע דלשתות שפיר דמי כמו ששותי' עוד השני כוסות רק אחר הכוסות אסור לשתות דברים המשכרין דוקא כמ''ש סי' תפ''א וכ''מ בט''ז סי' תע''ט ס''ק ב' וכן עיקר דלא כמ''א שכתב בפשיטות וכמו שאסו' לאכול כך אסור לשתות ואין זה הסכמת הפוסקים. ח''י:

א

הלכות פסח

5,044

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעח

ב

בשני: אפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שולחנות. ודוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מגן אברהם:

א

הלכות פסח

5,045

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעח

ג

קודם לזה: אפי' בתוך האכילה אין בכך כלום. ד''מ דלא כמהרי''ל:

ב

הלכות פסח

5,046

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעט

א

מוזגין: וצריך שטיפה והדחה אם אין הכוס נקי עח''י:

א

הלכות פסח

5,047

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעט

ב

יין: ה''ה שאר משקין המשכרין אבל משקה שאינו משכר מותר לשתות. ט''ז:

א

הלכות פסח

5,048

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעט

ג

יכול: ומ''מ לא ישתה כל כך שישכר. ח''י:

א

הלכות פסח

5,049

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעט

ד

והגדול: ומהרי''ל כתב קטן לא יאמר הודו אבל אנא אומר והיינו לכתחלה אבל אין קפידא כל כך דנשים מצטרפין לזה עיין מ''א ונשים חייבות ג''כ בהלל זה עח''י:

א

הלכות פסח

5,050

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תעט

ה

שבע''ה: אף אם יש לו אורח ע' סימן ר''א. ח''י:

א

הלכות פסח

5,051

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפ

א

וגו': נראה דמי שאירע לו אבל בי''ט שלא נהג אבילתו קודם י''ט דגומר הלל אע''פ שאין אומרים הלל בבית האבל. ח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

5,052

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפ

ב

בבל: ואין אומרים רננו צדיקים וגו'. אחרונים:

א

הלכות פסח

5,053

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפ

ג

ואז: ואנו נוהגין כדעת הטור והרא''ש לומר יהללוך עד מעולם ועד העולם אתה אל אחר הלל ואח''כ הני כ''ו כל''ח ונשמת חותם בישתבח עד חי העולמים וע' ט''ז ס''ס תפ''ו הפיוטים דהיינו אז רוב נסים וכו' ואומץ גבורותיך אומרין אחר שתיית הכוס שאינו אלא מנהג ב''ח ורש''ל. ומהר''ם היה שותה אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ''ה בסידורים וכן המנהג. בלילה ראשונה יאמר אז רוב ניסים וכו' ולא יאמר בסיום ויהי בחצי הלילה ובלילה שניה יאמר אומץ גבורתיך וכו' ולא יאמר בסיום ואמרתם זבח פסח מט''מ מ''א. והח''י כתב ואין נוהגין כך רק אומרים הכל בשני לילות שוין נוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא:

א

הלכות פסח

5,054

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפא

א

כיין: בד''מ כתב שנוהגין היתר בשתיית לקרי''ץ בל''א ואף עפי''ל טראנ''ק שרי עכ''ל. וכתב המ''א דהיינו אותו עפי''ל טראנ''ק שעושין במדינתינו שמבשלים מים עם התפוחים. אבל אותו טרנ''ק שעושין בארץ אשכנז שכותשין התפוחים בבית הבד ויש לו טעם גדול יש לאסור. ומי זנגביל שקורין אינגב''ר וואסי''ר יש להתיר עמ''א והח''י העלה דמותר לשתות כל המשקין שאינם משכרים וכ''פ בנ''ץ ובעל פר''ח ע''ש. ולפיכך הדבר ברור להתיר לשתות הקאוו''י או ט''ע וכיוצא. וכנה''ג בספרו פסח מעובין כתב דלא רצה לנהוג היתר בשתיית הקא''ווי ובשתיית הטוטין שקורין טובאק כתב שומר נפשו ירחק ממנו:

א

הלכות פסח

5,055

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפא

ב

הגדול: ודוקא אם לא אמר הלל הגדול על כוס ד'. מ''א:

א

הלכות פסח

5,056

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפא

ג

שני: ובליל שני מותר לשתות כל שאר משקים אחר הד' כוסות לכ''ע עח''י:

ב

הלכות פסח

5,057

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפא

ד

שמע: וצריך לברך ברכת המפיל מהרי''ו. ואם קרא ק''ש בביה''כ קודם הלילה צריך לקרות כל הק''ש כדי לצאת עסי' רל''ה:

ב

הלכות פסח

5,058

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפב

א

מרור: דהיינו שמקדש תחלה ומברך המוציא על מצה שאינה משומרת ואח''כ על המרור ועיין בט''ז וביד אהרן וחולה שאין יכול לאכול כ''א כזית מצה או מי שאין לו אלא כזית מצה יאכל תבשילו בלא המוציא ואחר סעודתו יברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל כזית מצה אבל אם אין לו ג''כ יין א''כ צריך לקדש על המצה תחלה ואח''כ יאכל תבשילו. מ''א:

א

הלכות פסח

5,059

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפב

ב

וב': ומ''מ אם יכול לשייר פרוסה קטנה ישייר ויניחנה בין ב' השלימות ואם אין מספיק לו בלילה הראשונה באחד יקח פרוסה מן השניה ויבצע בליל שני על חדא ופלג'. מ''א ע''ש ועח''י:

א

הלכות פסח

5,060

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפג

א

יין: ע''ל סי' תע''ב ס''ק ט''ו דאם אין לו יין דיוצ' במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותן ע''ש וכ' המ''א נ''ל דמי שאין לו אלא כוס א' יקח אותו לקידוש ואם יש לו שני' יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות ע''ש. והח''י כ' ול''נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני ע''ש. ודוקא כשאין לו אלא ב' כוסות אבל אם יש לו ד' כוסות לבד צריך ליטול כולם בליל ראשון כמש''ל סי' תע''ב ס''ק. ט''ז ע''ש. וכ''כ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' י''ד ע''ש:

א

הלכות פסח

5,061

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפג

ב

ובוצע: דהיינו שמפריש תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סי' תע''ג ותע''ה. מ''א ע''ש:

א

הלכות פסח

5,062

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפג

ג

גאל: אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס ועמ''א.

א

הלכות פסח

5,063

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפג

ד

חמר: וכ' המ''א דאפי' במקום שכל השנה אין רוב שתייתם במי דבש מ''מ אם בפסח רוב שתייתם ממנו נקרא חמר מדינה. והח''י כ' דאין להקל כ''א דוקא במקום שרגילין לשתותו כל השנה ע''ש. לאקרי''ץ או עפי''ל טרנ''ק אם הוא שתיית רוב המון מותר ליקח אותו לארבע כוסות אם אין לו מע''ד ויין עמ''א. ועסי' תע''ב ס''ק ט''ו מש''ש:

א

הלכות פסח

5,064

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפה

א

אסור: כיון שחל על מצה דרשות חל נמי על מצה של מצוה. וכופין אותו לשאול על שבועתו. ב''ח ועיין יו''ד סי' רל''ו:

א

הלכות פסח

5,065

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפה

ב

לוקה: דהוי שבועת שוא דאין שבועה חל על דבר מצוה. ואם נשבע על מרור וד' כוסות שבועתו חל כיון שהם דרבנן. וכן אם אמר קונם אכילת מצה עלי בליל פסח אסור דנדר חל על דבר מצוה עיין בי''ד סי' רל''ט. וכופין אותו לשאול על שבועתו או על נדרו כמ''ש ס''ק א' ועח''י. הרב בעל ראש יוסף נסתפק אם כשאמר שבועה שלא אוכל מצה סתם ואח''כ פי' כוונתו דמה שנשבע היינו בליל פסח מה יהא דינו וע' יד אהרן באורך מזה:

א

הלכות פסח

5,066

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפו

א

כחצי: והמ''א הכריע דהוי פחות מעט מחצי ביצה ע''ש וכן הכריע הפר''ח ועיין בח''י ובסוף תשובת חוט השני יש להסתפק מי שלא היה לו כ''א פחות מכזית מרור ושרה אותו במים ונתפח ועמד על כזית אם יוצא י''ח כזית אם לאו. ע' יד אהרן:

א

הלכות פסח

5,067

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפו

ב

באויר: ה''ה אם יש חלל במצה אינו מצטרף עפ''ב דעוקצין. מ''א:

א

הלכות פסח

5,068

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

א

קודש: ומנהגינו לומר את יום חג המצות הזה זמן חירותינו מקרא קודש זכר ליציאת מצרים וא''א באהבה מקרא קודש שהרי כבר אמרו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה אכן כשחל בשבת י''א שאומרין ב' פעמים באהבה ועיין בלבוש הטעם:

א

הלכות פסח

5,069

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ב

וחזר: פירוש שחזר ואמר מקדש ישראל והזמנים:

א

הלכות פסח

5,070

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ג

י''ט: רק שטעה בדבורו והיינו דווקא כשלא הזכיר של י''ט באמצע אבל הזכיר של יו''ט באמצע אפי' חתם של שבת יצא ואם כן אם חתם מקדש ישראל והזמנים אפי' לא הזכיר של יו''ט באמצע יצא עמ''א. ואם חתם בי''ט או בשבת מקדש ישראל יצא ודוקא בתפלה אבל בקידוש לא יצא מ''א ע''ש והח''י חולק ע''ז וכתב דגם בתפלה אפשר דלא יצא ע''ש:

א

הלכות פסח

5,071

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ד

המנוח: ומנהגינו את יום השבת הזה ואת יום חג המצות הזה. עח''י וביד אהרן:

א

הלכות פסח

5,072

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ה

וישראל: ואם חתם מקדש ישראל והזמנים ולא הזכיר שבת א''צ לחזור כנה''ג ומהר''א כהן אבל מהר''ם גלאנט''י ומהר''י אלפנדרי הסכימו דצריך לחזור וכן הסכים הפר''ח עיין יד אהרן:

א

הלכות פסח

5,073

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ו

שבע: דלא נתקנה אלא מפני המזיקין ובפסח הוא ליל שמורים:

א

הלכות פסח

5,074

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ז

מקדש: שאין עני בישראל שאין לו יין. ומיהו נ''ל דאע''פ שאין יין בעיר רק בבה''כ אפ''ה לא יקדש בבה''כ דהא דמקדשין בבה''כ הוא רק לקיים מנהג ראשונים ובפסח מעולם לא היה מנהג לקדש בבה''כ מ''א וט''ז כתב אם הוא במקום שאין יין בעיר לכל הקהל רק ליחידים יש לקדש בבה''כ להוציא מי שאין לו יין עיין שם ועיין ח''י:

ב

הלכות פסח

5,075

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ח

ויבא: ורוב האחרונים הסכימו שאין להזכיר שבת ביעלה ויבא והט''ז פסק דאע''ג דבברכת המזון וכן בראש חודש אין להזכיר של שבת ביעלה ויבא מ''מ בתפלת החג יש להזכירו ועיין בו שהאריך בזה והעלה לבסוף אפי' לאותם גדולים שאין מסכימים להזכירו אין למחות בשום אדם אם מזכירו דהא אין כאן ברכה לבטלה אלא הזכרה לחוד ואין הפסד בכך ע''ש:

ג

הלכות פסח

5,076

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפז

ט

גומרין: וכן הוא ע''פ קבלת האר''י ז''ל:

ד

הלכות פסח

5,077

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפח

א

הזמירות: ואומרים מזמור שיר ליום השבת די''ט נמי איקרי שבת ד''מ וע''ל סי' נ''א ס''ק י''א מש''ש:

א

הלכות פסח

5,078

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפח

ב

לקרות: ולא לגמור דשמא ידלג תיבה או אות והוי ברכה לבטלה. אחרונים:

א

הלכות פסח

5,079

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפח

ג

קורין: איידי דחביבא להו יהבי דעתייהו ושמעי אע''ג דבעלמא אמרינן תרי קלא לא משתמעי. ומוציאין רבים י''ח ש''ס. נ''ל דמה''ט המנהג שמקדשין שנים או שלשה או יותר יחד בשבת וי''ט דג''כ חביב עלייהו. ח''י:

ב

הלכות פסח

5,080

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפח

ד

קי''ד: דשם פסק רמ''א דהציבור מזכירין במוסף עד שישמעו שהש''ץ אינו מזכיר במוסף אז הם פוסקין במנחה וכתב לבוש וא''ת יכריזו קודם מוסף שלא יאמרו משיב הרוח וי''ל דזה כאלו ממאנים בגשמים ע''ד שאמרו אין מתפללין על רוב גשמים עכ''ל. וכתב המ''א ונ''ל דאם יחיד איחר תפלתו עד אחר שהתפלל ש''ץ מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק הש''ץ ע''ש וכ''כ הח''י:

ג

הלכות פסח

5,081

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

א

בליל: ואומרים המעריבים השייכים לליל שני אף אם חל יום ראשון בשבת דבשאר חגים אם חל יום ראשון בשבת אומרים בליל שני המעריבים של יום ראשון והשניה נדחה מ''מ ביום שני של פסח אומרים לעולם המעריבים השייכים ליומא משום בכור לספירה וכן נוהגין:

א

הלכות פסח

5,082

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ב

לספור: עיין מ''א ובח''י נשים פטורות מספירה דהוי מצות עשה שהזמן גרמא רמב''ם. ומיהו כבר שווייא עלייהו חובה. מ''א:

א

הלכות פסח

5,083

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ג

על: ואם ירצה שומע הברכה מהש''ץ וסופר לעצמו דכתיב וספרתם שתהא ספיר' לכל א' ואחד וע' מ''א וח''י ואם עבר ושמע הספירה מאחר יצא אם נתכווין שומע ומשמיע פר''ח ע''ש וע' יד אהרן בהגהת ב''י. ופשוט דמותר לספור בכל לשון ודוקא בלשון שמבין ואם אינו מבין לה''ק וספר בלה''ק לא יצא דהא לא ידע מאי קאמר ואין זה ספירה. מ''א:

א

הלכות פסח

5,084

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ד

מעומד: דכתיב בקמה תחל לספור א''ת בקמה אלא בקומה ובדיעבד אם מנה מיושב יצא. רמב''ם:

א

הלכות פסח

5,085

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ה

ולברך: הא דמברכין על ספיר' זו ולא על ספירת נדה עיין הרדב''ז חלק א' סי' כ''ז ועיין בח''י. והא דאין מברכין זמן אספיר' לפי שליכא שמחה והנאה. אחרונים ועיין ח''י:

א

הלכות פסח

5,086

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ו

והשבועות: ואם ספר הימים לחוד ולא ספר השבועות. או שספר השבועות לבד ולא הימים צריך לחזור ולספור בברכה פר''ח וכ''כ מהר''ש הלוי חא''ח סי' ה' אבל הכה''ג והמ''א והח''י הסכימו דיצא בדיעבד. לכן נ''ל דיספור בלא ברכ' דברכות אינן מעכבות. וכתב עוד הכנה''ג בשם מהר''ש הלוי והסכים עמו שאם מנה בר''ת כגון היום ד' ימים או אם אמר ח' ימים שהוא שבוע אחד ויום אחד יצא י''ח והפר''ח כ' דלא יצא י''ח. אם אמר ארבעים חסר אחת לעומר יצא. מהר''י מולכו יד אהרן:

א

הלכות פסח

5,087

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ז

היום: ולא יאמר שהיום אחרונים. והח''י כתב דמאן שאומר שהיום לא אשתבש עיין שם:

א

הלכות פסח

5,088

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ח

בעומר: וכ''כ הט''ז וגירסת האר''י ז''ל לעומר וכ''כ בשל''ה:

א

הלכות פסח

5,089

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

ט

אחד: ולא יאמר אחת כי שבוע לשון זכר. ויאמר לעולם מנין המועט תחלה כגון אחד ועשרים יום ועד עשרה אומר ימים ומאחד עשר ולמעלה אומרים יום וזה דרך צחות לה''ק ונוהגין לומר מזמור אלהים יחננו אחר הספירה ועיין מ''ש הח''י בזה:

א

הלכות פסח

5,090

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

י

מ''ט: עיין מ''ש הרא''ש בפ' ע''פ יש מקשים כיון דקרא קאמר תספרו תמשים יום וכו' שכן דרך המקרא כשמגיע המניין לסכום עשירית פחות א' מונה אותם בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון הא' וכו' ע''ש. דלפ''ז צ''ע מאי בעי בגמ' פרק א' דקידושין דף ל''ח ע''א תניא אידך ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה והא מ' שנה חסר שלשים יום ע''ש. וכפי מ''ש הרא''ש מאי קושיא הא דרך המקרא כך ועיין יד אהרן:

א

הלכות פסח

5,091

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יא

חוזרים: דהיינו בלא ברכה. שכנה''ג:

ב

הלכות פסח

5,092

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יב

צ''ה: ואם טעה וספר בין השמשות יצא מ''א. ולדעת קצת פוסקים אפילו לכתחלה יש לספור בספק חשיכה ועיין ב''י ובב''ח ובט''ז:

ב

הלכות פסח

5,093

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יג

מבעוד יום: עיין ט''ז ומ''א וח''י. ונ''ל דמותר לספור אחר צאת הכוכבים אפי' לא התפלל עדיין ערבית אפילו במ''ש. מ''א ע''ש:

ג

הלכות פסח

5,094

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יד

שלא: היינו בברכה אבל בספירה עכ''פ מחויב לספור לעצמו כמ''ש בס''ק ג'. וכתב המ''א ודוקא כשהיתה כוונתו שלא לצאת אבל מן הסתם משמע דאין לברך שנית מספק ע''ש וכ''כ הע''ש. אבל משמעות הט''ז בס''ק ו' אינו כן ע''ש. ועיין ח''י ס''ק ט''ו:

ג

הלכות פסח

5,095

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

טו

היום: ואם אמר כך וכך ולא אמר היום לית לן בה. ט''ז ומ''א:

ד

הלכות פסח

5,096

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

טז

בברכה: אע''ג דלא אמר בעומר יצא בדיעבד. מ''א:

ד

הלכות פסח

5,097

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יז

הזמן: צ''ע דהל''ל שחצי שעה קודם הזמן נמי אסור כמ''ש סי' רל''ב ונ''ל דמיירי במקום שנהגו שהשמש קורא לספור ספירה ואז אין להחמיר קודם זמנו כמ''ש סי' רל''ב. מ''א ועיין ח''י:

ד

הלכות פסח

5,098

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יח

יצא: משמ' דיעבד אבל לכתחלה לא יברך עד שיהיה לו בירור כמה ימים יש בימי הספירה. ט''ז:

ה

הלכות פסח

5,099

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

יט

ומברך: וכן הסכמת אחרונים רק דיספור שנית בלא ברכה ועיין ח''י מ''א:

ו

הלכות פסח