sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
5,100	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	כ	בלא: ודוקא כשדלג יום שלם דאז לא הוי תמימות אבל אם שכח בלילה וספר ביום מחרתו יש לספור בימים הבאים בברכה לבוש וע''ת וכן נוהגין ומ''ש הבאר היטב אשר לפני בשם הט''ז לא דק ע''ש: כתב השל''ה במקום שיש חבורה שמתפללין מעריב בזמנו ראוי להתחבר להם בימי הספירה כי אז מצוה גוררת מצוה ק''ש בזמנו וספירה בציבור:	ח	הלכות פסח
5,101	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	כא	קידוש: משום דעיולי שבת ניחא לן טפי אבל בביתו יספור קודם קידוש כי אסור לאכול קודם ספיר' אחרונים:	ט	הלכות פסח
5,102	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	כב	תתקבל: וכן נוהגין:	ט	הלכות פסח
5,103	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	כג	של פסח: אבל יום ב' של פסח אין מקדשין כלל בבה''כ כמש''ל סי' תפ''ז: וכתב הט''ז ונ''ל דבליל י''ט אחרון לעולם יש לספור קודם קידוש די''ט אחרון דהא טפי ניחא למשוך עליו קדושת יום ז' שהוא מן התורה וקדושת יו''ט אחרון הוא דרבנן עכ''ל והח''י כתב שהוא נגד משמעות הרב דמשמע לעולם יש לספור אחר קידוש אם לא כשחל במ''ש וכן נוהגין:	ט	הלכות פסח
5,104	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תפט	כד	חדש: כתב המ''א העולם סומכין על מ''ש רמ''א דחדש בח''ל מדרבנן ולא גזרו עתה בח''ל כיון שאין אנו סמוכין לארץ ישראל עכ''ל: מ''מ בעל נפש יחמיר במה שאפשר לו לזהר ע' מ''א וע' ח''י וע' בי''ד סי' רצ''ג בש''ך:	י	הלכות פסח
5,105	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	א	הענין: דהיינו וידבר משה את מועדי ה'. וכתב בשל''ה יש לעשות ביום שני בסעוד' איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן:	א	הלכות פסח
5,106	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ב	אין: לפי שאינו מחויב לאכול פת ע''ל סי' קפ''ח:	ב	הלכות פסח
5,107	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ג	את: וכתב המ''א ומכאן ראיה שאין לומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב בברכת המזון בחו''ה ע''ש ושמעתי שביו''ט שחל להיות בשבת שי''א הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחיי העולם. ח''י:	ג	הלכות פסח
5,108	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ד	אין: ועכשיו המנהג לומר את יום מקרא קודש וכן הסכמת האחרונים:	ג	הלכות פסח
5,109	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ה	הרביעי: קאי אחה''מ. וא''א קדיש עד אחר שקר' הרביעי שנשלם מנין הקרואים. ב''י:	ו	הלכות פסח
5,110	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ו	האחרון: פי' בז'. מילה בשמיני אומרים יום ליבשה מה שאין כן בשאר ימים טובים דאין אומרים יום ליבשה אא''כ חלו בשבת לבוש סי' תקפ''ד ומנהגים. ואם חל יום ז' בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חול המועד מפני שאומרים שיר השירים באותו יום ויום ליבשה אומרים קודם שירה חדשה. ואם חל יום אחרון בשבת אומרים יוצר של שבת חול המועד ומהפכין בי''ח לומר הפיוט של יום ז' ואם יש בו מילה אומרים יום ליבשה קודם שירה חדשה עמ''א:	ז	הלכות פסח
5,111	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ז	היתה: כי תחיית המתים יהא בניסן וגוג ומגוג בתשרי ע''כ מפטירין בניסן העצמות היבשות. ובתשרי בוא גוג. טור:	ט	הלכות פסח
5,112	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ח	בחתימה: רק חותם מקדש השבת אבל בשבת חה''מ של סוכות מסיים והזמנים משום דחלוקים במוספין חמיר טפי מ''א. והב''ח נתן טעם דחול המועד סוכות גומרין הלל ואין דומה לר''ח:	ט	הלכות פסח
5,113	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצ	ט	שלא: וכן הסכמת האחרונים. וסיים הט''ז כל המברך על מגילות אלו הוא ברכה לבטלה וכן פסק בע''ז וח''י דלא כקצת האחרונים עמ''א וט''ז:	ט	הלכות פסח
5,114	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצא	א	מבדיל: מי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבעוד יום ונמשך עד הלילה ועדיין לא התפלל והבדיל צ''ע אם מותר לאכול חמץ ונראה שמותר לאכול דכיון שחשכה לילה הוי חול לכל מילי מ''א ע''ש וכ''כ הח''י בפשיטות ע''ש: כתב המנהגים במ''ש חה''מ אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש. ואומרים ויתן לך ע' א''ז:	א	הלכות פסח
5,115	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצב	א	ושני: שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב. (וכ''ש שבקל אדם עובר עבירות באיזה מלאכה דלא הותר בי''ט אלא צורך קצת ואף בחה''מ לא הותר רק דבר אבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד ואין איש צדיק בארץ וכו' בימים האלו לעבור דת במקצת ח''ץ) אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין:	א	הלכות פסח
5,116	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצב	ב	ותשרי: ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ''מ אין קובעין בו תענית בתחלה ומברכין אותו בבה''כ מיד בשבת הראשון שאחר ראש חודש דלא כהגמ''י להמתין עד י''ז לחשון. ומברכין מי שמתענה בה''ב ומי שעונה אמן א''צ קבלה. וכתב המ''א כשיש מילה או חתונה נוהגין לברך במנחה משום מהיות טוב אל תקרא רע ע''ש:	א	הלכות פסח
5,117	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצב	ג	תענית ציבור: ואם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא''צ התרה עיין סי' תקס''ו ותקס''ח ויכולים לומר סליחות אפי' אין עשרה מתענים רק שלא יאמרו ת''צ קבעו שו''ת עבודת הגרשוני סי' נ''ז:	א	הלכות פסח
5,118	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	א	לישא: וכ' הב''ח ונ''ל דאין חילוק בין נישואין של מצוה כגון שאין לו בנים או יש לו כי כן נהגו שלא לחלק עכ''ל. אבל מהר''ם לונזאנ''י בספר שתי ידות כ' דבזמן שיש סיבה כגון שלא קיים פו''ר או שאין לו מי שישמשו וכיוצא לא חיישינן למנהגא וכן הסכים הפר''ח. והריק''ש בספר ערך לחם כתב דלחזור גרושתו מותר:	א	הלכות פסח
5,119	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ב	לארס: שמא יקדמנו אחר. וכתב המ''א ומותר לעשות גם כן סעודת אירוסין. ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מ''מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה דהא אפי' סעודת רשות נוהגין היתר רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות נהגו איסור. מ''א וח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
5,120	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ג	שרי: היינו לאותן הנוהגין לספר מל''ג ואילך אבל לדידן שנוהגים איסור תספורת אסור גם כן לישא. ב''ח ולבוש ומנהגים וד''מ: וכתב בתשובת חינוך ב''י שמי שאין לו אשה ובנים שמותר לישא אשה אחר ל''ג בעומר. ובתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ל''ה חולק עליו וכתב דחמירא סכנתא שפ''א הקיל חכם אחד להתיר בענין הנשואין ולא עלתה זיווגם יפה עיין שם. מיהו עד ראש חודש אייר מותרין לישא כשם שמותרין לספר כמו שכתב ס''ג מ''א. וכתב במנהגים וב''ח הסכמת אחרונים דאם חל ראש חודש אייר בשבת מותרין הכל לישא באותו שבת אף למנהגינו שאוסרין הכל קודם ראש חודש וכ''כ הח''י עיין שם: וא''ז כתב שזקינו הגאון הנהיג בפראג לאסור בנשואין וכן שלא להסתפר בר''ח רק בל''ג בעומר וערב עצרת דוקא ע''ש. ועיין ט''ז סעיף קטן ב' וכתב הח''י דכל מקום ומקום יתפוס כפי מנהגו ובספק אין להחמיר עיין שם. וכתב הכנה''ג מ''ש בש''ע אין עונשין אותו היינו דוקא בנשואין שעושה מצוה אבל אם נסתפר בימי העומר נוהגין לקנוס ולענוש עיין שם:	א	הלכות פסח
5,121	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ד	שמחה: וכתב בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל''ג ונענש עיין שם:	ב	הלכות פסח
5,122	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ה	תחנון: גם בערב של יום ל''ב. ובאשכנז המנהג שבשחרית א''א תחנה משא''כ בערב אומרים תחנה וא''כ מ''ש הרב ג''כ דאין להסתפר עד ל''ג בעצמו הוא ע''פ המנהג אשכנזים אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה''ה דמותר להסתפר דהא בהא תלי' וכ''כ המי''ט. ח''י:	ב	הלכות פסח
5,123	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ו	שבת: זהו דעת מהרי''ו. ומהרי''ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ''מ היכא דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ''ש בסעיף קטן ג'. ח''י:	ב	הלכות פסח
5,124	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ז	ברית: ע''ל בב''י סימן תקנ''ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה''כ כ''כ במנהגים וכ''כ הח''י והפר''ח דלא כשכה''ג ע''ש וכן נוהגין:	ב	הלכות פסח
5,125	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ח	מקומות וכו': הטעם דלכ''ע נוהגין איסור ל''ג יום וא''כ כשמספרין עד ר''ח אייר ור''ח בכלל נשארו ל''ג יום עד עצרת ואע''פ שמספרין ביום ל''ג וא''כ חסר יום אחד מ''מ קי''ל מקצת היום ככולו וכיון שנהגו איסור במקצת דיו וא''כ אסור להסתפר אפי' בר''ח סיון עד עצרת כ''כ הב''ח: וכתב המ''א אבל במדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בשלשה ימי הגבלה לכן נ''ל דלא ישאו ויסתפרו בר''ח אייר ובראשון של ימי הגבלה אמרינן מקצת היום ככולו וכ''מ במהרי''ל עכ''ל ע''ש:	ג	הלכות פסח
5,126	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	ט	מקצת: פי' שמקצת ב''א לא ינהגו כך ומקצת כך דהוי לא תתגודדו ועיין מ''א שהאריך בסוגי' דיבמות בחילוק דינים שלא תעשה אגודות אגודות ע''ש. מי שנהג לגלח ביום ל''ד כמו שנוהגין בני ספרד ואח''כ נהג להסתפר בל''ג כמנהג אשכנז אין כאן משום לא תתגודדו נ''ש סי' י':	ג	הלכות פסח
5,127	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	י	בשתיהן: אבל אם נוהג איסור בשתיהן לא הוי ככסיל בחושך הולך כיון דאסתפק ליה הדין וכ''כ המ''א ס''ס זה:	ג	הלכות פסח
5,128	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצג	יא	הנשים: ה''ה אנשים כנה''ג ולאחר שספרו מותר במלאכה תיכף. ט''ז ע''ש:	ד	הלכות פסח
5,129	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	א	שבועות: עיין מ''א במ''ש דלכ''ע נתנה התורה ביום נ''א לספירה למה קבע הש''י חג השבועות לדורות ביום נו''ן לספירה ע''ש ועח''י. ומהרש''א בח''א פרק א' דע''א בסוגי' שמים וארץ נוגעין בעדותן וכו' הקשה גם כן קושי' זו ומתרץ שם דכוונת הש''י בזה להורות דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן ע''ש. ועפ''ז אמרתי דזהו כוונת רב יוסף דביומא דעצרת' עבדי ליה עגל' תלת' אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוק' עכ''ל עיין בפסחים פא''ד. דראוי לדקדק בו טובא. חדא מאי האי לישנא דקאמר אי לאו האי יומ' דקא גרי' דמשמע דיומ' קא גרים. הו''ל למימר אי לאו מתן תורה. ועוד אי לאו מתן תורה הוי מחזיר העולם לתוהו ובוהו דאמרינן התנ' הקב''ה עם מעשה בראשית אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו הריני מחזירן לתוהו ובוהו. ועוד אחרי שהיה רב יוסף עניו מכל אדם כדאמרינן בסוף סוט' משמת רבי בטלה ענוה א''ל רב יוסף לא תתני ענוה דאיכא אנא ע''ש. וכאן התפאר דמחמת נתינת התורה הוא עדיף משאר אינשי אין זה מגדר ענוה. ולפי מ''ש היה כוונתו כך מה דאמר אי לאו האי יומא וכו' דידוע מה שאמרו חז''ל ענוה מביאה לידי יראת חטא. וא''כ ר''י היה במעלה שהיה עניו היה גם כן במעלה שיראת חטאו קודם לחכמתו. וזהו שאמר ביומא דעצרת' ר''ל ביום נו''ן עביד ליה עגל' תלתא ואמר אי לאו האי יומא דקא גרים ר''ל אי לא היה יומא דעצרת' בהאי יומא אלא ביום נ''א לספירה לא היה מוכח דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן ולא היה מעלה שלי כלום וכמה יוסף איכא בשוקא אבל השתא דיומא דעצרתא הוא ביום נו''ן ונתינת התורה היה ביום נ''א קשה הקושי' וצריך לתרץ כמ''ש המהרש''א ודו''ק וכתבו האחרונים שמאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו תמימות ימי הספירה:	א	הלכות פסח
5,130	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ב	השלישי: כתב המ''ב סי' ו' בשבועות קורין בטעם העליון שיש בעשרת הדברות. ובשבת פ' יתרו קורין בטעם התחתון ואז הוי לא תרצח סוף פסוק וקורא הצד''י בקמ''ץ. וה''ה שאר סופי פסוקים או אתנחת'. וכשקורין בטעם העליון אז קורא לא תרצח הצד''י בפתח ע''ש ועיין הלק''ט ס''פ. ובספר אור תורה כתב היחיד קורא התחתון ובצבור קורא העליון וכ''כ הכותב בע''י בירושלמי פ''ז דשקלים ע''ש. כתב הט''ז וז''ל מה שנוהגין במדינות אלו לקרות פסוק ראשון ואח''כ מתחילין אקדמות יש לתמוה היאך רשאים להפסיק וכו' ושמעתי מקרוב שהנהיגו רבנים מובהקים לשורר אקדמות קודם שיתחיל הכהן לברך על קריאת התורה וכן ראוי לנהוג בכל הקהלות גם ביציב פתגם שאומרים ביום שני אחר פסוק ראשון של הפטרה ראוי לנהוג כן עכ''ל ט''ז. אבל בתש''א חא''ח סי' י' האריך לקיים את המנהג ושאין כח ביד שום אדם לשנות המנהג וכן הסכים הח''י ע''ש (וכן הסכים בספר א''ר וע''ש לענין אמירת ארכין כפי מ''פ):	א	הלכות פסח
5,131	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ג	במרכבה: ונהגו להפטיר דוקא גדול וחכם וכתב א''ז ואומרין אותו בעמידה:	א	הלכות פסח
5,132	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ד	הבכור: ואם חל בשבת מתחילין עשר תעשר:	ב	הלכות פסח
5,133	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ה	במוצאי: מפני כשחל עצרת בשבת היה יום טבוח הקרבנות אחר שבת. והנשים מותרות במלאכה באסרו חג. ש''ג מ''א וע' יד אהרן:	ג	הלכות פסח
5,134	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ו	תחנון: וגם אין מתענין. אחרונים:	ג	הלכות פסח
5,135	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ז	עשבים: ואם חל ביום א' שוטחין בכניסת שבת מהרי''ל. אבל המנהג ששוטחין בי''ט ע' מ''א ונוהגין גם כן להעמיד אילנות בבה''נ זכר (שנידונו) [שנידונין] על פירות האילן ויתפללו עליהם. וכתבו האחרונים בשם של''ה מה שנוהגים לחלק עשבים בבה''כ לא יחלקו עד אחר תפלת י''ח כדי שיוכל לברך דאסור להפסיק מברוך שאמר עד אחר י''ח עכ''ל והח''י כתב שמותר לברך על הריח בין הפרקים ע''ש. צריך לטבול בערב שבועות. כל מי שלא ישן בלילה כלל ועוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. ובבוקר אין לברך ענט''י ולא על טלית קטן. וברכת התורה צריך לברך אך הרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוין לצאת י''ח מ''א ע''ש. ועיין סי' רל''ה דצריך לקרות ק''ש אחר צ''ה כיון שאין קורא על מטתו. ליל שבועות אסור בזווג ואם חל ליל טבילתה ישמש. ספר הכונות:	ג	הלכות פסח
5,136	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצד	ח	חלב: יש הרבה טעמים ומ''כ הטעם בזוהר דאותן ז' שבועות היו לישראל שבעה נקיים דוגמת אשה מנידתה וידוע דדם נעכר ונעשה חלב. והיינו מדין לרחמים ומנהג אבותינו תורה היא. אך יש ליזהר שלא יבאו לידי איסור ועיין בי''ד סי' פ''ט דא''צ להפסיק בבה''מ אם אינו אוכל גבינה קשה. ויזהר ליקח מפה אחרת עכ''ל מ''א ובשכנה''ג כתב אני נוהג לאכול דבש וחלב ומברך ברכת המזון ואוכל בשר וכ''כ של''ה. וע''ל סי' תק''ה דחלב שנחלב בי''ט ע''י עכו''ם יש לנהוג בו איסור ואין לשנות אלא ביום טוב שני יש להתירו וכן הסכמת הט''ז והמ''א שם דלא כמהרש''ל שהתיר וכ''כ בתשובת חוט השני סי' ל''א ובתנ''ש סי' ל''ו וסיים מ''מ אם הייתי במקום שנוהגין היתר לא הייתי מוחה בידם. כתב א''ז בשם הכלבו דבשבועות יש נוהגין לאכול גבינה בסעודת מנחה אף שאין ו' שעות מסעודת שחרית ובלבד שירחץ פיו ויחצוץ שיניו להוציא הבשר ועיין ח''י. אין להתענו' בשבועות אפילו תענית חלום מהרי''ל והאחרונים. וכתב המ''א כשאופה פת עם החמאה יזהר להסיק התנור יפה וגם מרדה צריך חדשה דלא כקצת נשים שמהפכין אותה על צד השני ע''ש. ושמעתי שאוכלים חלב ואח''כ בשר דלא כמו שעשו המלאכים אצל אברהם שאכלו בשר בחלב שבעבור זה נתנה התורה לישראל ודו''ק:	ג	הלכות פסח
5,137	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	א	אסורה: (הטעם בספר החינוך סי' שט''ו כדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה הש''י להם ולאבותיהם וידברו בם ויודיעום לבניהם כי מתוך השביתה מעסקי העולם יהיו פנוים לעסוק בהם) וכל שאסור לעשותו אסור לומר לעכו''ם לעשותו. ב''י ועיין ר''ס תקמ''ג:	א	הלכות יום טוב
5,138	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ב	שאינו: ומה''ט יש לבשל פירות היבשים קודם י''ט שהם טובים יותר כשנתבשלו מאתמול. של''ה:	א	הלכות יום טוב
5,139	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ג	שינוי: ומותר לכתחלה להמתין עד י''ט לעשותו בשינוי ומ''מ כתב מהרי''ל ללוש הרימזיל''ש או לאקשי''ן מעי''ט דהישנים יותר טובים וגם אסור לדוך שקדים בי''ט להוציא מהן חלב כי אפשר לעשותם מבעי''ט אף שמפיג קצת. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,140	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ד	וטחינה: הטעם לפי שהאדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו כאחד ולדרוך כל ענביו כא' ולטחון הרבה ביחד וחשו חכמים שאם היו מותרים בי''ט היה קוצר כל שדהו ובוצר כל כרמו ודורך כל ענביו וימנע משמחת י''ט וכן צידה אסרו מה''ט. וכתב מהרי''ל בי''ט של פסח מותר לטחון מצה אפוי' דאין טחינה אחר טחינה אך יזהר שלא יברר פירורים גדולים מהקטנים דבורר אסור גם בי''ט וע' סי' תק''י:	ב	הלכות יום טוב
5,141	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ה	משא: אין לפרש משום שביתת בהמתו שהרי אדם עצמו מותר להוציא בי''ט אלא הטעם שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וע' סי' רמ''ו ס''ג אם יש לאסור שביתת בהמה בי''ט או לא ועיין בפר''ח ומג''א ובשכנה''ג שם וע' יד אהרן כאן:	ג	הלכות יום טוב
5,142	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ו	נולד: וא''כ אין לטלטל עצמות שנתפרקו בי''ט:	ד	הלכות יום טוב
5,143	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ז	אוצר: וה''ה פירות העומדים לסחורה:	ד	הלכות יום טוב
5,144	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ח	נוטל: ולהמתירין מוקצה א''צ אמירה אלא בגרוגרות וצמוקים כמ''ש סי' ש''י סעיף ה'. מ''א:	ד	הלכות יום טוב
5,145	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	ט	שירשום: ע' מ''א שהעלה דבפירות דחזו ולא חזו לכ''ע צריך שירשום ויאמר מכאן ועד כאן אני נוטל למחר דאיכא למיחש דלמא שביק הרעים ונוטל היפים ומטלטל מידי דלא חזי וכמו שכתב סי' תל''ז ס''י ע''ש:	ד	הלכות יום טוב
5,146	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצה	י	להכין: אע''ג דלקמן סי' תק''ג פסק דאסור להכין מיו''ט לחבירו הכא שאני כיון שא''צ אלא אמירה לחוד במידי שאינו בע''ח ט''ז וכ''כ המ''א דקאי אדלעיל מיניה שבאוצר מותר להכין וכו' ע''ש:	ד	הלכות יום טוב
5,147	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצו	א	מלקין: פי' מכת מרדות. וכתב מהרא''י בביאורי רש''י ס''פ כי תצא שהוא י''ג מכות ע''ש וברמב''ם לא משמע כן מ''א. ועיין רש''י בחולין דף קמ''א ע''ב שכתב מכת מרדות אין לה קצבה ע''ש. וע' כנה''ג ובמ''א וביד אהרן:	א	הלכות יום טוב
5,148	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצו	ב	עכו''ם: מי שנפל ונצרר הדם אסור להקיז דם שקורין שרעפפי''ן או קעפ זעצי''ן אפי' ע''י עכו''ם שיכול להמתין עד למחר. או''ה מ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,149	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצו	ג	ביישוב: דוקא בישוב ישראל ואם הוא תוך התחום הוי כאלו הוא בתוך העיר. רדב''ז כנה''ג ע''ש:	ג	הלכות יום טוב
5,150	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצו	ד	ליישוב וכו': אפי' ישוב עכו''ם כיון שאין דעתו לחזור. רדב''ז:	ג	הלכות יום טוב
5,151	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצו	ה	לתחום: ולכן אם דעתו לחזור מותר לעשות ואם אין דעתו לחזור עדיין לא הוקבע להיות כמותן. בני א''י שבאו לח''ל ועשו מלאכה אין מנדין אותן מבי''ט חלק ב' סי' קמ''ט ומתפללין י''ח כמקומן ולובשים מלבושי י''ט וכשחל י''ט ע''ש מבשל בלא עירוב תבשילין והעוקר דירתו עם אשתו מא''י לח''ל אע''פ שדעתו לחזור דינו כמי שאין דעתו לחזור הרדב''ז וכל שאין דעתו לחזור אע''פ שאשתו נשארה שם הוי כא''ד לחזור מ''צ ח''ב כנה''ג ע''ש חילוקי דינים. כתב א''ז בשם יש''ש פרק כ''ה מעשה באחד שהלך לארץ ישראל וקבע שם דירתו ואחר כמה שנים בא למדינתינו ודעתו היה לחזור ונהג חול ביו''ט שני ונפטר במיתה משונה ולא זכה לחזור לארץ ישראל ע''ש. ועיין בת' גנת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ז. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' ט' ויו''ד. וכ''כ מהריט''צ סי' קל''ט. ובהלק''ט סי' קי''א וביד אהרן. (ודע דמ''ש ב''י בשם א''ח וקולי מקום שיצא משם יש פוסקים כו' כל זמן שדעתו לחזור עכ''ל הוא ט''ס וצ''ל ובקולי מקום שהלך לשם. ועיין בסא''ר איזה דינים המסתעפים בזה):	ג	הלכות יום טוב
5,152	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	א	נשמטים: לפי שהם מכוסים מן העין מ''מ. וכתב המ''א וא''כ אם המים צלולים שרואין הדגים מותר אם אין מחוסרים צידה ועיין סעיף ה':	א	הלכות יום טוב
5,153	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ב	לפניהם: אבל ברחוק מהם קצת מות' ליתן מ''א ע' סי' שכ''ד סי' ג':	ב	הלכות יום טוב
5,154	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ג	ספק: אע''ג דקי''ל ספיקא דרבנן לקולא הכא אסור משום דהוי דשיל''מ עי''ד סי' ק''י. אבל לערב מותרין אפי' ודאי ניצודו היום ממיל' עיין סי' שכ''ה. (ועיין בספר אלי' רבה מה שתירץ על תמיהת הב''ח דרצה לחלוק על ש''ע דמתיר במצא מקולקלות והסכים לפסק ש''ע ע''ש שהאריך בדברים ישרים:	ג	הלכות יום טוב
5,155	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ד	ספק ספיקא: ובי''ד סימן ק''י סעיף ח' כתב רמ''א די''א דבס''ס לא מהני דשיל''מ וכאן לא כ' כלום וצ''ע ט''ז. ועיין ש''כ ובפר''ח שם ועמ''א:	ד	הלכות יום טוב
5,156	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ה	צרה: ולפ''ז יש היתר גמור בדגים שמכינים מעי''ט ונותנים אותם לתוך תיבה גדולה נקובה במים. ומהרש''ל פרק א''צ כ' ג''כ להתיר בתיבה זו אפי' אם צריך מצודה קטנה להושיט שם אין שם צידה ע''ז אלא שכתב שם שנ''ל לחלק דוקא אם רוצה ליקח כולם ולבשלם מותר אבל אם רוצה ליקח א' או ב' ירא שמים יקשור בחוט אותו שצריך לו ע''ש. והב''ח כתב אם הקסטי''ן רחב יותר מששה טפחים אסור ליקח ממנו ע''ש. והט''ז העלה ומתיר בלא קשירת חוט ואפילו רוחב יותר מששה טפחים רק שלא יחזור למים מה שלא ייטב לו ע''ש. והמ''א כתב דיש להחמיר עכ''פ לעשותה ע''י עכו''ם כשהארגז רחב ע''ש:	ה	הלכות יום טוב
5,157	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ו	אווזים: וה''ה שאר עופות שבאין לכלובן ה''ל כניצודין ושרי לתפסן אפילו חוץ לכלובן ואפי' צ''ל הבא מצודה ונצודנו מותר ואפי' חוץ לחצר שרי לתפסן. אבל אותן שקנה מחדש ועדיין לא הורגלו בביתו ואין באין לכלובן לערב דינן כשאר חיה ועוף שכל מה שאסור דאורייתא אין חילוק בין שבת ליו''ט וכ' רש''ל ירא שמים יברור מערב יו''ט ויאמר זה וזה אני נוטל. וכשא''צ לאכלן אסור לצודן עמ''א וט''ז:	ו	הלכות יום טוב
5,158	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ז	סביבותיהם: פי' בתוך נ' אמה:	יד	הלכות יום טוב
5,159	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצז	ח	למכרה: וכתב הלבוש סי' ת''ק דבמקום שאינו מנקר מותר למכור האחוריים לעכו''ם בדרך זה דאל''כ לא ישחטו בהמות לי''ט עכ''ל וכתב המ''א ונ''ל דאם יש לשמרו עד אחר יו''ט שלא יסריח אסור למכור לעכו''ם טרפה או אחוריים. ואם נשחטה מערב יו''ט בכל ענין אסור כמ''ש בסי' תצ''ט אא''כ נשחטה סמוך ליו''ט שלא היה אפשר למכור קודם י''ט ע''ש:	יז	הלכות יום טוב
5,160	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	א	יכול: וכל אדם מותר לבדוק הסכין אחר השחיטה. ב''ח מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,161	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ב	ספק: ע' סי' תקט''ו סעיף ז' וצריך עיון:	ג	הלכות יום טוב
5,162	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ג	שני: הט''ז כתב שטעות סופר הוא וצ''ל אפי' בי''ט ראשון ע''ש. וכ''כ הש''ך. אבל המ''א כתב דהש''ע פוסק כההיא דחוששין שמא חוץ לחומה לנו לחומרא וכמ''ש סי' תקט''ו סעיף ז' א''כ ס''ל בי''ט ראשון אסור אבל בי''ט שני מותר ע''ש:	ד	הלכות יום טוב
5,163	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ד	לאכילה: שמוכן אגב אמו דאי בעי היה שוחטה ואוכלה עם הולד ואפי' אם האם טריפה דמוכן לכלבים הוי מוכן לאדם מ''א גמרא. וכ' המ''א ובזמן הזה סתם טרפות אין עומדות לכלבים א''כ ולד טרפה אסור וצ''ע ע''ש:	ה	הלכות יום טוב
5,164	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ה	דקים: והאידנא אין אנו בקיאין כמ''ש בי''ד סי' י''ג סס''ג:	ה	הלכות יום טוב
5,165	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ו	שהפריס: וט''ז פסק דא''צ להפריס:	ה	הלכות יום טוב
5,166	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ז	לאכול: אחר שתצא נפשה כמ''ש בי''ד סי' כ''ז ואפי' א''א לאכול ממנה שרי מ''מ יש''ש. ובבהמה בריאה אסור אא''כ יאכל ממנה באמת כזית. ט''ז ע''ש:	ו	הלכות יום טוב
5,167	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ח	דאין: ולדידיה בעוף אסור למרוט הנוצות עיין סי' ג'. מ''א עיין שם: ונוהגין שאין שוחטין שום דבר אחר סעודת יו''ט ראשון לצורך י''ט שני ע''י היתר אכילה דבר מועט. מהרי''ל:	ו	הלכות יום טוב
5,168	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	ט	בשדה: פי' אפי' בהמה בריאה:	ז	הלכות יום טוב
5,169	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	י	טריפה: וביש''ש כתב דבמקום שהטריפות מצויות כמו הכשרות אסור לשחוט בי''ט ק''ו היכא דאיתחזק ריעותא. והאידנא אין נוהגין בזמנינו לשחוט שום בהמה בי''ט אפי' דלא שכיחי טרפות עכ''ל. ונ''ל דכשצריך לה ביו''ט יש להקל וה''ה במסוכנת מ''א. ועיין בתשובת חות יאיר סי' קנ''ח מש''ש באורך:	ח	הלכות יום טוב
5,170	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יא	לראותו: כתב רש''ל בפ' א''צ דשרי לחכם לראות הבכור ולשתוק ולא להתירו אפי' גמר בלבו שהוא מום דברים שבלב אינם דברים לענין איסורי שבת וי''ט עכ''ל:	ט	הלכות יום טוב
5,171	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יב	ומערים: דמשום צער בע''ח התירו להערים ועכ''פ צריך לשחוט אחד מהם ומשמע דאם נפלו בהמות שאינן או''ב מותר להעלותן אע''פ שאינו שוחט אחת מהם כיון שראויות כולן לשחיטה וכ''מ ס''ט בהג''ה וצ''ע. מ''א:	י	הלכות יום טוב
5,172	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יג	שתיהן: שא''א לחלוק שיטלו זה אחד וזה אחד לפי שא''א שיהיו שוות בכל הענינים ב''י יש''ש. ואם כן אם העכו''ם רוצה ליתן הגדולה והטובה אסור לשחוט השנייה. מגן אברהם. (ובספר אלי' רבה הסכים עם הלבוש ויש''ש דמותר אף בכה''ג דשמא השני' ניחא ליה ביותר ע''ש). וע' ט''ז:	יא	הלכות יום טוב
5,173	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יד	בידו: ולא בכלי עיין מ''א:	יב	הלכות יום טוב
5,174	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	טו	מוכן: וכתב הט''ז נראה דבשעת הדחק שלא לבטל שמחת יום טוב מותר ליקח עפר מן הבא בידו אפילו אינו מוכן כלל לכסות בו אם אין לו אפר כירה שהוסק מערב יום טוב:	יד	הלכות יום טוב
5,175	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	טז	אסו': ואם הסיק עצים על גבי אפר של אתמול ונתערב האפר של היום בשל אתמול בענין שלא היה ניכר מעולם בטל ברוב כיון דעיק' איסורו הוא מדבריהם. מ''א ע''ש:	טו	הלכות יום טוב
5,176	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יז	חם: מכאן שמותר לכסות באפר חם ולא כיש טועין ואוסרים כיסוי באפר חם. ט''ז:	טו	הלכות יום טוב
5,177	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יח	עפר: ובעפר תיחוח מיירי שאינו מחוסר לא חפירה ולא כתיתה אלא הכנה כמ''ש סי''ז. ואע''ג דס''ל לעיל בסי''ד דאי ליכא דקר נעוץ שייך חפירה היינו בקרקע עולם אבל הכא שהביא עפר ממקום אחר ונתן בקרן זוית לא שייך חפירה כלל ב''י (והעט''ז) [והט''ז] כ' דכאן איירי שאותו עפר תיחוח מונח על הארץ כמו הר וכל שהוא נוטל משם למעלה אין שייכות חפירה ובסי''ד דבעי דקר נעוץ איירי בקרקע שוה ואע''פ שהוא עפר תיחוח מ''מ כל שהוא נוטל משם הוי חפירה במה שהוא תחתיו שהרי נשאר גומא תחתיו ע''ש. והמ''א כתב דמיירי בעפר תיחוח כ''כ הרבה דלא עביד גומא שמיד שנוטל העפר נופל עפר תחתיה ע''ש. ואם שחט ע''ג קרקע קשה ויש שם דם הרבה יטול קצת ממנו ויתנו בעפר תיחוח ויכסהו כמ''ש בי''ד סי' כ''ח ס''ז אבל אם נתייבש הדם קצת אסור לגוררו בי''ט דקמשוה גומות בבית והוי מלאכה דאורייתא עמ''א. מותר להוציא נר מתוך החול בי''ט שהגומא נעשה מאליו אבל אסור לתחוב הנר לתוך החול שעושה גומא. מ''א ע''ש:	טז	הלכות יום טוב
5,178	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	יט	בסתם: אבל אם הכניסו לכסות בו דם צפור אסור לכסות בו צואה דדם צפור ודאי שיודע מאתמול שישחטנו וצואה הוי ספק אם יעשה התינוק צרכיו במקום המאוס. יש''ש מ''א:	יז	הלכות יום טוב
5,179	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	כ	כוי: עיין י''ד סי' כ''ח:	יח	הלכות יום טוב
5,180	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	כא	ונתערב: בענין שחייב בכיסוי עיין בי''ד סי' כ''ח סעי' י''ג י''ד:	יט	הלכות יום טוב
5,181	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	כב	יכסנו: וה''ה בדקר נעוץ בעפר תיחוח שרי בדקירה א' דהא לא טרח טפי בשביל הבהמה ב''ח מ''א ועיין ט''ז באורך. ואם שחט באמצע החצר מכסה אפי' בכמה דקירות בעפר מוכן כמ''ש ססי''ח:	יט	הלכות יום טוב
5,182	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	כג	לא יכסנו: אפי' בדקירה א' דטרח בשביל הבהמה. טור יש''ש מ''א. וט''ז העלה דלעולם יכסנו בדקירה ע''ש:	יט	הלכות יום טוב
5,183	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצח	כד	לא יכסנו: אפי' בעפר מוכן דהא אפי' לא מכסה ליה מותר לאכול העוף:	כ	הלכות יום טוב
5,184	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	א	מרגל: וכן שלא להפשיט העור שלם לעשות נאד. טור:	א	הלכות יום טוב
5,185	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	ב	לאכול: הגירסא הנכונה היא שאפי' רוצה לאכול העור אסור למלוג. אחרונים. וכתבו האחרונים דתרנגולת מותר למלוג כולו דאי אפשר להפשיטה ע''ש:	ב	הלכות יום טוב
5,186	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	ג	מותר: דהתירו סופן משום תחילתן דאי לא שרית ליה לא ישחוט משום הפסד עור וימנע משמחת יו''ט. וכתב היש''ש דאפילו מחמה לצל שרי לטלטלו אם יודע שיפסיד אבל אם יודע שלא יפסיד העור אסור לטלטלו:	ג	הלכות יום טוב
5,187	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	ד	להצניען: אבל בלא''ה אסור לטלטל דלא חזי למידי:	ג	הלכות יום טוב
5,188	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	ה	לשטחן: דמוכחא מלת' שעושה כדי שלא יסריח ואתא ג''כ למימלחינהו ובמליח' יש משום עיבוד אבל גבי עור בס''ג אע''ג דשרי' ליה ליתן במקום דורסין מימר אמר דחזי למיזגא עלייהו:	ד	הלכות יום טוב
5,189	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	ו	בי''ט: וכתבו הפוסקי' דמ''מ מותר לטלטלן דלאו מוקצה הוא דחזי להדלקה. והמ''א העלה לפי מ''ש בסי' תצ''ה דנולד אסור א''כ גם החלבים אסור לטלטלן כשנשחטה בי''ט דהוי נולד דמאתמול לא היה עומד להדלקה. אלא להצניען מותר דשרי סופן משום תחלתן אבל כשנשחטה מעי''ט מותר לטלטל חלבים דחזו להדלקה. וה''ה חתיכו' שעוה דיכול להניח פתילה ע''ג דחזי להדלקה ונראה דאם הקצה אותם לסחורה אסורים בטלטול. ועור שהופשט מעי''ט אם הוא לח אסור לטלטלו ואם הוא יבש מותר לטלטלו כמ''ש סי' ש''ח סעיף כ''ה. אבל כשנשחט בי''ט ה''ל נולד ואם הוא לח מותר לטלטלו שלא יסריח אבל אם הוא יבש אסור לטלטלו דה''ל נולד עיין מ''א:	ד	הלכות יום טוב
5,190	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תצט	ז	לאיסור: נ''ל דאפי' כלי המוקצ' מחמת חסרון כיס מותר לטלטלו לקצב עליו בשר משום שמחת י''ט. מ''א:	ה	הלכות יום טוב
5,191	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	א	מחלק: דוקא בלא גורל כגון שהם מוותרים זה לזה ואין מקפידין אם יקח חבירו מנה יפה ועיין ס''ס שכ''ב. מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,192	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ב	זו כזו: אבל אסור שיאמר לו מה שאתה נוטל בעד זו למחר אתן לך בעד זו דהוי סכום מקח. ש''ל:	א	הלכות יום טוב
5,193	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ג	עכו''ם: פי' שישראל אסור לומר לעכו''ם הריני עמך למחצה לשליש ולרביע והטעם משום דאין רגיל להשתתף עם העכו''ם מיחזי טפי כמקח וממכר. ולבוש פי' שאסור למכור לעכו''ם בכה''ג בשר כשר ועיין מ''א:	א	הלכות יום טוב
5,194	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ד	בידו: אבל ליקח ביד א' המשקל וביד הב' הבשר לשער המשקל בו אסור. ב''ח:	ב	הלכות יום טוב
5,195	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ה	אומן: דוקא למכור אסור אבל בביתו מותר. מהרש''ל מ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,196	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ו	חותך: ונ''ל דמותר לו' תן לי ליטר' בשר דאינו מכוין למשקל אלא לומר לו כמה צריך כמ''ש סי' שכ''ג גבי מדה. מ''א:	ב	הלכות יום טוב
5,197	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ז	נוקבין: דצריך שינוי לידע שהמקח וממכר אסור בו. איתא בגמ' כלי שיש בו שנתות ונותן בו מעט מים ומניח הבשר במים וכשיגיע עד השנתות יודע כמה ליטרות יש בו אסור לעשות כן בי''ט. אפי' פיחת מעט או מוסיף מעט דמוכחא מילתא שמכוין למדה:	ג	הלכות יום טוב
5,198	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ח	סימן: ל''ד סימן ורושם סי' בעלמא אלא אפילו לרשום תיבות מותר. ומ''מ כל מה דאפשר לשנות שלא יהא כעובד' דחול ישנה. שבות יעקב ח''ב סי' כ''ו:	ג	הלכות יום טוב
5,199	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תק	ט	מעי''ט: הטעם דבשרא טפי מעלי כשאין שוהא במלח אבל בדגים יש חילוק דיש מינים דמתקלקלים אם שוהים במלח אז מותר למולחן בי''ט אף אם נתקרע בעי''ט ומינים דטפי מעלי כששוהין במלחם לא ימלח' בי''ט אם נתקרעו בעי''ט ומ''מ נ''ל דיכול לבשלם ולתת מלח לתוך המחבת שמבשל אותם כיון שעיקר טעם האיסור משום צד העבוד וזה אין שייך בתבשיל שנותן המלח לתוך המים. ויש''ש כתב שמנהג לאסור מליחת הבשר שנשחט מעי''ט ע''ש והמ''א העלה דבמקום שיש ודאי הפסד שיסריח מותר להערים ולמלוח אפילו אחר אכילה כמו שהתירו במסוכנת בסי' תצ''א ס''ז ודוקא כשנשחט' בי''ט ע''ש:	ה	הלכות יום טוב

5,100

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

כ

בלא: ודוקא כשדלג יום שלם דאז לא הוי תמימות אבל אם שכח בלילה וספר ביום מחרתו יש לספור בימים הבאים בברכה לבוש וע''ת וכן נוהגין ומ''ש הבאר היטב אשר לפני בשם הט''ז לא דק ע''ש: כתב השל''ה במקום שיש חבורה שמתפללין מעריב בזמנו ראוי להתחבר להם בימי הספירה כי אז מצוה גוררת מצוה ק''ש בזמנו וספירה בציבור:

ח

הלכות פסח

5,101

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

כא

קידוש: משום דעיולי שבת ניחא לן טפי אבל בביתו יספור קודם קידוש כי אסור לאכול קודם ספיר' אחרונים:

ט

הלכות פסח

5,102

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

כב

תתקבל: וכן נוהגין:

ט

הלכות פסח

5,103

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

כג

של פסח: אבל יום ב' של פסח אין מקדשין כלל בבה''כ כמש''ל סי' תפ''ז: וכתב הט''ז ונ''ל דבליל י''ט אחרון לעולם יש לספור קודם קידוש די''ט אחרון דהא טפי ניחא למשוך עליו קדושת יום ז' שהוא מן התורה וקדושת יו''ט אחרון הוא דרבנן עכ''ל והח''י כתב שהוא נגד משמעות הרב דמשמע לעולם יש לספור אחר קידוש אם לא כשחל במ''ש וכן נוהגין:

ט

הלכות פסח

5,104

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תפט

כד

חדש: כתב המ''א העולם סומכין על מ''ש רמ''א דחדש בח''ל מדרבנן ולא גזרו עתה בח''ל כיון שאין אנו סמוכין לארץ ישראל עכ''ל: מ''מ בעל נפש יחמיר במה שאפשר לו לזהר ע' מ''א וע' ח''י וע' בי''ד סי' רצ''ג בש''ך:

י

הלכות פסח

5,105

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

א

הענין: דהיינו וידבר משה את מועדי ה'. וכתב בשל''ה יש לעשות ביום שני בסעוד' איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן:

א

הלכות פסח

5,106

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ב

אין: לפי שאינו מחויב לאכול פת ע''ל סי' קפ''ח:

ב

הלכות פסח

5,107

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ג

את: וכתב המ''א ומכאן ראיה שאין לומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב בברכת המזון בחו''ה ע''ש ושמעתי שביו''ט שחל להיות בשבת שי''א הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומנוחה לחיי העולם. ח''י:

ג

הלכות פסח

5,108

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ד

אין: ועכשיו המנהג לומר את יום מקרא קודש וכן הסכמת האחרונים:

ג

הלכות פסח

5,109

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ה

הרביעי: קאי אחה''מ. וא''א קדיש עד אחר שקר' הרביעי שנשלם מנין הקרואים. ב''י:

ו

הלכות פסח

5,110

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ו

האחרון: פי' בז'. מילה בשמיני אומרים יום ליבשה מה שאין כן בשאר ימים טובים דאין אומרים יום ליבשה אא''כ חלו בשבת לבוש סי' תקפ''ד ומנהגים. ואם חל יום ז' בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חול המועד מפני שאומרים שיר השירים באותו יום ויום ליבשה אומרים קודם שירה חדשה. ואם חל יום אחרון בשבת אומרים יוצר של שבת חול המועד ומהפכין בי''ח לומר הפיוט של יום ז' ואם יש בו מילה אומרים יום ליבשה קודם שירה חדשה עמ''א:

ז

הלכות פסח

5,111

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ז

היתה: כי תחיית המתים יהא בניסן וגוג ומגוג בתשרי ע''כ מפטירין בניסן העצמות היבשות. ובתשרי בוא גוג. טור:

ט

הלכות פסח

5,112

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ח

בחתימה: רק חותם מקדש השבת אבל בשבת חה''מ של סוכות מסיים והזמנים משום דחלוקים במוספין חמיר טפי מ''א. והב''ח נתן טעם דחול המועד סוכות גומרין הלל ואין דומה לר''ח:

ט

הלכות פסח

5,113

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצ

ט

שלא: וכן הסכמת האחרונים. וסיים הט''ז כל המברך על מגילות אלו הוא ברכה לבטלה וכן פסק בע''ז וח''י דלא כקצת האחרונים עמ''א וט''ז:

ט

הלכות פסח

5,114

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצא

א

מבדיל: מי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבעוד יום ונמשך עד הלילה ועדיין לא התפלל והבדיל צ''ע אם מותר לאכול חמץ ונראה שמותר לאכול דכיון שחשכה לילה הוי חול לכל מילי מ''א ע''ש וכ''כ הח''י בפשיטות ע''ש: כתב המנהגים במ''ש חה''מ אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש. ואומרים ויתן לך ע' א''ז:

א

הלכות פסח

5,115

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצב

א

ושני: שחוששין שמא מתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה כמו שמצינו באיוב. (וכ''ש שבקל אדם עובר עבירות באיזה מלאכה דלא הותר בי''ט אלא צורך קצת ואף בחה''מ לא הותר רק דבר אבוד מהקרן ושאין מכוין מלאכתו במועד ואין איש צדיק בארץ וכו' בימים האלו לעבור דת במקצת ח''ץ) אבל בעצרת דאינו אלא יום אחד אין חוששין:

א

הלכות פסח

5,116

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצב

ב

ותשרי: ואף למנהגינו שנוהגין שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג מ''מ אין קובעין בו תענית בתחלה ומברכין אותו בבה''כ מיד בשבת הראשון שאחר ראש חודש דלא כהגמ''י להמתין עד י''ז לחשון. ומברכין מי שמתענה בה''ב ומי שעונה אמן א''צ קבלה. וכתב המ''א כשיש מילה או חתונה נוהגין לברך במנחה משום מהיות טוב אל תקרא רע ע''ש:

א

הלכות פסח

5,117

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצב

ג

תענית ציבור: ואם אירע ברית מילה מצוה לאכול וא''צ התרה עיין סי' תקס''ו ותקס''ח ויכולים לומר סליחות אפי' אין עשרה מתענים רק שלא יאמרו ת''צ קבעו שו''ת עבודת הגרשוני סי' נ''ז:

א

הלכות פסח

5,118

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

א

לישא: וכ' הב''ח ונ''ל דאין חילוק בין נישואין של מצוה כגון שאין לו בנים או יש לו כי כן נהגו שלא לחלק עכ''ל. אבל מהר''ם לונזאנ''י בספר שתי ידות כ' דבזמן שיש סיבה כגון שלא קיים פו''ר או שאין לו מי שישמשו וכיוצא לא חיישינן למנהגא וכן הסכים הפר''ח. והריק''ש בספר ערך לחם כתב דלחזור גרושתו מותר:

א

הלכות פסח

5,119

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ב

לארס: שמא יקדמנו אחר. וכתב המ''א ומותר לעשות גם כן סעודת אירוסין. ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נשואין מ''מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה דהא אפי' סעודת רשות נוהגין היתר רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות נהגו איסור. מ''א וח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

5,120

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ג

שרי: היינו לאותן הנוהגין לספר מל''ג ואילך אבל לדידן שנוהגים איסור תספורת אסור גם כן לישא. ב''ח ולבוש ומנהגים וד''מ: וכתב בתשובת חינוך ב''י שמי שאין לו אשה ובנים שמותר לישא אשה אחר ל''ג בעומר. ובתשו' שבות יעקב ח''ב סי' ל''ה חולק עליו וכתב דחמירא סכנתא שפ''א הקיל חכם אחד להתיר בענין הנשואין ולא עלתה זיווגם יפה עיין שם. מיהו עד ראש חודש אייר מותרין לישא כשם שמותרין לספר כמו שכתב ס''ג מ''א. וכתב במנהגים וב''ח הסכמת אחרונים דאם חל ראש חודש אייר בשבת מותרין הכל לישא באותו שבת אף למנהגינו שאוסרין הכל קודם ראש חודש וכ''כ הח''י עיין שם: וא''ז כתב שזקינו הגאון הנהיג בפראג לאסור בנשואין וכן שלא להסתפר בר''ח רק בל''ג בעומר וערב עצרת דוקא ע''ש. ועיין ט''ז סעיף קטן ב' וכתב הח''י דכל מקום ומקום יתפוס כפי מנהגו ובספק אין להחמיר עיין שם. וכתב הכנה''ג מ''ש בש''ע אין עונשין אותו היינו דוקא בנשואין שעושה מצוה אבל אם נסתפר בימי העומר נוהגין לקנוס ולענוש עיין שם:

א

הלכות פסח

5,121

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ד

שמחה: וכתב בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל''ג ונענש עיין שם:

ב

הלכות פסח

5,122

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ה

תחנון: גם בערב של יום ל''ב. ובאשכנז המנהג שבשחרית א''א תחנה משא''כ בערב אומרים תחנה וא''כ מ''ש הרב ג''כ דאין להסתפר עד ל''ג בעצמו הוא ע''פ המנהג אשכנזים אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה''ה דמותר להסתפר דהא בהא תלי' וכ''כ המי''ט. ח''י:

ב

הלכות פסח

5,123

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ו

שבת: זהו דעת מהרי''ו. ומהרי''ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ''מ היכא דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ''ש בסעיף קטן ג'. ח''י:

ב

הלכות פסח

5,124

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ז

ברית: ע''ל בב''י סימן תקנ''ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה''כ כ''כ במנהגים וכ''כ הח''י והפר''ח דלא כשכה''ג ע''ש וכן נוהגין:

ב

הלכות פסח

5,125

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ח

מקומות וכו': הטעם דלכ''ע נוהגין איסור ל''ג יום וא''כ כשמספרין עד ר''ח אייר ור''ח בכלל נשארו ל''ג יום עד עצרת ואע''פ שמספרין ביום ל''ג וא''כ חסר יום אחד מ''מ קי''ל מקצת היום ככולו וכיון שנהגו איסור במקצת דיו וא''כ אסור להסתפר אפי' בר''ח סיון עד עצרת כ''כ הב''ח: וכתב המ''א אבל במדינה זו נהגו לישא ולהסתפר בשלשה ימי הגבלה לכן נ''ל דלא ישאו ויסתפרו בר''ח אייר ובראשון של ימי הגבלה אמרינן מקצת היום ככולו וכ''מ במהרי''ל עכ''ל ע''ש:

ג

הלכות פסח

5,126

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

ט

מקצת: פי' שמקצת ב''א לא ינהגו כך ומקצת כך דהוי לא תתגודדו ועיין מ''א שהאריך בסוגי' דיבמות בחילוק דינים שלא תעשה אגודות אגודות ע''ש. מי שנהג לגלח ביום ל''ד כמו שנוהגין בני ספרד ואח''כ נהג להסתפר בל''ג כמנהג אשכנז אין כאן משום לא תתגודדו נ''ש סי' י':

ג

הלכות פסח

5,127

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

י

בשתיהן: אבל אם נוהג איסור בשתיהן לא הוי ככסיל בחושך הולך כיון דאסתפק ליה הדין וכ''כ המ''א ס''ס זה:

ג

הלכות פסח

5,128

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצג

יא

הנשים: ה''ה אנשים כנה''ג ולאחר שספרו מותר במלאכה תיכף. ט''ז ע''ש:

ד

הלכות פסח

5,129

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

א

שבועות: עיין מ''א במ''ש דלכ''ע נתנה התורה ביום נ''א לספירה למה קבע הש''י חג השבועות לדורות ביום נו''ן לספירה ע''ש ועח''י. ומהרש''א בח''א פרק א' דע''א בסוגי' שמים וארץ נוגעין בעדותן וכו' הקשה גם כן קושי' זו ומתרץ שם דכוונת הש''י בזה להורות דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן ע''ש. ועפ''ז אמרתי דזהו כוונת רב יוסף דביומא דעצרת' עבדי ליה עגל' תלת' אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוק' עכ''ל עיין בפסחים פא''ד. דראוי לדקדק בו טובא. חדא מאי האי לישנא דקאמר אי לאו האי יומ' דקא גרי' דמשמע דיומ' קא גרים. הו''ל למימר אי לאו מתן תורה. ועוד אי לאו מתן תורה הוי מחזיר העולם לתוהו ובוהו דאמרינן התנ' הקב''ה עם מעשה בראשית אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו הריני מחזירן לתוהו ובוהו. ועוד אחרי שהיה רב יוסף עניו מכל אדם כדאמרינן בסוף סוט' משמת רבי בטלה ענוה א''ל רב יוסף לא תתני ענוה דאיכא אנא ע''ש. וכאן התפאר דמחמת נתינת התורה הוא עדיף משאר אינשי אין זה מגדר ענוה. ולפי מ''ש היה כוונתו כך מה דאמר אי לאו האי יומא וכו' דידוע מה שאמרו חז''ל ענוה מביאה לידי יראת חטא. וא''כ ר''י היה במעלה שהיה עניו היה גם כן במעלה שיראת חטאו קודם לחכמתו. וזהו שאמר ביומא דעצרת' ר''ל ביום נו''ן עביד ליה עגל' תלתא ואמר אי לאו האי יומא דקא גרים ר''ל אי לא היה יומא דעצרת' בהאי יומא אלא ביום נ''א לספירה לא היה מוכח דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן ולא היה מעלה שלי כלום וכמה יוסף איכא בשוקא אבל השתא דיומא דעצרתא הוא ביום נו''ן ונתינת התורה היה ביום נ''א קשה הקושי' וצריך לתרץ כמ''ש המהרש''א ודו''ק וכתבו האחרונים שמאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו תמימות ימי הספירה:

א

הלכות פסח

5,130

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ב

השלישי: כתב המ''ב סי' ו' בשבועות קורין בטעם העליון שיש בעשרת הדברות. ובשבת פ' יתרו קורין בטעם התחתון ואז הוי לא תרצח סוף פסוק וקורא הצד''י בקמ''ץ. וה''ה שאר סופי פסוקים או אתנחת'. וכשקורין בטעם העליון אז קורא לא תרצח הצד''י בפתח ע''ש ועיין הלק''ט ס''פ. ובספר אור תורה כתב היחיד קורא התחתון ובצבור קורא העליון וכ''כ הכותב בע''י בירושלמי פ''ז דשקלים ע''ש. כתב הט''ז וז''ל מה שנוהגין במדינות אלו לקרות פסוק ראשון ואח''כ מתחילין אקדמות יש לתמוה היאך רשאים להפסיק וכו' ושמעתי מקרוב שהנהיגו רבנים מובהקים לשורר אקדמות קודם שיתחיל הכהן לברך על קריאת התורה וכן ראוי לנהוג בכל הקהלות גם ביציב פתגם שאומרים ביום שני אחר פסוק ראשון של הפטרה ראוי לנהוג כן עכ''ל ט''ז. אבל בתש''א חא''ח סי' י' האריך לקיים את המנהג ושאין כח ביד שום אדם לשנות המנהג וכן הסכים הח''י ע''ש (וכן הסכים בספר א''ר וע''ש לענין אמירת ארכין כפי מ''פ):

א

הלכות פסח

5,131

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ג

במרכבה: ונהגו להפטיר דוקא גדול וחכם וכתב א''ז ואומרין אותו בעמידה:

א

הלכות פסח

5,132

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ד

הבכור: ואם חל בשבת מתחילין עשר תעשר:

ב

הלכות פסח

5,133

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ה

במוצאי: מפני כשחל עצרת בשבת היה יום טבוח הקרבנות אחר שבת. והנשים מותרות במלאכה באסרו חג. ש''ג מ''א וע' יד אהרן:

ג

הלכות פסח

5,134

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ו

תחנון: וגם אין מתענין. אחרונים:

ג

הלכות פסח

5,135

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ז

עשבים: ואם חל ביום א' שוטחין בכניסת שבת מהרי''ל. אבל המנהג ששוטחין בי''ט ע' מ''א ונוהגין גם כן להעמיד אילנות בבה''נ זכר (שנידונו) [שנידונין] על פירות האילן ויתפללו עליהם. וכתבו האחרונים בשם של''ה מה שנוהגים לחלק עשבים בבה''כ לא יחלקו עד אחר תפלת י''ח כדי שיוכל לברך דאסור להפסיק מברוך שאמר עד אחר י''ח עכ''ל והח''י כתב שמותר לברך על הריח בין הפרקים ע''ש. צריך לטבול בערב שבועות. כל מי שלא ישן בלילה כלל ועוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. ובבוקר אין לברך ענט''י ולא על טלית קטן. וברכת התורה צריך לברך אך הרוצה לצאת ידי ספק ישמע ברכת התורה מאחר ויתכוין לצאת י''ח מ''א ע''ש. ועיין סי' רל''ה דצריך לקרות ק''ש אחר צ''ה כיון שאין קורא על מטתו. ליל שבועות אסור בזווג ואם חל ליל טבילתה ישמש. ספר הכונות:

ג

הלכות פסח

5,136

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצד

ח

חלב: יש הרבה טעמים ומ''כ הטעם בזוהר דאותן ז' שבועות היו לישראל שבעה נקיים דוגמת אשה מנידתה וידוע דדם נעכר ונעשה חלב. והיינו מדין לרחמים ומנהג אבותינו תורה היא. אך יש ליזהר שלא יבאו לידי איסור ועיין בי''ד סי' פ''ט דא''צ להפסיק בבה''מ אם אינו אוכל גבינה קשה. ויזהר ליקח מפה אחרת עכ''ל מ''א ובשכנה''ג כתב אני נוהג לאכול דבש וחלב ומברך ברכת המזון ואוכל בשר וכ''כ של''ה. וע''ל סי' תק''ה דחלב שנחלב בי''ט ע''י עכו''ם יש לנהוג בו איסור ואין לשנות אלא ביום טוב שני יש להתירו וכן הסכמת הט''ז והמ''א שם דלא כמהרש''ל שהתיר וכ''כ בתשובת חוט השני סי' ל''א ובתנ''ש סי' ל''ו וסיים מ''מ אם הייתי במקום שנוהגין היתר לא הייתי מוחה בידם. כתב א''ז בשם הכלבו דבשבועות יש נוהגין לאכול גבינה בסעודת מנחה אף שאין ו' שעות מסעודת שחרית ובלבד שירחץ פיו ויחצוץ שיניו להוציא הבשר ועיין ח''י. אין להתענו' בשבועות אפילו תענית חלום מהרי''ל והאחרונים. וכתב המ''א כשאופה פת עם החמאה יזהר להסיק התנור יפה וגם מרדה צריך חדשה דלא כקצת נשים שמהפכין אותה על צד השני ע''ש. ושמעתי שאוכלים חלב ואח''כ בשר דלא כמו שעשו המלאכים אצל אברהם שאכלו בשר בחלב שבעבור זה נתנה התורה לישראל ודו''ק:

ג

הלכות פסח

5,137

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

א

אסורה: (הטעם בספר החינוך סי' שט''ו כדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה הש''י להם ולאבותיהם וידברו בם ויודיעום לבניהם כי מתוך השביתה מעסקי העולם יהיו פנוים לעסוק בהם) וכל שאסור לעשותו אסור לומר לעכו''ם לעשותו. ב''י ועיין ר''ס תקמ''ג:

א

הלכות יום טוב

5,138

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ב

שאינו: ומה''ט יש לבשל פירות היבשים קודם י''ט שהם טובים יותר כשנתבשלו מאתמול. של''ה:

א

הלכות יום טוב

5,139

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ג

שינוי: ומותר לכתחלה להמתין עד י''ט לעשותו בשינוי ומ''מ כתב מהרי''ל ללוש הרימזיל''ש או לאקשי''ן מעי''ט דהישנים יותר טובים וגם אסור לדוך שקדים בי''ט להוציא מהן חלב כי אפשר לעשותם מבעי''ט אף שמפיג קצת. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,140

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ד

וטחינה: הטעם לפי שהאדם רגיל לקצור שדהו ולבצור כרמו כאחד ולדרוך כל ענביו כא' ולטחון הרבה ביחד וחשו חכמים שאם היו מותרים בי''ט היה קוצר כל שדהו ובוצר כל כרמו ודורך כל ענביו וימנע משמחת י''ט וכן צידה אסרו מה''ט. וכתב מהרי''ל בי''ט של פסח מותר לטחון מצה אפוי' דאין טחינה אחר טחינה אך יזהר שלא יברר פירורים גדולים מהקטנים דבורר אסור גם בי''ט וע' סי' תק''י:

ב

הלכות יום טוב

5,141

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ה

משא: אין לפרש משום שביתת בהמתו שהרי אדם עצמו מותר להוציא בי''ט אלא הטעם שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וע' סי' רמ''ו ס''ג אם יש לאסור שביתת בהמה בי''ט או לא ועיין בפר''ח ומג''א ובשכנה''ג שם וע' יד אהרן כאן:

ג

הלכות יום טוב

5,142

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ו

נולד: וא''כ אין לטלטל עצמות שנתפרקו בי''ט:

ד

הלכות יום טוב

5,143

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ז

אוצר: וה''ה פירות העומדים לסחורה:

ד

הלכות יום טוב

5,144

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ח

נוטל: ולהמתירין מוקצה א''צ אמירה אלא בגרוגרות וצמוקים כמ''ש סי' ש''י סעיף ה'. מ''א:

ד

הלכות יום טוב

5,145

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

ט

שירשום: ע' מ''א שהעלה דבפירות דחזו ולא חזו לכ''ע צריך שירשום ויאמר מכאן ועד כאן אני נוטל למחר דאיכא למיחש דלמא שביק הרעים ונוטל היפים ומטלטל מידי דלא חזי וכמו שכתב סי' תל''ז ס''י ע''ש:

ד

הלכות יום טוב

5,146

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצה

י

להכין: אע''ג דלקמן סי' תק''ג פסק דאסור להכין מיו''ט לחבירו הכא שאני כיון שא''צ אלא אמירה לחוד במידי שאינו בע''ח ט''ז וכ''כ המ''א דקאי אדלעיל מיניה שבאוצר מותר להכין וכו' ע''ש:

ד

הלכות יום טוב

5,147

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצו

א

מלקין: פי' מכת מרדות. וכתב מהרא''י בביאורי רש''י ס''פ כי תצא שהוא י''ג מכות ע''ש וברמב''ם לא משמע כן מ''א. ועיין רש''י בחולין דף קמ''א ע''ב שכתב מכת מרדות אין לה קצבה ע''ש. וע' כנה''ג ובמ''א וביד אהרן:

א

הלכות יום טוב

5,148

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצו

ב

עכו''ם: מי שנפל ונצרר הדם אסור להקיז דם שקורין שרעפפי''ן או קעפ זעצי''ן אפי' ע''י עכו''ם שיכול להמתין עד למחר. או''ה מ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,149

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצו

ג

ביישוב: דוקא בישוב ישראל ואם הוא תוך התחום הוי כאלו הוא בתוך העיר. רדב''ז כנה''ג ע''ש:

ג

הלכות יום טוב

5,150

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצו

ד

ליישוב וכו': אפי' ישוב עכו''ם כיון שאין דעתו לחזור. רדב''ז:

ג

הלכות יום טוב

5,151

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצו

ה

לתחום: ולכן אם דעתו לחזור מותר לעשות ואם אין דעתו לחזור עדיין לא הוקבע להיות כמותן. בני א''י שבאו לח''ל ועשו מלאכה אין מנדין אותן מבי''ט חלק ב' סי' קמ''ט ומתפללין י''ח כמקומן ולובשים מלבושי י''ט וכשחל י''ט ע''ש מבשל בלא עירוב תבשילין והעוקר דירתו עם אשתו מא''י לח''ל אע''פ שדעתו לחזור דינו כמי שאין דעתו לחזור הרדב''ז וכל שאין דעתו לחזור אע''פ שאשתו נשארה שם הוי כא''ד לחזור מ''צ ח''ב כנה''ג ע''ש חילוקי דינים. כתב א''ז בשם יש''ש פרק כ''ה מעשה באחד שהלך לארץ ישראל וקבע שם דירתו ואחר כמה שנים בא למדינתינו ודעתו היה לחזור ונהג חול ביו''ט שני ונפטר במיתה משונה ולא זכה לחזור לארץ ישראל ע''ש. ועיין בת' גנת ורדים חא''ח כלל ד' סי' י''ז. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי' ט' ויו''ד. וכ''כ מהריט''צ סי' קל''ט. ובהלק''ט סי' קי''א וביד אהרן. (ודע דמ''ש ב''י בשם א''ח וקולי מקום שיצא משם יש פוסקים כו' כל זמן שדעתו לחזור עכ''ל הוא ט''ס וצ''ל ובקולי מקום שהלך לשם. ועיין בסא''ר איזה דינים המסתעפים בזה):

ג

הלכות יום טוב

5,152

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

א

נשמטים: לפי שהם מכוסים מן העין מ''מ. וכתב המ''א וא''כ אם המים צלולים שרואין הדגים מותר אם אין מחוסרים צידה ועיין סעיף ה':

א

הלכות יום טוב

5,153

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ב

לפניהם: אבל ברחוק מהם קצת מות' ליתן מ''א ע' סי' שכ''ד סי' ג':

ב

הלכות יום טוב

5,154

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ג

ספק: אע''ג דקי''ל ספיקא דרבנן לקולא הכא אסור משום דהוי דשיל''מ עי''ד סי' ק''י. אבל לערב מותרין אפי' ודאי ניצודו היום ממיל' עיין סי' שכ''ה. (ועיין בספר אלי' רבה מה שתירץ על תמיהת הב''ח דרצה לחלוק על ש''ע דמתיר במצא מקולקלות והסכים לפסק ש''ע ע''ש שהאריך בדברים ישרים:

ג

הלכות יום טוב

5,155

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ד

ספק ספיקא: ובי''ד סימן ק''י סעיף ח' כתב רמ''א די''א דבס''ס לא מהני דשיל''מ וכאן לא כ' כלום וצ''ע ט''ז. ועיין ש''כ ובפר''ח שם ועמ''א:

ד

הלכות יום טוב

5,156

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ה

צרה: ולפ''ז יש היתר גמור בדגים שמכינים מעי''ט ונותנים אותם לתוך תיבה גדולה נקובה במים. ומהרש''ל פרק א''צ כ' ג''כ להתיר בתיבה זו אפי' אם צריך מצודה קטנה להושיט שם אין שם צידה ע''ז אלא שכתב שם שנ''ל לחלק דוקא אם רוצה ליקח כולם ולבשלם מותר אבל אם רוצה ליקח א' או ב' ירא שמים יקשור בחוט אותו שצריך לו ע''ש. והב''ח כתב אם הקסטי''ן רחב יותר מששה טפחים אסור ליקח ממנו ע''ש. והט''ז העלה ומתיר בלא קשירת חוט ואפילו רוחב יותר מששה טפחים רק שלא יחזור למים מה שלא ייטב לו ע''ש. והמ''א כתב דיש להחמיר עכ''פ לעשותה ע''י עכו''ם כשהארגז רחב ע''ש:

ה

הלכות יום טוב

5,157

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ו

אווזים: וה''ה שאר עופות שבאין לכלובן ה''ל כניצודין ושרי לתפסן אפילו חוץ לכלובן ואפי' צ''ל הבא מצודה ונצודנו מותר ואפי' חוץ לחצר שרי לתפסן. אבל אותן שקנה מחדש ועדיין לא הורגלו בביתו ואין באין לכלובן לערב דינן כשאר חיה ועוף שכל מה שאסור דאורייתא אין חילוק בין שבת ליו''ט וכ' רש''ל ירא שמים יברור מערב יו''ט ויאמר זה וזה אני נוטל. וכשא''צ לאכלן אסור לצודן עמ''א וט''ז:

ו

הלכות יום טוב

5,158

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ז

סביבותיהם: פי' בתוך נ' אמה:

יד

הלכות יום טוב

5,159

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצז

ח

למכרה: וכתב הלבוש סי' ת''ק דבמקום שאינו מנקר מותר למכור האחוריים לעכו''ם בדרך זה דאל''כ לא ישחטו בהמות לי''ט עכ''ל וכתב המ''א ונ''ל דאם יש לשמרו עד אחר יו''ט שלא יסריח אסור למכור לעכו''ם טרפה או אחוריים. ואם נשחטה מערב יו''ט בכל ענין אסור כמ''ש בסי' תצ''ט אא''כ נשחטה סמוך ליו''ט שלא היה אפשר למכור קודם י''ט ע''ש:

יז

הלכות יום טוב

5,160

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

א

יכול: וכל אדם מותר לבדוק הסכין אחר השחיטה. ב''ח מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,161

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ב

ספק: ע' סי' תקט''ו סעיף ז' וצריך עיון:

ג

הלכות יום טוב

5,162

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ג

שני: הט''ז כתב שטעות סופר הוא וצ''ל אפי' בי''ט ראשון ע''ש. וכ''כ הש''ך. אבל המ''א כתב דהש''ע פוסק כההיא דחוששין שמא חוץ לחומה לנו לחומרא וכמ''ש סי' תקט''ו סעיף ז' א''כ ס''ל בי''ט ראשון אסור אבל בי''ט שני מותר ע''ש:

ד

הלכות יום טוב

5,163

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ד

לאכילה: שמוכן אגב אמו דאי בעי היה שוחטה ואוכלה עם הולד ואפי' אם האם טריפה דמוכן לכלבים הוי מוכן לאדם מ''א גמרא. וכ' המ''א ובזמן הזה סתם טרפות אין עומדות לכלבים א''כ ולד טרפה אסור וצ''ע ע''ש:

ה

הלכות יום טוב

5,164

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ה

דקים: והאידנא אין אנו בקיאין כמ''ש בי''ד סי' י''ג סס''ג:

ה

הלכות יום טוב

5,165

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ו

שהפריס: וט''ז פסק דא''צ להפריס:

ה

הלכות יום טוב

5,166

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ז

לאכול: אחר שתצא נפשה כמ''ש בי''ד סי' כ''ז ואפי' א''א לאכול ממנה שרי מ''מ יש''ש. ובבהמה בריאה אסור אא''כ יאכל ממנה באמת כזית. ט''ז ע''ש:

ו

הלכות יום טוב

5,167

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ח

דאין: ולדידיה בעוף אסור למרוט הנוצות עיין סי' ג'. מ''א עיין שם: ונוהגין שאין שוחטין שום דבר אחר סעודת יו''ט ראשון לצורך י''ט שני ע''י היתר אכילה דבר מועט. מהרי''ל:

ו

הלכות יום טוב

5,168

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

ט

בשדה: פי' אפי' בהמה בריאה:

ז

הלכות יום טוב

5,169

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

י

טריפה: וביש''ש כתב דבמקום שהטריפות מצויות כמו הכשרות אסור לשחוט בי''ט ק''ו היכא דאיתחזק ריעותא. והאידנא אין נוהגין בזמנינו לשחוט שום בהמה בי''ט אפי' דלא שכיחי טרפות עכ''ל. ונ''ל דכשצריך לה ביו''ט יש להקל וה''ה במסוכנת מ''א. ועיין בתשובת חות יאיר סי' קנ''ח מש''ש באורך:

ח

הלכות יום טוב

5,170

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יא

לראותו: כתב רש''ל בפ' א''צ דשרי לחכם לראות הבכור ולשתוק ולא להתירו אפי' גמר בלבו שהוא מום דברים שבלב אינם דברים לענין איסורי שבת וי''ט עכ''ל:

ט

הלכות יום טוב

5,171

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יב

ומערים: דמשום צער בע''ח התירו להערים ועכ''פ צריך לשחוט אחד מהם ומשמע דאם נפלו בהמות שאינן או''ב מותר להעלותן אע''פ שאינו שוחט אחת מהם כיון שראויות כולן לשחיטה וכ''מ ס''ט בהג''ה וצ''ע. מ''א:

י

הלכות יום טוב

5,172

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יג

שתיהן: שא''א לחלוק שיטלו זה אחד וזה אחד לפי שא''א שיהיו שוות בכל הענינים ב''י יש''ש. ואם כן אם העכו''ם רוצה ליתן הגדולה והטובה אסור לשחוט השנייה. מגן אברהם. (ובספר אלי' רבה הסכים עם הלבוש ויש''ש דמותר אף בכה''ג דשמא השני' ניחא ליה ביותר ע''ש). וע' ט''ז:

יא

הלכות יום טוב

5,173

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יד

בידו: ולא בכלי עיין מ''א:

יב

הלכות יום טוב

5,174

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

טו

מוכן: וכתב הט''ז נראה דבשעת הדחק שלא לבטל שמחת יום טוב מותר ליקח עפר מן הבא בידו אפילו אינו מוכן כלל לכסות בו אם אין לו אפר כירה שהוסק מערב יום טוב:

יד

הלכות יום טוב

5,175

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

טז

אסו': ואם הסיק עצים על גבי אפר של אתמול ונתערב האפר של היום בשל אתמול בענין שלא היה ניכר מעולם בטל ברוב כיון דעיק' איסורו הוא מדבריהם. מ''א ע''ש:

טו

הלכות יום טוב

5,176

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יז

חם: מכאן שמותר לכסות באפר חם ולא כיש טועין ואוסרים כיסוי באפר חם. ט''ז:

טו

הלכות יום טוב

5,177

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יח

עפר: ובעפר תיחוח מיירי שאינו מחוסר לא חפירה ולא כתיתה אלא הכנה כמ''ש סי''ז. ואע''ג דס''ל לעיל בסי''ד דאי ליכא דקר נעוץ שייך חפירה היינו בקרקע עולם אבל הכא שהביא עפר ממקום אחר ונתן בקרן זוית לא שייך חפירה כלל ב''י (והעט''ז) [והט''ז] כ' דכאן איירי שאותו עפר תיחוח מונח על הארץ כמו הר וכל שהוא נוטל משם למעלה אין שייכות חפירה ובסי''ד דבעי דקר נעוץ איירי בקרקע שוה ואע''פ שהוא עפר תיחוח מ''מ כל שהוא נוטל משם הוי חפירה במה שהוא תחתיו שהרי נשאר גומא תחתיו ע''ש. והמ''א כתב דמיירי בעפר תיחוח כ''כ הרבה דלא עביד גומא שמיד שנוטל העפר נופל עפר תחתיה ע''ש. ואם שחט ע''ג קרקע קשה ויש שם דם הרבה יטול קצת ממנו ויתנו בעפר תיחוח ויכסהו כמ''ש בי''ד סי' כ''ח ס''ז אבל אם נתייבש הדם קצת אסור לגוררו בי''ט דקמשוה גומות בבית והוי מלאכה דאורייתא עמ''א. מותר להוציא נר מתוך החול בי''ט שהגומא נעשה מאליו אבל אסור לתחוב הנר לתוך החול שעושה גומא. מ''א ע''ש:

טז

הלכות יום טוב

5,178

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

יט

בסתם: אבל אם הכניסו לכסות בו דם צפור אסור לכסות בו צואה דדם צפור ודאי שיודע מאתמול שישחטנו וצואה הוי ספק אם יעשה התינוק צרכיו במקום המאוס. יש''ש מ''א:

יז

הלכות יום טוב

5,179

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

כ

כוי: עיין י''ד סי' כ''ח:

יח

הלכות יום טוב

5,180

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

כא

ונתערב: בענין שחייב בכיסוי עיין בי''ד סי' כ''ח סעי' י''ג י''ד:

יט

הלכות יום טוב

5,181

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

כב

יכסנו: וה''ה בדקר נעוץ בעפר תיחוח שרי בדקירה א' דהא לא טרח טפי בשביל הבהמה ב''ח מ''א ועיין ט''ז באורך. ואם שחט באמצע החצר מכסה אפי' בכמה דקירות בעפר מוכן כמ''ש ססי''ח:

יט

הלכות יום טוב

5,182

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

כג

לא יכסנו: אפי' בדקירה א' דטרח בשביל הבהמה. טור יש''ש מ''א. וט''ז העלה דלעולם יכסנו בדקירה ע''ש:

יט

הלכות יום טוב

5,183

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצח

כד

לא יכסנו: אפי' בעפר מוכן דהא אפי' לא מכסה ליה מותר לאכול העוף:

כ

הלכות יום טוב

5,184

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

א

מרגל: וכן שלא להפשיט העור שלם לעשות נאד. טור:

א

הלכות יום טוב

5,185

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

ב

לאכול: הגירסא הנכונה היא שאפי' רוצה לאכול העור אסור למלוג. אחרונים. וכתבו האחרונים דתרנגולת מותר למלוג כולו דאי אפשר להפשיטה ע''ש:

ב

הלכות יום טוב

5,186

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

ג

מותר: דהתירו סופן משום תחילתן דאי לא שרית ליה לא ישחוט משום הפסד עור וימנע משמחת יו''ט. וכתב היש''ש דאפילו מחמה לצל שרי לטלטלו אם יודע שיפסיד אבל אם יודע שלא יפסיד העור אסור לטלטלו:

ג

הלכות יום טוב

5,187

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

ד

להצניען: אבל בלא''ה אסור לטלטל דלא חזי למידי:

ג

הלכות יום טוב

5,188

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

ה

לשטחן: דמוכחא מלת' שעושה כדי שלא יסריח ואתא ג''כ למימלחינהו ובמליח' יש משום עיבוד אבל גבי עור בס''ג אע''ג דשרי' ליה ליתן במקום דורסין מימר אמר דחזי למיזגא עלייהו:

ד

הלכות יום טוב

5,189

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

ו

בי''ט: וכתבו הפוסקי' דמ''מ מותר לטלטלן דלאו מוקצה הוא דחזי להדלקה. והמ''א העלה לפי מ''ש בסי' תצ''ה דנולד אסור א''כ גם החלבים אסור לטלטלן כשנשחטה בי''ט דהוי נולד דמאתמול לא היה עומד להדלקה. אלא להצניען מותר דשרי סופן משום תחלתן אבל כשנשחטה מעי''ט מותר לטלטל חלבים דחזו להדלקה. וה''ה חתיכו' שעוה דיכול להניח פתילה ע''ג דחזי להדלקה ונראה דאם הקצה אותם לסחורה אסורים בטלטול. ועור שהופשט מעי''ט אם הוא לח אסור לטלטלו ואם הוא יבש מותר לטלטלו כמ''ש סי' ש''ח סעיף כ''ה. אבל כשנשחט בי''ט ה''ל נולד ואם הוא לח מותר לטלטלו שלא יסריח אבל אם הוא יבש אסור לטלטלו דה''ל נולד עיין מ''א:

ד

הלכות יום טוב

5,190

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תצט

ז

לאיסור: נ''ל דאפי' כלי המוקצ' מחמת חסרון כיס מותר לטלטלו לקצב עליו בשר משום שמחת י''ט. מ''א:

ה

הלכות יום טוב

5,191

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

א

מחלק: דוקא בלא גורל כגון שהם מוותרים זה לזה ואין מקפידין אם יקח חבירו מנה יפה ועיין ס''ס שכ''ב. מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,192

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ב

זו כזו: אבל אסור שיאמר לו מה שאתה נוטל בעד זו למחר אתן לך בעד זו דהוי סכום מקח. ש''ל:

א

הלכות יום טוב

5,193

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ג

עכו''ם: פי' שישראל אסור לומר לעכו''ם הריני עמך למחצה לשליש ולרביע והטעם משום דאין רגיל להשתתף עם העכו''ם מיחזי טפי כמקח וממכר. ולבוש פי' שאסור למכור לעכו''ם בכה''ג בשר כשר ועיין מ''א:

א

הלכות יום טוב

5,194

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ד

בידו: אבל ליקח ביד א' המשקל וביד הב' הבשר לשער המשקל בו אסור. ב''ח:

ב

הלכות יום טוב

5,195

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ה

אומן: דוקא למכור אסור אבל בביתו מותר. מהרש''ל מ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,196

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ו

חותך: ונ''ל דמותר לו' תן לי ליטר' בשר דאינו מכוין למשקל אלא לומר לו כמה צריך כמ''ש סי' שכ''ג גבי מדה. מ''א:

ב

הלכות יום טוב

5,197

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ז

נוקבין: דצריך שינוי לידע שהמקח וממכר אסור בו. איתא בגמ' כלי שיש בו שנתות ונותן בו מעט מים ומניח הבשר במים וכשיגיע עד השנתות יודע כמה ליטרות יש בו אסור לעשות כן בי''ט. אפי' פיחת מעט או מוסיף מעט דמוכחא מילתא שמכוין למדה:

ג

הלכות יום טוב

5,198

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ח

סימן: ל''ד סימן ורושם סי' בעלמא אלא אפילו לרשום תיבות מותר. ומ''מ כל מה דאפשר לשנות שלא יהא כעובד' דחול ישנה. שבות יעקב ח''ב סי' כ''ו:

ג

הלכות יום טוב

5,199

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תק

ט

מעי''ט: הטעם דבשרא טפי מעלי כשאין שוהא במלח אבל בדגים יש חילוק דיש מינים דמתקלקלים אם שוהים במלח אז מותר למולחן בי''ט אף אם נתקרע בעי''ט ומינים דטפי מעלי כששוהין במלחם לא ימלח' בי''ט אם נתקרעו בעי''ט ומ''מ נ''ל דיכול לבשלם ולתת מלח לתוך המחבת שמבשל אותם כיון שעיקר טעם האיסור משום צד העבוד וזה אין שייך בתבשיל שנותן המלח לתוך המים. ויש''ש כתב שמנהג לאסור מליחת הבשר שנשחט מעי''ט ע''ש והמ''א העלה דבמקום שיש ודאי הפסד שיסריח מותר להערים ולמלוח אפילו אחר אכילה כמו שהתירו במסוכנת בסי' תצ''א ס''ז ודוקא כשנשחט' בי''ט ע''ש:

ה

הלכות יום טוב