Unnamed: 0
int64 0
42.6k
| bookname
stringclasses 9
values | siman
stringlengths 1
4
| sek
stringlengths 1
1.63k
⌀ | text
stringlengths 2
18.1k
| seif
stringlengths 1
3
| topic
stringlengths 10
32
⌀ |
---|---|---|---|---|---|---|
7,200 |
מגן אברהם
|
פה
|
ד
|
להפריש מדבר איסור. וה"ה אם נכנס בלבו אשה מותר להרהר שם בד"ת דהוי לאפרושי מאיסורא (ס"ח):
|
ב
| null |
7,201 |
מגן אברהם
|
פה
|
ה
|
ובענייני קודש. כתב הכ"מ כההוא דא"ל ר"מ אין סכין בשבת והיה די שיאמר לו אל תסוך או איני רוצה שתסוך ואעפ"כ א"ל בלשון הוראה עכ"ל: כתב הר"ן אפילו בלא אפרושי מאיסורא שרי לומר לחבירו עשה לי כך וכך אף על גב דממיל' הוה הוראה דהא א"ל טול בכלי שני ותן אף על גב דילפינן מינה דהפשירו לא זהו בישולו:
|
ב
| null |
7,202 |
מגן אברהם
|
פז
|
א
|
אפילו הטיל בהם מים. כיון דמיוחדין לכך ה"ל כב"ה ואסורים אפילו אין בהם ריח רע (הרא"ש ורמב"ם) ונ"ל דאם הכלי מיוחד גם כן לתשמיש אחר כגון לשפוך לתוכו שופכין אם אין בו צואה ולא ריח מותר וה"ה אם מיוחד להשתין ובכל פעם שמשתין נותן לתוכו רביעית מים שרי:
|
א
| null |
7,203 |
מגן אברהם
|
פז
|
ב
|
מצופה. נ"ל דהיינו מה שאנו קורין גליזר"ט:
|
א
| null |
7,204 |
מגן אברהם
|
פז
|
ג
|
רחוצים יפה. ובלבד שלא יהא בהם ריח:
|
א
| null |
7,205 |
מגן אברהם
|
פז
|
ד
|
שכפאו על פיו. אבל של מתכת אפילו אינו רחוץ מהני כפיה דאין איסורו אלא מתוכו: כתב הב"ח מטה גבוה י' ומחיצות מגיעות לארץ והגרף אחורי מטה מיקרו מחיצה ושרי לקרות עכ"ל, ונרא' לי דוק' כשהמט' חוצצת מכותל לכותל אבל בלא"ה לא חשיבה מחיצה דלא עדיף מחצר קטנה וגדולה בסי' ע"ט ס"ג וכ"מ בתר"י דעיקר קושיתו על האיבעי' ע"ש דלא פריך אמאי פליגי רבנן עליה דרשב"ג אלא ע"כ שטעמייהו משום דאינה חוצצת מכותל לכותל לא חשיב' הפסקה וידוע דקי"ל כרבנן, הניחם תחת המטה ומחיצו' המטה מגיעי' עד פחות מג' סמוך לארץ שרי (ל"ח ב"ח ב"י) ועסי' ע"ו ס"ב ועמ"ש סי' תק"ב סס"א אי אמרינן לבוד בכלי אבל הכא כ"ע מודו דכסתום דמי ומה"ט נ"ל דה"ה אם כסה עליו כלי ויש קצת אויר בין הכלי לקרקע כגון שבולט קצת מצד א' אמרי' לבוד אבל אם הכלי פתוח למעלה אפי' פחות מג' אסור דבעינן שיהא מכוסה:
|
ב
| null |
7,206 |
מגן אברהם
|
פח
|
א
|
ואחר כך בטלו. משום ביטול תורה ומשום ביטול פ"ו ואף על פי שאין ב"ד יוכל לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמ' ובמנין ש"ה דתקנ' זו לא פשטה ברוב ישראל ואף הנוהג טבילה זו דוקא בריא או חולה ששמש מטתו אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור [ב"י רמב"ם] ומ' סאה שאובים כשרים לטבילה זו ועיין פ"י דמקואות אם ראה מים חלקים טמא משום קרי ונ"ל דזהו דוקא לענין תרומה אבל עזרא לא גזר על זאת לענין ד"ת ותפלה:
|
א
| null |
7,207 |
מגן אברהם
|
פח
|
ב
|
להזכיר את השם. צ"ע דהא י"א דנשים בברכת המזון דאורייתא וא"כ איך יוכלו ליפטר ממ"ע דאורייתא במנהג שאין לו יסוד לכן נ"ל דעכ"פ תשמע ב"ה מאחרים ואי ליכא אחר תברך ב"ה בעצמה בלחש וכ"ש קידוש דהוה דאוריית' דהא אפילו ב"ק בזמן הגמ' היה מברך ב"ה ע"י הרהור, ובב"ז סי' קנ"ג כתב שלא נהגו רק שלא ליכנס לב"ה ולא לראות ס"ת וגם כשמתפללים אין עומדת בפני חברותיה ומשום מנהג כבוד עושין כן ולא משום איסור עכ"ל וכן עיקר:
|
א
| null |
7,208 |
מגן אברהם
|
פח
|
ג
|
בימים נוראים. נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל כה"ג (מעגלי צדק) ונ"ל כיון שמותרים לילך לב"ה מותרי' ג"כ להתפלל רמז לדבר דאמרי' בריש יבמות הואיל והותר לצרעתו הותר לקריו: ונ"ל דה"ה כל כיוצא בזה כגון שמשיאה בנה או בתה או שהי' בעצמ' יולדת שהולכים לב"ה אחר ד' שבועות שרי בכל גוונא אף על פי שהיא נדה ועיין במשנה סוף פ"ג דברכות:
|
א
| null |
7,209 |
מגן אברהם
|
פט
|
א
|
עם הנץ החמה. מ"כ בשם רש"ל בימי הסליחות ראוי ליזהר בזה שרגילין להקדים קודם הנץ החמה ואינו נכון עכ"ל, ואפשר שסמכו על שטורח ציבור הוא שילכו לביתם ויקבצו שנית כמ"ש הטור סי' רל"ה לענין מעריב ומ"מ יראה לכתחלה שלא להשכים כ"כ:
|
א
| null |
7,210 |
מגן אברהם
|
פט
|
ב
|
משעל' ע"ה. היינו האור הנוצץ בפאת המזרח קודם עלות השמש שעה וחומש שעה [הרמב"ם] ר"ל קודם הנץ החמה דאמרי' מע"ה עד הנץ החמה ה' מילין בפ"ט דפסחים ומ"מ צ"ע על הרמב"ם דהא הוא בעצמו פ"ג דפסחים משנה ב' כתב התי"ט בשמו דשיעור מיל הוי ב' חומשי שעה וא"כ ה' מילין ב' שעות ולמה כ' שעה וחומש ואף לפי מ"ש בסי' תנ"ט ס"ב דמיל הוא רביעית וחלק כ' א"כ ה' מילין הוי שעה ומחצה ונ"ל דפסק כמ"ד מע"ה עד הנץ החמה ד' מילין משום דאסיק בתיובת' לאידך מ"ד ומ"מ דבריו סותרין למ"ש בפסחים פ"ג ע"ש:
|
א
| null |
7,211 |
מגן אברהם
|
פט
|
ג
|
והאיר פני המזרח יצא. כ"כ רי"ו אבל שאר הפוסקים כתבו סתם אם התפלל משעל' ע"ה יצא וכן נ"ל דהא מדין בעליי' ע"ה כשר להקרבת תמיד אלא דחישי' דילמ' אתי למיטעי לכן בעינן האיר פני המזרח כדאי' ביומ' רפ"ג וכ"ה ספ"ב דמגילה במשנה וכלן שעשו משעלה ע"ה כשר ול"ד למ"ש בסי' רל"ג דמשום דילמא אתי למיטעי אפי' בדיעבד לא יצא דהתם הוי טעות המצוי דא"א לכוון כ"כ השעה כדאי' פ"ק דפסחים אבל בע"ה ליכא למיטעי אלא כשעולה מאור הלבנה כדאי' ביומ' רפ"ג:
|
א
| null |
7,212 |
מגן אברהם
|
פט
|
ד
|
שליש היום. ואם היום ארוך י"ח שעות הוי ו' שעות על היום וכשהיום ארוך ט' שעות הוי ג' שעות עמ"ש סי' רל"ג ועמ"ש סי' קכ"ד ס"ב וסי' רל"ב ס"א דצריך לגמור התפלה קודם שליש היום:
|
א
| null |
7,213 |
מגן אברהם
|
פט
|
ה
|
ואחר חצות וכו'. עד שיגיע זמן מנחה ויתפלל מנחה שתים דבאמת זמן מנחה מתחיל אחר חצות עמ"ש סי' רל"ג והב"ח חולק ואין דבריו מכוונין:
|
א
| null |
7,214 |
מגן אברהם
|
פט
|
ו
|
זמן תפלה. היינו מע"ה עס"ה:
|
ב
| null |
7,215 |
מגן אברהם
|
פט
|
ז
|
לראות איזה עסק. ואגב זה הולך לפתח חבירו לומר לו צפרא דמרא טב אבל ליתן לו שלום אפי' בכה"ג אסור:
|
ב
| null |
7,216 |
מגן אברהם
|
פט
|
ח
|
אין לחוש כ"כ. כתוב בל"ח היינו כשאין משכים לפתחו דלא הוזכרה בגמר' לאיסור אבל במשכים לפתחו אסור דהא פריך בגמרא מההיא דבפרקים שואל מפני הכבוד והתם כבר אמר הברכות וכ"כ הב"ח (והע"ת עשה עצמו כאלו לא ידע) אבל מה שהקשה דברי הש"ע אהדדי לא ידעתי מאי קא קשיא ליה:
|
ב
| null |
7,217 |
מגן אברהם
|
פט
|
ט
|
וי"א שאפי' במוצא וכו'. ולא יתן לו שלום אף על פי שרגיל ליתן לו שלום [כ"מ ברשב"א]:
|
ב
| null |
7,218 |
מגן אברהם
|
פט
|
י
|
או לילך לדרך. נ"ל דאם אין השיירא ממתנת לו מותר לילך לדרך עס"ס זה וסימן צ' סי"ז:
|
ג
| null |
7,219 |
מגן אברהם
|
פט
|
יא
|
אבל מים מותר. דלא שייך בהו גאוה:
|
ג
| null |
7,220 |
מגן אברהם
|
פט
|
יב
|
לרפואה מותר. משמע אפילו אוכל ושותה דבר דשייך בו גאוה כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה אף על פי שאינו חולה שרי וכ"מ בב"י בשם מהרי"א:
|
ג
| null |
7,221 |
מגן אברהם
|
פט
|
יג
|
אם רצה. ז"ל הב"י כיון דהאידנ' בלא"ה אין מכוונים כ"כ מותר להתפלל אף על פי שאינו יכול לכוין ומ"מ הרוצה לסמוך על הרמב"ם לאכול ולשתות קודם מותר ע"כ ועסי' צ"ח ס"ב:
|
ד
| null |
7,222 |
מגן אברהם
|
פט
|
יד
|
צריך להפסיק. ואף על גב דבתפלת המנחה א"צ להפסיק כמ"ש סימן רל"ב הכא שאני כיון דאסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם צריך להפסיק וא"כ אסור להתחיל לאכול בלילה אם יודע שתמשך הסעודה עד שיעלה ע"ה כגון בסעודה גדולה עסי' רל"ב ס"ו מיהו אינו מוכרח כ"כ ובס' טוב הארץ כ' בשם הרח"ו שאפי' קם בחצות הלילה אסור לטעום קודם שמתפלל וכ"מ בזוהר:
|
ה
| null |
7,223 |
מגן אברהם
|
פט
|
טו
|
וי"א שא"צ. כיון דתפלה דרבנן אפילו התחיל אחר שעלה ע"ה א"צ להפסיק ומיהו משום ק"ש צריך להפסיק אם התחיל באיסור כמ"ש ס"ס ע' וצ"ל דקור' ק"ש בלא ברכות עסי' ס'. ונ"ל דאם בירך ב"ה ועוסק בשתיה לכ"ע צריך להפסיק וכמ"ש סי' רל"ט:
|
ה
| null |
7,224 |
מגן אברהם
|
פט
|
טז
|
בשעת הדחק וכו'. צ"ע דרוב העולם אין נזהרין בזה ואפשר דנוהגים כאידך פוסקים דפסקו כרשב"א דמסמך גאולה לתפלה עדיף ועוד דרש"י פי' תפלה מעומד עדיף כדי שיוכל לכוון והאידנ' בלא"ה אין מכוונין כ"כ לכן מוטב לסמוך גאולה לתפלה, ומשמע מדברי רש"י דאם יוכל להתפלל מיושב בדרך מוטב שיסמוך גאולה לתפלה משיתפלל בביתו מעומד דגם במיושב יכול לכוון וכ"מ ברא"ש לחד שינוי' מיהו איתא בגמ' דהיושב בקרון או בספינה ההולכים חשוב כמהלך לענין זה ופשוט דאם יכול להכיר חבירו ברחוק ד"א יקרא גם ק"ש בביתו: איתא בגמ' רב אשי בשבת' דרגלא היה דורש תכף כאור הבוקר ומתפלל בשעת הדרשה מיושב והעם נשמטים א' א' ומתפללין ולא היה מאחר הדרשה כדי להתפלל קודם הדרשה ע"ש ומיהו נ"ל דוקא בימיהם שהיו כל מעשיהם לש"ש והיו מורי' ומיסרים את העם בדרשה אבל האידנ' אין לבטל התפלה מעומד בשביל הדרשה ועוד דאיתא שם כשהגיע לביתו חזר והתפלל מעומד:
|
ח
| null |
7,225 |
מגן אברהם
|
פט
|
יז
|
הכי עדיף טפי. ולסבר' זו אם הוא בדרך וראה שיעבור זמן ק"ש יקרא ק"ש על הדרך וג' ברכותיה ואח"כ כשיבא למלון יתפלל מעומד מיהו נ"ל דיקרא אותה בדרך בלא ברכותיה עססי' מ"ו:
|
ח
| null |
7,226 |
מגן אברהם
|
צ
|
א
|
ואפי' אינן גבוהין ג'. דאין יכול לכוון משום ביעתותא וא"כ זקן או חולה דשרי צ"ל הטעם דלא הטריחוהו חכמים או י"ל דמ"ש דשרי בזקן וחולה מיירי בגוונא דליכא ביעתות' ועס"ג גבי אילן. והב"ח מתיר בכל ענין אם אין גבוהים ג':
|
א
| null |
7,227 |
מגן אברהם
|
צ
|
ב
|
זקן או חולה. שקשה לו לירד מעל המטה:
|
א
| null |
7,228 |
מגן אברהם
|
צ
|
ג
|
להשמיע לצבור. ועכשיו נהגו שהמקום שהש"ץ עומד הוא עמוק משאר הב"ה משום ממעמקים קראתיך ה' וכ"כ האגודה ואפשר דמשום הכי אמרי' בגמ' בכל דוכת' יורד לפני התיבה ההו' דנחית וכו' ועב"י סימן ק"ן שמפרש בע"א:
|
א
| null |
7,229 |
מגן אברהם
|
צ
|
ד
|
או חלונות. איתא בגמרא לא יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות ואף על גב דצריך שיתן עיניו למטה כמ"ש סי' צ"ה ס"ב מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה:
|
ד
| null |
7,230 |
מגן אברהם
|
צ
|
ה
|
י"ב חלונות. הטעם ע' בזוהר ויקהל:
|
ד
| null |
7,231 |
מגן אברהם
|
צ
|
ו
|
לא יתפלל כו'. הקשו התוס' הכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה וי"ל דשדה היינו הר המוריה כדאמרינן אברהם קראו שדה א"נ הטעם שלא יפסיקוהו עוברי דרכים ויצחק התפלל בבקעה במקום דלא שכיחי עוברי דרכים ע"כ, והרב"י דחה פי' השני משום דאמרי' בגמ' חציף עלי מאן דמצלי בבקת' ולתי' השני אין הטעם משום חציפות לכן פי' ב"י הטעם כמ"ש כאן בש"ע ול"נ לקיים פי' התוס' וה"ק כשהוא מתפלל בבקעה הוא חצוף שמראה בעצמו שאפי' יעברו עליו כל עוברי דרך לא יתבטל מכוונתו וע' בזוהר בשלח ע' ק"ה הקשה שם קושיא זו ומשמע שם דדוקא בבית יש להתפלל ופשוט דעוברי דרכים מתפללים בשדה:
|
ה
| null |
7,232 |
מגן אברהם
|
צ
|
ז
|
ולא בחורבה. מוכח בגמרא דמוטב להתפלל בדרך מבחורבה ואם מתיר' שיפסיקוהו עוברי דרכים יתפלל תפלה קצרה עסי' ק"י:
|
ו
| null |
7,233 |
מגן אברהם
|
צ
|
ח
|
מפני חשד. שיחשדוהו שיש לו שם זונה ואי' בגמרא חורבה דקיימה בשדה ליכא חשדא דלא שכיח שם זונה (ע' בא"ע סי' כ"ב ס"ה) ובחורבה חזקה ליכא למיחש למפולת ואם שנים נכנסין שם ליכא למיחש למזיקין אם לא שידוע שרגילין שם מזיקין ואבוקה כשנים וירח כשלשה:
|
ו
| null |
7,234 |
מגן אברהם
|
צ
|
ט
|
והוא הפך הצד כו'. דעיקר קפידא שהקהל הופכין פניהם למזרח והוא למערב ואם עומד במזרח ב"ה מחזיר פניו מב"ה למזרח שצריך להתפלל לרוח שהצבור מתפללין, וי"מ בהיפך דעיקר קפידא שיחזור פניו לב"ה ואפילו עומד במזרח יהפוך פניו למערב:
|
ז
| null |
7,235 |
מגן אברהם
|
צ
|
י
|
לדברי שניהם. שלא יתפלל אלא במערב ויחזור פניו לבה"כ:
|
ז
| null |
7,236 |
מגן אברהם
|
צ
|
יא
|
יש להחמיר כו'. ואף על פי שאינו מתפלל לרוח שהצבור מתפללים מ"מ כיון שאינו מתפלל בהיפך לית לן בה (ב"י תר"י) והב"ח כ' כאן מה שכתב ולא ידענא מאי קא קשיא ליה:
|
ז
| null |
7,237 |
מגן אברהם
|
צ
|
יב
|
כשניכר שמחזיר. שעומד בחצר בה"כ:
|
ז
| null |
7,238 |
מגן אברהם
|
צ
|
יג
|
הסמוך לבה"כ. וה"ה בעזרה (ב"י בשם הרמב"ם) דלא כע"ת:
|
ז
| null |
7,239 |
מגן אברהם
|
צ
|
יד
|
אסור לעבור. ומוטב שיהלך אחורי אשה ולא אחורי ב"ה בשעה שמתפללין [גמרא]:
|
ח
| null |
7,240 |
מגן אברהם
|
צ
|
טו
|
עם הצבור. אף על פי שיכול להתפלל בביתו בי' מ"מ ברוב עם הדרת מלך עסי"ח וס"ס תר"ץ:
|
ט
| null |
7,241 |
מגן אברהם
|
צ
|
טז
|
אנוס. פי' שתש כחו אף על פי שאינו חולה דאם היה ר"נ חולה א"כ מאי שאל לו מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא אלא ע"כ שלא היה חולה ממש:
|
ט
| null |
7,242 |
מגן אברהם
|
צ
|
יז
|
יכוין להתפלל וכו'. ודוקא אם טריחא ליה מילתא לאסוף י' ובסמ"ג משמע שר"נ לא היה רוצה להטריח י' אנשים שיבואו אצלו: משמע בע"א דף ד' ע"ב דאם מתפלל מוסף בשעה שהצבור מתפללין שחרית לא מקרי בשעה שהצבור מתפללין ואיתא שם בתוס' דאם מתפלל בשעה שהצבור מתפללים אין תפלתו נדחית אבל אינה נשמעת אלא עם הצבור בבה"כ מיהו אפשר דדוקא בשעת חרון קאמרי עמ"ש ס"ס תקצ"א:
|
ט
| null |
7,243 |
מגן אברהם
|
צ
|
יח
|
וה"ה בני אדם הדרים בישובים כו'. ונ"ל בימות הקיץ שהצבור מאחרים תפלת שחרית והדר בישוב אסור אפילו ללמוד כמ"ש סימן פ"ט ס"ו וסימן רל"ב לכן מוטב שיתפלל תכף בהנץ החמה:
|
ט
| null |
7,244 |
מגן אברהם
|
צ
|
יט
|
בזמן שהצבור. פי' בשעת שהקהילות ישראל מתפללים [סמ"ג] וכתב בשל"ה דף קכ"ח ובאשכנז שנהגו להקדים ערבית כמ"ש סימן רל"ה יחיד הדר בכפר או בדרך צריך להמתין עד צאת הככבים ועמ"ש סי' רל"ו:
|
ט
| null |
7,245 |
מגן אברהם
|
צ
|
כ
|
אסור לו להקדים. אפילו רוצה לצאת חוץ לבה"כ [ריב"ש סי' ע"ה]:
|
י
| null |
7,246 |
מגן אברהם
|
צ
|
כא
|
השעה עוברת. דהיינו שהזמן קצר כל כך שבעוד שיהלך לביתו יעבור זמן תפלה אבל אם יש זמן ילך לביתו ויתפלל ביחיד [ב"ח] ולשון תר"י לא משמוע כן אלא אפי' בבית הכנסת שרי: איתא בגמרא דאם חלש לבו יכול להתפלל בביתו קודם הצבור ובבית הכנסת אף זה אסור ועסי' קי"ד ס"ב דאם הוא חולה או אנוס אף בבית הכנסת שרי כ"כ הב"ח שם דלא כב"י:
|
י
| null |
7,247 |
מגן אברהם
|
צ
|
כב
|
מי שיש לו בה"כ. ואם יש ב' בה"כ מצוה לילך להרחוקה דשכר פסיעות יש [ב"מ דף ק"ז]:
|
יא
| null |
7,248 |
מגן אברהם
|
צ
|
כג
|
נקרא שכן רע. דכתיב כה אמר ה' על כל שכני הרעים וגו' הנני נותשם מעל אדמתם:
|
יא
| null |
7,249 |
מגן אברהם
|
צ
|
כד
|
מצוה לרוץ. עד פתח בה"כ ובב"הכ עצמה אסור לרוץ אלא ילך באימה וביראה, [ע"ה ש"ל]:
|
יב
| null |
7,250 |
מגן אברהם
|
צ
|
כה
|
בשבת שאסור. ואף בחול נוטל א' מת"ק ממאור עיניו:
|
יב
| null |
7,251 |
מגן אברהם
|
צ
|
כו
|
כשיוצא. אבל אם יוצא ע"מ לחזור מצוה לרוץ כדי שיחזור מהר [הכותב בע"י] ול"ח חוכך בזה מפני חשש הרואים ול"נ דאין כאן חשש דכל שלא יצאו הצבור מב"ה מסתמא דעתו לחזור ועוד דמוטב שיחשדוהו מלבטל הוא עצמו מלשמוע קדושה או קדיש וכ"כ של"ה דף ע"ד דהיוצא מבה"כ לבית המדרש ירוץ:
|
יב
| null |
7,252 |
מגן אברהם
|
צ
|
כז
|
מותר לרוק. ושדי ליה לאחוריה וכמ"ש סימן צ"ז ס"ב עד"מ בשם א"ז והרוצה שלא ירוק תדיר בב"הכ ילעוס קודם כניסתו שורש שקורין לקרי"ץ אבל בעי"ה ובעט"ב אסור שישאר המתיקות בפיו וכשבולע הרוק בולע המתיקות [ס"ח סי' רנ"ג]:
|
יג
| null |
7,253 |
מגן אברהם
|
צ
|
כח
|
שימנה עם הי' הראשונים. ודוקא שיתפלל שם עמהם והאר"י לא היה אחד מן הראשונים כי הוצרך לפנות שהיה לו חולי וגם כדי שילך מעוטף בטלית ותפילין לבה"כ וזה א"א קודם היום [הכוונות] עמ"ש סי' כ"ה ובזוהר אי' בנשא ע' רל"ט שיתאספו י' ויבואו ביחד לבה"כ:
|
יד
| null |
7,254 |
מגן אברהם
|
צ
|
כט
|
חייב חבירו להמתין. וב"ח פסק בשם תר"י דאם נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפילתו אין חבירו חייב להמתין דמוכח' מילתא דאדעת' דהכי נכנס שאינו מפחד ע"כ ומ"מ משמע שר"י היה ממתין גם בכה"ג:
|
טו
| null |
7,255 |
מגן אברהם
|
צ
|
ל
|
צריך לילך שם. אם יכול לבוא שם בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי וכמ"ש סי"ז וק"ו הוא [ל"ח]: איתא בגמ' פ' שלשה שאכלו דר"א שחרר עבדו להשלימו לעשרה אף על גב דעובר בעשה כשמשחרר עבדו מצו' דרבים שאני וכ"כ התוס' פ"ק דשבת וכתב הרא"ש אלים עשה דרבים דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל דהיינו עשה דמקדשין השם בעשרה ברבים ואפי' הוי מילתא דרבנן כגון לשמוע קדושה וברכו שלא מצינו לו עיקר מן התורה אפ"ה דחי עשה דיחיד דלא מסתבר למימר דמיירי בעשה דאורייתא כגון לקרות פ' זכור שהוא מן התורה עכ"ל ובפ' אלו מגלחין כ' דדוקא היכי דזיכא רבים כגון הכא מקרי עשה דרבים והר"ן פ' השולח כתב דלעולם בהם תעבודו לאו עשה גמור הוא או י"ל כיון שאינו עושה לטובת העבד ליכא עשה כלל והוי כמוכרו לו עכ"ל וצ"ע דאם כן מאי קפריך בגמרא מצוה הבאה בעבירה היא דלדבריו ליכא עבירה כלל ועבי"ד סימן רס"ז סע"ט וב"י שם:
|
טז
| null |
7,256 |
מגן אברהם
|
צ
|
לא
|
למחוז חפצו. וא"ת הא אמרינן בגמ' ד' ו' אם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו דה"ל לבטוח בשם ה' וי"ל דהתם כשהלך בעירו לאיזה עסקים אבל יוצא בדרך לא הטריחו כ"כ:
|
יז
| null |
7,257 |
מגן אברהם
|
צ
|
לב
|
והוא שיתפלל בי'. ואף על גב דבב"הכ איכא רוב עם הדרת מלך מ"מ בב"המ עדיף שאין לבטל למודו מפני התפל' דמצינו ר"י הנשיא שלא היה מתפלל אלא משנה לשנה כמ"ש תר"י וקשה דבסי' רצ"ח סי"ד אמרי' דמבטלים בית המדרש משום ברוב עם הדרת מלך וצ"ל דשאני התם שאינו אלא שעה מועטת לא חשו חכמים וכ"מ בתר"י פ' אלו דברים ע"ש:
|
יח
| null |
7,258 |
מגן אברהם
|
צ
|
לג
|
יקבע מקום. וגם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית:
|
יט
| null |
7,259 |
מגן אברהם
|
צ
|
לד
|
מקום קבוע. ונ"ל דתוך ד"א חשיב מקום א' דא"א לצמצם:
|
יט
| null |
7,260 |
מגן אברהם
|
צ
|
לה
|
שיעור שני פתחים. לכל הפירושים משמע אם מקומו אצל הפתח ואינו פתוח לר"ה ושוהה שיעור ב' פתחים שרי וצ"ע שהשמיט דעת הטור דסבר דבירוש' יליף מקר' לשקוד על דלתותי וכ"כ הב"ח וא"כ לעולם יכנס לפנים משני דלתות ולכן נהגו לעשו' אכסדר' לפני בה"כ: מכבדין בפתח בה"כ שיכנס הגדול תחילה הואיל וראוי למזוזה ברכות פ"ז ועבי"ד סי' רמ"ב:
|
כ
| null |
7,261 |
מגן אברהם
|
צ
|
לו
|
ארון ותיבה. וכב"י וה"ה מטה דידן העשוי לשכיבה מקרי קבוע והב"ח חולק וסובר דלא מקרי קבוע דלפעמים נוטלין אותה ומעמידה במקום אחר ומוכיח כן מהתוס' ואין דבריו מוכרחים דהתוס' קאי על המקשן שנ"ל להמקשן דמטה (לא) מקרי קבוע ומיירי במטה דידהו כמ"ש הרב"י, וצ"ע דנהגו להתפלל לפני השטענדר שמניחין עליו הסידורים והוא גבוה י' ורחב ד' וא"ל משום שצורך תפלה הוא דהא שלחן ותיבה נמי צורך תפלה הוא ואפ"ה לא שרי אלא בקבועין וא"ל משום שאינו רחב ד' מלמטה והא מטה נמי אין רחב למטה ד' דמסתמא לא איירי בסתומה למטה עסי' פ"ז ובש"ג במרדכי כתוב וז"ל דוקא דבר גבוה י' ורחב ד' אבל ספסלים וכיוצא בהן לא חשיב דעיקר מילתא שלא יתפזר ראות עיניו אנה ואנה ולא יוכל לכוון ובדבר מועט לא אתי להכי כל זמן שלא יחזיר פניו אל הכותל וחזי' לרבנן קשישי דאמרי הכי עכ"ל לפ"ז בעומד באמצע אין לחוש אם מפסיק דבר ובפוסקים לא משמע כן עסי' צ"ח ס"ד ובתשובת הרשב"א סי' צ"ו משמע דתיבה לא מפסקי הואיל והיא תשמיש ב"ה ע"כ:
|
כא
| null |
7,262 |
מגן אברהם
|
צ
|
לז
|
הבגדים המצויירי'. ונ"ל דגם בכותל בה"כ אסור לצור ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש ועבי"ד סי' קל"א:
|
כג
| null |
7,263 |
מגן אברהם
|
צ
|
לח
|
אם הרחיק ד"א. משמע דאפי' לפני רבו שרי וכ"פ בד"מ וב"ח וש"כ בי"ד סי' רמ"ב דלא כמ"ש בב"י:
|
כד
| null |
7,264 |
מגן אברהם
|
צ
|
לט
|
אחורי רבו. אבל לפני רבו אסור [ד"מ ב"י]:
|
כה
| null |
7,265 |
מגן אברהם
|
צ
|
מ
|
ישתוק כו'. ול"ד למ"ש סי' ע"ח דא"צ להפסיק דהתם יהי' הפסק גדול שיצטרך לפשוט בגדיו וללבוש אחרים אבל הכא שתיקה לא מקרי הפסק וכן הליכה ממקומו לא מקרי הפסק כ"כ כמ"ש סי' ק"ד ס"ג כנ"ל וע' בלבוש דכתב דלעיל מקרי אונס כיון ששותתין לו בגמרא משמע דגברא דחויא הוא וכמ"ש סי' ס"ה ע"ש:
|
כז
| null |
7,266 |
מגן אברהם
|
צא
|
א
|
צריך לאזור. ומי שהולך כל היום בלא חגורה א"צ לאזור בשעת התפלה [ב"י רי"ו]:
|
ב
| null |
7,267 |
מגן אברהם
|
צא
|
ב
|
מכנסים. וה"ה אם בגדיו מונחים ממש על בטנו ומפסיק בין לבו לערוה ער"ס ע"ד:
|
ב
| null |
7,268 |
מגן אברהם
|
צא
|
ג
|
בגלוי הראש. ומ"ש בסי' ב' שלא ילך ד"א בגלוי הראש היינו מדת חסידות [ב"י רי"ו]:
|
ג
| null |
7,269 |
מגן אברהם
|
צא
|
ד
|
הנחת יד. רש"ל מתיר ונ"ל דאין לסמוך עליו:
|
ד
| null |
7,270 |
מגן אברהם
|
צא
|
ה
|
לא יעמוד כו'. ומהרמ"מ סי' ל"ח תיקן שלא ליכנס במנעלים בב"ה ע"ש: אין להתפלל בלי בתי שוקים של צמר דגנאי הוא לעמוד לפני הגדולים בבתי שוקים של פשתן ומכ"ש כשלובשי' סנדל שהעקב מגול' וגם אין ללבוש בתי ידים כדרך עוברי דרכים [ב"ח]:
|
ה
| null |
7,271 |
מגן אברהם
|
צב
|
א
|
וצריך לחזור. ודוקא לגדולים אבל לקטנים א"צ לחזור כ"מ בגמרא דף כ"ג וברא"ש עסי' ע"ח, כ' ב"ח אף על פי שבעוד שיפנה יעבור זמן התפלה אסור להתפלל עד שיפנ' ואפי' יכול לעמוד עד פרס' ע"כ ול"נ דאפשר דבזה יש לסמוך על הרי"ף שמתיר לכתחל' ביכול לעמוד עד פרסה וכ"מ סי' פ':
|
א
| null |
7,272 |
מגן אברהם
|
צב
|
ב
|
באמצע. ז"ל הרשב"א כיון שלא הי' צריך לנקביו כלל כשהתחיל להתפלל וממשמש נקביו קודם לכן ובאמצע נתעורר לו לא יפסיק ואפי' מים שותתין כו' כדאי' בגמ' ולא אמרו שצריך להרחיק כ"ש כשיכול לעמוד עצמו עד שיסיים וה"ה כשצריך לגדולים כל שיכול לעמוד עד שיסיים אינו פוסק ואם אירע לו מקרה באמצע מרוב דחקו ונתעטש ממתין וכו' עכ"ל סי' קל"א וכת' בד"מ וצ"ע בת"ה שכתבתי בסי' ק"ג דמשמע דאסור להעמיד עצמו בין לגדולים בין לקטנים וצריך להפסיק ואפשר דכאן מיירי דאינו מתאו' כ"כ שיהא בו משום בל תשקצו אלא שמתאו' שאינו יכול להעמיד עצמו עד פרס' עכ"ל ד"מ וצ"ע דהרי ברשב"א כתוב דדי כשיכול לעמוד על עצמו עד שיסיים ואין לך זמן קצר מזה, ועוד כ' דמרוב דחקו נתעטש וצ"ע, ונ"ל דיש לסמוך על הרשב"א ובצבור אף ת"ה מודה דשרי כמ"ש סי' ק"ג דגדול כבוד הבריות דדוחה לאו דלא תסור, ואף ביחיד יש לסמוך ארשב"א דשרי דכ' הסמ"ג דאסור להפסיק בתפלתו אם לא מפני חשש סכנת נפשות ק"ו מפני איסור דרבנן דהם אמרו והם אמרו ואפשר דאף הת"ה לא אסר אלא בעיטוש דשרי ליה רבנן וכמ"ש סי' ק"ג דאפשר להרחיק ד"א דזה לא מקרי הפסק בתפלה וכמ"ש סימן ק"ד אבל בעשיית צרכיו מודה להרשב"א:
|
ב
| null |
7,273 |
מגן אברהם
|
צב
|
ג
|
ינקה ידיו. ל"ש אם הם מלוכלכות ל"ש שהסיח דעתו (טור) וצ"ע מה שייך נקיון בצרור בידים של היסח הדעת וצ"ל דדילמ' מודבק בו מעט זיעה או צואה ויתקנח עסי' ד':
|
ד
| null |
7,274 |
מגן אברהם
|
צב
|
ד
|
צריכים נטיל'. ושאר ברכות פשיט' מהיסח הדעת לא פסל וכמ"ש סי' קע"ג ועב"י:
|
ה
| null |
7,275 |
מגן אברהם
|
צב
|
ה
|
או עוסק בתורה. לכ"ע די בנקיון בעלמ' אף על פי שיש לו מים (כ"מ ברשב"א סי' קנ"ג) ועמ"ש ססי' ד' וסימן קנ"ח ס"ה:
|
ז
| null |
7,276 |
מגן אברהם
|
צב
|
ו
|
ולא ישתין. אבל מותר להשתין במקום שהתפלל ומ"מ מדות חסידות שלא להשתין בתוך ד"א של תפלה (מגילה דף כ"ז):
|
ח
| null |
7,277 |
מגן אברהם
|
צב
|
ז
|
לרצונו. פי' מי שרוקק מחמת טיול (הרא"ש):
|
ט
| null |
7,278 |
מגן אברהם
|
צג
|
א
|
שעה א'. תר"י הוכיח מגמ' דאע"ג דבכל מקום דקאמרי' שעה פי' שעה מועטת הכא פי' שעה א' מי"ב ביום זה לחסידים ולשאר עם די בשעה מועטת כמה שכתב סימן צ' סס"ך: כתוב בזוהר בראשית שיאמר ואני ברוב חסדך וגומר קודם בואו לב"ה:
|
א
| null |
7,279 |
מגן אברהם
|
צג
|
ב
|
כדי שיכוון. האר"י היה מתפלל תוך הספר כדי שיכוון מאוד (הכוונות) והכל לפי מה שהאדם מרגיש בנפשו:
|
א
| null |
7,280 |
מגן אברהם
|
צג
|
ג
|
הלכה פסוקה. נ"ל דהיינו שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה אבל אם עסק בפלפול והתחילו הצבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט האידנא שאין מכוונין כ"כ:
|
ג
| null |
7,281 |
מגן אברהם
|
צג
|
ד
|
לעמוד מתוכו להתפלל. נ"ל דוקא בדבר שאין בו טרדא דומיא דהלכה פסוקה:
|
ד
| null |
7,282 |
מגן אברהם
|
צג
|
ה
|
דא"צ לפסוק. עססי' ק"ו עסי' ע' ס"ד וא"צ להתפלל מנחה שתים כיון דבשעת חובתו היה פטור מן הדין (דרישה בי"ד סי' שמ"א) וכנ"ל דלא כט"ז:
|
ד
| null |
7,283 |
מגן אברהם
|
צד
|
א
|
אחורי הכפורת. פי' במערבו של בית המקדש:
|
א
| null |
7,284 |
מגן אברהם
|
צד
|
ב
|
אם מתפלל. פי' במקום שמנהגם כך או שיושב על החמור:
|
ב
| null |
7,285 |
מגן אברהם
|
צד
|
ג
|
ואנו שמחזירין. ולכן קובעין ההיכל במזרח ואפי' קבעו ההיכל בצד אחר יתפלל למזרח (כ"ה בשם ר"ש הקאן):
|
ב
| null |
7,286 |
מגן אברהם
|
צד
|
ד
|
כנגד זריחת. עיין בלבוש הציור להעמיד כותל מזרחי נגד קרן מזרחית דרומית של העולם:
|
ב
| null |
7,287 |
מגן אברהם
|
צד
|
ה
|
יצדד פניו. ורש"י פי' איפכא דיצדד פניו לצפון או לדרום ועיקר עמידתו למזרח:
|
ב
| null |
7,288 |
מגן אברהם
|
צד
|
ו
|
יקשה בעיניו. אבל אם קדם הוא להשיירא ויש לו מי שיאחז חמורו ירד למטה ויתפלל וכ"ש כשמהלך ברגליו דהא בלא"ה יהיה צריך להמתין:
|
ד
| null |
7,289 |
מגן אברהם
|
צד
|
ז
|
לעמוד באבות. פי' שלא ילך או ירכב אבל כשיושב על הבהמה והבהמה ג"כ עומדת שרי (תר"י):
|
ד
| null |
7,290 |
מגן אברהם
|
צד
|
ח
|
אף על פי שיושב. פי' אף על גב שבכל התפלה לא העמיד משום ביעתות' א"כ ס"ד דבמקום הכריעו' עדיף לישב לזה אמר מ"מ כו' לקיים הכריעות:
|
ה
| null |
7,291 |
מגן אברהם
|
צד
|
ט
|
יחזיר הבהמה. או יחזיר עצמו ע"ג בהמתו כדרך שהיה נוהג אם בא להפטר מלפני המלך (שם):
|
ה
| null |
7,292 |
מגן אברהם
|
צד
|
י
|
שלא לסמוך. הטעם פי' הרב"י דלא חשיב עמידה כשסומך עצמו ובהג"מ מפר' הטעם דצריך לעמוד באימה וערסי' קמ"א ע"ש:
|
ח
| null |
7,293 |
מגן אברהם
|
צד
|
יא
|
צריך לחזור. וכ"כ בש"ג ומ"ע כתב בסי' י"ט דדוקא בתורת נדבה הי' מתפלל רב אשי שנית ע"ש ומלשון רש"י משמע מפני שלא היה יכול לכוון בפעם ראשונה שהיה בשעת הדרשה לכן הי' מתפלל שנית ואפשר שעי"ז נהגו עוברי דרכים שאין מתפללין שנית:
|
ט
| null |
7,294 |
מגן אברהם
|
צד
|
יב
|
שלא יפסיקוהו. פירוש שקרוב הדבר לגמרי שיכול להתפלל בעמידה בלא הפסק':
|
ט
| null |
7,295 |
מגן אברהם
|
צד
|
יג
|
ולא יתפלל במלון. דאיתא בשבת ד' קכ"ז דלא רצה ר"י ליכנס בתפילין לבית העכו"ם ק"ו להתפלל:
|
ט
| null |
7,296 |
מגן אברהם
|
צד
|
יד
|
באיז' קרן זויות. שלא יבלבלוהו בני הבית ואין לחוש לגילולים שכל תפלתם היתה בעיירות מלאות גילולים (כ"ז בת"ה) וצ"ע אם א"א לו להסתלק מן הדרך וצריך להתפלל מהלך או מיושב וגם במלון לא ימצא קרן זוית שלא יבלבלוהו איזו מהן עדיף תפל' מעומד עדיף או בדרך עדיף דיוכל לכוון יותר ונ"ל דבדרך עדיף דרש"י פי' הטעם דתפלה מעומד עדיף מפני שיוכל לכוון יותר והא קחזי' דבדרך יוכל לכוון יותר ומ"מ יראה אם יוכל להתפלל במלון בבקעה או בחצר או בגינה מוטב ויקיים דברי שניהם:
|
ט
| null |
7,297 |
מגן אברהם
|
צה
|
א
|
עיניו למטה. ואותן המגביהים ראשיהם ועיניהם למעלה כמביטים על הגג המלאכים מלעיגים עליהם (ס"ח סי"ח):
|
ב
| null |
7,298 |
מגן אברהם
|
צה
|
ב
|
ידיו על לבו. והכל כמנהג המקומות שעומדים לפני אדוניהם (ב"י בשם מהרי"א) ובסי"מ מא"כח ח"ב סל"ג כתב שהאר"י ז"ל הי' אומר שיכניעו זרועותיהם על לבם ימנית על שמאלית ולקיים בעצמם כל אחוריהם ביתה שיהא הפרק האמצעי משתי זרועות נגד פני המתפלל והרמ"ק ז"ל היה אומר לכוף האגודל בתוך פסת יד עכ"ל:
|
ג
| null |
7,299 |
מגן אברהם
|
צו
|
א
|
ולא קערה. דוקא הני שאם יפלו יש בהם הפסד או יזיקו לו אבל שאר דברים מותר לאחוז (רש"י ור"ן וכ"מ מל' הרמב"ם והטור):
|
א
| null |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.