Datasets:
sivan22
/
orach-chaim

Dataset card Data Studio Files Community
1
Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
⌀
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
⌀
7,300
מגן אברהם
צו
ב
ולולב. אף על פי שאם יפול אפשר שיפסד (תר"י פ' מ"ש):
א
null
7,301
מגן אברהם
צו
ג
מותר לאחוז. נפל ספר לפניו על הארץ ואינו יכול לכוין מפני זה מותר להגביהו כשיסיים הברכה (ס"ח):
ב
null
7,302
מגן אברהם
צז
א
סנטרו. היינו לחי התחתון ומה שקצת חזנים עושין כן אינם מתכוונים לשם יוהרא רק לבסומי קלא אבל שלא בשעת הזמר אסור (ל"ח):
א
null
7,303
מגן אברהם
צז
ב
לרוק. נ"ל דאפי' בתחנונים שלאחר התפלה אסור דכל זמן שלא פסע ה"ל כעומד לפני המלך:
ב
null
7,304
מגן אברהם
צז
ג
א"א לו וכו'. כגון אם יצטער בזה ויה' טרוד בתפלתו:
ב
null
7,305
מגן אברהם
צז
ד
שלא יהא נראה. דדוקא בבגד התחתון אבל בבגד העליון כיון שהרוק נראה אסור (תר"י) וצ"ע במדינתינו שלובשין בחגורה חתיכת בגד שקורין פציל"ט אם מותר להבליעו בו כיון שהרוק נראה ואפשר כיון שעשוי לכך אין בו משום מיאוס:
ב
null
7,306
מגן אברהם
צז
ה
ואינו יכול. פי' שמאוס לו להבליעו או שאין יכול לשהותו בפיו עד שיבליעו:
ב
null
7,307
מגן אברהם
צז
ו
לא לימינו. והקשה בב"י אדרב' ימין דידיה הוא שמאל דקב"ה כדאית' בסי' קכ"ג וע"ש מה שתי', ובד"מ תי' דכשרוקק לא רצה להורות שהשכינה נגדו אדרב' ברקיקתו מסתלקת השכינה ממנו עכ"ל, ובש"ל כ' בשם הירושלמי לימינו אסור לשמאלו מותר שנ' ה' צלך על יד' ימינך עכ"ל וא"כ א"ש שהשכינה עומדת על צד ימינו ואסור לרוק לצד השכינה משא"כ כשנותן שלום משני צדדין להקב"ה נותן לימין הקדוש ברוך הוא ברישא:
ב
null
7,308
מגן אברהם
צז
ז
יכול ליטול. ואי משום נטילה די בנקיון עפר כמ"ש סי' צ"ב ס"ו או י"ל שנוטלה ע"י בגד:
ג
null
7,309
מגן אברהם
צז
ח
יכול למשמש. אפי' נפל רובה כ"מ בב"י סי' ח' ע"ש סט"ו:
ד
null
7,310
מגן אברהם
צח
א
כתוב בספר הגן לבטל מחשבה רעה בשעת התפלה יאמר ג"פ פי פי פי ואח"כ ירוק ג"פ ולא ירוק לגמרי אך בדרך נחת והלשון תהא בין שפתים בשעת הרקיקה ובודאי תלך המחשבה עכ"ל ואינו נ"ל לעשות זה בתוך תפלת י"ח דהוי הפסק ומי יודע אם רפואה בדיקה היא: כתב הזוהר פ' בשלח ע' קט"ו כל בר נש דאתי ליחדא שמא קדיש' ולא אתכוין ביה בלבא ורעותא ודחילו בגין דיתברכון ביה עילאי ותתאי רמי לה צלותיה לברא וכלא מכריזים עליה לביש וקב"ה קרי כי תבואו לראות פני וכו' עכ"ל לכן נ"ל שמי שאינו יודע בעצמו שיוכל לכוון לקיים זה אל יכוין כלל בשמות ויחודים רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכוונת הלב: בניו הקטנים. ע' בשל"ה שקור' תגר על המביאים ילדים לבה"כ כו' ע"ש שדבריו נכונים:
א
null
7,311
מגן אברהם
צח
ב
במקום שיש דבר. כגון במקום שיש שכר חדש שמריח:
ב
null
7,312
מגן אברהם
צח
ג
בשעה וכו'. כגון הבא מן הדרך:
ב
null
7,313
מגן אברהם
צח
ד
כמשא. פי' אף על פי שאומר' בל' תחנונים אם אינו מחשב כמו שצריך דבר ובא לבקש מלפני המלך אלא שמתפלל מפני החיוב לצאת ידי חובתו זה אינו נכון:
ג
null
7,314
מגן אברהם
צט
א
כדי רביעית. עסי' קכ"ח סל"ח דדוקא כששתאו בבת אחת כ' סמ"ק סימן קל"ג יין שבתוך הסעודה אינו משכר ועסי' תע"ג ס"ג די"א דגם שלפני המזון אינו משכר ובהגה' סמ"ק אם סעד סעוד' שמחה כגון סעודת י"ט אף על פי שלא שתה אלא בסעודה אין להורות:
א
null
7,315
מגן אברהם
צט
ב
תפלתו תועבה. והוי כאלו עע"א [גמרא ברכות רפ"ה], ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצול מכל צרה, [גמ']:
א
null
7,316
מגן אברהם
צט
ג
כדין שוגג. הרב"י האריך לחלק וצ"ע שלא כ' מזה פה בש"ע ולכן נ"ל שחזר בו ודעתו שבניו של ר"ג לא היו שכורי' כלל אלא נמשך לבם אחר המשתה שהיו יושבים במשתה ולכן אינם אנוסים אבל שכור חשוב אנוס שלא ידע להזהר ולקרות וכ"ש למ"ד שאסור לקרות ובתפל' לכ"ע אסור וה"ל אונס ואפי' התחיל לשתות אחר שהגיע זמנה שהיה סבור שיהיה לו שהות אח"כ מקרי אונס כמ"ש סי' ק"ח ס"ח עב"ח וב"י עסי' פ"ט ס"ה:
א
null
7,317
מגן אברהם
צט
ד
ששינ' משכרתו. דוקא שינה מעט אבל שינה הרבה מפיגתו (כ"מ ה' ביאת מקדש):
ב
null
7,318
מגן אברהם
צט
ה
רוכב. איתא בגמר' דרוכב בעי ג' מילין וכ"כ הג"א ול"ח פ"ח דברכו' סי' ל"ב וכ"כ הר"ן פ' הקור' עומד גבי נשיאו' כפים ובטור משמע דרכוב כמהלך דמי ואפשר דמודה דביותר מרביעית בעי ג' מילין:
ב
null
7,319
מגן אברהם
צט
ו
לשכרות מעט. כתב ביש"ש פ"ב דביצה ס"ה ובי"ט יכול להתפלל מנחה אף על פי ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפיג יינו וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי כמ"ש בהגהות מיימוני עכ"ל:
ג
null
7,320
מגן אברהם
קא
א
והאידנא. אבל בק"ש כיון דדי בפסוק א' חוזרין וכמ"ש סי' ס"ג ס"ד וסי' נ"א ס"ז:
א
null
7,321
מגן אברהם
קא
ב
ולא יתפלל בלבו. צ"ע אם התפלל בלבו אם יצא דלכאורה משמע דיצא אף על גב דקי"ל דהרהור לאו כד"ד כמ"ש סי' ס"ב וסי' קפ"ה שאני תפלה דגמרי' מדכתיב ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שבלב זו תפלה א"כ עיקר תלי בכוונת הלב והקב"ה יודע מחשבות אלא דבגמר' משמע דלא יצא דאל"כ ה"ל לתקן שבעל קרי יהרהר בלבו התפלה דהא רשאי להרהר כיון דקי"ל הרהור לאו כד"ד אלא ע"כ דלא יצא בהרהור דבעי' שיחתוך בשפתיו כי הקול מעורר למעלה כידוע והא דכ' בסי' צ"ד דחולה יהרהר בלבו היינו לרווחא דמלתא אבל אינו יוצא ידי תפלה בזה וכ"מ בפוסקים דהא בגמ' דף ט"ו ע"ב אמרי' אם בירך ב"ה בלבו יצא וה"ה לשאר ברכות וכ' הרא"ש פ' מ"ש דמיירי שמוצי' בשפתיו דהרהור לאו כד"ד וכן פסק סי' קפ"ה א"כ ס"ל דכללא כייל בכל מילי דאל"כ יש לחלק בשלמא ק"ש כתיב ביה ושננתם משא"כ ב"ה דכתיב וברכת וכשמהרהר נמי מברך להקב"ה כי הוא יודע מחשבות אלא ע"כ אין לחלק וכן משמע בגמ' וצ"ע:
ב
null
7,322
מגן אברהם
קא
ג
ומשמיע לאזניו. כהרב"י בב"ה שהזוהר מסכים להתוספתא שלא ישמיע לאזניו ואין ראי' משם די"ל דכוונ' הזוהר שאיש אחר לא ישמע קולו וכמ"ש רמ"א סי' קמ"א ומ"מ פשוט דאם לא השמיע לאזניו יצא. כ' ב"ח דאף החזנים לא יגביהו קולם יותר אלא כדי צורך שישמיעו להצבור ואין דבריו מוכרחים: האר"י לא היה משמיע קולו אפילו בזמירות רק בשבת הרים קולו מעט [הכוונות]:
ב
null
7,323
מגן אברהם
קא
ד
מותר להשמיע כו'. ולפי טעם הזוהר משמע דאסור לכן אם יכול לכוון בלחש עדיף טפי:
ג
null
7,324
מגן אברהם
קא
ה
בכל לשון. כתב בסי"מ דמוטב להתפלל בלשון שמבין אם אינו מבין לשון הקודש וכ"כ בס"ח סי' תקפ"ח ותשפ"ח:
ד
null
7,325
מגן אברהם
קא
ו
ביחיד. שאין מלאכי השרת נזקקין לשאר לשונות אבל בצבור הקדוש ברוך הוא בעצמו מקבל תפלתם:
ד
null
7,326
מגן אברהם
קא
ז
דאף יחיד. דס"ל דהמלאכים מכירין בכל לשון רק שאין נזקקין לארמית שמגונה בעיניהם:
ד
null
7,327
מגן אברהם
קב
א
בתוך ד"א. ולפי' התו' א"ש דגם מלאחריו צריך דכתיב עמכה כלומר עמך ה' שעלי היה יושב בתוך אמה חמישית ולפי' הרא"ש דיליף דז"ה בגי' י"ב קשה דהוי ט"ז אמות ד' לכל רוח וי"ל דחנה מסתמא היתה מתפללת אצל הכותל וא"צ לפניה הרחקה אבל באמת אם מתפלל באמצע גם לפניו אסור לישב [ב"ח] ול"נ דברים כפשוטן דצריך להתרחק ד"א לכל רוח בעיגולה וידוע דעיגול של ד"א הוא מחזיק יב"א כדאי' פ"ק דסוכה ע"ש ואף על פי דהכא הוי ד' לכל רוח והוה ח' על ח' מ"מ לא מיירי רק בקו השוה ולהי"א לק"מ דלא איירי כלל בלפניו:
א
null
7,328
מגן אברהם
קב
ב
בעוסק בתורה. אבל הרהור לא מהני [ב"י]:
א
null
7,329
מגן אברהם
קב
ג
ואפי' עוסק בק"ש. פי' היושב:
א
null
7,330
מגן אברהם
קב
ד
בגבולו. ודוקא בביתו אבל בבה"כ צריך לקום דהוא מקום מיוחד לכל [ב"ח]:
ג
null
7,331
מגן אברהם
קב
ה
אבל בצדיהם. ובזוהר חיי שרה ע' שי"ג איתא דלכל צד אסור:
ד
null
7,332
מגן אברהם
קב
ו
לעמוד. כתב הרב"י זה נלמד ממ"ש לעיל דלא אסרו אלא לישב אבל לא לעמוד ע"כ וצ"ע דא"כ למה כתב בצדיהם מותר לעמוד הלא אפי' לפניו מותר ול"נ דה"ק הטור בצדיהם מותר לעבור ולעמוד שם שלא ילך הלאה דא"כ ה"ל כנגד פניהם דכל שרואה אותו אסור דמתבטל כוונתו מפניו כנ"ל ברור:
ד
null
7,333
מגן אברהם
קב
ז
אסו' לפסוע. ולפי פירש"י משמע דמות' לפסוע לאחריו רק שאסו' לעבור לפני המתפלל שוב למקומו ע"ש, ואפשר דרש"י ס"ל דר"י הי' עומד קצתו רחוק מרב שהיה יכול לפסוע ג"פ וא"כ אין ראיה משם. ומ"מ מהירושלמי יש ראיה. עב"י:
ה
null
7,334
מגן אברהם
קג
א
וחוזר ומתפלל. היינו למקום שפסק אפי' שהה כדי לגמור כולה דהא אם הי' רוצה הי' מתפלל מיד וא"כ לא היה כל ההפסק מחמת אונס עסי' ס"ה וסי' ק"ד ס"ה:
א
null
7,335
מגן אברהם
קג
ב
לאחוריו. דבעינן שיהא פניו נגד המקום שהתחיל להתפלל דכשיחזור פניו יהא נראה כאלו אינו רוצה לחזיר לתפלתו:
ב
null
7,336
מגן אברהם
קג
ג
ואומר רבון. בתוך התפלה דהא מופסק ועומד כבר ע"י הרוח לפיכך יכול להפסיק נמי ולומר דבר זה באמצע עכ"ל רש"י ונ"ל דדוקא הרוח חשיב הפסק אבל ההליכה אין חשיב הפסק כ"כ כמו הדבור כמ"ש סימן ק"ד ס"ג:
ב
null
7,337
מגן אברהם
קג
ד
א"צ להרחיק. ויש מהגדולים שהיה מאנס עצמו שלא להפיח דכמה סבי איעקר מפרקי' דרב הונא שהיו משהין נקביהם ועוברים על בל תשקצו מחמת כסופא למיזל לצריכהון קמי רבן דבמקום זלותא כה"ג לא חיישינן לאיסור דרבנן וה"ה בנדון דידן ומ"מ קשה הדבר לבדות חלוקים מלבינו (ת"ה) ועמ"ש סי' צ"ב ס"ב בשם הרשב"א דשרי כ"ש בהפחה בעלמא דשרי לשהות עצמו וכ"מ מלשון הרשב"א כמש"ל ועסי' י"ג מ"ש:
ב
null
7,338
מגן אברהם
קג
ה
וגם לא יאמר וכו'. דכשאין מרחיק אין ניכר בושתו וכלימתו:
ב
null
7,339
מגן אברהם
קג
ו
המתעטש. פי' רש"י מפיח בקול ונ"ל אבל הפחה בלא קול לא (מע"מ) וצ"ע מ"ש ובדפוס לובלין איתא מפיח בקל ונ"ל פי' דקאי אדלעיל מניה דאיתא התם אלא עיטוש אעיטוש קשיא וכ' רש"י וליכא לחלק בין אונס לרצון דאין עיטוש אלא לאונסו ומשני כאן מלמעלה כאן מלמטה ולזה פירש"י מלמטה מפיח בקל כלומר ואינו בא מחמת אונס וברי"ף בפירש"י איתא רק מפיח וכן עיקר דאי איתא דיש חילוק ה"ל לגמרא לחלק ולשנויי דר' הפיח בלא קול וא"ל דא"כ מנא ידעי י"ל דמכח הרחקה שהרחיק דע"כ אפילו בלא קול צריך להרחיק לאחריו דאל"כ ל"ל לת"ה לדחוק עצמו ע"ש הא בודאי הני רבנן הפיחו בלא קול שאין הבריות שומעין אלא ע"כ אין חילוק כנ"ל:
ג
null
7,340
מגן אברהם
קד
א
מלך א"ה. ומתירא שמא יהרגנו אבל משום הפסד ממון אין לו להפסיק עס"ג וסי' ק"ח סס"ח ועמ"ש סי' צ"ב ס"ב ואם חייב להפסיק במקום סכנה עבי"ד ר"ס קנ"ז ובטור ומעשה דאותו חסיד עם ההגמון צ"ל שהיה בטוח שיקבל תשובתו:
א
null
7,341
מגן אברהם
קד
ב
אא"כ הוא בתחנונים. דאיתא בגמ' דר"ע מרוב כריעות והשתחויות בתחנונים אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכן המנהג פשוט לעקור לאמירת תחנון, ונ"ל דשלא לצורך אסור לזוז ממקומו עד שיפסע ג' פסיעות כדאי' סי' קכ"ג:
ב
null
7,342
מגן אברהם
קד
ג
אבל יכול לילך. דלא מצינו הליכה שנקרא הפסקה בשום מקום (שם) ומ"מ שלא לצורך אסור וכמ"ש ס"ב:
ג
null
7,343
מגן אברהם
קד
ד
עקרב. משמע דוקא היכא שיש לחוש לסכנת נפשות וכמ"ש בשם סמ"ג בסי' צ"ב:
ג
null
7,344
מגן אברהם
קד
ה
לתחלת הברכ'. ול"ד לק"ש כששואל בשלום כמ"ש סי' ס"ו דחוזר למקום שפסק דחמיר' תפל' מק"ש (ב"י) ועב"י סי' נ"ט דכשנשתתק וטעה חוזר לתחלת הברכה ע"ש וע' בתשובת הרשב"א ס"ס ל"ה:
ה
null
7,345
מגן אברהם
קד
ו
אם שח. ועסי' קי"ד ס"ז דאם שח במזיד חוזר לראש ועב"ח וצ"ע דאם שח מזיד בק"ש מה דינו ואפשר לומר דאין צריך לחזור לראש כדמשמע בעובדא דרבי אבהו דהוי אזיל במבואות המטונפות ע"ש ויש לדחו' דהתם שאל ד"ת ולא חמירא כולי האי ואפשר דשרי לכתחלה והאידנא שרוב העולם אין נזהרין להשיח בברכות של ק"ש אפשר דדייני' להו כשוגג כמ"ש הט"ז בי"ד סי' צ"ט דאומ' מותר שוגג הוא ועיין במכות פ"ב ובחי' הרשב"א רפ"ב דברכות משמע דאפי' שח במזיד א"צ לחזור לראש ואפשר דוקא כששח בד"ת:
ו
null
7,346
מגן אברהם
קד
ז
ישתוק. וכד אמרי יתברך הדר לצלותיה [כ"ה] ועס"ס ס"ו ס"ג:
ז
null
7,347
מגן אברהם
קד
ח
אינו פוסק. לכאורה צ"ע מאחר שפסק דאפילו בק"ש אינו פוסק כמ"ש סי' ס"ו ס"ד וסי' קל"ה ס"ה וא"כ מה צריך לאשמעי' בתפלה גם בתשובת הרשב"א שם קאי אק"ש ואפשר בק"ש כיון די"א דפוסק העושה כדבריהם לא מיקרי מזיד משא"כ בתפלה דמקרי מזיד וחוזר לראש:
ז
null
7,348
מגן אברהם
קה
א
ב' תפלות. דוקא תפלת י"ח [כ"מ בטור]:
א
null
7,349
מגן אברהם
קה
ב
ד' אמות. אפילו אינו רוצה לחזור למקומו אלא מתפלל במקום שעומד שם עסי' קכ"ג ס"ב בהג"ה:
א
null
7,350
מגן אברהם
קו
א
פטורים מתפלה. דתפלה דוקא בעמידה ואין יכולין לשהות כ"כ [ב"י תר"י] וקשה דיתפללו דרך הילוכם מידי דהוה אמתפלל בדרך וי"ל בשעה שהולכי' ה"ל עוסקים במצוה ופטורין מתפלה מ"מ בק"ש חייבים דבקל יכול לקרות עסי' ל"ח:
א
null
7,351
מגן אברהם
קו
ב
מצות עשה. כ"כ הרמב"ם דס"ל דתפלה מ"ע דאורייתא היא דכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכו' אך מדאורייתא די בפעם אחד ביום ובכל נוסח שירצה ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרי' מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר והרמב"ן סובר תפלה דרבנן וכן דעת רוב הפוסקים ועיין בתוס' דברכות דף כ' ריש ע"ב ובסמ"ק כ' שמצו' להתפלל בעת צרה:
ב
null
7,352
מגן אברהם
קו
ג
חייבים לחנכם. ומ"מ רשאי ליתן להם לאכול קודם התפל' וכמ"ש סי' רס"ט ועסי' שמ"ג:
ב
null
7,353
מגן אברהם
קו
ד
מפסיק לק"ש. וצריך לברך לפניה ולאחריה [רמב"ם פ"ב] והא דאמרי' דלביש ומצלי היינו ק"ש (תו' דף י"ח במס' שבת) ש"מ דס"ל דאף שהפסיקו לק"ש חוזרי' ללימודם ואסור להם להתפלל כיון דבלא"ה אין מבטלין מלימודם אפי' רגע אין מברכין על התפלה מפני שאין לה קבע (רד"א):
ג
null
7,354
מגן אברהם
קו
ה
אינו פוסק. מ"מ ילמוד הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכירה בזמנה ואחר לימוד יגמור כל ק"ש (כ"ה בגמ' דברכות דף י"ג) עסי' ע' ס"ד דברי הע"ת סק"ה תמוהים:
ג
null
7,355
מגן אברהם
קו
ו
אינו פוסק כלל. אף על גב שבסי' פ"ט פסק דאסור ללמוד משהגיע זמן תפלה דלא כהר"ן מכל מקום אם התחיל אינו פוסק כנ"ל:
ג
null
7,356
מגן אברהם
קז
א
חוזר ומתפלל. ע' הטעם בגמ' הלואי שיתפלל אדם כל היום דלא כע"ת, ומתנה ואומר אם לא התפללתי תהא לחובתי ואם התפללתי תהא לנדבתי [ב"י רשב"א]:
א
null
7,357
מגן אברהם
קז
ב
חוץ מתפלת מוסף. מפני שהיא חטאת ואין באה בנדבה ואף על גב שמוסף שבת היה עולה מ"מ אזלי' בתר רוב מוספין (הרא"ש) ולא ידעתי מה הוצרך לדחוק דנ"ל טעם ברור דשחרי' יכול להתפלל אותה במקום קרבן אחר משא"כ במוסף שאומר ומוספין כהלכתן כו' וכ"כ סי' ק"ח ס"ו:
א
null
7,358
מגן אברהם
קז
ג
פוסק. מדסתם משמע דס"ל כהראב"ד דאפילו בערבית שהיא רשו' פוסק מאחר דשוי' עליה כחובה:
א
null
7,359
מגן אברהם
קז
ד
נתחדש אצלו. דאלת"ה מי הוא שלא יכול לחדש דבר בא' מכל הברכות או לרפוא' או לפרנסה או לתלמודו וכו' [טור]: נשאלתי א"כ הא דאמרינן בדף כ"ט העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים ופירשו רבה ור"י כל שאינו יכול לחדש בה דבר תקשי נמי מי הוא שלא יוכל לחדש דבר והתם אין לומר שלא נתחדש אצלו דבר דא"כ לעולם לא יתפלל תחנונים אא"כ נתחדש אצלו דבר וזה לא מסתבר ועוד דלפ"ז מאי קאמר רבי זירא אנא יכילנא לחדושי מלתא ומסתפינא דלא מטרידנא וגירסת הרי"ף אם יכול לחדש דבר כדי שתהא תפלתו תחנונים יתפלל משמע דס"ל כרבה ור"י דלא מקרי תפלת תחנונים בלא חידוש וא"כ אה"נ דתפלת קבע רשאי להתפלל בכל יום ג"פ אבל תחנונים רשאי להתפלל כל היום כולו ולכן קאמר רבה דאם נתחדש אצלו דבר רשאי להתפלל כל היום ור"ז נמי קאמר אף על פי שנתחדש אצלו היה ירא שיטרד ומי שבטוח שלא יטרד רשאי לחדש כנ"ל א"נ ה"ק שאם הוא גברא שאפי' נתחדש אצלו דבר אינו יכול לחדש דבר בתפלתו אין תפלתו תחנונים:
ב
null
7,360
מגן אברהם
קז
ה
אין צבור. ואף על גב דצבור מביאין עולת קיץ לא שכיחא:
ג
null
7,361
מגן אברהם
קח
א
מתפלל מנחה. וכשהוא ש"ץ יוצא במה שמחזיר התפלה בקול רם [רדב"ז סי' שס"א כ"ה]:
א
null
7,362
מגן אברהם
קח
ב
ואם היפך. פי' שהיה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא [ד"מ וכ"מ בב"י] וצ"ע כיון דבגמ' אסקינן בקושיא אלא שהרא"ש כתב וז"ל כ' רב האי גאון די"ל הואיל ולא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה גלי דעתיה שהתפלל הראשונה לתשלומין ולא יצא ומיהו אם לא הבדיל באחת מהם או הבדיל בשניהם יצא דאין כאן שום גילוי דעת דראשון לתשלומין וכ"מ מדפריך למימרא כיון דלא הבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי למהדרינן ליה משמע הא כמאן דצלי דמי יצא ידי שתים אף על פי שלא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה ראשונה עלתה לשם חובה והשניי' לתשלומין עכ"ל הרי מבואר דדוקא גילוי דעת בעינן אבל במחשבה לחוד יצא ולולי דברי הד"מ אפשר לומר דהכא נמי מיירי שגילה דעתו כגון שהתפלל תחלה בלא אשרי ואח"כ אמר אשרי וי"ח כדרך שאומרים במנחה ומ"מ צ"ע דזה לא מקרי גילוי דעת רק כשגילה דעתו בתוך התפלה כגון שלא הבדיל וכ"מ בח"ה דאם הבדיל בשתיהן אף על פי שכוון בשניה לחובת שעתיה יצא דאמרינן אפשר שטעה והבדיל וא"כ לא מקרי גילוי דעת ע"ש:
א
null
7,363
מגן אברהם
קח
ג
שחרית שתים. נ"ל דאסור לאכול קודם שיתפלל השניה ואם התחיל אינו מפסיק עסי' פ"ט וסי' רל"ב:
ב
null
7,364
מגן אברהם
קח
ד
יאמר אשרי כו'. משמע דא"א תחנון עד אחר תפלה השניה דאל"כ ל"ל לאפסוקי באשרי וכ"כ בלבוש. ול"ח כ' דיאמר תחנון אחר תפלה הראשונה:
ב
null
7,365
מגן אברהם
קח
ה
יאמר אשרי בין כו'. אבל המקובל ר"מ מרקנ"ט הזהיר מאוד שלא לומר אשרי אחר מנחה [ב"ח] ואני בעיני ראיתי ברקנ"ט פ' וירא ופ' קרח שכתב שלא לומר אשרי בערבית ועב"י סי' רל"ד בשם מהררא"י ונ"מ למי שמתאחר לבא לב"ה בשעה שצבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי דלא כהב"ח וכ"כ בהגמ"נ ובס"ח סי' תתי"ב וכן המנהג פשוט ביה"כ לומר אשרי אחרי מנחה מיהו בזוהר פ' פנחס ע' תכ"ד משמע דאחר תפלת מנחה לא יאמר אשרי ונ"ל דשאני יה"כ שהוא ברצון כל היום ומ"מ משמע שם בזוהר דמותר לאומרו שלא אדעת' דחובה:
ב
null
7,366
מגן אברהם
קח
ו
הסמוכה. אם טעה ולא התפלל שחרית בשבת מתפלל מנחה שתים אף על פי שכבר עבר מוסף דזה מקרי תפלה הסמוכה [נ"ץ]:
ד
null
7,367
מגן אברהם
קח
ז
אם רצה. ולכן מי שהיה חולה או תפוס בתפיס' (ולא היה המקום נקי) כשיצא יתפלל כל התפלות שהפסיד [ב"י תר"י] ואם יצא מתפיסה בר"ח מזכיר בכלם יעלה ויבא וה"ה אם יצא בשבת [כ"ה]:
ה
null
7,368
מגן אברהם
קח
ח
ושיחדש. ולפי מ"ש רמ"א שם דצריך שיתחדש אצלו לא שייך כאן:
ה
null
7,369
מגן אברהם
קח
ט
אין לה. דהיאך יקרא הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף וגם לא תקנו ז' ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו ובזה ודאי עבר זמנה בטל קרבנו אבל שאר תפלות דרחמי נינהו ולואי שיתפלל כל היום (תו'):
ו
null
7,370
מגן אברהם
קח
י
הזיד. מעשה בא' שבא לבה"כ סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית ועדיין לא התפלל מנחה נ"ל דל"ד להזיד ולא התפלל דהא עדיין זמן מנחה הוא וא"ל דא"א להתפלל מנחה דכבר עשאו לילה כמ"ש ססי' ל' דשאני הכא דלא יהא אלא ערבית שתים דדוקא גבי שבת אמרינן בסי' רס"ג סט"ו דאינו רשאי ועוד דאפשר לדונו כשוגג דסבר מותר להתפלל ערבית קודם ומשמע לי דבר"ח יזכיר יעלה ויבא בשניה דכבר קבל ר"ח עליו וכמ"ש ר"ס תכ"ב ע"ש עס"ס זה:
ז
null
7,371
מגן אברהם
קח
יא
שסבור. דשכחה מקרי אונס ועבח"מ סי' תכ"א ס"י ובמבי"ט ק"ב סי' קל"ב ע"ל סימן תקכ"ז ס"ז וסי' תקל"ח ס"א עבי"ד סי' רל"ב סי"ב דכתב מחלוקת בזה וצ"ל דגבי שבועה חשש לחומרא אבל הט"ז שם הכריע כמ"ש כאן וכ"מ בח"מ סימן כ"א מלשון הרמב"ם והרב"י וראיית האגודה הביאו הרב"י בח"מ סי' ר"ז נ"ל דאינה ראיה דהתם לא מהני אונס מידי דהוה אהלוהו על שדהו והתנה לפדותו תוך ג' שנים וארעו אונס ולא פדאו שהוא חלוט לו כמ"ש הב"י בח"מ ס"י:
ח
null
7,372
מגן אברהם
קח
יב
של שבת. צ"ע אם לא הזכיר שבת בשניה אם מחזירין אותו ויש להביא ראיה ממ"ש סי' תרכ"ג ס"ג דמשמע שאם לא הזכיר של שבת בנעילה מחזירין אותו משום דיום הוא שנתחייב בד' תפלות וה"נ בכה"ג או דלמא כיון דתשלומין דחול הוא אין מחזירין אותו דלא נתחייב היום בכך ובטור סי' תכ"ב כ' וז"ל והא דאמרי' אם לא התפלל מנחה בשבת מתפלל במ"ש שתים של חול משום דבשבת נמי בדין היא דבעי לצלויי י"ח אלא דמשום כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן א"כ שייכי נמי י"ח לשל שבת עכ"ל, א"כ הכא מכ"ש דיוצא בדיעבד וצ"ע, עוד צ"ע מי שלא התפלל ערבית בר"ח והתפלל שחרית שתים ולא אמר יעלה ויבא בשניה מי נימא כיון דלתשלומין של ערבית קאתי אין מחזירין א"ד טעמא דבערבית אין מחזירין דאין קידוש החדש בלילה והכא יממא והכי מסתברא דהא י"א דאפי' בליל שני מחזירין אותו מפני שכבר קדשוהו ואף שבב"י סי' תכ"ב כתב שזה הפך הגמ' לא עיין יפה דבגמרא לא אמר אלא שגם בחדש חסר אין מחזירין אותו והתו' הזכירו סברא זו ואף דלא קי"ל הכי מ"מ בנדון דידן לכ"ע מחזירין כנ"ל ובכ"ה כת' בשם חכם א' דמחזירין אותו ובסי' תכ"ב נסתפק ג"כ במ"ש אם לא התפלל ערבית בר"ח והתפלל שחרית שתים ולא אמר יעלה ויבא בשניה והביא מחלוקת הפוסקים והעלה דאין לחזור בשניהם ול"נ כמ"ש עיקר ע"ש דלא הביאו ראיו' שהבאתי:
ט
null
7,373
מגן אברהם
קח
יג
ואינו מבדיל. משום דהבדלה די פעם א' משא"כ בשבת ור"ח דצריך להזכירה בכל התפלות כנ"ל פשוט דלא כע"ת:
י
null
7,374
מגן אברהם
קח
יד
לא עלתה לו. דמבעי ליה לאקדומי חובת שעתי' ברישיה והוא גילה דעתו שהתפלל הראשונה לתשלומין ולכן צריך לחזור ולהתפלל א' לתשלומין בלא הבדלה ונ"ל דוקא שעשה במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בראשונה יצא דהרי לא גילה דעתו וכמ"ש רסי' זה:
י
null
7,375
מגן אברהם
קח
טו
בתורת נדבה. משום די"א דא"צ להתפלל שנית דמה ירויח בזה דהא כבר התפלל י"ח וי"א דתפלה הראשונה כמאן דליתיה דמי כיון שהתפלל בשבת י"ח לכן יתפלל בנדבה:
יא
null
7,376
מגן אברהם
קח
טז
וה"ה אם לא. ונ"ל דאם בלילה ג"כ ר"ח לכ"ע יתפלל דהא ירויח שיאמר יעלה ויבא וה"ה בליל י"ט שני וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח:
יא
null
7,377
מגן אברהם
קט
א
או לקדיש. פי' קדיש שאחר התפלה כגון דערבית דלא כע"ת:
א
null
7,378
מגן אברהם
קט
ב
לקדיש. פי' עד שיגיע ש"ץ ליהא שמיה רבא (מרדכי ואגודה) ומשמע דיכול להתפלל עד שיענו יהא שמיה אבל אמן לא יענה כיון דלא נתכוין על מה יאמר הוי אמן יתומה כמ"ש סי' קכ"ד וע"ס נ"ו בהג"ה ומי שבא לבה"כ תכף אחר קדושה ואם ימתין עד אחר מודים לא יוכל לענות איש"ר אחר הקדיש שאחר י"ח ואם ימתין עד אחר הקדיש יעבור זמן התפלה או לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור נ"ל דיתחיל מיד דמוטב לבטל מודים מאיש"ר כמ"ש סי' נ"ו בשם הב"ש ועוד דמודים אפשר לשחו' באמציעתן ואם בא סמוך לקדיש ואם יתפלל תכף יבטל איש"ר ואם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הציבור נ"ל דתפלת צבור עדיפ' ועוד נ"ל דאם בא סמוך לקדושה ואם יתחיל מיד לא יוכל לומר קדושה ואם יתחיל אחר קדושה לא יוכל לומר מודים ואם ימתין עד אחר מודים יהיה השעה עוברת נ"ל דיתחיל אחר קדושה דמוטב לו' קדושה עם הצבור ואף על גב דבקדושה פליגי ובמודים כ"ע מודו היינו משום דס"ל דיחיד אומר קדושה אבל לדידן דקי"ל אין היחיד אומר קדושה קדושה עדיפא, ועוד דמודים אפשר לשחות באמצע הברכה:
א
null
7,379
מגן אברהם
קט
ג
וה"ה אמן. נ"ל דה"ה לברכו דהא אין היחיד אומר ברכו ונ"ל דאם כבר שמע קדושה או ברכו או יודע שישמע אחר כך א"צ להמתין דהא למ"ד יחיד אומר קדושה א"צ להמתין מיהו לקדיש צריך להמתין דהא אין לו קצבה ואפשר דהקדישים מעלינו ואילך אינן בכלל זה:
א
null
7,380
מגן אברהם
קט
ד
קודם שיגיע ש"ץ למודים. ולרמ"א צריך לגמור קודם אמן של ש"ת ואם לאו אל יתחיל עד מודים ועס"ב:
א
null
7,381
מגן אברהם
קט
ה
כדי לסמוך. פי' שטעה ואמר גאל ישראל דלכתחל' צריך להמתין בשירה חדשה כמ"ש סי' ס"ו:
א
null
7,382
מגן אברהם
קט
ו
באמצען ישחה עמו. אבל לכתחלה לא יתחיל אדעתא לשחות באמצען דשמא ישכח מלשחות כיון שאין מחויב שם לשחות [ד"מ סי' קי"ג] ועבב"י שם עוד תירוצים:
א
null
7,383
מגן אברהם
קט
ז
מלה במלה. פי' שיאמר עמו נקדש לדור ודור וכו' עד האל הקדוש ואח"כ יתפלל בפ"ע אם יוכל לסיים קודם שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה [כ"מ בת"ה ור"ל חביב סי' ס"ו] ובת"צ לא יאמר עם הש"ץ עננו ברכה בפ"ע אלא בש"ת כיחיד (מט"מ מהרי"ל הגמ"נ):
ב
null
7,384
מגן אברהם
קט
ח
ברכת האל כו'. פי' יכוין שיסיים שתי ברכות אלו עם הש"ץ ואז לא יכוין לענות אמנים אלו כמ"ש סי' נ"ט ס"ד דבמקום דאפשר לתקן מודה הרב"י דמתקנין כל מה דאפשר עס"א:
ב
null
7,385
מגן אברהם
קט
ט
לא יתחיל. דצריך לשתוק ולשמוע כמ"ש ר"ס קכ"ה [ד"מ]:
ב
null
7,386
מגן אברהם
קט
י
אינו אומר קדוש. וה"ה קדושת יוצר:
ג
null
7,387
מגן אברהם
קי
א
בשעת הדחק. או שהשעה עוברת [כ"ה]:
א
null
7,388
מגן אברהם
קי
ב
וירא שיפסיקוהו. קאי ג"כ אדלעיל כשהוא בדרך וירא שיפסיקוהו אבל בלא"ה מתפלל מהלך או מיושב כמ"ש סי' צ"ד ס"ד וס"ו וכ"כ הב"ח בשם התו' לשון הרמב"ם או שקצרה לשונו מהתפלל מתפלל הביננו:
א
null
7,389
מגן אברהם
קי
ג
מעומד. כיון דקצרה היא לא יטרד בעמידתו משא"כ בשאר תפלות:
א
null
7,390
מגן אברהם
קי
ד
בימות הגשמים. מפני שצ"ל שאלה בברכת השנים ופריך ולכלליה שיאמר ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר ומשני אתי לאטרודי פי' לטעות שלא ידע לחזור לתפלתו וידלג או יוסיף (ב"י וכ"מ דלא כב"ח) מאחר דמלות קצרות הן וכ' הר"מ דאם מובטח דלא אתי לאטרודי רשאי כמ"ש סי' קכ"ח ס"ב ובקשתי לו חבר ולא מצאתי (כ"מ) ועמ"ש שם:
א
null
7,391
מגן אברהם
קי
ה
בימות הגשמים. אלא מתפלל י"ח ואם הפסיקוהו עסי' ק"ד ס"ה:
א
null
7,392
מגן אברהם
קי
ו
ולא במ"ש. מפני שצ"ל הבדל' בחונן הדעת, ופריך ונכלליה והכא ליכא למיחש שיטעה כיון דתחלת הברכה היא ותירץ הר"י כדי שלא יהא נראה שהבדלה ברכה בפ"ע היא וא"ת גבי שאלה נמי נימא האי טעמא י"ל דבשלמ' הבדלה כיון דאיכא ר"ע דסבר דברכה בפ"ע היא יבואו לומר דהל' כר"ע משא"כ בשאלה ליכ' למ"ד ולא יבואו לומר כן כנ"ל דלא כב"ח:
א
null
7,393
מגן אברהם
קי
ז
והאידנא. וה"ה שילכו לבה"כ להתפלל בי' (ל"ח) והיכא דנהוג נהוג:
ב
null
7,394
מגן אברהם
קי
ח
חוזר ומתפלל. ואף על פי שהתפלל אותה מעומד דבמהלך בלא"ה צריך לחזור ולהתפלל כמ"ש סי' צ"ד ס"ט:
ג
null
7,395
מגן אברהם
קי
ט
לשלום. ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום (גמ'):
ד
null
7,396
מגן אברהם
קי
י
בל' רבים. דוקא תפלה הקבוע לרבים כמ"ש סי' תקס"ה סס"א אבל מלת ותנני לחן יאמר בל' יחיד (כ"כ ספר הקנה ע"פ הסוד) ויעסוק בתור' בדרך אבל לא יעיין בהלכה דלמא אתי לאטרודי (גמ' תענית) ואפש' דביושב בעגל' ואיש אחר מנהיג הסוסי' שרי אפי' עיון ואל יאכל יות' משני רעבון משו' חולי מעיים [שם] ויכנס בכי טוב ויצא בכי טוב וכתבו התוס' ריש פסחים דבעירו מותר בלילה אם אינו הולך יחידי דליכא למיחש לא למזיקין ולא לפחתי':
ד
null
7,397
מגן אברהם
קי
יא
רוכב. מיהו אם אפשר לו יעמיד הבהמה דקי"ל רוכב כמהלך דמי (ש"ג):
ד
null
7,398
מגן אברהם
קי
יב
לדרך בבוקר. פי' שאומר הברכות בדרך דעכ"פ אסור לאומרה עד שהחזיק בדרך כמ"ש ס"ז [ב"ש]:
ו
null
7,399
מגן אברהם
קי
יג
הסמוכה לחברתה. שאינה פותחת בברוך ואם הולך באמצע היום יסמיכה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר [של"ה נ"צ ואגודה]:
ו
null