sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
4,100	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	ו	מפולשים: פירוש שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכוין משער לשער כל דין ר''ה ויש לעיין אם יש חילוק בזה בין עיר של יחיד לשל רבים. מהריב''ל מ''א עיין סימן שצ''ב:	ז	הלכות שבת
4,101	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	ז	נעולות: נראה דאם דלת אחד נעול מבטל גם כן ר''ה כיון דלא הוה מפולש ט''ז. כתב בתשובת חכם צבי סי' ל''ז וז''ל מצאתי להרשב''א בספר עבודת הקודש חידוש גדול דפלטיא אפי' דלתות המדינה ננעלת בלילה תורת ר''ה עליה נראה דעתו דדוקא במבואות המפולשין שהם מיוחדות לאנשי המבוי ההוא ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני ננעלת בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוה בו דאפי' נעילת דלת לא מהני ותמה אני שלא ראיתי לאחד מן הפוסקים שהביא דבר זה עכ''ל ע''ש ועיין יד אהרן:	ז	הלכות שבת
4,102	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	ח	ששים: מ''ב סימן צ''ב ורש''ל בביצה סי' ח' פסקו לחומרא אך דעת רוב פוסקים להקל וכ''פ בש''ע סימן ש''ג סי''ח וכ''כ רמ''א בסי' שמ''ו ס''ג שכל רשויות שלנו כרמלית הם משמע כדיעה אחרונה ובפי העולם מורגל עכשיו שאין לנו ר''ה והוא כדעת הי''א והם רבים וע''כ המחמיר יחמיר לעצמו ואין בידו למחות למה שנוהגין עכשיו כאותן הרבים שמקילין. ט''ז מ''א:	ז	הלכות שבת
4,103	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	ט	י''ג: כמו שמצינו בפסי ביראות עיין ט''ז:	ט	הלכות שבת
4,104	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	י	ורבים: אבל כשאין מכתפים עליו אע''ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר''ה. ב''י:	י	הלכות שבת
4,105	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	יא	רה''י: ואפי' היא מליאה מים וה''ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו ונראין המחיצות אבל מליאה פירות אינן רה''י דאין המחיצות ניכרות ואפי' דעתו לפנותן ורשב''א כתב דוקא במליאות טבל שאין יכול לטלטלן מ''מ ועי' סי' שע''ב סי''ו ועי' ססי' שנ''ו דדוקא בור הוי רה''י אבל ים הוי כרמלית כמ''ש סי''ד.	יא	הלכות שבת
4,106	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	יב	שלפני: אבל בין העמודים אפי' אין רחבים י''ג ושליש כיון שרבים בוקעים בהן הם טפלים לר''ה משא''כ במבוי שכתב בס''ט. מ''א ע''ש:	יד	הלכות שבת
4,107	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	יג	רחוק: עיין מ''א שהעלה דאם אין גבוה יו''ד עם הקירוי בעינן שיהא החקק סמוך לכותל פחות מג' טפחים ע''ש:	טו	הלכות שבת
4,108	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	יד	ארבע רוחב: אפי' הוא ארוך אלף אמה. ב''י:	יט	הלכות שבת
4,109	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמה	טו	ואין ביניהם: משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' ב''ח. ועיין ס''ק א' מש''ש:	יט	הלכות שבת
4,110	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	א	קרפף: מדאורייתא הוא רה''י גמור. אלא שהתירו לטלטל ממנו לכרמלית שאם נאסר יאמרו שהוא רה''י גמור ויבואו לטלטל בתוכו בכולו ומתוך זה יבואו שאר אנשים לטלטל בר''ה כי דומה זה לר''ה. ט''ז ע''ש:	ג	הלכות שבת
4,111	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	ב	ולכן מותר: פי' דאע''פ שהגינה הוא רה''י מן התורה לא אסרו הטלטול ממנו לכרמלית וזהו ממש הדין הנזכר לפני זה:	ג	הלכות שבת
4,112	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	ג	ב' מחיצות: ובשלישי אמרינן פי תקרה יורד וסותם. עמ''א:	ג	הלכות שבת
4,113	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	ד	רה''י: פי' ואסור להכניס לשם מן הכרמלית שלפניה וא''כ היה ראוי להתיר להכניס מאסקופה זו לרה''י אלא דמ''מ אסור שמא לא יהיה רחב ד' ויהיה כרמלית אף שאין רחב ד' כיון שיש לפניה כרמלית מצא מין וכו':	ג	הלכות שבת
4,114	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	ה	שלפניה: כתב הט''ז ראיתי רבים נכשלים באותן מקומות שאסור הטלטול מחמת שאין שם עירוב ופתח בית הכנסת הוא לצד הרחוב ואין שום חדר לפני הפתח והעכו''ם מביא המפתח יש ליזהר שלא יקח השמש המפתח מידו עד שיהיה עם העכו''ם תחת משקוף שעל הפתח דשמא יש שם בתקרה ד' והוי רה''י ומטלטל מכרמלית שלפני בית הכנסת לתוך רה''י ע''כ יקח המפתח ממנו תחת המשקוף ואח''כ יפתח המנעול ולא יפתח הפתח עד שיסיר המפתח ואח''כ יפתח הפתח דשמא אין בתקרה שחוץ לפתח ד' נמצא ששם הוא כרמלית והוא מכניס מן כרמלית לרה''י ע''כ יסיר תחלה המפתח ויתנהו לעכו''ם או יטמינהו בפתח בתחתיתו או מצידו. ובית שפתחו פתוח לכרמלית צריך ליזהר שלא יטלטל מן הבית ולחוץ רק עד שיעור שהפתח שוקף שם ותו לא. דשמא אין בחלק החיצון ד' והוי כרמלית ומטלטל מרה''י לכרמלית וראוי לאותו קהל שיעשו לפני הפתח איזה חדר שהוא רה''י ויביא העכו''ם המפתח לשם ושוב אין חשש. ומשמע במרדכי שיש היתר להביא ע''י תינוק המפתח כמו על ידי עכו''ם כיון דאין לנו ר''ה אלא כרמלית שהיא מדרבנן עכ''ל:	ג	הלכות שבת
4,115	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	ו	וכן בגגין: בכאן מבואר הספק שמסתפקין בו הרבה בענין הבית שיש לפניו לצד הרחוב גג בולט לרחוב ובנוי תחתיו בנסרים שקורין בל''א פירליב''ן מה דינם אם יכול לטלטל שם מן הבית והרבה טועים לומר פי תקרה דלשם וצד הבולט לרחוב יורד וסותם והוה כאילו בנוי עד למטה בארץ ומכאן משמע להדיא דדין שתחת הגג כרשות שלפניהם ט''ז ועיין בט''ז ס''ס שס''ה ס''ק ו' שכתב שם בשם מהרי''ל דאם יש לה בבליטה שלפני הבית ג' מחיצות ורביעית פי תקרה שרחבה ד' דטוב להחמיר אפי' בזה ע''ש וצ''ה לא מהני בפירליב''ן דלא מהני אא''כ עומד מרובה על הפרוץ כמ''ש סי' שס''ב:	ג	הלכות שבת
4,116	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמו	ז	כרשות: מנהג הנשים שעומדים תחת משקוף החלל של פתח להצניע המפתח תחת הפתח אף שהדלת נעול המשקוף הוא כלחוץ אף שאין מורין כן מ''מ אין צריך למחות עש''ת מ''ע קי''ב:	ג	הלכות שבת
4,117	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמז	א	לחוץ: ואם היתה ידו למטה מג' הוה כאילו הניחם בארץ וי''א דידו בתר גופו גריר עיין במ''מ פרק י''ג:	א	הלכות שבת
4,118	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמז	ב	מדרבנן: אבל מכרמלית לר''ה מותר דלא גזרינן גזירה לגזירה עבודת הגרשוני סי' ק''ד והיד אהרן חולק עליו ע''ש ועיין מ''ש בסי' רס''ו ס''ז:	א	הלכות שבת
4,119	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמז	ג	יד חבירו: דידו של אדם חשובה כד' על ד':	א	הלכות שבת
4,120	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמז	ד	אסור: לא משום איסור שבת אלא שמכשיל את חבירו וגורם לו להוציא חפץ ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול. ואם הוא מונח באופן שאם אפי' לא היה בידו היה יכול ליטלו לא עבר אלפני עור ומ''מ איסורא דרבנן איכא דאפי' קטן אוכל נבילות ב''ד מצווין להפרישו כ''ש גדול שלא יסייע לו הרא''ש. ונ''ל דלעכו''ם ליכא איסור לסייע במידי דאסור לו כמו אבר מן החי אם לא דקאי בענין שאינו יכול ליטלו וכן איתא בהדיא בע''ז דף ו' וכ''כ התוספות שם דאסור להושיט למומרים דבר איסור ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל בדבר שאינו מצוי אסור אם לא מפני דרכי שלום עיין בגיטין דף ס''א ובע''ז דף נ''ה משמע ברש''י דאפי' בעכו''ם אסור לסייע בדבר שנצטווה ע''ש ועיין בי''ד סימן קנ''א סס''א ובש''ך שם. דרך ארץ לומר לאדם שעוסק במלאכה תצליח במלאכתך שבת דף פ''ט ואפי' לעכו''ם אבל מי שעוסק במלאכת איסור אסור לומר לו כך. גיטין ספ''ה:	א	הלכות שבת
4,121	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמז	ה	חבירו: ואם יד חבירו למעלה מיו''ד פטור דמקום פטור הוא ויש חולקין. מגיד משנה. הזורק ונעקר חבירו ממקומו וקבלו פטורין ואם רץ הוא עצמו וקבלו ה''ז ספק אם חייב שאין ההנחה גמורה עד שינוח במקום שהיה לנוח בשעת עקירה. הזורק מר''ה לר''ה ורה''י באמצע או מרה''י לרשות היחיד ור''ה באמצע פטור ואם הלך החפץ ב' אמות בר''ה זה וב' אמות בר''ה זה חייב. פשט ידו לפנים ונטל מים מעל גומא חייב שהמים כגוף אחד הם ואם נטל פירות או שמן מעל גבי המים פטור שהרי לא עקר מעל גבי מקום ד' שלא נחו על הארץ וכתב רמ''א כששולחים עכו''ם להביא שכר מחוץ לעירוב שיקח העכו''ם הכלי מעל השלחן ולא יתן הישראל שלא יעשה עקירה ועיין מ''א בסימן ש''ז סי''ד ס''ק כ' מש''ש:	א	הלכות שבת
4,122	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמח	א	חיוב: כלומר איסור חטאת דחיוב ליכא אלא אם כן תחלתו וסופו שגגה. המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך היה קנה בידו והגביה הקצה הא' והקצה השני מונח בארץ וחזר והגביה הקצה השני אפי' כל היום כולו פטור שהרי לא עקר החפץ כולו מן הארץ ואם משך החפץ וגררו על הארץ מתחלת ד' אמות לסוף ד' חייב שהמגלגל עוקר הוא. מ''א:	א	הלכות שבת
4,123	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמט	א	ד''א: מצומצמות גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט בה ידיו ורגליו עב''י:	א	הלכות שבת
4,124	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמט	ב	באמה שלו: היינו הזרוע:	א	הלכות שבת
4,125	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמט	ג	קטנה: והוא גדול נמצא שלא יספיקו לו ד''א:	א	הלכות שבת
4,126	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמט	ד	לחבירו: והיינו דוקא בתוך ר''ה או בתוך רה''י או בתוך כרמלית אבל להוציא מכרמלית לרה''י או מרה''י לכרמלית ודאי אסור. יד אהרן וכ''כ הט''ז וז''ל פשוט שזה אינו מועיל אלא לענין טלטול חוץ לד' אמות בר''ה או בכרמלית אבל להוציא מרה''י לכרמלית ודאי אסור וע''כ קראתי תגר על מה שראיתי באיזה קהלות בשבת שנותנין ספר תורה לבית הכנסת והולכין דרך הרחוב שהוא עכ''פ כרמלית ונושאין על ידי הושטה מאחד לחבירו בפחות מד' אמות ועושין איסור במה שמוציאין אותה מן הבית לרחוב דלזה לא מהני הושטה וע''י עכו''ם ודאי אסור להוציאה מן הבית וה''ל מצוה הבאה בעבירה לפי דעתי וכשנושאין בשבת תינוק לימול יש להתיר שיוציא עכו''ם התינוק מן הבית דלא להוציא מרה''י לכרמלית ואחר כך יטלטלוהו ישראל בפחות פחות מד''א וכן כשיכניסוהו לבית הכנסת צריך שיכניסו עכו''ם דהוה מכניס מכרמלית לרה''י כל זה נראה ברור וה' יכפר בעד השוגגים לזה עכ''ל. והמ''א בסימן של''א ס''ק ה' כתב ופשוט דאסור להביא התינוק לבה''כ דרך חצר שאינה מעורבת אפי' ע''י עכו''ם דהא יכולין למול בביתו. ואח''כ כתב דכיון דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא במילה יש לסמוך עלייהו. ע''ש ועיין מה שכתוב בסימן רע''ו ס''ז (ובס' אבן העוזר העלה תקנה גם לזה דאותן שעומדים בחוץ יושיטו ידיהם לתוך הבית וחבירתה שתוך הבית מניחה התינוק לתוך הידים ואחר כך נוטלת בידים לחוץ ואז הוי זה עוקר וזה מניח דברה''ר פטור אבל אסור וא''כ בכרמלית לא גזרו כו' ע''ש באריכות בס' מגיני ארץ ד' פרופס):	ג	הלכות שבת
4,127	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמט	ה	מתחום שלו: ובחפצי הפקר שרי עיין סי' ת''א:	ג	הלכות שבת
4,128	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שמט	ו	להוליך: ואם עמד תוך ד''א לתקן משאוי הוי כמהלך וחייב אא''כ עמד לפוש מ''א. ועיין בתשובת עבודת הגרשוני סימן ק''ד מה שתמה בזה ועיין יד אהרן סימן שמ''ז בהגהת הטור:	ה	הלכות שבת
4,129	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנ	א	יעבירם: ואם העביר חייב. ראב''ד:	א	הלכות שבת
4,130	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנ	ב	וישתין: ואם השתין או רק חייב דמחשבתו משוי ליה מקום וה''ה לזורק בפי הכבשן או בפי כלב. מ''א:	ב	הלכות שבת
4,131	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנא	א	ג''ט: פי' המזחילה מונחת סמוך לגג ג' טפחים ואמרינן לבוד ושם גג על זה והוי כמוציא מגג לר''ה אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו ידו תוך ג' למזחילה ולא שייך בזה לבוד דהא עכ''פ אינו מוציא מרה''י ממש ואין בחיוב הוצאה אלא במוציא ממש מרה''י ועיין ט''ז:	א	הלכות שבת
4,132	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנא	ב	מן הגג: לא חשיב כגג:	א	הלכות שבת
4,133	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנא	ג	ד' על ד': דהוי כרמלית:	א	הלכות שבת
4,134	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנא	ד	מעשרה: דגזרינן שמא יהא רחב ד' והוי רה''י ואסור ועיין מ''א:	א	הלכות שבת
4,135	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנב	א	ונשאר: ואם לא נשאר אפי' בכרמלית אסור. ב''ח מ''א:	א	הלכות שבת
4,136	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנב	ב	לעשרה: דהוי מקום פטור. אבל הגיע לי''ט שם הוי ר''ה ויש חשש שמא יפול כולו מידו ויבא לאתויי מר''ה לרה''י:	ב	הלכות שבת
4,137	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנב	ג	שנח: דאין חיוב אלא במונח על גבי משהו. ודוקא כשרבים מכתפים עליו הא לאו הכי הוי כרמלית וכיון דאגודו בידו שרי להביאו אצלו לכ''ע ב''ח ועיין במג''א שהעלה דאויר כרמלית ואוגדו בידו דאיכא ג' קולות אפי' בשאר דברים שרי ע''ש:	ב	הלכות שבת
4,138	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנג	א	מזה: ודוקא למעלה מיו''ד דהוי מרה''י לרה''י דרך מקום פטור אבל למטה מיו''ד אסור. רמב''ם:	א	הלכות שבת
4,139	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנג	ב	אסור לזרוק: משום גזירה דלמא מיגנדר ונפל ואתא לאתויי ואע''ג דבס''ג כתב רמ''א דבדבר רחב אין איסור בכל הכלים שאני הכא הוא זורק מגבוה לנמוך או להיפך וצריך לאמן ידיו משא''כ התם שהוא מניח. ט''ז:	א	הלכות שבת
4,140	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנג	ג	ואוסרין: אפילו אין בתחתון ד'. מ''א:	ב	הלכות שבת
4,141	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנג	ד	אסור: דוקא כלים ששבתו בתוך הבית עיין סי' שע''ב ס''ו:	ב	הלכות שבת
4,142	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנד	א	עומד: פי' הבור עצמה והוה המקום הפנוי שבין הבאר לכותל מקום פטור דפחות מארבע לא דרסי ליה רבים כלל. ט''ז:	א	הלכות שבת
4,143	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנד	ב	רחוק: פי' הבור עצמה דהשתא לא הוה מקום פטור אלא או רשות הרבים או כרמלית בקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ע''כ צריך שתהיה החוליא של הבור גבוה יו''ד ממילא הדלי ששואב בו הוא למעלה מיו''ד ושם לא הוה רשות הרבים והוא ממלא מרה''י לרשות היחיד דרך מקום פטור שכל שלמעלה מי' ברה''ר הוה מקום פטור מה שאין כן אם החוליא פחות מי' הולך הדלי דרך ר''ה ומטלטל מרה''י לרה''י דרך מקום ר''ה ועיין ט''ז:	א	הלכות שבת
4,144	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	א	גזוזטרא: פי' דף היוצא מן הכותל למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון פתוח לה וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית לרה''י ע''כ צריך שיעשה מחיצה כל סביבה דהשתא הוי כל שנגדה עד למטה רשות היחיד דאמרינן גוד אחית:	א	הלכות שבת
4,145	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ב	פתוח: דאם לא כן הוי כרמלית ומותר לטלטל מכרמלית לכרמלית כמו שכתוב בסימן שמ''ו סעיף ב'. מ''א ע''ש:	א	הלכות שבת
4,146	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ג	מחיצה: גבוהות י' עסי' שנ''ו:	א	הלכות שבת
4,147	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ד	לשפוך: ואע''פ שהיא סמוך לרקק שהוא ר''ה מ''מ כיון שאין כוונתו להוציאה לר''ה שרי. מ''א ע''ש:	א	הלכות שבת
4,148	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ה	בספינה: משום דהמים כרמלית הם והספינה רה''י:	א	הלכות שבת
4,149	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ו	שהקילו: פי' שבגזוזטרא הנזכר ברישא צריך דוקא מחיצות והקולא היא דאמרינן גוד אחית אבל בספינה יש עוד קולא דלא צריך אפי' מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים כאילו היו שם מחיצות ואח''כ אמרינן גוד אחית:	א	הלכות שבת
4,150	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ז	בתוך י''ט: פי' מעל המים אבל מחיצות הספינה גבוהין יו''ד ואם אין מחיצות הספינה גבוה יו''ד הוי כרמלית ומותר לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה. רש''י כיון שעומד בכרמלית. מ''א ע''ש:	א	הלכות שבת
4,151	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ח	נקב: עיין ט''ז שהעלה שיעשה נקב בזיז והאי מילתא שכתב כאן ועושה בו נקב כו' היא שלא בדקדוק אלא ממלא בהדיא מן המים לספינה. וכ''כ הרמב''ם וז''ל אבל אם הוא למעלה מיו''ד מוציא זיז כל שהוא וממלא שהרי דרך מקום פטור ממלא וכו' הרי שלא זכרו כאן שיעשה נקב בזיז כמ''ש בריש' כשהוא בתוך יו''ד אלא ודאי הכוונה שדרך אויר מקום פטור ממלא בהדיא ע''ש וכ''כ הב''ח:	א	הלכות שבת
4,152	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	ט	לשפוך: וה''ה לזרוק עצמות וקליפין. ראב''ן. וכתב הט''ז נ''ל דזה קאי אאין גבוה יו''ד בדפני הספינה דצריך מקום ד' אבל לשפוך א''צ זיז כלל אלא שופך בהדיא על דופן הספינה כיון דאין כאן אלא כחו משא''כ אם שופך קצת רחוק מן הדופן הוי זורק מרה''י לכרמלית ממש. ואם יש בו גבוה יו''ד ואינו רוצה לשפוך על הדופן כגון שהם סרוחים והריח יכנס לתוך הספינה ורוצה לשפוך מרחוק לכותל צריך ג''כ היכר זיז כל שהוא עכ''ל:	א	הלכות שבת
4,153	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	י	קשורות: וצריך שלא יהיו ביניהם ד' טפחים. ירושלמי:	א	הלכות שבת
4,154	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	יא	המים: דקא מטלטל מרה''י לרה''י דרך מקום פטור ועיין מ''א:	א	הלכות שבת
4,155	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	יב	להתיר: כגון שיעשנה למטה סביב:	ב	הלכות שבת
4,156	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	יג	פחות מג': פי' סמוך דאז הוי כלבוד והוי חורי רה''י מרדכי ועיין ס''ג בהג''ה:	ב	הלכות שבת
4,157	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	יד	פטור: דאינה רחבה ד' ומיירי שמפנה ממש על הצואה ואע''פ שנופלת אח''כ לכרמלית שרי:	ג	הלכות שבת
4,158	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	טו	עמוקים: וב''ח הביא תוספות דשרי במחיצה תלויה אפי' אין עמוקים יו''ד כ''כ המ''א ע''ש:	ד	הלכות שבת
4,159	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנה	טז	רחוקה: דממילא שניהם נוחים להשתמש בשניהם ואוסרים זע''ז מש''ה אם עשו מחיצה לעליונה בשותפות אוסרות זע''ז וכ''ש אם עשו שתיהן לתחתונה דעליונה אוסרת על התחתונה דניחא לה להשתמש בתחתונה ע''י שלשול אבל אם כל א' עשתה לבדה ואין לה חלק במחיצת חבירו אינה אוסרת עליהם וכן אם עשו לשניהם מן השותפות ומ''מ כל אחד משמש בשלו וגילה דעתו דסילקה נפשה מחבירתה שוב אינה אוסרת עליה וכל זה באין רחוק ביניהם ד''ט אבל רחוק ד''ט אין התחתונה יכול' להשתמש בעליונה אלא בתשמיש אויר ולאו תשמיש הוא ע''כ אינה יכולה לאסור על העליונה ואגובה יותר מיו''ד ביניהם לא קפדינן דמשמש ע''י זריקה אע''פ שהיא תשמיש קשה:	ה	הלכות שבת
4,160	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	א	עמוקה יו''ד כו': דבשיעור זה נעשה רשות לעצמה והוי כרמלית אפי' בחצר אבל אם אינה עמוקה עשרה או שאינה רחבה ד' אינה כרמלית והוי כרשות שעומדת שם אי בר''ה הוי ר''ה ואי ברה''י הוי רה''י:	א	הלכות שבת
4,161	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	ב	מחיצה: אבל מחיצות החצר שהיא תלויה ועוברת אינה מועלת לה כיון שלא נעשית לשם מים. רש''י ועיין מ''א:	א	הלכות שבת
4,162	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	ג	משוקע: לחלוק בין מים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים:	א	הלכות שבת
4,163	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	ד	באמצע: פירוש שבצד הכניסה ובצד היציאה עשה מחיצה לרחב האמה אלא שלא עשה מחיצה בצד הכניסה כולה בחתיכה א' אלא בב' חתיכות דבאמצע המחיצה הניח מקום פנוי וכן במחיצה של צד היציאה ועשה כן כדי שבאותו מקום הפנוי ילכו המים אם אותו המקום הפנוי אינו ג' על ג' הוי כלבוד עיין ט''ז:	א	הלכות שבת
4,164	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	ה	למלאות: אע''פ שהיא עמוקה יו''ד ורחבה ד' דכיון שנכנס לחצר ואינו יוצא ממנו הוא כבור שבחצר ומחיצות החצר מתירות אותו משא''כ באמת המים שנכנסה ויוצאה וחולקת רשות לעצמה והוי כרמלית. ראב''ד וריטב''א עיין ב''י ובט''ז:	ב	הלכות שבת
4,165	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	ו	בחצר: דפעמים שהמים שוקעים והמחיצה ניכרת אבל בבית אין המחיצות ניכרות:	ב	הלכות שבת
4,166	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנו	ז	בחצר: כלומר דאסור לטלטל בחצר. ואם הלשון ים עמוק יו''ד הוא נחשב למחיצה ומותר לטלטל בחצר אבל אסור למלאות ממנו כיון שאין מחיצה ע''ג בינו לבין המים שבחוץ שהרי נפרץ במילואו והים הוי כרמלית. ראב''ד ורא''ש. כתב הט''ז באותן מקומות שיש נהר סמוך לחצירות פשוט שאסור לשאוב מים כי הוא ממלא מים מכרמלית לחצר שהוא רה''י ובזה לא מהני עירוב ורבים נכשלים בזה עכ''ל:	ב	הלכות שבת
4,167	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	א	לכסותה: שאם לא יכסנה ה''ל ר''ה ואם עמוק ג' הוי כרמלית אבל אם היא מכוסה אין לה אלא מקום פטור:	א	הלכות שבת
4,168	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ב	וקטין: כגון שהוא ארוך ח' אמות ורחב ב'. ומ''מ יש כאן שיעור לבלוע סאתים:	א	הלכות שבת
4,169	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ג	הגשמים: שאין אדם מקפיד על לכלוך חצירו ואינו מתכוין שיצאו לחוץ:	א	הלכות שבת
4,170	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ד	סמוכות: בתוך ד''ט:	א	הלכות שבת
4,171	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ה	לכרמלית: לפי שאין כאן אלא כחו וכחו בכרמלית לא גזרו כמ''ש סי' שנ''ה ס''א ועיין ססי' זה דיש חולקין וס''ל דאין חילוק בין כרמלית לר''ה עיין שם:	א	הלכות שבת
4,172	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ו	ביב: פי' חריץ העשוי לקלח שופכין שבחצר לר''ה:	ב	הלכות שבת
4,173	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ז	לשפוך: דקים לן בד' אמות יש שיעור לבלוע ואפי' אי נפקא לבראי לא לכך איכוין ושרי:	ב	הלכות שבת
4,174	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנז	ח	ר''ה: מ''מ שייך למגזר בעיר גדולה שיש ס' רבוא. מ''א ע''ש:	ג	הלכות שבת
4,175	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	א	מסאתים: דאז נקרא כרמלית אבל אם הוא סאתים נקרא קרפף והוא רשות א' עם החצר לכלים ששבתו בתוכה ולא לכלים ששבתו תוך הבית כמ''ש סי' שע''ב:	א	הלכות שבת
4,176	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ב	וקטין: כגון שהוא ארוך מאה אמה ורוחב נ' אמה שהוא עולה כמרובע של ע' אמה:	א	הלכות שבת
4,177	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ג	אמה: כחצר המשכן שהיה אורך מאה אמה ורוחב חמשים. אבל פחות מאמה אחת שרי. מ''א:	א	הלכות שבת
4,178	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ד	סמוך לביתו: היינו בתוך אלפים אמה שיוכל לטייל בה וה''ה אם יש סוכת שומרים שדר שם ביום ובלילה או בית דירה אע''פ שאין דר שם בקביעות. הג''מ ועיין מ''א:	א	הלכות שבת
4,179	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ה	בית דירה: קודם שהוקף עיין מ''א:	ב	הלכות שבת
4,180	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ו	עשרה: דאם יש בגובה יו''ד שרי בלא''ה כמ''ש ס''ו אם הרחיקה ג' טפחים:	ב	הלכות שבת
4,181	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ז	מיעוט: לפי שדרך ליטע בו אילנות וה''ה בור דתשמיש הגינה הוא להשקותו ועיין ב''י דמשמע דדבר אחר שאינו צורך הגינה ממעטו:	ד	הלכות שבת
4,182	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ח	סאתים: וה''ה פחות דהמיעוט בטיל לגבי הרוב וה''ל נזרע כולו ואסור עיין מ''א וט''ז. ובתשובת חכם צבי סי' נ''ט וסימן נ''ז ועיין יד אהרן:	ט	הלכות שבת
4,183	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	ט	אסור: דה''ל כרמלית כמ''ש סי' שע''ב ס''ב ומה שלא נזרע הוי כחצר ופרוצין זה לזה שאין מחיצה ביניהם וה''ל כנפרץ במלואו למקום האיסור:	ט	הלכות שבת
4,184	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	י	גנה: פי' ואין גדר בין החצר ובין הגנה. ואם יש גדר ביניהם החילוק הוא בזה בגינה עצמה דאם הגינה יותר מסאתים אסור לטלטל מחצר לתוכו בכל גווני ואם היא סאתים או פחות מותר לטלטל בתוכה אפילו כולה ומן החצר לתוכה בכלים ששבתו בחצר אבל לא לכלים ששבתו בבית ע''כ ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת דא''א ליזהר בזה וכבר זכר רמ''א בסי' של''ו ס''ג מזה לאסור מטעם אחר ע''ש. ואפי' לטלטל סכינים או מפתח בחגורו מחצר לגינה אסור דהוה כלים ששבתו בבית וכאן לא שייך היקף לדירה דזרעים מבטלים הדירה והרבה נכשלים בזה. ט''ז:	י	הלכות שבת
4,185	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	יא	לבית: דשמא זרעים מבטלין דירת חצר וה''ל כולו קרפף ואפילו של אדם אחד אסור לטלטל לבית ב''י ריטב''א והגינה והחצר מצטרפין. ב''י מרדכי:	י	הלכות שבת
4,186	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	יב	החצר: דהו''ל כרמלית וחצר נפרץ במילואה:	י	הלכות שבת
4,187	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	יג	ממנה: משמע אבל מהחצר לבית מותר אע''ג דהחצר אסור בו בעצמו אינו אוסר את החצר לאוסרו על הבית ולא אמרינן דנפרץ במילואו למקום האיסור אלא באסור מצד עצמו. אבל בטור כתב אסור להוציא ממנו לבית שגם מהחצר אסור וכתב המ''א ומיהו אם הגינה פחות מבית סאתים שרי לטלטל מגינה לבית דבטיל לגבי חצר דאינו חשוב לה בפ''ע ע''ש:	י	הלכות שבת
4,188	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	יד	טפחים: דפחות מיו''ד טפחים ה''ל כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן ועיין מ''א:	יא	הלכות שבת
4,189	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שנח	טו	הקרפף: ומיירי כשיש להחצר גיפופים ונפרץ פחות מיו''ד דאל''כ אף החצר אסור דנפרץ במילואו הג''א ועיין ססי' ש''ס:	יג	הלכות שבת
4,190	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שס	א	גרועות: אבל מחיצות גמורות מותר אפי' יותר מסאתים דהוקפו לדירה שהרי הקיפום לדור בהם בשבת. רש''י:	א	הלכות שבת
4,191	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שס	ב	שתי: כגון שנטע קנים פחות פחות מג'. ערב כגון שהקיף ג' חבלים פחות פחות מג' והחבלים יותר על טפח:	א	הלכות שבת
4,192	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שס	ג	שנים: ר''ל דאין נותנים לשניהם אלא סאתים ועיין ט''ז:	א	הלכות שבת
4,193	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שס	ד	סאין: והט''ז כתב דבכל גווני אם ישתייר בית סאתים אסורים ע''ש:	א	הלכות שבת
4,194	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שס	ה	האמצעי: אבל החיצון השני שרי:	ג	הלכות שבת
4,195	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שס	ו	החיצונים: נ''ל דלדעת הראשונים דלעיל גם האמצעי מותר דנחשב כחצר לחיצונה. ב''ח מ''א:	ג	הלכות שבת
4,196	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שסא	א	מעשרה: ואם תוכו יו''ד אע''פ שמצד החצר אין בו יו''ד אין צריך סולם. ב''י:	א	הלכות שבת
4,197	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שסא	ב	סולם: דגלי דעתיה דסלקיה לגג מן ר''ה בסולם קבוע:	א	הלכות שבת
4,198	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שסב	א	שאינו: נ''ל שאם מילא הקש לשם דירה כמ''ש סימן שנ''ח ס''ב אפי' לא נטע האילן לכך אם רוב הדופן מן הקש הוי מוקף לדירה. מגן אברהם:	א	הלכות שבת
4,199	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	שסב	ב	אין מטלטלין: ואף תחתיה אין מטלטלין שבטל מחיצותיה מתורת דירה. ב''ח:	ד	הלכות שבת

4,100

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

ו

מפולשים: פירוש שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכוין משער לשער כל דין ר''ה ויש לעיין אם יש חילוק בזה בין עיר של יחיד לשל רבים. מהריב''ל מ''א עיין סימן שצ''ב:

ז

הלכות שבת

4,101

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

ז

נעולות: נראה דאם דלת אחד נעול מבטל גם כן ר''ה כיון דלא הוה מפולש ט''ז. כתב בתשובת חכם צבי סי' ל''ז וז''ל מצאתי להרשב''א בספר עבודת הקודש חידוש גדול דפלטיא אפי' דלתות המדינה ננעלת בלילה תורת ר''ה עליה נראה דעתו דדוקא במבואות המפולשין שהם מיוחדות לאנשי המבוי ההוא ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני ננעלת בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוה בו דאפי' נעילת דלת לא מהני ותמה אני שלא ראיתי לאחד מן הפוסקים שהביא דבר זה עכ''ל ע''ש ועיין יד אהרן:

ז

הלכות שבת

4,102

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

ח

ששים: מ''ב סימן צ''ב ורש''ל בביצה סי' ח' פסקו לחומרא אך דעת רוב פוסקים להקל וכ''פ בש''ע סימן ש''ג סי''ח וכ''כ רמ''א בסי' שמ''ו ס''ג שכל רשויות שלנו כרמלית הם משמע כדיעה אחרונה ובפי העולם מורגל עכשיו שאין לנו ר''ה והוא כדעת הי''א והם רבים וע''כ המחמיר יחמיר לעצמו ואין בידו למחות למה שנוהגין עכשיו כאותן הרבים שמקילין. ט''ז מ''א:

ז

הלכות שבת

4,103

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

ט

י''ג: כמו שמצינו בפסי ביראות עיין ט''ז:

ט

הלכות שבת

4,104

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

י

ורבים: אבל כשאין מכתפים עליו אע''ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר''ה. ב''י:

י

הלכות שבת

4,105

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

יא

רה''י: ואפי' היא מליאה מים וה''ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו ונראין המחיצות אבל מליאה פירות אינן רה''י דאין המחיצות ניכרות ואפי' דעתו לפנותן ורשב''א כתב דוקא במליאות טבל שאין יכול לטלטלן מ''מ ועי' סי' שע''ב סי''ו ועי' ססי' שנ''ו דדוקא בור הוי רה''י אבל ים הוי כרמלית כמ''ש סי''ד.

יא

הלכות שבת

4,106

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

יב

שלפני: אבל בין העמודים אפי' אין רחבים י''ג ושליש כיון שרבים בוקעים בהן הם טפלים לר''ה משא''כ במבוי שכתב בס''ט. מ''א ע''ש:

יד

הלכות שבת

4,107

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

יג

רחוק: עיין מ''א שהעלה דאם אין גבוה יו''ד עם הקירוי בעינן שיהא החקק סמוך לכותל פחות מג' טפחים ע''ש:

טו

הלכות שבת

4,108

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

יד

ארבע רוחב: אפי' הוא ארוך אלף אמה. ב''י:

יט

הלכות שבת

4,109

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמה

טו

ואין ביניהם: משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' ב''ח. ועיין ס''ק א' מש''ש:

יט

הלכות שבת

4,110

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

א

קרפף: מדאורייתא הוא רה''י גמור. אלא שהתירו לטלטל ממנו לכרמלית שאם נאסר יאמרו שהוא רה''י גמור ויבואו לטלטל בתוכו בכולו ומתוך זה יבואו שאר אנשים לטלטל בר''ה כי דומה זה לר''ה. ט''ז ע''ש:

ג

הלכות שבת

4,111

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

ב

ולכן מותר: פי' דאע''פ שהגינה הוא רה''י מן התורה לא אסרו הטלטול ממנו לכרמלית וזהו ממש הדין הנזכר לפני זה:

ג

הלכות שבת

4,112

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

ג

ב' מחיצות: ובשלישי אמרינן פי תקרה יורד וסותם. עמ''א:

ג

הלכות שבת

4,113

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

ד

רה''י: פי' ואסור להכניס לשם מן הכרמלית שלפניה וא''כ היה ראוי להתיר להכניס מאסקופה זו לרה''י אלא דמ''מ אסור שמא לא יהיה רחב ד' ויהיה כרמלית אף שאין רחב ד' כיון שיש לפניה כרמלית מצא מין וכו':

ג

הלכות שבת

4,114

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

ה

שלפניה: כתב הט''ז ראיתי רבים נכשלים באותן מקומות שאסור הטלטול מחמת שאין שם עירוב ופתח בית הכנסת הוא לצד הרחוב ואין שום חדר לפני הפתח והעכו''ם מביא המפתח יש ליזהר שלא יקח השמש המפתח מידו עד שיהיה עם העכו''ם תחת משקוף שעל הפתח דשמא יש שם בתקרה ד' והוי רה''י ומטלטל מכרמלית שלפני בית הכנסת לתוך רה''י ע''כ יקח המפתח ממנו תחת המשקוף ואח''כ יפתח המנעול ולא יפתח הפתח עד שיסיר המפתח ואח''כ יפתח הפתח דשמא אין בתקרה שחוץ לפתח ד' נמצא ששם הוא כרמלית והוא מכניס מן כרמלית לרה''י ע''כ יסיר תחלה המפתח ויתנהו לעכו''ם או יטמינהו בפתח בתחתיתו או מצידו. ובית שפתחו פתוח לכרמלית צריך ליזהר שלא יטלטל מן הבית ולחוץ רק עד שיעור שהפתח שוקף שם ותו לא. דשמא אין בחלק החיצון ד' והוי כרמלית ומטלטל מרה''י לכרמלית וראוי לאותו קהל שיעשו לפני הפתח איזה חדר שהוא רה''י ויביא העכו''ם המפתח לשם ושוב אין חשש. ומשמע במרדכי שיש היתר להביא ע''י תינוק המפתח כמו על ידי עכו''ם כיון דאין לנו ר''ה אלא כרמלית שהיא מדרבנן עכ''ל:

ג

הלכות שבת

4,115

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

ו

וכן בגגין: בכאן מבואר הספק שמסתפקין בו הרבה בענין הבית שיש לפניו לצד הרחוב גג בולט לרחוב ובנוי תחתיו בנסרים שקורין בל''א פירליב''ן מה דינם אם יכול לטלטל שם מן הבית והרבה טועים לומר פי תקרה דלשם וצד הבולט לרחוב יורד וסותם והוה כאילו בנוי עד למטה בארץ ומכאן משמע להדיא דדין שתחת הגג כרשות שלפניהם ט''ז ועיין בט''ז ס''ס שס''ה ס''ק ו' שכתב שם בשם מהרי''ל דאם יש לה בבליטה שלפני הבית ג' מחיצות ורביעית פי תקרה שרחבה ד' דטוב להחמיר אפי' בזה ע''ש וצ''ה לא מהני בפירליב''ן דלא מהני אא''כ עומד מרובה על הפרוץ כמ''ש סי' שס''ב:

ג

הלכות שבת

4,116

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמו

ז

כרשות: מנהג הנשים שעומדים תחת משקוף החלל של פתח להצניע המפתח תחת הפתח אף שהדלת נעול המשקוף הוא כלחוץ אף שאין מורין כן מ''מ אין צריך למחות עש''ת מ''ע קי''ב:

ג

הלכות שבת

4,117

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמז

א

לחוץ: ואם היתה ידו למטה מג' הוה כאילו הניחם בארץ וי''א דידו בתר גופו גריר עיין במ''מ פרק י''ג:

א

הלכות שבת

4,118

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמז

ב

מדרבנן: אבל מכרמלית לר''ה מותר דלא גזרינן גזירה לגזירה עבודת הגרשוני סי' ק''ד והיד אהרן חולק עליו ע''ש ועיין מ''ש בסי' רס''ו ס''ז:

א

הלכות שבת

4,119

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמז

ג

יד חבירו: דידו של אדם חשובה כד' על ד':

א

הלכות שבת

4,120

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמז

ד

אסור: לא משום איסור שבת אלא שמכשיל את חבירו וגורם לו להוציא חפץ ועובר משום לפני עור לא תתן מכשול. ואם הוא מונח באופן שאם אפי' לא היה בידו היה יכול ליטלו לא עבר אלפני עור ומ''מ איסורא דרבנן איכא דאפי' קטן אוכל נבילות ב''ד מצווין להפרישו כ''ש גדול שלא יסייע לו הרא''ש. ונ''ל דלעכו''ם ליכא איסור לסייע במידי דאסור לו כמו אבר מן החי אם לא דקאי בענין שאינו יכול ליטלו וכן איתא בהדיא בע''ז דף ו' וכ''כ התוספות שם דאסור להושיט למומרים דבר איסור ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות מלאכה בשבת אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר ודוקא בדבר המצוי אבל בדבר שאינו מצוי אסור אם לא מפני דרכי שלום עיין בגיטין דף ס''א ובע''ז דף נ''ה משמע ברש''י דאפי' בעכו''ם אסור לסייע בדבר שנצטווה ע''ש ועיין בי''ד סימן קנ''א סס''א ובש''ך שם. דרך ארץ לומר לאדם שעוסק במלאכה תצליח במלאכתך שבת דף פ''ט ואפי' לעכו''ם אבל מי שעוסק במלאכת איסור אסור לומר לו כך. גיטין ספ''ה:

א

הלכות שבת

4,121

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמז

ה

חבירו: ואם יד חבירו למעלה מיו''ד פטור דמקום פטור הוא ויש חולקין. מגיד משנה. הזורק ונעקר חבירו ממקומו וקבלו פטורין ואם רץ הוא עצמו וקבלו ה''ז ספק אם חייב שאין ההנחה גמורה עד שינוח במקום שהיה לנוח בשעת עקירה. הזורק מר''ה לר''ה ורה''י באמצע או מרה''י לרשות היחיד ור''ה באמצע פטור ואם הלך החפץ ב' אמות בר''ה זה וב' אמות בר''ה זה חייב. פשט ידו לפנים ונטל מים מעל גומא חייב שהמים כגוף אחד הם ואם נטל פירות או שמן מעל גבי המים פטור שהרי לא עקר מעל גבי מקום ד' שלא נחו על הארץ וכתב רמ''א כששולחים עכו''ם להביא שכר מחוץ לעירוב שיקח העכו''ם הכלי מעל השלחן ולא יתן הישראל שלא יעשה עקירה ועיין מ''א בסימן ש''ז סי''ד ס''ק כ' מש''ש:

א

הלכות שבת

4,122

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמח

א

חיוב: כלומר איסור חטאת דחיוב ליכא אלא אם כן תחלתו וסופו שגגה. המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך היה קנה בידו והגביה הקצה הא' והקצה השני מונח בארץ וחזר והגביה הקצה השני אפי' כל היום כולו פטור שהרי לא עקר החפץ כולו מן הארץ ואם משך החפץ וגררו על הארץ מתחלת ד' אמות לסוף ד' חייב שהמגלגל עוקר הוא. מ''א:

א

הלכות שבת

4,123

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמט

א

ד''א: מצומצמות גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט בה ידיו ורגליו עב''י:

א

הלכות שבת

4,124

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמט

ב

באמה שלו: היינו הזרוע:

א

הלכות שבת

4,125

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמט

ג

קטנה: והוא גדול נמצא שלא יספיקו לו ד''א:

א

הלכות שבת

4,126

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמט

ד

לחבירו: והיינו דוקא בתוך ר''ה או בתוך רה''י או בתוך כרמלית אבל להוציא מכרמלית לרה''י או מרה''י לכרמלית ודאי אסור. יד אהרן וכ''כ הט''ז וז''ל פשוט שזה אינו מועיל אלא לענין טלטול חוץ לד' אמות בר''ה או בכרמלית אבל להוציא מרה''י לכרמלית ודאי אסור וע''כ קראתי תגר על מה שראיתי באיזה קהלות בשבת שנותנין ספר תורה לבית הכנסת והולכין דרך הרחוב שהוא עכ''פ כרמלית ונושאין על ידי הושטה מאחד לחבירו בפחות מד' אמות ועושין איסור במה שמוציאין אותה מן הבית לרחוב דלזה לא מהני הושטה וע''י עכו''ם ודאי אסור להוציאה מן הבית וה''ל מצוה הבאה בעבירה לפי דעתי וכשנושאין בשבת תינוק לימול יש להתיר שיוציא עכו''ם התינוק מן הבית דלא להוציא מרה''י לכרמלית ואחר כך יטלטלוהו ישראל בפחות פחות מד''א וכן כשיכניסוהו לבית הכנסת צריך שיכניסו עכו''ם דהוה מכניס מכרמלית לרה''י כל זה נראה ברור וה' יכפר בעד השוגגים לזה עכ''ל. והמ''א בסימן של''א ס''ק ה' כתב ופשוט דאסור להביא התינוק לבה''כ דרך חצר שאינה מעורבת אפי' ע''י עכו''ם דהא יכולין למול בביתו. ואח''כ כתב דכיון דיש מקילין אפי' במלאכה דאורייתא במילה יש לסמוך עלייהו. ע''ש ועיין מה שכתוב בסימן רע''ו ס''ז (ובס' אבן העוזר העלה תקנה גם לזה דאותן שעומדים בחוץ יושיטו ידיהם לתוך הבית וחבירתה שתוך הבית מניחה התינוק לתוך הידים ואחר כך נוטלת בידים לחוץ ואז הוי זה עוקר וזה מניח דברה''ר פטור אבל אסור וא''כ בכרמלית לא גזרו כו' ע''ש באריכות בס' מגיני ארץ ד' פרופס):

ג

הלכות שבת

4,127

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמט

ה

מתחום שלו: ובחפצי הפקר שרי עיין סי' ת''א:

ג

הלכות שבת

4,128

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שמט

ו

להוליך: ואם עמד תוך ד''א לתקן משאוי הוי כמהלך וחייב אא''כ עמד לפוש מ''א. ועיין בתשובת עבודת הגרשוני סימן ק''ד מה שתמה בזה ועיין יד אהרן סימן שמ''ז בהגהת הטור:

ה

הלכות שבת

4,129

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנ

א

יעבירם: ואם העביר חייב. ראב''ד:

א

הלכות שבת

4,130

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנ

ב

וישתין: ואם השתין או רק חייב דמחשבתו משוי ליה מקום וה''ה לזורק בפי הכבשן או בפי כלב. מ''א:

ב

הלכות שבת

4,131

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנא

א

ג''ט: פי' המזחילה מונחת סמוך לגג ג' טפחים ואמרינן לבוד ושם גג על זה והוי כמוציא מגג לר''ה אבל מותר לקלוט מן האויר אפילו ידו תוך ג' למזחילה ולא שייך בזה לבוד דהא עכ''פ אינו מוציא מרה''י ממש ואין בחיוב הוצאה אלא במוציא ממש מרה''י ועיין ט''ז:

א

הלכות שבת

4,132

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנא

ב

מן הגג: לא חשיב כגג:

א

הלכות שבת

4,133

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנא

ג

ד' על ד': דהוי כרמלית:

א

הלכות שבת

4,134

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנא

ד

מעשרה: דגזרינן שמא יהא רחב ד' והוי רה''י ואסור ועיין מ''א:

א

הלכות שבת

4,135

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנב

א

ונשאר: ואם לא נשאר אפי' בכרמלית אסור. ב''ח מ''א:

א

הלכות שבת

4,136

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנב

ב

לעשרה: דהוי מקום פטור. אבל הגיע לי''ט שם הוי ר''ה ויש חשש שמא יפול כולו מידו ויבא לאתויי מר''ה לרה''י:

ב

הלכות שבת

4,137

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנב

ג

שנח: דאין חיוב אלא במונח על גבי משהו. ודוקא כשרבים מכתפים עליו הא לאו הכי הוי כרמלית וכיון דאגודו בידו שרי להביאו אצלו לכ''ע ב''ח ועיין במג''א שהעלה דאויר כרמלית ואוגדו בידו דאיכא ג' קולות אפי' בשאר דברים שרי ע''ש:

ב

הלכות שבת

4,138

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנג

א

מזה: ודוקא למעלה מיו''ד דהוי מרה''י לרה''י דרך מקום פטור אבל למטה מיו''ד אסור. רמב''ם:

א

הלכות שבת

4,139

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנג

ב

אסור לזרוק: משום גזירה דלמא מיגנדר ונפל ואתא לאתויי ואע''ג דבס''ג כתב רמ''א דבדבר רחב אין איסור בכל הכלים שאני הכא הוא זורק מגבוה לנמוך או להיפך וצריך לאמן ידיו משא''כ התם שהוא מניח. ט''ז:

א

הלכות שבת

4,140

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנג

ג

ואוסרין: אפילו אין בתחתון ד'. מ''א:

ב

הלכות שבת

4,141

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנג

ד

אסור: דוקא כלים ששבתו בתוך הבית עיין סי' שע''ב ס''ו:

ב

הלכות שבת

4,142

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנד

א

עומד: פי' הבור עצמה והוה המקום הפנוי שבין הבאר לכותל מקום פטור דפחות מארבע לא דרסי ליה רבים כלל. ט''ז:

א

הלכות שבת

4,143

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנד

ב

רחוק: פי' הבור עצמה דהשתא לא הוה מקום פטור אלא או רשות הרבים או כרמלית בקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ע''כ צריך שתהיה החוליא של הבור גבוה יו''ד ממילא הדלי ששואב בו הוא למעלה מיו''ד ושם לא הוה רשות הרבים והוא ממלא מרה''י לרשות היחיד דרך מקום פטור שכל שלמעלה מי' ברה''ר הוה מקום פטור מה שאין כן אם החוליא פחות מי' הולך הדלי דרך ר''ה ומטלטל מרה''י לרה''י דרך מקום ר''ה ועיין ט''ז:

א

הלכות שבת

4,144

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

א

גזוזטרא: פי' דף היוצא מן הכותל למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון פתוח לה וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית לרה''י ע''כ צריך שיעשה מחיצה כל סביבה דהשתא הוי כל שנגדה עד למטה רשות היחיד דאמרינן גוד אחית:

א

הלכות שבת

4,145

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ב

פתוח: דאם לא כן הוי כרמלית ומותר לטלטל מכרמלית לכרמלית כמו שכתוב בסימן שמ''ו סעיף ב'. מ''א ע''ש:

א

הלכות שבת

4,146

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ג

מחיצה: גבוהות י' עסי' שנ''ו:

א

הלכות שבת

4,147

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ד

לשפוך: ואע''פ שהיא סמוך לרקק שהוא ר''ה מ''מ כיון שאין כוונתו להוציאה לר''ה שרי. מ''א ע''ש:

א

הלכות שבת

4,148

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ה

בספינה: משום דהמים כרמלית הם והספינה רה''י:

א

הלכות שבת

4,149

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ו

שהקילו: פי' שבגזוזטרא הנזכר ברישא צריך דוקא מחיצות והקולא היא דאמרינן גוד אחית אבל בספינה יש עוד קולא דלא צריך אפי' מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדים כאילו היו שם מחיצות ואח''כ אמרינן גוד אחית:

א

הלכות שבת

4,150

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ז

בתוך י''ט: פי' מעל המים אבל מחיצות הספינה גבוהין יו''ד ואם אין מחיצות הספינה גבוה יו''ד הוי כרמלית ומותר לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה. רש''י כיון שעומד בכרמלית. מ''א ע''ש:

א

הלכות שבת

4,151

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ח

נקב: עיין ט''ז שהעלה שיעשה נקב בזיז והאי מילתא שכתב כאן ועושה בו נקב כו' היא שלא בדקדוק אלא ממלא בהדיא מן המים לספינה. וכ''כ הרמב''ם וז''ל אבל אם הוא למעלה מיו''ד מוציא זיז כל שהוא וממלא שהרי דרך מקום פטור ממלא וכו' הרי שלא זכרו כאן שיעשה נקב בזיז כמ''ש בריש' כשהוא בתוך יו''ד אלא ודאי הכוונה שדרך אויר מקום פטור ממלא בהדיא ע''ש וכ''כ הב''ח:

א

הלכות שבת

4,152

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

ט

לשפוך: וה''ה לזרוק עצמות וקליפין. ראב''ן. וכתב הט''ז נ''ל דזה קאי אאין גבוה יו''ד בדפני הספינה דצריך מקום ד' אבל לשפוך א''צ זיז כלל אלא שופך בהדיא על דופן הספינה כיון דאין כאן אלא כחו משא''כ אם שופך קצת רחוק מן הדופן הוי זורק מרה''י לכרמלית ממש. ואם יש בו גבוה יו''ד ואינו רוצה לשפוך על הדופן כגון שהם סרוחים והריח יכנס לתוך הספינה ורוצה לשפוך מרחוק לכותל צריך ג''כ היכר זיז כל שהוא עכ''ל:

א

הלכות שבת

4,153

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

י

קשורות: וצריך שלא יהיו ביניהם ד' טפחים. ירושלמי:

א

הלכות שבת

4,154

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

יא

המים: דקא מטלטל מרה''י לרה''י דרך מקום פטור ועיין מ''א:

א

הלכות שבת

4,155

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

יב

להתיר: כגון שיעשנה למטה סביב:

ב

הלכות שבת

4,156

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

יג

פחות מג': פי' סמוך דאז הוי כלבוד והוי חורי רה''י מרדכי ועיין ס''ג בהג''ה:

ב

הלכות שבת

4,157

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

יד

פטור: דאינה רחבה ד' ומיירי שמפנה ממש על הצואה ואע''פ שנופלת אח''כ לכרמלית שרי:

ג

הלכות שבת

4,158

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

טו

עמוקים: וב''ח הביא תוספות דשרי במחיצה תלויה אפי' אין עמוקים יו''ד כ''כ המ''א ע''ש:

ד

הלכות שבת

4,159

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנה

טז

רחוקה: דממילא שניהם נוחים להשתמש בשניהם ואוסרים זע''ז מש''ה אם עשו מחיצה לעליונה בשותפות אוסרות זע''ז וכ''ש אם עשו שתיהן לתחתונה דעליונה אוסרת על התחתונה דניחא לה להשתמש בתחתונה ע''י שלשול אבל אם כל א' עשתה לבדה ואין לה חלק במחיצת חבירו אינה אוסרת עליהם וכן אם עשו לשניהם מן השותפות ומ''מ כל אחד משמש בשלו וגילה דעתו דסילקה נפשה מחבירתה שוב אינה אוסרת עליה וכל זה באין רחוק ביניהם ד''ט אבל רחוק ד''ט אין התחתונה יכול' להשתמש בעליונה אלא בתשמיש אויר ולאו תשמיש הוא ע''כ אינה יכולה לאסור על העליונה ואגובה יותר מיו''ד ביניהם לא קפדינן דמשמש ע''י זריקה אע''פ שהיא תשמיש קשה:

ה

הלכות שבת

4,160

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

א

עמוקה יו''ד כו': דבשיעור זה נעשה רשות לעצמה והוי כרמלית אפי' בחצר אבל אם אינה עמוקה עשרה או שאינה רחבה ד' אינה כרמלית והוי כרשות שעומדת שם אי בר''ה הוי ר''ה ואי ברה''י הוי רה''י:

א

הלכות שבת

4,161

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

ב

מחיצה: אבל מחיצות החצר שהיא תלויה ועוברת אינה מועלת לה כיון שלא נעשית לשם מים. רש''י ועיין מ''א:

א

הלכות שבת

4,162

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

ג

משוקע: לחלוק בין מים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים:

א

הלכות שבת

4,163

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

ד

באמצע: פירוש שבצד הכניסה ובצד היציאה עשה מחיצה לרחב האמה אלא שלא עשה מחיצה בצד הכניסה כולה בחתיכה א' אלא בב' חתיכות דבאמצע המחיצה הניח מקום פנוי וכן במחיצה של צד היציאה ועשה כן כדי שבאותו מקום הפנוי ילכו המים אם אותו המקום הפנוי אינו ג' על ג' הוי כלבוד עיין ט''ז:

א

הלכות שבת

4,164

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

ה

למלאות: אע''פ שהיא עמוקה יו''ד ורחבה ד' דכיון שנכנס לחצר ואינו יוצא ממנו הוא כבור שבחצר ומחיצות החצר מתירות אותו משא''כ באמת המים שנכנסה ויוצאה וחולקת רשות לעצמה והוי כרמלית. ראב''ד וריטב''א עיין ב''י ובט''ז:

ב

הלכות שבת

4,165

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

ו

בחצר: דפעמים שהמים שוקעים והמחיצה ניכרת אבל בבית אין המחיצות ניכרות:

ב

הלכות שבת

4,166

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנו

ז

בחצר: כלומר דאסור לטלטל בחצר. ואם הלשון ים עמוק יו''ד הוא נחשב למחיצה ומותר לטלטל בחצר אבל אסור למלאות ממנו כיון שאין מחיצה ע''ג בינו לבין המים שבחוץ שהרי נפרץ במילואו והים הוי כרמלית. ראב''ד ורא''ש. כתב הט''ז באותן מקומות שיש נהר סמוך לחצירות פשוט שאסור לשאוב מים כי הוא ממלא מים מכרמלית לחצר שהוא רה''י ובזה לא מהני עירוב ורבים נכשלים בזה עכ''ל:

ב

הלכות שבת

4,167

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

א

לכסותה: שאם לא יכסנה ה''ל ר''ה ואם עמוק ג' הוי כרמלית אבל אם היא מכוסה אין לה אלא מקום פטור:

א

הלכות שבת

4,168

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ב

וקטין: כגון שהוא ארוך ח' אמות ורחב ב'. ומ''מ יש כאן שיעור לבלוע סאתים:

א

הלכות שבת

4,169

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ג

הגשמים: שאין אדם מקפיד על לכלוך חצירו ואינו מתכוין שיצאו לחוץ:

א

הלכות שבת

4,170

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ד

סמוכות: בתוך ד''ט:

א

הלכות שבת

4,171

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ה

לכרמלית: לפי שאין כאן אלא כחו וכחו בכרמלית לא גזרו כמ''ש סי' שנ''ה ס''א ועיין ססי' זה דיש חולקין וס''ל דאין חילוק בין כרמלית לר''ה עיין שם:

א

הלכות שבת

4,172

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ו

ביב: פי' חריץ העשוי לקלח שופכין שבחצר לר''ה:

ב

הלכות שבת

4,173

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ז

לשפוך: דקים לן בד' אמות יש שיעור לבלוע ואפי' אי נפקא לבראי לא לכך איכוין ושרי:

ב

הלכות שבת

4,174

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנז

ח

ר''ה: מ''מ שייך למגזר בעיר גדולה שיש ס' רבוא. מ''א ע''ש:

ג

הלכות שבת

4,175

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

א

מסאתים: דאז נקרא כרמלית אבל אם הוא סאתים נקרא קרפף והוא רשות א' עם החצר לכלים ששבתו בתוכה ולא לכלים ששבתו תוך הבית כמ''ש סי' שע''ב:

א

הלכות שבת

4,176

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ב

וקטין: כגון שהוא ארוך מאה אמה ורוחב נ' אמה שהוא עולה כמרובע של ע' אמה:

א

הלכות שבת

4,177

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ג

אמה: כחצר המשכן שהיה אורך מאה אמה ורוחב חמשים. אבל פחות מאמה אחת שרי. מ''א:

א

הלכות שבת

4,178

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ד

סמוך לביתו: היינו בתוך אלפים אמה שיוכל לטייל בה וה''ה אם יש סוכת שומרים שדר שם ביום ובלילה או בית דירה אע''פ שאין דר שם בקביעות. הג''מ ועיין מ''א:

א

הלכות שבת

4,179

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ה

בית דירה: קודם שהוקף עיין מ''א:

ב

הלכות שבת

4,180

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ו

עשרה: דאם יש בגובה יו''ד שרי בלא''ה כמ''ש ס''ו אם הרחיקה ג' טפחים:

ב

הלכות שבת

4,181

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ז

מיעוט: לפי שדרך ליטע בו אילנות וה''ה בור דתשמיש הגינה הוא להשקותו ועיין ב''י דמשמע דדבר אחר שאינו צורך הגינה ממעטו:

ד

הלכות שבת

4,182

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ח

סאתים: וה''ה פחות דהמיעוט בטיל לגבי הרוב וה''ל נזרע כולו ואסור עיין מ''א וט''ז. ובתשובת חכם צבי סי' נ''ט וסימן נ''ז ועיין יד אהרן:

ט

הלכות שבת

4,183

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

ט

אסור: דה''ל כרמלית כמ''ש סי' שע''ב ס''ב ומה שלא נזרע הוי כחצר ופרוצין זה לזה שאין מחיצה ביניהם וה''ל כנפרץ במלואו למקום האיסור:

ט

הלכות שבת

4,184

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

י

גנה: פי' ואין גדר בין החצר ובין הגנה. ואם יש גדר ביניהם החילוק הוא בזה בגינה עצמה דאם הגינה יותר מסאתים אסור לטלטל מחצר לתוכו בכל גווני ואם היא סאתים או פחות מותר לטלטל בתוכה אפילו כולה ומן החצר לתוכה בכלים ששבתו בחצר אבל לא לכלים ששבתו בבית ע''כ ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת דא''א ליזהר בזה וכבר זכר רמ''א בסי' של''ו ס''ג מזה לאסור מטעם אחר ע''ש. ואפי' לטלטל סכינים או מפתח בחגורו מחצר לגינה אסור דהוה כלים ששבתו בבית וכאן לא שייך היקף לדירה דזרעים מבטלים הדירה והרבה נכשלים בזה. ט''ז:

י

הלכות שבת

4,185

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

יא

לבית: דשמא זרעים מבטלין דירת חצר וה''ל כולו קרפף ואפילו של אדם אחד אסור לטלטל לבית ב''י ריטב''א והגינה והחצר מצטרפין. ב''י מרדכי:

י

הלכות שבת

4,186

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

יב

החצר: דהו''ל כרמלית וחצר נפרץ במילואה:

י

הלכות שבת

4,187

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

יג

ממנה: משמע אבל מהחצר לבית מותר אע''ג דהחצר אסור בו בעצמו אינו אוסר את החצר לאוסרו על הבית ולא אמרינן דנפרץ במילואו למקום האיסור אלא באסור מצד עצמו. אבל בטור כתב אסור להוציא ממנו לבית שגם מהחצר אסור וכתב המ''א ומיהו אם הגינה פחות מבית סאתים שרי לטלטל מגינה לבית דבטיל לגבי חצר דאינו חשוב לה בפ''ע ע''ש:

י

הלכות שבת

4,188

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

יד

טפחים: דפחות מיו''ד טפחים ה''ל כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן ועיין מ''א:

יא

הלכות שבת

4,189

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שנח

טו

הקרפף: ומיירי כשיש להחצר גיפופים ונפרץ פחות מיו''ד דאל''כ אף החצר אסור דנפרץ במילואו הג''א ועיין ססי' ש''ס:

יג

הלכות שבת

4,190

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שס

א

גרועות: אבל מחיצות גמורות מותר אפי' יותר מסאתים דהוקפו לדירה שהרי הקיפום לדור בהם בשבת. רש''י:

א

הלכות שבת

4,191

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שס

ב

שתי: כגון שנטע קנים פחות פחות מג'. ערב כגון שהקיף ג' חבלים פחות פחות מג' והחבלים יותר על טפח:

א

הלכות שבת

4,192

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שס

ג

שנים: ר''ל דאין נותנים לשניהם אלא סאתים ועיין ט''ז:

א

הלכות שבת

4,193

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שס

ד

סאין: והט''ז כתב דבכל גווני אם ישתייר בית סאתים אסורים ע''ש:

א

הלכות שבת

4,194

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שס

ה

האמצעי: אבל החיצון השני שרי:

ג

הלכות שבת

4,195

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שס

ו

החיצונים: נ''ל דלדעת הראשונים דלעיל גם האמצעי מותר דנחשב כחצר לחיצונה. ב''ח מ''א:

ג

הלכות שבת

4,196

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שסא

א

מעשרה: ואם תוכו יו''ד אע''פ שמצד החצר אין בו יו''ד אין צריך סולם. ב''י:

א

הלכות שבת

4,197

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שסא

ב

סולם: דגלי דעתיה דסלקיה לגג מן ר''ה בסולם קבוע:

א

הלכות שבת

4,198

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שסב

א

שאינו: נ''ל שאם מילא הקש לשם דירה כמ''ש סימן שנ''ח ס''ב אפי' לא נטע האילן לכך אם רוב הדופן מן הקש הוי מוקף לדירה. מגן אברהם:

א

הלכות שבת

4,199

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

שסב

ב

אין מטלטלין: ואף תחתיה אין מטלטלין שבטל מחיצותיה מתורת דירה. ב''ח:

ד

הלכות שבת