Unnamed: 0
int64
0
42.6k
bookname
stringclasses
9 values
siman
stringlengths
1
4
sek
stringlengths
1
1.63k
text
stringlengths
2
18.1k
seif
stringlengths
1
3
topic
stringlengths
10
32
4,200
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסב
ג
כפותים: שלא יברחו:
ה
הלכות שבת
4,201
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסב
ד
עוד: ואם אדם אחר רשאי לעשות מהם מחיצה הוי ספק. ב''י:
ה
הלכות שבת
4,202
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסב
ה
ולהרמב''ם: אבל ברוח ג' של מבוי מהני כמ''ש סי' שע''ג סל''ד:
י
הלכות שבת
4,203
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסב
ו
וקנה: ואפי' אחד גסה מחבירו. מ''א:
יא
הלכות שבת
4,204
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסב
ז
מכוונים: אבל מרוחקים ממנו אפי' כל שהוא פסול. מ''א:
יא
הלכות שבת
4,205
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסב
ח
מן הצד: ואם עשה גם קנה אחר תחתיו כשר מ''מ יש לשלוף קנה הפסול מפני הרואים כנה''ג בשם הרא''ם. ועיין ט''ז:
יא
הלכות שבת
4,206
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
א
כל שהוא: אפי' פחות מאצבע. ב''ח מ''א:
ג
הלכות שבת
4,207
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ב
קאי: ואפילו אין הרוח מפילו אלא מנידו כמ''ש ריש סי' שס''ב:
ה
הלכות שבת
4,208
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ג
מסיד: וכתב הט''ז ועכ''פ בעי דלהוי בהאי מיחוי קצת דבר ממש ועב קצת ולא סגי במראה הסיד שניכר על הכותל לחוד דעכ''פ בעי שיהיה עב כחוט הסרבל וראיתי מורה א' שצוה לרשום בכותל במקום לחי במין עפר לבן שקורין קריי''ד וטעה מאוד בזה עכ''ל ע''ש ועיין בשכנה''ג שהעלה דלחי מסיד מחוי מהני אפי' לצורת פתח דבעי קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן אם עשה לחי מכאן ולחי מכאן מסיד מחוי וקנה על גביהן מכוון לצורת פתח ע''ש וכ''כ הט''ז ע''ש ועיין בתשוב' שבות יעקב ח''ב סי' ח':
ז
הלכות שבת
4,209
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ד
מעצי: דכיון דלא בעי אלא שיעור זוטא לא החמירו חכמים תוס'. ועיין ט''ז וביד אהרן:
ח
הלכות שבת
4,210
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ה
בין: עיין ט''ז בזה:
ט
הלכות שבת
4,211
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ו
ואינה: ואפי' מרוחקת משני הכתלים אמרינן לבוד:
כא
הלכות שבת
4,212
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ז
תחת: כתב הט''ז נ''ל כיון דצריך להעמיד קנים למטה בגובה י' א''צ לקשור החבל למעלה בקנים אלא יכול לקשור החבל אפי' בגג מזה ומזה כיון דעיקר צורת הפתח מכח הקנים שלמטה גם א''צ ליזהר היאך הוא נקשר למעלה בגגים אלא שצריך שיעמדו הקנים מכוונים תחת החבל ונ''ל עוד דאם למעלה מן הקנים שמעמידים למטה יש גג שמפסיק בין גובה החבל להקנים יש איסור בזה דלא הוה צ''ה כיון שהגג מפסיק בין החבל להקנים ואין עושין צ''ה בענין זה אלא צריך שיפתח נקב גדול בגג למעלה מהקנים בענין שיהיו מכוונים תחת החבל בלי הפסק ועוד נראה לי באם יש תחת החבל בכותל יוצאים חפופים עד י' טפחים סמוך לקרקע שפיר יש לסמוך עליהם מע''ש במקום קנים של לחי וגם כן צריך שיהיו החפופים מגולים למעלה תחת החבל עכ''ל מ''ש. ועיין מ''א ועיין מ''ש בס''ק ג':
כו
הלכות שבת
4,213
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ח
שאין: כלומר שאין פתחו רחב ג' אע''פ שתוכו רחב הרבה:
כח
הלכות שבת
4,214
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
ט
הים: ובנהרות שלנו שדרכן להתייבש בקיץ הרבה פשיטא דאסור מ''א ע''ש. ובט''ז שאלה בק''ק שטייני''ץ במדינות מעהרין נהגו לטלטל בשבת בלא עירוב על סמך שהעיר מוקף נהר סביב וקנו הרשות מהשר והאריך בפלפולו ופסק לאיסור שיעשו להם עירוב כנהוג בכל הקהלות שאינם מוקפות חומה אכן אם יש על שפת הנהר ביבשה מקום מדרון גבוה עשרה במשך ד' אמות כמ''ש סל''ו נחשוב אותו מדרון במקום מחיצה עכ''ל וכתב המ''א ודע דעכ''פ בעינן שיהיה הים סמוך ממש לראש המבוי אבל אם הוא רחוק מהבתים יו''ד אמות צריך תיקון דאותו מקום הוי פרוץ. ובקושטנטינא אע''פ שפרוצ' לים בכמה מקומות יותר מיו''ד כסתום דמי כנה''ג בשם רי''ט ועיין מ''א. ודע דאם נקרשין בימות הגשמים בטלה המחיצה ואסור לטלטל ועיין בתשובת חכם צבי סימן ל''ז. (ועיין בס' אבן העוזר שהאריך להוכיח שאין מים הנקרשים מבטלין המחיצות ע''ש בספר מגיני ארץ דפוס פרופס):
כט
הלכות שבת
4,215
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
י
באמצע: דאפי' חצר א' יכולין לחלוק בכה''ג הרא''ש. ועיר המוקפת חומה בדלתות ראויות לנעול זולתו בפתח אחד הפתח ההוא לא גרע מלחי או קורה וכל העיר כמבוי אחד שיש לו לחי בראשו ושאין מערבין אותו לחצאין ואם יש פרצה בטל הכשירה ועסי' שס''ה ס''ב ויכול להכשיר חציה ולהניח חציה. ב''י סימן שס''ד מ''א:
לא
הלכות שבת
4,216
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
יא
שמן: בט''ז מגיה שצ''ל שיש יותר מיו''ד מן הפס לכותל כמ''ש בטור ע''ש:
לג
הלכות שבת
4,217
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסג
יב
ובזה: ואם כל העיר מוקפת תל ואח''כ בנה בה בתים אסור כמ''ש סימן שנ''ח ס''ב מ''א ועשו''ת אמונת שמואל סי' מ' אם חריץ סביב לעיר רחב ד' ועמוק יו''ד מותר לטלטל על ידו עיין שם וכן כתב חכם צבי סי' ד':
לו
הלכות שבת
4,218
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסד
א
מפולש: ולדידן במבוי עקום צריך תיקון כמו במפולש ובכל מקום שמתקנין עירוב במבואות צריך ג''כ תיקון בעקמימות. ט''ז ועיין מ''א בסימן שס''ב ס''ק כ''ז מש''ש:
ג
הלכות שבת
4,219
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסה
א
עומד: אבל אם לא נשאר עומד צריך שיעמיד פס ד''א דתחלת מבוי ד''א כמ''ש סי' שס''ג:
א
הלכות שבת
4,220
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסה
ב
בקעי: פי' מקום מטונף או מקולקל בטיט ואין דרך רבים לעבור באותה מחיצה רש''י וכ''ש אם נשתיירו גדודים המעכבים ההילוך אמרינן בגמ' בדף ה' דחצר פרצתו ביו''ד אמות וכמ''ש ס''ג וצ''ע במבואות שלנו אם יש להם דין חצר לענין זה וה''ה בעיר המוקפת חומה ונפרץ בה פרצה בד''ט ובקעי בה רבים לדידן דקי''ל דיש לה דין חצר צ''ע אם יהא מותר ויש להחמיר. מ''א ועיין עוד במ''א בסי' שס''ג סכ''ו מש''ש:
ב
הלכות שבת
4,221
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסה
ג
מוקפת: דהוי כחצר א' וכשנפל התיקון אין הפסק בינם לעכו''ם והוי כחצר שלא עירבו דאמרינן שבת הואיל והותרה הותרה דהרי מחיצות החיצונות קיימות כמ''ש סי' שע''ד ס''ב ועיין בסי' שס''ג סכ''ו ועיין מ''א:
ז
הלכות שבת
4,222
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסה
ד
עומד: פי' כגון במקום ששכיחי עכו''ם שמקלקלין העירוב באותו לילה:
ז
הלכות שבת
4,223
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסה
ה
אסורות: עיין מ''א ודע דאותן חצירות האסורות לטלטל אפי' בבית א' אסור מחדר לחדר כמ''ש סי' ש''ע ס''ג ע''ש. וצריך להזהיר על זה במקומות שאין להם לחי או קורה. ולדידן שאנו מניחים העירוב בבה''כ אם נשבר התיקון באותו מבוי כל המבואות אסורות אפילו יש להם תיקון בפ''ע אלא א''כ יכולין להביא העירוב אצלו ולכן במקום שאין לחי או קורה שאסורים לטלטל במבוי ואין בעיר שני בתי החורף בבית א' לא יעשו עירובי חצירות בפסח דהוי ברכה לבטלה. מ''א ע''ש:
ח
הלכות שבת
4,224
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
א
לחצר: וה''ה מבית לבית עיין סס''ב ורסי' שנ''ג וסי' ש''ע ס''ג:
א
הלכות שבת
4,225
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ב
בתים: דאותן שאין להם בתים בספינה הרי הם כשרוין בחצר א' עי' סי' ש''ע ס''ג:
ב
הלכות שבת
4,226
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ג
מחיצות: פי' גבוה יו''ד מקרקע הספינה אע''פ שאינה גבוהה י' מן המים מותר לטלטל בתוכה ועיין סי' שנ''ה:
ב
הלכות שבת
4,227
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ד
לטלטל: דהוי כרמלית אבל מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לכרמלית שרי. אמרינן בגמרא שם ספינות קטנות הרחבות מלמעלה וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין אפ''ה הוי רה''י אם יש להם מחיצות יו''ד דאמרינן גוד אחית ובאגודה סי' קי''ג אם אין רחבה ד''ט בתוך גובה ג' אז הוי כים ואין מטלטלין בה אלא בד''א ומותר לטלטל מתוכה לים. עיין סי' שמ''ה ובתוספות חולקין ופי' שהספינה יש לה דפנות וקרקעות העשויות נסרים וחלל בין הנסרים והמים נכנסין בה ויושבין בה כמו במים אפ''ה הוי רה''י שאנו רואין כאלו דופני הספינה עקומין ומסבבין כל הספינה ונמצאו הנסרין מחוברין ע''ש. ואם יש בית בספינה והספינה אין לה מחיצות יו''ד אסור להוציא מהבית לספינה ואם יש לה מחיצות יו''ד א''צ עירוב כיון דאין שם אלא בית א'. מ''א:
ב
הלכות שבת
4,228
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ה
פת: שהרי אין העירוב אלא שנחשוב כאילו כולן דרין שם והרי הוא דר שם:
ג
הלכות שבת
4,229
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ו
ארבע: ואם יש בו לרבע ד''א על ד''א סגי. רלב''ח ק''י:
ג
הלכות שבת
4,230
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ז
לשנותו: אפי' יש קצת טעם לשנותו מהרי''ק סקי''ג. אבל אי איכא טעמא רבה משנין רשד''ם. ואם מכר ביתו לאחר אין בידינו ראיה ברורה שיזכה הקונה בדבר ראב''ח ומ''א כתב אף במוכר ביתו מניחין בו ע''ש:
ג
הלכות שבת
4,231
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ח
אחר: אפי' נותן השני מעות להניח בביתו רדב''ז ח''א סי' י''ז. ואם בתחלת הנתינה התנו לשנות מותר לשנות כנה''ג ועיין יד אהרן שחוכך בזה. ואם הוא דבר שצריכים ליתן מעות לזה יכולין לשנות ליתן לאחר ובכולן אם עברו ונתנו בבית אחר אין מוציאין ממנו ומ''מ צ''ע למעשה. כנה''ג:
ג
הלכות שבת
4,232
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
ט
קטן: אבל עכו''ם אסור לקבצו כנ''ל. מ''א:
ג
הלכות שבת
4,233
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
י
בבית הכנסת: וכתב הט''ז נ''ל באם הבה''כ או שאר בית שמונח בו העירוב הוא בענין שאסור לטלטל שם כגון שאין שם עירוב מבואות או שהוא חוץ לעירוב אין כלום באותו עירוב כיון שהטעם של עירובי חצירות כתב הטור דאנו חושבין כאילו כולן דרין באותו בית וכל החצירות שייכים לשם וכאן א''א לומר כן דהא אסור לטלטל שם מן החצירות אלא יניחו בבית שמותר לטלטל שם וכ''ש במקום שאין שם עירוב בעיר כלל דאסור לטלטל מבית לבית שאין לעשות שם עירובי חצרות כלל אם לא לאותן שמותרים לטלטל מחצרם לחצר שמונח העירוב עכ''ל ע''ש. ועיין מ''ש ססי' שס''ה ס''ק ה' בשם המ''א:
ג
הלכות שבת
4,234
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
יא
בפרוסה: משום איבה שיבואו לידי מחלוקת שיאמר אני נותן שלימה ואתה פרוסה ואפי' כולם בפרוסות חיישינן שיחזור הדבר לקלקולו. וזה דוקא בשבת ראשון אבל אח''כ מותר. ט''ז ע''ש:
ו
הלכות שבת
4,235
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
יב
חלת: פירוש אפי' אינו שלם שרי שהשכנים סוברים שנטל חלה מן הפת:
ו
הלכות שבת
4,236
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
יג
מחמתן: דלדידהו הוי תחלת עירוב:
ט
הלכות שבת
4,237
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
יד
הראוי: עיין בתשובת חכם צבי סי' קי''א:
יא
הלכות שבת
4,238
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסו
טו
עירוב: צ''ע אם אדם אחר שאינו דר באותו העיר יכול לברך ברכה זו ונראה לי דיכול לברך דהא אלו לא עירבו אף הוא היה אסור לטלטל וא''כ גם הוא שייך במצוה זו מ''א ע''ש והעיקר דהשמש יתן העירוב להרב ויזכהו לכל הקהל על ידו וכ''כ במנהגים ולפ''ז אם חשכה ליל יו''ט ראשון ולא זיכה אסור לזכות ביו''ט כמ''ש סי' תקכ''ח אלא על תנאי ואם יו''ט אינו סמוך לשבת אין לערב עד שבת. ומיהו אם שכחו לזכות עד שבת מותר לטלטל כמ''ש רמ''א ס''ו. בנוסח שלנו מגג לגג עיין רסי' שע''ב. ואומר לכל שבתות השנה כמ''ש סי' שס''ח. ויש''ש בפ''ק דביצה סל''ד כתב לומר ג''כ ליו''ט ואין בזה משום שינוי מנהג ועיין סי' תקי''ח. ועיין תשובת ב''ח ספ''א ובמהר''מ בוטין סי' צ''ח:
יד
הלכות שבת
4,239
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסז
א
לזכות: נ''ל דממזונותיה רשאה לזכות. מ''א:
א
הלכות שבת
4,240
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסז
ב
בני חצר: וה''ה אשתו. מ''א ע''ש:
א
הלכות שבת
4,241
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסז
ג
הוי עירוב: נ''ל דזהו דוקא לדעת הי''א שבני חצר נוטלין בע''כ אבל לסברא הראשונה לעולם אין יכולין לערב בלא דעת אשתו ועיין מ''א:
א
הלכות שבת
4,242
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסח
א
נתקלקל: זה מיירי בשבת ראשון דנתקלקל קודם שנכנס שבת ראשון דאלו בשבת שניה א''צ תיקון דהא סוף עירוב הוא וכשר בנשתייר אפי' בכל שהוא כמ''ש אח''כ:
א
הלכות שבת
4,243
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסח
ב
אפי': ומ''ש בסי' שס''ו שאין מערבין בפרוסה היינו בשבת ראשון. והסכמת האחרונים דאין לסמוך על עירוב שנתמעט ונהגו לעשות אחר שלם עיין. ט''ז ומ''א:
ד
הלכות שבת
4,244
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסח
ג
טוב יותר: וכתב הט''ז ולענד''נ דיותר טוב לערב כל ע''ש דרוב פעמים שהמצה של העירוב מתקלקלת ומתעפשת מאורך הזמן ואינו ראוי לאכילה כלל והוה כלה לגמרי ועוד יש מנהג בקצת קהילות שבע''ש הגדול הולך השמש מבית לבית ונותן לכל אחד קצת ממצת העירוב וזהו איסור דהרי באותה שבת אין שם עירוב כלל ואולי נתפשט המנהג שהיה השמש משייר בבה''כ מן העירוב חתיכה קטנה דסוף עירוב הוא וטועים בזה שמחלקו כולו. ע''כ טוב עכ''פ לערב אותו שבת משלו ולזכות לכל הקהלה והרוצה לעשות עצהי''ט לערב משלו בכל ערב שבת ויזכה ע''י אחר ובזה לא חיישינן לקלקול העירוב של בה''כ ולא יברך כיון שיש בבה''כ מצת העירוב והברכות אינן מעכבות עכ''ל ע''ש:
ה
הלכות שבת
4,245
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסט
א
אינו: הטעם בטור שלא כוון לזכות לו במתנת חנם אלא בשביל מעות שקיבל ומעות אינן קונות נמצא שאין לו חלק בעירוב עיין מ''א:
א
הלכות שבת
4,246
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסט
ב
נתן: דהוי חליפין וכיון שזכה זה בכלי זכה זה בפת. ט''ז:
א
הלכות שבת
4,247
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שסט
ג
לבעל הבית: משום דאין דרך בעל הבית למכור משלו וכאלו אמר ערב לי:
א
הלכות שבת
4,248
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
א
בבית שער: אע''פ שיש לו ד' מחיצות כיון שעוברים דרך שם לא הוי דירה:
א
הלכות שבת
4,249
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ב
שאינם: והוא הדין סוכת החג בחג יומא דף י':
א
הלכות שבת
4,250
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ג
כבדן: צ''ע דמה גבול יש לכובד זה דמשוי שקשה לא' נוח לב'. לכן יש להחמיר בזה רק דברים המוקצים מ''א. וכתב ב''י בשם מהרי''ק דאפי' יש פינה מיוחדת לבעל הבית מקרי תפיסת הבית ע''ש:
ב
הלכות שבת
4,251
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ד
יש אומרים: קאי אסעיף זה ולא אסעיף א':
ב
הלכות שבת
4,252
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ה
ומוליכים: פי' שהם מוליכין עירובן אצל אחרים כמ''ש ס''ה דמגו דאסרו הני אחרים אסרי נמי הנך שדרים שם בבית שיש לו לבעה''ב בו תפיסת יד:
ב
הלכות שבת
4,253
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ו
שכרה: א''כ לא יוכל לסלק חבירו מן הבית וה''ל כב' בעלי בתים:
ב
הלכות שבת
4,254
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ז
עוברים: ומה''ט בבתים שלנו אם נתקלקל העירוב אסור לטלטל מחדר לחדר אם אין לבעה''ב תפיסת יד וגם מחדר לבית אסור אם דרים שם שנים עמ''ש סי' שס''ה מ''א ועיין בדברי שמואל סי' קפ''ב שהורה פנים לכאן ולכאן בב' בתים של ב' בעלי בתים הדבוקות זו לזו וכותל א' מבדיל ביניהם מכל חצר או הפסק אחר אם מותר לטלטל מזו לזו בלי עירוב ע''ש:
ג
הלכות שבת
4,255
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ח
מלמד: דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו תוס' ואם החדרים מושכרים להם ומשתמשין כל א' בפני עצמו אוסרין כמ''ש ס''ב. מ''א:
ג
הלכות שבת
4,256
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
ט
פרס: אפי' לחם. ב''י:
ה
הלכות שבת
4,257
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
י
לשלשים: משמע ביותר מלמ''ד יום אוסר וזה מיירי ביחיד הדר במקום אבל במקום שיש קהל ועשו עירובי חצירות בע''פ כדרכנו אז פטור גם בזה כיון שלב ב''ד מתנה על כל שיתוספו דיורים כמ''ש סי' שס''ו ס''ק ט''ו ע''ש:
ח
הלכות שבת
4,258
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שע
יא
אוסרים זה על זה: ודוקא שיש לכל אחד חדר מיוחד לאכילה כמ''ש ס''ג ואם הוא במקום עכו''ם צריכין לשכור רשותו עיין ססי' שפ''ב וססי' שצ''א. מ''א:
ח
הלכות שבת
4,259
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעא
א
בחצר: עיין ט''ז שהעלה דגם גבי עכו''ם יש לדון כן באם ודאי הסיח מלבו בע''ש ונמלך בשבת ובא. ע''ש:
ב
הלכות שבת
4,260
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעא
ב
השוק: פירוש מסתמא לא עירב וה''ה באחד מן החצר שלא עירב ומש''ה אם מת מחשיכה אוסר:
ג
הלכות שבת
4,261
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעא
ג
וגר: פי' ועירבו ביחד וכשמת הגר מבעוד יום בטל העירוב שלו וזה ישראל אחר יכול להחזיק אף ע''פ שלא החזיק עד שחשיכה חשבינן כאילו החזיק מבעוד יום ואוסר אבל מת גר בשבת נשאר ההיתר הראשון של עירוב הגר בין השמשות:
ה
הלכות שבת
4,262
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעא
ד
ויערבו: ואם מת בשבת אוסר כיון שאין העירוב ראוי להתקיים כל השבת דרוב גוססין למיתה כמ''ש סי' שפ''ג. מ''א:
ו
הלכות שבת
4,263
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
א
ארבעה: ואפי' הוא ארוך הרבה צריך שיהא ברחבו ד'. ואז מותר לטלטל אפי' דרך פתחים קטנים ב''י ואם אין ביניהם חלון אף שנשתתפו במבוי אסורים לטלטל דרך חור ואף בחצירות ובתים שלנו הדין כך מ''א ועיין סי' שע''ו:
ד
הלכות שבת
4,264
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ב
במילואו: כגון שנשאר מכל צד משהו או פס ד' בצד א':
ז
הלכות שבת
4,265
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ג
משך: פי' ברוחב ארבע כמ''ש ר''ת אלא דלא בעי ארבע על ארבע. מ''א:
ח
הלכות שבת
4,266
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ד
המקום: עט''ז:
ח
הלכות שבת
4,267
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ה
שיחברנו: חבור שא''א לשומטו עד שיחפור בדקר ע''כ הוי ביטול. רמב''ם:
י
הלכות שבת
4,268
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ו
להתיר: אבל לא לערב יחד אא''כ מגיע לראש הכותל. מ''א:
יב
הלכות שבת
4,269
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ז
סומכו: פי' שסמך הסולם לכותל אצל הזיז א''כ לא הוי הך סולם דרגא לזיז:
יב
הלכות שבת
4,270
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ח
לערב: היינו כשמגיע לראש הכותל כמ''ש ס''ח:
יג
הלכות שבת
4,271
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
ט
יבשה: צ''ע דבריש סי' שכ''ו פסק דאסור להשתמש אפי' ביבש עיין שם:
טו
הלכות שבת
4,272
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
י
סתמא: ובגמרא דף פ''ד מוקי בפירות טבלים משמע דבשאר פירות אסור לטלטל וצ''ע. מ''א:
טז
הלכות שבת
4,273
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
יא
ואם נתן: עי' ב''ח:
יז
הלכות שבת
4,274
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
יב
אפי': דשמא בע''ש בה''ש ימעט מיו''ד ולאו אדעתיה ומטלטל בחצר האסור וכתב הט''ז ודע דכל הני מילי דכותל וחריץ מיירי בלא עירבו בני החצר אבל עירבו בני החצר מותר הכל:
יט
הלכות שבת
4,275
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעב
יג
אבל: ומיירי שבית אחר פתוח לחצר זה והשני פתוחה לחצר אחרת ולא עירבו החצירות. מ''א:
יט
הלכות שבת
4,276
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעג
א
נסר: וקבעו במסמר שלא יוכל לטלטלו בשבת. ש''ג:
א
הלכות שבת
4,277
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעד
א
ואפי' סתמה: ואפי' פרץ פצימיו עיין ט''ז:
א
הלכות שבת
4,278
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעו
א
לא בעינן: ועכ''פ אסור להכניס המים לבית אם לא עשו תיקון. הג''מ:
א
הלכות שבת
4,279
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעו
ב
רק: שאז תשמיש המילוי דרך אויר אבל כשהחצירות פתוחות בשביל רשות שניהם שולטות בו והוי השביל כחצר שאינה מעורבת ואסור. מגן אברהם:
ב
הלכות שבת
4,280
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעו
ג
אפי': דכיון דסמוך להם הוי לשניהם תשמישן בנחת עיין סי' שס''ה ס''ב:
ב
הלכות שבת
4,281
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעו
ד
והשלישי: עיין ט''ז מ''ש בזה:
ג
הלכות שבת
4,282
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעו
ה
ואסורים: היינו לכתחילה ובדיעבד גדול כבוד הבריות:
ד
הלכות שבת
4,283
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעז
א
עשתה גומא: עיין מ''ש ע''ז הט''ז באורך:
א
הלכות שבת
4,284
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעח
א
באמצעית: דאז דמי כאלו כולהו דרים באותו בית וחצר דההוא בית הויין:
א
הלכות שבת
4,285
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעח
ב
פנימית: דאחדא לדשא באפי החיצונה ואע''ג דעירוב החיצונה נתן בפנימית אמרה ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי:
ג
הלכות שבת
4,286
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שעט
א
בבית: והתוס' דף ע''ו כתבו דאפי' נתנו העירוב באחד מבתים הסמוכים לחצרות אם בא' מבתי החצר אלו הג' בתים א''צ ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המולכת עירוב דרך עליהן לחצר אחרת. מגן אברהם:
א
הלכות שבת
4,287
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפ
א
לכל: ואם לא עשה כן אף למי שביטל אסור:
א
הלכות שבת
4,288
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפ
ב
בין: היינו לאחר שהחזיקו בחצר עיין ריש סי' שפ''א. מ''א:
ב
הלכות שבת
4,289
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפ
ג
שאינו: כתב המ''א לולי דמסתפינא הייתי אומר דבחול שרי לכ''ע ע''ש הטעם ועיין ט''ז:
ג
הלכות שבת
4,290
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפ
ד
אף: ואפי' בטלו רשות ביתם ואפי' חזקה ל''מ מ''א ועיין סי' שע''א ס''ד:
ד
הלכות שבת
4,291
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפ
ה
אף: וה''ה בשל חבירו והיינו כשנתן לו גם רשות ביתו ואם נתן לו רשות חצירו לבד אסור בשל חבירו. מגן אברהם:
ד
הלכות שבת
4,292
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפא
א
והוציא: אבל להכניס מותר אא''כ ביטל גם רשות ביתו דאז אסור להכניס עיין ס''ד:
א
הלכות שבת
4,293
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפא
ב
דאין: דא''כ יבטל תורת עירוב כיון שיש תקנה ע''י ביטול אא''כ ישאיר לעצמו חדר א' שלא ביטל וא''כ ישתכר בעירוב שיהיה מותר גם באותו חדר. ט''ז ע''ש:
ד
הלכות שבת
4,294
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפא
ג
אינה: לפי שלא היו יכולים לערב מאתמול:
ה
הלכות שבת
4,295
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפא
ד
ומבטלים: כיון דרבים הם אפילו ביטלו רשות ביתם אסורים להוציא לחצר כמו שכתב סי' ש''פ ס''ד ע''ש. מ''א ע''ש:
ז
הלכות שבת
4,296
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפב
א
בשני בתים: אבל ב' ישראלים בחד בית כחד חשבינן להו אפי' אינם אוכלים על שלחן א'. ט''ז:
א
הלכות שבת
4,297
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפב
ב
לא מהני: לענין שיהיה נחשב ב' ישראלים בבית אחד ולא יאסר העכו''ם עליהם:
א
הלכות שבת
4,298
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפב
ג
חלון: ל''ד דה''ה דרך פתח. מ''א:
ג
הלכות שבת
4,299
באר היטב - על שלחן ערוך או''ח
שפב
ד
בפחות: דבן נח נהרג אפי' על פחות מש''פ וא''כ בישראל ל''מ אם שוכר ממנו בפחות מש''פ דלאו ממון הוא כלל עיין ט''ז:
ה
הלכות שבת