sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
4,400	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תטו	ב	חבירו: אפילו אינו חכם. או שיצא לפקח על עסקי רבים. או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לביתו ש''ג. ובמהרי''ל נסתפק אם מותר לערב כדי לילך למנין וכתב המ''א ולפמ''ש סי' נ' סי''ו ודאי שרי וכ''מ ממ''ש סי' שי''א סוף ס''ב. והמערב ברגליו יכול לערב לדבר הרשות. ב''י עיין מ''א:	א	הלכות עירובי תחומין
4,401	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תטו	ג	ואומר: ואם לא אמר אינו עירוב כמ''ש סי' תי''ו ס''ב ועיין ססי' שס''ו:	ד	הלכות עירובי תחומין
4,402	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תטז	א	כיום א': ואפי' נאכל בראשון יוצא בשני דקדושה א' הן אפי' לקולא רשב''ם ועיין סי' תק''ג ס''א מש''ש. ועיין מ''א:	א	הלכות עירובי תחומין
4,403	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תטז	ב	ולא יאמר: ואם אמר הוי עירוב ב''ח. ואם עירב בפת שלא עירב בה מאתמול לא הוי עירוב. רשב''א ב''י ועיין ט''ז:	ב	הלכות עירובי תחומין
4,404	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיז	א	ר''ח: שבת שלפני ר''ח מברכין החודש חוץ מלפני ר''ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגינו ועסי' (רכ''ד) [רפ''ד] ובכה''ג כתב שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר''ח אב. וכתב בספר יראים דאין זה קידוש ב''ד אלא שמודיעים להעולם מתי ר''ח עכ''ל ומ''מ נהגו לעמוד בשעת אמירת ר''ח ביום פלוני דוגמת קידוש החדש שהיה מעומד. ובמנהגים כ' כשמברכים החדש א''א בקרוב כדי שלא יהא רק כ''א תיבות כמנין השם של אהיה וגימטריא א''ך טוב:	א	הלכות ראש חודש
4,405	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיז	ב	והנשים: לפי שלא פרקו נזמיהם לעגל ניתן להם ר''ח לי''ט. טור:	א	הלכות ראש חודש
4,406	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיז	ג	המנהג דמעיקרא הכי קבילו עלייהו ב''י: ודוקא שהתנו בפירוש אבל בסתם אין להקל להם כלל כנה''ג. ואף במקום שנהגו לעשות אין הבעל יכול לכופה ולעבדיו העברים אין יכול לכופן למלאכה כבידה ובעצמו מות' אפי' מלאכ' כבידה ב''ח ע''ש. נהגו קצת להתענות ער''ח ואם חל ר''ח ביום א' מתענין ביום ה'. ב''ח סימן תרפ''ו ומנהגים. ואם חל ר''ח בשבת מתענין ביום ו' וכ''מ סי' ת''ע אבל הרמ''ע כתב בתשובה דלעולם יש להתענות יום הכניסה שלפני המולד. ושמעתי שהמקובל מהר''י סרוק התענה ביום המולד עד שהגיע המולד ואז אכל אפי' חל המולד בחצי היום ועכ''פ מי שיש לו מנהג צריך לנהוג כך ואסו' לשנותו עד שיתירו לו נדרו. ופשוט דאפילו בערב שבת צריך להשלים כמו שכתב ביורה דעה לענין יום שמת בו אביו דאפילו חל פעם ראשון בחול צריך להשלים אפי' אם חל אח''כ בע''ש ה''ה כאן אם השלים בפעם הראשון צריך לנהוג כן לעולם ואם בפעם הראשון לא השלים אפילו בחול א''צ להשלים ומיהו במקום שעושין ממנו ת''צ וקורין ויחל והוא נמנה עמהם צריך להשלים עססי' רמ''ט וסי' תקע''ב ס''ב ונ''ל מנהג טוב לו' הסליחות קודם תפלת המנחה כי מן המנחה ולמעלה חל ר''ח מ''א. וכ' עוד המ''א בסי' תקע''ט סק''ו דבער''ח במקום שאומרים דברי כבושים יאמרו קודם התפלה ע''ש ומ''ע כ' שימהרו בסעודת הלילה שלא ליכנס בה כשהוא מעונה עמ''א ובע''ש אין לו' י''כ קטן כי אם ביום ה' עסי' תק''נ ולענין אם יש שום חשש להתענות ערב חנוכה בעבור ר''ח טבת עיין דבר שמואל סי' של''ט ועסי' תר''ע סק''ב מ''ש שם:	א	הלכות ראש חודש
4,407	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיח	א	אסור: כתב ב''י סי' תקע''ט אנשי ק''ק ווירמשא מתענין הגזירה בר''ח סיון וכתב מ''ע בתשובה דלא ילפינן מינייהו בעלמא ועסי' קפ''ח ס''ז דאיתא שאינו חייב לאכול פת בר''ח שאפי' אכל פירות יצא:	א	הלכות ראש חודש
4,408	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיח	ב	יחיד: עסי' ק''ע מ''ש שם ס''א:	ג	הלכות ראש חודש
4,409	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיח	ג	בי''ד: כ' הט''ז שם כתבתי המסקנא דאין לנו שום חילוק רק בין לשון נדר ללשון קבלת תענית דבלשון נדר חל בכל גווני וצריך התרה ובלשון תענית אין חל כלל וא''צ התרה עכ''ל:	ג	הלכות ראש חודש
4,410	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיח	ד	חלום: נ''ל דהמתענה תענית חלום בר''ח ניסן או בר''ח אב א''צ למיתב תענית לתעניתו כיון די''א דמצוה להתענות כמ''ש סי' תק''פ ועסי' תקצ''ז. מ''א:	ה	הלכות ראש חודש
4,411	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תיט	א	בסעודת: כתב הרא''ש בשם הירושלמי שאם חל ר''ח בשבת יש לעשות סעודת ר''ח באחד בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר''ח וכתב הב''ח ולא נהגו כן. וכתב המ''א ונ''ל דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצא ידי חובת ר''ח ג''כ ועססי' קפ''ח היאך נוהגין עם רצה ויעלה ויבא. וכ' בהלכות שמחות למהר''ם אפילו התפלל ערבית מבע''י שוב אינו מזכיר של ר''ח או שבת ועיין בי''ד ססי' שע''ה אבל אם הוא לא התפלל אע''פ שהצבור התפללו מזכיר של ר''ח מידי דהוי אמ''ש שאע''פ שהציבור התפללו אם הוא לא התפלל מזכיר רצה וכ''פ סי' רס''ג לענין מנחה. מיהו אם הוא התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית בר''ח מבע''י אינו מזכיר של ר''ח וה''ה איפכא אם הקהל התפללו בערב ר''ח מבע''י והתחיל לאכול אחר ערבית אע''פ שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר''ח ועיין בטור סי' קי''ז מיהו אם לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר של ר''ח כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול וה''ה במוצאי ר''ח מזכי' של ר''ח בב''ה אם לא התפלל מנחה אע''פ שהצבור התפללו ערבית ועמ''א ועמ''ש ססי' קפ''ח. כתב שכנה''ג ראיתי מדקדקים כשחל ר''ח בחול עושים מאכל אחד יותר לכבוד ר''ח וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שעושים לכבוד שבת ומשמע בירושלמי שהוא סעודת מצוה כמו פורים ועיין ט''ז. וכ''כ הב''ח מה שהתינוקות מוליכין מעות של ר''ח לרבן אין לבטלו עמ''א ועמ''ש סי' רמ''ב:	א	הלכות ראש חודש
4,412	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכ	א	תחנון: כתב לבוש שאפילו לחכם בפניו א''א צ''ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה ע''ש תר''ע. ובטור כתב דחכמי מגנצא אמרו צ''ה בר''ח חנוכה ופורים על אדם גדול. וכתב הט''ז שמעתי מזקן אחד שהעיד שהיה בק''ק קראקא בשנת של''ג שנפטר רמ''א ז''ל ביום ל''ג בעומ' והיו מסופקים אם לו' צ''ה עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ''א שיש לו' צ''ה על אדם גדול ותיכף אמרוה על רמ''א בקול רם. ונראה לסמוך על זה בימים שאין בהם תחנון כגון ל''ג בעומר או ט''ו באב ובט''ו בשבט שאינם מועד אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד עכ''ל:	ב	הלכות ראש חודש
4,413	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	א	יעלה ויבא: והשמש יתחיל תפלתו קודם הציבור וכשיגיע ליעלה ויבא ירים קולו להשמיע בציבור עיין סימן קי''ד:	א	הלכות ראש חודש
4,414	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ב	סימן רצ''ד: דהיינו תיכף כשמסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין מודים עיין סימן רל''ו ס''ב ועיין סי' ק''ח:	א	הלכות ראש חודש
4,415	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ג	מחזירין: ודוקא אם עדיין לא התפלל מוסף אבל אם התפלל מוסף א''צ לחזור. כנה''ג ע''ש ועיין סימן קכ''ו ס''ק ד' מ''ש שם:	א	הלכות ראש חודש
4,416	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ד	שיעקור: ואם אמר יהיו לרצון הוי כעוקר רגליו עמ''א:	א	הלכות ראש חודש
4,417	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ה	א''צ: והקשו האחרונים ממ''ש סימן קי''ד ס''ח דאם נסתפק אם אמר משיב הרוח אמרינן חזקה שאמר כמו שהוא רגיל בלא משיב הרוח וצריך לחזור ע''ש ועיין באחרונים מה שתירצו ע''ז והב''י והב''ח פסקו דמחזירין אותו וכ''פ הרוקח וכ''פ הל''ח בראיות ברורות וכן יש להורות דהרי עינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא. מ''א. ובשכה''ג כתב כיון דאיכא פלוגתא בזה יש מקום לומר שב ואל תעשה עדיף ולא יחזור. מיהו הטוב והישר שיתפלל בתורת נדבה ע''ש ועיין הלק''ט ח''א סי' ע''ח. ועיין מ''ש הט''ז:	א	הלכות ראש חודש
4,418	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ו	הלל: ואין קורין בבית האבל דא''ל שם לא המתים יהללו יה דהוי כלועג לרש ועסי' קל''א ס''ק י' מה שכתבתי שם. נשים פטורות מכל הלל מפני שהוא מ''ע שהז''ג ועמ''א ועיין יד אהרן:	ב	הלכות ראש חודש
4,419	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ז	הצבו': ואם בא לבה''כ סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבו' ואח''כ יתפלל ל''ח. ואפש' כשהוא אומר פסוקי דזמרה מות' להפסיק באמצע לקרות הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ''ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף לכן דוקא בהלל דר''ח יעשה כן כיון דהרבה פוסקים שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמרה. מ''א ע''ש:	ב	הלכות ראש חודש
4,420	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ח	אומר: ואפילו אם גומרים ההלל דלא כל''ח מ''א ע''ש. ואם אין מצויין א''צ להטריח אחריהם ע''ש. ונ''ל דיאמר בלא ברכה כמ''ש בשל''ה באר היטב אשר לפני:	ב	הלכות ראש חודש
4,421	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	ט	והקהל: כתב המ''א דצריך לשמוע פסוקים יאמר נא וגו' מפי הש''ץ דשומע כעונה ואם לא שמע לא יצא ומוטב שיאמרו בעצמו בנחת. מ''א ע''ש:	ג	הלכות ראש חודש
4,422	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	י	אפי': המ''א העלה והמחמי' יחזו' לקרותו בלא ברכה ע''ש:	ה	הלכות ראש חודש
4,423	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	יא	למקום: פי' אם דילג פסוק א' ונזכ' אח''כ לא יאמרנו במקום שנזכר דא''כ ה''ל קורא למפרע אלא יתחיל מאותו הפסוק ויאמ' עד סוף:	ו	הלכות ראש חודש
4,424	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכב	יב	מעומד: ואסו' לסמוך עצמו לעמוד או לכותל דסמיכה אינו כעמידה מ''א ע''ש באורך מה שתמה על רמ''א בח''מ סי''ז ודו''ק. ומה שקורין בליל פסח הלל מיושב משום שחולקין אותו אין מטריחין אותו לעמוד. ט''ז:	ז	הלכות ראש חודש
4,425	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכג	א	תתקבל: זה הכלל דכל יום שיש בו מוסף או' קדיש שלם אחר הלל משום שכאן סיימנו תפלת שחרית:	א	הלכות ראש חודש
4,426	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכג	ב	ורביעי: והב''ח כתב שיותר טוב שיקרא רביעי גם וביום השבת וכן משמע בב''י דיש נוהגין כן ועיין ט''ז שהאריך:	ב	הלכות ראש חודש
4,427	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכג	ג	כתר: היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר. בתפלת מוסף י''א זכרון לכלם היו וי''א יהיו וי''א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. צ''ל ומנחתם ונסכיהם. תי''ט פ''ט דמנחות. מ''א ע''ש:	ג	הלכות ראש חודש
4,428	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכג	ד	לחלוץ: ובחה''מ יש לחלצם קודם קריאת הלל עסי' ל''א ס''ב מ''ש ועסי' כ''ה סי''ג. ועיין פר''ח מה שנסתפק ועיין יד אהרן:	ד	הלכות ראש חודש
4,429	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכד	א	בבהמ''ז: לענין אם חל ר''ח בשבת ומשך סעודה ג' עד הלילה או אם חל ר''ח בא' בשבת כתבתי הכל מבוא' בס''ס קפ''ח ע''ש. ולענין אם אכל בין מנחה למעריב בר''ח או בערב ר''ח כתבתי הכל מבוא' בסימן תי''ט ע''ש:	א	הלכות ראש חודש
4,430	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכד	ב	אין: דאי בעי לא אכל פת:	א	הלכות ראש חודש
4,431	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכה	א	ובשני: לשון מנהגים ומניחים ספר תורה שנייה אצלה ואו' חצי קדיש על שניהם:	א	הלכות ראש חודש
4,432	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכה	ב	השמים: ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם ענייה סוערה. לבוש:	א	הלכות ראש חודש
4,433	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכה	ג	ולא שמעו: זהו משנה שא''צ דלעולם אין ר''ח אב בא' בשבת:	ב	הלכות ראש חודש
4,434	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכה	ד	שאין דוחין: ואז אומרים מקצת שוש אשיש. מ''א:	ב	הלכות ראש חודש
4,435	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכה	ה	וראשי: ואם חתם בשל שבת לבד יצא בתפילה ולא בקידוש בי''ט ע''ש דף קי''ז ועמ''א סימן תפ''ז ס''ק ב':	ג	הלכות ראש חודש
4,436	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	א	ונהנין: שזריחת' ניכרת על גבי הקרקע ולא יהא מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אא''כ הוא דבר זך שהלבנה נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה עססי' זה. וה''ה אם נתכסה בעבים אבל אם נתכסה בעב דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך ונתכסה גומר הברכה רדב''ז ח''א סי' קנ''ו וכנה''ג משמע כשיודע שתתכסה תיכף לא יתחיל לברך מ''א וע' בת' דב''ש סי' רמ''ב שכתב דהרואה לבנה מתוך אספקלריא או מראה של זכוכית שאין לברך עליה ע''ש באורך. מה שאין הנשים נוהגים לקדש הלבנה אע''ג דהן מקיימות כמה מ''ע שהזמ''ג מפני שהם גרמו פגם הלבנה מ''א בשם של''ה ע''ש. ועיין עוד טעם אחר בשבות יעקב ח''ב סימן י''א. סומא חייב לקדש הלבנה רש''ל בתשובה מ''א. בחדש א' אירע שלא ניראת הלבנה ולא קידשו הלבנה באותו חדש וגזר רב אחד תענית על זה ואין לו על מה לסמוך שבות יעקב ח''ב סימן י' ועסי' תק''פ ס''ק ט':	א	הלכות ראש חודש
4,437	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ב	במוצאי: כתב המגיד כשמקדשין הלבנה במ''ש תהיה הצלחה וכשתתכסה ולא תוכל לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח מ''א. ועש''ת ב''ח סי' פ':	ב	הלכות ראש חודש
4,438	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ג	יו''ד בחדש: והיינו שישארו עוד ה' לילות עד חצי כ''ט י''ב תשצ''ג מיום המולד עמ''א:	ב	הלכות ראש חודש
4,439	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ד	לא: והאר''י ז''ל כ' לקדש במוצאי ט''ב וכ''כ הכנה''ג שכן נוהגין בירושלים ובקושטנטינא וכתב בשבות יעקב ח''ב סי' י''א שכן הוא מנהגם אבל טועמים מידי קודם ע''ש. וכ' המ''א ולכן נ''ל דיחיד המתענה יקדש עם הציבור משום ברוב עם הדרת מלך ואפילו ת''ת מבטלים משום זה. ואפי' ציבור המתענים אם יראו שיעבו' הזמן יקדשו בליל התענית עכ''ל. וכ''כ הט''ז דאם לא קדשו הלבנה תענית אסת' יש לברך אז ולא משגיחין בתענית כיון שהשעה עוברת. אבל בז' ימי אבלות לא יקדש אבל אם לא השלים אבילתו עד יו''ד בחודש לא ימתין עד ליל י''א ויקדש בימי אבלו מ''א. והשבות יעקב ח''ב סימן י''א כ' שאבל אין לו לקדש את הלבנה עד אחר ג' לבכי ע''ש ובת' ש''א בחי''ד סימן צ''ה כתב דדוקא אם עובר הזמן שאינו יכול לקדש הלבנה יכול לקדש בימי אבלו אבל כשיש עוד זמן לקדש אינו יכול לקדש בימי אבלו ע''ש:	ב	הלכות ראש חודש
4,440	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ה	שחל בו בי''ט: ומכ''ש שלא יקדשו בליל שבת והטעם דיש תחומין למעלה ואין להקביל פני השכינה בי''ט או בשבת חוץ לתחום ומ''ע סי' ע''ח כתב הרבה טעמים על זה ובמהרי''ל כ' שמהר''ש התיר וכ''כ הגמ''נ וב''ח כתב שפ''א לא נראית הלבנה עד ליל א' של סוכות ועשו מעשה בקראקא וקדשוהו מאחר דא''א לקדשה אח''כ עכ''ל. (ובת' בעל כה''ג מסיק ואם יום י''ו נפל בשבת לא יקדשנה ולאחר שבת יקדשנה בלא שם ומלכות. ובחול מתיר לקדשה בליל י''ו) אבל בענין אחר אין להקל מאחר שיש הרבה טעמים ע''פ הסוד ועיין רדב''ז ח''א סי' קל''ג. ועיין ח''י בסימן תצ''ד ס''ק ב' מש''ש:	ב	הלכות ראש חודש
4,441	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ו	ותולה: בשל''ה והג''ה י''נ שלא יסתכל בה רק פעם הראשון שיראה עמידתה ואח''כ אסור להסתכל בה:	ב	הלכות ראש חודש
4,442	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ז	ג''פ: ויזהר שלא יכרע דמיחזי ככורע ללבנה רק זוקף באצבעותיו. של''ה:	ב	הלכות ראש חודש
4,443	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ח	תפול וכו': ומט''מ כתב בשם רש''ל ורוקח שי''א כל הפסוק עד קנית. ואח''כ למפרע. וכתב האר''י ז''ל שיש לומר קודם ברכת הלבנה הללו את ה' מן השמים עד חק נתן ולא יעבור וינער שולי בגדיו. וגם קבלה מר''י חסיד לומר קול דודי עד מן החרכים. ובשל''ה כתב שי''א שיר למעלות אשא וגו' וגם הללו אל בקדשו וגו':	ב	הלכות ראש חודש
4,444	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	ט	המולד: עמ''א שהעלה דהני י''ו משעת המולד חשבינן להו מעל''ע ואם חל במ''ש ב' או ג' שעות בלילה מותר לקדשה תחלת ליל ב' ולדברי רמ''א אסור ע''ש וע' דב''ש סי' רט''ז:	ג	הלכות ראש חודש
4,445	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	י	שבעה: והסכמת האחרונים אם חל מ''ש אחר ג' לחדש מהמולד מקדשין אז מפני שהציבור מקובצים אז וברוב עם הדרת מלך וגם שלא להחמיץ המצוה אבל אם מ''ש קודם ג' ימים אין מקדשין דיכולים להמתין עד מ''ש הבא כמ''ש ס''ב ע''ש:	ד	הלכות ראש חודש
4,446	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכו	יא	ואין: ב''ח כתב הטעם שיוצאין לרחוב כדרך אדם שיוצא לקראת המלך וכ''כ בהגמ''נ ומ''מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו''ם מקדש תחת הגג או בביתו דרך חלון ופתח עכ''ל. וכ''ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית. וכ''כ מט''מ וז''ל ראיתי רש''ל כשהיה בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידש ע''ש ועס''ק א' מש''ש:	ד	הלכות ראש חודש
4,447	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכז	א	סתם: וה''ה כשמברכין החדש בבה''כ מ''צ. וש''ך בי''ד סימן ר''ח ס''ק י''ז כתב בשם מהרי''ל בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ''כ בע''א סי' קכ''ז ס''ד גבי גט. וכ''כ הט''ז בשם הב''ח דנכון לפרש בשניהם באדר ראשון יאמר ראשון ובשני יאמר שני ע''ש:	א	הלכות ראש חודש
4,448	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	א	חנוכה: צ''ל וביום שיהיה עצרת יהיה חנוכה. פי' ביום שיהיה עצרת יהיה חנוכה שאחריו אם הם כסדרן או חסרים אבל כשהם מלאים יבוא ביום שאחר עצרת כגון אם עצרת ביום א' יבוא חנוכה ביום ב'. מ''א: וט''ז מגיה שצ''ל וביום שיהיה עצרת יהיה הושענא רבה פי' הושענא רבה שאחר עצרת ע''ש:	א	הלכות ראש חודש
4,449	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ב	מרחשון גדו''א: צריך לומר יום א' דר''ח אבל בשאר הסימנים בחדש שיש בו שני ימים ר''ח קאי הסימן שלו על יום ב' דר''ח מצאתי ט''ז. ובמ''א הגיה מרחשון בדה''ז:	ב	הלכות ראש חודש
4,450	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ג	מבה''ח: פי' שחל ר''ה ביום ה' והשנה מעוברת שאז קורין פ' נח בר''ח חשוון ונתוסף שבת א':	ד	הלכות ראש חודש
4,451	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ד	המלך: היינו ר''ה שאומרים המלך המשפט. פת וילך פי' מל' פתות אותה פתים שמחלקין נצבים וילך לשתים:	ד	הלכות ראש חודש
4,452	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ה	פקדו: לשון צווי כלומר צו קורין סמוך לפסח. סגרו לשון מצורע מוסגר. מנו פי' במדבר שנמנו בו ישראל קודם עצרת. צומו היינו ט''ב. וצלו היינו ואתחנן. קומו היינו נצבים קודם תקיעת ר''ה:	ד	הלכות ראש חודש
4,453	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ו	לו: ואנחנו נוהגים כרש''י לולי כי ידין ט''ז. ואפי' יש חיובים לא יחלקו הפרשה יותר. מ''א ושכנה''ג:	ה	הלכות ראש חודש
4,454	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ז	שלפניהם: היינו ג' פסוקים שלפניהם. ועיין סימן קל''ח מש''ש. ובתשובת צ''צ נדחק ליישב מנהגינו שמתחילין בקללות שבתורת כהנים ואין מתחילין ג' פסוקים שלפניהם. ומ''מ נ''ל דיתחיל ג' פסוקים שלפניהם. והמנהג נתפשט מפני שקורין להרב ראב''ד בכל שבת לשלישי ואם כן צריכים לקרות עמו עד התוכחה ולכן מתחילין בתוכחה אבל מוטב שהרב ימחול על כבודו ויעלה לרביעי באותו שבת או יתחיל למפרע ג''פ עססי' קל''ז. ובכנה''ג כתב שבמקומו נוהגים לקרות להחכ' בתוכחות ובשירת הים וביו''ד הדברות וקודם שיקרא התוכחות אומר מוסר ה' בני אל תמאס כי את אשר יאהב וגו' וקודם שיקרא הדברות אומר רכב אלהים רבותיים. גם נוהגין לקרות ללוי פ' העגל וקורין אותה בקול נמוך עכ''ל. מהרי''ל הקפיד על מי שעלה לתוכחה דדוקא השמש ששוכרין אותו לכך אין קפידא. כתב בצרור המור מ''ב מסעות שבפ' ואלה מסעי אין להפסיק בהם שהוא נגד שם מ''ב. מ''א ע''ש:	ו	הלכות ראש חודש
4,455	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ח	שמעו: ואם טעה והפטיר בשבת ראשון בפרשה דיומא יפטיר לשבת הבאה דברי ירמיה וגם שמעו מפני שהם סמוכות זו לזו צ''צ מ''א עסי' תכ''ה מה שכ' בחומשים ויברח יעקב לפ' וישלח ט''ס הוא ושייכא לפ' ויצא. לבוש:	ח	הלכות ראש חודש
4,456	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכח	ט	כושיים: וכן כתב הב''ח ומט''מ והאגודה דלא כלבוש שכתב להפטיר התשפוט שכבר העיד הב''ח שבכל קהלות נוהגין כמ''ש הרמ''א מ''א. ועיין תשובת רי''ט סי' ד' למה דוקא חקת ובלק מחוברים:	ח	הלכות ראש חודש
4,457	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	א	פסח: וה''ה שאר י''ט. ב''ח מ''א ח''י:	א	הלכות פסח
4,458	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ב	ל' יום: ומתחילין מיום הפורים עצמו ח''י ויד אהרן דלא כפר''ח ע''ש. וכן בי''ט עצמו שואלין ודורשין בעניינו של יום. ומנהגינו שאין דורשין בחג עצמו גם אין אנו דורשין ל' יום קודם פסח. ואפשר משום דעיקר תקנה היה משום קרבנות. תוספות בכורות. רק בשבת שלפני פסח שקורין שבת הגדול עיין ב''ח ובח''י הטעם. ועיין יד אהרן. ומ''מ מצוה לכל א' לעסוק בה''פ ל' יום לפני הפסח ב''ח. ולעולם דורשין בשבת הגדול כשאין ע''פ חל בו דאז צריכים להקדים. מהרי''ל:	א	הלכות פסח
4,459	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ג	יב''ח: וה''ה העני הדר פה יב''ח מחוייבים ליתן לו. ב''י בי''ד סי' רצ''ו. וכתב הסמ''ק דהאידנא סגי בל' יום. וכ''כ הרב בי''ד שם. ואם דעתו להשתקע הוי כאנשי עיר מיד כמבואר שם. וכתב המ''א ונ''ל דעני שאינו דר פה למ''ד יום מ''מ מחוייבים ליתן לו מצה לאכול. אלא שאין נותנים לו חטים ע''ש:	א	הלכות פסח
4,460	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ד	ליתן: אפילו תלמיד חכם הפטור ממס. שכנה''ג:	א	הלכות פסח
4,461	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ה	ניסן: מפני שי''ב נשיאים הקריבו י''ב ימים וכל יום הקרבן היה י''ט שלו ואח''כ ע''פ ופסח ואסרו חג. א''כ יצא רוב החדש בקדושה. (ובש''ס דמנחות הטעם מריש ירחא דניסן אתותב חגא דשבועות ע''ש עח''י הנ''מ). לפיכך עושים כולה קודש:	ב	הלכות פסח
4,462	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ו	צדקתך: גם א''א י''ר של אחר קריאת התורה גם אין מזכירין בו נשמות גם א''א קדיש אחר צ''ה ונקוט כללא בידך דצ''ה וצו''ץ ורחום וחנון שוים הם. וכ' רמ''א בי''ד סי' ת''א שא''א צ''ה בע''ש אחר חצות וה''ה בערב יו''ט ובער''ח ובערב חנוכה אומרי' אחר חצות. (ובהרבה מקומות באשכנז אומרים אחר חצות בהליכה) לבוש. ועשל''ה שיש לקרות בניסן כל יום הנשיא שלו ובי''ג פ' בהעלתך עד כן עשה את המנורה:	ב	הלכות פסח
4,463	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ז	בצבור: פי' דאין מזכירין התענית בצבור אבל מ''מ היחיד שנהג להתענות בה''ב מותר להתענות בו לדעת המחבר. לכן כתב הרמ''א שאין מתענין בו תענית כלל:	ב	הלכות פסח
4,464	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ח	חלום מתענין: וא''צ למיתב תענית לתעניתו ואם התענה בשבת ת''ח יתענה תענית לתעניתו בניסן. וה''ה בין י''כ לסוכות או בימי הגבלה ומ''מ נ''ל דאם הוא סמוך לעשור לחדש יתענה ביו''ד לחדש שהוא תענית צדיקים כמ''ש סי' תק''פ. וה''ה אם היה ביום ראשון ר''ח ניסן מתענה מ''א. הב''ח ושל''ה כתבו דאחר א''ח יש להתענות יאר צייט וה''ה ער''ח אייר. ומ''א וט''ז וח''י כתבו דאין להחמיר דתעניתים אלו חומר' בעלמ' הם. (וח''י מסיים פוק חזי מאי עמא דבר) וחתן עיין סי' תקע''ג דינו:	ב	הלכות פסח
4,465	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	ט	לתודה: שלחמי תודה היה חמץ ואפילו בע''פ אסור להקריב' שיבא לידי נותר:	ב	הלכות פסח
4,466	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	י	בע''פ: ומשכימין לבה''כ בע''פ כדי שיגמור סעודתו קודם ד' שעות. מהרי''ל:	ב	הלכות פסח
4,467	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תכט	יא	א''ח: המנהג שלא להתענות בכל א''ח עמ''א. מ''כ ליתן חרם בבה''כ לאיזה צורך גדול מותר בניסן אף שאסו' בתשרי:	ב	הלכות פסח
4,468	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תל	א	הנס: שלקחו כל א' שה בעשור לחדש ואותו שנה היה יו''ד בחדש בשבת והקשו הוה ליה לקבוע ביו''ד לחדש אפי' חל בחול עיין אחרונים ובח''י. ומה שהקשה הב''י דאם כן כל הד' ימים יהיו נקראים גדולים י''ל דהנס היה שאומרים לשחוט לאלהיהם ובשבת אמר המצרי אמת הוא ומה שלא שחטו משום שהוא שבת משא''כ בשאר ימים מהרב רבי משה רבי אליוש. אין מפטירין וערבה אלא כשחל שבת הגדול בע''פ וכ''נ. רש''ל היה דורש שכל א' יאכל מעט קודם הפסח מקמח של פסח כי שמא היה שם חשש חימוץ ויתלה במה שאכל. (ומ''א תמה עליו דז''א אלא בדבר יבש עיין י''ד סימן ק''י וקמח בקמח הוי דבר לח ע''ש וח''י כ' דדינא קאמר ואע''ג דלא מהני עכ''פ כ''א בנפל אחד מהם בשוגג ע''ש). טוב ליתן ממנו לעניים. מט''מ ושל''ה:	א	הלכות פסח
4,469	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תל	ב	ההגדה: אפי' חל שבת הגדול בע''פ:	א	הלכות פסח
4,470	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלא	א	בתחלת: פי' סמוך לכניסת הלילה רי''ו ור''ן מ''א והח''י פסק דהבדיקה צריך להיות בלילה ממש אחר צאת הכוכבים ולא בה''ש. (והראב''ד דייק מלשון אור דר''ל שישנו עדיין קצת יום דמשום לישנא מעליא לא ה''ל לתנא משים אור לחושך ור''פ ס''ל דביה''ש דוקא ומזה דייק בח''י כשלא קרא ק''ש קודם בדיק' ובאים שני חיובים כא' יקרא תחילה כי תדיר היא ע''ש:	א	הלכות פסח
4,471	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלא	ב	שלא יתחיל: וחצי שעה קודם הזמן אסור דילמא אתי לאמשוכי ומי שלא בדק בלילה אסור ביום עד שיבדוק:	ב	הלכות פסח
4,472	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלא	ג	ולא יאכל: וטעימה בעלמא שרי והיינו פירות או כביצה פת כמ''ש ססי' רל''ב ע''ש:	ב	הלכות פסח
4,473	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלא	ד	לא ילמוד: והלומד שיעו' בבה''כ מותר דדוקא מי שלומד בביתו אסור שאינו מוכרח לקום ממקומו אבל זה ילך בודאי לביתו כנה''ג. וכתב המג''א ונ''ל דוקא מי שאומר דבר הלכה בלא פלפול אבל אסור לעסוק בפלפול אפי' אינו בביתו דבזה ודאי איכא למגזר דילמא ממשכ' ליה שמעתא. כ' הב''ח מי שלא התפלל ערבית עם הציבור מתפלל בביתו קודם הבדיקה דאיכא למיחש שמא יטרד בבדיקתו וישכח מלהתפלל אבל מי שמתפלל לעולם ערבית ביחידי בלילה יבדוק תחלה כיון דדש ביה לא ישכח: ומ''א כתב כיון דזמן הבדיקה הוא קודם צ''ה יבדוק ואח''כ יתפלל אחר צ''ה ואם לא בדק עד אחר צ''ה יתן לאחר לבדוק והוא יתפלל. ואי ליכא אחר יעשה כמ''ש הב''ח ועס''ק א' מש''ש. ואותן הרגילים להתפלל ערבית ביו''ד יתפללו תחלה בבה''כ דטורח הוא לקבצם אח''כ. מ''א:	ב	הלכות פסח
4,474	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלא	ה	שצריך: ואם אמר לחבירו שיזכיר לו הבדיקה מותר כדלעיל סימן רע''ה ס''ג עט''ז:	ב	הלכות פסח
4,475	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	א	על ביעור: ואם בירך לבער יצא הסכמת אחרונים ועיין ט''ז בסימן קע''ז ס''ק ד' ויטול ידיו קוד' הברכה והוא רק משום נקיות. והא דאין מברכין שהחיינו על בדיקת החמץ. לפי שהבדיקה היא צורך הרגל סמכינן אזמן דרגל. (ורש''ל דחה טעם זה להיות מוי''ו ולמעלה חל האיסו'. וח''י בשם חמיו הגאון זכרונו לברכה תי' דעכ''פ אינו עובר בבל יראה עד הלילה ועיין ט''ז ס''ק ג') ועיין ט''ז ובח''י:	א	הלכות פסח
4,476	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ב	שלא סיים: ואם סיים יברך למחר בשעה שעוסק בשריפה ט''ז ומ''א. וח''י כתב דלאחר שסיים הבדיקה בלילה שוב אין לברך כלל וכ''פ הב''ח ע''ש. ובכנה''ג כתב דכה''ג יש לברך בלא שם ומלכות:	א	הלכות פסח
4,477	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ג	שלא ידבר: ודוק' דברים שאין צורך בדיקה ואם דבר קודם שהתחיל לבדוק חוזר ומברך. מ''א ח''י:	א	הלכות פסח
4,478	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ד	כל הבדיקה: ובזה א''צ לחזור ולברך כיון שכבר התחיל במצוה. מ''א ח''י:	א	הלכות פסח
4,479	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ה	מבני ביתו: וה''ה אחר שאינו מבני ביתו (והא דאין השליח ג''כ מברך עיין י''ד הלכות שחיטה ועיין א''ע סימן ל''ח וכשהבתים רחוקים לא מהני דמדמי להו הפר''ח למי שבירך אטלית קטן בביתו דמברך אטלית גדול בבה''כ) ועכ''פ גם הוא יבדוק דמצוה בו יותר מבשלוחו:	ב	הלכות פסח
4,480	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ו	סמך ברכה: ויענו אמן על ברכתו ואם אינם עומדין אצל ברכתו אין יכול לשלח אותם לבדוק. ח''י. ואם הבע''ה אינו בודק רק מצוה לאחר לבדוק אותו אחר מברך מ''א. ולכתחלה יחזור אחר אנשים בני מצות ובדיעבד סגי בנשים ובעבדים [וקטנים] אבל לא בשפחה כנענית שלנו. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,481	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ז	ונוהגים: והנוהגים להניח יזהרו שלא יניחו אלא חמץ קשה שלא יפרך ובמקום המשומר מפני התינוקות והעכברים:	ב	הלכות פסח
4,482	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלב	ח	לא נתן: וכן ראוי לנהוג לכתחילה דחיישינן שמא יניחנו במקום שלא ימצאם הבודק. ט''ז. והאריז''ל כתב מנהג זה ויניח יו''ד פתיתים והוא ע''פ סוד גדול. גם הח''י מיישב ומקיים שלא לבטל מנהג של ישראל (וט''ז בשם תמים דעים כתב דמנהג נשים הוא ובמהרי''ו כתב טעם למנהג וכן ח''י נתן טעם לדבר ע''ש):	ב	הלכות פסח
4,483	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	א	לאור הנר: ובליל י''ד ואף אם בדק יום י''ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י''ד. אכן אם בדק ליל י''ג ונזהר היטב שלא להכניס עוד חמץ א''צ לבדוק עוד. ח''י ע''ש והלבוש והב''ח כתבו דאף אם בדק ליל י''ג צריך לחזור ולבדוק בליל י''ד. וסיים הח''י דאם רוצה להחמיר על עצמו עכ''פ לא יברך ליכנס עצמו לחשש ספק ברכה אך יחזור וישתמש בתוכה חמץ ואז יוכל לחזור ולברך ולבדוק. ועיין בהלק''ט ח''א סי' תנ''ג ועיין יד אהרן:	א	הלכות פסח
4,484	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ב	ארובה: היינו חלון בגג (עיין פ''ה דביצה משנה א' ופ' י' דאהלות). ואם יש שם מחיצה של זכוכית אסור לבדוק כנגדו. מ''א:	א	הלכות פסח
4,485	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ג	האבוק': ואפי' בדיעבד לא מהני אבל נר של חלב ושל שומן מהני בדיעבד. ושל שמן דינו כאבוקה ואם אין לו נר של שעוה יבדוק בשל שמן ואם אין לו שמן יבדוק לכתחלה בשל חלב ואין לבדוק בעץ שקורין קי''ן ח''י:	ב	הלכות פסח
4,486	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ד	שאין מסתפק: ואם מסתפק ויש לו קבע שנוטל בפעם אחד מה שצריך לסעודה א''צ בדיקה. מ''א. כתב (מהרי''ל) [מהרי''ו] בתשובה מקום שאוכלים שם כל השנה יש לבדוק תחת הספסלים דא''א שלא נפל שם מן החמץ והוי חמץ ברור אי ליכא שם תרנגולים. ולא ישליך חטים לתרנגולים במקום לח שלשים יום קודם לפסח. מהרי''ל:	ג	הלכות פסח
4,487	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ה	פחות מג''ט: ואם התינוקות מצויים צריכים בדיקה:	ד	הלכות פסח
4,488	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ו	מבואר: ע''ש בט''ז ומ''א וח''י מה שתירצו:	ו	הלכות פסח
4,489	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ז	בדיקה כלל: ומ''מ ביום יבדוק לאור היום כדרך שהשתמש שם. כ''מ מ''א ח''י:	ז	הלכות פסח
4,490	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ח	עקרב: דוקא במקום שמצוים עקרבים. ועסי' ק''ד ס''ב דמשמע דנחש לא ברי הזיקו וצריך לבדוק. מ''א:	ח	הלכות פסח
4,491	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	ט	מבטלו: וכתבו האחרונים שיכול לאוכלו אחר הפסח הואיל ולא עבר עליו בבל יראה ואין לחוש בו להערמה הואיל ונפל עליו מפולת. והב''ח הניח זה בצ''ע גם הט''ז מחלק בדין זה גם המ''א כ' בשם תשובת הרשב''א שרב האי אוסר ואם לא ביטלו והוא לאחר זמן איסורו צריך לפנות המפולת כדי לבער החמץ כיון שאינו ברשותו עוד לבטלו. אחרונים וכתב המ''א דאם נפל עליו גל גדול דאין בידו לפקחו והוא אבוד ממנו ומכל אדם מותר אפי' בלא ביטלו דלא קרינן ביה שלך:	ח	הלכות פסח
4,492	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	י	בדיקה: היינו בליל י''ד מ''א ונראה אם עבר ולא בדק בליל י''ד בודק אפי' לכתחלה ביום י''ד לאור החמה כמו אכסדרה שאורה ג''כ רב. ולא ראיתי נזהרים בזה לבדוק הבה''כ רק סגי להו בכיבוד בעלמא ביום וראוי להזהיר ע''ז השמשים של בה''כ וכ''כ מהרי''ל. וכתב עוד דיש מקומות מכריזין אחר בדיקת בה''כ שלא יבואו עוד שם התינוקות עם חמץ:	י	הלכות פסח
4,493	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	יא	בי''ג: דוקא ביום. אבל אם בדק בליל י''ג א''צ לחזור ולבדוק בליל י''ד וכמ''ש בס''ק א':	יא	הלכות פסח
4,494	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	יב	בליל י''ד: ואכסדרה אם בדק ביום י''ג לאור החמה יצא. מיהו עכ''פ יש לבדוק חדר א' בלילה. מ''א:	יא	הלכות פסח
4,495	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלג	יג	שנותנים בהם: ומי שאין דרכו בכך א''צ בדיקה ד''מ מ''א וח''י מחמיר ע''ש:	יא	הלכות פסח
4,496	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	א	אחר הבדיקה: ל''ד דה''ה קודם התחלת הבדיקה יצניע החמץ שרוצה לאכול דאולי יתחסר לחמו תוך הבדיקה ויהא צריך לחזור ולבדוק מה שבדק כבר ב''ח וח''י והיד אהרן ומ''א. ובחנם השיג עליו הט''ז בזה ע''ש. והעולם אינן מצניעין אלא החמץ שמוצאין בשעת בדיקה. אבל שאר החמץ מוליכין אנה ואנה ולאו שפיר עבדי. אחרונים:	א	הלכות פסח
4,497	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ב	אחרת: (וה''ה דצריך אז לבטל שנית. ב''י בשם ר''ן). ומ''מ אינו צריך לברך שנית. ח''י:	א	הלכות פסח
4,498	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ג	א''צ: אם א''א לתינוק ליטלו. מ''א:	א	הלכות פסח
4,499	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ד	בתיבה: ובח''מ סימן רצ''א סי''ג פסק רמ''א דתיבה חתורה אצל עכברים ע''ש וי''ל ודו''ק:	א	הלכות פסח

4,400

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תטו

ב

חבירו: אפילו אינו חכם. או שיצא לפקח על עסקי רבים. או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לביתו ש''ג. ובמהרי''ל נסתפק אם מותר לערב כדי לילך למנין וכתב המ''א ולפמ''ש סי' נ' סי''ו ודאי שרי וכ''מ ממ''ש סי' שי''א סוף ס''ב. והמערב ברגליו יכול לערב לדבר הרשות. ב''י עיין מ''א:

א

הלכות עירובי תחומין

4,401

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תטו

ג

ואומר: ואם לא אמר אינו עירוב כמ''ש סי' תי''ו ס''ב ועיין ססי' שס''ו:

ד

הלכות עירובי תחומין

4,402

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תטז

א

כיום א': ואפי' נאכל בראשון יוצא בשני דקדושה א' הן אפי' לקולא רשב''ם ועיין סי' תק''ג ס''א מש''ש. ועיין מ''א:

א

הלכות עירובי תחומין

4,403

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תטז

ב

ולא יאמר: ואם אמר הוי עירוב ב''ח. ואם עירב בפת שלא עירב בה מאתמול לא הוי עירוב. רשב''א ב''י ועיין ט''ז:

ב

הלכות עירובי תחומין

4,404

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיז

א

ר''ח: שבת שלפני ר''ח מברכין החודש חוץ מלפני ר''ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגינו ועסי' (רכ''ד) [רפ''ד] ובכה''ג כתב שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר''ח אב. וכתב בספר יראים דאין זה קידוש ב''ד אלא שמודיעים להעולם מתי ר''ח עכ''ל ומ''מ נהגו לעמוד בשעת אמירת ר''ח ביום פלוני דוגמת קידוש החדש שהיה מעומד. ובמנהגים כ' כשמברכים החדש א''א בקרוב כדי שלא יהא רק כ''א תיבות כמנין השם של אהיה וגימטריא א''ך טוב:

א

הלכות ראש חודש

4,405

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיז

ב

והנשים: לפי שלא פרקו נזמיהם לעגל ניתן להם ר''ח לי''ט. טור:

א

הלכות ראש חודש

4,406

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיז

ג

המנהג דמעיקרא הכי קבילו עלייהו ב''י: ודוקא שהתנו בפירוש אבל בסתם אין להקל להם כלל כנה''ג. ואף במקום שנהגו לעשות אין הבעל יכול לכופה ולעבדיו העברים אין יכול לכופן למלאכה כבידה ובעצמו מות' אפי' מלאכ' כבידה ב''ח ע''ש. נהגו קצת להתענות ער''ח ואם חל ר''ח ביום א' מתענין ביום ה'. ב''ח סימן תרפ''ו ומנהגים. ואם חל ר''ח בשבת מתענין ביום ו' וכ''מ סי' ת''ע אבל הרמ''ע כתב בתשובה דלעולם יש להתענות יום הכניסה שלפני המולד. ושמעתי שהמקובל מהר''י סרוק התענה ביום המולד עד שהגיע המולד ואז אכל אפי' חל המולד בחצי היום ועכ''פ מי שיש לו מנהג צריך לנהוג כך ואסו' לשנותו עד שיתירו לו נדרו. ופשוט דאפילו בערב שבת צריך להשלים כמו שכתב ביורה דעה לענין יום שמת בו אביו דאפילו חל פעם ראשון בחול צריך להשלים אפי' אם חל אח''כ בע''ש ה''ה כאן אם השלים בפעם הראשון צריך לנהוג כן לעולם ואם בפעם הראשון לא השלים אפילו בחול א''צ להשלים ומיהו במקום שעושין ממנו ת''צ וקורין ויחל והוא נמנה עמהם צריך להשלים עססי' רמ''ט וסי' תקע''ב ס''ב ונ''ל מנהג טוב לו' הסליחות קודם תפלת המנחה כי מן המנחה ולמעלה חל ר''ח מ''א. וכ' עוד המ''א בסי' תקע''ט סק''ו דבער''ח במקום שאומרים דברי כבושים יאמרו קודם התפלה ע''ש ומ''ע כ' שימהרו בסעודת הלילה שלא ליכנס בה כשהוא מעונה עמ''א ובע''ש אין לו' י''כ קטן כי אם ביום ה' עסי' תק''נ ולענין אם יש שום חשש להתענות ערב חנוכה בעבור ר''ח טבת עיין דבר שמואל סי' של''ט ועסי' תר''ע סק''ב מ''ש שם:

א

הלכות ראש חודש

4,407

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיח

א

אסור: כתב ב''י סי' תקע''ט אנשי ק''ק ווירמשא מתענין הגזירה בר''ח סיון וכתב מ''ע בתשובה דלא ילפינן מינייהו בעלמא ועסי' קפ''ח ס''ז דאיתא שאינו חייב לאכול פת בר''ח שאפי' אכל פירות יצא:

א

הלכות ראש חודש

4,408

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיח

ב

יחיד: עסי' ק''ע מ''ש שם ס''א:

ג

הלכות ראש חודש

4,409

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיח

ג

בי''ד: כ' הט''ז שם כתבתי המסקנא דאין לנו שום חילוק רק בין לשון נדר ללשון קבלת תענית דבלשון נדר חל בכל גווני וצריך התרה ובלשון תענית אין חל כלל וא''צ התרה עכ''ל:

ג

הלכות ראש חודש

4,410

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיח

ד

חלום: נ''ל דהמתענה תענית חלום בר''ח ניסן או בר''ח אב א''צ למיתב תענית לתעניתו כיון די''א דמצוה להתענות כמ''ש סי' תק''פ ועסי' תקצ''ז. מ''א:

ה

הלכות ראש חודש

4,411

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תיט

א

בסעודת: כתב הרא''ש בשם הירושלמי שאם חל ר''ח בשבת יש לעשות סעודת ר''ח באחד בשבת דבשבת אין ניכר שעושה משום ר''ח וכתב הב''ח ולא נהגו כן. וכתב המ''א ונ''ל דיש למשוך סעודה שלישית עד הלילה ואז יוצא ידי חובת ר''ח ג''כ ועססי' קפ''ח היאך נוהגין עם רצה ויעלה ויבא. וכ' בהלכות שמחות למהר''ם אפילו התפלל ערבית מבע''י שוב אינו מזכיר של ר''ח או שבת ועיין בי''ד ססי' שע''ה אבל אם הוא לא התפלל אע''פ שהצבור התפללו מזכיר של ר''ח מידי דהוי אמ''ש שאע''פ שהציבור התפללו אם הוא לא התפלל מזכיר רצה וכ''פ סי' רס''ג לענין מנחה. מיהו אם הוא התפלל מנחה והתחיל לאכול אחר שהתפללו הקהל ערבית בר''ח מבע''י אינו מזכיר של ר''ח וה''ה איפכא אם הקהל התפללו בערב ר''ח מבע''י והתחיל לאכול אחר ערבית אע''פ שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר''ח ועיין בטור סי' קי''ז מיהו אם לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר של ר''ח כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול וה''ה במוצאי ר''ח מזכי' של ר''ח בב''ה אם לא התפלל מנחה אע''פ שהצבור התפללו ערבית ועמ''א ועמ''ש ססי' קפ''ח. כתב שכנה''ג ראיתי מדקדקים כשחל ר''ח בחול עושים מאכל אחד יותר לכבוד ר''ח וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שעושים לכבוד שבת ומשמע בירושלמי שהוא סעודת מצוה כמו פורים ועיין ט''ז. וכ''כ הב''ח מה שהתינוקות מוליכין מעות של ר''ח לרבן אין לבטלו עמ''א ועמ''ש סי' רמ''ב:

א

הלכות ראש חודש

4,412

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכ

א

תחנון: כתב לבוש שאפילו לחכם בפניו א''א צ''ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה ע''ש תר''ע. ובטור כתב דחכמי מגנצא אמרו צ''ה בר''ח חנוכה ופורים על אדם גדול. וכתב הט''ז שמעתי מזקן אחד שהעיד שהיה בק''ק קראקא בשנת של''ג שנפטר רמ''א ז''ל ביום ל''ג בעומ' והיו מסופקים אם לו' צ''ה עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ''א שיש לו' צ''ה על אדם גדול ותיכף אמרוה על רמ''א בקול רם. ונראה לסמוך על זה בימים שאין בהם תחנון כגון ל''ג בעומר או ט''ו באב ובט''ו בשבט שאינם מועד אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד עכ''ל:

ב

הלכות ראש חודש

4,413

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

א

יעלה ויבא: והשמש יתחיל תפלתו קודם הציבור וכשיגיע ליעלה ויבא ירים קולו להשמיע בציבור עיין סימן קי''ד:

א

הלכות ראש חודש

4,414

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ב

סימן רצ''ד: דהיינו תיכף כשמסיים הברכה אפילו לא התחיל עדיין מודים עיין סימן רל''ו ס''ב ועיין סי' ק''ח:

א

הלכות ראש חודש

4,415

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ג

מחזירין: ודוקא אם עדיין לא התפלל מוסף אבל אם התפלל מוסף א''צ לחזור. כנה''ג ע''ש ועיין סימן קכ''ו ס''ק ד' מ''ש שם:

א

הלכות ראש חודש

4,416

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ד

שיעקור: ואם אמר יהיו לרצון הוי כעוקר רגליו עמ''א:

א

הלכות ראש חודש

4,417

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ה

א''צ: והקשו האחרונים ממ''ש סימן קי''ד ס''ח דאם נסתפק אם אמר משיב הרוח אמרינן חזקה שאמר כמו שהוא רגיל בלא משיב הרוח וצריך לחזור ע''ש ועיין באחרונים מה שתירצו ע''ז והב''י והב''ח פסקו דמחזירין אותו וכ''פ הרוקח וכ''פ הל''ח בראיות ברורות וכן יש להורות דהרי עינינו רואות שההרגל להתפלל בלא יעלה ויבא. מ''א. ובשכה''ג כתב כיון דאיכא פלוגתא בזה יש מקום לומר שב ואל תעשה עדיף ולא יחזור. מיהו הטוב והישר שיתפלל בתורת נדבה ע''ש ועיין הלק''ט ח''א סי' ע''ח. ועיין מ''ש הט''ז:

א

הלכות ראש חודש

4,418

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ו

הלל: ואין קורין בבית האבל דא''ל שם לא המתים יהללו יה דהוי כלועג לרש ועסי' קל''א ס''ק י' מה שכתבתי שם. נשים פטורות מכל הלל מפני שהוא מ''ע שהז''ג ועמ''א ועיין יד אהרן:

ב

הלכות ראש חודש

4,419

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ז

הצבו': ואם בא לבה''כ סמוך להלל יקרא הלל תחלה עם הצבו' ואח''כ יתפלל ל''ח. ואפש' כשהוא אומר פסוקי דזמרה מות' להפסיק באמצע לקרות הלל עם הציבור דלא גרע ממזמורים שמוסיפין בשבת מיהו נ''ל דאז לא יברך על ההלל לא בתחלה ולא בסוף לכן דוקא בהלל דר''ח יעשה כן כיון דהרבה פוסקים שלא לברך אבל בימים שגומרים ההלל לא יאמר אותו באמצע פסוקי דזמרה. מ''א ע''ש:

ב

הלכות ראש חודש

4,420

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ח

אומר: ואפילו אם גומרים ההלל דלא כל''ח מ''א ע''ש. ואם אין מצויין א''צ להטריח אחריהם ע''ש. ונ''ל דיאמר בלא ברכה כמ''ש בשל''ה באר היטב אשר לפני:

ב

הלכות ראש חודש

4,421

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

ט

והקהל: כתב המ''א דצריך לשמוע פסוקים יאמר נא וגו' מפי הש''ץ דשומע כעונה ואם לא שמע לא יצא ומוטב שיאמרו בעצמו בנחת. מ''א ע''ש:

ג

הלכות ראש חודש

4,422

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

י

אפי': המ''א העלה והמחמי' יחזו' לקרותו בלא ברכה ע''ש:

ה

הלכות ראש חודש

4,423

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

יא

למקום: פי' אם דילג פסוק א' ונזכ' אח''כ לא יאמרנו במקום שנזכר דא''כ ה''ל קורא למפרע אלא יתחיל מאותו הפסוק ויאמ' עד סוף:

ו

הלכות ראש חודש

4,424

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכב

יב

מעומד: ואסו' לסמוך עצמו לעמוד או לכותל דסמיכה אינו כעמידה מ''א ע''ש באורך מה שתמה על רמ''א בח''מ סי''ז ודו''ק. ומה שקורין בליל פסח הלל מיושב משום שחולקין אותו אין מטריחין אותו לעמוד. ט''ז:

ז

הלכות ראש חודש

4,425

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכג

א

תתקבל: זה הכלל דכל יום שיש בו מוסף או' קדיש שלם אחר הלל משום שכאן סיימנו תפלת שחרית:

א

הלכות ראש חודש

4,426

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכג

ב

ורביעי: והב''ח כתב שיותר טוב שיקרא רביעי גם וביום השבת וכן משמע בב''י דיש נוהגין כן ועיין ט''ז שהאריך:

ב

הלכות ראש חודש

4,427

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכג

ג

כתר: היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר. בתפלת מוסף י''א זכרון לכלם היו וי''א יהיו וי''א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. צ''ל ומנחתם ונסכיהם. תי''ט פ''ט דמנחות. מ''א ע''ש:

ג

הלכות ראש חודש

4,428

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכג

ד

לחלוץ: ובחה''מ יש לחלצם קודם קריאת הלל עסי' ל''א ס''ב מ''ש ועסי' כ''ה סי''ג. ועיין פר''ח מה שנסתפק ועיין יד אהרן:

ד

הלכות ראש חודש

4,429

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכד

א

בבהמ''ז: לענין אם חל ר''ח בשבת ומשך סעודה ג' עד הלילה או אם חל ר''ח בא' בשבת כתבתי הכל מבוא' בס''ס קפ''ח ע''ש. ולענין אם אכל בין מנחה למעריב בר''ח או בערב ר''ח כתבתי הכל מבוא' בסימן תי''ט ע''ש:

א

הלכות ראש חודש

4,430

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכד

ב

אין: דאי בעי לא אכל פת:

א

הלכות ראש חודש

4,431

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכה

א

ובשני: לשון מנהגים ומניחים ספר תורה שנייה אצלה ואו' חצי קדיש על שניהם:

א

הלכות ראש חודש

4,432

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכה

ב

השמים: ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם ענייה סוערה. לבוש:

א

הלכות ראש חודש

4,433

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכה

ג

ולא שמעו: זהו משנה שא''צ דלעולם אין ר''ח אב בא' בשבת:

ב

הלכות ראש חודש

4,434

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכה

ד

שאין דוחין: ואז אומרים מקצת שוש אשיש. מ''א:

ב

הלכות ראש חודש

4,435

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכה

ה

וראשי: ואם חתם בשל שבת לבד יצא בתפילה ולא בקידוש בי''ט ע''ש דף קי''ז ועמ''א סימן תפ''ז ס''ק ב':

ג

הלכות ראש חודש

4,436

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

א

ונהנין: שזריחת' ניכרת על גבי הקרקע ולא יהא מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אא''כ הוא דבר זך שהלבנה נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה עססי' זה. וה''ה אם נתכסה בעבים אבל אם נתכסה בעב דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך ונתכסה גומר הברכה רדב''ז ח''א סי' קנ''ו וכנה''ג משמע כשיודע שתתכסה תיכף לא יתחיל לברך מ''א וע' בת' דב''ש סי' רמ''ב שכתב דהרואה לבנה מתוך אספקלריא או מראה של זכוכית שאין לברך עליה ע''ש באורך. מה שאין הנשים נוהגים לקדש הלבנה אע''ג דהן מקיימות כמה מ''ע שהזמ''ג מפני שהם גרמו פגם הלבנה מ''א בשם של''ה ע''ש. ועיין עוד טעם אחר בשבות יעקב ח''ב סימן י''א. סומא חייב לקדש הלבנה רש''ל בתשובה מ''א. בחדש א' אירע שלא ניראת הלבנה ולא קידשו הלבנה באותו חדש וגזר רב אחד תענית על זה ואין לו על מה לסמוך שבות יעקב ח''ב סימן י' ועסי' תק''פ ס''ק ט':

א

הלכות ראש חודש

4,437

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ב

במוצאי: כתב המגיד כשמקדשין הלבנה במ''ש תהיה הצלחה וכשתתכסה ולא תוכל לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח מ''א. ועש''ת ב''ח סי' פ':

ב

הלכות ראש חודש

4,438

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ג

יו''ד בחדש: והיינו שישארו עוד ה' לילות עד חצי כ''ט י''ב תשצ''ג מיום המולד עמ''א:

ב

הלכות ראש חודש

4,439

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ד

לא: והאר''י ז''ל כ' לקדש במוצאי ט''ב וכ''כ הכנה''ג שכן נוהגין בירושלים ובקושטנטינא וכתב בשבות יעקב ח''ב סי' י''א שכן הוא מנהגם אבל טועמים מידי קודם ע''ש. וכ' המ''א ולכן נ''ל דיחיד המתענה יקדש עם הציבור משום ברוב עם הדרת מלך ואפילו ת''ת מבטלים משום זה. ואפי' ציבור המתענים אם יראו שיעבו' הזמן יקדשו בליל התענית עכ''ל. וכ''כ הט''ז דאם לא קדשו הלבנה תענית אסת' יש לברך אז ולא משגיחין בתענית כיון שהשעה עוברת. אבל בז' ימי אבלות לא יקדש אבל אם לא השלים אבילתו עד יו''ד בחודש לא ימתין עד ליל י''א ויקדש בימי אבלו מ''א. והשבות יעקב ח''ב סימן י''א כ' שאבל אין לו לקדש את הלבנה עד אחר ג' לבכי ע''ש ובת' ש''א בחי''ד סימן צ''ה כתב דדוקא אם עובר הזמן שאינו יכול לקדש הלבנה יכול לקדש בימי אבלו אבל כשיש עוד זמן לקדש אינו יכול לקדש בימי אבלו ע''ש:

ב

הלכות ראש חודש

4,440

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ה

שחל בו בי''ט: ומכ''ש שלא יקדשו בליל שבת והטעם דיש תחומין למעלה ואין להקביל פני השכינה בי''ט או בשבת חוץ לתחום ומ''ע סי' ע''ח כתב הרבה טעמים על זה ובמהרי''ל כ' שמהר''ש התיר וכ''כ הגמ''נ וב''ח כתב שפ''א לא נראית הלבנה עד ליל א' של סוכות ועשו מעשה בקראקא וקדשוהו מאחר דא''א לקדשה אח''כ עכ''ל. (ובת' בעל כה''ג מסיק ואם יום י''ו נפל בשבת לא יקדשנה ולאחר שבת יקדשנה בלא שם ומלכות. ובחול מתיר לקדשה בליל י''ו) אבל בענין אחר אין להקל מאחר שיש הרבה טעמים ע''פ הסוד ועיין רדב''ז ח''א סי' קל''ג. ועיין ח''י בסימן תצ''ד ס''ק ב' מש''ש:

ב

הלכות ראש חודש

4,441

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ו

ותולה: בשל''ה והג''ה י''נ שלא יסתכל בה רק פעם הראשון שיראה עמידתה ואח''כ אסור להסתכל בה:

ב

הלכות ראש חודש

4,442

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ז

ג''פ: ויזהר שלא יכרע דמיחזי ככורע ללבנה רק זוקף באצבעותיו. של''ה:

ב

הלכות ראש חודש

4,443

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ח

תפול וכו': ומט''מ כתב בשם רש''ל ורוקח שי''א כל הפסוק עד קנית. ואח''כ למפרע. וכתב האר''י ז''ל שיש לומר קודם ברכת הלבנה הללו את ה' מן השמים עד חק נתן ולא יעבור וינער שולי בגדיו. וגם קבלה מר''י חסיד לומר קול דודי עד מן החרכים. ובשל''ה כתב שי''א שיר למעלות אשא וגו' וגם הללו אל בקדשו וגו':

ב

הלכות ראש חודש

4,444

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

ט

המולד: עמ''א שהעלה דהני י''ו משעת המולד חשבינן להו מעל''ע ואם חל במ''ש ב' או ג' שעות בלילה מותר לקדשה תחלת ליל ב' ולדברי רמ''א אסור ע''ש וע' דב''ש סי' רט''ז:

ג

הלכות ראש חודש

4,445

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

י

שבעה: והסכמת האחרונים אם חל מ''ש אחר ג' לחדש מהמולד מקדשין אז מפני שהציבור מקובצים אז וברוב עם הדרת מלך וגם שלא להחמיץ המצוה אבל אם מ''ש קודם ג' ימים אין מקדשין דיכולים להמתין עד מ''ש הבא כמ''ש ס''ב ע''ש:

ד

הלכות ראש חודש

4,446

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכו

יא

ואין: ב''ח כתב הטעם שיוצאין לרחוב כדרך אדם שיוצא לקראת המלך וכ''כ בהגמ''נ ומ''מ אם יש לו איזה מיחוש או ששרוים בין העכו''ם מקדש תחת הגג או בביתו דרך חלון ופתח עכ''ל. וכ''ש כשיש מבואות המטונפות מוטב לקדש בבית. וכ''כ מט''מ וז''ל ראיתי רש''ל כשהיה בחבורת שמחה ולא רצה לצאת לחוץ ופתח החלון נגד הלבנה וקידש ע''ש ועס''ק א' מש''ש:

ד

הלכות ראש חודש

4,447

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכז

א

סתם: וה''ה כשמברכין החדש בבה''כ מ''צ. וש''ך בי''ד סימן ר''ח ס''ק י''ז כתב בשם מהרי''ל בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ''כ בע''א סי' קכ''ז ס''ד גבי גט. וכ''כ הט''ז בשם הב''ח דנכון לפרש בשניהם באדר ראשון יאמר ראשון ובשני יאמר שני ע''ש:

א

הלכות ראש חודש

4,448

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

א

חנוכה: צ''ל וביום שיהיה עצרת יהיה חנוכה. פי' ביום שיהיה עצרת יהיה חנוכה שאחריו אם הם כסדרן או חסרים אבל כשהם מלאים יבוא ביום שאחר עצרת כגון אם עצרת ביום א' יבוא חנוכה ביום ב'. מ''א: וט''ז מגיה שצ''ל וביום שיהיה עצרת יהיה הושענא רבה פי' הושענא רבה שאחר עצרת ע''ש:

א

הלכות ראש חודש

4,449

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ב

מרחשון גדו''א: צריך לומר יום א' דר''ח אבל בשאר הסימנים בחדש שיש בו שני ימים ר''ח קאי הסימן שלו על יום ב' דר''ח מצאתי ט''ז. ובמ''א הגיה מרחשון בדה''ז:

ב

הלכות ראש חודש

4,450

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ג

מבה''ח: פי' שחל ר''ה ביום ה' והשנה מעוברת שאז קורין פ' נח בר''ח חשוון ונתוסף שבת א':

ד

הלכות ראש חודש

4,451

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ד

המלך: היינו ר''ה שאומרים המלך המשפט. פת וילך פי' מל' פתות אותה פתים שמחלקין נצבים וילך לשתים:

ד

הלכות ראש חודש

4,452

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ה

פקדו: לשון צווי כלומר צו קורין סמוך לפסח. סגרו לשון מצורע מוסגר. מנו פי' במדבר שנמנו בו ישראל קודם עצרת. צומו היינו ט''ב. וצלו היינו ואתחנן. קומו היינו נצבים קודם תקיעת ר''ה:

ד

הלכות ראש חודש

4,453

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ו

לו: ואנחנו נוהגים כרש''י לולי כי ידין ט''ז. ואפי' יש חיובים לא יחלקו הפרשה יותר. מ''א ושכנה''ג:

ה

הלכות ראש חודש

4,454

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ז

שלפניהם: היינו ג' פסוקים שלפניהם. ועיין סימן קל''ח מש''ש. ובתשובת צ''צ נדחק ליישב מנהגינו שמתחילין בקללות שבתורת כהנים ואין מתחילין ג' פסוקים שלפניהם. ומ''מ נ''ל דיתחיל ג' פסוקים שלפניהם. והמנהג נתפשט מפני שקורין להרב ראב''ד בכל שבת לשלישי ואם כן צריכים לקרות עמו עד התוכחה ולכן מתחילין בתוכחה אבל מוטב שהרב ימחול על כבודו ויעלה לרביעי באותו שבת או יתחיל למפרע ג''פ עססי' קל''ז. ובכנה''ג כתב שבמקומו נוהגים לקרות להחכ' בתוכחות ובשירת הים וביו''ד הדברות וקודם שיקרא התוכחות אומר מוסר ה' בני אל תמאס כי את אשר יאהב וגו' וקודם שיקרא הדברות אומר רכב אלהים רבותיים. גם נוהגין לקרות ללוי פ' העגל וקורין אותה בקול נמוך עכ''ל. מהרי''ל הקפיד על מי שעלה לתוכחה דדוקא השמש ששוכרין אותו לכך אין קפידא. כתב בצרור המור מ''ב מסעות שבפ' ואלה מסעי אין להפסיק בהם שהוא נגד שם מ''ב. מ''א ע''ש:

ו

הלכות ראש חודש

4,455

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ח

שמעו: ואם טעה והפטיר בשבת ראשון בפרשה דיומא יפטיר לשבת הבאה דברי ירמיה וגם שמעו מפני שהם סמוכות זו לזו צ''צ מ''א עסי' תכ''ה מה שכ' בחומשים ויברח יעקב לפ' וישלח ט''ס הוא ושייכא לפ' ויצא. לבוש:

ח

הלכות ראש חודש

4,456

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכח

ט

כושיים: וכן כתב הב''ח ומט''מ והאגודה דלא כלבוש שכתב להפטיר התשפוט שכבר העיד הב''ח שבכל קהלות נוהגין כמ''ש הרמ''א מ''א. ועיין תשובת רי''ט סי' ד' למה דוקא חקת ובלק מחוברים:

ח

הלכות ראש חודש

4,457

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

א

פסח: וה''ה שאר י''ט. ב''ח מ''א ח''י:

א

הלכות פסח

4,458

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ב

ל' יום: ומתחילין מיום הפורים עצמו ח''י ויד אהרן דלא כפר''ח ע''ש. וכן בי''ט עצמו שואלין ודורשין בעניינו של יום. ומנהגינו שאין דורשין בחג עצמו גם אין אנו דורשין ל' יום קודם פסח. ואפשר משום דעיקר תקנה היה משום קרבנות. תוספות בכורות. רק בשבת שלפני פסח שקורין שבת הגדול עיין ב''ח ובח''י הטעם. ועיין יד אהרן. ומ''מ מצוה לכל א' לעסוק בה''פ ל' יום לפני הפסח ב''ח. ולעולם דורשין בשבת הגדול כשאין ע''פ חל בו דאז צריכים להקדים. מהרי''ל:

א

הלכות פסח

4,459

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ג

יב''ח: וה''ה העני הדר פה יב''ח מחוייבים ליתן לו. ב''י בי''ד סי' רצ''ו. וכתב הסמ''ק דהאידנא סגי בל' יום. וכ''כ הרב בי''ד שם. ואם דעתו להשתקע הוי כאנשי עיר מיד כמבואר שם. וכתב המ''א ונ''ל דעני שאינו דר פה למ''ד יום מ''מ מחוייבים ליתן לו מצה לאכול. אלא שאין נותנים לו חטים ע''ש:

א

הלכות פסח

4,460

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ד

ליתן: אפילו תלמיד חכם הפטור ממס. שכנה''ג:

א

הלכות פסח

4,461

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ה

ניסן: מפני שי''ב נשיאים הקריבו י''ב ימים וכל יום הקרבן היה י''ט שלו ואח''כ ע''פ ופסח ואסרו חג. א''כ יצא רוב החדש בקדושה. (ובש''ס דמנחות הטעם מריש ירחא דניסן אתותב חגא דשבועות ע''ש עח''י הנ''מ). לפיכך עושים כולה קודש:

ב

הלכות פסח

4,462

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ו

צדקתך: גם א''א י''ר של אחר קריאת התורה גם אין מזכירין בו נשמות גם א''א קדיש אחר צ''ה ונקוט כללא בידך דצ''ה וצו''ץ ורחום וחנון שוים הם. וכ' רמ''א בי''ד סי' ת''א שא''א צ''ה בע''ש אחר חצות וה''ה בערב יו''ט ובער''ח ובערב חנוכה אומרי' אחר חצות. (ובהרבה מקומות באשכנז אומרים אחר חצות בהליכה) לבוש. ועשל''ה שיש לקרות בניסן כל יום הנשיא שלו ובי''ג פ' בהעלתך עד כן עשה את המנורה:

ב

הלכות פסח

4,463

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ז

בצבור: פי' דאין מזכירין התענית בצבור אבל מ''מ היחיד שנהג להתענות בה''ב מותר להתענות בו לדעת המחבר. לכן כתב הרמ''א שאין מתענין בו תענית כלל:

ב

הלכות פסח

4,464

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ח

חלום מתענין: וא''צ למיתב תענית לתעניתו ואם התענה בשבת ת''ח יתענה תענית לתעניתו בניסן. וה''ה בין י''כ לסוכות או בימי הגבלה ומ''מ נ''ל דאם הוא סמוך לעשור לחדש יתענה ביו''ד לחדש שהוא תענית צדיקים כמ''ש סי' תק''פ. וה''ה אם היה ביום ראשון ר''ח ניסן מתענה מ''א. הב''ח ושל''ה כתבו דאחר א''ח יש להתענות יאר צייט וה''ה ער''ח אייר. ומ''א וט''ז וח''י כתבו דאין להחמיר דתעניתים אלו חומר' בעלמ' הם. (וח''י מסיים פוק חזי מאי עמא דבר) וחתן עיין סי' תקע''ג דינו:

ב

הלכות פסח

4,465

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

ט

לתודה: שלחמי תודה היה חמץ ואפילו בע''פ אסור להקריב' שיבא לידי נותר:

ב

הלכות פסח

4,466

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

י

בע''פ: ומשכימין לבה''כ בע''פ כדי שיגמור סעודתו קודם ד' שעות. מהרי''ל:

ב

הלכות פסח

4,467

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תכט

יא

א''ח: המנהג שלא להתענות בכל א''ח עמ''א. מ''כ ליתן חרם בבה''כ לאיזה צורך גדול מותר בניסן אף שאסו' בתשרי:

ב

הלכות פסח

4,468

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תל

א

הנס: שלקחו כל א' שה בעשור לחדש ואותו שנה היה יו''ד בחדש בשבת והקשו הוה ליה לקבוע ביו''ד לחדש אפי' חל בחול עיין אחרונים ובח''י. ומה שהקשה הב''י דאם כן כל הד' ימים יהיו נקראים גדולים י''ל דהנס היה שאומרים לשחוט לאלהיהם ובשבת אמר המצרי אמת הוא ומה שלא שחטו משום שהוא שבת משא''כ בשאר ימים מהרב רבי משה רבי אליוש. אין מפטירין וערבה אלא כשחל שבת הגדול בע''פ וכ''נ. רש''ל היה דורש שכל א' יאכל מעט קודם הפסח מקמח של פסח כי שמא היה שם חשש חימוץ ויתלה במה שאכל. (ומ''א תמה עליו דז''א אלא בדבר יבש עיין י''ד סימן ק''י וקמח בקמח הוי דבר לח ע''ש וח''י כ' דדינא קאמר ואע''ג דלא מהני עכ''פ כ''א בנפל אחד מהם בשוגג ע''ש). טוב ליתן ממנו לעניים. מט''מ ושל''ה:

א

הלכות פסח

4,469

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תל

ב

ההגדה: אפי' חל שבת הגדול בע''פ:

א

הלכות פסח

4,470

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלא

א

בתחלת: פי' סמוך לכניסת הלילה רי''ו ור''ן מ''א והח''י פסק דהבדיקה צריך להיות בלילה ממש אחר צאת הכוכבים ולא בה''ש. (והראב''ד דייק מלשון אור דר''ל שישנו עדיין קצת יום דמשום לישנא מעליא לא ה''ל לתנא משים אור לחושך ור''פ ס''ל דביה''ש דוקא ומזה דייק בח''י כשלא קרא ק''ש קודם בדיק' ובאים שני חיובים כא' יקרא תחילה כי תדיר היא ע''ש:

א

הלכות פסח

4,471

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלא

ב

שלא יתחיל: וחצי שעה קודם הזמן אסור דילמא אתי לאמשוכי ומי שלא בדק בלילה אסור ביום עד שיבדוק:

ב

הלכות פסח

4,472

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלא

ג

ולא יאכל: וטעימה בעלמא שרי והיינו פירות או כביצה פת כמ''ש ססי' רל''ב ע''ש:

ב

הלכות פסח

4,473

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלא

ד

לא ילמוד: והלומד שיעו' בבה''כ מותר דדוקא מי שלומד בביתו אסור שאינו מוכרח לקום ממקומו אבל זה ילך בודאי לביתו כנה''ג. וכתב המג''א ונ''ל דוקא מי שאומר דבר הלכה בלא פלפול אבל אסור לעסוק בפלפול אפי' אינו בביתו דבזה ודאי איכא למגזר דילמא ממשכ' ליה שמעתא. כ' הב''ח מי שלא התפלל ערבית עם הציבור מתפלל בביתו קודם הבדיקה דאיכא למיחש שמא יטרד בבדיקתו וישכח מלהתפלל אבל מי שמתפלל לעולם ערבית ביחידי בלילה יבדוק תחלה כיון דדש ביה לא ישכח: ומ''א כתב כיון דזמן הבדיקה הוא קודם צ''ה יבדוק ואח''כ יתפלל אחר צ''ה ואם לא בדק עד אחר צ''ה יתן לאחר לבדוק והוא יתפלל. ואי ליכא אחר יעשה כמ''ש הב''ח ועס''ק א' מש''ש. ואותן הרגילים להתפלל ערבית ביו''ד יתפללו תחלה בבה''כ דטורח הוא לקבצם אח''כ. מ''א:

ב

הלכות פסח

4,474

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלא

ה

שצריך: ואם אמר לחבירו שיזכיר לו הבדיקה מותר כדלעיל סימן רע''ה ס''ג עט''ז:

ב

הלכות פסח

4,475

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

א

על ביעור: ואם בירך לבער יצא הסכמת אחרונים ועיין ט''ז בסימן קע''ז ס''ק ד' ויטול ידיו קוד' הברכה והוא רק משום נקיות. והא דאין מברכין שהחיינו על בדיקת החמץ. לפי שהבדיקה היא צורך הרגל סמכינן אזמן דרגל. (ורש''ל דחה טעם זה להיות מוי''ו ולמעלה חל האיסו'. וח''י בשם חמיו הגאון זכרונו לברכה תי' דעכ''פ אינו עובר בבל יראה עד הלילה ועיין ט''ז ס''ק ג') ועיין ט''ז ובח''י:

א

הלכות פסח

4,476

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ב

שלא סיים: ואם סיים יברך למחר בשעה שעוסק בשריפה ט''ז ומ''א. וח''י כתב דלאחר שסיים הבדיקה בלילה שוב אין לברך כלל וכ''פ הב''ח ע''ש. ובכנה''ג כתב דכה''ג יש לברך בלא שם ומלכות:

א

הלכות פסח

4,477

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ג

שלא ידבר: ודוק' דברים שאין צורך בדיקה ואם דבר קודם שהתחיל לבדוק חוזר ומברך. מ''א ח''י:

א

הלכות פסח

4,478

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ד

כל הבדיקה: ובזה א''צ לחזור ולברך כיון שכבר התחיל במצוה. מ''א ח''י:

א

הלכות פסח

4,479

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ה

מבני ביתו: וה''ה אחר שאינו מבני ביתו (והא דאין השליח ג''כ מברך עיין י''ד הלכות שחיטה ועיין א''ע סימן ל''ח וכשהבתים רחוקים לא מהני דמדמי להו הפר''ח למי שבירך אטלית קטן בביתו דמברך אטלית גדול בבה''כ) ועכ''פ גם הוא יבדוק דמצוה בו יותר מבשלוחו:

ב

הלכות פסח

4,480

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ו

סמך ברכה: ויענו אמן על ברכתו ואם אינם עומדין אצל ברכתו אין יכול לשלח אותם לבדוק. ח''י. ואם הבע''ה אינו בודק רק מצוה לאחר לבדוק אותו אחר מברך מ''א. ולכתחלה יחזור אחר אנשים בני מצות ובדיעבד סגי בנשים ובעבדים [וקטנים] אבל לא בשפחה כנענית שלנו. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,481

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ז

ונוהגים: והנוהגים להניח יזהרו שלא יניחו אלא חמץ קשה שלא יפרך ובמקום המשומר מפני התינוקות והעכברים:

ב

הלכות פסח

4,482

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלב

ח

לא נתן: וכן ראוי לנהוג לכתחילה דחיישינן שמא יניחנו במקום שלא ימצאם הבודק. ט''ז. והאריז''ל כתב מנהג זה ויניח יו''ד פתיתים והוא ע''פ סוד גדול. גם הח''י מיישב ומקיים שלא לבטל מנהג של ישראל (וט''ז בשם תמים דעים כתב דמנהג נשים הוא ובמהרי''ו כתב טעם למנהג וכן ח''י נתן טעם לדבר ע''ש):

ב

הלכות פסח

4,483

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

א

לאור הנר: ובליל י''ד ואף אם בדק יום י''ג לאור הנר צריך לחזור ולבדוק ליל י''ד. אכן אם בדק ליל י''ג ונזהר היטב שלא להכניס עוד חמץ א''צ לבדוק עוד. ח''י ע''ש והלבוש והב''ח כתבו דאף אם בדק ליל י''ג צריך לחזור ולבדוק בליל י''ד. וסיים הח''י דאם רוצה להחמיר על עצמו עכ''פ לא יברך ליכנס עצמו לחשש ספק ברכה אך יחזור וישתמש בתוכה חמץ ואז יוכל לחזור ולברך ולבדוק. ועיין בהלק''ט ח''א סי' תנ''ג ועיין יד אהרן:

א

הלכות פסח

4,484

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ב

ארובה: היינו חלון בגג (עיין פ''ה דביצה משנה א' ופ' י' דאהלות). ואם יש שם מחיצה של זכוכית אסור לבדוק כנגדו. מ''א:

א

הלכות פסח

4,485

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ג

האבוק': ואפי' בדיעבד לא מהני אבל נר של חלב ושל שומן מהני בדיעבד. ושל שמן דינו כאבוקה ואם אין לו נר של שעוה יבדוק בשל שמן ואם אין לו שמן יבדוק לכתחלה בשל חלב ואין לבדוק בעץ שקורין קי''ן ח''י:

ב

הלכות פסח

4,486

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ד

שאין מסתפק: ואם מסתפק ויש לו קבע שנוטל בפעם אחד מה שצריך לסעודה א''צ בדיקה. מ''א. כתב (מהרי''ל) [מהרי''ו] בתשובה מקום שאוכלים שם כל השנה יש לבדוק תחת הספסלים דא''א שלא נפל שם מן החמץ והוי חמץ ברור אי ליכא שם תרנגולים. ולא ישליך חטים לתרנגולים במקום לח שלשים יום קודם לפסח. מהרי''ל:

ג

הלכות פסח

4,487

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ה

פחות מג''ט: ואם התינוקות מצויים צריכים בדיקה:

ד

הלכות פסח

4,488

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ו

מבואר: ע''ש בט''ז ומ''א וח''י מה שתירצו:

ו

הלכות פסח

4,489

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ז

בדיקה כלל: ומ''מ ביום יבדוק לאור היום כדרך שהשתמש שם. כ''מ מ''א ח''י:

ז

הלכות פסח

4,490

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ח

עקרב: דוקא במקום שמצוים עקרבים. ועסי' ק''ד ס''ב דמשמע דנחש לא ברי הזיקו וצריך לבדוק. מ''א:

ח

הלכות פסח

4,491

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

ט

מבטלו: וכתבו האחרונים שיכול לאוכלו אחר הפסח הואיל ולא עבר עליו בבל יראה ואין לחוש בו להערמה הואיל ונפל עליו מפולת. והב''ח הניח זה בצ''ע גם הט''ז מחלק בדין זה גם המ''א כ' בשם תשובת הרשב''א שרב האי אוסר ואם לא ביטלו והוא לאחר זמן איסורו צריך לפנות המפולת כדי לבער החמץ כיון שאינו ברשותו עוד לבטלו. אחרונים וכתב המ''א דאם נפל עליו גל גדול דאין בידו לפקחו והוא אבוד ממנו ומכל אדם מותר אפי' בלא ביטלו דלא קרינן ביה שלך:

ח

הלכות פסח

4,492

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

י

בדיקה: היינו בליל י''ד מ''א ונראה אם עבר ולא בדק בליל י''ד בודק אפי' לכתחלה ביום י''ד לאור החמה כמו אכסדרה שאורה ג''כ רב. ולא ראיתי נזהרים בזה לבדוק הבה''כ רק סגי להו בכיבוד בעלמא ביום וראוי להזהיר ע''ז השמשים של בה''כ וכ''כ מהרי''ל. וכתב עוד דיש מקומות מכריזין אחר בדיקת בה''כ שלא יבואו עוד שם התינוקות עם חמץ:

י

הלכות פסח

4,493

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

יא

בי''ג: דוקא ביום. אבל אם בדק בליל י''ג א''צ לחזור ולבדוק בליל י''ד וכמ''ש בס''ק א':

יא

הלכות פסח

4,494

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

יב

בליל י''ד: ואכסדרה אם בדק ביום י''ג לאור החמה יצא. מיהו עכ''פ יש לבדוק חדר א' בלילה. מ''א:

יא

הלכות פסח

4,495

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלג

יג

שנותנים בהם: ומי שאין דרכו בכך א''צ בדיקה ד''מ מ''א וח''י מחמיר ע''ש:

יא

הלכות פסח

4,496

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

א

אחר הבדיקה: ל''ד דה''ה קודם התחלת הבדיקה יצניע החמץ שרוצה לאכול דאולי יתחסר לחמו תוך הבדיקה ויהא צריך לחזור ולבדוק מה שבדק כבר ב''ח וח''י והיד אהרן ומ''א. ובחנם השיג עליו הט''ז בזה ע''ש. והעולם אינן מצניעין אלא החמץ שמוצאין בשעת בדיקה. אבל שאר החמץ מוליכין אנה ואנה ולאו שפיר עבדי. אחרונים:

א

הלכות פסח

4,497

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ב

אחרת: (וה''ה דצריך אז לבטל שנית. ב''י בשם ר''ן). ומ''מ אינו צריך לברך שנית. ח''י:

א

הלכות פסח

4,498

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ג

א''צ: אם א''א לתינוק ליטלו. מ''א:

א

הלכות פסח

4,499

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ד

בתיבה: ובח''מ סימן רצ''א סי''ג פסק רמ''א דתיבה חתורה אצל עכברים ע''ש וי''ל ודו''ק:

א

הלכות פסח