sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
4,500	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ה	חמירא: לפי שלחם היא חיות האדם ואין ראוי לזלזל בכבודו לכך ניתקן בלשון תרגום שלא יבינו המזיקים והמקטריגים. סדה''י:	ב	הלכות פסח
4,501	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ו	בלשון: בקצת נוסחאות כתוב ואם אמרו בלשון הקודש יצא ודוקא כשיודע לפחות ענין הביטול שמפקיר חמצו דאם אינו יודע לא יצא וכ''כ מהרי''ל ומהרי''ו ומ''א ועיין ח''י:	ב	הלכות פסח
4,502	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ז	כל אחד: המדקדק במעשיו יאמר נוסח זה. כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה ודלא ידענא ליה ליבטל וליהוי הפקר כעפרא דארעא. ב''ח ח''י:	ב	הלכות פסח
4,503	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלד	ח	אינו: פי' שאינו רגיל לעשות כן וחיישינן שמא ישכח. אפוטרופוס של יתומים מחויב לבדוק ולבטל חמץ של יתומים ח''י. והב''ח פסק דאין לבטל על ידי שליח ועכ''פ האשה אין לעשות שליח לבטל החמץ עיין ט''ז:	ד	הלכות פסח
4,504	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלה	א	ביום י''ד: והיינו לאור הנר וכן כל הבדיקות אפי' לאחר הפסח שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה. פוסקים:	א	הלכות פסח
4,505	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלה	ב	בתוך הפסח: ואפי' כבר ביטל ואפי' בי''ט עצמו בודק אע''פ שאינו יכול לשרפו בי''ט מ''מ יוכל לכפות עליו כלי עד מוצאי י''ט ט''ז מ''א. ואפי' בי''ט האחרון של פסח צריך לבדוק מ''א. מי שלא בדק חמץ קודם זמן איסורו ומת אין היורשים מברכין על הבדיקה וביעור כיון שאינם מחוייבים לבדוק ולבער החמץ שאינו שלהם. ח''י:	א	הלכות פסח
4,506	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלה	ג	לא יברך: אבל על הבדיקה שבתוך הפסח צריך לברך אעפ''י שביטל. ח''י והט''ז נסתפק בזה דאם ביטלו אם צריך לבער ע''ש. ומדברי המ''א משמע שדעתו שיש לברך אע''פ שביטלו אך היכא שבדק וביטל ומצא חמץ בתוך הפסח הניח בצ''ע אם יברך עליו כיון שביטלו קודם פסח וקיים תקנת חכמים בבדיקה ולענ''ד נראה עיקר שיש לברך בשעת ביעורו וגם המ''א עצמו בר''ס תמ''ו כתב בפשיטות דצריך לברך בשעת הביעור בין אם נתחמץ לו דבר בתוך פסח בין במוצ' חמץ בתוך פסח צריך לברך וכאן הניח הדבר בספק וצ''ע. וכל זה בנמצא חמץ גמור אבל חמץ משהו שנמצא תוך פסח אין לברך עליו עמ''א סימן תמ''ו ס''ק א':	א	הלכות פסח
4,507	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	א	בביתו: אבל אם מניח מי שיבדוק א''צ לבדוק דשלוחו של אדם כמותו ח''י בשם אחרונים דלא כב''ח ע''ל ס''ס תל''ד:	א	הלכות פסח
4,508	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ב	זקוק לבדוק: בלילה שלפני יציאתו לאור הנר. ואם שכח לבדוק בלילה יבדוק ביום. וכ' הט''ז דאז אין צריך שיבטל אלא ימתין כשיגיע פסח ויבטל. ומ''א השיג על הט''ז בזה דכיון דחל עליו חובת הבדיקה צריך ג''כ ביטול. וח''י הסכים עם הט''ז:	א	הלכות פסח
4,509	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ג	א''צ לבדוק: וכתב ב''ח ומ''א דאם יש שם חמץ ידוע חייב לבערו לעולם קודם שיצא ועיין ח''י:	א	הלכות פסח
4,510	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ד	אוצר: כלומר שנשתמשו שם חמץ ואח''כ רוצה להניח שם עצים או ד''א:	א	הלכות פסח
4,511	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ה	ואח''כ כונס: ואם לא בדק קודם צריך לפנות האוצר ולבדוק ואפשר דה''ה להיוצא בשייר' תוך למ''ד ולא בדק צריך לחזור לביתו או לשלוח שליח שיבדוק. מ''א:	א	הלכות פסח
4,512	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ו	א''צ לבדוק: אבל חמץ ידוע צריך לבער כמו שכתב ס''ק ג':	א	הלכות פסח
4,513	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ז	חטים מחומצים: הט''ז השיג על הרב בדין זה. והח''י מיישבו ע''ש:	א	הלכות פסח
4,514	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ח	אשתו תבדוק: אפילו לא צוה לה שתבדוק. עמ''א ובח''י:	ב	הלכות פסח
4,515	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	ט	היוצא מבית עכו''ם: אבל מבית ישראל וישראל אחר דר בו בכל ענין אינו מחויב לבדוק כי על ישראל השני מוטל חיוב הבדיקה מבית שדר בו. מ''א ח''י:	ג	הלכות פסח
4,516	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלו	י	מצות ביעור: לפי מש''כ הרב לעיל ס''ס תל''ג. דהכיסים ובתי ידים של הבגדים צריכין לבדוק א''כ יוצא בשיירא ומפרש ג''כ אפשר לו לקיים מצות ביעור ובדיקה ואפשר לו' כיון דכתיב תשביתו שאור מבתיכם עיקר המצוה לבדוק ולבער החמץ מהבית ממש. ח''י. כל ל' יום צריך לעיין בכל דבר שעושה שלא ישאר חמץ בו באופן שלא יוכל להסירו בנקל. ב''ח ומהרי''ל:	ג	הלכות פסח
4,517	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	א	וקנהו: אבל כשעדיין לא קנאו אע''פ שהמפתח ביד השוכר אין צריך לבדוק דהוה ליה כמי שהפקיד מפתחו ביד אחר דאין הנפקד צריך לבדוק. מ''א ח''י:	א	הלכות פסח
4,518	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ב	שלא מסר לו המפתח: (ומסירת מפתח לבד לא מהני כלל דהוי כאלו מסרו לשמרו ד''מ בשם ר''ן) ואף אם מסר המפתח לשוכר וחזר והפקיד למשכיר על המשכיר לבדוק כיון שהחמץ שלו והמפתח בידו אבל במפקיד ביד אחר אין עליו חיוב בדיקה לכולי עלמא ובית שאינו נעול אם כבר החזיק בה השוכר עליו לבערו. ח''י:	א	הלכות פסח
4,519	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ג	על המשכיר לבדוק: ואפש' דלדעת י''א בסעיף ג' דבמקום שנותנים שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכי' שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנהו והחזיק בו. ח''י:	א	הלכות פסח
4,520	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ד	על השוכר לבדוק: גם יבטל אף שאין החמץ שלו רק של משכיר מ''מ מסתמא הוי כמו הפקירו המשכיר והשוכר שזוכה בה צריך לבטל. ומ''מ המשכיר יבטל ג''כ מ''א בשם תוס'. והח''י כת' עליו שלא ראיתי שום משמעות בתוספות ע''ש:	א	הלכות פסח
4,521	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ה	שאלו: וה''ה אם אשתו או בני ביתו בעיר יוכל למשאל להו דהרי הם נאמנים אפי' נגד החזקה כמ''ש ס''ד:	ב	הלכות פסח
4,522	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ו	וי''א דצריך להחזיר: והב''ח פסק כדיע' א' דאין להוציא ממון מיד מוחזק עיין בתש''א סי' ב' וע' בפר''ח ובח''י:	ג	הלכות פסח
4,523	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ז	שהוחזק שלא בדקו: משמע דוקא כה''ג שהוא בחזקת שאינו בדוק אבל אם הוא מוחזק שיש בו ודאי חמץ ואמרו אנו בדקנוהו וביערנו אפשר דאינם נאמנים ונסתלק בזה תמיהת המ''א על רמ''א ע''ש ח''י. (ובסא''ר הוכיח דאפילו בודאי חמץ נאמנים ע''ש):	ד	הלכות פסח
4,524	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ח	אנו בדקנוהו: ע''ל סי' תל''ב ס''ק ו' כתבתי דלכתחל' אין לסמוך אלא אאנשים בני מצות:	ד	הלכות פסח
4,525	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלז	ט	שיש בו דעת: היינו שהגיע לחינוך:	ד	הלכות פסח
4,526	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלח	א	ולבדוק אותו החדר ששם נכנס: ואם לא ידענו לאיזה חדר נכנס היינו ב' בתים ר''ס תל''ט ס''ב. מ''א:	א	הלכות פסח
4,527	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלח	ב	עכבר לפרר: וה''ה כלב ותרנגול. אחרונים:	א	הלכות פסח
4,528	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלח	ג	שחזקתו שאכלו: אפי' לא ביטלו. ב''ח ט''ז ח''י:	א	הלכות פסח
4,529	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלח	ד	צריך לחזור ולבדוק: ואם יש בו דעת נאמן לומר שאכלו. מ''א:	א	הלכות פסח
4,530	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלח	ה	כזית חמץ: אבל פחות מכזית א''צ סולם להורידו וסגי בביטול. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,531	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלט	א	ונטל: דוקא שנטל בפנינו עיין י''ד סי' ק''י ס''ג:	א	הלכות פסח
4,532	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלט	ב	הקבוע: ואם נתערבו הצבורים זה בזה לא מקרי קבוע:	א	הלכות פסח
4,533	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלט	ג	מרובא: ומ''מ אין לאכלו בפסח. ח''י:	א	הלכות פסח
4,534	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלט	ד	א''צ: ומיירי שביטל. ב''ח מ''א ח''י:	ב	הלכות פסח
4,535	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תלט	ה	האחד: ובהניח תשעה ומצא עשרה צריך לבדוק אחר כולם:	ג	הלכות פסח
4,536	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	א	חייב לבערו: ואם עבר ולא ביערו כתב המ''א אם בא העכו''ם אחר פסח רשאי ליתן לו החמץ ומ''מ י''ל דאסור מה''ט ליתנו לו שמא יחזור העכו''ם וימכרנו לישראל ויכשל ישראל בחמץ שעבר עליו הפסח ע''כ. והח''י חולק עליו וכתב דמות' לומר לו הרי שלך לפניך ע''ש ועיין בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ס''ו:	א	הלכות פסח
4,537	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ב	עכו''ם אחר: ואם קיבל העכו''ם השני אחריות דגניבה ואבידה שרי. מ''א. והח''י חולק עליו ומחמיר ועיין בפר''ח. ואם הפקידו ביד בעליו שרי וה''ה אם העכו''ם נתן חמצו ברשות עכו''ם ושם קיבל עליו ישראל אחריות. הסכמת הפוסקים:	א	הלכות פסח
4,538	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ג	ויש חולקים: ובדיעבד יש לסמוך על דיעה ראשונה. (וכן הסכמת ח''י ע''ש). ואם הוא חייב באחריות מדינא דמלכותא מחוייב לבער לכ''ע. ח''י:	א	הלכות פסח
4,539	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ד	אינו חייב לבערו: אבל בפסח אין יכול לקבל כלל פקדון חמץ אפילו בלא אחריות כלל. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,540	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ה	כלי: ואע''ג דאפשר לעשות מחיצה ע''י סדין טוב לעשות בכפיות הכלי מע''י סדין דסדין הולך ובא. מ''א:	ב	הלכות פסח
4,541	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ו	אבל אם הוא קודם י''ט: וה''ה בחה''מ יש לעשות מחיצה אע''פ שעתיד ליטלו למחר אבל אם לא הניח אלא לחצי יום יש להקל בכפיות כלי מ''א. וח''י כתב דיבער אותו אם אינו מחויב לשלם לנכרי ואין לטרוח לעשות מחיצה בחה''מ ע''ש:	ב	הלכות פסח
4,542	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ז	השלחן: ואם אין הישראל אוכל מותר להניח לעכו''ם לאכול על שולחנו רק שינקה יפה השלחן אח''כ. מג''א:	ג	הלכות פסח
4,543	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ת	ח	אף המפקיד: עיין ח''י ובתשו' חכם צבי סי' ל''ט ובתשובת פנים מאירות סי' מ''ו:	ד	הלכות פסח
4,544	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמא	א	בידו: ואם הקנוהו לעכו''ם בקנין או אג''ק אע''פ שלא מסרו לו עד אחר פסח אם אינו באחריות הישראל שרי. ש''ג:	א	הלכות פסח
4,545	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמא	ב	מעכשיו: ואם לא הלוהו רק שאמר ליה אם לא אעשה דבר פלוני יהא החמץ שלך מעכשיו אסור דהוי ליה אסמכתא (ולדעת הראב''ד אין דין אסמכתא בעכו''ם). ודע דאם חסר אחת מאלו בבות אסור. פירוש שאסור לכל בר ישראל ליהנות מאותו החמץ אע''פ שהוא ביד עכו''ם וצ''ע אי לא אמר ליה מעכשיו אם מחויב לפדותו מן העכו''ם ולבערו. דאם לא כן פורע חובו מאיסורי הנאה מ''א. וח''י כתב דראוי להחמיר לפדותו ע''ש. ואם הוא עדיין ביד הישראל רק ששיעבד לעכו''ם פשיטא דאסור ליתנו לו:	א	הלכות פסח
4,546	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמא	ג	מותר: ואם מכוון בשעת הלואה לפדותו אחר הפסח ודאי אסור דה''ל כמטמין בידו. ט''ז ע''ש:	א	הלכות פסח
4,547	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמא	ד	אסור: נ''ל דבפסח אין הישראל מחויב לבערו דעדיין היא ברשות עכו''ם דשמא יפדנו ואפי' בא העכו''ם בפסח ונתן דמיו מותר להניח לעכו''ם ליטלו. מ''א והח''י חולק עליו ע''ש. וישראל הממשכן לחבירו המלוה עובר עליו דישראל מישראל קונה משכון מחבירו בלא מעכשיו. מ''א. וט''ז בסי' תמ''ג ס''ק ד' כתב דהלוה חייב לבער:	ב	הלכות פסח
4,548	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	א	עוברים: הסכמת אחרונים אפי' דלית בה כזית בכדי אכילת פרס (הוא ד' ביצים מ''מ וכן עיקר) עובר בבל יראה ודוקא מין בשא''מ דאינו בטל מדאורייתא ברובא. אבל מין במינו מדאורייתא ברובא בטל ומותר לאכלו מכ''ש שמותר להשהותו מדאוריית' אך מדרבנן אסור להשהותו דלא יבא לאוכל ממנו בפסח וצריך לבערו מ''מ אם עבר ושהה מותר לאחר הפסח כיון דלא עבר על ב''י כמבואר לקמן סי' תמ''ז ותס''ז ע''ש בדברי האחרונים. וכן היכא דאיכא ס' אף מין בשאינו מינו דינא הכי. ומשום פליטת כלים דהיינו שנתבשל בכלי חמץ ב''י א''צ ביעור ומותר להשהותו דבפליטת כלים לא מקרי רק איסור משהו ונתבטל קוד' פסח. והיכא דליכא שום ממשות חמץ רק טעם חמץ בלבד אסור להשהותו מדרבנן (ואפי' למ''ד טעם כעיקר דאורייתא היינו לאכילה ילפינן ממשרת ולא לעבור בב''י ח''י) וצריך ביעור בנמצא תוך פסח אבל אם עבר ושהה אין לאסור וכן הדין בכל הני שמותרין מדאורייתא להשהות' רק מדרבנן נאסר להשהות' לכתחלה וישרוף תוך הפסח מדרבנן. אם עבר ושהה מותר כמבואר לקמן סי' תמ''ז. והעולת שבת כתב בטעמו ולא ממשו דעובר על ב''י ובפליטת כלים שאסור להשהותם לכתחלה ע''ש. והח''י חולק עליו ופסק כמ''ש. וחמץ נוקשה ע' סי' תמ''ו סעיף י''ב דינו. וע' יד אהרן פלפול ארוך ובפר''ח:	א	הלכות פסח
4,549	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ב	ושכר המדי: וכולם על ידי תערובת מים דאל''כ מי פירות אינן מחמיצין:	א	הלכות פסח
4,550	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ג	וכל כיוצא: הרב בעל מ''ב סי' נ''ב והרב בעל ש''א חא''ח סי' י''ב ובס' ח''י סי' זה כולם שוים לטובה דביין שרף הנעשה משעורים שרויים במים וחייב בבל יראה וכ''כ רוב האחרוני' דלא כתשובת יד אליהו סי' כ''ו ע''ש וע' יד אהרן:	א	הלכות פסח
4,551	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ד	מותר לקיימו בפסח: ולא גזרינן דלמא אתי למיכל כיון שאינו ראוי לאכילה כלל. משא''כ בחמץ נוקשה דאסור ליה להשהותה לכתחלה אעפ''י שאינו מאכל אדם מ''מ ראוי לאכילה ע''י הדחק. אחרונים:	א	הלכות פסח
4,552	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ה	שעיפש': ואם נתעפש ונסרח אחר זמן איסורו חייב לבער. מ''מ ראב''ד:	ב	הלכות פסח
4,553	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ו	בחלב חטה: וכתב המ''א ומ''מ אסור להציע אותן הבגדים על השלחן דחיישינן שיפרך קצת מהן לתוך המאכל דלפעמים יש בהם קצת ממשות מקמח חלב חטה. וכ''ש שאסור ליתן קמח בפסח לתוך הבגדים המכובסים בחלב חטה וגם צעיפי נשים הרגילים לתקן עם קמח יש להסירן בשעת אכילה דשמא יפרך קצת מהם לתוך המאכל ע''כ ובימי חורפי ראיתי גאונים מחמירים לעשות ג''כ צעיפי נשים קודם ל' יום. והח''י כתב דאין קפידא כי אין דרך לפרר מהן שום דבר עיין שם:	ג	הלכות פסח
4,554	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ז	נראה מבחוץ: ולא נעשית קודם ל' יום. וט''ז כתב שהבצק יהא דק שלא יהא ממשיות כלל כשיתיבש ואז אפילו אם נראה מבחוץ לית לן בה. ואם יש ממה שבחלון פחות מכזית א''צ לבער בכל ענין כמ''ש ס''ו מ''א. והמחמיר לטוחו מבחוץ בטיט תע''ב:	ג	הלכות פסח
4,555	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ח	אסור לאכול ומותר בהנאה: (דלא גרע מפת שעיפשה. מ''א):	ד	הלכות פסח
4,556	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	ט	נתבטל: וט''ז כתב דאפי' להיש חולקים יש לאסור באכילה בזה דשמא החמץ מעמידו דלא מהני הביטול קודם פסח ע''ש והח''י חולק עליו ומתיר אפילו באכילה ע''ש:	ד	הלכות פסח
4,557	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	י	לבערו: ואית ביה כרת ובל יראה (אם אית ביה כזית בכא''פ) ואם נתערב בדבר אחר אסור כמו שאר תערובות חמץ. מהרי''ל סי' (צ''ז) [צ''ג]:	ה	הלכות פסח
4,558	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	יא	בחלא: אפי' שיש בהם ס' נגד החלא לא בטל דדבר המעמיד אפי' באלף לא בטיל. וה''ה אם שופכין לתוכו חומץ או שכר או יין שרף. וכן כתב בתשובת נחלת שבעה סי' ל''ה שאם נתן בגבינה יין שרף כדי שיהיה הגבינה חריף וחזק ולא מכר אותם קודם פסח שאסור בהנאה משום דלטעמא עבידי ולא בטלי וכ''כ מהר''ם מלובלין בעיסה שנתחמצה בשמרי שכר וכן הוא הסכמת האחרונים. ועיין בשבות יעקב ח''ב סי' ט''ז ובפנים מאירות סי' ק''ז. כתב הט''ז ומטעם זה אם העמיד המי דבש שקורין מע''ד בשמרי' של שכר אסור כל המע''ד בפסח ואם העמידו גם בשמרים שאינם חמץ ה''ל זה וזה גורם ומותר כמבואר בי''ד ס''ס פ''ז ונ''ל דכאן בחמץ חמיר טפי כיון שיש כח של מעמיד תוך הפסח ע''ש שהאריך והעלה דיש מקילין לשתות בי''ט אחרון של פסח מע''ד של כל השנה וכמ''ש רמ''א סי' תמ''ז ס''ה בכל דבר שמבשלים בכלי חמץ שיש להקל בי''ט אחרון. ונראה דזהו משום דהוי ספק אם היה בן יומו כשבשל בו ואנן קי''ל סתם כלים אינן ב''י. רק דלגבי חמץ לא אמרינן סתם כלים אינן ב''י אבל בי''ט אחרון אמרינן אפי' בחמץ סתם כלי אינו ב''י. אבל אם ספק שמא החמיצוהו בשמרי שכר אין מקום להקל בו וכ''ש במקומות שמבשלין המע''ד בכל השנה ביורות שעושין בו יין שרף דהוי דבר חריף וחזק ונ''ט לשבח במע''ד כידוע לא מהני מה שאינו ב''י ואם כן אין כאן ספק כלל ע''כ שומר נפשו ירחק מזה אפי' ביו''ט אחרון וכ''ש מליקח המע''ד מעכו''ם ביום טוב אחרון דשמא מעורב בו שכר עכ''ל וכתב הבאר היטב אשר לפני ואם לקח המע''ד קודם פסח מהשמרים יש להקל עיין שם. ולדעתי הוא צע''ג. גבינות שהעמיד בקיבה שהיתה בכלי בלוע מחמץ אסור לאוכלו ומותר להשהותו רדב''ז כנה''ג. ונ''ל דדינו כדבר שנתבשל בכלי חמץ ע' סימן תמ''ז ס''ה מ''א נ''ל שהיתה הקיבה מעל''ע בכלי חמץ כמ''ש בי''ד ס''ס פ''ז. וע''ל ס''ק א' וכ' הבאר היטב אשר לפני ונ''ל שהעמיד בפסח ודו''ק. ולא ידעתי למה:	ה	הלכות פסח
4,559	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	יב	אלא מבטל: ואם אירע שלא ביטל חמץ חייב לבער בכל גוונ'. ט''ז:	ח	הלכות פסח
4,560	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	יג	לכתוב: ודיו שבישל עכו''ם בפסח אסור לכתוב בו כיון שלא נפסל מאכילת כלב קודם זמנו. ואם נפל דיו או חמץ שנפסל מאכילת כלב למאכל אפי' ברוב בעלמא בטיל. ח''י:	י	הלכות פסח
4,561	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	יד	לבצק: וכן המנהג לעשות לדפי מוליית' ועצי' מגלגלין וכל הכלים ששמשו בעיסה מהרי''ל. וכ' שכנה''ג ונשי דידן מנקרין אותן היטב ומצניעין ואפי' עריבה שלשין בה נראה מב''ח דאינה אלא חומר' ועריבות העשויו' מחתיכה אחת ואין בה שום סדק פשיטא דיכול לנקרן:	יא	הלכות פסח
4,562	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	טו	בכלים: היינו סלים של נצרים:	יא	הלכות פסח
4,563	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמב	טז	שק: כ' לבוש אבל שקין עצמן לא סגי בניעור וכיבוס. כתב א''ז ה''ה שק חדש שנותנין בו קימחא דפסח' אם רוצים לכבסו ולחזור וליתן בו קימח' דפסח' צריך להתיר התפירות וכל הטלאים וכך היה דורש זקני הגאון ז''ל. וצ''ע אם נתנו בו קמח בדיעבד בתוך הפסח בלי היתר התפירות אם יש להתיר אפי' באכילה ובב''ח ס''ס תנ''ב החמיר אף בשק ישן שאין בו טלאים ותפירות וזקני ז''ל נהג להקל כמשמעות הש''ע וכן שכנה''ג כ' שנהגו כן ע''כ. וכתב מ''א ולא מהני הדחה בעלמא דאדרבה הבצק נדבק בו וצריך כיבוס בחמין ואפר וחביטה. וטובא''ק דרך לשרותו בשכר וצריך לסגרו בחדר או לעשות מחיצה לפניו. וכן כרכום עמ''א סי' תס''ז ס''ק י'. ונ''ל הכל לפי המדינה:	יא	הלכות פסח
4,564	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	א	אסור בהנאה: ומ''מ אינו עובר בב''י עד הלילה רק מ''ע דתשביתו. מ''מ פ''ג (ובב''ק כ''ט משמעות רש''י דעובר):	א	הלכות פסח
4,565	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	ב	ב' שעות קודם: אפי' חמץ דרבנן כגון חמץ נוקשה אסור ג''כ וכ''ש חמץ ע''י תערובות ח''י וכ''כ ע''ש. מת בע''פ יוציאו לבה''ק ויחזרו ויאכלו ואח''כ יקברוהו מהרי''ל וכ''פ ח''י דלא כמ''א:	א	הלכות פסח
4,566	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	ג	הרבה: משמע אפי' כותח ויין שרף אף שנקרא שם בעליו עליו מותר למוכרו קודם פסח בשעת היתר לנכרי אף שיודע שלא יכלה קודם פסח הסכמת האחרונים. אבל הב''ח מחמיר דכל מידי ששם בעליו עליו אסור למוכרו ל' יום ק''פ והמחמיר תע''ב:	א	הלכות פסח
4,567	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	ד	עד שליש היום: דרך משל אם היום ט''ו שעות מותר לאכול עד תחילת שעה ששית ולהי''א מותר לאכול עד ה' שעות ומחצה. והסכמת האחרונים כדעה ראשונה עד שליש היום וחושבין מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ונ''ל דאם שכח ולא מכר חמצו שיש לסמוך אדעת י''א ואם הוא יותר משעה עד חצות מותר למכרו. מ''א:	א	הלכות פסח
4,568	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	ה	ימכרנו: נ''ל דאם הוא דבר שלא ימצא בריוח קונים בשעה ה' מותר למוכרו קודם לכן. מיהו אם הוא במקום דיוכל למכרו לעכו''ם שיודע שיחזיר לו אחר הפסח אסור למוכרו מכירה חלוטה. מ''א:	ב	הלכות פסח
4,569	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	ו	לבערו: אע''ג דהוא אינו עובר עליו מ''מ יבערו שלא יעבור עליו המפקיד ואע''ג שאפשר שהמפקיד מכרה לעכו''ם בענין שלא יעבור עליו מכל מקום אין ספק מוציא מידי ודאי ושמא לא מכרו לפיכך חייב לבערו ב''ח. וכתב המ''א ונראה דנפקד חייב לשלם דמי הפקדון למפקיד שה''ל למוכרו קודם זמן איסורו וא''ל דהמפקיד פשע שה''ל למוכרו לעכו''ם במקום שהוא כיון דקיימא לן דאין הנפקד רשאי לסמוך על זה וחייב למוכרו א''כ פשע שלא מכרו. ומיהו אם החמץ בעין אומר לו הרי שלך לפניך מיהו אם היה משכון בידו צ''ע אם יכול לומר הרי שלך לפניך וחייב לפרוע לו מעותיו או דלמא כיון שהוא פשע הפסיד מעותיו ע''ש וט''ז כתב בפשיטות דההיזק של החמץ על הלוה ע''ש: והח''י חולק על המ''א ופסק דאין הנפקד חייב לשלם דמי הפקדון ע''ש ועיין בתשובת יד אליהו סי' י''ז. וכתב היד אהרן דהנפקד יכול לומר קים לי כמאן דפוטר ע''ש וכן בספר אבן העוזר חולק על המ''א ופסק דאין הנפקד חייב לשלם להמפקיד ע''ש בס' מ''א דפוס פרופס:	ב	הלכות פסח
4,570	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמג	ז	מותר: כתב הב''ח דוקא אם שפחתו קנאה בלי ידיעתו אז מותר הבעל הבית להנות ממנו אבל אותו האיש שקנה אסור ליהנות ממנו. וקצת מהאחרונים מקילין בזה וכן נראה דעת הש''ע כאן. אכן חליפי חליפין יש להתיר אף לדידיה ונראה לי דאף המחמיר לדידיה בחליפין היינו דוקא כסות ופירות וכלים שהוא דבר הניכר ונראה אבל דמיו מותרין אפי' לכתחלה וע' בתשובת ש''א סי' ד' וכל זה דוקא חליפי החמץ מותרין אבל החמץ עצמו אף שנחלף וחזר וניתן לישראל מ''מ באיסור הראשון קיימא דחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה. דגן שנתחמץ ועבר עליו פסח ונזרע גדוליו מותרים דחליפין כגדוליו דמי. ח''י ע''ש:	ג	הלכות פסח
4,571	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	א	מזון: כתבו האחרונים דמ''מ גם בשחרית יפסיק סעודתו לשנים דהא י''א דיוצא בזה עסי' רצ''א ס''ג ואם שכח להפריש חלה בערב שבת זו מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנו מ''א בסי' תק''ו סעי' ג' ע''כ. וכתב הבאר היטב אשר לפני ונ''ל שיתן המשויר לכהן קטן בענין זה ודו''ק. ולא הבנתי דבריו דמאי מהני זה סוף כל סוף היאך הפריש חלה ודו''ק:	א	הלכות פסח
4,572	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ב	פירות: ושל''ה בשם הזוהר כתב שרשב''י היה עוסק בתורה במקום סעודה ג'. וכתב מהרי''ל והיה ראוי לעשותה במצה מבושלת אך לא ראיתי נוהגין כן:	א	הלכות פסח
4,573	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ג	דייסא: וטוב לבשל בכלים חדשים. מהרי''ו:	ג	הלכות פסח
4,574	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ד	להדיחו: פי' אע''ג דאסור להדיח כלים בשבת אם א''צ להם הכא מותר כדי להעביר החמץ:	ג	הלכות פסח
4,575	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ה	ע''מ: פי' שנתנן לו סתמא ולא יאמר לו להוציאם לר''ה. ולדידן דלית לן ר''ה מותר לצוות לו להוציאם. וליתן לו הרבה בבת אחת. מ''א ט''ז. כתב מהרי''ו שאם אין עכו''ם לכבד את הבית יכבד ישראל ע''י שינוי בבגד. וכתב ב''ח שהמנהג ליתן לכלבים ולא לחזיר:	ד	הלכות פסח
4,576	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ו	נשאר: פי' ואין עכו''ם שיקבל ממנו. אם שכח למכור בערב שבת חמצו שיש לו בחדר מיוחד צריך לתת בשבת במתנה לעכו''ם החדר עם מסירת המפתח ואפשר דאפי' מכירה גמורה גם כן שרי כיון שאינו עושה רק לינצל מאיסור חמץ. ח''י ע''ש:	ה	הלכות פסח
4,577	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ז	אירוסין: היינו אם אירס בערב שבת אז מותר ג''כ לעשות סעודה משא''כ אם אירס קודם אסור לעשות סעודה בע''ש כמ''ש סי' רמ''ט ס''ב מ''א. וה''ה סעודה של סבלונות או סעודת קנין שעושין עכשיו בשעת השידוכין ג''כ מיקרי סעודת מצוה. מ''א וח''י. וע' בחות יאיר סי' ט' שהאריך לבאר איזה דבר מיקרי סעודת מצוה ובסוף התשו' כתב ומה שעושין סעודה אחר כתיבת התנאים שקורין קנס מא''ל ודאי לא מיקרי סעודת מצוה ע''ש:	ז	הלכות פסח
4,578	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ח	חמיו: ל''ד החתן עצמו אלא דה''ה לאחר שהולך לסעודת מצוה. אחרונים (וח''י העלה דוקא חתן ולא אחר. דהא אפי' כשהולך אצל רבו חוזר):	ז	הלכות פסח
4,579	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	ט	יבטלנו: ואם הוא אחר זמן הביעור דאז אינו יכול לבטלו חוזר ומבער וכתב המ''א אם הולך להתעסק במת מצוה אינו חוזר ומבער ובספר אבן העוזר פוסק דה''ה לכל דבר מצוה אינו חוזר לבער והטעם דכתבו התוס' דמשהה חמצו ודעתו לבערו לא עבר עליו בב''י כיון דלאו הניתק לעשה הוא ע''ש: (וע' בספר אלי' רבה מה שתמה על מ''א בזה ובלא''ה במקום מצוה אוקמיה אדאורייתא. אחרונים):	ז	הלכות פסח
4,580	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	י	שהות: ואפילו לאחר זמן הביעור שאין יכול לבטל ויש שהות עדיין להציל אפ''ה לא יחזור כ''כ הכ''מ פ''ג מהלכות חמץ ומצה דלא כמ''א שכתב להיפך ע''ש:	ז	הלכות פסח
4,581	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	יא	עצמו: אפי' אצל רבו ללמוד מקרי דבר הרשות לגבי מצות ביעור. עמ''א וח''י:	ז	הלכות פסח
4,582	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמד	יב	פחות: ואם הוא פחות מכזית אפי' הוא לאחר זמן איסור דלא מצי לבטל אפ''ה א''צ לחזור. מ''א וח''י:	ז	הלכות פסח
4,583	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמה	א	פוררו ואם משליכו לבית הכסא א''צ פירור: ואם יש לו מים מכונסים שיש בהם דגים אסור להשליכו לתוכו דהוא נהנה ממנו. מ''א ח''י. ואסור בכל המלאכות כשמגיע זמן שריפת החמץ עד שישרוף כמה שכתב סי' תל''א. ועמ''א מה שתי' על הרמב''ם. והיד אהרן הקשה עליו והסכים עם הח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
4,584	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמה	ב	הרשות: ומהרי''ל כתב לשרוף דוקא ביום כדי שיזכור לבטל. רש''ל קיבל מרבותיו לשרוף החמץ בהושענות ח''י (ובכה''ג דיש להסיק התנור בלולב) ע''ש:	א	הלכות פסח
4,585	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמה	ג	לעכו''ם: כתב הב''ח בתשובה סי' קמ''ז דאסור לתת לעבדו ולשפחתו חמץ הנשאר ביום י''ד אם החמץ רב שא''א לאוכלו קודם זמן איסורו מאחר דמזונותיהם עליו ה''ל כפורע חובו באיסורי הנאה ע''ש:	ב	הלכות פסח
4,586	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמה	ד	תנור: כתב בה''י בי''ד סי' קמ''ב דשלהבת של חמץ מותר דלא גרע מעצים של עכו''ם דאפרן אסור ואפ''ה שלהבת מותר וא''כ גבי חמץ נמי אע''ג שאפרן אסור מ''מ שלהבת מותר ע''ש. והח''י הקשה עליו ופסק דשלהבת אסורה ע''ש:	ב	הלכות פסח
4,587	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמה	ה	אסורים: הסכמת אחרונים לאסור אף כשאין אבוקה כנגדו רק בבישלה או נאפה אצל גחלים או בחומו של תנור גם מבואר בדברי אחרונים דאין לו תקנה בהולכת הנאה לים המלח אכן למוכרו לעכו''ם חוץ מדמי איסור שבו. הש''ך בי''ד סי' ק''י מתיר רק שיהיה בענין שלא יחזור וימכרנו לישראל וכ''פ הפר''ח אבל המ''א כתב דאין לו תקנה כלל ע''ש והח''י הסכים עם הש''ך באין אבוקה כנגדו דהוא רק איסור דרבנן עיין שם וכתב המ''א אפי' היה כאן גם כן עצים דהיתרא לא מהני אף דהוי זה וזה גורם עיין שם:	ב	הלכות פסח
4,588	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמה	ו	הפחמין: וה''ה אפרן. ומ''מ מותר לכסות בו דם שחוטה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. אחרונים:	ב	הלכות פסח
4,589	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמו	א	בביתו: ואם החמץ ברה''ר הרי הוא כשל הפקר ואסור לטלטלו אף כשהוא מזיק לרבים. ריב''ש:	א	הלכות פסח
4,590	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמו	ב	ויבערנו: ויברך על ביעור חמץ אע''פ שכבר ביטל וכ''ש אם נתחמצה לו עיס' בפסח שזה לא היה בכלל הביטול שיברך על ביעורה ודוקא בחמץ גמור אבל חטה שנמצאת בתבשיל דאינו חמץ גמור נ''ל דלא יברך עליה וע''ל סי' תל''ה סק''ג מש''ש וכן אין לברך על התערובות משהו:	א	הלכות פסח
4,591	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמו	ג	כלי: דעת הטור אפי' לא ביטלו כגון שנתחמץ ביום טוב דעובר על בל יראה אפ''ה אסור לבערו. ואפי' טלטול לא התירו כגון להטיל אותו לים או לזרות לרוח אכן באמת דעת שאר גדולי פוסקים מבואר דוקא בביטול דאינו עובר על בל יראה סגי בכפיות כלי אבל בלא ביטול אתי לאו דב''י ודחי עכ''פ טלטול דרבנן ואפי' לשרוף מותר דאמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה שלא לצורך וכן פסק הב''ח אבל הסכמת רוב האחרונים דאין לו תקנה אלא בכפיות כלי ואפילו על ידי אמירה לעכו''ם לזרוק לים ג''כ לא התירו וכן מסיק המ''א. מ''מ היכא דנהוג היתר נהוג ויש להם על מה שיסמכו עמ''א וח''י. ועי''ל סי' שכ''ה ס''ב כתב רמ''א כגון להוציא חמץ מביתו בפסח ודו''ק:	א	הלכות פסח
4,592	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמו	ד	כחוה''מ: ומ''מ נכון שלא לשרפו רק יטילנו לים או לבית הכסא ואם אפשר יעשה ע''י עכו''ם. אחרונים. וח''י כתב דוקא בדלא ביטל או נתחמץ תוך פסח דאז לדעת הרבה פוסקים אף ביום טוב ראשון מבערו כמ''ש בס''ק שלפני זה עכ''פ אפשר לסמוך עליה' ביו''ט שני וע''י טילטול לים או ע''י עכו''ם אבל בביטול לא דאין בין יו''ט ראשון לשני ע''ש וכ''כ בשכנה''ג וכ''כ ב''ח דאין חילוק בין י''ט ראשון לשני אם אינו חמץ גמור ואם נמצא תערובת חמץ בז' של פסח יבערו ע''י טילטול לים או לרוח או ע''י עכו''ם דאם ישהנו עד שנכנס יום אחרון של פסח יהא מותר להשהותה ונמצא שאיסור חוזר להתירו. ב''ח מ''א וח''י ועסי' תס''ז ס''י: והגאון הר''ש מפראג לא פסק כב''ח בזה:	ב	הלכות פסח
4,593	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמו	ה	לטלטלו: פירוש אף ע''י דחיפה בקנה עיין ט''ז סימן שי''א ס''ק ב'. ועיין בט''ז סימן ש''ח ס''ק (י''ז) [י''ח] דשם פסק דמותר לגרר דבר המוקצה ע''י סכין מן המפה ע''ש וצ''ע:	ג	הלכות פסח
4,594	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמו	ו	בתרא: אפי' מצאו בגומא נמי שרי דמסתמא בדקה בי''ד. אם לא שיש חריץ המכוסה בקרשי התיבה. מ''א:	ד	הלכות פסח
4,595	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	א	במשהו: מדאורייתא הוי חמץ כשאר איסורים אלא שחכמים החמירו בו כיון דאית בה כרת ולא בדילי מיניה כולי שתא וכתב הרב בתשובתו סי' כ''ח היכא דאיכא עוד צד להקל אפש' לסמוך על מ''ש המרדכי דיש לסמוך אשאלתו' ויש להקל ולבטל חמץ בס' כמו בשאר איסורים וכ''כ בת' מ''ב סי' ס''ט והובא ג''כ במ''א לקמן בסי' תס''ז ס''ק ל''ג ומ''מ למעשה נראה מדבריהם שאין סומכים על זה אא''כ דאיכא עוד הרבה צדדים להקל. ח''י. האר''י ז''ל כתב הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה:	א	הלכות פסח
4,596	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ב	בהנאה: הח''י העלה דבמקום הפסד מרובה או בשעת הדחק המיקל להתירו בהנאה ולהשליך דמי הנאת חמץ שמעורב בו לים המלח לא הפסיד כי יש לו על מה לסמוך ע''ש וע' בת' ח''צ סי' פ''ו ואם נתערב מאיסור שנאסר במשהו בתבשיל אחר דהוי תרי משהו מסיק הט''ז בי''ד סי' צ''ב שאם נאסרה החתיכה במשהו ונפלה לקדירה אחרת וסלקוה אין פליטתה אוסרת במשהו דתרי משהו לא אמרינן אבל לח בלח שנתערב בדרך זה נאסר לעולם במשהו. וע' ט''ז סי' תס''ז ס''ק י''ז. וכה''ג כתב הש''ך עצמו בי''ד סי' קל''ד ס''ק ט''ז ובנקודת הכסף השיג על הט''ז וטרח לתרץ דברי עצמו וא''ז הכריע להקל כט''ז ועיין בע''ת ובמ''א סימן תס''ז ס''ק י''ג מבואר שדעתם עיקר להלכה כדעת הש''ך וכתב הש''ך בנה''כ שכן נתפשט ההוראה אצל כל בעלי הוראה לחומרא בתרי משהו ודע דלח בלח אסור תרי משהו אפי' להט''ז כמ''ש (ובספר א''ר הוכיח בראיות ברורות והעל' הלכה למעשה בחתיכה שנאסר במשהו שנפלה לתבשיל אחר שיש רוב כנגדו כשמכירין החתיכה יסלקו אבל אם אין מכירו הכל אסור וכף הבלוע במשהו אוסר במשהו):	א	הלכות פסח
4,597	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ג	ולמכור: עיין בש''ך י''ד סי' קל''ו דאסור למכור לעכו''ם חוץ מדמי איסור שבו כל שגוף האיסור דאורייתא עצמו בלח מעורב בתוכו. ח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
4,598	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ד	שנתבשל: אפי' שנתבשל בהם תבשיל שכולה חמץ. ומותר לכתחלה להשהותה עד לאחר פסח. ואם נתערב כלי חמץ כתב הב''ח דאינו בטל דהוי דבר שיש לו מתירין:	א	הלכות פסח
4,599	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ה	בקליפה: ל''ד אלא כדי נטילה כמבואר בי''ד סימן ק''ה עסי' תס''א ס''ה:	א	הלכות פסח

4,500

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ה

חמירא: לפי שלחם היא חיות האדם ואין ראוי לזלזל בכבודו לכך ניתקן בלשון תרגום שלא יבינו המזיקים והמקטריגים. סדה''י:

ב

הלכות פסח

4,501

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ו

בלשון: בקצת נוסחאות כתוב ואם אמרו בלשון הקודש יצא ודוקא כשיודע לפחות ענין הביטול שמפקיר חמצו דאם אינו יודע לא יצא וכ''כ מהרי''ל ומהרי''ו ומ''א ועיין ח''י:

ב

הלכות פסח

4,502

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ז

כל אחד: המדקדק במעשיו יאמר נוסח זה. כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא ביערתיה ודלא ידענא ליה ליבטל וליהוי הפקר כעפרא דארעא. ב''ח ח''י:

ב

הלכות פסח

4,503

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלד

ח

אינו: פי' שאינו רגיל לעשות כן וחיישינן שמא ישכח. אפוטרופוס של יתומים מחויב לבדוק ולבטל חמץ של יתומים ח''י. והב''ח פסק דאין לבטל על ידי שליח ועכ''פ האשה אין לעשות שליח לבטל החמץ עיין ט''ז:

ד

הלכות פסח

4,504

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלה

א

ביום י''ד: והיינו לאור הנר וכן כל הבדיקות אפי' לאחר הפסח שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה. פוסקים:

א

הלכות פסח

4,505

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלה

ב

בתוך הפסח: ואפי' כבר ביטל ואפי' בי''ט עצמו בודק אע''פ שאינו יכול לשרפו בי''ט מ''מ יוכל לכפות עליו כלי עד מוצאי י''ט ט''ז מ''א. ואפי' בי''ט האחרון של פסח צריך לבדוק מ''א. מי שלא בדק חמץ קודם זמן איסורו ומת אין היורשים מברכין על הבדיקה וביעור כיון שאינם מחוייבים לבדוק ולבער החמץ שאינו שלהם. ח''י:

א

הלכות פסח

4,506

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלה

ג

לא יברך: אבל על הבדיקה שבתוך הפסח צריך לברך אעפ''י שביטל. ח''י והט''ז נסתפק בזה דאם ביטלו אם צריך לבער ע''ש. ומדברי המ''א משמע שדעתו שיש לברך אע''פ שביטלו אך היכא שבדק וביטל ומצא חמץ בתוך הפסח הניח בצ''ע אם יברך עליו כיון שביטלו קודם פסח וקיים תקנת חכמים בבדיקה ולענ''ד נראה עיקר שיש לברך בשעת ביעורו וגם המ''א עצמו בר''ס תמ''ו כתב בפשיטות דצריך לברך בשעת הביעור בין אם נתחמץ לו דבר בתוך פסח בין במוצ' חמץ בתוך פסח צריך לברך וכאן הניח הדבר בספק וצ''ע. וכל זה בנמצא חמץ גמור אבל חמץ משהו שנמצא תוך פסח אין לברך עליו עמ''א סימן תמ''ו ס''ק א':

א

הלכות פסח

4,507

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

א

בביתו: אבל אם מניח מי שיבדוק א''צ לבדוק דשלוחו של אדם כמותו ח''י בשם אחרונים דלא כב''ח ע''ל ס''ס תל''ד:

א

הלכות פסח

4,508

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ב

זקוק לבדוק: בלילה שלפני יציאתו לאור הנר. ואם שכח לבדוק בלילה יבדוק ביום. וכ' הט''ז דאז אין צריך שיבטל אלא ימתין כשיגיע פסח ויבטל. ומ''א השיג על הט''ז בזה דכיון דחל עליו חובת הבדיקה צריך ג''כ ביטול. וח''י הסכים עם הט''ז:

א

הלכות פסח

4,509

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ג

א''צ לבדוק: וכתב ב''ח ומ''א דאם יש שם חמץ ידוע חייב לבערו לעולם קודם שיצא ועיין ח''י:

א

הלכות פסח

4,510

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ד

אוצר: כלומר שנשתמשו שם חמץ ואח''כ רוצה להניח שם עצים או ד''א:

א

הלכות פסח

4,511

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ה

ואח''כ כונס: ואם לא בדק קודם צריך לפנות האוצר ולבדוק ואפשר דה''ה להיוצא בשייר' תוך למ''ד ולא בדק צריך לחזור לביתו או לשלוח שליח שיבדוק. מ''א:

א

הלכות פסח

4,512

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ו

א''צ לבדוק: אבל חמץ ידוע צריך לבער כמו שכתב ס''ק ג':

א

הלכות פסח

4,513

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ז

חטים מחומצים: הט''ז השיג על הרב בדין זה. והח''י מיישבו ע''ש:

א

הלכות פסח

4,514

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ח

אשתו תבדוק: אפילו לא צוה לה שתבדוק. עמ''א ובח''י:

ב

הלכות פסח

4,515

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

ט

היוצא מבית עכו''ם: אבל מבית ישראל וישראל אחר דר בו בכל ענין אינו מחויב לבדוק כי על ישראל השני מוטל חיוב הבדיקה מבית שדר בו. מ''א ח''י:

ג

הלכות פסח

4,516

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלו

י

מצות ביעור: לפי מש''כ הרב לעיל ס''ס תל''ג. דהכיסים ובתי ידים של הבגדים צריכין לבדוק א''כ יוצא בשיירא ומפרש ג''כ אפשר לו לקיים מצות ביעור ובדיקה ואפשר לו' כיון דכתיב תשביתו שאור מבתיכם עיקר המצוה לבדוק ולבער החמץ מהבית ממש. ח''י. כל ל' יום צריך לעיין בכל דבר שעושה שלא ישאר חמץ בו באופן שלא יוכל להסירו בנקל. ב''ח ומהרי''ל:

ג

הלכות פסח

4,517

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

א

וקנהו: אבל כשעדיין לא קנאו אע''פ שהמפתח ביד השוכר אין צריך לבדוק דהוה ליה כמי שהפקיד מפתחו ביד אחר דאין הנפקד צריך לבדוק. מ''א ח''י:

א

הלכות פסח

4,518

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ב

שלא מסר לו המפתח: (ומסירת מפתח לבד לא מהני כלל דהוי כאלו מסרו לשמרו ד''מ בשם ר''ן) ואף אם מסר המפתח לשוכר וחזר והפקיד למשכיר על המשכיר לבדוק כיון שהחמץ שלו והמפתח בידו אבל במפקיד ביד אחר אין עליו חיוב בדיקה לכולי עלמא ובית שאינו נעול אם כבר החזיק בה השוכר עליו לבערו. ח''י:

א

הלכות פסח

4,519

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ג

על המשכיר לבדוק: ואפש' דלדעת י''א בסעיף ג' דבמקום שנותנים שכר על הבדיקה צריך לשלם למשכי' שכר הבדיקה כיון שהשוכר קנהו והחזיק בו. ח''י:

א

הלכות פסח

4,520

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ד

על השוכר לבדוק: גם יבטל אף שאין החמץ שלו רק של משכיר מ''מ מסתמא הוי כמו הפקירו המשכיר והשוכר שזוכה בה צריך לבטל. ומ''מ המשכיר יבטל ג''כ מ''א בשם תוס'. והח''י כת' עליו שלא ראיתי שום משמעות בתוספות ע''ש:

א

הלכות פסח

4,521

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ה

שאלו: וה''ה אם אשתו או בני ביתו בעיר יוכל למשאל להו דהרי הם נאמנים אפי' נגד החזקה כמ''ש ס''ד:

ב

הלכות פסח

4,522

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ו

וי''א דצריך להחזיר: והב''ח פסק כדיע' א' דאין להוציא ממון מיד מוחזק עיין בתש''א סי' ב' וע' בפר''ח ובח''י:

ג

הלכות פסח

4,523

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ז

שהוחזק שלא בדקו: משמע דוקא כה''ג שהוא בחזקת שאינו בדוק אבל אם הוא מוחזק שיש בו ודאי חמץ ואמרו אנו בדקנוהו וביערנו אפשר דאינם נאמנים ונסתלק בזה תמיהת המ''א על רמ''א ע''ש ח''י. (ובסא''ר הוכיח דאפילו בודאי חמץ נאמנים ע''ש):

ד

הלכות פסח

4,524

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ח

אנו בדקנוהו: ע''ל סי' תל''ב ס''ק ו' כתבתי דלכתחל' אין לסמוך אלא אאנשים בני מצות:

ד

הלכות פסח

4,525

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלז

ט

שיש בו דעת: היינו שהגיע לחינוך:

ד

הלכות פסח

4,526

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלח

א

ולבדוק אותו החדר ששם נכנס: ואם לא ידענו לאיזה חדר נכנס היינו ב' בתים ר''ס תל''ט ס''ב. מ''א:

א

הלכות פסח

4,527

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלח

ב

עכבר לפרר: וה''ה כלב ותרנגול. אחרונים:

א

הלכות פסח

4,528

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלח

ג

שחזקתו שאכלו: אפי' לא ביטלו. ב''ח ט''ז ח''י:

א

הלכות פסח

4,529

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלח

ד

צריך לחזור ולבדוק: ואם יש בו דעת נאמן לומר שאכלו. מ''א:

א

הלכות פסח

4,530

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלח

ה

כזית חמץ: אבל פחות מכזית א''צ סולם להורידו וסגי בביטול. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,531

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלט

א

ונטל: דוקא שנטל בפנינו עיין י''ד סי' ק''י ס''ג:

א

הלכות פסח

4,532

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלט

ב

הקבוע: ואם נתערבו הצבורים זה בזה לא מקרי קבוע:

א

הלכות פסח

4,533

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלט

ג

מרובא: ומ''מ אין לאכלו בפסח. ח''י:

א

הלכות פסח

4,534

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלט

ד

א''צ: ומיירי שביטל. ב''ח מ''א ח''י:

ב

הלכות פסח

4,535

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תלט

ה

האחד: ובהניח תשעה ומצא עשרה צריך לבדוק אחר כולם:

ג

הלכות פסח

4,536

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

א

חייב לבערו: ואם עבר ולא ביערו כתב המ''א אם בא העכו''ם אחר פסח רשאי ליתן לו החמץ ומ''מ י''ל דאסור מה''ט ליתנו לו שמא יחזור העכו''ם וימכרנו לישראל ויכשל ישראל בחמץ שעבר עליו הפסח ע''כ. והח''י חולק עליו וכתב דמות' לומר לו הרי שלך לפניך ע''ש ועיין בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ס''ו:

א

הלכות פסח

4,537

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ב

עכו''ם אחר: ואם קיבל העכו''ם השני אחריות דגניבה ואבידה שרי. מ''א. והח''י חולק עליו ומחמיר ועיין בפר''ח. ואם הפקידו ביד בעליו שרי וה''ה אם העכו''ם נתן חמצו ברשות עכו''ם ושם קיבל עליו ישראל אחריות. הסכמת הפוסקים:

א

הלכות פסח

4,538

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ג

ויש חולקים: ובדיעבד יש לסמוך על דיעה ראשונה. (וכן הסכמת ח''י ע''ש). ואם הוא חייב באחריות מדינא דמלכותא מחוייב לבער לכ''ע. ח''י:

א

הלכות פסח

4,539

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ד

אינו חייב לבערו: אבל בפסח אין יכול לקבל כלל פקדון חמץ אפילו בלא אחריות כלל. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,540

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ה

כלי: ואע''ג דאפשר לעשות מחיצה ע''י סדין טוב לעשות בכפיות הכלי מע''י סדין דסדין הולך ובא. מ''א:

ב

הלכות פסח

4,541

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ו

אבל אם הוא קודם י''ט: וה''ה בחה''מ יש לעשות מחיצה אע''פ שעתיד ליטלו למחר אבל אם לא הניח אלא לחצי יום יש להקל בכפיות כלי מ''א. וח''י כתב דיבער אותו אם אינו מחויב לשלם לנכרי ואין לטרוח לעשות מחיצה בחה''מ ע''ש:

ב

הלכות פסח

4,542

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ז

השלחן: ואם אין הישראל אוכל מותר להניח לעכו''ם לאכול על שולחנו רק שינקה יפה השלחן אח''כ. מג''א:

ג

הלכות פסח

4,543

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ת

ח

אף המפקיד: עיין ח''י ובתשו' חכם צבי סי' ל''ט ובתשובת פנים מאירות סי' מ''ו:

ד

הלכות פסח

4,544

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמא

א

בידו: ואם הקנוהו לעכו''ם בקנין או אג''ק אע''פ שלא מסרו לו עד אחר פסח אם אינו באחריות הישראל שרי. ש''ג:

א

הלכות פסח

4,545

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמא

ב

מעכשיו: ואם לא הלוהו רק שאמר ליה אם לא אעשה דבר פלוני יהא החמץ שלך מעכשיו אסור דהוי ליה אסמכתא (ולדעת הראב''ד אין דין אסמכתא בעכו''ם). ודע דאם חסר אחת מאלו בבות אסור. פירוש שאסור לכל בר ישראל ליהנות מאותו החמץ אע''פ שהוא ביד עכו''ם וצ''ע אי לא אמר ליה מעכשיו אם מחויב לפדותו מן העכו''ם ולבערו. דאם לא כן פורע חובו מאיסורי הנאה מ''א. וח''י כתב דראוי להחמיר לפדותו ע''ש. ואם הוא עדיין ביד הישראל רק ששיעבד לעכו''ם פשיטא דאסור ליתנו לו:

א

הלכות פסח

4,546

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמא

ג

מותר: ואם מכוון בשעת הלואה לפדותו אחר הפסח ודאי אסור דה''ל כמטמין בידו. ט''ז ע''ש:

א

הלכות פסח

4,547

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמא

ד

אסור: נ''ל דבפסח אין הישראל מחויב לבערו דעדיין היא ברשות עכו''ם דשמא יפדנו ואפי' בא העכו''ם בפסח ונתן דמיו מותר להניח לעכו''ם ליטלו. מ''א והח''י חולק עליו ע''ש. וישראל הממשכן לחבירו המלוה עובר עליו דישראל מישראל קונה משכון מחבירו בלא מעכשיו. מ''א. וט''ז בסי' תמ''ג ס''ק ד' כתב דהלוה חייב לבער:

ב

הלכות פסח

4,548

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

א

עוברים: הסכמת אחרונים אפי' דלית בה כזית בכדי אכילת פרס (הוא ד' ביצים מ''מ וכן עיקר) עובר בבל יראה ודוקא מין בשא''מ דאינו בטל מדאורייתא ברובא. אבל מין במינו מדאורייתא ברובא בטל ומותר לאכלו מכ''ש שמותר להשהותו מדאוריית' אך מדרבנן אסור להשהותו דלא יבא לאוכל ממנו בפסח וצריך לבערו מ''מ אם עבר ושהה מותר לאחר הפסח כיון דלא עבר על ב''י כמבואר לקמן סי' תמ''ז ותס''ז ע''ש בדברי האחרונים. וכן היכא דאיכא ס' אף מין בשאינו מינו דינא הכי. ומשום פליטת כלים דהיינו שנתבשל בכלי חמץ ב''י א''צ ביעור ומותר להשהותו דבפליטת כלים לא מקרי רק איסור משהו ונתבטל קוד' פסח. והיכא דליכא שום ממשות חמץ רק טעם חמץ בלבד אסור להשהותו מדרבנן (ואפי' למ''ד טעם כעיקר דאורייתא היינו לאכילה ילפינן ממשרת ולא לעבור בב''י ח''י) וצריך ביעור בנמצא תוך פסח אבל אם עבר ושהה אין לאסור וכן הדין בכל הני שמותרין מדאורייתא להשהות' רק מדרבנן נאסר להשהות' לכתחלה וישרוף תוך הפסח מדרבנן. אם עבר ושהה מותר כמבואר לקמן סי' תמ''ז. והעולת שבת כתב בטעמו ולא ממשו דעובר על ב''י ובפליטת כלים שאסור להשהותם לכתחלה ע''ש. והח''י חולק עליו ופסק כמ''ש. וחמץ נוקשה ע' סי' תמ''ו סעיף י''ב דינו. וע' יד אהרן פלפול ארוך ובפר''ח:

א

הלכות פסח

4,549

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ב

ושכר המדי: וכולם על ידי תערובת מים דאל''כ מי פירות אינן מחמיצין:

א

הלכות פסח

4,550

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ג

וכל כיוצא: הרב בעל מ''ב סי' נ''ב והרב בעל ש''א חא''ח סי' י''ב ובס' ח''י סי' זה כולם שוים לטובה דביין שרף הנעשה משעורים שרויים במים וחייב בבל יראה וכ''כ רוב האחרוני' דלא כתשובת יד אליהו סי' כ''ו ע''ש וע' יד אהרן:

א

הלכות פסח

4,551

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ד

מותר לקיימו בפסח: ולא גזרינן דלמא אתי למיכל כיון שאינו ראוי לאכילה כלל. משא''כ בחמץ נוקשה דאסור ליה להשהותה לכתחלה אעפ''י שאינו מאכל אדם מ''מ ראוי לאכילה ע''י הדחק. אחרונים:

א

הלכות פסח

4,552

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ה

שעיפש': ואם נתעפש ונסרח אחר זמן איסורו חייב לבער. מ''מ ראב''ד:

ב

הלכות פסח

4,553

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ו

בחלב חטה: וכתב המ''א ומ''מ אסור להציע אותן הבגדים על השלחן דחיישינן שיפרך קצת מהן לתוך המאכל דלפעמים יש בהם קצת ממשות מקמח חלב חטה. וכ''ש שאסור ליתן קמח בפסח לתוך הבגדים המכובסים בחלב חטה וגם צעיפי נשים הרגילים לתקן עם קמח יש להסירן בשעת אכילה דשמא יפרך קצת מהם לתוך המאכל ע''כ ובימי חורפי ראיתי גאונים מחמירים לעשות ג''כ צעיפי נשים קודם ל' יום. והח''י כתב דאין קפידא כי אין דרך לפרר מהן שום דבר עיין שם:

ג

הלכות פסח

4,554

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ז

נראה מבחוץ: ולא נעשית קודם ל' יום. וט''ז כתב שהבצק יהא דק שלא יהא ממשיות כלל כשיתיבש ואז אפילו אם נראה מבחוץ לית לן בה. ואם יש ממה שבחלון פחות מכזית א''צ לבער בכל ענין כמ''ש ס''ו מ''א. והמחמיר לטוחו מבחוץ בטיט תע''ב:

ג

הלכות פסח

4,555

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ח

אסור לאכול ומותר בהנאה: (דלא גרע מפת שעיפשה. מ''א):

ד

הלכות פסח

4,556

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

ט

נתבטל: וט''ז כתב דאפי' להיש חולקים יש לאסור באכילה בזה דשמא החמץ מעמידו דלא מהני הביטול קודם פסח ע''ש והח''י חולק עליו ומתיר אפילו באכילה ע''ש:

ד

הלכות פסח

4,557

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

י

לבערו: ואית ביה כרת ובל יראה (אם אית ביה כזית בכא''פ) ואם נתערב בדבר אחר אסור כמו שאר תערובות חמץ. מהרי''ל סי' (צ''ז) [צ''ג]:

ה

הלכות פסח

4,558

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

יא

בחלא: אפי' שיש בהם ס' נגד החלא לא בטל דדבר המעמיד אפי' באלף לא בטיל. וה''ה אם שופכין לתוכו חומץ או שכר או יין שרף. וכן כתב בתשובת נחלת שבעה סי' ל''ה שאם נתן בגבינה יין שרף כדי שיהיה הגבינה חריף וחזק ולא מכר אותם קודם פסח שאסור בהנאה משום דלטעמא עבידי ולא בטלי וכ''כ מהר''ם מלובלין בעיסה שנתחמצה בשמרי שכר וכן הוא הסכמת האחרונים. ועיין בשבות יעקב ח''ב סי' ט''ז ובפנים מאירות סי' ק''ז. כתב הט''ז ומטעם זה אם העמיד המי דבש שקורין מע''ד בשמרי' של שכר אסור כל המע''ד בפסח ואם העמידו גם בשמרים שאינם חמץ ה''ל זה וזה גורם ומותר כמבואר בי''ד ס''ס פ''ז ונ''ל דכאן בחמץ חמיר טפי כיון שיש כח של מעמיד תוך הפסח ע''ש שהאריך והעלה דיש מקילין לשתות בי''ט אחרון של פסח מע''ד של כל השנה וכמ''ש רמ''א סי' תמ''ז ס''ה בכל דבר שמבשלים בכלי חמץ שיש להקל בי''ט אחרון. ונראה דזהו משום דהוי ספק אם היה בן יומו כשבשל בו ואנן קי''ל סתם כלים אינן ב''י. רק דלגבי חמץ לא אמרינן סתם כלים אינן ב''י אבל בי''ט אחרון אמרינן אפי' בחמץ סתם כלי אינו ב''י. אבל אם ספק שמא החמיצוהו בשמרי שכר אין מקום להקל בו וכ''ש במקומות שמבשלין המע''ד בכל השנה ביורות שעושין בו יין שרף דהוי דבר חריף וחזק ונ''ט לשבח במע''ד כידוע לא מהני מה שאינו ב''י ואם כן אין כאן ספק כלל ע''כ שומר נפשו ירחק מזה אפי' ביו''ט אחרון וכ''ש מליקח המע''ד מעכו''ם ביום טוב אחרון דשמא מעורב בו שכר עכ''ל וכתב הבאר היטב אשר לפני ואם לקח המע''ד קודם פסח מהשמרים יש להקל עיין שם. ולדעתי הוא צע''ג. גבינות שהעמיד בקיבה שהיתה בכלי בלוע מחמץ אסור לאוכלו ומותר להשהותו רדב''ז כנה''ג. ונ''ל דדינו כדבר שנתבשל בכלי חמץ ע' סימן תמ''ז ס''ה מ''א נ''ל שהיתה הקיבה מעל''ע בכלי חמץ כמ''ש בי''ד ס''ס פ''ז. וע''ל ס''ק א' וכ' הבאר היטב אשר לפני ונ''ל שהעמיד בפסח ודו''ק. ולא ידעתי למה:

ה

הלכות פסח

4,559

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

יב

אלא מבטל: ואם אירע שלא ביטל חמץ חייב לבער בכל גוונ'. ט''ז:

ח

הלכות פסח

4,560

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

יג

לכתוב: ודיו שבישל עכו''ם בפסח אסור לכתוב בו כיון שלא נפסל מאכילת כלב קודם זמנו. ואם נפל דיו או חמץ שנפסל מאכילת כלב למאכל אפי' ברוב בעלמא בטיל. ח''י:

י

הלכות פסח

4,561

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

יד

לבצק: וכן המנהג לעשות לדפי מוליית' ועצי' מגלגלין וכל הכלים ששמשו בעיסה מהרי''ל. וכ' שכנה''ג ונשי דידן מנקרין אותן היטב ומצניעין ואפי' עריבה שלשין בה נראה מב''ח דאינה אלא חומר' ועריבות העשויו' מחתיכה אחת ואין בה שום סדק פשיטא דיכול לנקרן:

יא

הלכות פסח

4,562

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

טו

בכלים: היינו סלים של נצרים:

יא

הלכות פסח

4,563

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמב

טז

שק: כ' לבוש אבל שקין עצמן לא סגי בניעור וכיבוס. כתב א''ז ה''ה שק חדש שנותנין בו קימחא דפסח' אם רוצים לכבסו ולחזור וליתן בו קימח' דפסח' צריך להתיר התפירות וכל הטלאים וכך היה דורש זקני הגאון ז''ל. וצ''ע אם נתנו בו קמח בדיעבד בתוך הפסח בלי היתר התפירות אם יש להתיר אפי' באכילה ובב''ח ס''ס תנ''ב החמיר אף בשק ישן שאין בו טלאים ותפירות וזקני ז''ל נהג להקל כמשמעות הש''ע וכן שכנה''ג כ' שנהגו כן ע''כ. וכתב מ''א ולא מהני הדחה בעלמא דאדרבה הבצק נדבק בו וצריך כיבוס בחמין ואפר וחביטה. וטובא''ק דרך לשרותו בשכר וצריך לסגרו בחדר או לעשות מחיצה לפניו. וכן כרכום עמ''א סי' תס''ז ס''ק י'. ונ''ל הכל לפי המדינה:

יא

הלכות פסח

4,564

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

א

אסור בהנאה: ומ''מ אינו עובר בב''י עד הלילה רק מ''ע דתשביתו. מ''מ פ''ג (ובב''ק כ''ט משמעות רש''י דעובר):

א

הלכות פסח

4,565

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

ב

ב' שעות קודם: אפי' חמץ דרבנן כגון חמץ נוקשה אסור ג''כ וכ''ש חמץ ע''י תערובות ח''י וכ''כ ע''ש. מת בע''פ יוציאו לבה''ק ויחזרו ויאכלו ואח''כ יקברוהו מהרי''ל וכ''פ ח''י דלא כמ''א:

א

הלכות פסח

4,566

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

ג

הרבה: משמע אפי' כותח ויין שרף אף שנקרא שם בעליו עליו מותר למוכרו קודם פסח בשעת היתר לנכרי אף שיודע שלא יכלה קודם פסח הסכמת האחרונים. אבל הב''ח מחמיר דכל מידי ששם בעליו עליו אסור למוכרו ל' יום ק''פ והמחמיר תע''ב:

א

הלכות פסח

4,567

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

ד

עד שליש היום: דרך משל אם היום ט''ו שעות מותר לאכול עד תחילת שעה ששית ולהי''א מותר לאכול עד ה' שעות ומחצה. והסכמת האחרונים כדעה ראשונה עד שליש היום וחושבין מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ונ''ל דאם שכח ולא מכר חמצו שיש לסמוך אדעת י''א ואם הוא יותר משעה עד חצות מותר למכרו. מ''א:

א

הלכות פסח

4,568

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

ה

ימכרנו: נ''ל דאם הוא דבר שלא ימצא בריוח קונים בשעה ה' מותר למוכרו קודם לכן. מיהו אם הוא במקום דיוכל למכרו לעכו''ם שיודע שיחזיר לו אחר הפסח אסור למוכרו מכירה חלוטה. מ''א:

ב

הלכות פסח

4,569

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

ו

לבערו: אע''ג דהוא אינו עובר עליו מ''מ יבערו שלא יעבור עליו המפקיד ואע''ג שאפשר שהמפקיד מכרה לעכו''ם בענין שלא יעבור עליו מכל מקום אין ספק מוציא מידי ודאי ושמא לא מכרו לפיכך חייב לבערו ב''ח. וכתב המ''א ונראה דנפקד חייב לשלם דמי הפקדון למפקיד שה''ל למוכרו קודם זמן איסורו וא''ל דהמפקיד פשע שה''ל למוכרו לעכו''ם במקום שהוא כיון דקיימא לן דאין הנפקד רשאי לסמוך על זה וחייב למוכרו א''כ פשע שלא מכרו. ומיהו אם החמץ בעין אומר לו הרי שלך לפניך מיהו אם היה משכון בידו צ''ע אם יכול לומר הרי שלך לפניך וחייב לפרוע לו מעותיו או דלמא כיון שהוא פשע הפסיד מעותיו ע''ש וט''ז כתב בפשיטות דההיזק של החמץ על הלוה ע''ש: והח''י חולק על המ''א ופסק דאין הנפקד חייב לשלם דמי הפקדון ע''ש ועיין בתשובת יד אליהו סי' י''ז. וכתב היד אהרן דהנפקד יכול לומר קים לי כמאן דפוטר ע''ש וכן בספר אבן העוזר חולק על המ''א ופסק דאין הנפקד חייב לשלם להמפקיד ע''ש בס' מ''א דפוס פרופס:

ב

הלכות פסח

4,570

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמג

ז

מותר: כתב הב''ח דוקא אם שפחתו קנאה בלי ידיעתו אז מותר הבעל הבית להנות ממנו אבל אותו האיש שקנה אסור ליהנות ממנו. וקצת מהאחרונים מקילין בזה וכן נראה דעת הש''ע כאן. אכן חליפי חליפין יש להתיר אף לדידיה ונראה לי דאף המחמיר לדידיה בחליפין היינו דוקא כסות ופירות וכלים שהוא דבר הניכר ונראה אבל דמיו מותרין אפי' לכתחלה וע' בתשובת ש''א סי' ד' וכל זה דוקא חליפי החמץ מותרין אבל החמץ עצמו אף שנחלף וחזר וניתן לישראל מ''מ באיסור הראשון קיימא דחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה. דגן שנתחמץ ועבר עליו פסח ונזרע גדוליו מותרים דחליפין כגדוליו דמי. ח''י ע''ש:

ג

הלכות פסח

4,571

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

א

מזון: כתבו האחרונים דמ''מ גם בשחרית יפסיק סעודתו לשנים דהא י''א דיוצא בזה עסי' רצ''א ס''ג ואם שכח להפריש חלה בערב שבת זו מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנו מ''א בסי' תק''ו סעי' ג' ע''כ. וכתב הבאר היטב אשר לפני ונ''ל שיתן המשויר לכהן קטן בענין זה ודו''ק. ולא הבנתי דבריו דמאי מהני זה סוף כל סוף היאך הפריש חלה ודו''ק:

א

הלכות פסח

4,572

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ב

פירות: ושל''ה בשם הזוהר כתב שרשב''י היה עוסק בתורה במקום סעודה ג'. וכתב מהרי''ל והיה ראוי לעשותה במצה מבושלת אך לא ראיתי נוהגין כן:

א

הלכות פסח

4,573

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ג

דייסא: וטוב לבשל בכלים חדשים. מהרי''ו:

ג

הלכות פסח

4,574

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ד

להדיחו: פי' אע''ג דאסור להדיח כלים בשבת אם א''צ להם הכא מותר כדי להעביר החמץ:

ג

הלכות פסח

4,575

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ה

ע''מ: פי' שנתנן לו סתמא ולא יאמר לו להוציאם לר''ה. ולדידן דלית לן ר''ה מותר לצוות לו להוציאם. וליתן לו הרבה בבת אחת. מ''א ט''ז. כתב מהרי''ו שאם אין עכו''ם לכבד את הבית יכבד ישראל ע''י שינוי בבגד. וכתב ב''ח שהמנהג ליתן לכלבים ולא לחזיר:

ד

הלכות פסח

4,576

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ו

נשאר: פי' ואין עכו''ם שיקבל ממנו. אם שכח למכור בערב שבת חמצו שיש לו בחדר מיוחד צריך לתת בשבת במתנה לעכו''ם החדר עם מסירת המפתח ואפשר דאפי' מכירה גמורה גם כן שרי כיון שאינו עושה רק לינצל מאיסור חמץ. ח''י ע''ש:

ה

הלכות פסח

4,577

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ז

אירוסין: היינו אם אירס בערב שבת אז מותר ג''כ לעשות סעודה משא''כ אם אירס קודם אסור לעשות סעודה בע''ש כמ''ש סי' רמ''ט ס''ב מ''א. וה''ה סעודה של סבלונות או סעודת קנין שעושין עכשיו בשעת השידוכין ג''כ מיקרי סעודת מצוה. מ''א וח''י. וע' בחות יאיר סי' ט' שהאריך לבאר איזה דבר מיקרי סעודת מצוה ובסוף התשו' כתב ומה שעושין סעודה אחר כתיבת התנאים שקורין קנס מא''ל ודאי לא מיקרי סעודת מצוה ע''ש:

ז

הלכות פסח

4,578

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ח

חמיו: ל''ד החתן עצמו אלא דה''ה לאחר שהולך לסעודת מצוה. אחרונים (וח''י העלה דוקא חתן ולא אחר. דהא אפי' כשהולך אצל רבו חוזר):

ז

הלכות פסח

4,579

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

ט

יבטלנו: ואם הוא אחר זמן הביעור דאז אינו יכול לבטלו חוזר ומבער וכתב המ''א אם הולך להתעסק במת מצוה אינו חוזר ומבער ובספר אבן העוזר פוסק דה''ה לכל דבר מצוה אינו חוזר לבער והטעם דכתבו התוס' דמשהה חמצו ודעתו לבערו לא עבר עליו בב''י כיון דלאו הניתק לעשה הוא ע''ש: (וע' בספר אלי' רבה מה שתמה על מ''א בזה ובלא''ה במקום מצוה אוקמיה אדאורייתא. אחרונים):

ז

הלכות פסח

4,580

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

י

שהות: ואפילו לאחר זמן הביעור שאין יכול לבטל ויש שהות עדיין להציל אפ''ה לא יחזור כ''כ הכ''מ פ''ג מהלכות חמץ ומצה דלא כמ''א שכתב להיפך ע''ש:

ז

הלכות פסח

4,581

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

יא

עצמו: אפי' אצל רבו ללמוד מקרי דבר הרשות לגבי מצות ביעור. עמ''א וח''י:

ז

הלכות פסח

4,582

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמד

יב

פחות: ואם הוא פחות מכזית אפי' הוא לאחר זמן איסור דלא מצי לבטל אפ''ה א''צ לחזור. מ''א וח''י:

ז

הלכות פסח

4,583

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמה

א

פוררו ואם משליכו לבית הכסא א''צ פירור: ואם יש לו מים מכונסים שיש בהם דגים אסור להשליכו לתוכו דהוא נהנה ממנו. מ''א ח''י. ואסור בכל המלאכות כשמגיע זמן שריפת החמץ עד שישרוף כמה שכתב סי' תל''א. ועמ''א מה שתי' על הרמב''ם. והיד אהרן הקשה עליו והסכים עם הח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

4,584

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמה

ב

הרשות: ומהרי''ל כתב לשרוף דוקא ביום כדי שיזכור לבטל. רש''ל קיבל מרבותיו לשרוף החמץ בהושענות ח''י (ובכה''ג דיש להסיק התנור בלולב) ע''ש:

א

הלכות פסח

4,585

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמה

ג

לעכו''ם: כתב הב''ח בתשובה סי' קמ''ז דאסור לתת לעבדו ולשפחתו חמץ הנשאר ביום י''ד אם החמץ רב שא''א לאוכלו קודם זמן איסורו מאחר דמזונותיהם עליו ה''ל כפורע חובו באיסורי הנאה ע''ש:

ב

הלכות פסח

4,586

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמה

ד

תנור: כתב בה''י בי''ד סי' קמ''ב דשלהבת של חמץ מותר דלא גרע מעצים של עכו''ם דאפרן אסור ואפ''ה שלהבת מותר וא''כ גבי חמץ נמי אע''ג שאפרן אסור מ''מ שלהבת מותר ע''ש. והח''י הקשה עליו ופסק דשלהבת אסורה ע''ש:

ב

הלכות פסח

4,587

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמה

ה

אסורים: הסכמת אחרונים לאסור אף כשאין אבוקה כנגדו רק בבישלה או נאפה אצל גחלים או בחומו של תנור גם מבואר בדברי אחרונים דאין לו תקנה בהולכת הנאה לים המלח אכן למוכרו לעכו''ם חוץ מדמי איסור שבו. הש''ך בי''ד סי' ק''י מתיר רק שיהיה בענין שלא יחזור וימכרנו לישראל וכ''פ הפר''ח אבל המ''א כתב דאין לו תקנה כלל ע''ש והח''י הסכים עם הש''ך באין אבוקה כנגדו דהוא רק איסור דרבנן עיין שם וכתב המ''א אפי' היה כאן גם כן עצים דהיתרא לא מהני אף דהוי זה וזה גורם עיין שם:

ב

הלכות פסח

4,588

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמה

ו

הפחמין: וה''ה אפרן. ומ''מ מותר לכסות בו דם שחוטה משום דמצות לאו ליהנות ניתנו. אחרונים:

ב

הלכות פסח

4,589

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמו

א

בביתו: ואם החמץ ברה''ר הרי הוא כשל הפקר ואסור לטלטלו אף כשהוא מזיק לרבים. ריב''ש:

א

הלכות פסח

4,590

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמו

ב

ויבערנו: ויברך על ביעור חמץ אע''פ שכבר ביטל וכ''ש אם נתחמצה לו עיס' בפסח שזה לא היה בכלל הביטול שיברך על ביעורה ודוקא בחמץ גמור אבל חטה שנמצאת בתבשיל דאינו חמץ גמור נ''ל דלא יברך עליה וע''ל סי' תל''ה סק''ג מש''ש וכן אין לברך על התערובות משהו:

א

הלכות פסח

4,591

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמו

ג

כלי: דעת הטור אפי' לא ביטלו כגון שנתחמץ ביום טוב דעובר על בל יראה אפ''ה אסור לבערו. ואפי' טלטול לא התירו כגון להטיל אותו לים או לזרות לרוח אכן באמת דעת שאר גדולי פוסקים מבואר דוקא בביטול דאינו עובר על בל יראה סגי בכפיות כלי אבל בלא ביטול אתי לאו דב''י ודחי עכ''פ טלטול דרבנן ואפי' לשרוף מותר דאמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה שלא לצורך וכן פסק הב''ח אבל הסכמת רוב האחרונים דאין לו תקנה אלא בכפיות כלי ואפילו על ידי אמירה לעכו''ם לזרוק לים ג''כ לא התירו וכן מסיק המ''א. מ''מ היכא דנהוג היתר נהוג ויש להם על מה שיסמכו עמ''א וח''י. ועי''ל סי' שכ''ה ס''ב כתב רמ''א כגון להוציא חמץ מביתו בפסח ודו''ק:

א

הלכות פסח

4,592

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמו

ד

כחוה''מ: ומ''מ נכון שלא לשרפו רק יטילנו לים או לבית הכסא ואם אפשר יעשה ע''י עכו''ם. אחרונים. וח''י כתב דוקא בדלא ביטל או נתחמץ תוך פסח דאז לדעת הרבה פוסקים אף ביום טוב ראשון מבערו כמ''ש בס''ק שלפני זה עכ''פ אפשר לסמוך עליה' ביו''ט שני וע''י טילטול לים או ע''י עכו''ם אבל בביטול לא דאין בין יו''ט ראשון לשני ע''ש וכ''כ בשכנה''ג וכ''כ ב''ח דאין חילוק בין י''ט ראשון לשני אם אינו חמץ גמור ואם נמצא תערובת חמץ בז' של פסח יבערו ע''י טילטול לים או לרוח או ע''י עכו''ם דאם ישהנו עד שנכנס יום אחרון של פסח יהא מותר להשהותה ונמצא שאיסור חוזר להתירו. ב''ח מ''א וח''י ועסי' תס''ז ס''י: והגאון הר''ש מפראג לא פסק כב''ח בזה:

ב

הלכות פסח

4,593

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמו

ה

לטלטלו: פירוש אף ע''י דחיפה בקנה עיין ט''ז סימן שי''א ס''ק ב'. ועיין בט''ז סימן ש''ח ס''ק (י''ז) [י''ח] דשם פסק דמותר לגרר דבר המוקצה ע''י סכין מן המפה ע''ש וצ''ע:

ג

הלכות פסח

4,594

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמו

ו

בתרא: אפי' מצאו בגומא נמי שרי דמסתמא בדקה בי''ד. אם לא שיש חריץ המכוסה בקרשי התיבה. מ''א:

ד

הלכות פסח

4,595

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

א

במשהו: מדאורייתא הוי חמץ כשאר איסורים אלא שחכמים החמירו בו כיון דאית בה כרת ולא בדילי מיניה כולי שתא וכתב הרב בתשובתו סי' כ''ח היכא דאיכא עוד צד להקל אפש' לסמוך על מ''ש המרדכי דיש לסמוך אשאלתו' ויש להקל ולבטל חמץ בס' כמו בשאר איסורים וכ''כ בת' מ''ב סי' ס''ט והובא ג''כ במ''א לקמן בסי' תס''ז ס''ק ל''ג ומ''מ למעשה נראה מדבריהם שאין סומכים על זה אא''כ דאיכא עוד הרבה צדדים להקל. ח''י. האר''י ז''ל כתב הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה:

א

הלכות פסח

4,596

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ב

בהנאה: הח''י העלה דבמקום הפסד מרובה או בשעת הדחק המיקל להתירו בהנאה ולהשליך דמי הנאת חמץ שמעורב בו לים המלח לא הפסיד כי יש לו על מה לסמוך ע''ש וע' בת' ח''צ סי' פ''ו ואם נתערב מאיסור שנאסר במשהו בתבשיל אחר דהוי תרי משהו מסיק הט''ז בי''ד סי' צ''ב שאם נאסרה החתיכה במשהו ונפלה לקדירה אחרת וסלקוה אין פליטתה אוסרת במשהו דתרי משהו לא אמרינן אבל לח בלח שנתערב בדרך זה נאסר לעולם במשהו. וע' ט''ז סי' תס''ז ס''ק י''ז. וכה''ג כתב הש''ך עצמו בי''ד סי' קל''ד ס''ק ט''ז ובנקודת הכסף השיג על הט''ז וטרח לתרץ דברי עצמו וא''ז הכריע להקל כט''ז ועיין בע''ת ובמ''א סימן תס''ז ס''ק י''ג מבואר שדעתם עיקר להלכה כדעת הש''ך וכתב הש''ך בנה''כ שכן נתפשט ההוראה אצל כל בעלי הוראה לחומרא בתרי משהו ודע דלח בלח אסור תרי משהו אפי' להט''ז כמ''ש (ובספר א''ר הוכיח בראיות ברורות והעל' הלכה למעשה בחתיכה שנאסר במשהו שנפלה לתבשיל אחר שיש רוב כנגדו כשמכירין החתיכה יסלקו אבל אם אין מכירו הכל אסור וכף הבלוע במשהו אוסר במשהו):

א

הלכות פסח

4,597

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ג

ולמכור: עיין בש''ך י''ד סי' קל''ו דאסור למכור לעכו''ם חוץ מדמי איסור שבו כל שגוף האיסור דאורייתא עצמו בלח מעורב בתוכו. ח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

4,598

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ד

שנתבשל: אפי' שנתבשל בהם תבשיל שכולה חמץ. ומותר לכתחלה להשהותה עד לאחר פסח. ואם נתערב כלי חמץ כתב הב''ח דאינו בטל דהוי דבר שיש לו מתירין:

א

הלכות פסח

4,599

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ה

בקליפה: ל''ד אלא כדי נטילה כמבואר בי''ד סימן ק''ה עסי' תס''א ס''ה:

א

הלכות פסח