sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
4,700	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כו	להגעילן: ופשוט דאם מלחו עליהם בלי הגעלה שרי דאין מליחה לכלים (ועוד דאינו אלא ס' איסור. ח''י) עיין סעיף כ''ו מ''א ע''ש דמלח לא מיקרי דבר חריף אא''כ מלוח ביותר. וב''ח וט''ז מחמירין שלא להגעיל כלל הסלים דשמא יש חמץ בין הנקבים:	י	הלכות פסח
4,701	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כז	בהגעלה: דדוקא בתנור שנאפה בו החמץ בלא משקה צריך ליבון אבל לא המחבת עיין ח''י:	יא	הלכות פסח
4,702	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כח	בהגעלה: וכן נוהגין. וכתב המ''א ואותן אגנות שאופין בהם עוגות צריך ליבון:	יא	הלכות פסח
4,703	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כט	בדיעבד: דלא אמרינן שמוליך בליעתו בכולו ואף אם יוליך בליעתו מ''מ כבכ''פ. וכתב הח''י דבדיעבד אין לאסור אף אם תחב בתוך המאכל הידות כי לא מחזקינן איסור וכבכ''פ ע''ש ומ''א פסק דאם תחב אותו צד שלא נגעל אסור ע''ש. וט''ז פסק דבסכין יש להחמיר אפי' דיעבד אם חתך בסכין שלא הגעיל הקתא בתבשיל חם בפסח כיון דבודאי נגע בקתא בשעת תשמישו בסכין משא''כ שאר כלים ע''ש. וכתב המ''א ונ''ל דהאי שכתב אין אוסרים בדיעבד פי' אם נשתמש בהם כבר אבל לכתחלה אסור להשתמש בהן אפי' הוא בתוך הפסח וא''א להגעילו:	יב	הלכות פסח
4,704	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ל	טלאי: כל טלאי שבסעיף זה היינו מה שנקבע ע''י דבוק חתיכה על חתיכה במסמרים אבל בטלאי שעושין בכלי בדיל שמטיפין חתיכת בדיל מחום נשרף כל הבלוע ומה שהוא בעין וגם כשמתקנין את הכף של כסף וכיוצא בו שמשים שם חתיכה של כסף אז האומן נותן הכף באש תחלה וא''כ אין חשש בזה. ט''ז ח''י. וכלים ישנים שמחפין בבדיל כמו כלי נחושת פסק הרא''ם ח''א סי' מ''ג דא''צ הגעלה כיון שהבדיל מפסיק הו''ל ככלים חדשים וכתב המ''א ולפ''ז אפי' חיפן בבדיל ישן שהרי הבדיל עצמו מתלבן. ועיין בשכנה''ג שהאריך להביא דעות החולקים ע''ז וכתב שכן קצת מגדולי ארץ מחמירין על עצמן ועכ''פ נראה שטוב בעיני אלהים ואדם לטבלו אחר ציפוי הבדיל בלא ברכה עכ''ל. ועיין בי''ד סי' ק''ך. והפר''ח א''ח פסק דצריך הגעלה אחר ציפוי בבדיל וכן נוהגין בירושלים יע''ש:	יג	הלכות פסח
4,705	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לא	האיסור: ואז אף שקד' בליעת האיסור מותרת כיון שנתלבן מקום הטלאי. והב''ח כ' נ''ל היכא שקדם בליעת האיסור ל''מ ליבון מקום הטלאי ע''ש וכ' המ''א לכך נ''ל דבקדם בליע' לטלאי צריך לשום כ''כ גחלים עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו משא''כ אם קדם טלאי לבליעה די בליבון קל כמ''ש בס''ד בהג''ה והח''י חולק על הב''ח ומ''א והעל' כמשמעו' המחבר. ואם נתלבן כך או הסיר הטלאי פעם אחד אחר שהגעיל שוב מותר להגעיל כך עם הטלאי בכל פעם כיון ששוב לא מקרי קדם בליעת איסור לטלאי וכל זה שהטלאי מדובק יפה בענין שאין סדק בין גוף הכלי לטלאי דאל''כ אף בקדם הטלאי צריך ליבון או להסיר הטלאי או להרחיב הסדק כדי שיוכל לנקרו. ח''י:	יג	הלכות פסח
4,706	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לב	וינקרם: ומוטב להניח גחלים על מקום הרושם. מ''א:	יג	הלכות פסח
4,707	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לג	אסור: לפי דעת המחבר סי' תמ''ז דנט''ל שרי בפסח צ''ל כדעת הנוהגים לאיסור בכיסוי אף שאינו ב''י. (או שהוא באמת ב''י) כמבואר בי''ד ססי' צ''ג:	יד	הלכות פסח
4,708	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לד	ללבן: וכתבו האחרונים דבמדינות שלנו שלעולם אין דכין בהם חמץ רק כרכום ונעגלי''ך לכן די בהגעלה ומ''מ טוב לנהוג להחמיר לדוך הכל קודם י''ט. (דהוי נ''ט בר נ''ט דהתירא) ע''ש ואם דכו במדוכה שלנו בשמים ושמו בתבשיל צ''ע אם יש לאסור בדיעבד. מ''א ע''ש:	טז	הלכות פסח
4,709	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לה	ודפין: לפי שא''א לנקרו שפיר ומה''ט ג''כ אין מגעילין כלים שהיו בו תמיד קמח או משקים חמץ וכיוצא בו והיינו דוקא בשל עץ משא''כ כלי מתכות ובדיל נוהגין להגעיל בכל ענין אכן אם היו מחזיקין בו ק''פ מים איזה זמן מותר להגעילו. אחרונים:	יז	הלכות פסח
4,710	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לו	בנפה: אבל צריך לקנות חדשים ואם עבר וניפה בה ע''י שפשוף היטב בהגעלה אין לאסור אפי' תוך פסח כיון דלדעת המחבר אפי' לכתחלה סגי בכה''ג. וכן היכא שבאו מים על הנפה שלא שפשפו אותה היטב תחלה אפי' על מקצתה אין לה תקנה להשתמש בה בפסח מהרי''ל. וכ' המ''א ונ''ל דאפי' במקום שאין שם נפה חדשה מוטב שלא ירקדו הקמח ע''כ. והח''י חולק עליו וכתב כי ידוע שכל שלא ריקדו הקמח מצוים בהם חטים שבורים ושלימים ויאסרו העיסה או המצה אלא הנפה זו בדיעבד מהני בה שפשוף היטב והגעלה מכ''ש אם מרקד קודם פסח שנתבטל לכן בשעת הדחק נכון לעשות כן אפי' לכתחלה. שאלה אחד שאמר לפי תומו שדרכו לרחוץ היטב אחר פסח הנפה כדי לקיים אותה לשנה הבאה וריקד בו קמח לפסח. והתרתי מה שריקד בו בדיעבד דאף אם נימא שנשאר בו דבוק משנה שעבר' הוי חמץ נוקשה ובטיל בס' אף תוך פסח. ח''י ע''ש:	יח	הלכות פסח
4,711	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לז	רי''ב אייזי''ן: דלפעמים מפררין עליו לחם גם תמכא שחתכו בסכין חמץ נשאר בתוכו בעין. אפי' בדיעבד יש לאסור בפסח. אבל בערב פסח מותר בדיעבד דבטל בס'. מ''א:	יח	הלכות פסח
4,712	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לח	ישנים: ל''ד אלא אפי' בשק חדש ששם בו פעם אחת קמח לפסח ורוצה לכבסו לתת בו פעם שנית ג''כ צריך להתיר התפירות. אחרונים:	יח	הלכות פסח
4,713	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	לט	התפירות: דהיינו אף גם מה שהוא בשולי השק שהיא האימרא וכת' המ''א וכן יש לנהוג במפות שעושין עליו המצות אם רוצה לעשות עליהם פעם שנית ל''מ מה שמהפכין אותם דחמץ מבצבץ ויוצא מעבר לעבר אלא צריך להתיר התפירות לכבס היטב ע''כ. ואם עבד בדיעבד ועשה המצות על הסדין בלא כבוס כלל אם הוא תוך פסח אף דיעבד יש לאסור אך אם הפך הסדין או כבסו אף שלא התיר התפירות אין להחמיר בדיעבד וכן לענין השקין אם כבסו ולא התיר התפירות ונתן בתוכו קמח אין לאסור בדיעבד. ח''י ע''ש:	יח	הלכות פסח
4,714	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מ	פאל''ה: ובלשון אשכנז שויבי''ל ותשמישו ע''י אור ע''כ אין התירו בהגעלה. כתב הט''ז דאם מחזיק רחת של פסח זו לשנה אחרת א''צ שום הכשר וכן בעריבה שלשין בה מצות והמחמיר להגעיל' לא יפה עשה דאתי למטעי להגעיל רחת של חמץ רק ינקר אותה היטב ע''כ. והמ''א בשם ד''מ בשם מהרי''ב כתב דצריכה הגעלה ע''ש והח''י הסכים עם הט''ז. ואם נטל מצה ברחת שמשתמשין בו כל השנה אם היא נקיה סגי בקליפה שקולף המצה. ואם אינה נקיה כיון שמשתמשין עליה כל השנה עוגות עם שומן נאסר כולה עמ''א. אם רדו בה מצה חמוצ' אסור לרדות בו עוד אלא צריך להביא אחרת הגמ''נ ושל''ה. ואם לא הביא אחרת. צריכין כולן קליפה. וכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור. אבל מצה כפולה ונפוחה כיון שהיא גופא חומרא הוא כמ''ש ס''ס תס''א די לאסור הרחת לכתחילה אבל לא לאסור המצות האחרות מ''א. וכתב הח''י וגדולה מזו ראיתי אצל חמ''ז מהר''ש שלא אסר הרחת כשנשאר' לפניו המצה נפוחה או כפולה מהטעם דחשיב כמו דיעבד כי לא ימלט ברוב אפיות שלא יאסר א' מהם משום נפוחה או כפולה ותצטרך בכל פעם מרדה חדשה גם התנור יאסור ולהסיק שנית והתורה חסה על ממון ש''י ע''ש ועיין סי' תס''א ס''ג:	יט	הלכות פסח
4,715	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מא	הגעלה: וכתב בת''ה דאפי' קליפה והגעלה לא מהני ברחת:	יט	הלכות פסח
4,716	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מב	חדשה: כתב בעל אמרי נועם בת' סי' ה' מעשה שהיה שאפו מצות ק''פ ברחת ונסתפקו אם היתה חדשה או ישנה שנשתמשו בה חמץ אין במצות אלו שום חשש של איסור חמץ ע''ש:	יט	הלכות פסח
4,717	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מג	לערות: ומהרי''ו סי' קצ''ג פסק דלא מהני עירוי רק יכשירנה ע''י אבן מלובן או לפיד בוער וישפוך עליו רותחין. וכתבו האחרונים בשם מהרי''ל דאף לאחר הגעלה אם נשפך עליו שום דבר בפסח אל יגביהנו כלל לאכול ואף לאחר הגעלה לא ישתמש עליהם דבר חם אלא ע''י הפסק מפה או דפין או סמרטוטין וכל זה חומרות יתירות כי די בחומר' דהגעל' וכן נוהגין. ח''י: וכתב הט''ז ס''ס תנ''ב הנשים נוהגות שלא להשתמש בפסח בקדירה ששפך בה רותחין על האבן שמכשירין בו מהטעם שהריח של חמץ נכנס בו ואין בו ריח ולא טעם דאין בו איסור כלל בפסח ע''כ והח''י מקיים המנהג לכתחלה אך בדיעבד ודאי אינו אוסר:	כ	הלכות פסח
4,718	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מד	ימים: כיון דלא נשתמש כ''א בצונן. (יצא מידי דופנו) ועיין בי''ד דאפי' במזופף מהני:	כא	הלכות פסח
4,719	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מה	החביות: וצריך להסיר שולי החביות כדי לנקרו היטב כך כתב הרוקח. אכן האחרונים הסכימו דחביות עץ של שכר אין להגעילו כלל וכן כלי עץ שמצוין בהם גומות וכלים שהיה בו י''ש לא מהני כלל הגעלה דגרוע מבית שאור וחרוסת וכתב הט''ז מ''מ אם בישל אותן היטב במים עם אפר עד שנסתלק הריח לגמרי מותר להגעילו. מיהו חבית שלא נשתמש בה אלא מי דבש יש להתירו בהגעלה. עמ''א:	כא	הלכות פסח
4,720	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מו	ובדיעבד: הטעם דשכר ביין נטל''פ הוא ולפי מה דקי''ל נטל''פ אסור בפסח א''כ אין להקל אלא לערות ממנו קודם פסח לחבית של פסח ודוקא ביין שהשכר נותן בו טל''פ אבל במי דבש אין להקל אלא א''כ החביות אינו ב''י אבל בכלי יי''ש אף אינו ב''י אסור שנ''ט לשבח הוא. מ''א וח''י ע''ש ועיין ט''ז:	כא	הלכות פסח
4,721	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מז	חרוסת: היינו שנותנים בו דברים חריפים עם חמץ ועיין ט''ז ובח''י:	כב	הלכות פסח
4,722	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מח	הגעלה: ואנו נוהגין לאסור כמ''ש סי''ז:	כב	הלכות פסח
4,723	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	מט	התנור: הסכמת אחרונים דמותר בדיעבד התבשיל שנתבשל בתוכו (דהוי כשתי קדרות נוגעות זו בזו י''ד סי' צ''ג ועכ''פ יכבדנו היטב ויטחנו. הלא''ה אפילו דיעבד אסור אכן הלבוש מתיר וח''י וכל אחרונים אסרו) וכן אם הוא שעת הדחק שא''א בענין אחר כדיעבד דמי ומ''מ עכ''פ יכבד התנור הטיב בכל הצדדים ויסיקהו היטב ואח''כ יטיח בטיט מקום מושב הקדרה כעובי אצבע. (ולענין רעה''ר שבתוך התנור עיין סי' תס''א). זולת אם הניחו מצה שם או שאר דברים כמו שהוא בלא קדרה כשהוא רותח אז יש לאסור אפילו בדיעבד עיין מ''א וט''ז וח''י:	כב	הלכות פסח
4,724	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נ	זכוכית: הסכמת אחרונים להחמיר אף בהיתוך אבר:	כג	הלכות פסח
4,725	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נא	צבועים: אפילו הצבועי' בכרכו' או מה שקורין בלע''ך מאל''ט בל''א. מהרי''ל ומהרי''ו:	כד	הלכות פסח
4,726	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נב	בבדיל: נוהגין בקצ''מ שעומד יהודי ע''ג בשעת מלאכה:	כד	הלכות פסח
4,727	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נג	מחמירים: ובדיעבד אינו אוסר:	כה	הלכות פסח
4,728	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נד	המנהג: אבל בדיעבד אם לא נשתמש בו רק צונן סגי בהדחה. ואם תשמישו בחמין או ע''י כבישה מעת לעת מהני בדיעבד הגעלה. מ''א ע''ש:	כו	הלכות פסח
4,729	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נה	מלוח: משא''כ אם צלו בו מולייתא מחמץ עיין סעיף ד':	כז	הלכות פסח
4,730	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	נו	שתייה: של שכר ויי''ש:	כז	הלכות פסח
4,731	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	א	ה': היינו תחלת שעה ה' סוף שעה ד' כיון דמשעה ד' נאסר עכ''פ מדרבנן תו לא מיקרי נ''ט בר נ''ט דהיתר' (ובטעם חמץ ל''א דחוזר וניעור ולענין דיעבד עיין י''ד סימן צ''ה ס''ג). אחרונים:	א	הלכות פסח
4,732	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ב	ב''י: שאע''פ שהכלי ב''י ואין ס' במים נגדו אפ''ה שרי משום דהוי נ''ט בר נ''ט דהתירא מה שאין כן אחר שעה ה' ואע''ג דלעיל בסי' תמ''ז ס''ה אוסר רמ''א דברים המתבשלים בכליה' ולא מתיר מטעם נ''ט בר נ''ט דהכ' איכא הרבה טעמים מן המאכל לכלי ומן הכלי למים ומן המים לכלי ויחזו' ויפלט מהכלי להתבשיל תוך הפסח מ''א. (והח''י תי' דבבישול אסרינן לכתחלה נ''ט בר נ''ט והוי כלכתחלה מתוך שאפשר להשהותן). ח''י:	א	הלכות פסח
4,733	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ג	מועטת: כגון כפות וכוסות ויש לחוש שיבלעו ממה שפולטין הקערות והקדירות:	א	הלכות פסח
4,734	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ד	ואינו משהה: דבר זה אין לו פירוש ושייכות כלל. עיין ח''י שמיישב:	א	הלכות פסח
4,735	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ה	חולקים: דברי רמ''א תמוהים דגם הרב''י מוד' לזה אלא דלאחר איסורו כיון שנחו המים מרתיחתן אסור להרתיחן פעם שנית דכל זמן שהן רותחין לא בלעו ממי הגעלה ואם נחו מרתיחתן בלעו אבל קודם זמן איסור יכול להרתיחן פעם שנית ולהגעיל בו דהוי נ''ט בר נ''ט דהתיר'. עמ''א ובח''י:	א	הלכות פסח
4,736	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ו	יכניס: כדי שלא יבליע ממי הגעלה:	א	הלכות פסח
4,737	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ז	וסוף: פירוש דדי כשמגעילה בתחל' או בסוף:	א	הלכות פסח
4,738	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ח	במשהו: משום ח''ה הוצרך לטעם זה דאלו בי''ט עצמו אפילו בשאר י''ט אסור להגעיל כמ''ש סי' תק''ט ט''ז:	א	הלכות פסח
4,739	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	ט	שש: ל''ד אלא לאחר ד' צריך ליזהר כמ''ש ס''ק א':	א	הלכות פסח
4,740	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	י	הדברים כו': פירוש שיראה שלא יהיה הכלים ב''י ואם הוא ב''י צריך שיהיה במים ששי' נגדו ואם מגעיל הרבה כלים זא''ז צריך שיהיה ס' נגד כולם שהאיסור חוזר וניעור ואם כלי אחת בלע בשר והשני דגים אין חוזר וניעור כיון שהם טעמים חלוקים ויגעיל תחלה כלים שבליעתן מעט ואח''כ כלים שבליעתן מרובה ולא ישהה אותם יותר מדאי ולא ינוחו המים מרתיחתן ומגעיל היורה תחלה וסוף. וכתב המ''א ונ''ל דאם אין היורה ב''י א''צ להגעילו תחלה דלא גרע מהכלי עצמו ואם הגעילה תחל' א''צ להגעילה בסוף דהא אין הכלים ב''י אך נהגו להחמיר כל החומרות אפילו קודם ה' וכ''כ הב''ח: וכתב מהרי''ל ומט''מ ומנהגים דיש להגעיל שלשה ימים קודם פסח. וכתב ס''ח סימן תש''ל בעל תורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל זהו נכון ועח''י:	א	הלכות פסח
4,741	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יא	ביחד: פירוש שתוחב אותן בפעם א' ביור' ואין ס' ביורה נגד שום א' מהן. ולענין דיעבד עיין בי''ד סימן צ''ה ס''ו. ועיין סי' תק''ט במ''א סעיף קטן י''א טעם לאותם הנוהגים שלא להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכ':	ב	הלכות פסח
4,742	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יב	ב''י: או איכא ס' נגדו. וכל זה בשאר ימות השנה או בערב פסח קודם שעה ה' משא''כ אח''כ צריך ליזהר בכל א' מהן שלא יהא ב''י או ס' כמבואר:	ב	הלכות פסח
4,743	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יג	איסור: שצריך שיהא שאינו ב''י או במים ס' נגדו ואז מותר להגעיל אפי' הכלי של איסור תחלה:	ב	הלכות פסח
4,744	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יד	שום כלי: אפי' לבדו וקודם שעה ה' וגם יש ס' משום גזירה דכלי של איסור דלא מהני ליה הגעלה כל זמן שהוא ב''י שחוזר ובולע ממי הגעלה דלא שייך בו נ''ט בר נ''ט דהתיר' (וש''ך י''ד סי' צ''ה מקשה מדאמרי' שם קערה בשר שהודח' ביור' חולבת מותרת. ותירץ דהתם דיעבד ופר''ח דחה סברתו הלא הוי נ''ט בר נ''ט דהיתרא אלא דמסיק דחומר' לכתחלה הוא לסברת פוסקים דל''מ נב''נ כי הטעמים מתערבים בפ''א במים). כתב המ''א אפי' שלחנות ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מעת לעת שלא יהיה ב''י ויהיו מנוגבין מן המים צוננין שמא יצטננו מהן הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות לא ע''י זריקה באויר דזה לא מיחשב עירוי (עיין י''ד סימן צ''ה) ויזהר שישפוך מן הכלי שבישל בו המים ולא ישאוב עם כלי אחר מהקדירה ולערות עליהן להגעיל דזה מיקרי כלי שני אכן אם שוהה את הכלי ששואב עמו תוך הקדיר' שמעלין המים רתיחתן מיקרי שפיר כ''ר עיין ט''ז בי''ד סימן צ''ב עכ''ל בשם מהרי''ל. ועיין ח''י ועיין לעיל סימן תנ''א ס''ק מ''ג:	ב	הלכות פסח
4,745	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	טו	נוגעים: ולענין טבילת כלים אין קפיד'. (דשם תלוי בחציצ'). עיין ב''י:	ג	הלכות פסח
4,746	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	טז	בצבת: כתב באו''ה וטוב יותר להשימו במחרוזות קטנים של דגים הקלועים או בסל עכ''ל. ח''י:	ד	הלכות פסח
4,747	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יז	משקה: וה''ה במים עם אפר שקורין בלשון אשכנ''ז לוי''ג כ''כ הב''י ופר''ח י''ד סי' צ''ה ס''ק י''ט וע''כ אותו ההגעלה שעושין בביתם בכלי בדיל עם אבנים מלובנים עם מי לוי''ג לא מקרי הגעלה שפיר ובפרט שעושין אותה כשהן מלולכלים ע''כ צריכין ליזהר באותן כלים גדולים שאין מכניסין אותם לתוך היורה שינקה אותם היטב ועם מים לבד ח''י. ובבאר היטב אשר לפני ציין על רק במים וכתב עליו המעורבים עם אפר שקורין לוי''ג ע''ש משמע מלשונו דעיקר ההגעל' הוא במי לוי''ג ולא דק:	ה	הלכות פסח
4,748	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יח	להגעיל עוד: ובדיעבד שרי כמו במשקה וצ''ע ח''י. וכתב באו''ה שאין להשתמש במי הגעלה של איסור לכתחלה אף שיש ס' נגד הכלי משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה כיון שרוצה להשתמש במים:	ה	הלכות פסח
4,749	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	יט	בטיט: אף שהמים זבים דרך הטיט. וה''ה היורה שהכשירו בו כלים ורוצה להשתמש בו בפסח צריך לעשות לו שפה או אבן רותח ט''ז. וכלי שתשמישו מבחוץ כמו קערה שכופין לפעמים על הקדרה או כלי ששואבין בה מהקדרה אין לו תקנה באופן זה דצד חיצון לא נגעל לכן צריך להכניסו כולו ליורה מ''א. וכלי שפיהו צר שאי אפשר לשפשפו בפנים או שיש לה קנים אסור בהגעל' מהרי''ל וע''ל סי' תנ''א ס''ק (מ''ג) [מ''ה]:	ו	הלכות פסח
4,750	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנב	כ	לשטוף: ובדיעבד אין קפיד' אם לא שטף כלל. ח''י:	ז	הלכות פסח
4,751	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	א	קטניות: ה''ה טטרק''י וטעקרש''י וויי''ץ אינם מחמיצים:	א	הלכות פסח
4,752	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ב	התבשיל: אפילו ליכא ס' ג''כ מותר באכילה מ''מ רוב עכ''פ בעינן דאל''כ לא מקרי תערובות כלל דהוי כאוכל התבשיל מקטניות עצמו ח''י. כל מיני הריפות שקורין גרופי''ן העשויים מה' מינים אסור להשהותן בבית שמלחלחין אותם במים קודם כתישה. ואם עבר עליו פסח אסורין בהנאה עח''י:	א	הלכות פסח
4,753	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ג	להדליק: ומהרי''ל אוסר במקום שיש לחוש שיפלו לתבשיל. (כי כותשין במדוכה שכותשין בהם שעורים וד''מ שדא ביה נרגא דאפ''ה מותר המאכל דבטל ק''פ וא''ל שקיבל טעם מחמת דוחקא דזה אינו אלא בדבר חריף י''ד סימן צ') עמ''ש ס''ס תמ''ז ומשמ' ממהרי''ל דמותר לאכול שמן זית בפסח. מ''א ע''ש:	א	הלכות פסח
4,754	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ד	ומותר: ומ''מ צריכין בדיקה שלא יהא בהם אחד מה' מינים. כתב בי''נ טוב להחמיר שלא לאכול עניס וקימל עד יום אחרון של פסח כי א''א לבררם יפה וט''ז כתב שמעתי שמחלקים אותו שקורין קרא''ם קימ''ל מביאים אותו ממדינות אחרות אסור שגרעינן דומה לדגן אבל אותו הנקרא פעל''ד קימ''ל מותר בפסח. והח''י כתב לע''ד אין להחמיר יותר דגם קטניות עצמו חומרא בעלמ' הוא והבו דלא לוסיף עלה:	א	הלכות פסח
4,755	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ה	טעם דגן: ודוקא שיש בו כזית בכא''פ:	ב	הלכות פסח
4,756	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ו	עכבר: דמעט רוק שבפי עכבר אין מחמיץ חטה קשה ולכן אפילו אין ס' נגדו שרי בדיעבד (ולא הוי כמבטל איסור לכתחלה דאין כוונתו לבטלו אלא לטחנן) רשב''א ורמב''ן והקשה פר''ח הלא מבטלו ק''פ וכולה היתר הוא. ומסיק הואיל ומערבו על מנת לאכול בפסח הוי כמבטל איסור ע''ש וח''י כתב ע''ש רמב''ן דנשיכת עכבר הוי כמי פירות ואפשר דדוקא חטה אבל שעורה ממהר להחמיץ מ''א וע''ל סי' תס''ו סעיף ד':	ג	הלכות פסח
4,757	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ז	לראות: קאי אדגן שצמח. וא''צ לאפותו ק''פ דקמח בקמח מיקרי לח בלח ואינו חוזר וניעור ת''ה וב''ח והח''י כתב ובעל נפש יחמיר לעצמו לאפות הכל ק''פ. ומ''מ ודאי דמותר לבשל מן אותן המצות תוך הפסח ע' מ''א בסימן תנ''ח ובנתלחלח הקמח ונעשה פירורין לא מהני ביטול אפילו לאפות ק''פ כמבואר לקמן סימן תס''ז. ח''י:	ג	הלכות פסח
4,758	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ח	מצת מצוה: משמע דוקא מצת מצוה צריך שימור כדי לאכול לילות ראשונות משא''כ שאר מצות א''צ שימור כלל ושרי ליקח קמח מן השוק אפי' בלא דחק ואפילו שימור דלישה ואפייה ג''כ לא בעינן כמבואר בש''ס ובפוסקים מיהו כל זה מדינא אכן ישראל קדושים הם ונהגו לעשות שימור בכל המצות משעת טחינה ולפחות משעת ליש':	ד	הלכות פסח
4,759	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	ט	מים: אם העכו''ם שלקח ממנו החטים אמר שרחץ אותם אי מהימן ליה אסורי' עמ''א סימן תס''ז ס''ק ג' וע''ש בח''י:	ד	הלכות פסח
4,760	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	י	השוק: דלא מחזקי' איסורא שמא נגע במים ונראה דאפי' במקום שנוהגי' ללתות החטים אימר לא לתת בדרך שנתחמץ ט''ז. אכן בתצ''צ סי' ל''ב החמיר בענין זה וכתב כשידוע בבירור בודאי שמקצתן מכבסין תמיד החטין שהוא גרע מלתית' אף שרוב המוכרים אין מכבסין אסור משום קבוע כמחצה עמח''צ דמי ע''ש (ואם המוכר מביא לבית ישראל מותר דכל דפריש כו'. ועיין פר''ח) וכ''כ המ''א בשם גדול א' דבמדינתנו שרגילין לרחוץ החטין ושוהין אותן במי' אסור ליקח קמח מן השוק דהוי ממש כדגן שנטבע כמ''ש סי' תס''ז ס''ב וכ''פ כל חכמי פראג ע''ש ובח''י כתב נראה לחלק דדוקא מן אותן הטוחנין שבעיר או המוכרי קמח בקביעות אין ליקח וכ''ש מן הנחתומים שאין ליקח מהם אבל מותר ליקנות מן בני הכפרים המביאים קמח בכל יום מן הכפרים ע''ש הטעם ושמעתי שגם בימי מוח''ז הגאון מהר''ש ז''ל היה פ''א דחוק בקמחא דפסחא והתיר לקנות מן השוק ואפשר דג''כ בדרך שכתבתי ואין להחמיר בפרט במצה שאינ' של מצוה כמ''ש ס''ק ח'. וכתב הט''ז דבמקום שטוחנין החיטים ברחיים שטוחנין המלצי''ן אפי' בשעת הדחק אסור כי חמץ גמור הוא והח''י כ' עליו לעד''נ דבשעת הדחק אף כה''ג יש להתיר דהא אף אם נשאר איזה דבר מן המלצי''ן ונתערב. ודאי דנתערב ונתבטל ק''פ. מ''מ הנכון הוא בשעת הדחק לאפות הכל ק''פ. והח''י מביא ראיה כשנפל פרורי פת בקמח דמהני ליה הרקד' ע''ש:	ד	הלכות פסח
4,761	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יא	ללתות: פי' לתיתה כתב הרמב''ם שבוללין החטים במים. והערוך פי' לתת שרייה ולפי שאין אנו בקיאין בלתית' לכן אסרו הגאונים. ומ''מ נראה דמותר לקיימם בביתם החטים כיון דמדינא דש''ס מותרין החטים בלתית' כל שאינו קרוב להתבקע כמ''ש סי' תס''ז סעיף ט' והיינו דוקא בשרייה או רחיצה מועטת אבל בשרייה מרובה הוי חמץ גמור כמו דגן שנטבע בנהר ח''י. וכתב הט''ז דאסור לקנות החטים מבעל הרחיים דרגילין להדיח החטים תחלה:	ה	הלכות פסח
4,762	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יב	שעורים: לשון המחבר אינו מדוקדק דמשמע דחטים ושעורים שוים הם ובאמת שעורים כיון דרכיכי אף מדינא דש''ס אסור ללתות ואפשר דהאידנא אסור לקיים בבית כשהן לתותים אף שאינם קרובים להתבקע משא''כ בחטים כמ''ש בס''ק י''א ח''י. ושיפון מין שעורים לענין זה. מ''א:	ה	הלכות פסח
4,763	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יג	השנה: ה''ה בנותן בו פעם אחד אפי' קמחא דפסחא אם רוצה לכבסם צריך להתיר התפירות כמש''ל סי' תנ''א ס''ק ל''א:	ו	הלכות פסח
4,764	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יד	ומכבסים: כתב הט''ז וטוב לקנות חדשים ע''ש ועח''י:	ו	הלכות פסח
4,765	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	טו	בהמה: כי הקמח נתחמם בזיעת הבהמה ובדיעבד יש להורות דזיעת הבהמה אינה מחמצת. מ''א ע' ח''י:	ז	הלכות פסח
4,766	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	טז	שקין: ואם עבר והניח השקין זה על זה יש עוד תקנה שישהה אותם יום או יומים קודם לישה ח''י ועמ''א ס''ס זה ואם עבר ולש אין איסור בדיעבד. ח''י וכ''כ נ''צ:	ז	הלכות פסח
4,767	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יז	לנקר: כתב בתנ''ש סי' י''ב דל' יום ק''פ מותר לטחון אף בלי ניקור הרחיים ע''ש ובסי' י''ג כתב דאם לא יוכלו בקל לנקר הרחיים הוי כשעת הדחק ושרי לטחון בלא ניקור ע''ש ומ''מ יאפה הכל קודם הפסח. ח''י:	ח	הלכות פסח
4,768	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יח	שומרים: כתב א''ז ועתה נוהגין לכסות הרחיים בפשתן ולפ''ז אפשר להתיר אף הקמח הראשון ע''ש וכתב המ''א בשם מ''צ כשטוחנין ברחיים תבואה לתות' לא יטחנו באותו בית באותו פעם אפי' ברחיים אחרת כי האבק פורח ומתערב והח''י כתב ולא ראיתי נזהרים בזה ע''ש. וע''ל סי' תמ''ז ס''ק כ' מש''ש. קטן לא ישמור הרחיים. מ''צ:	ח	הלכות פסח
4,769	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	יט	יומים: פי' לכתחלה יטחון שני ימים לפני הלישה ואם א''א עכ''פ יטחון יום אחד לפני הלישה. ונ''ל דלא בעי מעת לעת רק לינת לילה מ''א והח''י כתב דמל' הפוסקים משמע דבעי מעת לעת. ומהרי''ו כתב ג' ימים. ואם עבר ולש נראה דאין לאסור בדיעבד. ח''י:	ט	הלכות פסח
4,770	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנג	כ	רותח: וכתב כנה''ג ששמע מחכם אחד דאין חוששין לזה דכיון שמרקדין הקמח מתקרר ואיני סומך על שמועה זו ע''ש: חטים שטוחנים ברחיים של יד אין שם חימום כלל וא''צ להמתין יום או יומים. אבל טוב להחמיר הלק''ט מ''א סי' י''א וע' כנה''ג מ''ש בשם הרדב''ז:	ט	הלכות פסח
4,771	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנד	א	מורסן: (דאינו לחם לענין חלה). אבל באים לידי חימוץ רק הקליפה שקורין שפרייא''ר אינו מחמיץ ומיהו זה קליפה מקש אבל קליפת החטים עצמן אפשר דמחמיץ וגם א''א שלא נדבק בו קצת ממשות החטים מ''א. ועח''י וביד אהרן. אם נמצא שבולת מקש תוך המאכל הנימוח ואין בשבולת שום תבואה לא מחזקינן איסורא באיסור משהו דרבנן ואמרינן דכולהו נפלו בשעת דישה. ח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
4,772	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנד	ב	ובמורסן: ואם הפריש המורסן ממנה וחזר ועירבן עמהם כתב המ''א דמסתפק אי מצטרף לכזית ע''ש והח''י פסק בפשיטות דאינו מצטרף ע''ש. וכתב הר''ן דה''ה דיוצאין בחטים שאכלו ממנו התולעים:	א	הלכות פסח
4,773	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנד	ג	אסור: המ''א נסתפק אי נאסר בדיעבד אי לא: והח''י בשם חמיו הכריע להקל בתערובת משהו להתיר בהנאה או לקיימו עד אחר פסח וע' סימן תס''ה ס''א:	ג	הלכות פסח
4,774	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנד	ד	גזולה: אבל בשאולה יצא ט''ז. ואם גזל ונתן לאחר הוי שינוי רשות ויוצא בו. ודוקא לאחר יאוש ואם האחר חזר ונתנו לגזלן גם הגזלן יוצא בו מהרי''ל. ואין לברך בתחלה וכתבו האחרונים דטוב לומר בשעת טחינה או בשעת אפייה כל מי שיגיע קמחי לידו או מצתי הרי שלו במתנה. וכתב הח''י דדוקא במצה גזולה אין יוצאין לפי שהמצה גופה בא מעבירה. משא''כ אם הוציא מצה בשבת מרה''י לר''ה יוצא בה י''ח בפסח לפי שהוא עבר עבירה ולא המצה גופה בעבירה. ומ''מ מי שהוציא אותם אם אסור לו לאכול כדין המבשל בשבת ע''ל סימן שי''ח ובסי' ש''ז. כתב הכנה''ג בשם מהרי''ל דיוצאין במרור גזול ע''ש. והפר''ח בסי' תע''ה ס''ק א' הכריח דכשם שבמצה גזולה אין יוצאין בה י''ח ה''ה מרור גזולה וע' בתשובת יד אליהו סי' כ''ד:	ד	הלכות פסח
4,775	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	א	לבין השמשות: דמן הדין לשואבן בין השמשות ממש ולפי שאין הכל יודעין לכוין שיעור בה''ש לכן שואבין אותן סמוך לבה''ש אחר שקיעת החמה. (טרם זריחת הלבנה) ובדיעבד אם שואבן בעוד יום או ששואבן אחר תחילת הלילה נראה מדברי האחרונים שיש להקל ללוש בהם אחר י''ב שעות ובתשובת מ''ע סי' ל''ב כתב דאין להקל אלא אם כן בשעת הדחק או הפ''מ. וע' בט''ז שכתב שיותר טוב לאחר השאיבה מלהקדי'. אכן מהרי''ל כתב להיפך וז''ל יותר טוב להקדים קצת משיאחר ע''ש ונראין דבריו וכן משמעות המ''א. ח''י:	א	הלכות פסח
4,776	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ב	אינו מזיק: ואפי' עמדו בשמש. ב''י ומ''א:	א	הלכות פסח
4,777	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ג	לכסותן: ודוקא כלי חרס ועץ וכהאי גוונא מהני כיסוי אבל אם הם בכלי זכוכית לא מהני כיסוי. ח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
4,778	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ד	בליל ה': פי' לאותן שאופין במ''ש ואין יכולין לשאוב במ''ש ולא בערב שבת שצריכין לשאוב בין השמשות ואין שבת מכינה לי''ט (ואי לאו משום הכנה ודאי דמותר דכל שבות ל''ג בה''ש) לכן ישאבו בליל ה' השייכה ליום ו' ב''י וא''כ אף האופין ביו''ט שני אסורין לשאוב בין השמשות ביו''ט דאין י''ט מכין לחבירו וצריכין לשאוב אור לי''ד. ונ''ל דאם שכח לשאוב בליל ה' ישאוב בע''ש מבעוד יום ערסי' זה. או יצוה לעכו''ם לשאוב בה''ש עסי' ש''ז. או יקח מים השאובין בביתו אע''פ שלא נשאבו לשם מצוה כיון דא''א בע''א. מ''א וע' ח''י:	א	הלכות פסח
4,779	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ה	ברזל: ויקח ברזל חדש או נקי ויתלה במשיחה תוך המים אבל לא ישים ידו תוך המים שהיד מחמם המים. ובשאר ימות השנה יניח מלח או חותם. ד''מ מ''א. וכתב הט''ז נ''ל דבשאר לילות אם לא שם בתוכו ברזל לשמור מפני התקופה יוכל לשפוך אותם אם אפשר לו בקלות להיות בלי אותם מים מה שאין כן במים אלו של מצת מצוה אסור לשפוך דנראה כמזלזל במאמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע ע''ש ועח''י נוהגין לסנן המים מהרי''ל. כתב מט''מ שאין ליקח כלי לשאוב מים שהיה בו דבש או מי פירות כי מי פירות עם מים ממהר להחמיץ כמ''ש סימן תס''ב. (וכן אין ליקח כלי נחושת מ''א ולא ראיתי נוהגין כן) ונ''ל דעל ידי הגעלה שרי. מ''א:	א	הלכות פסח
4,780	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ו	עכו''ם: היינו לכתחלה:	א	הלכות פסח
4,781	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ז	מיוחדים: ויאמר בשעת השאיבה לשם מצת מצוה מהרי''ל ומהרי''ו וכתב עוד מהרי''ל דיש נוהגין ליטול מים מיוחדים לכל לילה בפ''ע:	א	הלכות פסח
4,782	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ח	בסוסטירנ''ה: והוא מה שקורין בלשון הש''ס דות דהוא מים מכונסין בבנין שבקרקע שהבנין מפסיק בינו להקרקע וגם מלמעלה הוא מכוסה דהוי כאלו הן שאובין ואין לדמות לזה מה שאנו קורין רע''ר קאסטין בל''א אע''פ שהוא מכוסה למעלה אין לשאוב ממנה להשתמש בהם סמוך לשאיבתו משום דכל שעה ורגע זב לתוכו מן הנהר אכן אם רוצה להלין אותם כמו שאר מים ולשאוב בזמנו מותר לשאוב תחת הצינור או מה שקורין בל''א רע''ר כמו מהנהר או הבאר שנמשך ממנו וכן מהקסטין עצמו אם הוא מכוסה. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,783	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	ט	הדחק: ואם יש לו מים שאובין שלנו בתוך ביתו יקח אותם אף שיש לחוש שנשאבו ביום או בלילה ח''י ע''ש. ובהלק''ט ח''א סי' צ''ז מיקל במי הגשמים שנקלטו מהאויר בלילה:	ב	הלכות פסח
4,784	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	י	שנחשתו: פירש''י שהשוליים עבה ואין חילוק בין נחושת לחרס מ''א. כתב בהגמ''נ ר''י הלבן לא היה מניח ללוש במים שהיו בכלי נחושת שמחמם המים והיה מעשה ואסרו שאר הרבנים כמו כן. מיהו נוהגין ללוש בכלי נחושת וכ''מ בכנה''ג ועח''י ס''ק י'. וכתב א''ז מעשה בא לפני זקני ז''ל באחד ששם מי המצות בבית החורף חם ושאל אם היה הכלי חם כשלקחו ממנו ואמר לא והתיר:	ג	הלכות פסח
4,785	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יא	פושרים: דהיינו כחמימות הרוק ומבואר בטור וב''י דבהנאה מותר לכ''ע אף בלש בחמין:	ג	הלכות פסח
4,786	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יב	בשוגג: ואין לו עיסה אחרת עמ''א. וכתב ט''ז דבלילה ראשונה יש לסמוך כדי שלא יבטל מצות עשה דאכילת מצה אבל לא שאר ימים אלא יאכל דברים אחרים. (ומשמעות ח''י להיפך דלמצת מצוה עכ''פ לא יקחנו ע''ש):	ג	הלכות פסח
4,787	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יג	בתרי: משמע דוקא חד בתרי ב''י אבל בסמ''ג והג''מ כתבו דבטיל ברוב וכ''מ בי''ד סי' צ''ח מ''א ומשמע מל' הפוסקים דאם נתערב תוך הלישה אינו בטל דדוקא נתערב קודם הלישה בעינן. (וח''י פסק בשם גיסו הגאון ז''ל שהתיר אפי' בשעת לישה) וא''ז העלה דבדיעבד יש להתיר אף כה''ג. וכתב המ''א ונראה דמותר לערבן לכתחלה דהא אין הטעם משום איסור אלא כשלא לנו הם חמין וכשנתערבו נעשו צוננין. וא''כ מותר לצננן לכתחלה וצ''ע. וכתב הח''י וה''ה לחמי האור מהני האי צינון אליבא דכ''ע וכ''כ הע''ש:	ד	הלכות פסח
4,788	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יד	מלח: אבל לאחר אפיה ודאי שרי לקטוף פני המצות במי מלח ולהחזירם לתנור כמו שעושין בח''ה. ודוקא בח''ה שרי לקטוף אבל בשני לילות הראשונות אסור עיין ט''ז:	ה	הלכות פסח
4,789	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	טו	לאסור: היינו באכילה אבל בהנאה ודאי דמותר. ואם נתן בה מעט מלח אם תיאפה מיד מותר באכילה דממעט מלח אינו מחמם כל בו מ''א. וכל זה אם לש במים אבל אם לש במי פירות פסק הב''ח דאין לאסור בדיעבד:	ה	הלכות פסח
4,790	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	טז	בקצח: קימ''ל בל' אשכנז:	ו	הלכות פסח
4,791	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יז	מצה: וברמב''ם משמע דהוי מצה עשירה. ולכ''ע צריך לאכול כזית מצה חוץ מתבלין. מ''א:	ו	הלכות פסח
4,792	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יח	ופלפלין: אפי' חד קורט עושה כל העיסה חמץ וה''ה מעט סיד ד''מ. ונ''ל דוק' כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר. נ''ל דזנגביל דינו כפלפל ואפשר דה''ה נעגליך וכרכום. מ''א וא''ז פסק להתיר באכילה בכל מיני תבלין חוץ מפלפלין. ואף בפלפלין אין לאסור רק באכילה כמו במלח כמ''ש בס''ק ט''ו וכ''כ הב''ח והע''ש והח''י. עיסה שנילושה ביין ונתערב בו שכר כתב הכה''ג בהגהת ב''י דכיון שאין שם מים אין להקפיד ע''ש וע' בתשו' דרכי נועם חא''ח סי' ו' ובגינת ורדים כלל ד' סי' ט':	ו	הלכות פסח
4,793	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנה	יט	סיד: היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאינו אוסר. שבות יעקב חלק ב' סי' י''ג:	ו	הלכות פסח
4,794	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנו	א	מ''ג ביצים: עם הקליפות. ב''ח ואחרונים:	א	הלכות פסח
4,795	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנו	ב	ישער: ולא ע''י משקל. וכ' ש''כ סי' שכ''ד שהוא שלשה קווארט שהם ג' זיידליך פחות מעט:	א	הלכות פסח
4,796	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנו	ג	ולא ידחק: ולא יניח ידו על הקמח ד''מ (דלא ילוש יפה ואח''כ בבישולו יתחמץ):	א	הלכות פסח
4,797	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנו	ד	לשם מצוה: וכן בשאיבת המים וכן כשנותן מים לתוך הקמח כמש''ל סי' תנ''ה:	א	הלכות פסח
4,798	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנו	ה	בדיעבד: וכתב הב''י דאפי' עבר במזיד ולש יותר אין לאסור בדיעבד כי יש מתירין אפילו לכתחלה. וכתב המ''א והעול' נוהגין אף לכתחל' להקל ואין כח למחות בידם דיש מתירין וכתב הח''י ומ''מ נ''ל דעכ''פ אם עושין יותר מג' קבין דיש למחות דאפשר בכה''ג אף דיעבד יש לאסור ועכ''פ טוב להזהיר ולזרז ולמהר עשיית' ושלא להשהות בו ע''כ. וכתב המ''א ואם שהו בה שיעור מיל קודם שיתחילו העוזרים לסייע בשעת עריכה אסור ועב''ח ס''ס תנ''ט:	ב	הלכות פסח
4,799	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנז	א	להרבות: אפי' אם יש לו עוזרים רבים וגם שני תנורים אפ''ה לא ירבה שיעור העיסה ואם היה יותר ה' או ו' ביצים אין קפידא אפי' למצה של מצוה. מהרי''ל ח''י:	א	הלכות פסח

4,700

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כו

להגעילן: ופשוט דאם מלחו עליהם בלי הגעלה שרי דאין מליחה לכלים (ועוד דאינו אלא ס' איסור. ח''י) עיין סעיף כ''ו מ''א ע''ש דמלח לא מיקרי דבר חריף אא''כ מלוח ביותר. וב''ח וט''ז מחמירין שלא להגעיל כלל הסלים דשמא יש חמץ בין הנקבים:

י

הלכות פסח

4,701

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כז

בהגעלה: דדוקא בתנור שנאפה בו החמץ בלא משקה צריך ליבון אבל לא המחבת עיין ח''י:

יא

הלכות פסח

4,702

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כח

בהגעלה: וכן נוהגין. וכתב המ''א ואותן אגנות שאופין בהם עוגות צריך ליבון:

יא

הלכות פסח

4,703

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כט

בדיעבד: דלא אמרינן שמוליך בליעתו בכולו ואף אם יוליך בליעתו מ''מ כבכ''פ. וכתב הח''י דבדיעבד אין לאסור אף אם תחב בתוך המאכל הידות כי לא מחזקינן איסור וכבכ''פ ע''ש ומ''א פסק דאם תחב אותו צד שלא נגעל אסור ע''ש. וט''ז פסק דבסכין יש להחמיר אפי' דיעבד אם חתך בסכין שלא הגעיל הקתא בתבשיל חם בפסח כיון דבודאי נגע בקתא בשעת תשמישו בסכין משא''כ שאר כלים ע''ש. וכתב המ''א ונ''ל דהאי שכתב אין אוסרים בדיעבד פי' אם נשתמש בהם כבר אבל לכתחלה אסור להשתמש בהן אפי' הוא בתוך הפסח וא''א להגעילו:

יב

הלכות פסח

4,704

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ל

טלאי: כל טלאי שבסעיף זה היינו מה שנקבע ע''י דבוק חתיכה על חתיכה במסמרים אבל בטלאי שעושין בכלי בדיל שמטיפין חתיכת בדיל מחום נשרף כל הבלוע ומה שהוא בעין וגם כשמתקנין את הכף של כסף וכיוצא בו שמשים שם חתיכה של כסף אז האומן נותן הכף באש תחלה וא''כ אין חשש בזה. ט''ז ח''י. וכלים ישנים שמחפין בבדיל כמו כלי נחושת פסק הרא''ם ח''א סי' מ''ג דא''צ הגעלה כיון שהבדיל מפסיק הו''ל ככלים חדשים וכתב המ''א ולפ''ז אפי' חיפן בבדיל ישן שהרי הבדיל עצמו מתלבן. ועיין בשכנה''ג שהאריך להביא דעות החולקים ע''ז וכתב שכן קצת מגדולי ארץ מחמירין על עצמן ועכ''פ נראה שטוב בעיני אלהים ואדם לטבלו אחר ציפוי הבדיל בלא ברכה עכ''ל. ועיין בי''ד סי' ק''ך. והפר''ח א''ח פסק דצריך הגעלה אחר ציפוי בבדיל וכן נוהגין בירושלים יע''ש:

יג

הלכות פסח

4,705

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לא

האיסור: ואז אף שקד' בליעת האיסור מותרת כיון שנתלבן מקום הטלאי. והב''ח כ' נ''ל היכא שקדם בליעת האיסור ל''מ ליבון מקום הטלאי ע''ש וכ' המ''א לכך נ''ל דבקדם בליע' לטלאי צריך לשום כ''כ גחלים עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו משא''כ אם קדם טלאי לבליעה די בליבון קל כמ''ש בס''ד בהג''ה והח''י חולק על הב''ח ומ''א והעל' כמשמעו' המחבר. ואם נתלבן כך או הסיר הטלאי פעם אחד אחר שהגעיל שוב מותר להגעיל כך עם הטלאי בכל פעם כיון ששוב לא מקרי קדם בליעת איסור לטלאי וכל זה שהטלאי מדובק יפה בענין שאין סדק בין גוף הכלי לטלאי דאל''כ אף בקדם הטלאי צריך ליבון או להסיר הטלאי או להרחיב הסדק כדי שיוכל לנקרו. ח''י:

יג

הלכות פסח

4,706

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לב

וינקרם: ומוטב להניח גחלים על מקום הרושם. מ''א:

יג

הלכות פסח

4,707

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לג

אסור: לפי דעת המחבר סי' תמ''ז דנט''ל שרי בפסח צ''ל כדעת הנוהגים לאיסור בכיסוי אף שאינו ב''י. (או שהוא באמת ב''י) כמבואר בי''ד ססי' צ''ג:

יד

הלכות פסח

4,708

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לד

ללבן: וכתבו האחרונים דבמדינות שלנו שלעולם אין דכין בהם חמץ רק כרכום ונעגלי''ך לכן די בהגעלה ומ''מ טוב לנהוג להחמיר לדוך הכל קודם י''ט. (דהוי נ''ט בר נ''ט דהתירא) ע''ש ואם דכו במדוכה שלנו בשמים ושמו בתבשיל צ''ע אם יש לאסור בדיעבד. מ''א ע''ש:

טז

הלכות פסח

4,709

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לה

ודפין: לפי שא''א לנקרו שפיר ומה''ט ג''כ אין מגעילין כלים שהיו בו תמיד קמח או משקים חמץ וכיוצא בו והיינו דוקא בשל עץ משא''כ כלי מתכות ובדיל נוהגין להגעיל בכל ענין אכן אם היו מחזיקין בו ק''פ מים איזה זמן מותר להגעילו. אחרונים:

יז

הלכות פסח

4,710

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לו

בנפה: אבל צריך לקנות חדשים ואם עבר וניפה בה ע''י שפשוף היטב בהגעלה אין לאסור אפי' תוך פסח כיון דלדעת המחבר אפי' לכתחלה סגי בכה''ג. וכן היכא שבאו מים על הנפה שלא שפשפו אותה היטב תחלה אפי' על מקצתה אין לה תקנה להשתמש בה בפסח מהרי''ל. וכ' המ''א ונ''ל דאפי' במקום שאין שם נפה חדשה מוטב שלא ירקדו הקמח ע''כ. והח''י חולק עליו וכתב כי ידוע שכל שלא ריקדו הקמח מצוים בהם חטים שבורים ושלימים ויאסרו העיסה או המצה אלא הנפה זו בדיעבד מהני בה שפשוף היטב והגעלה מכ''ש אם מרקד קודם פסח שנתבטל לכן בשעת הדחק נכון לעשות כן אפי' לכתחלה. שאלה אחד שאמר לפי תומו שדרכו לרחוץ היטב אחר פסח הנפה כדי לקיים אותה לשנה הבאה וריקד בו קמח לפסח. והתרתי מה שריקד בו בדיעבד דאף אם נימא שנשאר בו דבוק משנה שעבר' הוי חמץ נוקשה ובטיל בס' אף תוך פסח. ח''י ע''ש:

יח

הלכות פסח

4,711

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לז

רי''ב אייזי''ן: דלפעמים מפררין עליו לחם גם תמכא שחתכו בסכין חמץ נשאר בתוכו בעין. אפי' בדיעבד יש לאסור בפסח. אבל בערב פסח מותר בדיעבד דבטל בס'. מ''א:

יח

הלכות פסח

4,712

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לח

ישנים: ל''ד אלא אפי' בשק חדש ששם בו פעם אחת קמח לפסח ורוצה לכבסו לתת בו פעם שנית ג''כ צריך להתיר התפירות. אחרונים:

יח

הלכות פסח

4,713

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

לט

התפירות: דהיינו אף גם מה שהוא בשולי השק שהיא האימרא וכת' המ''א וכן יש לנהוג במפות שעושין עליו המצות אם רוצה לעשות עליהם פעם שנית ל''מ מה שמהפכין אותם דחמץ מבצבץ ויוצא מעבר לעבר אלא צריך להתיר התפירות לכבס היטב ע''כ. ואם עבד בדיעבד ועשה המצות על הסדין בלא כבוס כלל אם הוא תוך פסח אף דיעבד יש לאסור אך אם הפך הסדין או כבסו אף שלא התיר התפירות אין להחמיר בדיעבד וכן לענין השקין אם כבסו ולא התיר התפירות ונתן בתוכו קמח אין לאסור בדיעבד. ח''י ע''ש:

יח

הלכות פסח

4,714

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מ

פאל''ה: ובלשון אשכנז שויבי''ל ותשמישו ע''י אור ע''כ אין התירו בהגעלה. כתב הט''ז דאם מחזיק רחת של פסח זו לשנה אחרת א''צ שום הכשר וכן בעריבה שלשין בה מצות והמחמיר להגעיל' לא יפה עשה דאתי למטעי להגעיל רחת של חמץ רק ינקר אותה היטב ע''כ. והמ''א בשם ד''מ בשם מהרי''ב כתב דצריכה הגעלה ע''ש והח''י הסכים עם הט''ז. ואם נטל מצה ברחת שמשתמשין בו כל השנה אם היא נקיה סגי בקליפה שקולף המצה. ואם אינה נקיה כיון שמשתמשין עליה כל השנה עוגות עם שומן נאסר כולה עמ''א. אם רדו בה מצה חמוצ' אסור לרדות בו עוד אלא צריך להביא אחרת הגמ''נ ושל''ה. ואם לא הביא אחרת. צריכין כולן קליפה. וכל זה מיירי במצה שנתחמצה חמץ גמור. אבל מצה כפולה ונפוחה כיון שהיא גופא חומרא הוא כמ''ש ס''ס תס''א די לאסור הרחת לכתחילה אבל לא לאסור המצות האחרות מ''א. וכתב הח''י וגדולה מזו ראיתי אצל חמ''ז מהר''ש שלא אסר הרחת כשנשאר' לפניו המצה נפוחה או כפולה מהטעם דחשיב כמו דיעבד כי לא ימלט ברוב אפיות שלא יאסר א' מהם משום נפוחה או כפולה ותצטרך בכל פעם מרדה חדשה גם התנור יאסור ולהסיק שנית והתורה חסה על ממון ש''י ע''ש ועיין סי' תס''א ס''ג:

יט

הלכות פסח

4,715

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מא

הגעלה: וכתב בת''ה דאפי' קליפה והגעלה לא מהני ברחת:

יט

הלכות פסח

4,716

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מב

חדשה: כתב בעל אמרי נועם בת' סי' ה' מעשה שהיה שאפו מצות ק''פ ברחת ונסתפקו אם היתה חדשה או ישנה שנשתמשו בה חמץ אין במצות אלו שום חשש של איסור חמץ ע''ש:

יט

הלכות פסח

4,717

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מג

לערות: ומהרי''ו סי' קצ''ג פסק דלא מהני עירוי רק יכשירנה ע''י אבן מלובן או לפיד בוער וישפוך עליו רותחין. וכתבו האחרונים בשם מהרי''ל דאף לאחר הגעלה אם נשפך עליו שום דבר בפסח אל יגביהנו כלל לאכול ואף לאחר הגעלה לא ישתמש עליהם דבר חם אלא ע''י הפסק מפה או דפין או סמרטוטין וכל זה חומרות יתירות כי די בחומר' דהגעל' וכן נוהגין. ח''י: וכתב הט''ז ס''ס תנ''ב הנשים נוהגות שלא להשתמש בפסח בקדירה ששפך בה רותחין על האבן שמכשירין בו מהטעם שהריח של חמץ נכנס בו ואין בו ריח ולא טעם דאין בו איסור כלל בפסח ע''כ והח''י מקיים המנהג לכתחלה אך בדיעבד ודאי אינו אוסר:

כ

הלכות פסח

4,718

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מד

ימים: כיון דלא נשתמש כ''א בצונן. (יצא מידי דופנו) ועיין בי''ד דאפי' במזופף מהני:

כא

הלכות פסח

4,719

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מה

החביות: וצריך להסיר שולי החביות כדי לנקרו היטב כך כתב הרוקח. אכן האחרונים הסכימו דחביות עץ של שכר אין להגעילו כלל וכן כלי עץ שמצוין בהם גומות וכלים שהיה בו י''ש לא מהני כלל הגעלה דגרוע מבית שאור וחרוסת וכתב הט''ז מ''מ אם בישל אותן היטב במים עם אפר עד שנסתלק הריח לגמרי מותר להגעילו. מיהו חבית שלא נשתמש בה אלא מי דבש יש להתירו בהגעלה. עמ''א:

כא

הלכות פסח

4,720

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מו

ובדיעבד: הטעם דשכר ביין נטל''פ הוא ולפי מה דקי''ל נטל''פ אסור בפסח א''כ אין להקל אלא לערות ממנו קודם פסח לחבית של פסח ודוקא ביין שהשכר נותן בו טל''פ אבל במי דבש אין להקל אלא א''כ החביות אינו ב''י אבל בכלי יי''ש אף אינו ב''י אסור שנ''ט לשבח הוא. מ''א וח''י ע''ש ועיין ט''ז:

כא

הלכות פסח

4,721

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מז

חרוסת: היינו שנותנים בו דברים חריפים עם חמץ ועיין ט''ז ובח''י:

כב

הלכות פסח

4,722

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מח

הגעלה: ואנו נוהגין לאסור כמ''ש סי''ז:

כב

הלכות פסח

4,723

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

מט

התנור: הסכמת אחרונים דמותר בדיעבד התבשיל שנתבשל בתוכו (דהוי כשתי קדרות נוגעות זו בזו י''ד סי' צ''ג ועכ''פ יכבדנו היטב ויטחנו. הלא''ה אפילו דיעבד אסור אכן הלבוש מתיר וח''י וכל אחרונים אסרו) וכן אם הוא שעת הדחק שא''א בענין אחר כדיעבד דמי ומ''מ עכ''פ יכבד התנור הטיב בכל הצדדים ויסיקהו היטב ואח''כ יטיח בטיט מקום מושב הקדרה כעובי אצבע. (ולענין רעה''ר שבתוך התנור עיין סי' תס''א). זולת אם הניחו מצה שם או שאר דברים כמו שהוא בלא קדרה כשהוא רותח אז יש לאסור אפילו בדיעבד עיין מ''א וט''ז וח''י:

כב

הלכות פסח

4,724

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נ

זכוכית: הסכמת אחרונים להחמיר אף בהיתוך אבר:

כג

הלכות פסח

4,725

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נא

צבועים: אפילו הצבועי' בכרכו' או מה שקורין בלע''ך מאל''ט בל''א. מהרי''ל ומהרי''ו:

כד

הלכות פסח

4,726

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נב

בבדיל: נוהגין בקצ''מ שעומד יהודי ע''ג בשעת מלאכה:

כד

הלכות פסח

4,727

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נג

מחמירים: ובדיעבד אינו אוסר:

כה

הלכות פסח

4,728

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נד

המנהג: אבל בדיעבד אם לא נשתמש בו רק צונן סגי בהדחה. ואם תשמישו בחמין או ע''י כבישה מעת לעת מהני בדיעבד הגעלה. מ''א ע''ש:

כו

הלכות פסח

4,729

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נה

מלוח: משא''כ אם צלו בו מולייתא מחמץ עיין סעיף ד':

כז

הלכות פסח

4,730

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

נו

שתייה: של שכר ויי''ש:

כז

הלכות פסח

4,731

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

א

ה': היינו תחלת שעה ה' סוף שעה ד' כיון דמשעה ד' נאסר עכ''פ מדרבנן תו לא מיקרי נ''ט בר נ''ט דהיתר' (ובטעם חמץ ל''א דחוזר וניעור ולענין דיעבד עיין י''ד סימן צ''ה ס''ג). אחרונים:

א

הלכות פסח

4,732

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ב

ב''י: שאע''פ שהכלי ב''י ואין ס' במים נגדו אפ''ה שרי משום דהוי נ''ט בר נ''ט דהתירא מה שאין כן אחר שעה ה' ואע''ג דלעיל בסי' תמ''ז ס''ה אוסר רמ''א דברים המתבשלים בכליה' ולא מתיר מטעם נ''ט בר נ''ט דהכ' איכא הרבה טעמים מן המאכל לכלי ומן הכלי למים ומן המים לכלי ויחזו' ויפלט מהכלי להתבשיל תוך הפסח מ''א. (והח''י תי' דבבישול אסרינן לכתחלה נ''ט בר נ''ט והוי כלכתחלה מתוך שאפשר להשהותן). ח''י:

א

הלכות פסח

4,733

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ג

מועטת: כגון כפות וכוסות ויש לחוש שיבלעו ממה שפולטין הקערות והקדירות:

א

הלכות פסח

4,734

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ד

ואינו משהה: דבר זה אין לו פירוש ושייכות כלל. עיין ח''י שמיישב:

א

הלכות פסח

4,735

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ה

חולקים: דברי רמ''א תמוהים דגם הרב''י מוד' לזה אלא דלאחר איסורו כיון שנחו המים מרתיחתן אסור להרתיחן פעם שנית דכל זמן שהן רותחין לא בלעו ממי הגעלה ואם נחו מרתיחתן בלעו אבל קודם זמן איסור יכול להרתיחן פעם שנית ולהגעיל בו דהוי נ''ט בר נ''ט דהתיר'. עמ''א ובח''י:

א

הלכות פסח

4,736

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ו

יכניס: כדי שלא יבליע ממי הגעלה:

א

הלכות פסח

4,737

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ז

וסוף: פירוש דדי כשמגעילה בתחל' או בסוף:

א

הלכות פסח

4,738

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ח

במשהו: משום ח''ה הוצרך לטעם זה דאלו בי''ט עצמו אפילו בשאר י''ט אסור להגעיל כמ''ש סי' תק''ט ט''ז:

א

הלכות פסח

4,739

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

ט

שש: ל''ד אלא לאחר ד' צריך ליזהר כמ''ש ס''ק א':

א

הלכות פסח

4,740

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

י

הדברים כו': פירוש שיראה שלא יהיה הכלים ב''י ואם הוא ב''י צריך שיהיה במים ששי' נגדו ואם מגעיל הרבה כלים זא''ז צריך שיהיה ס' נגד כולם שהאיסור חוזר וניעור ואם כלי אחת בלע בשר והשני דגים אין חוזר וניעור כיון שהם טעמים חלוקים ויגעיל תחלה כלים שבליעתן מעט ואח''כ כלים שבליעתן מרובה ולא ישהה אותם יותר מדאי ולא ינוחו המים מרתיחתן ומגעיל היורה תחלה וסוף. וכתב המ''א ונ''ל דאם אין היורה ב''י א''צ להגעילו תחלה דלא גרע מהכלי עצמו ואם הגעילה תחל' א''צ להגעילה בסוף דהא אין הכלים ב''י אך נהגו להחמיר כל החומרות אפילו קודם ה' וכ''כ הב''ח: וכתב מהרי''ל ומט''מ ומנהגים דיש להגעיל שלשה ימים קודם פסח. וכתב ס''ח סימן תש''ל בעל תורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל זהו נכון ועח''י:

א

הלכות פסח

4,741

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יא

ביחד: פירוש שתוחב אותן בפעם א' ביור' ואין ס' ביורה נגד שום א' מהן. ולענין דיעבד עיין בי''ד סימן צ''ה ס''ו. ועיין סי' תק''ט במ''א סעיף קטן י''א טעם לאותם הנוהגים שלא להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכ':

ב

הלכות פסח

4,742

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יב

ב''י: או איכא ס' נגדו. וכל זה בשאר ימות השנה או בערב פסח קודם שעה ה' משא''כ אח''כ צריך ליזהר בכל א' מהן שלא יהא ב''י או ס' כמבואר:

ב

הלכות פסח

4,743

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יג

איסור: שצריך שיהא שאינו ב''י או במים ס' נגדו ואז מותר להגעיל אפי' הכלי של איסור תחלה:

ב

הלכות פסח

4,744

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יד

שום כלי: אפי' לבדו וקודם שעה ה' וגם יש ס' משום גזירה דכלי של איסור דלא מהני ליה הגעלה כל זמן שהוא ב''י שחוזר ובולע ממי הגעלה דלא שייך בו נ''ט בר נ''ט דהתיר' (וש''ך י''ד סי' צ''ה מקשה מדאמרי' שם קערה בשר שהודח' ביור' חולבת מותרת. ותירץ דהתם דיעבד ופר''ח דחה סברתו הלא הוי נ''ט בר נ''ט דהיתרא אלא דמסיק דחומר' לכתחלה הוא לסברת פוסקים דל''מ נב''נ כי הטעמים מתערבים בפ''א במים). כתב המ''א אפי' שלחנות ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מעת לעת שלא יהיה ב''י ויהיו מנוגבין מן המים צוננין שמא יצטננו מהן הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות לא ע''י זריקה באויר דזה לא מיחשב עירוי (עיין י''ד סימן צ''ה) ויזהר שישפוך מן הכלי שבישל בו המים ולא ישאוב עם כלי אחר מהקדירה ולערות עליהן להגעיל דזה מיקרי כלי שני אכן אם שוהה את הכלי ששואב עמו תוך הקדיר' שמעלין המים רתיחתן מיקרי שפיר כ''ר עיין ט''ז בי''ד סימן צ''ב עכ''ל בשם מהרי''ל. ועיין ח''י ועיין לעיל סימן תנ''א ס''ק מ''ג:

ב

הלכות פסח

4,745

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

טו

נוגעים: ולענין טבילת כלים אין קפיד'. (דשם תלוי בחציצ'). עיין ב''י:

ג

הלכות פסח

4,746

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

טז

בצבת: כתב באו''ה וטוב יותר להשימו במחרוזות קטנים של דגים הקלועים או בסל עכ''ל. ח''י:

ד

הלכות פסח

4,747

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יז

משקה: וה''ה במים עם אפר שקורין בלשון אשכנ''ז לוי''ג כ''כ הב''י ופר''ח י''ד סי' צ''ה ס''ק י''ט וע''כ אותו ההגעלה שעושין בביתם בכלי בדיל עם אבנים מלובנים עם מי לוי''ג לא מקרי הגעלה שפיר ובפרט שעושין אותה כשהן מלולכלים ע''כ צריכין ליזהר באותן כלים גדולים שאין מכניסין אותם לתוך היורה שינקה אותם היטב ועם מים לבד ח''י. ובבאר היטב אשר לפני ציין על רק במים וכתב עליו המעורבים עם אפר שקורין לוי''ג ע''ש משמע מלשונו דעיקר ההגעל' הוא במי לוי''ג ולא דק:

ה

הלכות פסח

4,748

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יח

להגעיל עוד: ובדיעבד שרי כמו במשקה וצ''ע ח''י. וכתב באו''ה שאין להשתמש במי הגעלה של איסור לכתחלה אף שיש ס' נגד הכלי משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה כיון שרוצה להשתמש במים:

ה

הלכות פסח

4,749

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

יט

בטיט: אף שהמים זבים דרך הטיט. וה''ה היורה שהכשירו בו כלים ורוצה להשתמש בו בפסח צריך לעשות לו שפה או אבן רותח ט''ז. וכלי שתשמישו מבחוץ כמו קערה שכופין לפעמים על הקדרה או כלי ששואבין בה מהקדרה אין לו תקנה באופן זה דצד חיצון לא נגעל לכן צריך להכניסו כולו ליורה מ''א. וכלי שפיהו צר שאי אפשר לשפשפו בפנים או שיש לה קנים אסור בהגעל' מהרי''ל וע''ל סי' תנ''א ס''ק (מ''ג) [מ''ה]:

ו

הלכות פסח

4,750

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנב

כ

לשטוף: ובדיעבד אין קפיד' אם לא שטף כלל. ח''י:

ז

הלכות פסח

4,751

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

א

קטניות: ה''ה טטרק''י וטעקרש''י וויי''ץ אינם מחמיצים:

א

הלכות פסח

4,752

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ב

התבשיל: אפילו ליכא ס' ג''כ מותר באכילה מ''מ רוב עכ''פ בעינן דאל''כ לא מקרי תערובות כלל דהוי כאוכל התבשיל מקטניות עצמו ח''י. כל מיני הריפות שקורין גרופי''ן העשויים מה' מינים אסור להשהותן בבית שמלחלחין אותם במים קודם כתישה. ואם עבר עליו פסח אסורין בהנאה עח''י:

א

הלכות פסח

4,753

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ג

להדליק: ומהרי''ל אוסר במקום שיש לחוש שיפלו לתבשיל. (כי כותשין במדוכה שכותשין בהם שעורים וד''מ שדא ביה נרגא דאפ''ה מותר המאכל דבטל ק''פ וא''ל שקיבל טעם מחמת דוחקא דזה אינו אלא בדבר חריף י''ד סימן צ') עמ''ש ס''ס תמ''ז ומשמ' ממהרי''ל דמותר לאכול שמן זית בפסח. מ''א ע''ש:

א

הלכות פסח

4,754

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ד

ומותר: ומ''מ צריכין בדיקה שלא יהא בהם אחד מה' מינים. כתב בי''נ טוב להחמיר שלא לאכול עניס וקימל עד יום אחרון של פסח כי א''א לבררם יפה וט''ז כתב שמעתי שמחלקים אותו שקורין קרא''ם קימ''ל מביאים אותו ממדינות אחרות אסור שגרעינן דומה לדגן אבל אותו הנקרא פעל''ד קימ''ל מותר בפסח. והח''י כתב לע''ד אין להחמיר יותר דגם קטניות עצמו חומרא בעלמ' הוא והבו דלא לוסיף עלה:

א

הלכות פסח

4,755

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ה

טעם דגן: ודוקא שיש בו כזית בכא''פ:

ב

הלכות פסח

4,756

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ו

עכבר: דמעט רוק שבפי עכבר אין מחמיץ חטה קשה ולכן אפילו אין ס' נגדו שרי בדיעבד (ולא הוי כמבטל איסור לכתחלה דאין כוונתו לבטלו אלא לטחנן) רשב''א ורמב''ן והקשה פר''ח הלא מבטלו ק''פ וכולה היתר הוא. ומסיק הואיל ומערבו על מנת לאכול בפסח הוי כמבטל איסור ע''ש וח''י כתב ע''ש רמב''ן דנשיכת עכבר הוי כמי פירות ואפשר דדוקא חטה אבל שעורה ממהר להחמיץ מ''א וע''ל סי' תס''ו סעיף ד':

ג

הלכות פסח

4,757

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ז

לראות: קאי אדגן שצמח. וא''צ לאפותו ק''פ דקמח בקמח מיקרי לח בלח ואינו חוזר וניעור ת''ה וב''ח והח''י כתב ובעל נפש יחמיר לעצמו לאפות הכל ק''פ. ומ''מ ודאי דמותר לבשל מן אותן המצות תוך הפסח ע' מ''א בסימן תנ''ח ובנתלחלח הקמח ונעשה פירורין לא מהני ביטול אפילו לאפות ק''פ כמבואר לקמן סימן תס''ז. ח''י:

ג

הלכות פסח

4,758

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ח

מצת מצוה: משמע דוקא מצת מצוה צריך שימור כדי לאכול לילות ראשונות משא''כ שאר מצות א''צ שימור כלל ושרי ליקח קמח מן השוק אפי' בלא דחק ואפילו שימור דלישה ואפייה ג''כ לא בעינן כמבואר בש''ס ובפוסקים מיהו כל זה מדינא אכן ישראל קדושים הם ונהגו לעשות שימור בכל המצות משעת טחינה ולפחות משעת ליש':

ד

הלכות פסח

4,759

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

ט

מים: אם העכו''ם שלקח ממנו החטים אמר שרחץ אותם אי מהימן ליה אסורי' עמ''א סימן תס''ז ס''ק ג' וע''ש בח''י:

ד

הלכות פסח

4,760

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

י

השוק: דלא מחזקי' איסורא שמא נגע במים ונראה דאפי' במקום שנוהגי' ללתות החטים אימר לא לתת בדרך שנתחמץ ט''ז. אכן בתצ''צ סי' ל''ב החמיר בענין זה וכתב כשידוע בבירור בודאי שמקצתן מכבסין תמיד החטין שהוא גרע מלתית' אף שרוב המוכרים אין מכבסין אסור משום קבוע כמחצה עמח''צ דמי ע''ש (ואם המוכר מביא לבית ישראל מותר דכל דפריש כו'. ועיין פר''ח) וכ''כ המ''א בשם גדול א' דבמדינתנו שרגילין לרחוץ החטין ושוהין אותן במי' אסור ליקח קמח מן השוק דהוי ממש כדגן שנטבע כמ''ש סי' תס''ז ס''ב וכ''פ כל חכמי פראג ע''ש ובח''י כתב נראה לחלק דדוקא מן אותן הטוחנין שבעיר או המוכרי קמח בקביעות אין ליקח וכ''ש מן הנחתומים שאין ליקח מהם אבל מותר ליקנות מן בני הכפרים המביאים קמח בכל יום מן הכפרים ע''ש הטעם ושמעתי שגם בימי מוח''ז הגאון מהר''ש ז''ל היה פ''א דחוק בקמחא דפסחא והתיר לקנות מן השוק ואפשר דג''כ בדרך שכתבתי ואין להחמיר בפרט במצה שאינ' של מצוה כמ''ש ס''ק ח'. וכתב הט''ז דבמקום שטוחנין החיטים ברחיים שטוחנין המלצי''ן אפי' בשעת הדחק אסור כי חמץ גמור הוא והח''י כ' עליו לעד''נ דבשעת הדחק אף כה''ג יש להתיר דהא אף אם נשאר איזה דבר מן המלצי''ן ונתערב. ודאי דנתערב ונתבטל ק''פ. מ''מ הנכון הוא בשעת הדחק לאפות הכל ק''פ. והח''י מביא ראיה כשנפל פרורי פת בקמח דמהני ליה הרקד' ע''ש:

ד

הלכות פסח

4,761

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יא

ללתות: פי' לתיתה כתב הרמב''ם שבוללין החטים במים. והערוך פי' לתת שרייה ולפי שאין אנו בקיאין בלתית' לכן אסרו הגאונים. ומ''מ נראה דמותר לקיימם בביתם החטים כיון דמדינא דש''ס מותרין החטים בלתית' כל שאינו קרוב להתבקע כמ''ש סי' תס''ז סעיף ט' והיינו דוקא בשרייה או רחיצה מועטת אבל בשרייה מרובה הוי חמץ גמור כמו דגן שנטבע בנהר ח''י. וכתב הט''ז דאסור לקנות החטים מבעל הרחיים דרגילין להדיח החטים תחלה:

ה

הלכות פסח

4,762

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יב

שעורים: לשון המחבר אינו מדוקדק דמשמע דחטים ושעורים שוים הם ובאמת שעורים כיון דרכיכי אף מדינא דש''ס אסור ללתות ואפשר דהאידנא אסור לקיים בבית כשהן לתותים אף שאינם קרובים להתבקע משא''כ בחטים כמ''ש בס''ק י''א ח''י. ושיפון מין שעורים לענין זה. מ''א:

ה

הלכות פסח

4,763

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יג

השנה: ה''ה בנותן בו פעם אחד אפי' קמחא דפסחא אם רוצה לכבסם צריך להתיר התפירות כמש''ל סי' תנ''א ס''ק ל''א:

ו

הלכות פסח

4,764

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יד

ומכבסים: כתב הט''ז וטוב לקנות חדשים ע''ש ועח''י:

ו

הלכות פסח

4,765

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

טו

בהמה: כי הקמח נתחמם בזיעת הבהמה ובדיעבד יש להורות דזיעת הבהמה אינה מחמצת. מ''א ע' ח''י:

ז

הלכות פסח

4,766

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

טז

שקין: ואם עבר והניח השקין זה על זה יש עוד תקנה שישהה אותם יום או יומים קודם לישה ח''י ועמ''א ס''ס זה ואם עבר ולש אין איסור בדיעבד. ח''י וכ''כ נ''צ:

ז

הלכות פסח

4,767

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יז

לנקר: כתב בתנ''ש סי' י''ב דל' יום ק''פ מותר לטחון אף בלי ניקור הרחיים ע''ש ובסי' י''ג כתב דאם לא יוכלו בקל לנקר הרחיים הוי כשעת הדחק ושרי לטחון בלא ניקור ע''ש ומ''מ יאפה הכל קודם הפסח. ח''י:

ח

הלכות פסח

4,768

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יח

שומרים: כתב א''ז ועתה נוהגין לכסות הרחיים בפשתן ולפ''ז אפשר להתיר אף הקמח הראשון ע''ש וכתב המ''א בשם מ''צ כשטוחנין ברחיים תבואה לתות' לא יטחנו באותו בית באותו פעם אפי' ברחיים אחרת כי האבק פורח ומתערב והח''י כתב ולא ראיתי נזהרים בזה ע''ש. וע''ל סי' תמ''ז ס''ק כ' מש''ש. קטן לא ישמור הרחיים. מ''צ:

ח

הלכות פסח

4,769

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

יט

יומים: פי' לכתחלה יטחון שני ימים לפני הלישה ואם א''א עכ''פ יטחון יום אחד לפני הלישה. ונ''ל דלא בעי מעת לעת רק לינת לילה מ''א והח''י כתב דמל' הפוסקים משמע דבעי מעת לעת. ומהרי''ו כתב ג' ימים. ואם עבר ולש נראה דאין לאסור בדיעבד. ח''י:

ט

הלכות פסח

4,770

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנג

כ

רותח: וכתב כנה''ג ששמע מחכם אחד דאין חוששין לזה דכיון שמרקדין הקמח מתקרר ואיני סומך על שמועה זו ע''ש: חטים שטוחנים ברחיים של יד אין שם חימום כלל וא''צ להמתין יום או יומים. אבל טוב להחמיר הלק''ט מ''א סי' י''א וע' כנה''ג מ''ש בשם הרדב''ז:

ט

הלכות פסח

4,771

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנד

א

מורסן: (דאינו לחם לענין חלה). אבל באים לידי חימוץ רק הקליפה שקורין שפרייא''ר אינו מחמיץ ומיהו זה קליפה מקש אבל קליפת החטים עצמן אפשר דמחמיץ וגם א''א שלא נדבק בו קצת ממשות החטים מ''א. ועח''י וביד אהרן. אם נמצא שבולת מקש תוך המאכל הנימוח ואין בשבולת שום תבואה לא מחזקינן איסורא באיסור משהו דרבנן ואמרינן דכולהו נפלו בשעת דישה. ח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

4,772

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנד

ב

ובמורסן: ואם הפריש המורסן ממנה וחזר ועירבן עמהם כתב המ''א דמסתפק אי מצטרף לכזית ע''ש והח''י פסק בפשיטות דאינו מצטרף ע''ש. וכתב הר''ן דה''ה דיוצאין בחטים שאכלו ממנו התולעים:

א

הלכות פסח

4,773

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנד

ג

אסור: המ''א נסתפק אי נאסר בדיעבד אי לא: והח''י בשם חמיו הכריע להקל בתערובת משהו להתיר בהנאה או לקיימו עד אחר פסח וע' סימן תס''ה ס''א:

ג

הלכות פסח

4,774

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנד

ד

גזולה: אבל בשאולה יצא ט''ז. ואם גזל ונתן לאחר הוי שינוי רשות ויוצא בו. ודוקא לאחר יאוש ואם האחר חזר ונתנו לגזלן גם הגזלן יוצא בו מהרי''ל. ואין לברך בתחלה וכתבו האחרונים דטוב לומר בשעת טחינה או בשעת אפייה כל מי שיגיע קמחי לידו או מצתי הרי שלו במתנה. וכתב הח''י דדוקא במצה גזולה אין יוצאין לפי שהמצה גופה בא מעבירה. משא''כ אם הוציא מצה בשבת מרה''י לר''ה יוצא בה י''ח בפסח לפי שהוא עבר עבירה ולא המצה גופה בעבירה. ומ''מ מי שהוציא אותם אם אסור לו לאכול כדין המבשל בשבת ע''ל סימן שי''ח ובסי' ש''ז. כתב הכנה''ג בשם מהרי''ל דיוצאין במרור גזול ע''ש. והפר''ח בסי' תע''ה ס''ק א' הכריח דכשם שבמצה גזולה אין יוצאין בה י''ח ה''ה מרור גזולה וע' בתשובת יד אליהו סי' כ''ד:

ד

הלכות פסח

4,775

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

א

לבין השמשות: דמן הדין לשואבן בין השמשות ממש ולפי שאין הכל יודעין לכוין שיעור בה''ש לכן שואבין אותן סמוך לבה''ש אחר שקיעת החמה. (טרם זריחת הלבנה) ובדיעבד אם שואבן בעוד יום או ששואבן אחר תחילת הלילה נראה מדברי האחרונים שיש להקל ללוש בהם אחר י''ב שעות ובתשובת מ''ע סי' ל''ב כתב דאין להקל אלא אם כן בשעת הדחק או הפ''מ. וע' בט''ז שכתב שיותר טוב לאחר השאיבה מלהקדי'. אכן מהרי''ל כתב להיפך וז''ל יותר טוב להקדים קצת משיאחר ע''ש ונראין דבריו וכן משמעות המ''א. ח''י:

א

הלכות פסח

4,776

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ב

אינו מזיק: ואפי' עמדו בשמש. ב''י ומ''א:

א

הלכות פסח

4,777

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ג

לכסותן: ודוקא כלי חרס ועץ וכהאי גוונא מהני כיסוי אבל אם הם בכלי זכוכית לא מהני כיסוי. ח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

4,778

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ד

בליל ה': פי' לאותן שאופין במ''ש ואין יכולין לשאוב במ''ש ולא בערב שבת שצריכין לשאוב בין השמשות ואין שבת מכינה לי''ט (ואי לאו משום הכנה ודאי דמותר דכל שבות ל''ג בה''ש) לכן ישאבו בליל ה' השייכה ליום ו' ב''י וא''כ אף האופין ביו''ט שני אסורין לשאוב בין השמשות ביו''ט דאין י''ט מכין לחבירו וצריכין לשאוב אור לי''ד. ונ''ל דאם שכח לשאוב בליל ה' ישאוב בע''ש מבעוד יום ערסי' זה. או יצוה לעכו''ם לשאוב בה''ש עסי' ש''ז. או יקח מים השאובין בביתו אע''פ שלא נשאבו לשם מצוה כיון דא''א בע''א. מ''א וע' ח''י:

א

הלכות פסח

4,779

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ה

ברזל: ויקח ברזל חדש או נקי ויתלה במשיחה תוך המים אבל לא ישים ידו תוך המים שהיד מחמם המים. ובשאר ימות השנה יניח מלח או חותם. ד''מ מ''א. וכתב הט''ז נ''ל דבשאר לילות אם לא שם בתוכו ברזל לשמור מפני התקופה יוכל לשפוך אותם אם אפשר לו בקלות להיות בלי אותם מים מה שאין כן במים אלו של מצת מצוה אסור לשפוך דנראה כמזלזל במאמר הכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע ע''ש ועח''י נוהגין לסנן המים מהרי''ל. כתב מט''מ שאין ליקח כלי לשאוב מים שהיה בו דבש או מי פירות כי מי פירות עם מים ממהר להחמיץ כמ''ש סימן תס''ב. (וכן אין ליקח כלי נחושת מ''א ולא ראיתי נוהגין כן) ונ''ל דעל ידי הגעלה שרי. מ''א:

א

הלכות פסח

4,780

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ו

עכו''ם: היינו לכתחלה:

א

הלכות פסח

4,781

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ז

מיוחדים: ויאמר בשעת השאיבה לשם מצת מצוה מהרי''ל ומהרי''ו וכתב עוד מהרי''ל דיש נוהגין ליטול מים מיוחדים לכל לילה בפ''ע:

א

הלכות פסח

4,782

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ח

בסוסטירנ''ה: והוא מה שקורין בלשון הש''ס דות דהוא מים מכונסין בבנין שבקרקע שהבנין מפסיק בינו להקרקע וגם מלמעלה הוא מכוסה דהוי כאלו הן שאובין ואין לדמות לזה מה שאנו קורין רע''ר קאסטין בל''א אע''פ שהוא מכוסה למעלה אין לשאוב ממנה להשתמש בהם סמוך לשאיבתו משום דכל שעה ורגע זב לתוכו מן הנהר אכן אם רוצה להלין אותם כמו שאר מים ולשאוב בזמנו מותר לשאוב תחת הצינור או מה שקורין בל''א רע''ר כמו מהנהר או הבאר שנמשך ממנו וכן מהקסטין עצמו אם הוא מכוסה. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,783

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

ט

הדחק: ואם יש לו מים שאובין שלנו בתוך ביתו יקח אותם אף שיש לחוש שנשאבו ביום או בלילה ח''י ע''ש. ובהלק''ט ח''א סי' צ''ז מיקל במי הגשמים שנקלטו מהאויר בלילה:

ב

הלכות פסח

4,784

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

י

שנחשתו: פירש''י שהשוליים עבה ואין חילוק בין נחושת לחרס מ''א. כתב בהגמ''נ ר''י הלבן לא היה מניח ללוש במים שהיו בכלי נחושת שמחמם המים והיה מעשה ואסרו שאר הרבנים כמו כן. מיהו נוהגין ללוש בכלי נחושת וכ''מ בכנה''ג ועח''י ס''ק י'. וכתב א''ז מעשה בא לפני זקני ז''ל באחד ששם מי המצות בבית החורף חם ושאל אם היה הכלי חם כשלקחו ממנו ואמר לא והתיר:

ג

הלכות פסח

4,785

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יא

פושרים: דהיינו כחמימות הרוק ומבואר בטור וב''י דבהנאה מותר לכ''ע אף בלש בחמין:

ג

הלכות פסח

4,786

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יב

בשוגג: ואין לו עיסה אחרת עמ''א. וכתב ט''ז דבלילה ראשונה יש לסמוך כדי שלא יבטל מצות עשה דאכילת מצה אבל לא שאר ימים אלא יאכל דברים אחרים. (ומשמעות ח''י להיפך דלמצת מצוה עכ''פ לא יקחנו ע''ש):

ג

הלכות פסח

4,787

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יג

בתרי: משמע דוקא חד בתרי ב''י אבל בסמ''ג והג''מ כתבו דבטיל ברוב וכ''מ בי''ד סי' צ''ח מ''א ומשמע מל' הפוסקים דאם נתערב תוך הלישה אינו בטל דדוקא נתערב קודם הלישה בעינן. (וח''י פסק בשם גיסו הגאון ז''ל שהתיר אפי' בשעת לישה) וא''ז העלה דבדיעבד יש להתיר אף כה''ג. וכתב המ''א ונראה דמותר לערבן לכתחלה דהא אין הטעם משום איסור אלא כשלא לנו הם חמין וכשנתערבו נעשו צוננין. וא''כ מותר לצננן לכתחלה וצ''ע. וכתב הח''י וה''ה לחמי האור מהני האי צינון אליבא דכ''ע וכ''כ הע''ש:

ד

הלכות פסח

4,788

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יד

מלח: אבל לאחר אפיה ודאי שרי לקטוף פני המצות במי מלח ולהחזירם לתנור כמו שעושין בח''ה. ודוקא בח''ה שרי לקטוף אבל בשני לילות הראשונות אסור עיין ט''ז:

ה

הלכות פסח

4,789

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

טו

לאסור: היינו באכילה אבל בהנאה ודאי דמותר. ואם נתן בה מעט מלח אם תיאפה מיד מותר באכילה דממעט מלח אינו מחמם כל בו מ''א. וכל זה אם לש במים אבל אם לש במי פירות פסק הב''ח דאין לאסור בדיעבד:

ה

הלכות פסח

4,790

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

טז

בקצח: קימ''ל בל' אשכנז:

ו

הלכות פסח

4,791

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יז

מצה: וברמב''ם משמע דהוי מצה עשירה. ולכ''ע צריך לאכול כזית מצה חוץ מתבלין. מ''א:

ו

הלכות פסח

4,792

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יח

ופלפלין: אפי' חד קורט עושה כל העיסה חמץ וה''ה מעט סיד ד''מ. ונ''ל דוק' כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר. נ''ל דזנגביל דינו כפלפל ואפשר דה''ה נעגליך וכרכום. מ''א וא''ז פסק להתיר באכילה בכל מיני תבלין חוץ מפלפלין. ואף בפלפלין אין לאסור רק באכילה כמו במלח כמ''ש בס''ק ט''ו וכ''כ הב''ח והע''ש והח''י. עיסה שנילושה ביין ונתערב בו שכר כתב הכה''ג בהגהת ב''י דכיון שאין שם מים אין להקפיד ע''ש וע' בתשו' דרכי נועם חא''ח סי' ו' ובגינת ורדים כלל ד' סי' ט':

ו

הלכות פסח

4,793

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנה

יט

סיד: היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאינו אוסר. שבות יעקב חלק ב' סי' י''ג:

ו

הלכות פסח

4,794

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנו

א

מ''ג ביצים: עם הקליפות. ב''ח ואחרונים:

א

הלכות פסח

4,795

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנו

ב

ישער: ולא ע''י משקל. וכ' ש''כ סי' שכ''ד שהוא שלשה קווארט שהם ג' זיידליך פחות מעט:

א

הלכות פסח

4,796

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנו

ג

ולא ידחק: ולא יניח ידו על הקמח ד''מ (דלא ילוש יפה ואח''כ בבישולו יתחמץ):

א

הלכות פסח

4,797

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנו

ד

לשם מצוה: וכן בשאיבת המים וכן כשנותן מים לתוך הקמח כמש''ל סי' תנ''ה:

א

הלכות פסח

4,798

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנו

ה

בדיעבד: וכתב הב''י דאפי' עבר במזיד ולש יותר אין לאסור בדיעבד כי יש מתירין אפילו לכתחלה. וכתב המ''א והעול' נוהגין אף לכתחל' להקל ואין כח למחות בידם דיש מתירין וכתב הח''י ומ''מ נ''ל דעכ''פ אם עושין יותר מג' קבין דיש למחות דאפשר בכה''ג אף דיעבד יש לאסור ועכ''פ טוב להזהיר ולזרז ולמהר עשיית' ושלא להשהות בו ע''כ. וכתב המ''א ואם שהו בה שיעור מיל קודם שיתחילו העוזרים לסייע בשעת עריכה אסור ועב''ח ס''ס תנ''ט:

ב

הלכות פסח

4,799

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנז

א

להרבות: אפי' אם יש לו עוזרים רבים וגם שני תנורים אפ''ה לא ירבה שיעור העיסה ואם היה יותר ה' או ו' ביצים אין קפידא אפי' למצה של מצוה. מהרי''ל ח''י:

א

הלכות פסח