sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
4,600	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ו	המפעפען: משמע דאם יש דבר המפעפען אפי' רק ההיתר שמן אמרינן דאזיל ומפטם להכחוש באיסור מחמת עצמו וכ''פ המ''א להחמיר (ופר''ח בי''ד סימן ק''ה חולק מסברא דאין הנאסר יכול לאסור אלא במקום שאיסור יכול לילך) באיסור מחמת עצמו ולכן כתב מצות המשוחים בשומן ונגעה אחת מהם בחברת' במקום שנתכפלה ונתחמצה אוסרת לחברתה כולה. ומיהו אם נגע' בצד האחר במקום שלא נתכפלה שרי דאין האיסור בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אפי' ההיתר שמן ואף דכה''ג הוי איסור מחמת עצמו מ''מ במצה כפולה שאינה אלא חומרא הסכים ח''י למ''א) עמ''א. ונ''ל דצריך נטילה ע' ח''י. אם עבר ובשלו בלא קליפה היכא דצריך קליפה כתב בא''ז דלפי מה דקי''ל בשאר איסורים צריך ס' נגד הקליפה א''כ יש לאסור בחמץ בפסח במשהו. ונ''ל דיש להתיר עכ''פ בהנאה. ח''י וע''ס תס''ז סי''ד במ''א:	א	הלכות פסח
4,601	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ז	ריחא: כתב רמ''א בי''ד סי' ק''ח לענין הלכה במקום הפ''מ יש לסמוך אדברי המקילין. ומשמע אפי' בתנור קטן וסתום לגמרי אבל גדול או קטן הפתוח אפי' באין הפסד. והמ''א כ' דוקא שפתוח קצת במקום שהעשן יוצא מותר בתנור קטן במקום הפ''מ ע''ש. והח''י מיקל כדעת רמ''א בי''ד אם לא שההיתר דבר חריף ע''ש דאפי' בתנור גדול ופתוח והפ''מ אסור. ודע דדבר חריף מיירי שרוב התבשיל חריף כמ''ש בי''ד סי' קכ''ב ס''ג. ודוקא בהיתר דבר חריף נאסר. מה שאין כן באיסור דבר חריף אין להחמיר ע' ח''י. עוד כתב רמ''א דאם א' מכוסה אפי' בבצק בעלמא מותר. וכתב המ''א וכל זה בצלי אבל בבישול שבישלו בחול בשע' א' או בב' וסותמין התנור לפי שעה אין להחמיר בדיעבד כל כך בהטמנה של שבת. וכתב יש''ש ותנור גדול אע''פ שאינו מחזיק י''ב עשרונים שרי בדיעבד ואם יש נקב מן הצד זולת הפתח מותר לכתחילה אך קשה להתיר בפני ההמון ע''כ ואפשר דיש לסמוך על זה במקום הפסד. מעשה שסתמו התנור בדף שמשימין כל השנה לפני חמץ בלא הדחה והתיר הגאון מהר''ש מפראג. כתב או''ה כלל ל''ט דאסור להריח לחם חם בפסח אף של עכו''ם:	א	הלכות פסח
4,602	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ח	איסורין: כיון שאין בו כרת. וכ' מהרי''ל ומה''ט חמץ נוקשה כמו קרטי''ן דאין בו כרת בטל בס' אפי' תוך פסח וכן הסכים המ''א להלכה ע''ש אבל הט''ז אוסר באכילה ומותר להשהותה אחר פסח עיין ס''ק י''ט בט''ז גבי קרטי''ן שנפל למאכל ע''ש ועיין יד אהרן:	ב	הלכות פסח
4,603	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ט	לפגם: היינו בערב פסח ואפילו בפחות מס'. כתב בש''ל שאור או חמץ שנתבשל עם בשר מבושל או צלי נט''ל הוא ומותר. עיין בי''ד סימן שכ''ג לא משמע כן ודו''ק. גם הח''י חולק ג''כ בזה ע''ש:	ב	הלכות פסח
4,604	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	י	בתרנגולת: וכן הדין בחטה שנמצאת בערב פסח במצה אפוייה בטילה בס' אפילו לא הסירה אך שנתקררה קודם הפסח מותר לאכול המצה ויסיר החטה משם אף בפסח. עט''ז בשם הב''ח:	ג	הלכות פסח
4,605	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יא	סולדת: משמע דבצונן אין לאסור ולקמן סי' תס''ז סי''ב מבואר דאף בצונן יש לאסור עמ''א שמחלק בין שם לכאן ועיין ח''י. ואם נשפך מכלי שני על צונן שרי אם אינו דבר גוש עי''ד סצ''ד ס''ז ועסי' תס''ז סי''ב:	ג	הלכות פסח
4,606	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יב	וניעור: ול''ד לחטה דלעיל ס''ג דאם חממו בעוד החטה בתוכ' דש''ה כיון דממשות החטה בעין שם עח''י. כתב פר''ח מעשה שנמצאת חלה אחד של בצק בתוך הסל שהיו נותנין המצות אפויות ביציאתן מן התנור והוריקו הסל ולא נודע באיזה מצות נגע הבצק פסקתי דחד בתרי בטל כיון שהיה התערובות קודם פסח ומותר לחמם המצות בפסח לכ''ע כיון דליכא אלא טעמא בעלמא ומיהו כל המצות שידוע שנגעו בבצק צריכין קליפה ע''ש וכ''כ בת' עה''ג סימן צ''ט:	ד	הלכות פסח
4,607	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יג	בלח: נ''ל דאם נתערב לח בלח בפחות מששים קודם הפסח יוכל להרבות עליו ק''פ עד שיהא ששים כדי שיהא מותר בפסח ואין בזה משום אין מבטלין איסור לכתחילה ט''ז ועיין ב''ח סימן תנ''ג ובשכה''ג שם. קמח בקמח מקרי לח בלח ואם נתבטל ק''פ מותר לאפות ממנו מצות אפי' בפסח. ת''ה ב''ח:	ד	הלכות פסח
4,608	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יד	אסור בפסח: דהיינו לשתותו אבל מותר בהנאה ומכ''ש דמותר לקיימו. וכל מה שמותר להשהו' מותר ליהנות ממנו עח''י. ואם לקח מאותו יין לאחר שהוציא הפת ממנו ועירבן ביין אחר אסור כול' הרשב''א מ''א ודוק' שלא סינן קודם הפסח אבל סינן לכ''ע שרי מ''א וח''י ע''ש. וט''ז כתב דסינון לא מהני דשמא יוצאין דרך נקבי המסננת ואם סינן ע''י בגד עב נ''ל להתיר וכתב הב''ח בתשובה סימן ק''ז דאם שאב הזוהמ' של מי דבש בנפה שניפו בה קמח דשרי לשתותו בפסח דבטל בס' דהוי לח בלח עיין שם:	ד	הלכות פסח
4,609	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	טו	בפסח: דאף אם היה בו מעט חמץ כבר נתבטל קודם פסח:	ה	הלכות פסח
4,610	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	טז	חמץ: משמע דתרתי בעינן ששרו תוך הפסח בכלי חמץ דאז חיישינן לפליטת כלי בצונן משא''כ ק''פ אפילו בכלי חמץ אין להחמיר דהא צונן הוא דהמים מבטלין כח הציר או תוך הפסח בכלי של י''ט פשיטא דשרי ואין לחוש לפירור חמץ שבתוך המלח. אחרונים ואם שהה תוך הכלי מע''ל אי הוה כבוש כמבושל עיין מ''א וח''י:	ה	הלכות פסח
4,611	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יז	יבש: וכן בשר מלוח מחדש ושאר מיני מלוחים וכבושים כגון אוגרקיס וכרוב פרוס שקורין קומפש''ט ולימוניש אם לא נזהרו לבדוק המלח מחמץ בשעת עשייתו שנזהרים שלא לאכלו בפסח חוץ מביום אחרון של פסח עסי' תס''ז:	ה	הלכות פסח
4,612	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יח	הבשר: דהיינו בשר יבש או אפילו מליח מחדש הרבה ממלח שלא נבדק שדרכו להדיח וכן דגים יבשים אבל דגים לחים מלוחים לא נהגו להקל לכתחלה כיון שאין דרכן בהדח' חיישינן שמא ישכח ויאכל בלא הדחה. לכן אין לאכול לימוניש מלוחים מ''א. וא''ז כתב דאפשר להקל במה שקורין לאקשי''ן דדרכו בהדחה ומ''מ לא נהגו להקל בשום מין דגים מלוחים לאכלם תוך פסח חוץ מיום טוב אחרון ובדיעבד או שעת הדחק או במקום מניעת שמחת י''ט הכל שרי. אחרונים. וכ''כ הט''ז פעם א' היה דוחק בבשר והתרתי להדיח דגים לפסח ע''ש. והדח' ר''ל ע''י שרייה קצת ולא בהעברה בעלמא ויש לשרותו בנהר או בכלי פסח ע''י מים מחולפים ג''פ אבל לא בכלי חמץ לכתחלה. אחרונים:	ה	הלכות פסח
4,613	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	יט	פסח: אבל תוך הפסח אין לשרותו ובדיעבד אין להחמיר מהרי''ל כתב דאם לא הדיח ק''פ ידיח אף לכתחלה בי''ט ואפשר אף בכלי חמץ אם לא שנכבש שם מעת לעת עח''י:	ה	הלכות פסח
4,614	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כ	ובכרכשות אינו מועיל הדח': למוליית' שבפנים וכן בגבינה לא מהני הדחה כמו בכרכשות. ועש''ת ב''ח סי' קכ''ג וכתב הט''ז דאם היה הבשר יבש תוך החדר שמנהלים שם קמח לא מהני' הדח'. יש לזהר שלא לנהל קמחא דפסתא סמוך למאכלי' ומשקים או כלים של פסח מקום שאבק הקמח יכול להגיע וכתב בתשו' חוט השני סימן נ''ה אפילו בשר יבש שנמלח וחתכו תוך המלח שום בסכין אפילו אינו מקונח וחתכו אותם דק דק ושמו אותם על בשר למיהב בה טעמ' וריחא מ''מ יש להתיר הבשר ע''י הדחה כמו שאר בשר יבש:	ה	הלכות פסח
4,615	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כא	אין להחמיר: פירוש אם כבר בשל אותם אין להשליכם לאיבוד אם א''א לקיימם עד א''פ וכ''ש שאינם אוסרין תערובתן אפילו פחות מס' כיון שהוא רק חשש ספק משהו דרבנן. וכן בשעת הדחק או במקום מניעת שמחת י''ט דהוי כדיעבד ואם יש שום בטבחות שנחתכו בסכין חמץ כתב המ''א אף בדיעבד אסור ע''ש:	ה	הלכות פסח
4,616	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כב	מדינא: היינו באכילה אבל בהנאה מותר. ח''י ע''ש:	ה	הלכות פסח
4,617	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כג	ב''י: דמשום חומרא דחמץ לא אמרינן סתם כלי אינו ב''י ואפי' אמר ברי לי שלא היה ב''י אסור דמלתא דלא רמיא עליה דאינשי לאו אדעתיה ב''ח. משמע דאם בשלו אותו מתחלה לשם פסח בכלי שאינו ב''י מותר לאוכלו בפסח מ''א ונ''ל שצריך לערות לתוך כלי פסח קודם י''ט:	ה	הלכות פסח
4,618	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כד	להקל בו: משום דהוי נ''ט בר נ''ט דהתירא. ועוד דבי''ט אחרון אמרי' סתם כלי אינו ב''י דמה''ט יש מקילין לשתות המע''ד של כל השנה. אבל אם יש לספק שהחמיצוהו בשמרי שכר אסור וכ''ש במקומות שמבשלין אותו כל השנה ביורות שמבשלין יין שרף אסור דהוי דבר חזק וחריף וא''כ לא מהני מה שאינו ב''י וע''ל סימן תמ''ב ס''ק י''א. מרקחת שהוא דבר קיוהא וחריף וזה אסור אפי' בשאר איסורים אפילו אינם ב''י ע''כ יש להחמיר בו אפי' ביו''ט אחרון. ט''ז:	ה	הלכות פסח
4,619	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כה	משהו: דפחות מס' אין להקל תוך הפסח ובמקום הפ''מ וכה''ג יש להקל בכל ענין עמ''א:	ה	הלכות פסח
4,620	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כו	מצוי: ואם הכלי היה מורק ושוטף שרי לכ''ע מ''א בשם מהרי''ל. ועיין מ''א שמסיק בחומץ דהוי דבר חריף דלא הוי נ''ט בר נ''ט ולכן אם עמד בכלי חמץ ב''י וכו' ועח''י מה שהקשה עליו. כתב בת' צ''צ סימן פ''ו דאסור ליתן לתוך היין חלב בהמ' וחלב חטה כדי שיהיה לבן וצלול דשמא ישתה עם בשר או ישתה בפסח ואע''פ שנתבטל בס' מ''מ ה''ל מבטל איסו' לכתחלה ועוד שמא ישאר קצת מחלב חטה בעין ע''ש. והמ''א השיג עליו והסכים עמו פר''ח סי' תס''ז ס''א. והח''י מסכים עם הצ''צ ע''ש:	ה	הלכות פסח
4,621	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כז	שני חדשים: וט''ז כתב ל' יום. וח''י חולק עליו ומחמיר כדברי רמ''א:	ה	הלכות פסח
4,622	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כח	לשתותו: אבל לקיימו מותר. אחרונים:	ה	הלכות פסח
4,623	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	כט	לבערו: אלא אם כן טחו בטיט. ד''מ:	ה	הלכות פסח
4,624	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	ל	בצונן: פ' ביבש. משא''כ בצונן לח ועל ידי שרייה חושש הרב לעיל בס''ה להחמיר ולדוך בתוכו אף שאינו ב''י אם הוא דבר חריף אסור כמבואר בי''ד סי' צ''ו כן הסכמת האחרונים. ומכל מקום אם נידך ק''פ במדוכה שלנו שרוב תשמישן בתבלין ובשמים וכה''ג דליכא רק חשש לטעם משהו ונתבטל ק''פ אפילו בכלי ב''י יש להתיר ח''י ומ''א מחמי' אם נידוך בו ע''ש:	ו	הלכות פסח
4,625	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לא	בצונן: אף שהוא ב''י כיון דבוסר לא מיקרי דבר חריף להפליט בצונן. וט''ז ומ''א דעתם לאיסו' דהוי דבר חריף ע''ש:	ז	הלכות פסח
4,626	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לב	נקי: נ''ל דקאי אתרוייהו דאפילו ק''פ אסור אם היה מלוכלך דאפילו את''ל דלא הוי ד''ח מ''מ ע''י דוחקא נכנס בתוכו קצת וא''א להדיחם. מ''א:	ז	הלכות פסח
4,627	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לג	הפסח: משמע דק''פ שרי על ידי הדחה וצ''ל דזהו דוקא בדבר הנעשה בידי עכו''ם דמהרי''ל קאי על דגים שחותכין העכו''ם אבל אם נעשה באקראי שחתך בסכין חמץ דבר שאינו חריף סגי בהדחה או בגרידה כמ''ש בי''ד סימן צ''ו. מ''א ועח''י:	ז	הלכות פסח
4,628	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לד	נתערב: אפי' בפחות מס'. מ''א:	ז	הלכות פסח
4,629	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לה	לחוש: היינו אם הדיחו הדבר ההוא תחלה קודם שנתערב. מ''א ע''ש:	ז	הלכות פסח
4,630	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לו	חדשה: אבל בסכין ישן אפי' הוא נקי ואינו ב''י אסור כיון שהוא ד''ח ודוקא שנחתכו קודם שנתנו אותם לכבוש שאז הם עדיין בחריפתן או אפילו לאחר שנכבשו ונתחמצו דאז ג''כ מיקרי דבר חריף משא''כ בנחתכו לאחר שנתנו עליו מים קוד' גמר כבישתן דאז לא מקרי ד''ח דמים מבטל חריפתן:	ח	הלכות פסח
4,631	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לז	ב''י: אע''ג דבדבר חריף אוסר אפילו אינו ב''י הכא כיון שנותנין בהם מים בטל חורפייהו טור. ואם הוא ב''י אסור' דכבוש כמבושל. אבל מותר לקיימן ואינו אוסר תערובתן כמבואר בסעיף ה' בדברים המתבשלין בכליהם ע''ש עמ''א וח''י:	ח	הלכות פסח
4,632	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לח	לא בטיל: כיון דלח איסורו במשהו גם ביבש החמירו. וא''כ בע''פ בטל יבש ביבש ברוב כשאר איסורים ומ''מ צריך לאכול כולם ק''פ עיין סעיף ד' בהג''ה. וכל זה בפרוסה אבל ככר חמץ שנתערב במצה לא בטיל לכ''ע דהוי דבר שבמנין כמ''ש בי''ד סימן ק''י. ומצה שנתכפלה או שהיה בה חטה מצד אחד וחתכו הכפל או מקום החטה ונתערב אח''כ באחרות אינה דבר שבמנין דאסורה מחמת הבלוע. וכלי חמץ שנתערב בכלי פסח אין להקל לבטלם ברוב כיון דגם בשאר איסורים י''א דאינו בטל מטעם דישל''מ בהגעלה עמ''א וח''י ובת' עה''ג סי' צ''ט:	ט	הלכות פסח
4,633	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	לט	בזה: והסכמת האחרונים כדעה ראשונה דיבש ביבש לא בטיל בפסח. ואין חילוק בין מין במינו למין בשאינו מינו. וע''ל סעיף קטן ג' אי מותר למכור לעכו''ם חוץ מדמי איסו' שבו. ואם נאכל אחד מהם שרי עיין סי' תס''ז ס''ק ד' במ''א ובט''ז. כתב א''ז דחתיכה שנאסר במשהו בטיל חד בתרי אפילו תוך הפסח ע''ש וצ''ע. ח''י:	ט	הלכות פסח
4,634	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מ	אסו': וכתב ע''ת ומ''א והיכא דאיכא שלשתן יחדיו ריח ונטל''פ ומשהו יש להקל. ואי נפסד כ''כ עד שיהא כעפרא אין בה איסור כלל. ב''י ועח''י:	י	הלכות פסח
4,635	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מא	שנתערב: הכלל בזה דהתערובות שהוא בענין שאין בו איסור דאורייתא דהיינו בענין שלא היה עובר בב''י וב''י כמש''ל ר''ס תמ''ב אע''פ שיש בו איסור דרבנן בתוך הפסח מ''מ מותר לערבו ק''פ כדי להשהותו ולא מיקרי מבטל איסור לכתחלה כמש''ל ס''ק י''ג (ומה''ט קרי לחמץ דבר שיל''מ) מה שאין כן בערבו במזיד לאחר פסח וכ''ש תוך הפסח דהוי כמבטל איסור לכתחלה דאסור אפילו באיסור דרבנן כמבואר בי''ד סי' צ''ט:	יא	הלכות פסח
4,636	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מב	בפסח: פי' נתערב בשוגג בפסח בס' ועבר ושהה אפילו במזיד שרי דהא לא עבר מן התורה בב''י ומותר לאחר הפסח בזה אפי' באכילה:	יא	הלכות פסח
4,637	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מג	בס': זהו דעת הטור. אבל כל הפוסקים כתבו דלא בעינן ס' לכן נ''ל דהמיקל לא הפסיד אפילו פחות מס' רק שנתערב ברוב מותר אפילו באכילה אחרונים וע' בספר אה''ע שמישב דעת הטור להלכה ע''ש באריכות בס' מ''א ד' פרופס. ואם האיסור הוא דבר המעמיד וכה''ג ע''ל סי' תמ''ב ס''ק י''א שמרי שכר שעבר עליהם הפסח וחימץ בהם עיסה אסו' ר''מ מלובלין סי' קכ''א. (וע' י''ד סימן קכ''ג סעיף ט''ו בש''ך שם) כתב א''ז זקיני הגאון ז''ל פסק בחמאה ששרה בה פת או קמח ועבר ושהה תוך הפסח יוליך הנאת הפת או הקמח לים או לנהר וימכור החמאה לעכו''ם וכ' הח''י בסי' תמ''ב דמיירי שנתערב מים עם החמאה דאל''כ הוי מי פירות ואינו מחמיץ ע''ש. וכן פסק במצה כפולה שנמצאת אחר הפסח דישליך הכפל וגם הנאת הבליעה מאיסור בפרוטה והשאר ימכור לעכו''ם אבל אם היה ששים במצה נגד הכפל ישליך הכפל לים והשאר מותר אף באכילה וה''ה בחטה הנמצאת במצה אפויה אבל בנפוחה אסורה לעולם כולה בהנאה והח''י בס' תס''א מיקל אחר הפסח ע''ש:	יא	הלכות פסח
4,638	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מד	המלח: ומותר אף באכילה בנתערב לאחר פסח משא''כ בנתערב קודם פסח בפחות מששים דאסור עמ''א וע''ל סי' תמ''ב סעיף קטן א':	יא	הלכות פסח
4,639	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מה	נוקשה: שהרי לא עבר על ב''י מן התורה. ואם נתערב תוך הפסח ע''ל ס''ק ח':	יב	הלכות פסח
4,640	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמז	מו	בהנאה: אבל באכילה אסו' אם הוא בעיניה ח''י ומ''א כ' דאפי' באכילה שרי והא דנקט בהנאה משום דחמץ נוקשה לא חזיא לאכילה ע''ש. כ' מהרי''ל שאין להדליק בשמנים העשוין מקטניות מטעם חמץ ושל''ה כ' ה''ה בנרות של שומן לראות בקדרות מאחר שלא נזהרין מכלי חמץ כשעשו הנרות אלא יקחו הנר של שעוה או של שמן עסי' תנ''ג ס''ח ועשו''ת ש''א ס''ה ועיין ח''י סימן זה ס''ק כ''ז:	יב	הלכות פסח
4,641	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	א	עכו''ם: נ''ל דמי שיש לו שותפות עם העכו''ם בחמץ ועבר עליו פסח אף דחציה שהוא של ישראל נאסר בהנאה מ''מ כשחולק אחר פסח עם העכו''ם חלקו של עכו''ם (הואיל ואחר פסח אינו אלא מדרבנן אמרינן יש ברירה) מותר בהנאה. ובאכילה צריך עיון ח''י ע''ש: גר שמת והניח חמץ ועבר עליו פסח כל הקודם אחר הפסח וזכה בה (דכשמת נעשה הפקר ואין מי שזכה בו לעבור עליו) מותרת לו. ח''י ע''ש:	א	הלכות פסח
4,642	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ב	עכו''ם: כתב בה''י בי''ד סי' קל''ב נשאלתי על ישראל אחד שהיה לו ק''פ ברחיים של עכו''ם דגן לטחון ונתעכב הדגן ברחיים עד חול המועד של פסח וכאשר הגיע יום ז' של פסח הלך העכו''ם וטחן הדגן של ישראל ועשה מן הקמח לחם ואפה את הפת והביא את הפת לישראל תיכף אחר הפסח והשבתי שמותר ליקח הדמים בעד הפת ההוא מן העכו''ם והעכו''ם ההוא יאכלנו או ימכרנו לעכו''ם ע''ש וכן הסכים הח''י וכתב דבסי' תמ''ט כתבתי דספק חמץ שעבר עליו פסח יש להתיר אף באכילה וא''כ ה''ה הכא דהוי ספק עכ''פ שמא החליף העכו''ם. ולטעם זה אפשר ג''כ להקל אם גזל עכו''ם חמץ ישראל ועבר עליו פסח וצ''ע. ובתשובת חינוך בית יהודה סי' י''א הביא גם כן מעשה כיוצא בזה שטחן בעל הרחיים התבואה של ישראל בפסח ואחר הפסח הביא הקמח ואמר שלתת הדגן קודם הטחינה ומסיק שם דמותר אפילו באכילה מטעם דקי''ל חמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא מדרבנן אפילו כשהוא ודאי חמץ אבל כשהוא ספק חמץ קי''ל ספיקא דרבנן לקולא וכאן יש ס''ס המתהפך חדא שמא לא לתתו ואת''ל דלתתו עדיין יש ספק אם לתתו כל כך עד שנתחמץ ואת''ל שנתחמץ יש ספק שמא לתתו וטחנו אחר הפסח ע''ש ועח''י אם לתתו גוים המשרתים בטחנן של ישראל ביום טוב אחרון של פסח כדי שיהיו מוכנים במי''ט לטחון מותר לערבם עם החטים אחרים ולטחון הכל ומוכרו לישראל. מהריק''ש בשם הרדב''ז וע' בפר''ח:	ב	הלכות פסח
4,643	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ג	דורון: אם עכו''ם נתן או מכר לישראל חטים וקיבלם הישראל ממנו ואחר פסח נודע לו שהיה בתוכו חמץ החמץ מותר לאחר הפסח כדין חמצו של עכו''ם וצ''ע. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,644	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ד	אחרון: לרבותא נקיט יום טוב אחרון. (דבשאר ימים עובר עליו מדאורייתא) ואם הוא ביום טוב אחרון אז אין צריך לא כפיית כלי ולא מחיצת יו''ד כי לא חששו שמא יבא לאכול ממנו בזמן מועט אבל אם הוא תוך פסח צריך כפיית כלי או מחיצת יו''ד כמ''ש לעיל סי' ת''מ. ונראה דהוא הדין אם שכח עכו''ם חמצו אצל ישראל גם כן דינו כמו בדורון דהכא. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,645	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ה	יקבלנו: ואם עבר וקבלה אסור אף בהנאה אחר פסח. אע''ג דיו''ט אחרון דרבנן ומדאורייתא לא קעבר על בל יראה ובל ימצא אפילו הכי כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תקון ושלא לזלזל ביום טוב שני וצ''ע. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,646	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ו	שיאמר: ואז אפי' הניחה העכו''ם בבית ישראל בי''ט ראשון שרי ומ''מ אם לא אמר הכי שרי מדינא אפי' היה בחצרו המשתמרת אינו קונה לו בע''כ דאיסורא לא ניחא ליה דליקני. ואי גלי דעתא דניחא ליה שייך ביה זכייה (עיין תמ''ו ס''ג). ונ''ל דכל זה בדורון וכה''ג שאין באחריות ישראל אבל אם העכו''ם מביא לבית ישראל למכור או להפקידו אצלו אז צריך הישראל לומר בפי' שאינו רוצה לקבלו כדי שלא יתחייב באחריותו דהא אפי' אם אינו חייב באחריותו בדין אלא שיודע שעכו''ם אלם ויכופו לשלם ג''כ אסור. כמש''ל סי' ת''מ. ח''י:	ב	הלכות פסח
4,647	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ז	בהנאה: דקנסוהו הואיל ועבר על ב''י עסי' תמ''ז סי''ב: (ואפי' לאחרים אסור פר''ח ועיין סימן תמ''ט):	ג	הלכות פסח
4,648	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ח	שמחוץ: אורחא דמילתא נקט ה''ה אפילו עכו''ם ששרוי בחצר אפי' הוא משרת שלו ט''ז. והיינו כשאין עבד כנעני שלו ח''י וכ''כ בשו''ת ש''א סי' ג' שאין למכור חמץ לשפחה הקנויה לישראל. וכתב הב''ח במקום טירחא יש להתיר למכור לעכו''ם כל חמץ שבחדר גם החדר עצמו (עיין ח''מ סי' קצ''ו ור''י) וצריך שיאמר לו אף שלא כתבתי לך שטר על מכירה זו אני מקנה לך בכסף לחוד וצריך למסור לו המפתח. ובזה בדיעבד אין לאסור כיון דבדיניהם הלוקח יוכל להחזיק בו אף בלי מפתח ח''י. גם יזהר שלא יניח שום חותם על החדר או על החמץ כדי שלא יוכל העכו''ם ליכנס שם ואפי' בדיעבד יש לאסור דאין זו מכירה רק הערמה בעלמא. וכתב הח''י נ''ל דוקא אם עשה חותם קודם המכירה או בשעת המכירה דנמצא דאין כאן מכירה כלל אבל אם מכר מתחלה מכירה גמורה ואחר זמן מה נותן הישראל מסגרתו או חותמו אף דלכתחלה אין לעשות כן משום חשש הערמה וראוי לגעור בהעושים כן מ''מ בדיעבד אין לאסור החמץ ע''ש ועיין שו''ת מ''ב בסי' נ''ט דבדיעבד קנה בכסף לחוד ואם העכו''ם שלח שלוחו ומשך קנה ג''כ ע''ש ואין להקל בזה מ''א ע''ש. כתב של''ה במקום שידוע בבירור שמנהג הסוחרים לקנות מטלטלין במסירת המפתח או שנתן כפו לחבירו או פשוט קונה ג''כ כאן ואז אין צריך למכור ומיהו צריך שיאמר הריני מוכר לך החמץ ולא כההמון עם שאומרים הריני מוכר לך המפתח דזה אינו כלום ואפילו בדיעבד אסור החמץ שהרי לא מכרו כלל עיין מ''א:	ג	הלכות פסח
4,649	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	ט	ויתננו לו: ואם העכו''ם אינו רוצה להחזיר לו החמץ אחר הפסח אסור לתבוע אותו בדיניהם אבל אסור לקנות ממנו ישראל אחר פסח ואם לקח צריך לחזור ולמכור לבעלים ראשונים מ''ב סי' מ''ג עיין מ''א. ועיין יד אהרן. ראובן ועכו''ם שהיו שותפים ומכרו שניהם גם יחד חמץ לשמעון קודם פסח וקבלו המעות אבל עדיין לא משך שמעון החמץ מרשות השותפים ועבר עליו הפסח חייב שמעון לבערו. בני יעקב סי' ג' ועיין בת' נ''ש סל''ג ובח''י ס''ק י''ד ובפר''ח:	ג	הלכות פסח
4,650	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	י	גמורה: ואפי' על ידי שלוחו או אשתו יכול להקנות החמץ ולא אמרינן אשה לא ידעה לאקנויי בדבר שיחזור לה אח''כ. ח''י. אחד שהיה לו חמץ ורצה למכור לנכרי כדין והתחכם שלא אמר לנכרי כלום מחמץ שלו רק הניחו בחדר של חבירו שיודע שימכור חבירו החדר ההוא עם חמצו שבתוכו לנכרי ומסר לו המפתח וכן נעשה שמכר ישראל חבירו החדר ההוא לנכרי ונמכר החמץ שהניח בתוכו בכלל חמץ שבחדר ההוא רק שלא ידע בו לא ישראל המוכר ולא הנכרי הקונה פסק בתשובת חינוך בית יהודה סי' י''ג דאסור החמץ של ישראל האחר יע''ש:	ג	הלכות פסח
4,651	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	יא	מכירה: ומותר לומר לו הא לך חמץ זה ותן לי חמץ לאחר פסח כ''פ הגאון מהר''ש ז''ל א''ז. ואסור למכור חמצו למומר דאע''פ שחטא ישראל הוא. ואם מכר כתב הט''ז דבהפ''מ י''ל למומר שיחליפנו עם עכו''ם אחר או ימכרנו לעכו''ם ומותר המעות לישראל: ומעשה באחד שהיה מחזיק בארנד''י בכפר שמכר י''ש שלו להפקיד שהיה מומר והיה סך הרבה וקשה הדבר להפסיד היי''ש וקרוב היה שלא יציית הישראל בזה ואמרתי שיחליפנו הפקיד עם עכו''ם אחר ויקח ממנו יי''ש אחר ואז מותר לישראל זה. ט''ז ועיין שו''ת ח''י סי' מ''א. ומה''ט יש למנוע שלא לקנות מיד א''פ שכר או יי''ש אצל מומר לפי שהוא חמץ שעבר עליו פסח אע''ג דקי''ל חמצן של עוברי עבירה מותר מיד לא''פ מפני שהן מחליפין היינו בעובר לתיאבון דלא שביק היתרא ואכיל איסורא משא''כ בעובר להכעיס ועכשיו כולם מקרי עוברים להכעיס. ח''י:	ג	הלכות פסח
4,652	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	יב	ל''מ: משום חומרא דחמץ. עמ''א ח''י:	ג	הלכות פסח
4,653	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	יג	ואקחנו: ורשאי אפי' להבטיחו שיחזור ויקנה ממנו ושיתן לו ריוח. ב''ח ואחרונים:	ד	הלכות פסח
4,654	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	יד	ע''ת: נראה פירושו על תנאי שיחזירנו לו אחר פסח דא''כ לא הוי מכירה ולא מתנה אבל אם א''ל ע''ת שתחזיקהו לעצמך ותעשה בו כרצונך רק שלא תמכרם לשום אדם אחר דזה הוי מכירה גמורה. ט''ז ע''ש:	ד	הלכות פסח
4,655	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	טו	שביטלו: אע''ג דלא עבר מן התורה מ''מ חיישינן שיערים לו' שביטלו אע''פ שלא ביטלו כיון שעשה שלא כתחז''ל שלא ביער החמץ או מכר לעכו''ם. ואפי' הפקר גמור גם כן דינא הכי ואפי' איכא עדים שהפקירו ובטלו לא מהני אם הניח חמץ בביתו וברשותו מדעתו וידע ממנו כל ימי פסח ודאי כה''ג לא מהני ביטול או הפקר אבל כל שלא היה יודע ממנו כל ימי פסח ויש עדים שביטל או הפקיר ק''פ או שיש אונס גמור בענין המכירה וכל ימי הפסח היה סבור שמכר ואחר הפסח נודע לו שלא מכר כיון שהיה אנוס כ''כ אונס ידוע ואמר שביטל אף דליכא עדים לא חיישינן להערמה ויש להתיר עכ''פ בהנאה אחר פסח. ח''י ע''ש. כתב הר''ש הלוי חא''ח סי' י''ב דאם נתעכב ליהודי חמץ על הדרך שהוא בספינ' היה נראה להתיר להפקיר כל חמצו ולחזור ולזכות בו אחר פסח ולמוכרו אבל לא לאוכלו ומפני חומרא דחמץ לא מלאני לבי לעשות מעשה עיין כנה''ג. וכתב המ''א ופשוט אפי' אין החמץ אצלו יכול למכור לעכו''ם החמץ באחד מדרכי הקנין הנ''ל ואז קנה העכו''ם החמץ בכ''מ שהוא ע''ש. ע' שו''ת עה''ג ס''ק ה' ועח''י:	ה	הלכות פסח
4,656	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	טז	בפסח: ה''ה אחר פסח בחמץ שעה''פ. ח''י:	ו	הלכות פסח
4,657	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמח	יז	יודע: ובספק לא חיישינן. ובדיעבד שרי עח''י. דהכריע שמחויב להשליך דמי הנאת אכילתם לים המלח אם נתן בהמתו לגוי לגדלה ולחלק הולדות ביניהם מותר דגוי להנאת עצמו קא מכוין. תשובת פנים מאירות ס''י:	ז	הלכות פסח
4,658	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמט	א	אסור: ואם נמצא חמץ בדרך מיד אחר פסח ולא ידעינן אם הוא של עכו''ם או של ישראל אסור באכילה ומותר בהנאה ב''ח ומ''א ע''ש וע''ס תמ''ו ס''ד. והח''י חולק והעלה אם רוב ישראל אסור ואם מחצה על מחצה וכ''ש ברוב עכו''ם מותר אף באכילה למי שאינו נזהר מפתן וכן כל ספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה ע''ש:	א	הלכות פסח
4,659	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תמט	ב	בהיפך: וכתב הט''ז דבכל גוונא אזלינן לקולא דאין כאן קנס:	א	הלכות פסח
4,660	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	א	שלוה: וכ' כנה''ג שיש מקומות שנהגו איסור לכתחילה ללות לפני פסח ולפרוע אחר הפסח ועסי' תמ''ח ס''ק י''א מש''ש:	א	הלכות פסח
4,661	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ב	יאמר לו: ובדיעבד אפי' לא א''ל והביא לו אחר פסח שרי שהרי לא זכה בו הישראל בפסח ב''ח מ''א. וכ' הח''י דלכתחלה טוב להתנות כן ואם התנה כן אף אם נותן לו העכו''ם אח''כ חמצו שעבר עליו פסח ג''כ שרי ואם לא התנה עמו כן אם העכו''ם נותן לו אח''כ קמח או מעות או חמץ שנעשה אחר פסח שרי. וכן הדין בלקח חק הכומרים שנותנים להם לחם קצוב בכל שבוע עיין ט''ז (דחוכך להחמיר וצריך לתנאי וסיים בשלא התנו תחלה יבטל המקח ויתנה עסי' רמ''ה לעיל) ואין להחמיר בדינים אלו כי בלא''ה אין ישראל קונה בלא משיכה לרוב. פוסקים ח''י:	ב	הלכות פסח
4,662	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ג	אח''כ: והסכמת האחרונים דיש לנהוג שימכור להעכו''ם התנור בפסח ויטול הדמים שמגיע על חלקו ק''פ ע''ש. ומ''מ בשב' שבתוך פסח לא מהני במה שאומר טול אתה כמו בשאר שבתות השנה כמ''ש סי' רמ''ה אא''כ התנו בתחיל' השותפות ע''ש. וכתב מ''א ובד' ימים שהם י''ט עכ''פ אסור לומר לו טול ע''ש והח''י חולק עליו ע''ש:	ג	הלכות פסח
4,663	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ד	לקבל: כיון שהתנור של ישראל ול''ד לס''ג דהתם הוא התנור של שותפים ועט''ז סק''ג ועיין בשכנה''ג:	ד	הלכות פסח
4,664	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ה	ליהנות: דחמץ אינו תופס דמיו כמ''ש ס''ס תמ''ג אבל אם קיבל הככרות אסור ליהנות מהם דזכה בהם בפסח בשכר תנורו כיון שדרכו לעולם לתת ככרות וא''כ ה''ל חמץ ש''י שעבר עליו פסח. מ''א:	ד	הלכות פסח
4,665	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ו	מצה: הט''ז מקשה על דין זה והניח בצ''ע והח''י מיישב ומתרץ ע''ש (דסיים ומ''מ יאמר שיאפה בו מצה):	ה	הלכות פסח
4,666	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ז	לדור: הסכמת ראשונים ואחרונים דאע''ג שמשכירו סתמא לדור בו ולא אתי לאפוקי אלא היכא שמשכירו בפירוש לשם חמץ כשמשכירו תוך הפסח או בע''פ (מו' שעות ולמעלה) ע''ש ועח''י:	ה	הלכות פסח
4,667	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ח	חמץ: ואם הוא מושכר אצלו לשנה לא יאכל בביתו משום חשדא. אגודה:	ו	הלכות פסח
4,668	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	ט	ואכול: אם יודע שיאכל חמץ מ''א. ומשמעות לשון הש''ס משמע דאפי' בחשש בעלמא אסור. ח''י:	ו	הלכות פסח
4,669	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	י	מתירים: וכן עיקר. מ''א. אבל הב''ח ושכנה''ג וח''י פסקו כדיעה ראשונה להחמיר:	ו	הלכות פסח
4,670	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	יא	דינר: ודוקא שהדינר עדיין בעין ביד החנוני בשעה שאוכל. ואם לא הקדים לו דינר מותר לומר תן לפועלים חמץ ואני פורע וא''כ מי שיש לו תינוק דצריך לשתות חמץ מותר לומר לעכו''ם תן לו לשתות חמץ ואני פורע אבל הוא לא יקח החמץ בידו. ובח''י כתב שלא יאמר ואני פורע ועב''ח. ובחולה שיש בו סכנה הכל שרי מ''א ע''ש ועיין במ''א ס''ס שמ''ג ובתשוב' נ''ש סי' י''ד ועיין שו''ת ב''ח סי' מ''ג. ומ''מ טוב לעשות מחיצה י' להפסיק כדי שלא יבא לאכול ממנו. ח''י ע''ש:	ו	הלכות פסח
4,671	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	יב	של עכו''ם: דאין שליחות לעכו''ם ונמצא הישראל קונה אותם ועוד דאיכא למיחש שמא יאכל ממנו ועוד דנראה דרוצה בקיומו. מ''א:	ו	הלכות פסח
4,672	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	יג	כלי: הטעם שרוצה בקיומו שישאר ויתקיי' החמץ בתוכו שאם יטול החמץ מהקדרה בעודנו ע''ג האור יבקע הכלי אצל האור וא''כ נהנה מחמץ אבל בתנור לא שייך זה ועוד כיון שהכלי עצמו אסור בהנאה שהקדירה בלוע מחמץ אסור להשכירה לכתחלה אבל תנור כשאופין בו כבר הוסק ואינו בלוע מחמץ עמ''א. כתב עט''ז אבל ג' או ד' שבועות קודם פסח מותר בכל ענין עיין שם:	ז	הלכות פסח
4,673	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	יד	חמץ: הסכמת אחרונים דהכא מיירי ששכר סתם ולא מפרש להביא עליו חמץ ע''ש. כתב הב''ח מה שנוהגין במדינת פולין שיהודים שוכרין אוראנד''י מהשררה שיש בו יורות ורחיים שלוקחין מכל שכר שמבשלין מדה וכן לוקחין מדה מאלץ מכל מי שטוחן מאלץ דאם הישראל מחוייב לתקן היורות והרחיים כשמתקלקלין אז הם ברשות ישראל ואסור לקבל אפילו מעות בשכרו. כיון דמנהגם לתת חמץ הוי כנהנה מדמי חמץ ואסור ואם יש לו רשות וכח למנוע מהם שלא יבשלו כלל מחויב למנוע מהם דה''ל רוצה בקיומו וע''י מכירה שרי דהיינו שימכור ק''פ לעכו''ם כל המדות שיגיע משבוע זו ויטול הדמים ואע''פ שנותן לו העכו''ם אח''כ המדות שרי. ואם אין הישראל צריך לתקן היורות והרחיים די שיתנה ק''פ כמו בסעיף ב'. ואם אין לו עם מי שיתנה ה''ל כדיעבד ושרי בלא תנאי עכ''ל וע' ט''ז ומ''א:	ז	הלכות פסח
4,674	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנ	טו	הנאה: כגון לשום בו צונן דרך עראי ביבש או דבר לח במידי דלאו בר אכילה כגון רחיצה ודוקא אם הוא עראי שלא חיישינן להשתמש בו שימוש אחר ח''י. ורש''ל אוסר רק לחוף הראש. ועיין שו''ת ש''א ס''ו ביהודי שהיה שכיר לשנה על שמירת היין ושכר אי מותר לשמור ולקבל המעות בעד השכר בפסח. עיין שם:	ז	הלכות פסח
4,675	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	א	קדירות: לאו דוקא קדירות ה''ה קערות וכלי שני (וה''ה הנשתמש בהם על ידי עירוי) ג''כ דינא הכי:	א	הלכות פסח
4,676	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ב	שנשתמש: כתב או''ה כלל נ''ח דין מ''ג דכלים חדשים שקונים מהשוק אפי' כלי חרס אין צריך לספק בהן שמא נשתמשו בו דאין דרך כלל להשתמש בכלים חדשים אבל כלי מתכות שנקני' מן העכו''ם בביתו ואינו מכיר בהן ודאי שהם חדשים צריכים מספק להגעילן או ללבנם כפי תשמישן. ח''י:	א	הלכות פסח
4,677	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ג	משפשפן: ואם לא שפשפן קודם פסח משפשפן תוך הפסח או לאחר הפסח כדין לא ביער קודם פסח כמש''ל סי' תל''ה:	א	הלכות פסח
4,678	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ד	צנוע: ואותן שמעמידין כלים על גובה הכתלים לנוי אפי' גבוה יו''ד קומות אסור ב''ח. וכתב ט''ז ומ''א ואפשר דנהגו כן משום דאינן ב''י ואף אם נשתמש בהם רבו המתירים כמ''ש סי' תמ''ז ס''י (וט''ז הוסיף מאחר דרגילים שם כל השנה לא יבוא לטעות) ומכ''ש באותן שרוב תשמישן בכ''ש או בצונן כגון קנקנים דאין לחוש והמחמיר תע''ב ועיין הרדב''ז ח''א סי' ל''ה. וע' יד אהרן:	א	הלכות פסח
4,679	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ה	בכ''ש: (פי' עירה מכ''ר לשני ואח''כ הניח כלי זה לתוכו) ובמקום הפסד מרובה ומניעת שמחת י''ט יש להקל בכ''ש אם אינו ב''י. ח''י וע' מ''א:	א	הלכות פסח
4,680	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ו	לכבשן: נשאלתי כלי חרס שנשארו אחר שריפה ר''ל אם מותר להשתמש בהם בפסח שידוע שזה יותר מחזרת הכבשן והתרתי ומ''מ הכל לפי הענין:	א	הלכות פסח
4,681	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ז	צונן: היינו דרך קבע שמא אתי להשתמש בו חמין וא''כ אפי' הדיחו תחלה אסור אבל דרך עראי מותר להשתמש בו על ידי הדחה ודרך קבע אפילו בערב פסח אחר זמן איסורו אסור להשתמש בו. עח''י:	א	הלכות פסח
4,682	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ח	מלבנים: עיין מ''א דלבנים הנשרפין בכבשן כעין שלנו יש להם כל דין כלי חרס. וכת' הח''י אלא דלא חייס עלייהו כ''כ ואפש' דמהני להו הסקה אפי' תוך תנורים שלנו לדעתי. אבל לבנים שנתייבשו בחמה יש להם דין כלי אדמה. (וכלי גללים ואבנים ככלי חרס בשם הטור ואנן לא ק''ל הכי). ע''ש:	ב	הלכות פסח
4,683	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	ט	מבפנים: אם מתלבן יפה נ''ל:	ב	הלכות פסח
4,684	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	י	מגעילן: ודוקא סכינא דפסחא או מבשר לחלב או להיפך משא''כ סכינים של איסו' בעי ליבון אף שאין בה גומות כל שרוצה לשמש בחמין כמבואר בי''ד סימן קכ''א ס''ז. וע' בפר''ח שם שהכריע דאף בסכינים של איסור סגי בהגעלה אפי' לכתחל'. וכתב הח''י נ''ל עיקר לכתחלה כפסק הש''ע שם וכ''כ באו''ה אכן בדיעבד אין לאסור אם הגעילו והשתמש בו בחמין:	ג	הלכות פסח
4,685	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יא	רותח: וכתב המ''א ולתחוב בו הסכין אבל אין לו להגעילו ע''י אבן מלובן:	ג	הלכות פסח
4,686	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יב	במשחזת: וה''ה בד''א שמסיר החלודה סגי (אלא דהרמב''ם כ' דהשחזת רחיים מהני במקום ליבון ועיין בא''ה ס''ק ט''ז). הב''ח ושאר אחרונים כתבו לפי שצריך להגעיל ג''כ קתייהו ע''כ אם הקתא קבוע במסמרים קטנים אינו מועיל הגעלה כי יש גומות הרבה במקום המסמרים וה''ה כל שיש ב' חלקים בקתייהו. וה''ה אם הקתא מקצתה בקרן או שהקת' דבוקה בברזל בדבק אין להגעילה דחייס עלייהו שמא פקעי ולבון ג''כ לא שייך גבי קתייהו אם לא שכולו פרזלא וכיון שרוב סכינים הם על דרך זה ע''כ יפה יסד הפייט אם אפשר לעשותן חדשים הם משובחים עח''י ובט''ז:	ג	הלכות פסח
4,687	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יג	חלודה: פי' שא''צ להשחיז רק כדי להעביר חלודה אבל אם משחיזו היטב בענין שמסיר קצת מהברזל כמבואר בי''ד סי' קכ''א הוי כמו ליבון וע''ש בהג''ה. וחלודה ר''ל מה שאנו קורין ראס''ט בל''א. אבל כתם שחור או אדום באיזה מקום מהכלי ובפרט ביורות ומחבות אין קפיד' ויוכל להגעיל ועצה''ט ילבן מקום ההוא אם א''א בגרירה. ט''ז ע''ש:	ג	הלכות פסח
4,688	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יד	ליבון: ובליבון א''צ להעביר החלודה כי האש יבעיר הכל:	ג	הלכות פסח
4,689	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	טו	תקנה: ואם פותח התפירות וגוררם היטב אפשר דשרי. מ''א:	ג	הלכות פסח
4,690	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	טז	ע''י האור: פי' בלי מים כגון שפוד ואסכלה שצולין עליו מוליית' של חמץ צריכין ליבון דמה שבולע ע''י מים פולט ע''י מים אבל זה בלע ע''י אור ממש צריך ליבון. מ''א עיין ט''ז:	ד	הלכות פסח
4,691	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יז	ניתזין: או עד שתסיר קליפתו העליונה. ח''י:	ד	הלכות פסח
4,692	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יח	מקילין: וט''ז ומ''א אוסרים אפי' בדיעבד אם לא ליבנו אותו כ''כ שניצוצות ניתזין מהם ע''ש:	ד	הלכות פסח
4,693	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	יט	חצובה: והוא כלי שיש לו ג' רגלים ומעמידין הקדירה או המחבת עליה ולפעמים נשפך עליו עיס':	ד	הלכות פסח
4,694	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כ	לערות: צריך ליזהר שלא יפסוק הקילוח ד''מ וא''צ עירוי ג''פ אחרונים (המשימים כלי תוך מחבת על אש ומרתיח תוך הכלי ומגעילין בכלי מסופק ר''י אי הוי ככ''ר עיין פר''ח):	ה	הלכות פסח
4,695	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כא	סדקים: אפילו נעשו מחדש עסי''ג. מ''א:	ה	הלכות פסח
4,696	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כב	בתוך: אפי' כ''ש. אבל מבחוץ או על שפתו מלמעלה אין מעכב. מהרי''ל:	ה	הלכות פסח
4,697	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כג	בשטיפה: וכן בדיעבד אם לא הגעיל הקערות בכ''ר ג''כ אינן אוסרין ואם ידוע שתוך מעת לעת השתמשו בו בכ''ר אע''פ שעיקר תשמיש שלו הוא בכ''ש צריכין הגעלה בכ''ר דוקא. (ואם ע''י אור צריך ללבון) לכ''ע ושטיפה היינו לשפשפו תחילה היטב במים כדי להסיר כל הדבוק עליו ואח''כ שוטפין במים כמבואר בי''ד סימן קכ''א:	ו	הלכות פסח
4,698	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כד	מלובן: וכן נוהגין לענין הכשר השלחנות והספסלות וינגב השלחן כדי שלא יצטנן המים. אחרונים. ועסי' תנ''ב ס''ב בהג''ה. וקערות שיש להם אוגנים ובליטות כעין כפתורים ופרחים שאז אי אפשר להעביר האבן ע''פ כולו אין להם תקנה אלא שיכניס ליורה וכן סכין אין להכשירו באבן. מ''א:	ו	הלכות פסח
4,699	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	תנא	כה	דכפות: וה''ה סכין שהקתא מקרן כמש''ל בס''ק י''ב (וה''ה מדובק בדבק) עיין שם. וכתב מי''ט העשויה מפער''ל מוט''ר כיון שהיא קשה מאוד אינו דומה לקרן:	ז	הלכות פסח

4,600

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ו

המפעפען: משמע דאם יש דבר המפעפען אפי' רק ההיתר שמן אמרינן דאזיל ומפטם להכחוש באיסור מחמת עצמו וכ''פ המ''א להחמיר (ופר''ח בי''ד סימן ק''ה חולק מסברא דאין הנאסר יכול לאסור אלא במקום שאיסור יכול לילך) באיסור מחמת עצמו ולכן כתב מצות המשוחים בשומן ונגעה אחת מהם בחברת' במקום שנתכפלה ונתחמצה אוסרת לחברתה כולה. ומיהו אם נגע' בצד האחר במקום שלא נתכפלה שרי דאין האיסור בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב אפי' ההיתר שמן ואף דכה''ג הוי איסור מחמת עצמו מ''מ במצה כפולה שאינה אלא חומרא הסכים ח''י למ''א) עמ''א. ונ''ל דצריך נטילה ע' ח''י. אם עבר ובשלו בלא קליפה היכא דצריך קליפה כתב בא''ז דלפי מה דקי''ל בשאר איסורים צריך ס' נגד הקליפה א''כ יש לאסור בחמץ בפסח במשהו. ונ''ל דיש להתיר עכ''פ בהנאה. ח''י וע''ס תס''ז סי''ד במ''א:

א

הלכות פסח

4,601

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ז

ריחא: כתב רמ''א בי''ד סי' ק''ח לענין הלכה במקום הפ''מ יש לסמוך אדברי המקילין. ומשמע אפי' בתנור קטן וסתום לגמרי אבל גדול או קטן הפתוח אפי' באין הפסד. והמ''א כ' דוקא שפתוח קצת במקום שהעשן יוצא מותר בתנור קטן במקום הפ''מ ע''ש. והח''י מיקל כדעת רמ''א בי''ד אם לא שההיתר דבר חריף ע''ש דאפי' בתנור גדול ופתוח והפ''מ אסור. ודע דדבר חריף מיירי שרוב התבשיל חריף כמ''ש בי''ד סי' קכ''ב ס''ג. ודוקא בהיתר דבר חריף נאסר. מה שאין כן באיסור דבר חריף אין להחמיר ע' ח''י. עוד כתב רמ''א דאם א' מכוסה אפי' בבצק בעלמא מותר. וכתב המ''א וכל זה בצלי אבל בבישול שבישלו בחול בשע' א' או בב' וסותמין התנור לפי שעה אין להחמיר בדיעבד כל כך בהטמנה של שבת. וכתב יש''ש ותנור גדול אע''פ שאינו מחזיק י''ב עשרונים שרי בדיעבד ואם יש נקב מן הצד זולת הפתח מותר לכתחילה אך קשה להתיר בפני ההמון ע''כ ואפשר דיש לסמוך על זה במקום הפסד. מעשה שסתמו התנור בדף שמשימין כל השנה לפני חמץ בלא הדחה והתיר הגאון מהר''ש מפראג. כתב או''ה כלל ל''ט דאסור להריח לחם חם בפסח אף של עכו''ם:

א

הלכות פסח

4,602

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ח

איסורין: כיון שאין בו כרת. וכ' מהרי''ל ומה''ט חמץ נוקשה כמו קרטי''ן דאין בו כרת בטל בס' אפי' תוך פסח וכן הסכים המ''א להלכה ע''ש אבל הט''ז אוסר באכילה ומותר להשהותה אחר פסח עיין ס''ק י''ט בט''ז גבי קרטי''ן שנפל למאכל ע''ש ועיין יד אהרן:

ב

הלכות פסח

4,603

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ט

לפגם: היינו בערב פסח ואפילו בפחות מס'. כתב בש''ל שאור או חמץ שנתבשל עם בשר מבושל או צלי נט''ל הוא ומותר. עיין בי''ד סימן שכ''ג לא משמע כן ודו''ק. גם הח''י חולק ג''כ בזה ע''ש:

ב

הלכות פסח

4,604

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

י

בתרנגולת: וכן הדין בחטה שנמצאת בערב פסח במצה אפוייה בטילה בס' אפילו לא הסירה אך שנתקררה קודם הפסח מותר לאכול המצה ויסיר החטה משם אף בפסח. עט''ז בשם הב''ח:

ג

הלכות פסח

4,605

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יא

סולדת: משמע דבצונן אין לאסור ולקמן סי' תס''ז סי''ב מבואר דאף בצונן יש לאסור עמ''א שמחלק בין שם לכאן ועיין ח''י. ואם נשפך מכלי שני על צונן שרי אם אינו דבר גוש עי''ד סצ''ד ס''ז ועסי' תס''ז סי''ב:

ג

הלכות פסח

4,606

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יב

וניעור: ול''ד לחטה דלעיל ס''ג דאם חממו בעוד החטה בתוכ' דש''ה כיון דממשות החטה בעין שם עח''י. כתב פר''ח מעשה שנמצאת חלה אחד של בצק בתוך הסל שהיו נותנין המצות אפויות ביציאתן מן התנור והוריקו הסל ולא נודע באיזה מצות נגע הבצק פסקתי דחד בתרי בטל כיון שהיה התערובות קודם פסח ומותר לחמם המצות בפסח לכ''ע כיון דליכא אלא טעמא בעלמא ומיהו כל המצות שידוע שנגעו בבצק צריכין קליפה ע''ש וכ''כ בת' עה''ג סימן צ''ט:

ד

הלכות פסח

4,607

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יג

בלח: נ''ל דאם נתערב לח בלח בפחות מששים קודם הפסח יוכל להרבות עליו ק''פ עד שיהא ששים כדי שיהא מותר בפסח ואין בזה משום אין מבטלין איסור לכתחילה ט''ז ועיין ב''ח סימן תנ''ג ובשכה''ג שם. קמח בקמח מקרי לח בלח ואם נתבטל ק''פ מותר לאפות ממנו מצות אפי' בפסח. ת''ה ב''ח:

ד

הלכות פסח

4,608

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יד

אסור בפסח: דהיינו לשתותו אבל מותר בהנאה ומכ''ש דמותר לקיימו. וכל מה שמותר להשהו' מותר ליהנות ממנו עח''י. ואם לקח מאותו יין לאחר שהוציא הפת ממנו ועירבן ביין אחר אסור כול' הרשב''א מ''א ודוק' שלא סינן קודם הפסח אבל סינן לכ''ע שרי מ''א וח''י ע''ש. וט''ז כתב דסינון לא מהני דשמא יוצאין דרך נקבי המסננת ואם סינן ע''י בגד עב נ''ל להתיר וכתב הב''ח בתשובה סימן ק''ז דאם שאב הזוהמ' של מי דבש בנפה שניפו בה קמח דשרי לשתותו בפסח דבטל בס' דהוי לח בלח עיין שם:

ד

הלכות פסח

4,609

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

טו

בפסח: דאף אם היה בו מעט חמץ כבר נתבטל קודם פסח:

ה

הלכות פסח

4,610

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

טז

חמץ: משמע דתרתי בעינן ששרו תוך הפסח בכלי חמץ דאז חיישינן לפליטת כלי בצונן משא''כ ק''פ אפילו בכלי חמץ אין להחמיר דהא צונן הוא דהמים מבטלין כח הציר או תוך הפסח בכלי של י''ט פשיטא דשרי ואין לחוש לפירור חמץ שבתוך המלח. אחרונים ואם שהה תוך הכלי מע''ל אי הוה כבוש כמבושל עיין מ''א וח''י:

ה

הלכות פסח

4,611

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יז

יבש: וכן בשר מלוח מחדש ושאר מיני מלוחים וכבושים כגון אוגרקיס וכרוב פרוס שקורין קומפש''ט ולימוניש אם לא נזהרו לבדוק המלח מחמץ בשעת עשייתו שנזהרים שלא לאכלו בפסח חוץ מביום אחרון של פסח עסי' תס''ז:

ה

הלכות פסח

4,612

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יח

הבשר: דהיינו בשר יבש או אפילו מליח מחדש הרבה ממלח שלא נבדק שדרכו להדיח וכן דגים יבשים אבל דגים לחים מלוחים לא נהגו להקל לכתחלה כיון שאין דרכן בהדח' חיישינן שמא ישכח ויאכל בלא הדחה. לכן אין לאכול לימוניש מלוחים מ''א. וא''ז כתב דאפשר להקל במה שקורין לאקשי''ן דדרכו בהדחה ומ''מ לא נהגו להקל בשום מין דגים מלוחים לאכלם תוך פסח חוץ מיום טוב אחרון ובדיעבד או שעת הדחק או במקום מניעת שמחת י''ט הכל שרי. אחרונים. וכ''כ הט''ז פעם א' היה דוחק בבשר והתרתי להדיח דגים לפסח ע''ש. והדח' ר''ל ע''י שרייה קצת ולא בהעברה בעלמא ויש לשרותו בנהר או בכלי פסח ע''י מים מחולפים ג''פ אבל לא בכלי חמץ לכתחלה. אחרונים:

ה

הלכות פסח

4,613

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

יט

פסח: אבל תוך הפסח אין לשרותו ובדיעבד אין להחמיר מהרי''ל כתב דאם לא הדיח ק''פ ידיח אף לכתחלה בי''ט ואפשר אף בכלי חמץ אם לא שנכבש שם מעת לעת עח''י:

ה

הלכות פסח

4,614

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כ

ובכרכשות אינו מועיל הדח': למוליית' שבפנים וכן בגבינה לא מהני הדחה כמו בכרכשות. ועש''ת ב''ח סי' קכ''ג וכתב הט''ז דאם היה הבשר יבש תוך החדר שמנהלים שם קמח לא מהני' הדח'. יש לזהר שלא לנהל קמחא דפסתא סמוך למאכלי' ומשקים או כלים של פסח מקום שאבק הקמח יכול להגיע וכתב בתשו' חוט השני סימן נ''ה אפילו בשר יבש שנמלח וחתכו תוך המלח שום בסכין אפילו אינו מקונח וחתכו אותם דק דק ושמו אותם על בשר למיהב בה טעמ' וריחא מ''מ יש להתיר הבשר ע''י הדחה כמו שאר בשר יבש:

ה

הלכות פסח

4,615

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כא

אין להחמיר: פירוש אם כבר בשל אותם אין להשליכם לאיבוד אם א''א לקיימם עד א''פ וכ''ש שאינם אוסרין תערובתן אפילו פחות מס' כיון שהוא רק חשש ספק משהו דרבנן. וכן בשעת הדחק או במקום מניעת שמחת י''ט דהוי כדיעבד ואם יש שום בטבחות שנחתכו בסכין חמץ כתב המ''א אף בדיעבד אסור ע''ש:

ה

הלכות פסח

4,616

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כב

מדינא: היינו באכילה אבל בהנאה מותר. ח''י ע''ש:

ה

הלכות פסח

4,617

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כג

ב''י: דמשום חומרא דחמץ לא אמרינן סתם כלי אינו ב''י ואפי' אמר ברי לי שלא היה ב''י אסור דמלתא דלא רמיא עליה דאינשי לאו אדעתיה ב''ח. משמע דאם בשלו אותו מתחלה לשם פסח בכלי שאינו ב''י מותר לאוכלו בפסח מ''א ונ''ל שצריך לערות לתוך כלי פסח קודם י''ט:

ה

הלכות פסח

4,618

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כד

להקל בו: משום דהוי נ''ט בר נ''ט דהתירא. ועוד דבי''ט אחרון אמרי' סתם כלי אינו ב''י דמה''ט יש מקילין לשתות המע''ד של כל השנה. אבל אם יש לספק שהחמיצוהו בשמרי שכר אסור וכ''ש במקומות שמבשלין אותו כל השנה ביורות שמבשלין יין שרף אסור דהוי דבר חזק וחריף וא''כ לא מהני מה שאינו ב''י וע''ל סימן תמ''ב ס''ק י''א. מרקחת שהוא דבר קיוהא וחריף וזה אסור אפי' בשאר איסורים אפילו אינם ב''י ע''כ יש להחמיר בו אפי' ביו''ט אחרון. ט''ז:

ה

הלכות פסח

4,619

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כה

משהו: דפחות מס' אין להקל תוך הפסח ובמקום הפ''מ וכה''ג יש להקל בכל ענין עמ''א:

ה

הלכות פסח

4,620

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כו

מצוי: ואם הכלי היה מורק ושוטף שרי לכ''ע מ''א בשם מהרי''ל. ועיין מ''א שמסיק בחומץ דהוי דבר חריף דלא הוי נ''ט בר נ''ט ולכן אם עמד בכלי חמץ ב''י וכו' ועח''י מה שהקשה עליו. כתב בת' צ''צ סימן פ''ו דאסור ליתן לתוך היין חלב בהמ' וחלב חטה כדי שיהיה לבן וצלול דשמא ישתה עם בשר או ישתה בפסח ואע''פ שנתבטל בס' מ''מ ה''ל מבטל איסו' לכתחלה ועוד שמא ישאר קצת מחלב חטה בעין ע''ש. והמ''א השיג עליו והסכים עמו פר''ח סי' תס''ז ס''א. והח''י מסכים עם הצ''צ ע''ש:

ה

הלכות פסח

4,621

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כז

שני חדשים: וט''ז כתב ל' יום. וח''י חולק עליו ומחמיר כדברי רמ''א:

ה

הלכות פסח

4,622

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כח

לשתותו: אבל לקיימו מותר. אחרונים:

ה

הלכות פסח

4,623

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

כט

לבערו: אלא אם כן טחו בטיט. ד''מ:

ה

הלכות פסח

4,624

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

ל

בצונן: פ' ביבש. משא''כ בצונן לח ועל ידי שרייה חושש הרב לעיל בס''ה להחמיר ולדוך בתוכו אף שאינו ב''י אם הוא דבר חריף אסור כמבואר בי''ד סי' צ''ו כן הסכמת האחרונים. ומכל מקום אם נידך ק''פ במדוכה שלנו שרוב תשמישן בתבלין ובשמים וכה''ג דליכא רק חשש לטעם משהו ונתבטל ק''פ אפילו בכלי ב''י יש להתיר ח''י ומ''א מחמי' אם נידוך בו ע''ש:

ו

הלכות פסח

4,625

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לא

בצונן: אף שהוא ב''י כיון דבוסר לא מיקרי דבר חריף להפליט בצונן. וט''ז ומ''א דעתם לאיסו' דהוי דבר חריף ע''ש:

ז

הלכות פסח

4,626

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לב

נקי: נ''ל דקאי אתרוייהו דאפילו ק''פ אסור אם היה מלוכלך דאפילו את''ל דלא הוי ד''ח מ''מ ע''י דוחקא נכנס בתוכו קצת וא''א להדיחם. מ''א:

ז

הלכות פסח

4,627

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לג

הפסח: משמע דק''פ שרי על ידי הדחה וצ''ל דזהו דוקא בדבר הנעשה בידי עכו''ם דמהרי''ל קאי על דגים שחותכין העכו''ם אבל אם נעשה באקראי שחתך בסכין חמץ דבר שאינו חריף סגי בהדחה או בגרידה כמ''ש בי''ד סימן צ''ו. מ''א ועח''י:

ז

הלכות פסח

4,628

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לד

נתערב: אפי' בפחות מס'. מ''א:

ז

הלכות פסח

4,629

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לה

לחוש: היינו אם הדיחו הדבר ההוא תחלה קודם שנתערב. מ''א ע''ש:

ז

הלכות פסח

4,630

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לו

חדשה: אבל בסכין ישן אפי' הוא נקי ואינו ב''י אסור כיון שהוא ד''ח ודוקא שנחתכו קודם שנתנו אותם לכבוש שאז הם עדיין בחריפתן או אפילו לאחר שנכבשו ונתחמצו דאז ג''כ מיקרי דבר חריף משא''כ בנחתכו לאחר שנתנו עליו מים קוד' גמר כבישתן דאז לא מקרי ד''ח דמים מבטל חריפתן:

ח

הלכות פסח

4,631

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לז

ב''י: אע''ג דבדבר חריף אוסר אפילו אינו ב''י הכא כיון שנותנין בהם מים בטל חורפייהו טור. ואם הוא ב''י אסור' דכבוש כמבושל. אבל מותר לקיימן ואינו אוסר תערובתן כמבואר בסעיף ה' בדברים המתבשלין בכליהם ע''ש עמ''א וח''י:

ח

הלכות פסח

4,632

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לח

לא בטיל: כיון דלח איסורו במשהו גם ביבש החמירו. וא''כ בע''פ בטל יבש ביבש ברוב כשאר איסורים ומ''מ צריך לאכול כולם ק''פ עיין סעיף ד' בהג''ה. וכל זה בפרוסה אבל ככר חמץ שנתערב במצה לא בטיל לכ''ע דהוי דבר שבמנין כמ''ש בי''ד סימן ק''י. ומצה שנתכפלה או שהיה בה חטה מצד אחד וחתכו הכפל או מקום החטה ונתערב אח''כ באחרות אינה דבר שבמנין דאסורה מחמת הבלוע. וכלי חמץ שנתערב בכלי פסח אין להקל לבטלם ברוב כיון דגם בשאר איסורים י''א דאינו בטל מטעם דישל''מ בהגעלה עמ''א וח''י ובת' עה''ג סי' צ''ט:

ט

הלכות פסח

4,633

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

לט

בזה: והסכמת האחרונים כדעה ראשונה דיבש ביבש לא בטיל בפסח. ואין חילוק בין מין במינו למין בשאינו מינו. וע''ל סעיף קטן ג' אי מותר למכור לעכו''ם חוץ מדמי איסו' שבו. ואם נאכל אחד מהם שרי עיין סי' תס''ז ס''ק ד' במ''א ובט''ז. כתב א''ז דחתיכה שנאסר במשהו בטיל חד בתרי אפילו תוך הפסח ע''ש וצ''ע. ח''י:

ט

הלכות פסח

4,634

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מ

אסו': וכתב ע''ת ומ''א והיכא דאיכא שלשתן יחדיו ריח ונטל''פ ומשהו יש להקל. ואי נפסד כ''כ עד שיהא כעפרא אין בה איסור כלל. ב''י ועח''י:

י

הלכות פסח

4,635

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מא

שנתערב: הכלל בזה דהתערובות שהוא בענין שאין בו איסור דאורייתא דהיינו בענין שלא היה עובר בב''י וב''י כמש''ל ר''ס תמ''ב אע''פ שיש בו איסור דרבנן בתוך הפסח מ''מ מותר לערבו ק''פ כדי להשהותו ולא מיקרי מבטל איסור לכתחלה כמש''ל ס''ק י''ג (ומה''ט קרי לחמץ דבר שיל''מ) מה שאין כן בערבו במזיד לאחר פסח וכ''ש תוך הפסח דהוי כמבטל איסור לכתחלה דאסור אפילו באיסור דרבנן כמבואר בי''ד סי' צ''ט:

יא

הלכות פסח

4,636

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מב

בפסח: פי' נתערב בשוגג בפסח בס' ועבר ושהה אפילו במזיד שרי דהא לא עבר מן התורה בב''י ומותר לאחר הפסח בזה אפי' באכילה:

יא

הלכות פסח

4,637

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מג

בס': זהו דעת הטור. אבל כל הפוסקים כתבו דלא בעינן ס' לכן נ''ל דהמיקל לא הפסיד אפילו פחות מס' רק שנתערב ברוב מותר אפילו באכילה אחרונים וע' בספר אה''ע שמישב דעת הטור להלכה ע''ש באריכות בס' מ''א ד' פרופס. ואם האיסור הוא דבר המעמיד וכה''ג ע''ל סי' תמ''ב ס''ק י''א שמרי שכר שעבר עליהם הפסח וחימץ בהם עיסה אסו' ר''מ מלובלין סי' קכ''א. (וע' י''ד סימן קכ''ג סעיף ט''ו בש''ך שם) כתב א''ז זקיני הגאון ז''ל פסק בחמאה ששרה בה פת או קמח ועבר ושהה תוך הפסח יוליך הנאת הפת או הקמח לים או לנהר וימכור החמאה לעכו''ם וכ' הח''י בסי' תמ''ב דמיירי שנתערב מים עם החמאה דאל''כ הוי מי פירות ואינו מחמיץ ע''ש. וכן פסק במצה כפולה שנמצאת אחר הפסח דישליך הכפל וגם הנאת הבליעה מאיסור בפרוטה והשאר ימכור לעכו''ם אבל אם היה ששים במצה נגד הכפל ישליך הכפל לים והשאר מותר אף באכילה וה''ה בחטה הנמצאת במצה אפויה אבל בנפוחה אסורה לעולם כולה בהנאה והח''י בס' תס''א מיקל אחר הפסח ע''ש:

יא

הלכות פסח

4,638

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מד

המלח: ומותר אף באכילה בנתערב לאחר פסח משא''כ בנתערב קודם פסח בפחות מששים דאסור עמ''א וע''ל סי' תמ''ב סעיף קטן א':

יא

הלכות פסח

4,639

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מה

נוקשה: שהרי לא עבר על ב''י מן התורה. ואם נתערב תוך הפסח ע''ל ס''ק ח':

יב

הלכות פסח

4,640

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמז

מו

בהנאה: אבל באכילה אסו' אם הוא בעיניה ח''י ומ''א כ' דאפי' באכילה שרי והא דנקט בהנאה משום דחמץ נוקשה לא חזיא לאכילה ע''ש. כ' מהרי''ל שאין להדליק בשמנים העשוין מקטניות מטעם חמץ ושל''ה כ' ה''ה בנרות של שומן לראות בקדרות מאחר שלא נזהרין מכלי חמץ כשעשו הנרות אלא יקחו הנר של שעוה או של שמן עסי' תנ''ג ס''ח ועשו''ת ש''א ס''ה ועיין ח''י סימן זה ס''ק כ''ז:

יב

הלכות פסח

4,641

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

א

עכו''ם: נ''ל דמי שיש לו שותפות עם העכו''ם בחמץ ועבר עליו פסח אף דחציה שהוא של ישראל נאסר בהנאה מ''מ כשחולק אחר פסח עם העכו''ם חלקו של עכו''ם (הואיל ואחר פסח אינו אלא מדרבנן אמרינן יש ברירה) מותר בהנאה. ובאכילה צריך עיון ח''י ע''ש: גר שמת והניח חמץ ועבר עליו פסח כל הקודם אחר הפסח וזכה בה (דכשמת נעשה הפקר ואין מי שזכה בו לעבור עליו) מותרת לו. ח''י ע''ש:

א

הלכות פסח

4,642

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ב

עכו''ם: כתב בה''י בי''ד סי' קל''ב נשאלתי על ישראל אחד שהיה לו ק''פ ברחיים של עכו''ם דגן לטחון ונתעכב הדגן ברחיים עד חול המועד של פסח וכאשר הגיע יום ז' של פסח הלך העכו''ם וטחן הדגן של ישראל ועשה מן הקמח לחם ואפה את הפת והביא את הפת לישראל תיכף אחר הפסח והשבתי שמותר ליקח הדמים בעד הפת ההוא מן העכו''ם והעכו''ם ההוא יאכלנו או ימכרנו לעכו''ם ע''ש וכן הסכים הח''י וכתב דבסי' תמ''ט כתבתי דספק חמץ שעבר עליו פסח יש להתיר אף באכילה וא''כ ה''ה הכא דהוי ספק עכ''פ שמא החליף העכו''ם. ולטעם זה אפשר ג''כ להקל אם גזל עכו''ם חמץ ישראל ועבר עליו פסח וצ''ע. ובתשובת חינוך בית יהודה סי' י''א הביא גם כן מעשה כיוצא בזה שטחן בעל הרחיים התבואה של ישראל בפסח ואחר הפסח הביא הקמח ואמר שלתת הדגן קודם הטחינה ומסיק שם דמותר אפילו באכילה מטעם דקי''ל חמץ שעבר עליו הפסח אינו אלא מדרבנן אפילו כשהוא ודאי חמץ אבל כשהוא ספק חמץ קי''ל ספיקא דרבנן לקולא וכאן יש ס''ס המתהפך חדא שמא לא לתתו ואת''ל דלתתו עדיין יש ספק אם לתתו כל כך עד שנתחמץ ואת''ל שנתחמץ יש ספק שמא לתתו וטחנו אחר הפסח ע''ש ועח''י אם לתתו גוים המשרתים בטחנן של ישראל ביום טוב אחרון של פסח כדי שיהיו מוכנים במי''ט לטחון מותר לערבם עם החטים אחרים ולטחון הכל ומוכרו לישראל. מהריק''ש בשם הרדב''ז וע' בפר''ח:

ב

הלכות פסח

4,643

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ג

דורון: אם עכו''ם נתן או מכר לישראל חטים וקיבלם הישראל ממנו ואחר פסח נודע לו שהיה בתוכו חמץ החמץ מותר לאחר הפסח כדין חמצו של עכו''ם וצ''ע. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,644

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ד

אחרון: לרבותא נקיט יום טוב אחרון. (דבשאר ימים עובר עליו מדאורייתא) ואם הוא ביום טוב אחרון אז אין צריך לא כפיית כלי ולא מחיצת יו''ד כי לא חששו שמא יבא לאכול ממנו בזמן מועט אבל אם הוא תוך פסח צריך כפיית כלי או מחיצת יו''ד כמ''ש לעיל סי' ת''מ. ונראה דהוא הדין אם שכח עכו''ם חמצו אצל ישראל גם כן דינו כמו בדורון דהכא. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,645

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ה

יקבלנו: ואם עבר וקבלה אסור אף בהנאה אחר פסח. אע''ג דיו''ט אחרון דרבנן ומדאורייתא לא קעבר על בל יראה ובל ימצא אפילו הכי כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תקון ושלא לזלזל ביום טוב שני וצ''ע. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,646

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ו

שיאמר: ואז אפי' הניחה העכו''ם בבית ישראל בי''ט ראשון שרי ומ''מ אם לא אמר הכי שרי מדינא אפי' היה בחצרו המשתמרת אינו קונה לו בע''כ דאיסורא לא ניחא ליה דליקני. ואי גלי דעתא דניחא ליה שייך ביה זכייה (עיין תמ''ו ס''ג). ונ''ל דכל זה בדורון וכה''ג שאין באחריות ישראל אבל אם העכו''ם מביא לבית ישראל למכור או להפקידו אצלו אז צריך הישראל לומר בפי' שאינו רוצה לקבלו כדי שלא יתחייב באחריותו דהא אפי' אם אינו חייב באחריותו בדין אלא שיודע שעכו''ם אלם ויכופו לשלם ג''כ אסור. כמש''ל סי' ת''מ. ח''י:

ב

הלכות פסח

4,647

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ז

בהנאה: דקנסוהו הואיל ועבר על ב''י עסי' תמ''ז סי''ב: (ואפי' לאחרים אסור פר''ח ועיין סימן תמ''ט):

ג

הלכות פסח

4,648

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ח

שמחוץ: אורחא דמילתא נקט ה''ה אפילו עכו''ם ששרוי בחצר אפי' הוא משרת שלו ט''ז. והיינו כשאין עבד כנעני שלו ח''י וכ''כ בשו''ת ש''א סי' ג' שאין למכור חמץ לשפחה הקנויה לישראל. וכתב הב''ח במקום טירחא יש להתיר למכור לעכו''ם כל חמץ שבחדר גם החדר עצמו (עיין ח''מ סי' קצ''ו ור''י) וצריך שיאמר לו אף שלא כתבתי לך שטר על מכירה זו אני מקנה לך בכסף לחוד וצריך למסור לו המפתח. ובזה בדיעבד אין לאסור כיון דבדיניהם הלוקח יוכל להחזיק בו אף בלי מפתח ח''י. גם יזהר שלא יניח שום חותם על החדר או על החמץ כדי שלא יוכל העכו''ם ליכנס שם ואפי' בדיעבד יש לאסור דאין זו מכירה רק הערמה בעלמא. וכתב הח''י נ''ל דוקא אם עשה חותם קודם המכירה או בשעת המכירה דנמצא דאין כאן מכירה כלל אבל אם מכר מתחלה מכירה גמורה ואחר זמן מה נותן הישראל מסגרתו או חותמו אף דלכתחלה אין לעשות כן משום חשש הערמה וראוי לגעור בהעושים כן מ''מ בדיעבד אין לאסור החמץ ע''ש ועיין שו''ת מ''ב בסי' נ''ט דבדיעבד קנה בכסף לחוד ואם העכו''ם שלח שלוחו ומשך קנה ג''כ ע''ש ואין להקל בזה מ''א ע''ש. כתב של''ה במקום שידוע בבירור שמנהג הסוחרים לקנות מטלטלין במסירת המפתח או שנתן כפו לחבירו או פשוט קונה ג''כ כאן ואז אין צריך למכור ומיהו צריך שיאמר הריני מוכר לך החמץ ולא כההמון עם שאומרים הריני מוכר לך המפתח דזה אינו כלום ואפילו בדיעבד אסור החמץ שהרי לא מכרו כלל עיין מ''א:

ג

הלכות פסח

4,649

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

ט

ויתננו לו: ואם העכו''ם אינו רוצה להחזיר לו החמץ אחר הפסח אסור לתבוע אותו בדיניהם אבל אסור לקנות ממנו ישראל אחר פסח ואם לקח צריך לחזור ולמכור לבעלים ראשונים מ''ב סי' מ''ג עיין מ''א. ועיין יד אהרן. ראובן ועכו''ם שהיו שותפים ומכרו שניהם גם יחד חמץ לשמעון קודם פסח וקבלו המעות אבל עדיין לא משך שמעון החמץ מרשות השותפים ועבר עליו הפסח חייב שמעון לבערו. בני יעקב סי' ג' ועיין בת' נ''ש סל''ג ובח''י ס''ק י''ד ובפר''ח:

ג

הלכות פסח

4,650

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

י

גמורה: ואפי' על ידי שלוחו או אשתו יכול להקנות החמץ ולא אמרינן אשה לא ידעה לאקנויי בדבר שיחזור לה אח''כ. ח''י. אחד שהיה לו חמץ ורצה למכור לנכרי כדין והתחכם שלא אמר לנכרי כלום מחמץ שלו רק הניחו בחדר של חבירו שיודע שימכור חבירו החדר ההוא עם חמצו שבתוכו לנכרי ומסר לו המפתח וכן נעשה שמכר ישראל חבירו החדר ההוא לנכרי ונמכר החמץ שהניח בתוכו בכלל חמץ שבחדר ההוא רק שלא ידע בו לא ישראל המוכר ולא הנכרי הקונה פסק בתשובת חינוך בית יהודה סי' י''ג דאסור החמץ של ישראל האחר יע''ש:

ג

הלכות פסח

4,651

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

יא

מכירה: ומותר לומר לו הא לך חמץ זה ותן לי חמץ לאחר פסח כ''פ הגאון מהר''ש ז''ל א''ז. ואסור למכור חמצו למומר דאע''פ שחטא ישראל הוא. ואם מכר כתב הט''ז דבהפ''מ י''ל למומר שיחליפנו עם עכו''ם אחר או ימכרנו לעכו''ם ומותר המעות לישראל: ומעשה באחד שהיה מחזיק בארנד''י בכפר שמכר י''ש שלו להפקיד שהיה מומר והיה סך הרבה וקשה הדבר להפסיד היי''ש וקרוב היה שלא יציית הישראל בזה ואמרתי שיחליפנו הפקיד עם עכו''ם אחר ויקח ממנו יי''ש אחר ואז מותר לישראל זה. ט''ז ועיין שו''ת ח''י סי' מ''א. ומה''ט יש למנוע שלא לקנות מיד א''פ שכר או יי''ש אצל מומר לפי שהוא חמץ שעבר עליו פסח אע''ג דקי''ל חמצן של עוברי עבירה מותר מיד לא''פ מפני שהן מחליפין היינו בעובר לתיאבון דלא שביק היתרא ואכיל איסורא משא''כ בעובר להכעיס ועכשיו כולם מקרי עוברים להכעיס. ח''י:

ג

הלכות פסח

4,652

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

יב

ל''מ: משום חומרא דחמץ. עמ''א ח''י:

ג

הלכות פסח

4,653

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

יג

ואקחנו: ורשאי אפי' להבטיחו שיחזור ויקנה ממנו ושיתן לו ריוח. ב''ח ואחרונים:

ד

הלכות פסח

4,654

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

יד

ע''ת: נראה פירושו על תנאי שיחזירנו לו אחר פסח דא''כ לא הוי מכירה ולא מתנה אבל אם א''ל ע''ת שתחזיקהו לעצמך ותעשה בו כרצונך רק שלא תמכרם לשום אדם אחר דזה הוי מכירה גמורה. ט''ז ע''ש:

ד

הלכות פסח

4,655

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

טו

שביטלו: אע''ג דלא עבר מן התורה מ''מ חיישינן שיערים לו' שביטלו אע''פ שלא ביטלו כיון שעשה שלא כתחז''ל שלא ביער החמץ או מכר לעכו''ם. ואפי' הפקר גמור גם כן דינא הכי ואפי' איכא עדים שהפקירו ובטלו לא מהני אם הניח חמץ בביתו וברשותו מדעתו וידע ממנו כל ימי פסח ודאי כה''ג לא מהני ביטול או הפקר אבל כל שלא היה יודע ממנו כל ימי פסח ויש עדים שביטל או הפקיר ק''פ או שיש אונס גמור בענין המכירה וכל ימי הפסח היה סבור שמכר ואחר הפסח נודע לו שלא מכר כיון שהיה אנוס כ''כ אונס ידוע ואמר שביטל אף דליכא עדים לא חיישינן להערמה ויש להתיר עכ''פ בהנאה אחר פסח. ח''י ע''ש. כתב הר''ש הלוי חא''ח סי' י''ב דאם נתעכב ליהודי חמץ על הדרך שהוא בספינ' היה נראה להתיר להפקיר כל חמצו ולחזור ולזכות בו אחר פסח ולמוכרו אבל לא לאוכלו ומפני חומרא דחמץ לא מלאני לבי לעשות מעשה עיין כנה''ג. וכתב המ''א ופשוט אפי' אין החמץ אצלו יכול למכור לעכו''ם החמץ באחד מדרכי הקנין הנ''ל ואז קנה העכו''ם החמץ בכ''מ שהוא ע''ש. ע' שו''ת עה''ג ס''ק ה' ועח''י:

ה

הלכות פסח

4,656

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

טז

בפסח: ה''ה אחר פסח בחמץ שעה''פ. ח''י:

ו

הלכות פסח

4,657

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמח

יז

יודע: ובספק לא חיישינן. ובדיעבד שרי עח''י. דהכריע שמחויב להשליך דמי הנאת אכילתם לים המלח אם נתן בהמתו לגוי לגדלה ולחלק הולדות ביניהם מותר דגוי להנאת עצמו קא מכוין. תשובת פנים מאירות ס''י:

ז

הלכות פסח

4,658

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמט

א

אסור: ואם נמצא חמץ בדרך מיד אחר פסח ולא ידעינן אם הוא של עכו''ם או של ישראל אסור באכילה ומותר בהנאה ב''ח ומ''א ע''ש וע''ס תמ''ו ס''ד. והח''י חולק והעלה אם רוב ישראל אסור ואם מחצה על מחצה וכ''ש ברוב עכו''ם מותר אף באכילה למי שאינו נזהר מפתן וכן כל ספק חמץ שעבר עליו הפסח מותר אף באכילה ע''ש:

א

הלכות פסח

4,659

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תמט

ב

בהיפך: וכתב הט''ז דבכל גוונא אזלינן לקולא דאין כאן קנס:

א

הלכות פסח

4,660

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

א

שלוה: וכ' כנה''ג שיש מקומות שנהגו איסור לכתחילה ללות לפני פסח ולפרוע אחר הפסח ועסי' תמ''ח ס''ק י''א מש''ש:

א

הלכות פסח

4,661

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ב

יאמר לו: ובדיעבד אפי' לא א''ל והביא לו אחר פסח שרי שהרי לא זכה בו הישראל בפסח ב''ח מ''א. וכ' הח''י דלכתחלה טוב להתנות כן ואם התנה כן אף אם נותן לו העכו''ם אח''כ חמצו שעבר עליו פסח ג''כ שרי ואם לא התנה עמו כן אם העכו''ם נותן לו אח''כ קמח או מעות או חמץ שנעשה אחר פסח שרי. וכן הדין בלקח חק הכומרים שנותנים להם לחם קצוב בכל שבוע עיין ט''ז (דחוכך להחמיר וצריך לתנאי וסיים בשלא התנו תחלה יבטל המקח ויתנה עסי' רמ''ה לעיל) ואין להחמיר בדינים אלו כי בלא''ה אין ישראל קונה בלא משיכה לרוב. פוסקים ח''י:

ב

הלכות פסח

4,662

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ג

אח''כ: והסכמת האחרונים דיש לנהוג שימכור להעכו''ם התנור בפסח ויטול הדמים שמגיע על חלקו ק''פ ע''ש. ומ''מ בשב' שבתוך פסח לא מהני במה שאומר טול אתה כמו בשאר שבתות השנה כמ''ש סי' רמ''ה אא''כ התנו בתחיל' השותפות ע''ש. וכתב מ''א ובד' ימים שהם י''ט עכ''פ אסור לומר לו טול ע''ש והח''י חולק עליו ע''ש:

ג

הלכות פסח

4,663

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ד

לקבל: כיון שהתנור של ישראל ול''ד לס''ג דהתם הוא התנור של שותפים ועט''ז סק''ג ועיין בשכנה''ג:

ד

הלכות פסח

4,664

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ה

ליהנות: דחמץ אינו תופס דמיו כמ''ש ס''ס תמ''ג אבל אם קיבל הככרות אסור ליהנות מהם דזכה בהם בפסח בשכר תנורו כיון שדרכו לעולם לתת ככרות וא''כ ה''ל חמץ ש''י שעבר עליו פסח. מ''א:

ד

הלכות פסח

4,665

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ו

מצה: הט''ז מקשה על דין זה והניח בצ''ע והח''י מיישב ומתרץ ע''ש (דסיים ומ''מ יאמר שיאפה בו מצה):

ה

הלכות פסח

4,666

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ז

לדור: הסכמת ראשונים ואחרונים דאע''ג שמשכירו סתמא לדור בו ולא אתי לאפוקי אלא היכא שמשכירו בפירוש לשם חמץ כשמשכירו תוך הפסח או בע''פ (מו' שעות ולמעלה) ע''ש ועח''י:

ה

הלכות פסח

4,667

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ח

חמץ: ואם הוא מושכר אצלו לשנה לא יאכל בביתו משום חשדא. אגודה:

ו

הלכות פסח

4,668

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

ט

ואכול: אם יודע שיאכל חמץ מ''א. ומשמעות לשון הש''ס משמע דאפי' בחשש בעלמא אסור. ח''י:

ו

הלכות פסח

4,669

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

י

מתירים: וכן עיקר. מ''א. אבל הב''ח ושכנה''ג וח''י פסקו כדיעה ראשונה להחמיר:

ו

הלכות פסח

4,670

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

יא

דינר: ודוקא שהדינר עדיין בעין ביד החנוני בשעה שאוכל. ואם לא הקדים לו דינר מותר לומר תן לפועלים חמץ ואני פורע וא''כ מי שיש לו תינוק דצריך לשתות חמץ מותר לומר לעכו''ם תן לו לשתות חמץ ואני פורע אבל הוא לא יקח החמץ בידו. ובח''י כתב שלא יאמר ואני פורע ועב''ח. ובחולה שיש בו סכנה הכל שרי מ''א ע''ש ועיין במ''א ס''ס שמ''ג ובתשוב' נ''ש סי' י''ד ועיין שו''ת ב''ח סי' מ''ג. ומ''מ טוב לעשות מחיצה י' להפסיק כדי שלא יבא לאכול ממנו. ח''י ע''ש:

ו

הלכות פסח

4,671

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

יב

של עכו''ם: דאין שליחות לעכו''ם ונמצא הישראל קונה אותם ועוד דאיכא למיחש שמא יאכל ממנו ועוד דנראה דרוצה בקיומו. מ''א:

ו

הלכות פסח

4,672

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

יג

כלי: הטעם שרוצה בקיומו שישאר ויתקיי' החמץ בתוכו שאם יטול החמץ מהקדרה בעודנו ע''ג האור יבקע הכלי אצל האור וא''כ נהנה מחמץ אבל בתנור לא שייך זה ועוד כיון שהכלי עצמו אסור בהנאה שהקדירה בלוע מחמץ אסור להשכירה לכתחלה אבל תנור כשאופין בו כבר הוסק ואינו בלוע מחמץ עמ''א. כתב עט''ז אבל ג' או ד' שבועות קודם פסח מותר בכל ענין עיין שם:

ז

הלכות פסח

4,673

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

יד

חמץ: הסכמת אחרונים דהכא מיירי ששכר סתם ולא מפרש להביא עליו חמץ ע''ש. כתב הב''ח מה שנוהגין במדינת פולין שיהודים שוכרין אוראנד''י מהשררה שיש בו יורות ורחיים שלוקחין מכל שכר שמבשלין מדה וכן לוקחין מדה מאלץ מכל מי שטוחן מאלץ דאם הישראל מחוייב לתקן היורות והרחיים כשמתקלקלין אז הם ברשות ישראל ואסור לקבל אפילו מעות בשכרו. כיון דמנהגם לתת חמץ הוי כנהנה מדמי חמץ ואסור ואם יש לו רשות וכח למנוע מהם שלא יבשלו כלל מחויב למנוע מהם דה''ל רוצה בקיומו וע''י מכירה שרי דהיינו שימכור ק''פ לעכו''ם כל המדות שיגיע משבוע זו ויטול הדמים ואע''פ שנותן לו העכו''ם אח''כ המדות שרי. ואם אין הישראל צריך לתקן היורות והרחיים די שיתנה ק''פ כמו בסעיף ב'. ואם אין לו עם מי שיתנה ה''ל כדיעבד ושרי בלא תנאי עכ''ל וע' ט''ז ומ''א:

ז

הלכות פסח

4,674

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנ

טו

הנאה: כגון לשום בו צונן דרך עראי ביבש או דבר לח במידי דלאו בר אכילה כגון רחיצה ודוקא אם הוא עראי שלא חיישינן להשתמש בו שימוש אחר ח''י. ורש''ל אוסר רק לחוף הראש. ועיין שו''ת ש''א ס''ו ביהודי שהיה שכיר לשנה על שמירת היין ושכר אי מותר לשמור ולקבל המעות בעד השכר בפסח. עיין שם:

ז

הלכות פסח

4,675

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

א

קדירות: לאו דוקא קדירות ה''ה קערות וכלי שני (וה''ה הנשתמש בהם על ידי עירוי) ג''כ דינא הכי:

א

הלכות פסח

4,676

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ב

שנשתמש: כתב או''ה כלל נ''ח דין מ''ג דכלים חדשים שקונים מהשוק אפי' כלי חרס אין צריך לספק בהן שמא נשתמשו בו דאין דרך כלל להשתמש בכלים חדשים אבל כלי מתכות שנקני' מן העכו''ם בביתו ואינו מכיר בהן ודאי שהם חדשים צריכים מספק להגעילן או ללבנם כפי תשמישן. ח''י:

א

הלכות פסח

4,677

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ג

משפשפן: ואם לא שפשפן קודם פסח משפשפן תוך הפסח או לאחר הפסח כדין לא ביער קודם פסח כמש''ל סי' תל''ה:

א

הלכות פסח

4,678

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ד

צנוע: ואותן שמעמידין כלים על גובה הכתלים לנוי אפי' גבוה יו''ד קומות אסור ב''ח. וכתב ט''ז ומ''א ואפשר דנהגו כן משום דאינן ב''י ואף אם נשתמש בהם רבו המתירים כמ''ש סי' תמ''ז ס''י (וט''ז הוסיף מאחר דרגילים שם כל השנה לא יבוא לטעות) ומכ''ש באותן שרוב תשמישן בכ''ש או בצונן כגון קנקנים דאין לחוש והמחמיר תע''ב ועיין הרדב''ז ח''א סי' ל''ה. וע' יד אהרן:

א

הלכות פסח

4,679

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ה

בכ''ש: (פי' עירה מכ''ר לשני ואח''כ הניח כלי זה לתוכו) ובמקום הפסד מרובה ומניעת שמחת י''ט יש להקל בכ''ש אם אינו ב''י. ח''י וע' מ''א:

א

הלכות פסח

4,680

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ו

לכבשן: נשאלתי כלי חרס שנשארו אחר שריפה ר''ל אם מותר להשתמש בהם בפסח שידוע שזה יותר מחזרת הכבשן והתרתי ומ''מ הכל לפי הענין:

א

הלכות פסח

4,681

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ז

צונן: היינו דרך קבע שמא אתי להשתמש בו חמין וא''כ אפי' הדיחו תחלה אסור אבל דרך עראי מותר להשתמש בו על ידי הדחה ודרך קבע אפילו בערב פסח אחר זמן איסורו אסור להשתמש בו. עח''י:

א

הלכות פסח

4,682

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ח

מלבנים: עיין מ''א דלבנים הנשרפין בכבשן כעין שלנו יש להם כל דין כלי חרס. וכת' הח''י אלא דלא חייס עלייהו כ''כ ואפש' דמהני להו הסקה אפי' תוך תנורים שלנו לדעתי. אבל לבנים שנתייבשו בחמה יש להם דין כלי אדמה. (וכלי גללים ואבנים ככלי חרס בשם הטור ואנן לא ק''ל הכי). ע''ש:

ב

הלכות פסח

4,683

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

ט

מבפנים: אם מתלבן יפה נ''ל:

ב

הלכות פסח

4,684

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

י

מגעילן: ודוקא סכינא דפסחא או מבשר לחלב או להיפך משא''כ סכינים של איסו' בעי ליבון אף שאין בה גומות כל שרוצה לשמש בחמין כמבואר בי''ד סימן קכ''א ס''ז. וע' בפר''ח שם שהכריע דאף בסכינים של איסור סגי בהגעלה אפי' לכתחל'. וכתב הח''י נ''ל עיקר לכתחלה כפסק הש''ע שם וכ''כ באו''ה אכן בדיעבד אין לאסור אם הגעילו והשתמש בו בחמין:

ג

הלכות פסח

4,685

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יא

רותח: וכתב המ''א ולתחוב בו הסכין אבל אין לו להגעילו ע''י אבן מלובן:

ג

הלכות פסח

4,686

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יב

במשחזת: וה''ה בד''א שמסיר החלודה סגי (אלא דהרמב''ם כ' דהשחזת רחיים מהני במקום ליבון ועיין בא''ה ס''ק ט''ז). הב''ח ושאר אחרונים כתבו לפי שצריך להגעיל ג''כ קתייהו ע''כ אם הקתא קבוע במסמרים קטנים אינו מועיל הגעלה כי יש גומות הרבה במקום המסמרים וה''ה כל שיש ב' חלקים בקתייהו. וה''ה אם הקתא מקצתה בקרן או שהקת' דבוקה בברזל בדבק אין להגעילה דחייס עלייהו שמא פקעי ולבון ג''כ לא שייך גבי קתייהו אם לא שכולו פרזלא וכיון שרוב סכינים הם על דרך זה ע''כ יפה יסד הפייט אם אפשר לעשותן חדשים הם משובחים עח''י ובט''ז:

ג

הלכות פסח

4,687

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יג

חלודה: פי' שא''צ להשחיז רק כדי להעביר חלודה אבל אם משחיזו היטב בענין שמסיר קצת מהברזל כמבואר בי''ד סי' קכ''א הוי כמו ליבון וע''ש בהג''ה. וחלודה ר''ל מה שאנו קורין ראס''ט בל''א. אבל כתם שחור או אדום באיזה מקום מהכלי ובפרט ביורות ומחבות אין קפיד' ויוכל להגעיל ועצה''ט ילבן מקום ההוא אם א''א בגרירה. ט''ז ע''ש:

ג

הלכות פסח

4,688

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יד

ליבון: ובליבון א''צ להעביר החלודה כי האש יבעיר הכל:

ג

הלכות פסח

4,689

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

טו

תקנה: ואם פותח התפירות וגוררם היטב אפשר דשרי. מ''א:

ג

הלכות פסח

4,690

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

טז

ע''י האור: פי' בלי מים כגון שפוד ואסכלה שצולין עליו מוליית' של חמץ צריכין ליבון דמה שבולע ע''י מים פולט ע''י מים אבל זה בלע ע''י אור ממש צריך ליבון. מ''א עיין ט''ז:

ד

הלכות פסח

4,691

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יז

ניתזין: או עד שתסיר קליפתו העליונה. ח''י:

ד

הלכות פסח

4,692

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יח

מקילין: וט''ז ומ''א אוסרים אפי' בדיעבד אם לא ליבנו אותו כ''כ שניצוצות ניתזין מהם ע''ש:

ד

הלכות פסח

4,693

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

יט

חצובה: והוא כלי שיש לו ג' רגלים ומעמידין הקדירה או המחבת עליה ולפעמים נשפך עליו עיס':

ד

הלכות פסח

4,694

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כ

לערות: צריך ליזהר שלא יפסוק הקילוח ד''מ וא''צ עירוי ג''פ אחרונים (המשימים כלי תוך מחבת על אש ומרתיח תוך הכלי ומגעילין בכלי מסופק ר''י אי הוי ככ''ר עיין פר''ח):

ה

הלכות פסח

4,695

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כא

סדקים: אפילו נעשו מחדש עסי''ג. מ''א:

ה

הלכות פסח

4,696

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כב

בתוך: אפי' כ''ש. אבל מבחוץ או על שפתו מלמעלה אין מעכב. מהרי''ל:

ה

הלכות פסח

4,697

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כג

בשטיפה: וכן בדיעבד אם לא הגעיל הקערות בכ''ר ג''כ אינן אוסרין ואם ידוע שתוך מעת לעת השתמשו בו בכ''ר אע''פ שעיקר תשמיש שלו הוא בכ''ש צריכין הגעלה בכ''ר דוקא. (ואם ע''י אור צריך ללבון) לכ''ע ושטיפה היינו לשפשפו תחילה היטב במים כדי להסיר כל הדבוק עליו ואח''כ שוטפין במים כמבואר בי''ד סימן קכ''א:

ו

הלכות פסח

4,698

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כד

מלובן: וכן נוהגין לענין הכשר השלחנות והספסלות וינגב השלחן כדי שלא יצטנן המים. אחרונים. ועסי' תנ''ב ס''ב בהג''ה. וקערות שיש להם אוגנים ובליטות כעין כפתורים ופרחים שאז אי אפשר להעביר האבן ע''פ כולו אין להם תקנה אלא שיכניס ליורה וכן סכין אין להכשירו באבן. מ''א:

ו

הלכות פסח

4,699

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

תנא

כה

דכפות: וה''ה סכין שהקתא מקרן כמש''ל בס''ק י''ב (וה''ה מדובק בדבק) עיין שם. וכתב מי''ט העשויה מפער''ל מוט''ר כיון שהיא קשה מאוד אינו דומה לקרן:

ז

הלכות פסח